מכירים את הסיפור "שלג, זכוכית, תפוחים" של ניל גיימן? זה אחד הטובים שלו. אם עוד לא קראתם (ואם אתם קוראים אנגלית ואין לכם בעיה עם תיאורים קינקיים למדי של מין ואלימות), אז תלכו לקרוא אותו עכשיו, אני אחכה. הייתי מספר לכם על מה זה, אבל כל הכיף הוא לא לדעת.
קראתם? אחלה, כי מרגע זה אני הולך לספיילר אותו. יהיו פה גם ספוילרים ל"מליפיסנט", אז תיזהרו.
אני לא יודע אם גיימן הוא זה שהמציא את הרעיון הזה, אבל הוא בהחלט היה שם לפני שהוא הפך לטרנד. "שלג, זכוכית, תפוחים" התפרסם ב-1994. "מרשעת" – הספר, שהפך למחזמר, שמספר את סיפורה של המכשפה הרעה מהמערב של ארץ עוץ, מנמק אותה ומגלה שהיא לא כל כך רעה – התפרסם שנה מאוחר יותר. כמעט 20 שנה עברו עד שדיסני נזכרו לעשות את אותו הדבר למלפיסנט, המכשפה הרעה מ"היפהפיה הנרדמת". אני די בטוח שהתסריטאים של "מליפיסנט" קראו את "שלג, זכוכית, תפוחים", כי מלבד הרעיון הבסיסי יש עוד נקודת דמיון בולטת בינהן – המילים האחרונות בכל אחת מהיצירות הן שם הסיפור המקורי שהיווה לו את ההשראה ("Snow White", "Sleeping Beauty"). ב"שלג, זכוכית" היתה לזה משמעות: אם הצלחתם לקרוא את כל הסיפור עד אותה נקודה בלי להבין מה בעצם אתם קוראים, המילים האחרונות יבהירו את זה. קשה להאמין שאותו הדבר יכול לקרות אפילו תיאורטית ב"מליפיסנט" – אף אחד לא יראה את הסרט בלי לדעת שזה על המכשפה מ"היפהפיה הנרדמת".
הייתי רוצה מאוד ש"מליפיסנט" יהיה "שלג, זכוכית, תפוחים". אבל הוא לא. וכנראה שהוא לא היה יכול להיות. בגלל בעיה אחת – בעיית האושר והעושר. הסוף הטוב.
בסיפורי ילדים, לפחות כאלה של דיסני, יש סוף טוב, תמיד. כשהופכים את הנבל לגיבור, הסוף הופך לרע – כי אתם הרי יודעים מה קורה לנבלים בסוף אגדות. המכשפה הרעה של שלגיה נפלה אל מותה, המכשפה הרעה מהמערב נרצחה על ידי דורותי, מליפיסנט הפכה לדרקון ושופדה על ידי נסיך על סוס. לכן כשמספרים את הסיפור מזוית הראיה של המכשפה הסיפור חייב להיות טרגדיה. אם הגיבורה לא מתה בסוף, צריך לפחות לספק סיבה טובה לכך שעד היום חשבנו שהיא מתה, ולכך שהסיפור המוכר ששמענו עד היום קיים. "שלג, זכוכית, תפוחים" עושה בכך עבודה מצוינת: הוא מזכיר את קיומה של הגירסה האחרת, גירסת הפרופגנדה, של הסיפור, ומבהיר למה עד היום לא שמענו את האמת.
אז מליפיסנט, מהרגע הראשון, אבודה. ראינו כבר את הסוף, ואנחנו יודעים שהיא הולכת למות. מצד שני: זה סרט של דיסני. יכול להיות שדיסני יעשו סרט שבו הגיבורה הראשית מתה בסוף? לאורך כל הצפיה תהיתי איך הם הולכים לפתור את הבעיה הזאת. בסוף מתברר שהם לא.
סוף הסרט פשוט שוכח את הסיפור שהוא מספר. הטובים מנצחים, גם אם הטובים הם אלה שחשבנו פעם שהם הרעים וגם אם זה סותר לחלוטין את הסיפור ששמענו. הסיפור לא נגמר במותה של מלפיסנט, אלא בנצחונה, ועוד יותר מזה – באיחוד שתי הממלכות, חיים בהרמוניה עם הטבע, וכל כך הרבה אושר ועושר שאפשר להקיא. הכל סבבה, חוץ מבעיה אחת: זה לא נכון! לא ככה הסיפור של "היפהפיה הנרדמת" נגמר. הסיפור הזה הוא סיפור אחר.
אם מליפיסנט ניצחה, מאיפה בעצם הגיעה הגירסה של "היפהפיה הנרדמת" שאנחנו מכירים? מי נשאר בחיים כדי להשמיץ אותה בסיפורי זוועה? מלפיסנט לא היתה חייבת למות בסוף הסרט – אחרי הכל, זה שהסיפור המקורי לא לגמרי מדויק זה בדיוק הקטע – אבל היא חייבת לא להיות בסביבה. עובדה "היסטורית" ידועה היא שבסוף, מליפסנט כבר לא היתה שם. היא יכלה להיחלש, לעזוב, להקריב – אם לא את עצמה – אז את המעמד שלה כגיבורת הסיפור. אפשר היה לכתוב את זה כך שמלפיסנט מכירה בכך שהסיפור צריך נבל, ושהיא קיבלה את התפקיד הזה, ופורשת אל ממלכת הפיות שלה, בעוד בני האדם ממשיכים לספר עליה שקרים מכוערים, שהם הסיפור המוכר לנו. אבל לא. היו חייבים לדחוף לנו לגרון את כל האושר וכל העושר, בלי שמץ של סיכוי שמישהו יהיה עצוב עוד אי פעם. זה הסוף הלא נכון.
"מליפיסנט" לא מסתפק בהפיכת הרעה לטובה, אלא הופך את הטובים לרעים. המלך היה במקור אחד מה"טובים" – אם כי לא דמות פעילה במיוחד. כאן, הוא מתחיל בתור דמות שיש בה צדדים חיוביים ושליליים. כלומר, המון עומק אין בו, אין שום ספק שהוא מניאק – ובכל זאת, במקום להרוג את מלפיסנט הוא בחר "רק" להטיל בה מום. אילו הוא היה הרוע המוחלט, הוא היה פשוט משסף את גרונה בלי לחשוב פעמיים. אבל עד סוף הסרט כל האמביוולנטיות הזאת עוברת לו: הוא הופך לרע מוחלט, עד כדי כך שהוא מקבל את הסוף המסורתי בסרטי דיסני לדמויות רעות: למות אחרי תקיפה חוזרת של הגיבור אחרי שהוא כבר הביס אותן, ובחר להשאיר אותן בחיים.
מלפיסנט גם לא הופכת לדרקון, וזאת ההחלטה התמוהה ביותר בסרט. ההפיכה לדרקון היא אחד מסימני ההיכר של המכשפה ב"היפהפיה הנרדמת", הרגע שבו היא הכי חזקה והכי מפחידה, אבל כאן, במקום זה היא הופכת לדרקון את המיניון שלה. למה? בשביל מה השינוי הזה טוב? בדיסני הרגישו שגיבורה ראשית שהופכת לדרקון נראית חייתית או מרושעת מדי? גם כאן, זאת נראית כמו בחירה פחדנית. דיסני בחרו לעשות סרט על דמות רעה, אבל לא רוצים שאף אחד יחשוב שהיא, חלילה, רעה.
אני דווקא נהניתי מ"מלפיסנט", אבל הוא היה יכול להיות סרט הרבה יותר טוב אילו רק יוצריו לא הרגישו כל כך מחויבים לעשות מצב רוח טוב היי. סרט שמספר סיפור מוכר מנקודת המבט של הנבל יכול להיות הזדמנות טובה להראות שיש שני צדדים לכל דבר, שהתמונה תמיד מורכבת יותר ממה שנדמה, ושאפילו בסיפורי אגדה, הרע לא תמיד לגמרי רע והטוב לא טוב מוחלט. במקום זה, "מלפיסנט" נשאר פשטני בדיוק כמו פעם, ורק הופך את התפקידים. הרעים הם טובים והטובים הם רעים והטובים תמיד, אבל תמיד מנצחים. וחבל.
לקריאה נוספת:
סקאר – עדות ההגנה. יום אחד עוד יעשו מזה סרט.
הביקורת על "מלפיסנט"
המלכה הרעה של שלגיה
אולצה לנעול נעליים לוהטות ולרקוד עד מותה. למכשפה ב"יפהפיה הנרדמת" בגרסת האחים גרים לא קורה כלום.
לא אני ולא "מליפיסנט" מדברים על גירסת האחים גרים.
(ל"ת)
וזה בדיוק העניין
אפשר לעשות כמה גרסאות שרוצים על הסיפור ולשנות בו כל דבר. דיסני גם שינו את הסוף של "בת הים הקטנה". "עד עצם היום הזה" שינו כמעט כל דבר באגדות כולל את האופי של דמויות מסוימות.
ממזרים חסרי כבוד
(ל"ת)
לא חייבים להסתכל על זה כאותו סיפור עם אותו סוף, רק מזוית אחרת.
אפשר לחשוב על זה כגרסת what if של אותו הסיפור, בה הסוף יכול להשתנות בהתאם לנסיבות החדשות.
ובכל מקרה, לא הייתי רוצה שיהיה סוף רע לסרט דיסני, בטח לא רק למען המטרה הקדושה לכאורה של שמירת ההמשכיות.
אם ככה
היו צריכים לשווק את הסרט כסיפור אחר של היפהפייה הנרדמת, ולא כמבט אחר של סרט האנימציה שלהם (וככה הם שיווקו את הסרט החל מבטריילר וכלה בעיצוב המראה של הדמות).
אחרי הכל אליס, אוז ושלגיה והצייד שווקו כסיפורים שונים, למה לא זה?
i know what you're doing here
"אפשר היה לכתוב את זה כך שמלפיסנט מכירה בכך שהסיפור צריך נבל, ושהיא קיבלה את התפקיד הזה, ופורשת אל ממלכת הפיות שלה, בעוד בני האדם ממשיכים לספר עליה שקרים מכוערים"
או שאתה מת פיה או שאתה חי כדי לראות את עצמך הופך לדרקון?
ברצינות, קרעת אותי עכשיו מצחוק. קבל ח"ח.
(ל"ת)
בכללי יש הרגשה שיש שינוי בגישה אל נבלים
במיוחד בדיסני. בשני הסרטים האחרונים שלהם (פרוזן, ראלף ההורס), כמעט ואין נוכחות משמעותית של נבל ורוב ההתרחשויות בסרטים האלה לא נובעות מקונפליקט עם באד גאי כזה או אחר.
אישית אני מאוד אוהב את השינוי הזה בגישה, אחרי הכל no one is evil just for evil's sake, וניל גיימן באמת כותב אדיר ומוכשר, אבל גם הוא בסיפור הזה פשוט הפך את תפקידי הטוב והרע. נכון שהתוצאה הרבה יותר טובה ממלפיסנט, וגם אצלו הטוב וברע מוחלטים ולא באמת אנושיים.
הסיפור לכשעצמו ולמה שהוא מנסה להיות הוא מאוד טוב לדעתי (שוב, גיימן אחד הכותבים הכי מוכשרים שיש), הכוונה היא שגם הסיפור הזה הוא לא בדיוק מה שאני מחפש.
אני חושב שהמקום שעשה זאת הכי טוב הוא 'מרשעת' (הספר, את המיוזיקל לא ראיתי)
נשמע כאילו
הסרט הופך את מלפיסנט לגירסה הנשית של אדוארד ידי מספריים. רק שהוא נותן לה גם הפי אנד.
אני מבין את העניין של להציג דברים מזווית אחרת אבל להפוך אותה לדמות טובה לחלוטין שמקבלת את מה שמגיע לה בסוף זה קצת סותר את כל הרעיון של הסרט. הרי כל הפופולריות של מלפיסנט שעליה נשען הסרט נובעת מזה שהיא מייצגת רשע טהור.
למה בכלל טרחתי
הרעיון של הסרט יפה. אנגלינה גולי יפה. וזהו. כאן נגמר כל היופי בסרט. זה אפילו לא קשור , לדעתי , לשאלה מה הגרסה המקורית ולמה אף אחד לא טרח לאחד גירסאות. זה קשור לעובדה שהסרט היה, תסלחו לי, מפגר.ומרוח. לא התחברתי לאף אחת מהדמויות. לא אהבתי איך שהעלילה התקדמה ואפילו האפקטים נראו לי כמו חיקוי משעמם ותלוש של הארי פוטר. ישבתי בסרט ושיחקתי 2048. זה היה שפל חדש מבחינתי.
ההצגה כאילו החלמה פיזית
מכריתת גפה אחרי עשרים שנה שבהן הסתובבת בלי הגפה הזאת 'מבטלת את הטראומה מעצמה' נשמעת לי שטחית לא פחות מכל סוף טוב של דיסני אי פעם.
רק להוסיף
הסרט הזה לא העליב אותי מוסרית – מעט מאוד סרטים מצליחים לעשות את זה – הוא העליב אותי אינטלקטואלית.
אין כאן סוף "נכון" או "לא נכון"
אמנם שני הסרטים הופקו ע"י דיסני והם עוסקים בדמויות עם עיצוב כמעט זהה אסתטית ובאגדה שבסיסה נטוע עוד הרבה לפני שתעשיית הסרטים התחילה להתקיים, אבל מטרה של סרט "אנטגוניסטית מנקודת מבט אחרת" טיפוסי כמו זה הוא לא בהכרח להיות נאמן לסרט שעליו הסתמך, אלא אפילו להציע אלטרנטיבה לאיך הסתיימה האגדה, ואפילו, גם אם מליפיסנט מתה בסוף או שלאחר האירועים שבסרט בני האדם המציאו שמועה על כך שהיא מתה, להשאיר חורים בעלילה שיושלמו ע"י דמיונם הפורה של הצופים. כבר שכחנו להפעיל את הדמיון שלנו ואת פעולות "הסקת המסקנות" ו"השלמת החורים" וזה חבל- שתי פעולות אלה תורמות להנאה מהסרט ולא להתרכזות בהגיון שיש או שאין בסרט, ולראות אותו בצורה חיובית ולא בתור אירוע כרונולוגי ברצף של סדרת סרטים דמיונית שלא באמת שם, כי הסרט משנות ה-50 והסרט הזה קשורים זה לזה בקשר חדש, שהצופים צריכים להתרגל אליו- קשר שדומה לקשר בין עובדות היסטוריות לקונספרציות שהומצאו עליהן.
לא הבנתי. מה?
(ל"ת)