אבל עד אז-רצף של קשקושים ריקניים,פתטיים ומגוחכים.לא הפסקתי לנחור בבוז.
הדמות של הדודה נראית כמו פרודיה על אנשים שחושבים שהאמנות לבדה יכולה להציל את העולם,בלי שום התייחסות לכך שגם היא בעצמה סוג של אסקפיזם.גם בהמשך ישנה השוואה עלובה בין ציורים וילדים.
עוד בתפריט-סצנות סקס רבות מספור, דמות שטוחה של אהובתו של הגיבור, סיורים ארוכים במוזיאון (שזה נחמד,כי שילמנו על סרט ובאותו כרטיס קיבלנו גם סיור במוזיאון),סמליות ילדותית, וכמובן-שלוש שעות.
למרות כל אלה,השעה האחרונה מעניינת למדי,מפני שהיא מצליחה לחדור בצורה טובה אל נקודת מבטו של הגיבור בזמן תהליך היצירה שלו.התהליך שהוא עובר מתואר היטב והציורים הלכאורה פשוטים שלו מקבלים משמעות מרגשת כשאנו מודעים למה שגרם לו ליצור אותם.
אבל כאילו כדי להכעיס,ממש לקראת הסוף הוא מדבר באופן תמוה שסותר את התהליך הזה,וגם שם הסרט סותר את אותו התהליך.
ולבסוף,סצנת הסיום פשוט עלובה,וכך גם הסצנה הדומה שהופיעה מוקדם יותר בסרט.אין אנשים ואין חוויות כאלה בחיים.לא האמנתי לרגע.ממש חבל שבזבזו את המוזיקה המפעימה של מקס ריכטר על סיטואציה כה מופרכת ותלושה מהמציאות.
לסיכום, סרט מעניין לעיתים,אבל מביך הרבה יותר מדי פעמים.
הטריילר הזה אמור להשמע ככה?
זה כאילו רק הערוץ של הטקסט פועל.
לא אמור להישמע ככה
לא יודע מה קרה שם בלב. הנה טריילר נורמלי.
הי, מופץ בארץ. נהדר.
"חיים של אחרים" הוא עדיין אחד הסרטים הטובים של המילניום הנוכחי, ואני מניח שאפשר לשכוח לבמאי את החלטורה המביכה ההיא עם ג'וני דפ ואנג'לינה ג'ולי.
השעה האחרונה טובה
אבל עד אז-רצף של קשקושים ריקניים,פתטיים ומגוחכים.לא הפסקתי לנחור בבוז.
הדמות של הדודה נראית כמו פרודיה על אנשים שחושבים שהאמנות לבדה יכולה להציל את העולם,בלי שום התייחסות לכך שגם היא בעצמה סוג של אסקפיזם.גם בהמשך ישנה השוואה עלובה בין ציורים וילדים.
עוד בתפריט-סצנות סקס רבות מספור, דמות שטוחה של אהובתו של הגיבור, סיורים ארוכים במוזיאון (שזה נחמד,כי שילמנו על סרט ובאותו כרטיס קיבלנו גם סיור במוזיאון),סמליות ילדותית, וכמובן-שלוש שעות.
למרות כל אלה,השעה האחרונה מעניינת למדי,מפני שהיא מצליחה לחדור בצורה טובה אל נקודת מבטו של הגיבור בזמן תהליך היצירה שלו.התהליך שהוא עובר מתואר היטב והציורים הלכאורה פשוטים שלו מקבלים משמעות מרגשת כשאנו מודעים למה שגרם לו ליצור אותם.
אבל כאילו כדי להכעיס,ממש לקראת הסוף הוא מדבר באופן תמוה שסותר את התהליך הזה,וגם שם הסרט סותר את אותו התהליך.
ולבסוף,סצנת הסיום פשוט עלובה,וכך גם הסצנה הדומה שהופיעה מוקדם יותר בסרט.אין אנשים ואין חוויות כאלה בחיים.לא האמנתי לרגע.ממש חבל שבזבזו את המוזיקה המפעימה של מקס ריכטר על סיטואציה כה מופרכת ותלושה מהמציאות.
לסיכום, סרט מעניין לעיתים,אבל מביך הרבה יותר מדי פעמים.
אז, הפוך מ"חיים של אחרים", בעצם?
שם הסוף הוריד אחרי שעתיים מרתקות?
בהחלט יתכן
אבל אני לא יודע כי לא ראיתי "חיים של אחרים"