אני לא זוכר אף שנה שהסיכומים שלה היו מזועזעים כמו 2016. הרבה אנשים מסכמים אותה, ובצדק, כ"מה זה היה, הדבר הזה. אני רוצה את הכסף בחזרה". אבל האמת היא שקולנועית, לא היה רע. כלומר, היה הרבה רע, אבל היה גם הרבה טוב. ולראיה: גם השנה העשיריה השנתית שלכם, שנבחרה על ידי 447 אנשים במוקדמות לסרט השנה, היא עשיריה משובחת שכל אחד ואחד מהסרטים בה ראוי מאוד לצפיה – מסיבות שונות ומגוונות. אלה סרטים מאוד שונים זה מזה. אחד מהם הוא גם סרט השנה של 2016, ועכשיו הזמן להחליט. אז ללא הקדמות נוספות:
סרט השנה של עין הדג לשנת 2016:
- לה לה לנד (17%, 242 קולות)
- דדפול (16%, 223 קולות)
- המפגש (15%, 210 קולות)
- זוטרופוליס (11%, 154 קולות)
- חדר (10%, 135 קולות)
- קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים (9%, 121 קולות)
- שמונת השנואים (8%, 106 קולות)
- קובו: אגדה של סמוראי (7%, 100 קולות)
- מכונת הכסף (5%, 77 קולות)
- דרך קלוברפילד 10 (2%, 35 קולות)
מס' מצביעים: 1,403
אלה הם עשרת הסרטים שהגיעו למקומות הראשונים בדירוג בסקר המקדים. בהמשך הדירוג נמצאים:
11. דוקטור סטריינג'
12. אנומליסה
13. קפטן פנטסטיק
14. האיש שנולד מחדש
15. מנצ'סטר ליד הים
16. בלשים בע"מ
17. איש האולר
18. מואנה
19. חיות הפלא והיכן למצוא אותן
20. באש ובמים
21. רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים
22. מסיבת נקניקיות
23. יחי הקיסר!
24. ויקטוריה
25. ספר הג'ונגל
26. ספוטלייט
27. הבן של שאול
28. המשרתת
29. כלבי מלחמה
30. מועדון שנות ה-80
מתוך 247 הסרטים שנכללו בטופס (כל הסרטים שהופצו מסחרית בארץ השנה, פלוס סרטים נבחרים שלא הופצו), 212 נצפו על ידי לפחות אדם אחד מהמדרגים; 160 דורגו על ידי לפחות 10 אנשים; ו-40 סרטים דורגו על ידי 100 אנשים או יותר. הסרט שדורג (לטוב או לרע) יותר מכל סרט אחר הוא "דדפול", ואחריו "זוטרופוליס" ו"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים". 60 סרטים (בלבד) דורגו בחמישיה הנבחרת של אדם אחד לפחות.
השנה התחילה חזק יותר משהיא המשיכה: מבין עשרת הסרטים הנבחרים, שישה יצאו בשלושת החודשים הראשונים של השנה. העשיריה כוללת שני סרטי אנימציה; שני סרטי גיבורי-על; 1 מערבון; 1 מחזמר; שני סרטים שהיו מועמדים לאוסקר האחרון, ושני סרטים שבכתיבתם השתתף דמיאן שאזל.
בשנה שעברה הרשימה היתה מלאה בסרטים שלא הופצו מסחרית בארץ, השנה – פחות: כל העשיריה הגדולה הופצה בארץ, ובין 30 הגדולים יש שלושה סרטים שלא זכו להפצה סדירה – "איש האולר", "ויקטוריה" ו"המשרתת". "המשרתת" הוא גם אחד משני הסרטים היחידים שאינם דוברי אנגלית שנכללו ברשימה, לצד "הבן של שאול".
קוונטין טרנטינו, מחזיק גביע העולם בקולנוע, הכניס השנה את הסרט החמישי שלו לעשיריות השנתיות של עין הדג ("להרוג את ביל 1", "להרוג את ביל 2", "ממזרים חסרי כבוד", "ג'אנגו ללא מעצורים" ועכשיו "שמונת השנואים"). ובכל זאת, כריסטופר נולאן הוא עדיין השיאן בתחום, עם שבעה סרטים בעשיריה ופוטנציאל לסרט נוסף בשנה הקרובה. שני במאים נכנסו לעשיריה השנה בפעם השניה: דמיאן שאזל ("לה לה לנד" ו"וויפלאש"), וריץ' מור (שהיה אחד הבמאים של "זוטרופוליס" מהשנה, וגם של "ראלף ההורס" שנכלל בעשיריה ב-2012). הופעות ראשונות בעשיריה השנה לדניס וילנב, טים מילר, טראוויס נייט, דן טרכטנברג, אדם מקיי, לני אברמסון בריאן הווארד והאחים רוסו.
אף סרט ישראלי לא נכנס השנה אל 30 הגדולים. הקרוב ביותר היה "לעבור את הקיר", שהגיע מרחק של דירוגים ספורים מהמקום ה-30, ולא רחוק מאחוריו דורגו, סמוך מאוד זה לזה, "סופת חול", "פרינסס שואו", "ישמח חתני", "אבינו" ו"שבוע ויום".
מה היה הסרט הגרוע של השנה? אנחנו לא יודעים. האופן שבו הסקר בנוי מאפשר רק לדעת מה היה הסרט שהכי הרבה אנשים ראו – אבל לא אהבו. ובהגדרה כזאת, לא היה שום ספק מי ינצח בתחרות האי-פופולריות הזאת: "יחידת המתאבדים" ו"באטמן נגד סופרמן" קיבלו את הדירוגים המשוקללים הגרועים ביותר, בהפרש עצום מכל המתחרים. מבין שניהם, קשה לומר מי שנוא יותר: "באטמן נגד סופרמן" קיבל קצת יותר דירוגי "לא אהבתי", אבל גם יותר דירוגי "בחמישיה". בואו נסכם ששניהם הפסידו. הידד, או משהו. רחוק מאחורי הצמד הזה מדורגים בסולם הסרטים השנואים "היום השלישי: התחדשות", "האשליה 2", "מלחמת האלים" ו"אליס מבעד למראה".
בתואר הנכסף "הסרט הככה-ככה ביותר של השנה" זכה "אקס-מן: אפוקליפסה". אחריו, "באטמן נגד סופרמן" ו"החיים הסודיים של חיות המחמד".
הסקר יישאר פתוח במשך שבוע, עד יום חמישי, ה-5.1, בלילה. ואז – סקר הופעת השנה.
את תולדות סקרי סיכום השנה הקודמים של האתר, ולינקים לכל הסקרים הקודמים, אתם יכולים למצוא פה: ההיסטוריה של סיכומי השנה של עין הדג.
בחירה קשה בין "לה לה לנד" ל"דדפול"
שניהם סרטים מעולים אבל אני לא יכולה להגיד שהם הסרטים הטובים ביותר שהיו השנה…
שיהיה המפגש
שני הסרטים האהובים עלי (אנומליסה ומנצ'סטר איחוד ליד הים – הידד לעצב!) הגיעו לעשיריה השניה.
בעשיריה הראשונה יש כמה שאהבתי, מתוכם לה לה לנד והמפגש מובילים, חדר מיד אחריהם וקובו קצת אחריו.
וגם הסרט שהכי לא אהבתי (מאלה שהשתתפו בסקר) נכנס לעשיריה – מכונת הכסף.
ארבעה מהחמישייה הבנאלית שלי בפנים
מלחמת האזרחים, מכונת הכסף (סרט השנה שלי), שמונת השנואים, לה לה לנד
אני מניח שלא הרבה צפו בכלבי מלחמה ומכאן המיקום המזעזע שלו (29)
לא רואה תחרות ללה לה לנד, שאמור לקטוף את הפרס הגדול ואף בהפרש ניכר. הסרט היחיד שיכול לאיים עליו *כאן באתר* הוא 'חדר' לענ"ד
נ.ב. אחלה רשימה (למעט קובו והמפגש שעדיין לא ראיתי)
מכונת הכסף!!!!!
פאק. יה.
לא ידעתי שיש עוד שיכולים להתלהב ממכונת הכסף כמוני...
כפי שנראה בינתיים
אני, אתה ועוד 7 אנשים :(
גם אני!
גם נבחר ב-5 וגם היום
חבל לי על האיש שנולד מחדש
אבל מסכים עם עומר שלה לה לנד יזכה בהפרש גדול וזה בהחלט יספק אותי
לא יודע, בינתיים הפער שלו מ"דדפול" די קטן.
עכשיו אני ממש פרו "דדפול" בכללי, אבל המחשבה שהוא ייקח ל"לה לה לנד" את התואר במחטף די מבאסת אותי. בכלל, צמוד פה רצח בינתיים – בין המקום החמישי למקום הראשון יש פער של שבעה קולות, שזה די מכובד בעיני.
זה לא נראה המצב כרגע.
עד עכשיו "לה לה לנד" אפילו לא הוביל. נכון לרגע זה הוא בראש, אבל ההפרשים במקומות הראשונים מאוד קטנים.
הרבה לפני שהמפגש ולה לה לנגד יצאו להפצה אתה ניחשת שאחד משניהם יהיה סרט השנה כרגע נראה שאתה ממש צדקת
נכון, אני זוכר שאמרתי את זה
אבל אני לא זוכר איפה. אם מישהו יכול לספק את הלינק, אני אשמח להצביע לשם ולהגיד "הא!".
לא רק ויקטוריה והבן של שאול אינם דוברי אנגלית
גם המשרתת אינו דובר אנגלית, הוא דובר קוריאנית ויפנית.
מכיוון שסרט השנה שלי לא בעשירייה (מנצ'סטר ליד הים) אני בדילמה בין שני הסרטים שאחריו- לה לה לנד ומכונת הכסף.
אני עוד מתלבט לגבי "לה לה לנד"...
מצד אחד אני חושב שהוא באמת סרט השנה, מצד שני אני עוד מתלבט בגלל שזה בגלל שהוא עדיין טרי לי או שהוא באמת עולה "חדר" הנפלא.
(גילוי נאות, אני כרגע מקשיב בפעם המאה לפסקול הנפלא של לה לה לנד )
ללא צל של ספק, קובו
(טוב, אולי עם מעט צל של ספק, זו באמת עשירייה נהדרת)
הוא אחד מסרטי האנימציה הטובים שראיתי בשנים האחרונות: הסיפור שלו נהדר, בניית העולם קפדנית, עיצוב מלא דמיון, והכי חשוב – זה הסרט היחיד השנה שהוציא ממני דמעה (האמת בכיתי גם ביחידת המתאבדים, אבל מסיבה אחרת לחלוטין).
התלבטתי, האמת, בינו לבין "קלוברפילד 10"
ואז אמרתי לעצמי "נו, ברור שלקלוברפילד יצביעו יותר" והצבעתי קובו.
אופס.
רק עכשיו ראיתי את כמות ההצבעות ל-'קלוברפילד'
זו באמת הפתעה, הייתי בטוח שזה אחד הסרטים היותר פופולריים בקרב גולשי עין הדג. נו טוב, הסקר בן פחות משעה. המצב עוד עשוי להתהפך.
מבאס שבשנה כל כך טובה לקולנוע הישראלי אף סרט לא נכנס ל30. במיוחד לעבור את הקיר שהיה בחמישייה שלי
אחלה רשימה
אם כי אני ממש לא מבין את ההתלהבות מדדפול, שהוא סרט חביב מינוס, עם אקשן טוב ובדיחות פמילי גאי בינוניות.
מה ששימח אותי במיוחד היה לראות את 'שמונת השנואים'. הוא אמנם לא סרט השנה שלי (אפילו לא בטופ 3), אבל הוא סרט מצוין שהייתי בטוח שהרבה אנשים לא אהבו, ומסתבר שטעיתי.
בכל שנה אחרת 'חדר' או 'מכונת הכסף' היו קוטפים בהליכה, אבל מה לעשות שהשנה יש להם תחרות לא הוגנת מול 'לה לה לנד'. אפילו לא קצת נמאס לי לקשקש על כמה הוא מדהים ולהמליץ עליו לזרים אקראיים ברחוב. כרגע הוא מוביל, נקווה שהצדק ינצח!
דווקא הייתה שנה די טובה לקולנוע בעיניי
ראיתי את כל הטופ 10 חוץ מאת קפטן אמריקה. הל, ראיתי 16 מתוך הטופ 20! זה אף פעם לא קרה לי. הדירוג שלי:
5. כלבי מלחמה- אנדרייטד מאוד. הוא לא הכי מרגש, לא הכי מצחיק ולא הכי מתוחכם, אבל הוא מצליח להיות סבבה בכל התחומים והיציבות הזאת בכל זאת הופכת אותו למשהו מיוחד. סרט ממש טוב.
4. מנצ'סטר ליד הים- מודה שאני לא הטיפוס של דרמות משפחתיות, אבל הסרט הזה ספציפית היה בנוי בצורה מאוד חכמה, משוחק בצורה מדהימה, ומשופע הרבה הומור משובח.
3. המפגש- סרט מיוחד מאוד, מקורי, חכם ומרתק.
2. חיות הפלא והיכן למצוא אותן- אני יודע שאני בדעת מיעוט אבל בעיניי זה היה סרט נפלא. ג'יי קיי רולינג יודעת לבנות עלילות מפותלות ומעניינות, והדמויות שובות לב.
1. לה לה לנד- כמו שאדם תיאר את זה, אם כל הסרטים היו ככה, כולם היו בקולנוע כל הזמן. סרט שעושה טוב על הנשמה, ומחזיק אותך בהיי של שעתיים (של שבועיים, אחרי שאתה מוריד את הפסקול הנפלא).
המפגש מתחת לדדפול?
דדפול היה כיפי וחמוד אבל המפגש היה יצירה מיוחד לטעמי, מבין שמדובר בז'אנרים שונים ובכל זאת הם לא משחקים באותה ליגה לדעתי.
סרט השנה שלי הוא זוטופיה
סרט יפהפה עם אנימציה משגעת ומסרים חשובים שמטופלים פה – בסרט "ילדים" – יותר מבכל זוכה/מועמד אוסקר של השנים האחרונות.
טוב, ביי
גם בנשימותיה האחרונות 2016 עדיין לוקחת מאיתנו אנשים (קארי פישר ודבי ריינולדס) ומוציאה לנו סרטים איומים ("נוסעים"). יאללה, תיגמרי כבר.
נראה לי שהרבה מהכעס על 2016 הקולנועית נובע יותר בגלל כל מיני סרטים מצופים שממש אכזבו ופחות בגלל מספר הסרטים הגרועים. כלומר, היא מאכזבת יותר "לעומק" מאשר "לרוחב", אם זה הגיוני.
הז'אנר המאכזב של השנה – לדעתי, כמובן – הוא ללא ספק סרטי קומיקס (הכוונה כאן היא לסרטים עם דמויות של מארוול / DC). יצאו שישה(!) מהם השנה ואף אחד לא היה באמת טוב. גם האהוב עלי מביניהם – "דדפול" – לא השאיר עלי כזה רושם חיובי. כן, היו בו כמה וכמה קטעים משעשעים, אבל הוא היה סרט של שטיק אחד, שקוראים לו מודעות עצמית. אני יודע שזו המהות של הדמות הזאת, אבל אי אפשר שכל הסרט ישען על זה, צריך קצת יותר. מתחת לשכבה הזאת של מודעות עצמית היה סרט גנרי סביר, שאם היה מככב בו ז'אן-קלוד ואן דאם במקום דדפול, כנראה לא היה מופץ פה. אני אפילו לא מצליח להיזכר עכשיו בשם של החברה שלו בסרט. נראה לי שהרבה אנשים יוצאים מהאולם וזוכרים את כל בדיחות המטא המשעשעות אבל לא הרבה מעבר לזה.
מה שהפסקה הזאת באה להגיד זה שאני לא ממש מסכים עם "היה בה גם הרבה טוב". עדיין לא גיבשתי את העשירייה שלי, אבל אני לא חושב שראיתי השנה עשרה סרטים שהיו באמת טובים. יכול להיות ש"דדפול" ועוד איזה סרט או שניים יכנסו אליה לא בגלל שאהבתי אותם כל-כך, אלא בגלל שאין משהו יותר טוב. וזה עוד דבר שמעצבן אותי בשנה הזאת.
לגבי הסקר, הצבעתי כמובן ל"לה לה לנד". אחרי שנה די מעפנה בקולנוע ומחוצה לו, סופסוף סרט שעושה הרגשה טובה וגורם לך לרצות לרקוד על ספסל כשאתה יוצא ממנו. יש בסקר הזה ארבעה סרטים מהחמישייה שלי, זה ממש נחמד.
ראיתי את כל הסרטים בעשירייה (אתמול באירוע השלמתי את "קובו", אז תודה!) ו 26 סרטים מתוך ה 30. לא רע. רק קצת צורם לי לראות במקומות יחסית גבוהים סרטים איומים כמו "ספוטלייט" ו"האיש שנולד מחדש". לעומת זאת, סרטים כמו "לעבור את הקיר" ו"לא לנשום" לגמרי צריכים להיות שם.
בתור קורא קומיקס נלהב
לא כזה אכפת לי לקבל את הסרטים האלה, גם במתכונת לא מושלמת. אבל בכללי אני מרגיש שתעשיית הקולנוע המיינסטרימית דועכת בשנים האחרונות. בכל הנוגע למדיה ויזואלית על מסכים בימנו, אני מוצא את עצמי נהנה יותר מסדרות (בעיקר בזכות הכניסה של נטפליקס לשוק וסדרות בריטיות מאד איכותיות במקביל) ומשחקי מחשב.
דווקא בשוליים של הקולנוע הכל מצוין. 2016 היתה שנה מטורפת לז'אנר האימה עם לא מעט סרטים קטנים ומשובחים כמו The Autopsy of Jane Doe, The Witch, The Eyes of My Mother וגם פרויקטים יותר מסחריים כמו The Shallows שהיה נורא מבדר ו-Before I Wake שהיה מדהים.
אני בטוח שיש עוד תופעות בשוליים שממשיכות לשגשג, פשוט חבל שבקולנוע המסחרי יותר יש פחות ופחות מה לראות.
וברור שלמרות שנהנתי מכל סרטי הקומיקס שיצאו השנה (מפתיע – אבל במבט לאחור את מלחמת האזרחים הכי פחות אהבתי) אני עדיין מקווה שהם ישתפרו בעתיד.
נ.ב.
היו גם כמה סרטי פסטיבלים נהדרים לגמרי השנה:
המשרתת הקוריאני שהיה יצירת מופת אבל גם בהוליווד הפתיעו עם שיט מטורף כמו דוגמניות ושדים, קפטן פנטסטיק המרגש וכמובן Hell or Highwater הייחודי והמאופק.
כשאני חושב על זה יותר ויותר, 2016 היתה שנה קולנועית מצוינת ולגמרי זכורה יותר מ-2015 בזכות הסרטים היותר קטנים האלה.
שאלה
האם אי פעם הגיע סרט דקומנטרי לעשירייה?
וסתם משהו שנחמד לציין שמתוך עשרים הסרטים הגדולים רק 2 הם סרטי המשך (מלחמת הכוכבים אפשר להגיד, וקפטן אמריקה) אולי מתישהו כל ההמשכים המיותרים יפסיקו ונראה יותר יצירות מקוריות.
כן. סרט דוקו. ישראלי. באנימציה.
והוא הגיע למקום השלישי בסקר של 2008.
רק אם מחשיבים את "ואלס עם באשיר" לדוקומנטרי.
(ל"ת)
כל החמישייה שלי נכנסה לעשירייה!
ועכשיו אני בהתלבטות עמוקה וקשה – מצד אחד לה לה לנד, הסרט שהכי ציפיתי לו השנה ולא איכזב לשנייה, הפעם הראשונה שחוויתי הקרנת פסטיבלים, כזו שנחתמת ב-Q&A עם הבמאי והקאסט, הסרט שמחזיק את שיא הצפיות האישי שלי בקולנוע (שלוש מהן תוך שבוע!). הפסקול שמנעים את זמני בקביעות מאז שיצא.
מצד שני קובו, שפשוט השאיר אותי נפעמת מול היופי והדמיון והקסם שלו. הסרט הקטן הזה שלא קיבל קמצוץ מתשומת הלב שמגיעה לו מהקהל.
שלושת האחרים – חדר, קלובפילד 10 וזוטופיה, מוצלחים ככל שיהיו, לא מתמודדים מבחינתי על הטופ.
טוב נו, אולי זה בעקבות ההקרנה אתמול שהרושם ממנה עדיין טרי, אבל קובו. שבה את ליבי הסרט הזה.
חדר הוא סרט השנה שלי
הוא זכה מבחינתי בקלות בתואר של סרט השנה, לא היה עוד סרט מתוך העשירייה שטלטל אותי ככה.
הכוכבית היחידה היא שהוא טכנית יצא ב-2015 ורק הגיע לארץ ב-2016, אבל זהסתם בגלל שאני רוצה ליישר קו עם שאר העולם.
אגב, גם אני חילקתי את פרסי השנה שלי – אפשר למצוא אותם כאן:
https://gal015.wordpress.com/2016/12/28/2016_trophies/
שנה ממש ממש לא טובה (סטטיסטיקות אישיות)
1. ראיתי רק 28 סרטים השנה (ורק אחד שלא מופיע בסקר), אבל ככה זה שגרים במדינה שמדבבת סרטים למשך חצי שנה..
2. מתוך הסרטים האלו, 5 לא אהבתי, 4 היו ככה-ככה ו19 אהבתי – לפחות אני עדיין יודעת לבחור אותם טוב
3. ראיתי 6 סרטים בעשיריה, מהחמישיה שלי נכנסו לרשימה 4, והחמישי (בלשים בע"מ) הגיע למקום 16, ככה שבסופו של דבר אני מאוד עין הדג מיינסטיירים.
4. מתוך השלושים המאזן שלי ממשיך להיות מחפיר, 12/30.
5. מבחנתי מסתבר זו הייתה שנת האנימציה, אפילו הצלחתי להגיע להקרנה בקולנוע של הקצרים שמועמדים לאוסקר ולהגדיל את הציפיות שלי מהזאנר, וכיאה לכך זוטרופוליס הוא סרט השנה שלי.
6. בשבועיים הבאים אני אנסה להשלים פערים באופן אינטנסיבי בנוגע לסרטי סוף השנה, אבל אני בספק אם אני ארצה לשנות את הבחירה שלי, אז לפחות זה :)
7. נגמר, נתראה ב2017, שצריכה להתאמץ המון כדי להיות יותר מתסכלת וגרועה מ2016 המקוללת. ביי.
נ.ב, לאוהבי הרשימות כמוני, כל סרטי העשיריות של עין הדג מכל השנים (ושייסגר הסקר גם משנה) בIMDB:
http://www.imdb.com/list/ls031337138/
משעשע ומתמיה כאחד איך מלחמת המשובטים הגיע לרשימה
נכון שזה רק מקום שמיני, אבל כל השנה ההיא מוזרה בעיניי : בלי כנופיות ניו יורק של סקורזה, בלי 8 מייל ועם ספיידרמן של ריימי במקום ה-14/15 (תיקו).
טוב, מסתבר ששניהם הופצו בינואר 2003 בישראל
כנופיות ניו יורק במקום ה-13 של אותה שנה.
ספיידרמן של ריימי סרט מעולה
(ל"ת)
אם לא ה-10 הדקות האחרונות של הסרט
מלחמת האזרחים ללא ספק היה סרט השנה שלי, אבל מכיוון שהוא הסתיים בצורה שהסתיים, ומכיוון ששמונת השנואים היה טוב, אבל נמתח הרבה יותר ממה שהיה להיות, סרט השנה שלי הולך לזוטרופוליס, שהיה לא רק מצחיק ושנון, אלא גם חכם ובוגר בצורה שמעט מאוד סרטי אנימציה מצליחים לשלב.
"לה לה לנד" הוא כמובן סרט השנה שלי. אבל הבחירה לא היתה פשוטה.
כי למרות שחשבתי (ועדיין חושב) ש"לה לנד" הוא אחד הסרטים הכי טובים של המאה ה 21, חשבתי את אותו הדבר גם על "המפגש" וההפרש ביניהם ביני לבין עצמי לא מאד גדול. אבל בסופו של דבר, בבחירה כמעט בלתי אפשרית ביניהם, "לה לנד" הוא סרט כל כך מדויק ונכון שבעיני הוא פשוט סרט מושלם. אז "לה לנד" הוא סרט השנה שלי.
הערה נוספת: קצת מוזר לי ש"זוטרופוליס" בעשירייה ו"החיים הסודיים של חיות המחמד" ברשימת ה"ככה ככה". בעיני זה בדיוק, אבל בדיוק, הפוך. "החיים הסודיים של חיות המחמד" היה אחד הסרטים הכי מרעננים שראיתי השנה, איפיון מדויק של הדמויות בסיפור מושלם מלווה באנימציה מרהיבה. "זוטרופוליס" היה מאד חביב בעיני אבל לא יותר.
8/10
yeah baby!
כן, אבל...
">" alt="" width="" height="" />' alt='!:-P!' class='wp-smiley' /> . גם שנאוצר ניחש 4 נכונים. מצחיק / עצוב לראות שכל המהמרים חשבו ש"יחידת המתאבדים" יכנס, ובסוף הוא קיבל את אחד ה"שקלולים הגרועים ביותר בהפרש עצום" (רק כדי להבהיר, גם אני הייתי מהמר עליו).
בהימורי השנה הבאה אני תמיד מנחש רק ארבעה מהרשימה
זה נתון שלא השתנה באף שנה עם ההימורים שלי. בניחוש העשירייה, לעומת זאת, חזרתי לשיא שלי מהשנה הראשונה עם 8/10
קדימה זוטופיה!
מתקדם לו לאט אבל בטוח בסקר.
ראיתי 8 מתוך ה 10.
2 היחידים שלא ראיתי הם "שמונת השנואים" (ואין לי כוונה לראות כי ז'אנר האלימות הקיצוני הוא לא בשבילי) ואת "מכונת הכסף" שמחכה לי בנטפליקס ואראה אותו בקרוב.
בכל מקרה בחרתי ב "זוטרופוליס", הסרט שיצאתי ממנו עם החיוך הכי גדול השנה.
והערת אוף טופיק: חסר דף סרט ל "הכחשה". סרט שכבר מציג בבתי הקולנוע מיום חמישי האחרון.
אני תוהה אם הבחירות שלי כאלה מיינסטרימיות
או שפשוט השנה הכל היה יחסית ברור מבחינת כולם, או שאולי פשוט רוב הסרטים שראיתי היו לפי ההמלצות באתר הזה
מכל מקום, נכנסו 4 מתוך 5 הבחירות שלי – לה לנד, דדפול, המפגש, זוטרופוליס. הסרט החמישי היה אנומליסה שהגיע למקום ה-12 המכובד. שני סרטים נוספים שהתלבטתי לגביהם בחמישיה היו מכונת הכסף שנכנס לעשירייה בצדק ופלורנס פוסטר ג'נקינס שאפילו לא הגיע ל-30 ואני מניחה שיש לזה לא מעט סיבות…
עד לפני חודש וקצת הייתי אומרת שסרט השנה שלי הוא זוטרופוליס. הוא היה חכם ומדויק ומצחיק ומפתיע. ואז הגיע המפגש, שנגע בי וריתק אותי וריגש אותי, ואז…ראיתי את לה לה לנד, שסילק בברוטליות מהמקום הראשון כל סרט אחר שראיתי בתקופה האחרונה.
אני לא יודעת כמה אפשר להסביר את התחושות שהיו לי בסרט…לא כי העלילה כזו גאונית באופן יוצא מהכלל ולא כי זה מצחיק או מעניין או אינטיליגנטי באופן מיוחד. זה פשוט שאתה לא יכול להסיר את העיניים מהמסך שעתיים, ואתה נסחף לעולם אחר ומתמוגג ומתרגש מכל שניה שאתה רואה את הפלא הזה. זו תחושה שהרגשתי מעט מאוד פעמים מסרט לכל אורכו (נדמה לי שרק ב"ענן אטלס", "שמש נצחית"… ו"שיער" אבל האחרון זה כשהייתי ממש קטנה). פשוט בא לי לראות אותו שוב ושוב, שלא נדבר על זה שכבר שבועיים הפסקול מתנגן אצלי פה בלופ ללא הפסקה…
לגבי דוקטור סטריינג' – אני אישית לא התלהבתי בכלל. סרט יפה ויזואלית, אבל לא הרבה יותר מזה.
למה ואיך רוג אחת הגיע ל-21 או בכלל ל-50? אחד הסרטים המאכזבים והגרועים של השנה.
בלשים בע"מ – אני עדיין לא יודעת מה אני חושבת עליו. הוא היה פשוט סרט מוזר. מה שכן, ריאן גוסלינג היה מעולה, ובאופן כללי נראה לי שזו הייתה השנה שלו. וזו ששיחקה את הבת שלו עשתה מבחינתי את הסרט.
חיות הפלא – אני מוכרחה לציין שזה סרט שפשוט גרם לי לחייך לכל אורכו. הייתה לו אווירה מאוד מיוחדת. אולי זה הגעגוע להארי פוטר, אבל פשוט נהניתי ויצאתי מבסוטה. רוב השחקנים היו נוראיים, אבל לשמחתי הם לא הפריעו כל כך.
כלבי מלחמה – הגיע רק ל-29, והיה אחד הסרטים של השנה עם תצוגת משחק נפלאה של ג'ונה היל (שקיבל את הופעת השנה שלי יחד עם אמה סטון בלה לה לנד ומריל סטריפ בפלורנס פוסטר ג'נקינס). זה לא היה סרט מדהים כמו "שר המלחמה" שכנראה היה ההשראה לסרט, אבל זה עדיין היה מעניין ומעורר מחשבה.
אגב, מתי תהיה רשימה של רגעי השנה ? מחכה בקוצר רוח.
אחרי שראיתי אותו בפעם ה30 ועדיין צחקתי ונהניתי, דדפול כמובן.
(ל"ת)
עדיין לא יכול להצביע כי את 'לה לה לנד' טרם ראיתי וכנ"ל 'המפגש'.
אבל כשאראה אותם בקרוב, זה אומר שבפעם הראשונה מזה הרבה זמן אראה יותר ממחצית העשיריה. התקדמות (את 'קובו' החמצתי וחבל).
"הסרט שדורג (לטוב או לרע) יותר מכל סרט אחר הוא "דדפול","
האם זה אומר שזה הסרט שהכי הרבה גולשי עין הדג ראו השנה?
כנראה.
(ל"ת)
עשיריה חלשה השנה
סרטים פופולריים שמקבלים ציונים גבוהים מדי. עוד ועוד סרטי קומיקס, שבקושי אפשר לזכור ביום המחרת. "מלחמת האזרחים" היה סרט ממש כיפי, אבל בעשיריה?… דוקטור סטריינג' סרט ממוצע, קיבל מקום 11?… "דדפול" אני עוד איכשהו מבינה איך נכנס, כי הוא שונה מהאחרים בכתיבה; אבל בעלילה הוא תכלס עוד מאותו הדבר. "שמונת השנואים" היה וולגרי ומעיק וקיבל כאן כבוד שהוא לא ראוי לו, אחד הטרנטינואים החלשים. מכונת הכסף מגניב כזה, אבל יותר קליפ מאשר סרט. אם האנסמבל לא היה כל כך מפורסם לא היו רואים אותו.
אף אחד מהם לא התקרב לחמישיה שלי. מה שמשאיר אותי עם "לה לה לנד" ו"המפגש", שאי אפשר באמת להשוות ביניהם.
"לה לה לנד" סרט מקסים עם הרבה אומץ (מי עושה מיוזיקלס היום), והרבה השקעה בצילום שהפתיעה אותי לטובה. אבל הוא לא באותה שורה עם המיוזיקלים הגדולים באמת. אהבתי חלק מהשירים אבל המוסיקה חזרה על עצמה יותר מדי, והכוריאוגרפיה לרוב הייתה חלשה. השחקנים מקסימים ומפורסמים מספיק כדי למכור כרטיסים, אבל לפעמים צריך להמר על שחקנים אנונימיים שהם זמרים טובים יותר.
"המפגש" מעניין וגם הוא מקבל אצלי הרבה נקודות על אומץ (מי עושה סרט מד"ב בלי פיצוצים היום), והמשכתי לחשוב עליו כמה ימים אחרי, שזה בעיני מבחן טוב לסרט טוב. אבל הוא סובל מחולשה סיפורית/הוליוודיות יתר לקראת הסוף, כאילו שהוא לא מאמין בעצמו מספיק.
אני אבחר ב"המפגש" כי אני מקווה שתתחזק המגמה של סרטי מד"ב אינטיליגנטים ומעוטי פיצוצים. אז אם יש כאן מישהו מהוליווד שבמקרה קורא את התגובות ב"עין הדג" – לך על זה. מבטיחה לקנות כרטיס.
הזלזול הזה במכונת הכסף ובשמונת השנואים לא יעבור בשתיקה
שמונת השנואים לדעת רבים נמצא בטופ של טרנטינו, מה גם שוולגריות זו לא סיבה שמחזיקה מים בפני עצמה. (אצלי הוא נמצא בשורה אחת עם ממזרים וספרות זולה, 3 'תת-סגנונות' שכל אחד מהם עשוי לעילא ופוגע במטרה)
מכונת הכסף – אני לא אובייקטיבי היות ואני פריק של הסרט (והספר) הזה, אבל הטענה של הקליפ – נו באמת, הסרט מספר סיפור שלם (המשבר בכללותו והשפעתו על – הבנקים, הכלכלה, המשפחות, האנשים וכן הלאה) תוך כדי הלעטת הצופה בבדיחות מחד ובאתנחתות קומיות מאידך.
ניתן לשאר החבר'ה להגן על שאר הסרטים, למה שרק אני אהנה…
לול *בעובדות* מחד...לא בדיחות
(ל"ת)
לדעתי אתה כנראה לא אובייקטיבי.
גם אני לא.
"מכונת הכסף" הצליח להלהיב רק אנשים שמבינים כלכלה וחיו את המשבר הפיננסי. את בת הזוג שלי הוא לא הצליח להלהיב וזה בלשון המעטה – היא החלה מנקרת כבר אחרי חצי שעה נטו (50 דקות ברוטו כי הייתי צריך לעצור כל שתי דקות על מנת להסביר לה עניינים). כך גם ההורים והחברים שלא מהתחום. ואם הוא הצליח לרתק רק מביני העניין, "המעגל הפנימי" הדוקומנטרי עשה את זה הרבה יותר טוב.
"שמונת השנואים" לא יכול אפילו להיאמר באותה נשימה עם "ספרות זולה". האחרון לא היה סתם וולגרי ואירוני אלא היה פורץ דרך. הוא אומנם לא היה ראשוני (כלבי אשמורת), אבל העלילה הלא ליניארית הקפיצה אותו מדרגה שתיים מעל כל הטרנטיניויים האחרים (ובמקרה של השנואים, שלוש :)).
אני יכולה לדבר רק מנסיוני האישי
אבל אני לא מבינה כלכלה, לא חוויתי את המשבר הפיננסי באופן אישי ובכל זאת "מכונת הכסף" הצליח לרתק אותי. אותו כנ"ל לגביי אנשים שאני מכירה שצפו ונהנו מהסרט, שגם הם לא מבינים גדולים בכלכלה בכלל ובשוק המשכנתאות האמריקאי בפרט.
אז לא חושבת שזה מדויק להכריז שהסרט הצליח לרתק רק מביני עניין.
אוקיי, אז אולי המדגם האישי שלי
הוא בגדר טעות סטטיסטית :)
אגב, אם נושא הסרט ריתק אותך ולא הספקת לצפות בדוקו שהזכרתי, ממליץ לך.
Inside Job
מן הסתם הסרט הזה ידע שלא כל הצופים שלו מבינים ומתעניינים בכלכלה.
ולכן – מרגו רובי באמבטיית קצף. הסרט אפילו לא מסתיר את זה
.
anyway
תודה על ההמלצה
לא קליפ, סרטון הדרכה
'מכונת הכסף' מצליח ליצור דמויות אמינות, לשמור על מתח, ולספר סיפור בצורה מעניינת וקולחת בסרט שהמטרה הראשית שלו היא להסביר עובדות לגבי העולם, ובעיקר, לגבי כלכלה – ולהחזיק את הצופה במשך קצת יותר משעתיים שאין בהן זמן מבוזבז, וחשוב מכך, רגע משעמם.
לעשות את כל זה וגם להצליח להסביר את מה שהוא בא להסביר בצורה יעילה, מבלי להתנשא או להנמיך יותר מדי את החומר זה חתיכת הישג. לגרום לזה להראות קל זה הישג מרשים לא פחות.
מעט מאוד סרטים תיעודיים עומדים באתגר הזה, ואני לא מצליח לחשוב על אף סרט עלילתי אחר שמצליח – רובם בורחים מדיון בסוגיה שהם עוסקים בה ל"סיפור אנושי מרגש".
"מבלי להתנשא או להנמיך"
להביא את מרגו רובי או סלינה גומז בתפקיד עצמן כדי להסביר מונחים בסיסיים בכלכלה, גם אם זה נדרש כדי להקל על הצפייה עבור רוב הצופים, זה קצת הנמכה.
לא של החומר.
להבין שבני אדם הם אנושיים זה דווקא לטעמי, אבל בכל מקרה, דיברתי על החומר, לא על ההגשה.
ללא ספק שמונת השנואים
סרט מאד מוצלח לפי דעתי של טרנטינו, אווירה מרתקת סיפור מעניין ופסקול מצויין. אחד הסרטים הכי טובים שלו לפי דעתי (לא נופל מספרות זולה.)
חייב להגיד שאני קצת לא מבין את כל ההייפ המתמשך סביב קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים ודומיו. לי זה הרגיש רק כמו עוד פרק בסדרת הסרטים של מארוול. כאילו זה היה סרט סבבה לראות עם החבר'ה אבל לא הרבה יותר מזה; בואו נגיד שמפה ועד סרט השנה יש דרך ארוכה.
עברית שפה קשים
לא זכרתי שתירגמו את sing street ל-מופע שנות ה-80 ובגלל זה שכחתי ממנו לגמרי בהצבעת המוקדמות ובכלל :( וזה דווקא סרט ממש חמוד. לעזאזל עם תרגומים מטופשים לעברית!
"באטמן נגד סופרמן"
פשוט ביזיון שסרט כל כך מסקרן כ "באטמן נגד סופרמן" (שמאוד אהבתי!) לא הצליח וניקטל כל כך מהר:
מאז "300" המבקרים מזלזלים בזאק סניידר ומבטלים את סרטיו (כמו גם את סרטי רונלד אמריך,שלפי דעתי "היום השלישי 2" היה סרט מקורי עם הרבה דימיון והמצאות), בעוד שכל "נפיחה" של נולאן מקבלת ציון איכות מידי (למרות שסרטיו משעממים כבר בצפיה שניה).
אני לא אומר שסניידר (ואמריך) עושים קולנוע איכותי, אבל הם בהחלט ממצים את המדיום להעברת מראות מסקרנים וסרטיהם מענינים גם בצפיה עשירית.
מה שמפריע לאנשים לגבי BVS
זה שעם נשווה אותו ליקום של מארוול ,הוא ניסה לעשות מלחמת האזרחים (סרט שאמור להיות בגלגול השלישי של היקום אחרי שני סרטים מרכזיים והרבה בניית דמויות לרוב הדמויות על המסך) בזמן שהם עוד לא הוצאו את הנוקמים הראשון (סרט שאצור לבחון איך הכימיה של הדמויות ביחד ולהיות מבוסס על כל מה שהתסריטאים למדו מהסרטים הקודמים שעובד ולא עובד לגבי כל דמות).
במקרה הזה, אהמר שגם אם נולאן היה חתום עליו
הסרט היה נקטל בצורה דומה (מבחינת קונצנזוס). הטיפול בדמויות ובחומרים היה פשוט כ"כ wrong- במובן של שגוי וגם לא בסדר.
אולי היו חובטים בו קצת פחות, לדעתי לא יותר מזה. יש אינספור מילים שנשפכו בנושא בדף הסרט מבלי להתייחס לסניידר כלל.
תוכל לחשוף את הדירוג המלא של לה-לה-לנד?
מעניין אותי כמה אהבו/לא אהבו וכו'.
בנוסף, חוץ ממכונת הכסף וחדר, ואולי גם דרך קלוברפילד, לא בטוח ששאר הסרטים היו נכנסים אצלי בעשיריות של 2012-2015 (בדקתי עכשיו את הסקרים). סממן שהשנה פחות מוצלחת. לא נורא.
רגע
מהו הסרט האהוב על גולשי עין הדג בכל הזמנים? דורון, זו שאלה שחייבת לקבל מענה.
היה ניסיון לא רשמי לענות על זה לפני בערך 5 שנים
http://www.fisheye.co.il/citizen_kane_not_number_one/#target-comment-491037
שווה כמובן לקרוא גם את השרשור שמעל התגובה הזאת.
אני מקווה שהשלמת מאז
את שלושת הסרטים, אני לא מצליחה לדמיין את העולם ואת לעבור את גיל 20 בלי להכיר את הסרטים האלו.
הדבר המעניין הראשון מהרשימה, שהיא די חזתה את הניצחון של טרנטינו בסינמונדיאל.
התובנה השניה שלי לגבי הרשימה הזו, שאין בה באמת הפתעות. רוב הסרטים שם הם סרטים שמככבים ברוב רשימות ה-all time favorits ולכן אני לא בטוחה מה סקר נוסף כזה באמת יתן.
את היו זמנים באמריקה לא יצא לי להשלים, את האחרים כן.
(ל"ת)
היי, מה עם המסורת היפה של פישקסט סיכום שנה?
מסורת שנגדעה כבר לפני שנתיים… אולי בככל זאת השנה היא חוזרת?
לא השנה, מצטער.
(ל"ת)
ומתי תחזיר את "מכסחי הקופות"?!
נעשה את זה גם בלי פרסים, רד! זה פשוט משחק כיפי.