אין חידושים באתר החודש, אבל מכיוון שיש הרבה סרטים החודש, החלטתי לנסות לעשות טיפה סדר במה שנפתח.
בתגובות, כמו תמיד, ניתן להציע הצעות לדפי סרט (חדשים או ישנים) או סדרות שהייתם רוצים לראות נפתחים, כמו גם המקום לבקש דברים כלליים שהייתם רוצים לראות יותר או פחות באתר, או כל אוף-טופיק אחר שעוסק בסדרות או סרטים שאתם רוצים לדבר עליהם ולא מוצאים להם מקום.
מי שרוצה לראות את דפי הסיכום הקודמים מוזמן להציג בתגית של "סיכום דפים" .
סרטים
אהבה בימים קרים (בקרוב. הסרט החדש מהבמאי של "אידה". גם הוא בשחור-לבן)
אהבה מריקוד ראשון (בקרוב. סרט חדש עם אימלדה סטונטון שבו היא נחרדת מזה שאחותה יוצאת עם אינסטלטור)
אוויר קדוש (בקרוב. זוכה פרס סרט הביכורים בפסטיבל ירושלים משנה שעברה. סרט על אדם שמקים סטארטאפ למכירת אוויר קדוש)
אויב במצולות (בקרוב. ג'רארד באטלר בצוללת)
איטליה הקטנה (בקרוב. קומדיה רומנטית עם אמה רוברטס והיידן כריסטנסן)
אל תתעסקו עם הזוהן (בעבר. הקומדיה האחרונה הטובה של אדם סנדלר?)
אמצע שנות ה-90 (בקרוב, אבל לאו דווקא בארץ. סרט הביכורים של ג'ונה היל שהוא מסיבת נוסטלגיה לשנות ה-90)
אנה והאפוקליפסה (בקרוב, אבל לאו דווקא בארץ. מחזמר-זומבים-חג מולד. על מי אני עובד, אין סיכוי שזה יגיע לארץ)
ארטמיס פאול (בעתיד הרחוק. עיבוד ל"ארטמיס פאול")
בחשכת הליל (בקרוב בנטפליקס. סרטו החדש של ג'רמי סולנייה)
ביום שזה יקרה (בעבר. מארק וולברג בתפקיד שהוא לקח רק כי הוא סוף סוף לא היה שוטר או משהו בסגנון. אחד מהסרטים המושמצים בהיסטוריה)
בל קנטו (בקרוב. ג'וליאן מור זמרת אופרה שנחטפת ומתאהבת בקן וואטנאבה שגם הוא נחטף)
בני ערובה (בקרוב. משהו משהו טרוריסטים משהו משהו דייב באטיסטה)
ג'ולייט, הגרסה העירומה (עכשיו בקולנוע. קומדיה רומנטית על פי ספרו של ניק הורנבי)
ג'וני אינגליש 3.0 (בקרוב. המשך ל"עולם היורה: נפילת הממלכה")
דוג-מן (עכשיו בקולנוע. השם שלו טיפשי מאוד בעברית. סרט חדש מהבמאי של "גומורה")
דמדומים (בעבר. ערפד מנצנץ מתאהב בבת נוער וזה קצת קריפי אבל הסרט הוא לא הקטסטרופה שעשו ממנו)
הורדוס איילנד (עכשיו בקולנוע. קומדיה ישראלית על צמד חברים שמנסים לפתור את בעיית החנייה שלהם על ידי הפיכת דירתם לשגרירות)
הילד והחיה (בעבר. סרט אנימציה יפני מפי מאמורו הוסודה. יש מלא עלילה וזה מסובך להסביר אבל בקצרה: ילד בורח מהבית ונכנס לעולם פלאי ומשם דברים מסתבכים)
המורה למוזיקה (בקרוב. "מורה שמגיע לבית ספר קשוח ונוגע בילדים דרך אומנות", אבל בצרפתית)
המלאכיות של צ'ארלי (בעתיד הרחוק. ריבוט קולנועי לסדרת הריגול עם קריסטן סטיוארט ובבימויה של אליזבת' בנקס)
המסע של דוקטור דוליטל (בעתיד הרחוק. רוברט דאוני ג'וניר הוא דוקטור דוליטל וכל הוליווד נמצאת בסרט הזה)
המשפחה שלי (בקרוב. הזוכה הגדול של פטסיבל קאן 2018, וגם סרטו החדש של הירוקאזו קורה-אדה)
הנזירה (בקרוב. ספין-אוף נוסף בסדרת "לזמן את הרוע")
הנסיכה הגנובה (בקרוב. צעיר הולך להציל נסיכה שנחטפה זהו זאת העלילה אין תחכום או טוויסט בואו לשים את הילדים מול מזגן לשעה וחצי)
הנקוק (בעבר. וויל סמית' הוא גיבור על עם בעיות התנהגות וזה מאוד מגניב ואז החצי השני של הסרט הולך למקומות לא קשורים)
הצד האחר של הרוח (בקרוב. סרטו האחרון של אורסון וולס על במאי שחוזר להוליווד על מנת לצלם את סרטו האחרון)
טרנזיט (עכשיו בקולנוע. דרמת מלחה"ע ה-2)
יונתן אגסי הציל את חיי (עכשיו בקולנוע. דוקומנטרי על גיבור העל יונתן אגסי, שמקבל כוחות על לאחר שהוא אוכל אגסים. הסרט מראיין אנשים שהציל, את הנבלים שמולו כגון ד"ר ערמוני ואיש האיקאה, וגם את קרובי המשפחה שלו)
ילדי הזאב אמה ויוקי (בעבר. סרט אנימציה יפנית על ילדי-זאב, וזה הדבר הכי חמוד בעולם )
יס מן (בעבר. ג'ים קארי אומר "כן" להכל, כולל לתסריט של הסרט הזה)
מאמה מיה (בעבר. מחזמר על אישורי בנייה בירוחם, עם פסקול שמורכב מהשירים של גוגול בורדלו)
מבוקש (בעבר. ג'יימס מקאבוי בעצם לא לוזר אלא מתנקש סופר-דופר מגניב)
מבוך האימה (בקרוב. סרט אימה על רוצח סדרתי שרודף אחרי נערים, הפעם בפארק שעשועים בנושא אימה)
מולאן (2020) (בעתיד הרחוק. רימייק לייב אקשן של דיסני ל"אוליבר וחבורתו")
מפגשים מהסוג השלישי (בעבר. ריצ'רד דרייפוס נוטש את המשפחה שלו בגלל חייזרים)
מקס פיין (בעבר. גם כשמארק וולברג משחק רוצחים זה לא תמיד מסתיים טוב)
משימה בלתי אפשרית (בעבר. טום קרוז הוא איתן האנט, כשהסדרה הייתה עדיין יותר מתח מאקשן)
נורם בעיר הגדולה 2 (עכשיו בקולנוע. אין לי מושג מה הסיפור של הסרטים האלה, ואני לא הולך להתחיל לגלות עכשיו)
נראה לי שאנחנו לבד עכשיו (בקרוב, אבל לאו דווקא בארץ. פיטר דינקלג' נהנה מהיותו האדם האחרון על גבי כדור הארץ, עד שהוא מגלה עוד שורדת)
סיבוב שני (בקרוב. ג'ניפר לופז במה שאני חושב שהוא קומדיה רומנטית מהפוסטר ותיאור העלילה, אבל תכלס אין לי מושג)
סיביר (בקרוב. קיאנו ריבס בסרט אקשן. ככל הנראה לא ברמה של "ג'ון וויק")
סיפור אחר (בקרוב. סרטו החדש של אבי נשר)
סמטת החתולים (בעבר. סרט אנימציה על פי מחזמר שכתב (גם) מל ברוקס)
עידן הקרח 2 (בעבר. סרט המשך ל"שרק 2")
עיר המתים 2 (בקרוב. זומבים)
עשיר בהפתעה (עכשיו בקולנוע. שם עברי גרוע ל"אסייאתים עשירים בטירוף")
פורד נגד פרארי (בעתיד הרחוק. סרט על המלחמה בין פורד ופרארי במירוץ בשנת 66)
פלואי – גיבור קטן גדול (בקרוב. ציפור קטנה נשארת מאחור וצריכה לחזור למשפחה שלה)
קוואנטום של נחמה (בעבר. ג'יימס בונד לא מצליח לשחזר את שיאי "קזינו רויאל")
קדימה, תריץ אחורה (בעבר. ג'ק בלאק מוחק את כל קלטות ה-VHS ואז הוא ומוס דף צריכים לצלם מחדש את הסרטים)
קח את זה כמו גבר (בעבר. ג'ייסון סיגל מנסה להתנחם מהפרידה שלו בחופשה בהוואי, אך מוצא את שגם אהובתו נמצאת באותו אתר נופש)
קליימקס (בקרוב. השטות החדשה של גספר נואה)
רוקטמן (בעתיד הרחוק. ביוגרפיה על אלטון ג'ון)
שרוכים (עכשיו בקולנוע. סרט שמועמד לשמונה פרסי אופיר השנה)
תיק נעדר (בקרוב. סרט מתח צרפתי)
סדרות
אחים לנשק (בעבר. הסדרה העלילתית הטובה ביותר שנוצרה, על פי ימד"ב)
בארי (בהווה. ביל היידר מגלם רוצח שכיר שצריך להסתנן לקבוצת תאטרון מלוס אנג'לס)
וולברין והאקס-מן (בעבר. קומדיה רומנטית דרום קוריאנית על מייצרת עגלות שמגלה שיש לה את הכוח לדבר עם תינוקות)
סמוך על סול (בהווה. פריקוול ל"שובר שורות" שמתמקדת בדמותו של סול גודמן לפני שהפך לסול גודמן)
תוכל בבקשה לפתוח דף סרט ל-The Secret of Kells?
וגם ל- Song of the sea!
(ל"ת)
יש כבר
http://www.fisheye.co.il/movies/song_of_the_sea/
של איזה סרט התמונה בבקשה?
(ל"ת)
מפגשים מהסוג השלישי
(ל"ת)
אוף
כבר חשבתי שהסרט על גיבור העל יונתן אגסי באמת קיים וכבר ממש התעניינתי בסרט עליו. אחרי זה הבנתי שזה ישראלי ושאין סיכוי שזה אמיתי![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
.
המשכונים תמוהים
אלא אם עליתם על רעיון לקוסאובר מדהים, יש בעיה עם מה שנכתב לגבי עידן הקרח 2 וג'וני אינגליש 3.0
אפשר לבקש עוד כמה סדרות?
אני פשוט אזרוק את מיטב הסדרות שאני נוצרת בליבי ובמחשבי, ואתם תנסו לא לשפוט אותי:
סוכן מחוק (Burn notice)
אלמנטרי
Orphan Black (אורפן בלאק?)
The Blacklist (הרשימה השחורה)
Agent Carter (הסוכנת קרטר)
Leverage (?)
How to get away with murder (המדריך לרוצח)
Brooklyn Nine-Nine
The Good Place
מצטרף לברוקלין 9-9, The Good Place
וכל סדרה שמייקל שור כותב, כתב בעבר, יכתוב בעתיד, או נמצאת ברשימת המועדפים שלו בנטפליקס.
שהן?
אני אשמח להמלצות :)
בנוסף לשניים האלה, הוא שותף בכיר גם בהמשרד האמריקאי
ועוד יותר בכיר ב-parks and recreations המופלאה (רק צריך לסבול את העונה הראשונה הקצרצרה והתמוהה לפני שהסדרה מתחילה להתרומם).
לא בטוח לגבי רשימת המועדפים שלו בנטפליקס (מלבד Master Of None, שבוודאי שם).
אה, אלה
ניסיתי כמה פעמים לראות במה מדובר וויתרתי כשראיתי שהם במתכונת הריאליטי השנואה עלי (קודם רואים סצנה ואז רואים אנשים מדברים על הרגשות שלהם לגבי הסצנה).
תכננתי לגייס קצת סבלנות ולנסות בקרוב את parks and rec, מותר לי לדלג ישר לעונה השניה?
נראה לי שאפשר לדלג ישר לעונה השניה
למרות שהראשונה היא רק ששה פרקים
אם את אוהבת את הרשימה השחורה, אנא ממך נסי את הסדרה PERSON OF INTEREST סדרה מהעידן בו ג'נותן נולאן היה אנדרייטד. סדרה מעולה שאני לא מבין למה לא קיבלה יותר תשומת לב ממה שקיבלה.
ידעתי ששכחתי משהו
אכן סדרה מעולה שעברה קצת מתחת לרדאר וחבל, אבל אני הייתי משווה אותה דווקא ל- BURN NOTICE- סוכנים לשעבר מתחבאים בצללים ומצילים אנשים רגילים ממזימות מרושעות (אפילו סיפור הרקע והבעות הפנים של הגיבור מאוד דומות) אז אם אתה לא מכיר אני ממליצה בחום.
כמה זה כמו הרשימה השחורה?
כי קצת שנאתי את הרשימה השחורה- ראיתי את העונה הראשונה (לפחות חלקית) ואז זה הפך למיסטי מידי עבורי ופרשתי.
ויש סדרות כמו אורפן בלאק שהתחילה ממש טוב ואז הפכה לכזו טלנובלה מקושקשת ותלושה מהמציאות שזו בושה שהיתה על הסט יועצת עם תואר בפאקינג ביולוגיה (או שזו הכותבת? לא זוכרת יותר).
נדמה לי שזה הגיע לנטפליקס לאחרונה, ואני ממש מחפשת איזו סדרה נחמדה להעביר איתה ערבים משעממים.
בעיני POI לא דומה בכלל לרשימה השחורה (גם אני לא אהבתי את הרשימה השחורה) פשוט קיבלתי פידבק מאחרים שזה אמור לבוא ביחד משום מה, ואני לא מפספס שום הזדמנות לתקוע המלצה לPOI כשהנסיבות מאפשרות (לזה ולPUSHING DAISIES לא משנה כמה עיקומי אף אני מקבל). מדובר בסדרה ששילבה את הקונספט של הסדרה הפרוצדוראלית עם תמת על שמשקיפה מלמעלה ונותנת מבנה לעונות בצורה מבריקה. חוץ מזה מדובר בסדרה שכתבה את שלושת הדמויות הנשיות הכי באדאסיות שראיתי
תודה, will watch
(ל"ת)
מסכימה לגמרי עם המשפט האחרון
את המשפט לפניו תצטרך להסביר לי קצת יותר בפירוט- מה כל כך מיוחד במבנה של העונות?
רוב מוחלט של סדרות רשת (בניגוד לסדרות כבלים) הם סדרות פרוצדורליות. כלומר כל פרק יכול לעמוד גם לעצמו ואין סיפור רציף שאתה חייב לעקוב אחריו בצורה ליניארית, רק מסגרת כללית מאוד ורחבה מאוד. יש יוצאות דופן כמובן, אבודים או 24 לדוגמא, ושתי הסדרות האלו היו צריכות לפצות על זה בקוי עלילה אגרסיביים מאוד, כדי לשמור על תששומת ליבו של הצופה. זה המציאות של הסדרות.
הבעיה שסדרות פרוצדרוליות נמאסות מהר מאוד (אלא אם כן אתה גאון שקוראים לו דיק וולף וסם ווטרסון משחק בתפקיד ראשי) ולכן כל הסדרות הפרוצדורליות צריכות להמציא קו עלילה שעומד ברקע של כל פרק ומסופר לאורך עונה שלמה או אפילו כמה עונות. מדובר בשילוב מאוד מאתגר, ורוב הסדרות נמנעות מלתת לזה מדי הרבה מקום. זה פשוט קשה מדי. אז נותנים לזה קריצה מדי פעם, ומקדישים לזה את 2-3 הפרקים האחרונים של העונה, וזהו.
אם את רוצה לראות כמה זה מאתגר, קחי לדוגמא את סטיבן מופאט. אחד האנשים השנואים ביותר על ידי חלק גדול ממעריצי דוקטור הו (לא עלי, אני אוהב אותו) למרות שהפרקים שהוא כתב נמצאים בקונסנזוס כפרקים הטובים ביותר של הסדרה, וגם שונאיו יודו בזה. הטענה היא שהוא כותב פרקים בודדים מבריק אך כשואו ראנר וכאחד שאחראי על התמה המרכזית לאורך עונה שלמה הוא כשלון. ומדובר באמת באתגר מאוד לא פשוט.
POI מצליחה להחביא מאחורי פרק שלכאורה מספר סיפור יחיד ושלם שעומד לעצמו את קו העלילה המשני שעומד מאחורי העונה. הצופה המזדמן יכול לצפות בפרק בודד ולהנות ממנו, אבל הצופה האדוק שם לב שמאחורי כל פרק יש גם התקדמות בסיפור הכללי אותו הסדרה רוצה לספר. השילוב הוא מבריק בעיני ובאספקט הזה מדובר בסדרת הרשת הטובה ביותר שראיתי.
אוקיי, אז עכשיו הבנתי את ההשוואה לרשימה השחורה :)
בעיניי העונה הראשונה של תרגיע בלי הקשת העלילתית לאורך העונה היא אחת היותר טובות
(ל"ת)
קומדיה מסתדרת יותר טוב עם הפורמט הזה
ג'רי אורבך, לא סם ווטרסון
אורבך היה יצוג של הטוב אך אנושי, הוא היה שנון ולא משנה כמה פרטנרים החליפו לו הוא לא איבד מהאישיות שלו וגם לא ביטל את האישיות שלהם. הדינמיקה שלו מול כל אחת מהדמויות הורגשה היטב, והפכה את העלילה למעניינת יותר.
ווטרסון נכתב מראש בתור צדקן חכמולוג ולא הצליח להתעלות מעל זה כדי ליצר דינמיקה מעניינת עם הפרטנריות שלו. חוץ מהראשונה שהפכה לבת זוג שלו, והשניה שהיתה בהליכי גרושים ומראש הבהירה שזה לא יקרה, כל הדמויות שהוצמדו לו הרגישו יותר אנמיות מאיך שכתבו אותן, וזה לדעתי בגללו.
חוק וסדר איבדה את זה כשאורבך עזב, לא כשווטרסון עזב. אני כן חייבת לסייג ולהניח שהיתה גם תחלופה בכותבים, ובטוח שגם בבמאים, משום שאיכות התסריט ירדה פלאים (ואורבך הצטרף רק בעונה החמישית או משהו, וגם לפניו הסידרה היתה טובה) וגם הצילום איבד משהו מהאדג' שהיה לו בעונות מוקדמות.
בכל מקרה, אחרי כמה פרקים בעונה הראשונה של POI, אני עוד לא בחצי, אני יודעת שאלמלא ההמלצה שלך לא הייתי ממשיכה לצפות (או שמה לב שזה נכתב ע"י נולאן). זה מרגיש כמעט כמו סידרת הליכון, העלילה כמעט רוטינית.
אני לומדת פה משהו מעניין על נולאן, הוא השתמש פה בדיוק באותו טריק כמו בווסטוורלד- המחשב, בעיקר פלטי הדוחות, מלמדים אותנו על דברים שקל לפספס. למעשה, בעקבות ההמלצה שלך אני מבינה שאמור לקרות משהו שיפתיע את מי שלא שם לב למחשב, וזה לא היה קורה אם לא הייתי צופה בווסטוורלד, ואמור לתת לסידרה קצת יותר עומק. אני מקווה בכל מקרה. מאוד התאמצתי לא לחפש ספוילרים כדי לבדוק אם באמת שווה צפיה- מה שקרה לי ברשימה השחורה, והוריד לי את העניין לאפס. אני מבינה למה משווים בין הסדרות, אבל משהו פה טיפה יותר מעוגן/סביר התרחשותית מהרשימה עם "תפסנו את הארכי נבל הכי גדול אי פעם והוא ידבר רק עם חוקרת זוטרה חסרת נסיון" לעומת "פיתחתי מכשיר מעקב כל יכול שקיבל אישורים בגלל ה11 בספטמבר (*) ואיתרתי אותך, רוצח כל יכול ורב כישורים שאיבד את דרכו, כדי שתעזור לי".
זה בעצם אומר משהו מעניין על שינוי שעוברת הטלוויזיה-
פתאום כפתור הPause הפך להיות חלק מהתכנון של היוצרים.
וגם הFF ברגעים המרוחים
(ל"ת)
אני מת על אורבך וכל מה שכתבת על הדמות של ווטרסון נכון, אבל מהבחור נשפך כריזמה, אני מוכן לצפות בו מקריא מתכונים.
אני שמח שאת נותנת לPOI הזדמנות, צריך אתה קצת סבלנות אבל היא תשתלם בסופו של דבר (אני מקווה, מרגיש קצת אחראי)
לא מפריע לך כמה שPOI מאוד נוצרית במסרים שלה?
הדמויות שהם מצילים מחולקות לטובים ורעים, עם אופציה לכפרה, אלא אם כן הדמות שעוברת תהליך של כפרה גם רצחה מישהו, ואז היא תמות במהלך הפרק באופן טראגי כלשהו כי בכל זאת, צריך עונש ראוי לחטא שכזה.
היוצאים מהכלל הם אך ורק הקאסט הקבוע, שם מחזיקים דמויות עם דם על הידיים יותר מפרק (או עונה). גם יש הרבה מאוד עיסוק בבחירה ורצון חופשי. חוץ מלצעוק על הצופים לענוד צלב, הכל זועק שם נצרות: ג'ון הוא כמובן ישו, שליח, לא מושלם, התנסה בכל החטאים, ועכשיו מהלך בעולם ומחזיר בתשובה. הארולד בתפקיד אלוהים, אני מנחשת שהשוטרת בתפקיד מריה (האם)- אלו הדמויות היחידות הקבועות בסידרה שלחלוטין נקיות מחטאים. אולי השניה שעושה דילים סוג של מריה מגדלנה, גם היא לא הרגה אף אחד, אבל היא קצת יותר מוכנה להתפשר על כללי מוסר.
לא ברור מה התפקיד של פוסקו בברית החדשה שנקראת POI, אולי משום שרוב ההכרות שלי עם הסיפור מגיעה בכלל מהספר של סרמאגו, אולי משום שאני רק בתחילת העונה השניה.
האמת היא שלא שמתי לב לפרשנות הזאת (לא שזה היה מפריע לי במיוחד, "ספרות זולה" הוא מאוד נוצרי במסרים שלו, ואהבתי אותו). אני מניח שיש לי כמה הסתייגויות על הפרשנות הזאת, או לפחות על היותה מרכזית כל כך. ראשית, דיון על בחירה ורצון חופשי הוא מאוד טבעי בסדרה שמדברת על AI ובמיוחד בהקשר של AI שחוזה תהליכים. זה תמה מרכזית מאוד בדו"ח מיוחד למשל. בהתחשב במסגרת העלילתית זה נושא שמאוד טבעי לדון בו.
אני לא ראיתי בג'ון ישו, אני ראיתי בו את הגיבור המצולק הגנרי שראינו על המסך מליוני פעמים. בעקבות כך אני באמת רואה בו את הדמות החלשה והמשעממת בסדרה. האמת היא שיש משהו מאוד ארכיטיפי בסיפור של ישו (אחד הסיבות שהוא כל כך תפס , אני מניח) ולכן אפשר למצוא את הסיפור במקומות רבים אם רוצים. אולי בגלל זה פספסתי את זה. ולבסוף, אלוהים כדימוי מופיע בהמשך הסדרה בצורה מפורשת, אבל לא על הארולד, אלא על המכונה בעצמה. דווקא הארולד בסדרה מאוד חושש מהכוח שבידיים שלו. וההצגה שלו היא יותר של הRELUCTANT SERVANT של המכונה. אם כבר דימוי דתי, אז משה רבינו.
ישו הוא הגיבור המצולק (פחות גנרי, אבל זו המיתולוגיה)
בכל מקרה, לא ידעתי שבהמשך יש דיון אלוהי מורכב יותר.
דוח מיוחד ממש עוסק ברצון חופשי והאם אפשר לחזות הכל מראש, ויש שם דיון טיפה יותר מורכב מזה של POI נכון לתחילת עונה 2.
ג'ון והארולד עוסקים בלעקוב אחרי אנשים שונים ולשפוט האם הם רעים או טובים. יש ממש ריאקציה מיידית לפעולות של אנשים, כשהחטאים שלהם גדולים מידי, גם אם סולחים להם (וישו היה חזק בקטע של מחילה) הם נענשים ע"י היקום. זה מאוד מיידי כזה, מאוד אמריקאי-נוצרי. לא מפריע לי הדיון בבחירה ורצון, אלא התשובה המיידית הזו שיש בה מן התפיסה הדתית (גם אם לא נוצרית בהכרח).
אין לי מושג לאן העלילה תתפתח מכאן ויתכן שההקשר קצת ירד עם הזמן. אני קצת מקווה, כי יש משהו מאוד חוזרני כרגע, די אפשר לצפות מה יקרה לכל דמות חדשה ככל שהפרק מתקדם.
לגבי ישו, האפיון שכתבת שגוי
ישו לא חטא מעולם (לפי הברית החדשה כמובן ;)). עפ"י התיאולוגיה הנוצרית, זאת הסיבה שהוא יכול היה לקחת על עצמו את חטאי העולם ולכפר עליהם, בתור הקרבן המושלם (במשמעות של ללא רבב). לא ראיתי את הסדרה, יכול להיות באמת שג'ון מתאים לטיפוס של החוטא שחזר ומחזיר בתשובה, אבל אין קשר לישו.
וואלה, כאן הבורות שלי בענייני נצרות נכנסת לפעולה
פעם ישבתי עם אמריקאי מבוגר ונוצרי מאוד, שבמשך כשעה חפר לי על איך שישו חווה את כל הbad emotions על פני כדור הארץ וכך גישר על מה שאלוהים לא יכול, כי הוא לא אנושי. חבל שהוא לא תימצת יפה כמוני, כי זו היתה שיחה ארוכה ומייגעת שבמהלכה נאלצתי לחייך ולהנהן.
אוי, מכירה שיחות כאלו :)
(ל"ת)
אפשר לפתוח דף ל"בית הנייר"?
עדיין לא נרגעתי מהריגוש של הסדרה הזאת!
איך היא באמת?
בהתחלה שמעתי עליה מחברה שרואה רק טלנובלות אז התעלמתי, אבל אני מתחילה לחשוד שהיא הגיעה אליה רק בגלל שהיא בספרדית.
זאת טלנובלת שוד, או שבפעם הראשונה בהיסטוריה נצפה שתינו באותה סדרה?
ממש לא טלנובלה אבל...
סדרה מלאת אקשן, ריגושים ופיצוצים. במרכז עומד משחק מוחות נוסח "חתול ועכבר" בין השודדים למשטרה, וזה תענוג גדול.
היי"אבל" מגיע ממש בשני פרקים האחרונים להם "ניחוחות" קלושים של טלנובלה אבל את כבר כל כך בפנים שזה כבר לא משנה.
בקיצור, ממליצה בחום!
מוצ'ו גרסיאס
אם זה בפרקים האחרונים ולא הראשונים אני כבר מוכנה לנסות :)
אני עשיתי את בינג' חיי וצפיתי ביומיים בכל הסדרה
מקווה שתהני :)
מחכה לשמוע איך היה!
רק הערה:
כן, כל הסדרות שביקשתם יפתחו. אבל, וואו, זה מלא וייקח לנו זמן, מצטער. (וגם את "בנות גילמור" לא שכחנו). אם יש משהו בעדיפות יותר עליונה למישהו, אתם יכולים להגיד ונתחשב בנושא.
קחו את הזמן :)
ובהזדמנות זו- תודה רבה!
אוטונומיות: אוי לי ויי
"הדברים התגלגלו אחרת.
מלחמת אחים קרעה את מדינת ישראל לשני חלקים.
מדינה חילונית שבירתה תל אביב ואוטונומיה חרדית שבירתה ירושלים."
לבן על גבי שחור, זה הטקסט שמופיע על המסך 2 דקות בתוך הפרק הראשון של הסדרה החדשה של הוט, "אוטונומיות".
התחלתי לראות את הפרק כי נתקלתי בזה ביוטיוב, ואחרי שראיתי את הפרומו לסדרה, חשבתי שכדאי לראות על מה מדובר. לא היה לי ידע מוקדם על הסדרה, חוץ מהעובדה שאסי כהן משחק בה, ושזה משהו על חרדים, אבל כל סדרה ישראלית משהו על חרדים אז אני לא יודע אם זה נחשב. לא באתי מוכן אל הטקסט הזה. חשבתי לעצמי "אה, מגניב, הם עשו 'סיפורה של שפחה' רק עם חרדים". גללתי למטה לתגובות כדי לראות לאן תנשוב הרוח ואז אמרתי לעצמי "אוי לא, הם עשו 'סיפורה של שפחה' רק עם חרדים".
אחרי שהטקסט הנ"ל נעלם מהמסך מציגים לנו מערכון חדש של ארץ נהדרת, ובו אסי כהן משחק דמות של חרדי שעובד בחברה קדישא ואוהב לאמר "אוי לי ווי". אני לא בטוח שזה משפט הגיוני, בעברית, או ביידיש, אבל בסדר, יש לו קטע עם משפטים לא הגיוניים, לאסי כהן. לא חשבתי שלארץ נהדרת יהיה דברים מצחיקים לעשות עם החומר הזה אבל ניחא, לפחות זה אסי כהן. הוא תמיד מצחיק. באמת, רק איך שהוא מדבר עם התלבושת המצחיקה הזו ששמו לו מעלה לי חיוך, אפילו לפני הפאנצ'ליין. רגע, מה? מתי הפאנצ'ליין מגיע? היה כבר ולא שמתי לב? ולמה השחקנית כאן משחקת ברצינות תהומית דמות קומית? אוי לא. אוי לי ויי. זה לא מערכון, זה דרמה. אז למה אסי כהן משחק כאן כאילו הוא משחק דמות בארץ נהדרת?
-עוברים לסצנה לא קשורה ומוזרה-
חוזרים לאסי כהן, הוא בדיוק מנסה להבריח חזיר אל "האוטונומיה". רגע מה? הוא לא חרדי? זה הפאנצ'ליין שפספסתי? כי, זה באמת קצת מוזר. מילא שבמקום שיש בו שלטון חרדי יאסרו להביא חזיר, זה עוד הגיוני, אבל שחרדים ינסו להבריח לתוך השלטון הזה חזיר, וינסו לאכול אותו? למה? מה, אין שם עוף? סטייקים? חזיר זה מה שעושה להם טוב? זה כאילו הם עושים דווקא, אבל, דווקא כלפי מי? את מי הם רוצים לעצבן, אותם חרדים אוכלי חזיר? את הצופים?
וזה בערך מה שקיבלנו. אני יכול להמשיך לפרט אבל הלך הרוח לא משתנה. קיבלנו סדרה שכל מטרותיה שלה היא *תופים* הסתה. לא בידור. לא חזון של היוצר. לא אמנות. הסתה. הקונספט של הסדרה, שבידיים טובות יכל להיות מעניין, מוצג בצורה הכי שטחית שיכולה להיות. החרדים חיים באוטונומיה ענייה, גרים בדיורת קטנות כשההורים ישנים בספה על הסלון, כולם מדברים ביידיש, כולל הספרדים, ומחרימים כל ספר שהוא לא קודש. כן, גם מיץ פטל (אחד מהרגעים המביכים ביותר בפרק). כמובן שאם רוצים אפשר להשיג ספרי חול נוראיים כמו כתביו של זיגמונד פרויינד אם עושים את זה בחשאיות, וכמובן שמי שיקרא את הספרים האלה יהיה הרב הראשי של האוטונומיה, כי מה זה חרדים בלי קצת צביעות? כל זה בזמן שהמדינה החילונית נראית (מרחוק) כמו העיר מ"דו"ח מיוחד". העיר הזו מתקדמת ומשגשגת ומתפקדת כמו העיר הכי כיפית שיש ווהו!
כיאה לסדרה שהדבר היחיד שהיא זה הסתה, הצד האומנותי והסינמטי שבה לא כל כך קיים. העריכה מוזרה ומבלבלת, ועשוייה בלי שום מחשבה מעבר לסדר של השוטים. המשחק מעפן (חוץ משולי רנד, שאני לא יודע איך הוא הסכים להשתתף פה). הצילום גם הוא בינוני ומטה, ומאוד חסר מקצועיות. מדי פעם יהיו תנועות מצלמה מוזרות, שאולי יכלו לשרת איזה רעין ויזואלי או סתם לעשות נעים בעיניים, אבל כנראה שהשוטים האלה שם כדי להראות שלהפקה היה תקציב לדולי. בסופו של דבר זה סתם מהיר מדי ותזזיתי ומעצבן בעין.
בכלל, נראה כאילו כל מה שעושים בסדרה הזו, זה נטו לצלם את התסריט, שגם הוא לא משהו, בלי שום השקעה וחשיבה על איך עושים את זה. אפילו בלי לנסות לגרום לזה להראות מקצועי. הכל מלווה בסאונדטראק של מוזיקה אלקטרונית שלא ממש קשורה למה שקורה על המסך, אבל זה לפחות קצת מרענן בין כל הזוועה הזו.
זה באמת מזעזע שיש סדרה כזאת, וזה מביך שדבר כזה משודר בישראל. זו כנראה הסדרה הישראלית הכי גרועה אי פעם. וכמה שהמשפט הקודם הוא בומבסטי, לדעתי הוא די הולם. נו טוב, לפחות אפשר לראות בתגובות לפרק שכולם מתעבים את הסדרה כאחד.
מי שרוצה לראות ולהיווכח, הפרק ביוטיוב:
https://youtu.be/MEaw-sIVyLE
בהתחשב בכך
שברקורד של יהונתן אינדורסקי היוצר יש שתי יצירות יפהפיות שעוסקות בחרדים (שטיסל ודרייבר, את זמן פוניבז' לא ראיתי) הייתי נמנע מלקבוע שהסדרה הזו מתכוונת להסית נגד חרדים.
יש כמה נקודות שהפריעו לי וכמה דברים שאני לא מבין לגבי הכיוון של הסדרה הזאת, אבל אני מעדיף להמתין לשאר הסדרה (סך הכל שישה פרקים) כדי לגבש דעה.
ועוד משהו שהייתי נמנע מלקבוע
זה שהיוצרים לא מבינים חרדים. יש הרבה מאד סדרות וסרטים ישראליים שלא מבינים חרדים (כולל שבאבניקים החביבה בטירוף), היוצר של שטיסל ושל דרייבר מבין אותם היטב. במקרה הזה צריך לשאול מה הוא מתכוון לעשות עם ההבנה הזאת, אבל שוב, אני אמתין בסבלנות.