-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
לגיון (סדרה)
Legion (Series)
מבוסס על קומיקס של "אקס-מן". דיוויד, המאובחן כסכיזופרן ומאושפז במוסד פסיכיאטרי, מגלה שניחן בכוחות מיוחדים.
תאריך הפצה בארה"ב: 08/02/2017
תאריך הפצה בישראל: 01/07/2017
ספוילר לעונה 2 פרק 1
(ל"ת)
אתה עדיין מנסה להבין פרקים בודדים בסדרה הזאת?
(ל"ת)
מנסה כשאפשר
נכון שהעיקר של הסדרה היא לא העלילה לא אופן ההצגה שלו אבל יש עלילה שאפשר להבין.
הפרק הזה פחות משתלב באווירה הכללית ולכן אני מנסה להבין מה המטרה של התסריטאי ומה הפרק מייצג.
אני לא ממש מתייחס לסדרה כאל אוסף של פרקים
(גם עוזר שיש חלוקה אקראית לכאורה של chapters בתוך הפרקים). מבחינתי כל הסדרה זאת יחידה אחת באנטי-בינג'. לגיון זה לא כמו דירק ג'נטלי, זה לא שברור לחלוטין ששום דבר לא יהיה מובן עד הסוף, אבל אני גם לא מתאמץ לחפש את ההבנה – יבוא יבוא, לא יבוא גם יחכה.
אני חושב שאחד הדברים שהסדרה הזו עושה הכי טוב זה לעשות מחקר על הדמויות שלה דרך השימוש בכוחות מוטנטיים כאלה ואחרים.
הפרק הזה היה מחקר על הדמות של סיד ובעיניי היה ממש יפה. הסיבה שכותרת הפתיחה הייתה בסוף באה להדגיש שאנחנו בעצם פתחנו סוגריים כדי לחקור את הדמות של סיד ועכשיו סגרנו אותם.
למרות שזה לכאורה פרק "לא קשור" אני מרגיש שהוא היה הכרחי מאוד ואהבתי אותו
אז מה הבנת על סיד?
כי אני כמו דייויד יצאתי מבולבל.
עונה 2 פרק 6
מישהו יכול לעזור לי להבין מה לעזאזל הלך שם???
אפשר לשאול את זה על כל העונה
ככל שהעונה השנייה של לגיון מתקדמת, היא מתבררת יותר ויותר כאכזבה.
ואני אומר את זה בתור מי שחושב שהעונה הראשונה היתה אולי הדבר הכי מעניין שיצא מיקום מארוול בחמש השנים האחרונות.
אם בעונה הראשונה היה איזון נאה בין המציאות לדמיון, בין השפיות לשגעון, והיתה עלילה קוהרנטית שמכוסה בשכבות מענגות של מסתורין ותעלולי תודעה, כולל דמויות עם אופי שאפשר להזדהות איתן – בעונה השנייה זרקו לפח כל קוהרנטיות עלילתית לטובת תעלולים על תעלולים ומסביב לתעלולים שכבר לא ברור על שום סצינה איפה, היכן או האם בכלל היא אכן מתרחשת.
וזה משמיט את כל הבסיס מתחת לרגלי הצופה, כי למה שיהיה לי אכפת בכלל מערימת הסצינות הבלתי קשורות האלה. שלא לומר, בלי להיכנס לספויילרים, שאפילו ההמשכיות מהעונה הראשונה, כולל אפיון הדמויות, לא ממש קיימת ומפוררת את הסימפטיה שכבר פיתחנו כלפי חלק מהן.
יש לי הרגשה שהיוצר התקנא וניסה לעשות דייויד לינץ', ומה לעשות, זה לא ממש הצליח לו.
FX חידשו את הסדרה לעונה שלישית!
שמחתי מאוד לשמוע את החדשות האלה היום.![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
בהתחשב בכמות הסדרות המצוינות שערוץ פוקס ביטל לפני זמנן, טוב לראות שערוץ הבת של אותה חברה נוהג אחרת.
סוף סוף סיימתי לצפות בעונה השנייה
בשעה טובה עשיתי מרתון וסיימתי את עונה 2.
אז קודם כל, אני חייבת לומר שלמרות שבעונה הראשונה צפיתי שבוע שבוע, אני מרגישה שדרך הצפייה הזו, בבינג׳, בהחלט עשתה לי טוב בעונה השנייה.
כי וואו, היו שם כמה פרקים ממש מאתגרים. אני כבר רגילה שהסדרה הזו לא נותנת תשובות ברורות, שהעלילה רוויה התרחשויות מוזרות ושאי אפשר לצפות להבין כל מה שקורה על המסך… אבל בעונה השנייה הלכו עם זה עוד יותר רחוק, והיו רגעים שזה הפך את חווית הצפייה למאתגרת למדי.
אבל לפחות מבחינתי, זו סדרה שצריך לחוות ולא בהכרח להתעקש להבין כל פרט בה. למרות שבאופן כללי העונה הזו הייתה קצת פחות מוצלחת מהראשונה, כשהפרק האחרון הסתיים הרגשתי שהקצוות נסגרו בדרך מספקת למדי ואני מחכה בקוצר רוח לעונה השלישית.
בעיני, הדרך שבה מלך הצללים גרם לסידני להתהפך על דיוויד וכתוצאה מכך להוציא מדיוויד את הפוטנציאל ההרסני שלו – זה היה מהלך תסריטאי ממש יפה עם הרבה פוטנציאל לעונה הבאה. השילוב המחודש של דיוויד עם לני ממש משמח אותי ומעלה את מפלס הציפיות, וגם לא מזיק שאני נהנית לראות את דן סטיבנס מגלם דמויות עם מצפון מפוקפק.
Bring on season three, בבקשה.
לגיון היא הדבר הכי יצירתי שקיים כרגע בעולם
סיימתי עכשיו לצפות בעונה השלישית ואני לא מבין איך זה הגיוני שאף אחד סביבי לא מדבר על הסדרה הזאת, איך זה שכל העולם לא מדבר רק עליה?
כן, התסריט שלה לא תמיד מושחז עד הסוף ויש בו כמה חורים (טוב, מכתשים) בעלילה, אבל,
וואו. הסדרה הזאת יצירתית. בכל אספק.
מבחינה ויזואלית, מבחינת פסקול, מבחינת פורמט של פרקים, היא פשוט מתפוצצת מרעיונות. איפה יש כרגע משהו בקנה מידה כזה שיותר מעניין לדבר עליו?
כן, היא פחות ממושמעת ולא תמיד מצטברת לגבהים שהיא נוסקת אליהם, אבל בפעמים שאתה זורם איתה לשם, היא שווה את כל הפישולים שלה בדרך.
אני לא יודע אפילו אם זאת יצירת מופת, בכלל לא נראה לי, אבל מדהים שסיימתי לצפות והדבר הראשון שרצית לעשות זה להתחיל לצפות ישר מהתחלה מעונה ראשונה.
צפיתי בסדרה לאורך הרבה זמן ולקחה לי תקופה לא קצרה להתמיד איתה אבל בכל פרק שראיתי תמיד היה לפחות רגע אחד יפייפה שהכריח אותי לחזור אליה שוב.
ואם זה לא מספיק משכנע אז יש בעונה השלישית מחווה מלנכולית וישירה ל"מגנוליה" – ו! – הופעת אורח של דג בבל. לא יודע מה אפשר כבר להבטיח יותר מזה.
טוב, אני רואה בעיה אחת-
זאת סדרה מאד עמוסה. כמעט כל פרק הוא יצירה בפני עצמו (טובה יותר או פחות). על מנת שהדיונים יהיו פרודוקטיביים צריכים צפייה מסונכרנת – באופן די דומה למשחקים עם הזמנים שהיו שם, אם תתחיל לדבר עכשיו על פרק כלשהו, אני לא אזכור מה היה בדיוק בפרק, ואני לא אדע מה בדיוק אתה יודע ומה זה ספוילר, ודווקא בגלל שזאת סדרה הרבה יותר אווירתית ולא עלילתית – לא בטוח שאזכור בכלל את הסצינה שאתה מדבר עליה.
וואו איזה עונה שנייה מאכזבת
שאלה למי שראה את כולן, יש טעם לראות את השלישית אם אהבתי את הראשונה אבל השנייה הרגישה לי כמו בזבוז זמן טוטאלי?
כי היא נמרחה כל כך שכל המוזריות הקטנות הרגישו כמו גימיקים מיותרים (גנרל-איש-מכונה? שים עליו דלי! אנדרואידיות? שים להן שפם! יש פרה? שים פרה!), כל דמויות המשנה חוץ מסידני היו כלי שחמט שרק זזו לאיפה שצריך וחיכו שיזיזו אותן שוב, ולא אני מצטער, אני בכיף אפרגן לדן סטיבנס פרס אמי אם הוא כל כך רוצה אבל הפרק עם היקומים המקבילים היה חסר כל פואנטה.
לא יודע
השלישית יותר ממוקדת בעלילה אם כי כמובן שהכול עדיין מוזר.
אני דווקא העדפתי את השנייה על פני השלישית אבל אולי היא דווקא תתאים למה שאתה רוצה.
התשובה היא שרק אתה יכול לומר.
העונה הראשונה הייתה הרבה יותר מהודקת. העונה השנייה הייתה יותר מדי מוזרה אבל בלי כיוון מסודר. העונה השלישית לוקחת את המוזרות של העונה השנייה, אבל מוסיפה לה כיוון יותר מהודק, כך שהיא סוגרת את העלילה של שלוש העונות בצורה טובה.
דעתי האישית היא שאם כבר עברת את העונה השנייה אז כבר שווה לראות את השלישית ולקבל את הpay-off עליה.
אכן, עונה שנייה נוראית,
שקלקלה את כל הדברים הטובים מהעונה הראשונה – ובעיקר את דמויות המשנה המצוינות.
העונה השלישית איפשהוא באמצע, אז בהחלט שיפור לעומת השנייה, ומחזירה לחלק מהדמויות את העומק והחשיבות העלילתית שנגזלה מהן בעונה השנייה. חוץ מאשר לאוברי פלאזה, שהפכה מדמות אדירה ואייקונית בעונה הראשונה לסמרטוט רצפה בשלישית, אולי הסימן הכי מעצבן להתדרדרות הסדרה.
באיחור ניכר סיימתי את הצפייה בעונה השלישית
איזו חוויה מיוחדת הסדרה הזו, ואיזה כיף שבסופו של דבר עם כל השאלות שהיא פתחה, היא הסתיימה בדרך ממש מספקת מבחינתי.
אין ספק שזו סדרה שמאוד מאתגרת את הצופה והיא בהחלט לא משהו שהייתי ממליצה עליו באופן גורף, אבל רגעי השיא שלה ממש ממש גבוהים, והיא אחד הדברים היותר חווייתיים ומיוחדים שאפשר לראות בטלוויזיה.
תכלס, די נס שהיא קיבלה שלוש עונות ולא בוטלה קודם לכן.
בסופו של דבר הייתי שמה את עונה 3 מתחת לעונה 1 ומעל עונה 2. היא הייתה יותר מהודקת ומוכוונת מטרה מעונה 2, וגם אם לא אהבתי את כל המהלכים שהיא לקחה, בסופו של דבר היא סגרה את הפינות בדרכים מעניינות, והובילה לסיום הגיוני שסוגר יפה את המעגל שהתחיל בעונה הראשונה.
לא אהבתי את העונה השלישית
עם שאר התגובה שלך אני מסכים.
אני ככל הנראה יוצא דופן בכך ש
חוץ מפרק 7 האדיר, לא אהבתי את העונה הראשונה. זאת סדרה שמתייחסת לבעיות מנטליות כתירוץ לסצנות יצירתיות ולא להפך כמו שזה צריך להיות. פרק 7 הוא היוצא מן הכלל כי לא ממש אכפת לו מהמצב הנפשי של הדמיות ורק רוצה להראות לנו סצנות אקשן לחצי שעה.
הדמויות אגב סבירות והמשחק נהדר
זאת העלילה שנבנתה מסביבם שדי מעצבנת אותי
אתה לא יוצא דופן
הפרק מחזיק בדירוג השיא של כל העונות ב-imdb, וגם בשיא של מספר הדירוגים מאז הפרק הראשון:
https://www.ratingraph.com/tv-shows/legion-ratings-58316/
הבעיה שההפרש בין פרק 7 לשאר הסדרה הוא מבחינתי תהומי
עם כל הסדרה הייתה כמו פרק 7 אז הייתי הרושם שלי מהסדרה היה גבוהה יותר.פרק 7 אדיר למרות הסדרה שמסביבו ולא בגללה
סצנות יצירתיות כתירוץ לבעיות מנטליות?
(ל"ת)
אוקי הייתי צריך להיות ברור
שימוש בויזואליה של הסדרה כדי להכניס את הצופים לראש של הדמות. עם כבר ההפך היה צריך להיות סצנות יצירתיות כמוטיבציה להציג בעיות מנטליות, אבל צריך להציג אותם ולא להפוך את הדמויות למופע זיקוקים.
"היה צריך להיות סצנות יצירתיות כמוטיבציה להציג בעיות מנטליות"
תקן אותי אם אני טועה, אבל מה שאתה מנסה להגיד הוא שהייצוג היצירתי של הבעיות המנטליות שלו השתלט לך יותר מדי על הסדרה.
מה? לא
הייצוג היה פשוט עשוי רע. מהרצון להפוך כל סצנה למחזה בובמסטי של רגשות, הכותבים החטיאו לנושא הרבה יותר ממה שהם פגעו. לגיון היא מסוג יצירות האומנות שמביאות רעיונות חדשים לשולחן אבל לא ממש מממשת אותם במלואם ולקהל נותר לקוות שיוצרים אחרים יעשו עבודה יותר טובה עם הרעיונות הללו.
הפיתרון הוא פשוט
קודם כל צריך לחשוב מה אותה דמות מרגישה ואחר כך לחשוב על איזה "סט-פיס" אתה רוצה להשתמש כדי לייצג רגש זה. בסדרה הזאת העדיפות מרגישה הפוכה קודם כל חושבים על רעיון כדי לעורר את הרגשות של הדמיות או כדי להפתיע אותם ורק אחר כך הם חושבים על איך אותה דמות תרגיש לגבי זה (כאשר רוב הזמן זה תחושת השתהות או תחושת שוק, אלו הרגשות שהקהל צריך להרגיש לא הדמויות).
זאת גם הסיבה שלמרות שאני מת על פרק 7, הוא מאוד בעייתי
כי הוא מראה לי שכדי שהסדרה תעבוד היא צריכה לוותר על כל האלמנטים הפסיכולגים שמייחדים אותה ולהפוך לסדרת קומיקס רגילה עם כמויות של גימיקים. זה ממש לא מה שציפיתי מהסדרה.