על כלבים וגנבים
One Hundred and One Dalmatians

קרואלה דה-ויל, ילדה מסכנה שההורים שלה החליטו לקרוא לה "קרואלה", מתקשה להצליח לתקשר עם בני אדם ולכן מוצאת נחמה בדבר הטוב הבא – פרוות של חיות. היא הולכת ומאבדת את דעתה עד שהיא לוקחת צעדים קיצוניים ומופרעים של חטיפת גורים חמודים שלא עשו שום דבר רע לאף אחד. הסרט מתמקד יותר בקטע של החטיפה והגורים החמודים ופחות בהתעללות הסדרתית שקרואלה ככל הנראה עברה.

על כלבים וגנבים
אורך: 1:19
תאריך הפצה בארה"ב: 25/01/1961
תאריך הפצה בישראל: 11/08/1962
בימוי
המילטון לוסק
וולפגנג רייתרמן
קלייד ג'רונימי
תסריט
ביל פיט
משחק
בטי לו גארסון
מרתה ונוורת'
רוד טיילור
לביקורת המלאה
כתבות העוסקות בסרט זה

4 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. להורים לא הייתה ממש בררה

    חתול
    פורסם דצמבר 3, 2017 ב 11:49

    איך הם יכלו לקרוא לילדה כששם המשפחה הוא de-vil?
    ההורים הם הקורבן האמתי בסרט וחבל שלא מתמקדים בהם.

    הגב

    • לא יודע

      בתגובה אל
      קרקר כפול
      פורסם דצמבר 3, 2017 ב 11:54

      מה לגבי "Nota" או "Nice" או סתם פרנסין או משהו.

      היה שמועות על איזה סרט אוריג'ין לגבי קרואלה, לא?

      אני חושש אגב שלקרואלה יש סיפור טרגי בהרבה מכיוון שההסבר היחיד שאני מכיר להזדקנות כזאת של העור (זכרו, היא אמורה להיות בגיל של הזוג) היא או מחלה חשוכת מרפא או שימוש נרחב מאוד בסמים בסגנון צ'ארלי פארקר.

      2
      Morin, דרצ'י ?
      הגב

      • גם השידפון שלה נראה חולני

        בתגובה אל
        תמר קטנונית
        פורסם דצמבר 3, 2017 ב 12:26

        שלא לדבר על השיער, שלפחות בספר מוצג כחצי-שחור-חצי-לבן באופן טבעי (כשבשלב מסוים היא חווה שוק שגורם לחצי השחור להלבין ולחצי הלבן להוריק בין-לילה).

        1
        Morin ?
        הגב

    • יכלו לקרוא לה "קאדילק" בתור שם פרטי.

      בתגובה אל
      טווידלדי
      פורסם דצמבר 4, 2017 ב 1:43

      (ל"ת)

      הגב

תגובות מקבילות

36
  תגובות נוספות בדף הביקורת של על כלבים וגנבים
לעמוד הראשי
 

כתיבת תגובה

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)