סת מקפרליין הוא תעשיה. ו"טד" הוכיח שהוא תעשייה גם בקולנוע. "מיליון דרכים למות במערב" הוא הסרט שלו לשנה הנוכחית, וכרגיל, זה נראה כמו אוסף בדיחות עם קשרים קלושים בינהם, הפעם עם כובעי קאובוי. והאמת, זה לא הצחיק אותי. אולי זה משום שלגבי, לראות אנשים מתים בשביל הבדיחה יכול לעבוד בסרטים מצוירים, אבל לא בסרטים מצולמים. צריך בדיחה מוצלחת באמת כדי להצדיק מוות. אבל אולי אתכם זה יצחיק.
טריילר: מיליון דרכים למות במערב
– פורסם ב 31 בינואר 2014Posted in: וידאו
נראה לי כמו שילוב של "Year one" עם "פרוע על המערב". שני סרטים מזוויעים.
וזה חבל, כי עד עכשיו כל מה שסת' מקפארלן נגע בו פחות או יותר הפך לזהב.
וואלה, טריילר שמסכם את כל מה שמקפרלן עושה או עשה.
לא מעניין, רנדומלי וחסר פואנטה אבל עם הברקה או שתיים בודדות ("מילה קוניס! מילה קוניס!") שספק אם מספיקות כדי להצדיק יצירה שלמה.
אגב, אחרי המילה קוניס הזה, הוא לא מדבר עברית או משהו?
רק לי היה נדמה שהוא אומר לו משהו כמו "שתה, תשתה כו גוטה"?
ובכן,
אותי זה שיעשע. מאוד!
אני מקווה שהסרט יהיה כמו הטריילר.
ניל פטריק האריס עם שפם
היה הדבר הכי מצחיק שם.
לא חוכמה
ניל פטריק האריס עם שפם זה הדבר הכי מצחיק בכל מקום
סעמק, כבר קיץ?
(ל"ת)
"לראות אנשים מתים בשביל הבדיחה יכול לעבוד בסרטים מצוירים"
זאת הגדרה של המון בדיחות בפאמילי גאי (שאני נמנה מאוהביה, אבל עדיין הם משתמשים בקלף הזה יותר מדי).
אגב, סת' מקפרליין נשמע כאילו הוא מקריין את הפרסומת החדשה של שברולט גם כשהוא נמצא בסרט על המערב הפרוע (אבל אני מניח שהוא נשמע ככה גם כשהוא מזמין פיצה מדומינוס).
ווסטפלויטיישן
(שם ע')(ז), אקספלויטיישן של הז'אנר בשביל צחוקים בעלק מודעות עצמית, בלי טיפת כבוד לחומר הגלם.
אני מודה, פעם בכמה חודשים אני זקוק לקומדיה מטומטמת לחלוטין. זה נראה אידיאלי
לא יודע מה לחשוב
דבר ראשון, אני ממש אוהב את סת' מקפרלן. הבן-אדם הוא סוג של גאון. אני צופה ב"איש משפחה" מאז העונה הראשונה ולדעתי זו הסדרה הכי מצחיקה כרגע בטלוויזיה (וכן, נסיתי את כל הסיטקומים הפופולריים למיניהם). לדעתי למקפרלן יש המון חצים של בדיחות אקראיות – חלקן אינפנטיליות, חלקן גאוניות, חלקן גם וגם – וכל פעם הוא זורק אותם על הלוח. יש הרבה שמפספסים את המטרה, יש כאלה שפוגעים בחלק החיצוני. אבל יש גם חלק – לפעמים יותר, לפעמים פחות, זה משתנה כל שבוע – שפוגעים ב bullseye ויוצרים בדיחות קורעות מצחוק. יכול להיות פרק מעפן לגמרי של "איש משפחה" אבל יש בו בדיחה אחת אדירה שמצדיקה את הצפייה בו. גם יכול להיות פרק עם רצף של בדיחות שיגרמו ללא יותר מגיחוך. בקיצור, אי אפשר לדעת אף פעם למה נכנסים עם מקפרלן. הדרך שלו להצחיק היא פשוט לירות מקבץ של בדיחות אקראיות בנושאים שונים ולקוות שכל אחד יצחק מלפחות אחת מהן.
השיטה הזאת טובה במינונים קטנים. כל פרק של "איש משפחה" הוא 20 דקות עם התחלה, אמצע וסוף וביניהם יש כל מיני בדיחות אקראיות. הבעיה היא שנראה שמקפרלן ניגש באותה גישה גם לסרטים שלו. יש להם עלילה, אבל הוא לא מפסיק לזרוק כל מיני בדיחות ו cutaways כאלה באמצע כאילו זה פרק של "איש משפחה". נגיד בסרט הזה יכולה להיות נגיד סצינת שיחה בין שני אנשים ופתאום באמצע בום! שור הורג מישהו כי חהחה זה המערב הפרוע ואז חוזרים אל האנשים האלה לשתי דקות ואז שוב בום! רואים שני בוקרים הומואים (לא בטריילר, סתם דוגמה) כי חהחה אנחנו במערב הפרוע. עלילה של סרט צריכה להיות יותר קוהרנטית ומתמשכת. אין שום בעיה להכניס בדיחה פה ואיזה running gag שם, אבל שזה לא יבוא על חשבון הסרט והדמויות.
אני כן חושב שמקפרלן מסוגל לעשות סרט קוהרנטי גם בלי לאבד את הסטייל שלו, אבל כרגע נראה שהוא עדיין בשלבי הסתגלות למדיום הקולנועי. אולי הסרט הזה יהיה יותר טוב מ"טד", אבל מהטריילר קיבלתי את אותו רושם מזה של "טד" – הומור שטותניקי, גס ומאוד מקפרלני. שוב, אני מת על מקפרלן, הוא מצחיק אותי כל שבוע מחדש, ואני מאוד מקווה שהסרט הזה יהיה שיפור בפן הקולנועי שלו.
נ.ב. מה שכן מעצבן אותי זה ג'ובאני ריביסי. באמת שאני לא מבין מה מקפרלן רואה בו. הבן-אדם נראה כמו איזה פדופיל קריפי. ומצחיק הוא בטוח לא.
הבעיה עם השיטה הזו היא שפרק לא מצחיק של איש משפחה הוא חסר ערך
כיוון שהעלילה (לרוב) היא תירוץ קלוש. לסימפסונז, למשל, יש דמויות די עקביות שאפשר לאהוב גם בפרקים הלא מצחיקים. קומדיות מודרניות יותר (המשרד/מחלקת גנים ונוף/קומיוניטי) שיכללו את הנוסחא – והרבה פרקים יכולים להיות נהדרים בלי להיות מצחיקים במיוחד.
דווקא ב"טד" העלילה הייתה פשוטה למדי, אבל היא לא הרגישה כמו תירוץ קלוש – והסרט היה באמת מצחיק.
מה קשור ליאם ניסן?
(ל"ת)
נראה לי שמדובר על ברוס וויליס החדש
ולא בצורה טובה. נע מסרט לסרט, מצטלם לתפקיד בצורה המינימלית הדרושה לכך שיחשב כאדם חי ולא גוויה מהלכת.
היי, איזה קטע,
בדיוק ראיתי ב-יס קומדי פרק אקראי של איש משפחה, בו אחת הבדיחות האקראיות צחקה על ליאם ניסן שלא מצליח לגלם בהצלחה קאובוי אמריקני.
טריילר קורע ומופרע, יהיה אדיר!
(ל"ת)
גדול!
הבלוק קרח נופל לו על הראש והורג אותו! ויש מלא דם! אין, בדיחה קלאסית!
בהתחלה זה לא מצא חן בעיני, אבל כשזה הגיע לשלב שהצלם פוצץ את עצמו ועלה באש, ובניסיון לכבות אותו שני בחורים קשוחים למראה מתחילים לירות עליו… וואלה, אני מודה שזה כזה היה די מצחיק. זה פושט נהיה אבסורדי מספיק.
הרוב נראה די גרוע. אין סיכוי שאראה משהו כזה בקולנוע, אבל אולי איזה ערב עם חברים או משהו.
לא יודע אותי זה מצחיק
אולי זה קשור לעובדה שאני אינפנטיל או לעובדה שאני מאוד אוהב מערבונים, ואני מרגיש שהעובדה שהסרט היא לא פארודית מערבונים (לא משנה איך תציגו את זה מה שהלך שם לא פועל לפי אף מוסכמת מערבונים) פועלת לטובתו כי ראינו כבר מה קורה כשמערבבים נונסנס עם פארודיה (לדוגמה פגוש את הספרטנים שאני לא רוצה אפילו להתחיל לדבר עליו מחשש להקאה)