ביקורת: משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים

רוב סצינות האקשן הטובות ביותר של השנה, באריזה נוחה של שעתיים ומשהו. Mission Accomplished
שם רשמי
משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים
שם לועזי
Mission: Impossible - Ghost Protocol
סרט מס' 4 בסדרת משימה בלתי אפשרית

הנוסחה של "משימה בלתי אפשרית" פשוטה. יש צוות של אנשים, כל אחד עם המומחיות שלו. ‏הם ‏מקבלים משימה. נוסעים ליעד אקזוטי כלשהו. מספרים מה התכנית. מבצעים את התכנית. ‏נתקלים ‏בבעיות בביצוע התכנית. מבצעים אותה בכל זאת. ממשיכים הלאה. זה לא נשמע מסובך ‏כל כך, ‏ובכל זאת סרטי "משימה בלתי אפשרית" התקשו לציית לנוסחה הבסיסית הזאת. הסרט ‏הראשון ‏הוסיף שורה ארוכה של סכינים בגב. הסרט השני שכח את הקטע של "צוות" ‏והחליף אותו ב"טום ‏קרוז, האדם המושלם והגיבור והיפה ובעל השיער מלא החיוניות". הסרט ‏השלישי היה בעצם ממש ‏מוצלח, אבל התעסק בכל מיני התחכמויות כמו להראות לנו את האנשים ‏שמחכים במכונית במקום ‏את מי שמבצע את המשימה עצמה. כמו כן, סכינים בגב.‏

אז בתור עיבוד עתיר תקציב וגרנדיוזי של "משימה בלתי אפשרית", ששומר על רוח הסדרה, אין ‏שום ספק בכלל ש"משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים" הוא הסרט הכי טוב בסדרה. הוא מורכב ‏ברובו מסדרה של ‏סצינות-משימה (לא תמיד סצינות אקשן – לא כולן כוללות יריות או מכות ‏כלשהן) מותחות, ‏מרהיבות, מעוררות אדרנלין ומגניבות יותר מכל דבר אחר שאפשר לראות ‏בקולנוע כרגע. זאת ‏המטרה, היא בוצעה באופן אידיאלי, ‏Mission Accomplished‏.‏

הסצינה המדוברת ביותר היא זו שמתרחשת בבורז' חאליפה בדובאי, הבניין הגבוה בעולם, ‏ושבה ‏טום קרוז (אלא מי?) מטפס על הבניין מבחוץ. אפילו כשכל סרט אקשן מצוי כולל סצינות ‏בגבהים, ‏הסצינה הזאת מעוררת ורטיגו, והעלתה דמעות בעיני כשנזכרתי שאין אולמות איימקס ‏פעילים בארץ. אבל מה שמגיע מיד אחריה – הסצינה שבה הצוות מתפצל, ומנהל בשני חדרים ‏שונים ‏גירסאות שונות של אותה פגישה גורלית – היא עוצרת נשימה לא פחות. ויש גם מרדף ‏מכוניות ‏כשהרודף והנרדף לא רואים זה את זה, פיצוצים בקנה מידה מרשים, ושחזור של סצינת ‏הכבלים ‏מ"משימה בלתי אפשרית" הראשון – בלי כבלים. הכל, הרבה, וכיף. ‏

כשרואים סרט אקשן כזה, שעשוי כמו שצריך, זה נראה נורא קל. וזה ממש לא. צריך רק להיזכר ברשימת סרטים מהשנה האחרונה כדי לקבל את רשימת הבורות שאליהם הסרט היה יכול ליפול: עלילה מטופשת מדי, עלילה רצינית מדי, יותר מדי הומור, פחות מדי הומור. "משימה 4" עושה דבר לא פחות מורכב מלנטרל פצצה בזמן שאתה תלוי בגובה חצי קילומטר על כבל חשמל בעזרת עניבה: ללכת בדיוק על הקו הדק שבין התפלשות ב"קדרות" ו"בגרות", לבין קלילות ועליזות מוגזמת עד כדי כך שלא מורגש שמשהו מונח על הכף. יש רגעים מאוד מצחיקים – רובם מערבים את סיימון פג, או את טום קרוז חוטף מכות – ויש רגעי כסיסת ציפורניים.

עוד נקודת איזון לא פשוטה שהסרט מוצא היא בין התמקדות בקרוז לבדו לבין צוות המשימה מרובה המשתתפים: ‏כח המשימה מצומצם ‏לארבעה אנשים בלבד, צוות קטן מספיק כדי לתת לכל אחד מהם זמן מסך, ‏אופי ואישיות משלו. ‏סיימון פג, שבסרט הקודם קיבל תפקיד של מעין ‏Q ‎‏ שמסביר משהו ואז הולך, ‏הוא הפעם חבר מלא ‏בצוות, וטוב שכך. ג'רמי רנר מדגים למה טוענים שהוא הטום קרוז הבא: הוא ‏יכול להיות כוכב ‏אקשן מעולה, אבל הוא טוב גם בלהיות עצבני.‏

כשסצינות המשימה כל כך טובות, פחות חשוב שהסיפור שמקשר בינהן הוא לא הברקה. ‏יש איזה ‏איש רע שרוצה לשגר טילים גרעיניים על איזו עיר כדי להשיג שלום עולמי, או משהו, ואנשי כח ‏המשימה המאותגרת אפשריתית הם הדבר היחיד שעומד בינו ובין מלחמת עולם שלישית. ‏בקיצור, ‏עסקים כרגיל, גם אם העסקים מצוינים. מיקל ניקוויסט הוא נבל סביר; הוא לא מציב שום ‏תחרות ‏לפיליפ סימור הופמן מהסרט הקודם. צריך גם לציין בצער שסצינת הסיום של הסרט די ‏מעפנה, ‏ונראית כאילו היא נועדה לשרת בעיקר את האגו של טום קרוז, ולא צורך סיפורי כלשהו.‏

את "קוד הצללים" ביים אחד הבמאים הגדולים בעולם. בראד בירד עשה עד היום שלושה ‏סרטים, ‏וההגדרה "יצירת מופת" יושבת יפה על כולם: "ענק הברזל", "משפחת סופר-על" ו"רטטוי". ‏כולם, ‏כמובן, סרטי אנימציה. "משימה 4" הוא הסרט הראשון שלו בלייב-אקשן. אז החדשות ‏הטובות הן ‏שבראד בירד מוכיח כאן שהוא לא רק במאי אנימציה מצוין, אלא במאי מצוין נקודה. ‏ולמרות הכל, אי ‏אפשר שלא להרגיש קצת בזבוז. אני שמח מאוד לדעת שבראד בירד יודע לעשות ‏סצינת אקשן כמו ‏שצריך, מצולמת או מצוירת – חשדתי בזה עוד ב"משפחת סופר-על". אבל זה כל ‏מה שזה, סרט ‏אקשן כיפי מאוד. להגיד שהוא מרגש כמו "ענק הברזל"? כולל רגעים קסומים כמו ‏הטעימה ‏הראשונה של אנטון איגו מ"רטטוי"? לא, לא ממש. טוב לדעת שבראד בירד מצליח גם ‏כאן, אבל ‏לסרט הבא שלו אני מקווה שהוא יבחר פרוייקט שלא כולל טיפול באגו של טום קרוז.‏


(פורסם במקור ב-NRG)