מתברר שהקטע הזה של יום סרט ב-10 ש"ח הולך מצוין (וזה לא מפתיע) – כי יש לא אחד כזה בשנה, אלא שניים. אם חשבתם – ואני חשבתי – שיום הסרט הישראלי יחליף אותו, מתברר שלא – זאת רק תוספת. ביום חמישי הקרוב, בכל הקרנות הסרטים, בכמעט כל בתי הקולנוע – הכל ב-10 ש"ח בלבד כוכבית. (כוכבית: סרטי תלת-מימד עולים 14 ש"ח, לא כולל משקפיים; הרכישה באינטרנט – שהיא פחות או יותר האפשרות היחידה להשיג כרטיסים – מעלה את המחיר בארבעה שקלים נוספים. זה עדיין מעט מאוד).
במבצע משתתפות כל רשתות בתי הקולנוע הגדולות: לב, חן, פלאנט, סינמה סיטי וגלובוס. בתי הקולנוע פועלים ביום הזה במתכונת מורחבת – סרטים מ-11 בבוקר ועד אחרי חצות. לפי ניסיון השנה שעברה, כדאי מאוד להזמין כרטיסים כמה ימים מראש (כלומר, ברגע שהזמנת הכרטיסים ליום חמישי תתאפשר) כי ההקרנות יהיו מלאות, כולן. אפילו אלה של הסרטים הנידחים ביותר.
אז, לוח הזמנים שלכם יכול להיות כזה: בבוקר לראות את "הקופסונים" עם הילדים. אחר כך לראות את "וויפלאש" (כי הוא באמת ממש מצוין), או, אם עוד לא ראיתם, את "התבגרות" או "מיתה טובה" אם עוד לא ראיתם.
ואז, בערב, ללכת לראות את "הפשיטה 2", אחד מסרטי האקשן הכי מטורפים בהיסטוריה, בהקרנה היחידה בארץ. לא, זה לא עולה 10 ש"ח. אבל זה שווה את זה.
מיתה טובה ולא גט?
אם לא ראיתי את שניהם, מה יותר שווה את זמני?
מיתה טובה, בלי ספק.
ואם אני כבר פה, אז לפני גט יש סרט ישראלי אחר, ברמה של מיתה טובה והרבה יותר טוב מגט: מנפאואר.
מיתה טובה
סרט עלוי! פשוט לא להפסיד!
למה אי אפשר להזמין באינטרנט מסינמה סיטי?
זה נראה כאילו דילגו על יום חמישי……
ואיזה סרט – וויפלאש או ישראלי מעיק?
לרוץ לוויפלאש
בהתחייבות
סינמה סיטי לא משתתפים?
(ל"ת)
משתתפים.
(ל"ת)
אבל למה דווקא כשיש אינדינגב, למה?
(ל"ת)
בדיוק!
(ל"ת)
ורק עכשיו הם נזכרים להודיע על כך?
כבר כמה חודשים שלא הייתי בקולנוע ואתמול התחלתי לספור את הסרטים המוקרנים בסינמה סיטי שאני מעוניין לראות. הגעתי ל-13. לכן יום 'סרט ב-10' הוא בדיוק מה שאני צריך. אבל הם לא יכלו להודיע על כך לפחות שבוע או שניים מראש שאוכל לפנות את יום חמישי?
במקום לשמח, החדשות האלה ממש ביאסו אותי. אבל כן, ממש כיף שזה משתלם להם ושהם עדיין בקטע ולא רק ליום אחד בשנה.
שתי שאלות
1. האם יש בכלל סרט טוב לראות בתלת-מימד עכשיו? (כלומר, האמת שלא אכפת לי אם הסרט לא טוב כל עוד התלת טוב)
2. אתה טוען רד שעדיף לקנות את הכרטיסים ברשת כי ככה קונים אותם מראש, אבל למי שיודע – האם אפשר לקנות כרטיסים מראש גם בבית הקולנוע עצמו (במקרה שלי, ביס פלאנט קניון איילון)?
תשובות
1. לא ממש. אולי "הקופסונים", אבל אני לא חושב שהתלת-מימד בו הכרחי.
2. כן, אפשר לקנות כרטיסים מראש בקולנוע עצמו, בלי עמלה.
ג'ון וייק נראה לי סרט טוב
אבל לפי מה שראיתי הוא קיבל רק 3 הקרנות בסינמה סיטי, ולא מוקרן בכלל בחלק גדול מבתי הקולנוע שלהם, מדוע?
ג'ון וויק מופץ על ידי פורום פילם
שהיא החברה המקושרת לתיאטראות ישראל (כלומר, רב חן ויס פלאנט), ולכן סביר שהוא יקבל יותר הקרנות בבתי הקולנוע האלה. ואכן, ביס פלאנט בר"ג למשל הוא מוקרן באותו יום 8 פעמים. מנגד, סרטים של יונייטד קינג בדרך כלל מוקרנים יותר בסינמה סיטי ופחות בפלאנט/חן.
עוד לא ראיתי את ג'ון וויק, אבל התגובות אליו בחו"ל באמת טובות.
יש פה ניגוד עניינים
שצועק לשמיים, בארה"ב זה לא קיים!!
אף אחד בארץ לא אומר כלום?
תפנה לממונה על ההגבלים
ברצינות, תפנה. היתה איזו חקירה בנושא… ושום דבר לא יצא מזה, אלא אם כן החקירה הזאת עודה נמשכת, זו השנה ה-12 או משהו.
12 שנה של בושה
12 שנה ואף אחד לא עושה כלום, אז באמת חבל על הזמן.
אחרי שגם אני רואה את התוצאה של הח"כ רוזנטל לביטול העמלה, ואיך הם עקפו אותו, מה יש להגיד??
כנראה שגם פה הם ימצאו איזה דרך, לעקוף את הנושא, כמו חברת בת או משהו בסגנון שלא תהייה להם בעיה.
חוץ מזה יש פה בעיה של קרטל כבר המון שנים, ממש מעניין שכל החברות הגדולות ששולטות על כל השוק, ועל חברות ההפצה, מתאמות בניהם מחיר, וזכור לי שגם על הנושא הזה הייתה חקירה, אבל אין חדש תחת השמש…
מבאס להגיד את זה, אבל כנראה שהכל ישאר אותו דבר.
ושוב: ח"כ רוזנטל לא חוקק שום חוק לביטול העמלה.
(ל"ת)
ַפחחח ביום של הפשיטה 2?
גם סרט בשקל לא משנה לי את הלו"ז.
וויפלאש והתבגרות
אני לא מבין למה סרט כמו "וויפלאש" שרק הגיע לקולנוע לפני שבוע
מוצג ביום חמישי ביס-פלאנט חיפה רק בשעה 15:40!?!?
הקרנה אחת!?! בשעה כזו מוקדמת!?!? ביום חמישי=תחילת סוף שבוע!?!
אוף!!!!
ואיפה הסרט "התבגרות"? לא קיים בכלל ביס-פלאנט. אפילו לא בסרטים "בקרוב".
אוף!!!!!!!!
כמו שכבר כתבתי כאן
כל רשת בתי קולנוע בארץ מקושרת לחברת הפצה, ונוטה להקרין יותר סרטים של עצמה ופחות סרטים של אחרות. "וויפלאש" מופץ על ידי יונייטד קינג, ולכן הוא מוקרן בסינמה סיטי הרבה יותר מאשר בפלאנט. "התבגרות" שייך לקולנוע לב, ואם אני לא טועה לא הוקרן בפלאנט אף פעם.
ברור, כל זה לא מצדיק את העניין. ופעם אחת ביום, ב-15:40? WTF, פלאנט? אם אתם לא רוצים להקרין את הסרט, אל תקרינו אותו. מה הקטע של הקרנת הכלום הזאת?.
התבגרות מופץ ע"י גלובוס מקס.
הוא הוקרן ביס פלאנט בטרום בכורה בלבד ולא עלה שם יותר (ולא יעלה גם). בנוגע לוויפלאש, הקרנת הכלום היא שלב לפני הביי ביי. ביס פלאנט עובדים לפי מדיניות קפסיטי מאוד מחמירה: סרטים עולים לסופ"ש ראשון מלא ובהתאם לקפסיטי בהקרנות הללו נקבע השיבוץ לסופ"ש הבא. קפסיטי נמוך הורג את הסרט מיידית. אם הסרט מופץ ע"י תיאטראות הוא יקבל הזדמנות נוספת. לא עובד? עף. יס פלאנט הוא לא מקום בו סרט יכול לגדול. בכל אופן הסרט מציג בסינמות ובלב (והוא נהדר, לכו לראות).
זה מוזר,
כי אני ראיתי אותו שם בסופ"ש, בהקרנה שאינה בשעת שיא, באולם מלא. אולם קטן, אמנם – אבל זה בגלל שמראש הקרינו אותו באולם קטן. אם השיטה של פלאנט היא להקרין סרטים באולמות של 80 כיסאות ואז להגיד "הגיעו רק 80 איש, אז נוריד את הסרט" – שיבושם להם.
הם לא עובדים כך
הם עובדים לפי אחוזי מילוי אולם. 80 מתוך 80 זה 100% וסרטים ששומרים על אחוזים גבוהים שורדים שם הרבה זמן (אפס ביחסי אנוש סוגר ארבעה חודשים). אבל כנראה זה לא המצב שם עם וויפלאש שעובד פחות טוב ולא מצדיק את האולמות המוצקים לו.
לא עדיף שימצקו לו מאשר שינזלו לו?
(ל"ת)
ראיתי את "וויפלאש" בסינמה סיטי בשישי האחרון
והוא היה מלא לגמרי. ממש מוזר, וחבל, כי זה סרט יותר מעולה ממעולה.
'התבגרות' הוא של גלובוס
והוא הוקרן בפלאנט רק בהקרנות טרום בכורה. אחרי היציאה הרשמית הוא לא הוקרן בכלל שם.
לא ברור לי
ביום רביעי, ה22.10, יש עוד מלא הקרנות ל"וויפלאש",
מיום חמישי והלאה, שבוע אחרי שהגיע לקולנוע- הסרט כמעט לא מוקרן,
בטח שלא בשעות הערב.
הוא כזה מוזר/שונה/לא-מיינסטרים שחייבים להעיף אותו אחרי שבוע?
כל שאר הסרטים כאלו "טובים" שאי אפשר לאפשר הקרנות ערב לסרט הזה?
סלחו לי על רמת התסכול, זה פשוט משגע אותי.
ועוד לא דיברתי על האבסורד/טמטום/חלם במשפט "מחיר בקופה 10 ש"ח. מחיר באינטנרט 14 ש"ח".
וביום רגיל "מחיר בקופה 38 ש"ח. מחיר באינטרנט 44 ש"ח".
אלו שהכריחו את בתי הקולנוע להוריד את העמלה של קנייה באינטרנט יודעים
שהמצב נשאר בדיוק אותו דבר?? רק שהיום קוראים לרמאות הזו במילים אחרות. "מחיר אינטרנט" במקום "עמלה". אלו שיזמו את החוק נגד העמלות יודעים שבמבחן התוצאה הכל ממש, אבל ממש, חרטא??
אין "חוק נגד עמלות".
הרעיון כאילו "העמלות בוטלו" היה פיקציה מוחלטת. שום חוק לא דרש מבתי הקולנוע לבטל את העמלות והן אכן לא בוטלו. החוק נועד לאלץ את בתי הקולנוע לכלול במחיר הכרטיס באינטרנט את העמלה, ולא לפרסם אותה במיוחד – וזה מה שהם עשו.
מצוין. אחלה חוק. עוזר לי המון בחיים.
שמח לשמוע שהמחוקקים כל כך תורמים לאיכות חיים שלי.
טוב, אולי אני בכלל מתוסכל שיש הקרנה לפשיטה 2,
ואני לא אהיה שם . אתם יודעים, פריפריה ( כרמיאל) והכל…
ברצינות, מישהו צריך להעלות עצומה נגד הדבר הזה
כי זה מכעיס, וזה דבילי. 4 שקלים?! ארבע פאקין שקלים?!
זה אומר שאם במקרה אני רוצה לראות סרט אם המשפחה שלי אני צריך לשלם 16 ש"ח נוספים במומצע, שזה כבר חצי כרטיס רגיל. על מה? על כלום. אפילו 4 ש"ח בימינו זה לא מעט כמו שאפשר לחשוב.
מישהו באמת צריך לעשות משהו עם זה. לעין הדג יש הרבה קוראים, תומכים וקשרים, למה אתם לא פותחים עצומה ומנסים להביא לשינו של החוק הדבילי הזה?
במחילה, אני לא מבין על מה הטענות נגד המחירים הגבוהים יותר באינטרנט
להפעיל אתר הזמנות באינטרנט זה עולה כסף, לא?
יש אנשים שצריך להעסיק במיוחד בשביל אתר האינטרנט, לא?
אז במקום שכל מחירי הקולנוע בארץ יעלו במידה שווה בשל הפעלת האתרים, מעלים את המחיר רק למי שמשתמש בשירות של האתרים. מה לא הגיוני בזה?
4 שקלים לכל כרטיס!?!?
אפילו לא 4 שקלים לסה"כ ההזמנה.
אני לא מומחה בהזמנות באינטרנט- אבל לא נתקלתי אף פעם בחברה
שמציעה מחיר יקר יותר להזמנה דרך האינטרנט. אם כבר, להפך- מציעים
מחיר אטרקטיבי יותר בהזמנה דרך האתר.
על הזמנה של משהו דרך האינטרנט לשלם עמלה!? איזו שנה אנחנו?
לשלם יותר על שירות דרך האינטרנט!? שוב, איזו שנה אנחנו? אינטרנט, כן?
הטכנולוגיה "החדשנית פורצת דרך" הזו, כן?
לא. מצטער. שום דבר לא נראה לי הגיוני בזה.
סתם כסף קל על חשבון הצרכן.
לא שונה מחגיגת העמלות של הבנקים.
להפעיל אתר הזמנות באינטרנט
עולה הרבה פחות כסף מאשר להעסיק קופאים.
העניין הוא שקופאים הם בכל מקרה יעסיקו
ולעומת זאת אתר אינטרנט הם לא יפעילו אם לא ישתלם להם כלכלית, זה ההבדל.
אי אפשר להפעיל בית קולנוע בלי קופות במקום, אך אפשר בהחלט בלי אתר אינטרנט.
באיזו שנה אתה?
כי ב-2014 רשת קולנוע בלי אתר אינטרנט נשמעת כמו רעיון מופרך, ומנגד, עברו כמה חודשים טובים מאז שדיברתי עם קופאית לאחרונה. יש מכונות אוטומטיות לממכר כרטיסים שעושות את העבודה מצוין ולא לוקחות משכורת לפי שעה.
ברור שיש עלויות לאחזקת אתר אינטרנט, אבל להגיד שזה מצדיק עמלה של 4 ש"ח לכרטיס, שמסתכמת לכל הפחות בהכנסות של אלפי שקלים *ליום* – זה מופרך ברמות קשות. בתי הקולנוע תמיד משתמשים בתירוץ הזה, והוא תמיד מופרך. הם גובים את העמלה כי הם יכולים.
נו, אז למה לא לפעול בנידון?
עצומה, משהו?
לכם אנשים יקשיבו. לך יש את הכוח לחולל את השינוי רד. תפתח פוסט חדש ובו אתה קורא לאנשים לעשות את השינוי הזה, הפוסט יקבל פירסום כי עין הדג הוא אתר נחשב ואולי שינוי יבוא גם יבוא.
לצערי,
אם כל קוראי עין הדג כאחד יתמרדו ולא יקנו כרטיס קולנוע עוד לעולם, מה שיקרה זה שבתי הקולנוע לא יבחינו בהבדל.
שיטת העמלות המטופשות קיימת לא רק בתחום הקולנוע (בהופעות המצב הרבה יותר גרוע) ולא רק בארץ. לצערי, הבעיה גדולה מכפי שעצומה באתר תוכל לפתור. הנושא כבר עלה לדיון ולהצעות חוק בכנסת.
בינתיים, הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות, כפי שאני תמיד ממליץ: לקנות כרטיס מנוי לקולנוע החביב עליך, וכך לקבל לא רק הנחה על הכרטיסים אלא גם את הזכות להזמין באינטרנט בלי לשלם עמלות מיותרות.
הם לא עושים לנו טובה שיש אתר אינטרנט
הם עושים טובה לעצמם, ובדרך גוזרים עוד קופון.
ישתלם להם להפעיל אתר אינטרנט גם אם הם ישלמו לנו ארבעה שקלים לכרטיס, כי רוב האנשים יעדיפו ללכת רק לקולנוע שניתן להזמין בו כרטיסים מראש, ולמקומות טובים. נגמרו הימים שמגיעים לקניון שלוש שעות מראש כדי להשיג את המקומות הטובים. מגיעה לנו הנחה, לא קנס!
לפני שהיה אינטרנט, היו קופות טלפוניות, עם מענה אנושי, בנוסף לקופות בקולנועים
ותסכים איתי שזה כבר עולה יותר מאשר הקופות המאוישות בקולנועים בלבד (שמן הסתם גם הם היו צריכים להעסיק עוד אנשים לולא הקופות האוטומטיות/אינטרנט).
מלבד זאת, אפשרות להזמנה אינטרנטית מעודדת קניה מראש, שהיא תמיד כדאית לבית הקולנוע. קרה כבר שקניתי כרטיס לסרט מראש ולא הלכתי אליו בסוף, או שהלכתי בלי חשק – אם הייתי צריך לעשות את הקניה במקום סביר להניח שבפעמים האלו לא הייתי משלם בכלל, והכרטיס הזה אולי לא היה נמכר.
אני לא יודע על מה אתם מדברים
כשאני בודק בדרך כלל האתרי הקופות באינטרנט אם נשארו מקומות פנויים, אני רואה שגם שעה לפני ההקרנה בקושי 4 אנשים קנו דרך האינטרנט.
כשאני הולך לקולנוע יש קופאים ואף פעם לא ראיתי מכונות כרטיסים אוטומטיות.
כשאני הולך לקולנוע אני רואה תור ארוך לקופות, כי הרוב קונים במקום ולא דרך האינטרנט.
ואני חי בישראל ואני הייתי בקולנוע גם בשנה האחרונה.
יכול להיות שזה קשור באיזור מגורים, לא יודע.
אם המציאות היא שרוב הכרטיסים נקנים דרך האינטרנט ובלי האינטרנט רק יבואו פחות אנשים לקולנוע, אז באמת אין הצדק לעמלה ואני מסכים אתכם.
אבל מה שאני רואה זה שמרבית האנשים קונים כרטיסים בקופות ושאם יסגרו את השירות האינטרנטי המכירות ירדו אולי באחוז קטנטן, ובמצב כזה באמת מוצדק לגבות עמלה משום שאחרת לא משתלם להם להפעיל אתר.
אז כנראה שהמצב שונה באופן קיצוני בין איזורים שונים בארץ.
לכן יש לגבות עמלה באיזורים בהם צריך ולא לגבות היכן שלא צריך.
ואגב, אם אתם מעוניינים ליצור מחאה ציבורית, זה לא המקום.
במחילה מכבוד האכסניה, פה גולשים אנשים שמתעניינים בקולנוע. אבל מרבית צופי הקולנוע הם אנשים שלא מתעניינים בקולנוע יותר מדי, אלא סתם באים ליהנות. הרבה אנשים אפילו לא יודעים דבר על הסרט שהם באים לראות, הם פשוט באים לקולנוע ובודקים אם יש משהו מעניין.
אם אתם באמת רוצים להריץ מחאה רצינית לכו לפייסבוק ולשאר הרשתות החברתיות, שם אפשר להזיז דברים.
תרשה לי להמר שאתה ירושלמי.
משום-מה, באמת כשאני הולך לסרטים בירושלים האולמות לא מתמלאים באינטרנט (בדרך-כלל). באזור המרכז, המצב שונה מאוד. באזור המרכז גם היו מולטיפלקסים וכל השאר הרבה לפני ירושלים (הזמנה טלפונית ברב-חן הייתה זוועת עולם; הזמנה באינטרנט שם היא יחסית חדשה, ולדעתי זו אחת הסיבות – לוקח זמן להתרגל). בקיצור, הרעיון של גביית כסף אולי *התחיל* בתור שירות יקר, אבל היום זה ההיפך, והוא ממשיך כיישום של שיטת מצליח.
באופן אישי אני חושב שמעורבות המחוקק איננה פתרון (כל הטיעונים בעד ונגד כבר נטענו הלוך וחזור פה: http://www.fisheye.co.il/shut_up_and_pay/), אבל זה לא אומר שהעמלה הזו *הגונה* או בעלת צידוק חוץ מ'אנחנו יכולים'.
אנשים הולכים לקופות כי
א. כי הם רגילים לזה.
ב. כי הם לא מודעים לקיומן של המכונות האוטומטיות או ליכולותיהן (אני הולך יחסית הרבה לקולנוע ורק לא מזמן הפנמתי שהמכונות הזנוחות והנטושות לא רק מוציאות הזמנות שבוצעו מבעוד מועד, אלא גם מאפשרות לקנות דרכן כרטיסים על המקום).
ג. כי במכונות/באינטרנט אי אפשר להנות מכל/חלק ההטבות של כרטיסי האשראי וכו'. בשביל זה חייבים קופות (למיטב הבנתי).
ד. כי אין להם מושג מה הם רוצים לראות, הם באים להתייעץ עם "המוכר".
תיקון קטן - גם במכונות וגם באינטרנט ההטבות של כרטיסי האשראי תקפות
לפחות בסינמה סיטי וביס פלאנט.
טוב לדעת, תודה.
(ל"ת)
אני לא מבין גדול בנושא
אבל נראה לי שהבעיה האמיתית היא הקרטל שדובר עליו כאן בתגובות. המחירים בכל רשתות הקולנוע זהים – זו בעיה. אין תחרות על מחירים, יש חלוקה לא סימטרית של סרטים, זו הבעיה האמיתית.
אם יהיה חוק (אני לא ליברטריאן או אפילו מתקרב לכך אבל נראה לי משונה לחוקק חוק שאוסר על עמלות הזמנה באינטרנט), המחירים של הכרטיסים יעלו באופן גורף וזהו, סיימנו. עצם זה שכל הרשתות לוקחות את אותו סכום העמלה בלי להתחרות אפילו שם מראה לדעתי שהבעיה האמיתית היא הקרטל.
דברים שמגלים כשמחפשים סרטים לראות ביום הקולנוע
"מתנשקים 2" (או שמא "2 מתנשקים" הפוסטר אומר דבר אחד וההיגיון דבר אחר)
סרט המשך רוסי לא-פסטיבלים שהחליט להגיע הארץ! זה ממש מגניב! ומוזר. כלומר, אין לי מושג מה הולך בפוסטר הזה, והתיאור עלילה גם לא מצליח להיות מאוד ברור.
כנראה שאחרי שהגרסה המדובבת לרוסית של נוח הצליחה החליטו להגדיל את הסרטים שפונים לסרטים הרוסי, וזה, אני חושב דבר מגניב מאוד בסופו של דבר, רק חבל שאף אחד לא ממש שמע על הסרט הזה או מדבר עליו ושמכל הסרטים החליטו להביא סרט המשך, למרות שזה לא נראה משנה. בנוסף הנה ביקורת ימד"ב על הסרט הראשון –
"Please, do not try to see and evaluate this movie through "civilized" eyes. In this case, you will see only drunken Russians, fights and all other stuff, inappropriate for "educated people"". כך שלא רק שמשום מקום צץ לנו משום מקום סרט המשך רוסי , צץ לנו סרט המשך רוסי בורקס.
העולם הוא בהחלט מקום מעניין.
אז ככה
פעם אחת בחיים אני חייב לעשות מרתון של סרטים בקולנוע, וזאת הזדמנות מצויינת.
אני ממש בונה על שלישיית מחץ של ביקורות מצויינת שכוללת נעלמת, ג'ון וויק ווויפלאש, שזה יכול להיות יום קולנוע אדיר, אבל אני קצת חושש ש3 הסרטים דומים מדי בסגנון ואני אתחיל להתעייף באיזשהו שלב. האם חששותיי מוצדקות? ואם כן על מה לוותר ובמה להחליף?
אין מה לדאוג, הם סרטים שונים זה מזה לחלוטין.
(ל"ת)
תודה :)
(ל"ת)
ו"ג'ון וויק" ממש לא משהו לכתוב עליו הביתה.
הציון שלו ברוטנטומטוס תמוה מאוד בעיני.
חשבתי לנצל את ההזדמנות ולקחת ילדה אחת בבוקר ל'הקופסונים' בסינמה סיטי גלילות,
ואז מתברר, למרבה ההפתעה, שביום חמישי ואך ורק ביום חמישי *אין* הקרנות של 'הקופסונים' בתלת-מימד מדובב, ובמדובב 'סתם' יש רק אחר הצהריים.
במחשבה שניה, זה כנראה הגיוני: לאור העובדה שילדים הם קהל שבוי של מערכת החינוך, שיש פחות סיכוי שיילכו לסרט על חשבון זמן הלימודים שלהם גם אם ירצו, עדיף לקולנוע לשים עוד סרטי מבוגרים בבוקר מאשר סרט ילדים.
הגיוני הגיוני, אבל מעצבן.
איפה רוכשים כרטיסים ליום הזה?
באתרי האינטרנט של כל בתי הקולנוע.
בוחרים הקרנות והמחיר משתנה בעצמו.
"היום: סרטים ב-39 ש"ח"
או שממש הרבה זמן לא היית צריך לשלם על כרטיס או שאתה סתם מנסה לתת רעיונות לבעלי בתי הקולנוע.
הייתי צריך לחשב גם את העמלה?
39 ש"ח הוא המחיר של כרטיס לסרט לא-תלת-מימד בגלובוס, ככל הידוע לי.
אז מסתבר שיש עוד סיבה למה לא ללכת לגלובוס?
כי בכל קולנוע אחר (לב, סינמה סיטי, סינמטק) כשאני נאלץ לקנות בקופה במקום במכונות או באינטרנט זה תמיד 38.
מילה טובה לקהל ברב חן קרית אונו
למרות שהיה מדובר באולם הגדול, והוא היה כמעט מלא, לשם שינוי כמעט לא היו הפרעות. וזה ראוי לציון.
רב חן בקרית אונו היה אמור להיסגר השנה בגלל מיעוט צופים בסרטים, בסוף העיריה ובעלי הקניון או הקולנוע מצאו איזה שהוא פתרון להשאירו פתוח, נראה לי שאם המחיר היה קבוע 10 שקל לכרטיס, היו מספיק צופים שהיו ממלאים את הקולנוע מידי יום.
אוי לא
אם אפילו הקולנוע הזה יסגר, אני ממש מרחם על הצופים הנורמליים של יס פלנט. נמאס כבר שכל הארץ הולכים לשם.
סוף-סוף ראיתי את אפס ביחסי אנוש.
18:50, סינמה סיטי ירושלים. אולם מלא לחלוטין, הקהל התנהג למופת.
מזמן לא קיבלנו עדכון על מספר הצופים של "אפס"
שהיום הזה בטח סייע להם עוד יותר. מעניין אם הוא יגיע ל-450 אלף (המספר המצוטט בדרך כלל בקשר ל"סוף העולם שמאלה") או 500.
דיווחים לא רשמיים לגבי 450K היו כבר בימים שאחרי יום הקולנוע הישראלי (לא יהיה זה מופרך להעריך שלפחות 20 אלף מתוך 120K הכרטיסים שנמכרו באותו יום היו ל"אפס") וגם קצת אחר כך (למרות שקליין מייחס ל"זוהי סדום" כמות כרטיסים נמוכה יותר ממה שדווח לנו עד כה). בחודש וחצי שעברו מאז ועם גל הצופים הנוסף שהביא איתו אותו יום (ושלשום) הוא בטח כבר חצה את החצי מיליון כרטיסים. והוא עדיין רץ. התחזית שלך התממשה מעל המצופה וגם ה"נתון" של "זוהי סדום" (600K) כבר לא נראה בלתי עביר לגמרי. רק מוזר שלב לא מדווחים באופן רשמי על המספרים וגם לא משתמשים בנתונים לצרכי שיווק והעצמת הסרט.
או, וואו, כמה שהוא עדיין רץ
עכשיו כשבדקתי: הוא לא סתם רץ, הוא רץ חזק! הוא מוקרן ב-19 בתי קולנוע ברחבי הארץ – ארבעה חודשים אחרי שיצא! חי הסטארבאקס, אני לא זוכר סרט עם כזה אורך חיים בארץ מאז "אווטאר". כן, נראה לי שגם ההישג של "זוהי סדום" בטווח יד.
וזה עדיין לא השיא שצריך לשאוף אליו
"אסקימו לימון" המקורי, משנת 1978, מכר בישראל 1,268,000 כרטיסים על פי ויקיפדיה.
אוכלוסיית ישראל גדלה מאז.
"אפס ביחסי אנוש" הוא סרט טוב יותר (נדמה לי, מכל מה ששמעתי. "אסקימו לימון" זה לא סרט שראיתי או שיש לי כוונה לראות).
אז יאללה, אין סיבה שבישראל גם לא יהיה בלוקבאסטר היסטרי.
זה כמובן לא שיא שאפשר לשבור,
כפי שהשיא של חלף עם הרוח לא צריך לדאוג שישברו אותו.
ממש לא אותו הדבר
(ל"ת)
למה?
(ל"ת)
זה באמת לא אפשרי
בניגוד לקופות ארה"ב סרטים בארץ, ישראליים ולא ישראליים, מוכרים הרבה פחות כרטיסים ממה ששלאגרים מקבילים עשו בשנות ה-60, ה-70 ותחילת ה-80. ככה זה ושום גידול אוכלוסין של מיליון או שניים תושבים לא ישנה את זה בזמן הקרוב. בשביל לגרד את המליון כרטיסים בימינו סרט צריך להיות אירוע קולנועי יוצא דופן ובסדר גודל של "אווטאר". לא רק שאין ל"אפס" סיכוי לעשות את המספרים של אסקימו, הוא אפילו לא יהיה קרוב לעשרת הישראלים הגדולים ויזדנב מאחורי בורקסי סבנטיז שלא אומרים הרבה לקהל של היום כמו "לופו" ו"כץ וקרסו". יהיה לו מזל אם הוא יצליח להתעלות על "זוהי סדום". אבל לפחות אפשר להתנחם בזה שבמקום השלישי ניצב "סאלח שבתי" שהוא גם באמת איכותי, גם נחשב יותר טוב מ"אסקימו" (ומ"אפס ביחסי אנוש") וגם עשה מיליון ומאה ושמונים אלף צופים בתקופה שהאוכלוסייה היהודית בארץ מנתה בקושי מיליון.
סרטים ישראלים הולכים על הנוסחה האירופאית והיא לא נראית לי כל כך מרוויחה
אם היו הולכים על הנוסחה האמריקאית יתכן שהיו מרוויחים הרבה יותר.
סרטים הוליוודים מרוויחים יותר.
זה לא רק עניין של תקציב גדול, גם בתקציב נמוך אפשר לעשות סרט בסגנון הוליוודי (אני מתכוון בעיקר מבחינה עלילתית).
מה לעשות, זה מה שרוב האנשים אוהבים לראות. הסרטים הארופאיים והישראלים הם כבדים מדכאים ומשאירים אותך בסוף עם סוף לא טוב או יותר גרוע – בלי סוף בכלל. אנשים רוצים הפי אנד, אנשים רוצים לצאת מסרט עם חיוך ולא מהורהרים. נכון, במציאות לא תמיד יש הפי אנד, אבל כשאנשים הולכים לקולנוע הם רוצים להתנתק מהמציאות, הם רוצים ליהנות ולא להיזכר כמה רע בחיים.
נכון, המבקרים בארץ לא אוהבים הפי אנד ובכלל את הנוסחה ההוליוודית, אבל גם הם יודעים שזה מה שמכניס כסף, מה לעשות.
קודם כל אני לא חושב שהעניין הוא הפער בין הקולנוע ההוליוודי לזה האירופאי
אלא הפער בין הצופה האמריקאי לצופה הישראלי שהולך פחות מבעבר לקולנוע, כי, שוב, זה לא רק הסרטים הישראליים שעושים פחות צופים מבעבר, זה כולם.
שנית, זה לא יהיה נכון לחרוץ ש"סרטים הוליוודים מרוויחים יותר". לפחות לא בישראל. ואם כן לפחות לא בצורה כזאת נחרצת. אם תקח טבלת עשרת המכניסים בשנה אקראית מהעשור האחרון קרוב לודאי שתמצא בה גם לפחות סרט אחד ישראלי (לפעמים אפילו 4 כמו ב-2007), אחד אירופאי וסרט אמריקאי-לא הוליוודי בלבל של וודי אלן.
מה אתה יודע על קולנוע אירופאי
שכל מה שאתה יודע לומר עליו שהוא כבד ומדכא. לא ראית קומדיות בריטיות בחיים שלך? סרטי אקשן צרפתים? סרטי אימה מהמדינות הסקנדינביות? הקולנוע האירופאי עשיר *מאוד* בז'אנרים בדיוק כמו הוליווד. ההבדל היחיד הוא השפה.
התכוונתי בעיקר לדרמות האירופאיות
חצי מהסרטים הישראלים שיוצאים הם "דרמות אירופאיות", לזה בעיקר אני מתכוון.
זה כן אפשרי.
אני לא טוען שזה בהכרח יקרה, אבל זה אפשרי.
"אווטאר" הוכיח שסרטים יכולים להכניס כמו "אווטאר". זה לא יאומן, אבל עדיין אפשרי שסרט יביא יותר ממיליון צופים בארץ. הם רק צריכים להיות אירוע קולנוע בסדר גודל של אווטאר, כמו שאמרת. אירועים קולנועיים בסדר גודל של אווטאר הם נדירים מאוד, כמובן, אבל הם יכולים לקרות. "ברוכים הבאים לצפון", קומדיה עממית מקומית, הכניסה בצרפת יותר מ"אווטאר" – אז הקומדיה העממית הנכונה יכולה לעשות את זה גם בישראל. "אפס ביחסי אנוש" הוא לא בדיוק הסרט הזה (אם כי הוא בלי ספק אירוע קולנועי ענק בקנה מידה ישראלי), אבל מי אמר שלא יכול להגיע הסרט הנכון? זה שיצליח להיות גם "אפס" וגם "שושנה חלוץ מרכזי" וגם "זוהי סדום"?
הסרט הנכון יכול להגיע
הבעיה היא בקהל.
בכתבה במוסף חג סוכות של ידיעות
צוין ש-30 אלף כרטיסים נמכרו לסרט ביום הקולנוע הישראלי.
לא צריך לחשב בנתונים את הימים המיוחדים בהם יש סרט ב-10
אנשים ילכו לכל סרט בעולם אם רק יתנו להם אותו ב-10 שקלים.
רק תראו כמה מלא באו לסרטי הג'אנקנימציה שמוקרנים עכשיו ביום חמישי האחרון. כל ההקרנות היו בתפוסה מלאה כמה ימים מראש. גם אם ג'לי טרזן היה מוקרן ביום חמישי הוא היה ממלא אולמות. כך שזה לא חוכמה לחשב את זה כחלק מחישוב כמות הצופים.
לא כל ההקרנות היו בתפוסה מלאה מראש,
להקרנת אחה"צ של 'נעלמת' ביס פלאנט, נכון ליום רביעי בערב, יותר מחצי אולם היה ריק.
אני מניח שהמצב לא היה יותר טוב לסרטים הרבה פחות מבקשים.
ועדיין, יש הרבה הרבה יותר צופים בימים כאלה
אני לא רגיל לראות שלהקרנה של סרט ג'אנקנימציה (ריביט) יאזלו הכרטיסים כמה ימים לפני, לפחות לא בקולנוע אליו אני הולך.
אי אפשר להתכחש לזה שימים שכאלה גורמים להרבה מאוד אנשים ללכת לסרטים שבלי הימים האלה אין סיכוי שהם היו הולכים אליהם.
העיתונאי החוקר משה אדרי בתחקיר נוקב מאחורי הקלעים של בתי הקולנוע בישראל!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4583218,00.html
אה, לא, רגע, התבלבלתי. משה אדרי הוא מבעלי בתי הקולנוע. למה פרסומת מאת משה אדרי לעסקיו של אדרי מופיעה ב-YNET בתור "כתבה"? במה בדיוק זה שונה מהבאנרים שרצים ליד הטקסט הזה? (שאלה רטורית. אני יודע במה זה שונה – הוא שילם יותר ממה שאנשים שילמו על הבאנרים).
בכל מקרה, ובאופן לא מפתיע, ההסבר של אדרי לצורה בה נקבעים מחירי הכרטיסים מתייחס רק להוצאות של בתי הקולנוע כמו בלאי על ציוד, וגורמים שאין לו שליטה עליהם לטענתו כגון "מחירים שנקבעים בחו"ל". הוא לא מתייחס להעדר התחרות בענף, ולקשר האפשרי בינה לבין זה שהמחירים, למיטב זכרוני, לא ירדו אף פעם ב-15 השנים האחרונות. וכשהם עולים, הם עולים בצורה אחידה בכל בתי הקולנוע.
למה אין תחרות?
אני יכול לראות את אותו סרט בסינמה סיטי או ביס פלאנט, לא?
לא את כולם
ולא באותה תדירות. "וויפלאש" הוא דוגמא עדכנית שכבר דנו עליה בשבוע האחרון בהקשר הזה.
כמעט או בדיוק באותו מחיר, לא? ובמחיר שמשתנה באופן קבוע בכל הרשתות, לא?
לי זה לא נשמע כמו תחרות אמיתית. מזכיר יותר את "התחרות" שהייתה כאן עד לפני שנתיים-שנתיים וחצי בין החברות הסלולריות.
אז אתה טוען שיש כאן ענין פלילי?
בסלולר היה הגורם הקושר שהוא המספר שלך, והחוזה לשלוש שנים. ברגע ששני אלה הותרו, השוק חזר לשפיות (או הפך לשפוי אם נדייק).
נראה לפי הטענה שלך שיש כאן קרטל שעובר על החוק, כי בניגוד לסלולר, שום דבר לא מונע ממני להחליט לאיזה קולנוע ללכת. ותיאום מחירים זה נגד החוק.
אני טוען שבפועל, המצב מזכיר לי את המצב שאפשר היה לצפות לו במקרה של קרטל והעדר תחרות אמיתית
אתה לא יכול להאשים את בתי הקולנוע בתיאום מחירים פלילי בלי הוכחות – ו/או בלי סוללה של עורכי דין שתגן עליך מתביעת דיבה.
תמוה ככל שזה נשמע, הממונה על ההגבלים העסקיים טוען שאין תיאום מחירים.
למרות המחיר האחיד ולמרות התגובה האחידה לחוק-תספר-על-כל-העלות-מראש-או-משהו-כזה- כי-קודם-לא-הבנו-שזה-42-ש"ח-באינטרנט,
והנה התירוצים של בתי הקולנוע לזה, כולל הטענה שמערכת אינטרנט עולה להם יותר מהחזקת קופאים, כן כן.
http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=GHFID
הממונה על ההגבלים, זה שאמר שהפתרון ליוקר המחיה הוא חרם צרכנים, כן?
(ל"ת)
חבל שמשה אדרי התחקירן הסקרן לא יעץ למשה אדרי העיתונאי הנוקב שישאל את משה אדרי המפיץ השפיץ למה הוא עושה את המוות למשה כהן הצופה שכבר שנה מחכה לחדש של ג׳רמוש* כי הוא מעדיף לראות אותו על אחד ממסכי הענק של משה אדרי בעל רשת בתי הקולנוע ולא על המסך המצ׳וקמק של אבא שלו שגם לו קוראים משה. כהן.
*אם הוא ויתר גם על ההזדמנות להוציא אותו במקביל לרטרוספקטיבה בסינמטקים הוא כנראה יגנוז אותו בסוף, אני מניח.
מה הקשר פרסומת?
אם מראיינים זמר לרגל צאת אלבומו זו גם פרסומת?
אם מראיינים במאי לרגל צאת סרטו זו גם פרסומת?
אם מראיינים סופר לרגל צאת ספרו זו גם פרסומת?
ממתי מראיינים רק אנשים אובייקטיבים לחלוטין בלי שום מניע? אנשים כאלה גם לא מעניינים אף אחד?
איפה זה הוצג כ"תחקיר נוקב"? אם זה באמת היה מוצג כתחקיר זאת הייתה בעייה. אבל מדובר בריאיון, אני לא מבין מה הבעייה לרעיין בעלים של קולנוע לרגל יום הקולנוע.
לפי השיטה שלך, אסור בתקופת בחירות לראיין שום מועמד לכנסת ובטח שלא ראש מפלגה, כי זה ייחשב לתעמולה ותעמולה אסורה. אבל עובדה היא שבתקופת בחירות מראיינים בלי הרף מועמדים לכנסת וראשי מפלגות.
תפתח עיתון כלשהו ותראה שחצי מהכתבות תוכל להגיד שהם כביכול "פרסומת". כל כתבה בה מראיינים נותן שירות כלשהו או מוכר מוצר כלשהו שמדבר בריאיון על השירות או המוצר שהוא מוכר – אתה יכול להחשיב כפרסומת. אבל חצי מהכתבות הם כאלה.
אם יש לך ביקורת על תוכן הדברים תגיב להם עניינית, במקום להאשים האשמות שווא.
אני רק מקווה שאתה לא הולך לכתוב שמה שכתבתי עכשיו היה כי YNET או משה אדרי שילמו לי, כי זה יהיה ממש מגוחך…
*אנשים כאלה גם לא מעניינים אף אחד.
(ל"ת)
זה היה ראיון?
אם השם שלו מופיע ככותב, ואין מישהו ששואל אותו שאלות, זה לא "ראיון".
בנוסף, זה שחצי מהכתבות הן פרסומות לא אומר שהמצב תקין.
והרבה פעמים התשובה לשלוש השאלות ששאלת בהתחלה היא "כן", לפעמים זה אפילו נאמר במפורש. לא תמיד זה ככה, אבל הרבה פעמים התשובה היא "כן".
לא דיברתי על מקרים בהם משלמים לעיון כדי להזמין כתבה
דיברתי על כתבות רגילות (בלי שאף אחד שילם לעיתון) שמראיינים בהם נותן שירות כלשהו שמדבר על השירות שהוא נותן. אם זה ייחשב לפרסומת אז אפשר לסגור את מערכות התקשורת, אין שום דבר שאפשר לשדר. כל אדם שתבוא לראיין אפשר יהיה למצוא בדבריו בדיל של תוכן שיווקי. אי אפשר ככה.
אבל כפי שאמרתי, המצב שונה אם מדובר בכתבה שהוזמנה בתשלום ע"י מפרסם, אז זה וודאי תוכן שיווקי וחייבים לציין זאת.
*משלמים לעיתון
(ל"ת)
גם אני לא דיברתי על מקרים בהם משלמים כדי להזמין כתבה.
אין לי שמץ של מושג איך זה עובד אז אני לא יכול לומר כלום בנידון.
אבל יש מספיק אמנים שמתראיינים בדיוק כשהדיסק/סרט/ספר יוצא. לפעמים אפילו כתוב במפורש שזה ראיון מיוחד לכבוד יציאת ה-X והבנאדם לא אוהב להתראיין בכלל. האם במקרים כאלה זה נעשה בתשלום? אין לי מושג. האם זה יח"צ סביר או פרסומת? טעם וריח. בכל מקרה, לרוב יוצא מזה משהו מעניין (ולמען הסר ספק, ממש לא כל הראיונות באים בעיתוי כזה).
זה לא ראיון. זו כתבה פרסומית, רק בלי לכתוב עליה "פרסומית".
לגבי זה שיש יותר מדי פרסום מוסווה בעיתונות הישראלית, אתה צודק.
אתה ברצינות טוען שאין הבדל בין זה שאדרי "מראיין" את עצמו* - לבין זה שמישהו אחר באמת היה מראיין אותו?
ואתה באמת לא מבין למה במקרה הראשון מדובר חד וחלק בפרסומת (טקסט יחצ"ני שמנוסח בצורה של שאלות ותשובות, כדי להתחזות לכתבה בעיני קוראים ולהיות יותר משכנע מפרסומת רגילה); ובמקרה השני לפחות יש סיכוי שהייתה מתפרסמת כתבה אמיתית, עם שאלות שהיו קצת יותר מעניינות ואולי חלקן לא היו רק יחסי ציבור לאדרי?
כיניתי את זה "תחקיר נוקב" בלעג, כמובן. מאחר שזו בכלל לא כתבה, ודאי שזה לא יכול להיות תחקיר, נוקב או לא נוקב.
והתייחסתי עניינית לנקודה הכי רלוונטית שם – ההסברים שהטקסט הזה נותן למחירי הכרטיסים, לא מתייחסים להעדר התחרות בענף.
*בפועל אני כמובן מניח שהוא לא טרח לכתוב את זה בעצמו, מישהו כתב את זה עבורו.
אוקי, אני מודה שלא שמתי לב ששמו רשום בתור הכותב
זה די משנה את התמונה.
אבל בוא נשאל ככה: אם אותו ריאיון עם אותו טקסט היה באמת ראיון אמיתי אתו היית בא בטענות?
כן, כי זה לא ראיון אלא טקסט יחצני נטו *בלבד*
מאז ומתמיד רוב האנשים שהתראיינו לתקשורת היו מעוניינים לקדם משהו, בין אם זה המפלגה שלהם בבחירות, העסק שלהם, העמדה של הצד שלהם בדיון בבית משפט או כל דבר אחר. זה מובן מאליו. השאלה לא *האם* נותנים במה למרואיין להשמיע את הדעה/טענה שלו (כמעט בהכרח הוא יקבל במה כזו מעצם העובדה שמפרסמים את התשובות שלו, אפילו בראיונות שהם באמת במסגרת תחקירים נוקבים בלי מרכאות).
השאלה היא באיזו *מידה* נותנים לו לעשות את זה, ועד כמה מעמתים אותו עם דעות ועובדות שלא מתאימות למסר שהוא רוצה להעביר – כך שמי שקורא את הכתבה יקבל עוד מידע מלבד המסר הזה.