-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
מרוסק
Bodied
שמו העברי של הסרט המצוין כאן אינו השם הרשמי שניתן לו על ידי המפיצים בארץ, וייתכן שהוא יופץ תחת שם אחר.
סטודנט שחוקר את עולם קרבות הראפ בשביל התזה מתחיל להשאב לתוכו.
תאריך הפצה בארה"ב: 02/11/2018
"מותק, זה לא מה שאת חושבת, אני שומע ראפ בשביל התזה"
(ל"ת)
מעניין כמה עמוק יהיה הדיון בסרט
מידי פעם יש מחקרים כאלה, שהולכים לתרבות הפופולרית שנחשבת בקרב האליטות לנחותה, ויש שם בדרך הרבה מאוד מוקשים של גזענות. אוטומטית מעלה בי את האסוציאציות לדיון אצל אב"ד על מישהי שחיפשה נדגמות פרחות למחקר, והקישור שנעשה לחוקרת הפאקאצות (מישהו כינה אותה בלעג ג'יין גודול של הפאקאצות).
מאוד קל לעשות את הסרט הזה שבלוני ובעייתי.
בעייתי באיזה מובן?
בעייתי במובן שהדיון לא יהיה מספיק עמוק או בעייתי-פוגעני? כי נכון לכרגע הדיבור על הסרט מהפסטיבלים שהוקרן בהם הוא שהוא סופר פוגעני ולא מתנצל.
פוגעני כמובן
אני זהירה עם שיח פסטיבלים, משום שהרבה פעמים כמה מילות מפתח מעוררות טריגרים גם כשיצירה היא ביקורתית.
אני חושבת שאם הדיון לא יהיה מספיק עמוק הוא לא יוכל שלא להיות פוגעני. מנגד, אם רוצים להעביר מסר על פערים חברתיים, אי אפשר ליפות את העולם לתמונה של אהבה ושלווה ואני יכולה לדמיין איך תמונה לא מיופה חוטפת אש.
הטריילר מראה דמויות סטראוטיפיות של ראפרים שמגיעים מתרבות שחורה-ענייה ולעומתם לבנים מרובעים כניראה ממעמד חברתי גבוה. אפשר לקחת את זה לקטע קיצוני, לא מתנצל ועמוק ואפשר באותו מידה להשטיח את כל הדיון וסתם להראות שהוא מתחבר עם מישהו מהקצה השני או לומד להעריך את המוזיקה.
נהניתי
יש כמה מגרעות – עלילת משנה לא ברורה או מעניינת וסוף שיכול היה להיות יותר טוב, אבל כל מה שקשור לדמות הראשית, לראפ ולסיפור סביבו מבוצע בצורה מצוינת ולפעמים בלי רגע של מנוחה לקחת אוויר (במובן הטוב). גם ה-social commentary אם אפשר לקרוא לזה כך די עמוק ומתוחכם, במידה הנכונה ולא מוטח בפרצוף.