ריאן ג'ונסון (זה שעשה את "בריק" ו"הנוכלים בלום"), ג'וזף גורדון לויט, ברוס וויליס, ומסע בזמן. קוראים לזה "לופר".
אני רק שאלה: למה להסתבך עם שליחה של אנשים שאתה רוצה להיפטר מהם לעבר? כבר אין בעתיד גשרים, חבלים ולבנים?
טריילר: לופר
– פורסם ב 13 באפריל 2012Posted in: וידאו
התשובה פשוטה
כי אם תרצח מישהו בעבר אז בעתיד לא תימצא גופה או זירת רצח ולא יאשימו אותך ברצח. זו פשוט עבודה נקייה…
להפך
עדיין יש זירת רצח, זה פשוט נותן לשוטרים יותר זמן לדעת מה קרה, ואם משהו מתפקשש אז יש לזה השפעה הרבה יותר מרחיקת לכת על העתיד.
אם כבר, עדיף לשלוח אותו לעתיד ולהרוג אותו שם.
לא אין.
כי הרצח עדיין לא קרה. האדם שנרצח חיי וקיים בהווה בגרסאתו הצעירה.
נקודת ההנחה היא התקדמותנו כלפי ציר הזמן בכיוונו החיובי. אי אפשר לחקור רצח שאנחנו עדיין לא יודעים שקרה.בנוסף, אתה לא יכול לחקור כלפי העתיד את מעשיו של הקורבן ולפיכך גם את מי שעלול להיות לו מניע להרוג אותו.
השאלה היא
האם מוצאים גופה או לא.
אם לא מוצאים גופה, אין בעייה כי אף אחד לא ידווח על אף אחד נעלם.
אם מוצאים גופה – מתחיל הבלגאן – זיהוי וכו'. אפילו שהגרסא הצעירה של הנרצח עדיין בחיים הגרסא המבוגרת נרקבת איפשהו באותה נקודת זמן, מתחת לגשר או אנעארף.
אתה צודק לגמרי
זה יפה שהנרצח לא קיים "על הנייר" כלומר, בגרסתו הבוגרת
הרי שאם תימצא גופה אנשים יתחילו לשאול שאלות על כל התהליך הלכאורה פשוט הזה שמציגים בסרט של לשלוח אותם לעבר להירצח
מוזר, לא סימנתי ספויילר, ואני לא חושב שיש אחד כזה
(ל"ת)
קשה להוכיח שאתה מהעתיד?
מספיק להראות להם אייפון ולתת טיפים להשקעות/הימורים כתשלום.
נראה לי כמו סיספונד לגיטימי של סרט מד"ב
העניין עם – "מי לקח אותם ברצינות?"
בסרטי/סדרות מד"ב או פנטזיה, נראה לי שדמויות מאמינות יותר מהר ויותר בקלות לדברים שייקח כמה חודשים טובים לשכנע אותנו בהם :)
יש לי בעייה אחת עם זה
ג'וזף גורדון לויט לא יגדל להיראות כמו ברוס וויליס. הוא הרבה יותר חתיך *נמסה לשלולית פק"צית* (אהבתי אותו עוד מ"עשר דברים שאני הכי שונאת אצלך". הוא היה הרבה יותר שווה מהית' לדג'ר!).
ובדיוק בגלל זה
ניסו לעוות לו קצת את הפנים עם איפור (0:51-0:52 הוא פשוט כל כך לא נראה כמו עצמו!!!)
שזה מאוד חבל, כי אני אוהבת את הJGL שלי טבעי (ורצוי גם מחויך)
*מצתרפת לשלולית הפק"צית* חחח
אני אוהבת אותו מאז 50/50 ואהבתי אותו לפני במפגשים מהסוג האישי
אני חושבת שכבר הייתי מתישהו בדיון הזה של "מי אהבה את גורדון לוויט קודם", אולי אפילו יותר מפעם אחת XD
ידעתי שמשהו מוזר בפרצוף שלו!
אני יודע טוב מאוד איך גורדון-לוויט נראה וכשראיתי את הטריילר לא הבנתי מי זה הבנאדם שאני מסתכל עליו, שינו אותו מלא..
כבר הייתי בטוח שהוא גידל שרירים בפרצוף.
אני קצת מפחדת לשאול אבל...
איך לעזאזל מגדלים שרירים בפרצוף?
אוכלים שרירים של חיות אחרות
(ל"ת)
עושים פרצופים מאוד מרוכזים..
וגם מרימים משקולות, וזה פשוט קורה מהמאמץ, נשבע!
מחייכים.
(ל"ת)
מה?? הוא חמוד והכל... אבל להשוות אותו להית' לדג'ר??
(ל"ת)
יאפ
דווקא בתמונה שלמעלה הוא נראה דומה יותר לגרסה צעירה ו'ג'וסף גורדון-לוויטית' של אלק בולדווין.
אם כבר זורקים לעבר...
רעיון פשטני לסרט כדי לאלץ עלילה… אם כבר זורקים מישהו לעבר כדי להיפטר ממנו, למה שולחים אותם רק 30 שנה אחורה למקום שהוא יכול לבלגן להם את העתיד? למה לא לזרוק אותם מיליארד שנה אחורה לתוך איזה הר געש?!? (יש ספר מד"ב כזה, "תחנת הוקסביל", על מושבת עונשין לאסירים פוליטים שנמצאת מיליארד שנה בעבר).
מליארד שנה אחורה?
זה יכול להיות דומה לשאלה "למה זורקים גופה לנהר במרחק 100 ק"מ במקום לשגר אותה לחלל" – שני הדברים אפשריים תאורטית, אבל יכול להיות שלשלוח בנאדם מליארד שנה אחורה זה פשוט לא מעשי מבחינה כלכלית או אנרגטית.
עזבו שטויות-
מעבר לעובדה שהסרט נראה מעולה, במיוחד בהתחשב בעובדה שאני מחבב את הבמאי עוד מ"בריק", עכשיו אפשר להגיד שהערת שוליים הותיר חותם על תעשיית הקולנוע בחו"ל:
http://www.imdb.com/media/rm1781315328/tt1276104
מצא את ההבדלים-
יש דוגמא קצת יותר מוכרת:
אם כבר, שניהם העתיקו ממנה…
לזרוק מישהו 30 שנה אחורה זה בטוח יותר נקי
מלזרוק אותו בנהר. אבל השורה האחרונה שלך היא באמת פיתרון יותר הגיוני, ולכן עלו עליו כבר בתחילת שנות ה-90 (ארני, סקיינט וכל זה). בכלל, מסע בזמן מיצר כל כך הרבה שינוי בתפיסה האנושית, שלהפוך את העבר לסתם פח זבל לאוייבים נשמע מאוד מצומצם. אפשר להסביר חלק מהבעיות בכך שמי שחוזר לעבר לא יכול לחזור בחזרה, ולכן אנשים כמעט ולא עוברים ביוזמתם (אם כי מניית אפל בלבד היא סיבה מספיק טובה לחזור עשור אחורה).
בכל מקרה, זה נראה די מגניב, ובטח יותר אינטיליגנטי מסרט המסע בזמן הממוצע, אבל אני לא רואה פה את המגע הדי יחודי של ג'ונסון, חבל שהוא יהפוך לעוד במאי מהשורה.
אם רוצחים מישהו כשהיה צעיר
אז אפשר לדעת שרצחו אותו. אם מוצאים גופה שלא אמורה להיות קיימת בכלל, של מישהו שאף אחד לא מכיר (כי הם מכירים את הגרסא בת ה-16 שלו) – יותר קשה לפענח את הרצח. אבל כן עולה השאלה – אם כבר תפסתם את הבן אדם, קשרתם אותו ושמתם לו שק על הראש – אי אפשר להזריק לו משהו ואז לשלוח את גופתו המתה לעבר?
אוי. זאת נקודה טובה. אבל באמת.
אין שום הסבר ל-למה זה לא ככה, חוץ מהעובדה שאז זה לא היה סרט מעניין, כי לא היה את כל העניין עם ברוס וויליס וכו'.
מה כל כך אינטילגנטי ברעיון הזה?
הרי אם הרוצחים שולחים את הנרצח מהעתיד אל העבר בשביל למות שם והוא בורח הוא פשוט יכול לחסל את הרוצחים כשהם עוד קטנים
רעיון מטופש לדעתי
חשבתי קצת והפתרון הוא די פשוט...
בהתחשב שבעתיד יש טכנולוגיה מספיק מפותחת בשביל מסע בזמן, אני משאר שיש טכנולוגיה מפותחת בעוד כל מיני תחומים. למשל מכונה שפותרת לך את הרצח רק ע"י תמונה של הגופה או משהו בסגנון.
בקיצור, כנראה שבעתיד הרבה יותר קל לפתור מקרי רצח.
ולנושא ה"איך הוא קיבל את העבודה בכלל"- אתם מכירים את הטריילרים האלה שמגלים לך את כל הסרט, שמראים את האקספוזיציה, את הנשיקה המרגשת של הסוף, את הקרב האחרון, ולפעמים גם הורסים את הטוויסט?
כן, אני בטוח שאתם מכירים, ושאתם מתעצבנים מזה בדיוק כמוני.
לנקודה, אני מעדיף לראות טריילר שמעלה שאלות מאשר אחד שמביא תשובות.
ולטריילר- נראה מבטיח. אני ממש אהבתי את "בריק", אז אני סומך על הבמאי(קטעי ה"אקשן" שהיו בבריק היו מגניבים מאוד), ג'וזף גורדון לויט איכשהו נהיה שם נרדף לאיכות אז גם עליו אני סומך, ואין מה לעשות, ברוס וויליס הוא מלך.
לא שמעת מעולם על פרדוקס הסבא?
אי אפשר לשנות את העבר ע"י שליחה של מישהו אחר לשם. התערבות בעבר יכולה או להביא את המתנקש להווה אלטרנטיבי (שבו הלקוחות שלו מעולם לא שלחו אותו ולכן לא ישלמו לו) או ליצור לולאת זמן יציבה, שבה הפעולות שלו יצרו את העבר שהוא מכיר. אין שום סיבה הגיונית שרצח בעבר יגרום לאדם בהווה להיעלם באפון ספונטני. התעללויות שכאלה ברעיון המסע בזמן מתאימות אולי לקומדיות וסרטי ילדים אבל לא לסרטים שאמורים להיות רציניים.
אם ככה
אז הלופר הזקן אמור לזכור שבצעירותו הוא התבקש לרצוח את עצמו, ואז מבט ה"היי, זה אני הצעיר!" המטופש שברוס וויליס דופק שם הוא מיותר לחלוטין.
אולי, מין הסתם, הם לא אומרים לו
שהוא הולך לרצוח את עצמו? אולי הם בכלל לא אומרים לו שמות, פשוט אומרים לו- תהייה בזמן x בנקודה y, ותהרוג את מי שמופיע שם.
ברוס וויליס ללא מבט הפתעה מטופש? אי אפשר!
הרי בכל סרט שלו הוא מביט ככה בשלב זה או אחר…
בכל אופן, למרות בעיית חוסר ההיגיון שאנשים העלו כאן, לדעתי יש פוטנציאל לסרט טוב ומהנה, הודות לרעיון המקורי ולשחקנים. זאת, כמובן, כל עוד לא יגזימו עם כמות הסספונד שתידרש לצורך הנאה. הרמה שמופיעה בטריילר נמוכה מספיק בשביל לא להפריע לי. נקווה שהיא לא תעלה יותר מדי בסרט עצמו.
אוי נו באמת
תן מספיק קרדיט ליוצר של "בריק" המשובח ו"האחים בלום" הכיפי שהוא ישים לב לזה שה"אני" העתידי זוכר את מה שקרה. *eyeroll*
אבל זה היה עלול לשנות את ההיסטוריה
נניח אתה רוצה להפטר מאדם שיודע עליך סוד נוראי. אתה מפחד לעשות את זה בהווה, כי אולי המשטרה תאתר את הגופה. אם אתה מורה למישהו בעבר לחסל אותו כשהוא היה ילד בן 7, אתה לא יכול לדעת איזו השפעה זו תהיה על כל קו הזמן עד אותו רגע. כי זה אומר שמאז שהוא היה בן 7, הנוכחות שלו לא קיימת בעולם. אולי הוא לא הציל חיים של מישהו? אולי בזה שהוא לא נרשם ללימודים בקולג', מישהו שהיה איתו בכיתה והושפע ממנו לא יפתח עסק מסוים שמשפיע על החיים שלך? אולי בזה שהוא איננו תהיה תגובת שרשרת שתוביל למותך המצער וזה ממש לא מה שרצית?
להתעסק עם ההיסטוריה זה מסוכן. אם אתה שולח אותו לעבר למקום שאתה יודע שהוא מיד ימות, אתה משפיע על ההיסטוריה עד אותו רגע באופן הרבה פחות מסוכן (למרות שיש גם השפעה מעצם העובדה שמישהו עושה מסע כדי להרוג מישהו ומקבל ימבה כסף שאותו הוא מבזבז).
אז כן,
כמו ששנאוצר אמר, זה באמת נראה מוזר שיש "החור", אבל בטח יסבירו את זה בסרט.
זה נראה די אדיר.
אקשן מגניב, עלילה עם סיכוי למשהו טוב וג'וזף גורדון לויט.
אני בטוח שכדאי לחכות.
לא אהבתי את "בריק"
וממש לא אהבתי את "האחים בלום", אבל זה נראה לגמרי מגניב.
נראה מגניב
אבל גם לי יש בעיה עם הפנים של לוויט (עשו את זה רק כדי שנאמין שהוא-העתידי זה ברוס וויליס? אז למה לא למצוא הוא-עתידי אחר?) וכל הקטע של השליחה בזמן (נגמרו הימים של לשים בטון ברגליים של אנשים ולזרוק אותם לים?). בטוח יווצר פה איזה פרדוקס או שתיים, אבל למי אכפת, זה נראה כיפי!
נ.ב. אם יש פה מפיצים שקוראים את זה, בבקשה אל תגעו בשם. "לופר" זה בסדר בהשוואה למה שעלולים לקרוא לו.
לולהיט? איש הלולאה?
(ל"ת)
עוד פתרון פשוט
היה לשלוח את כולם אחורה בזמן לאותו רגע, ואז לתת לו להרוג אותם אחד אחרי השני במקום לבוא כל פעם במיוחד.
אבל זה מסוג הסרטים שלא אמורים להתעמק בהם יותר מדי בעלילה אלא באקשן, וכזה נראה שיש
לא בהכרח
יכול להיות שהתשלום נשלח עם כל אדם, אז הגיוני לפזר את התשלומים ולא לתת הכל בבת אחת. בנוסף אני מניחה שרצח המוני יגרור יותר תשומת לב בהווה (או עבר, תלוי מאיזו נקודת זמן מסתכלים)
מה?
איך הם מודיעים לו על בנאדם שמגיע?
איך הוא התחיל מזה עבודה?
איך דיברו איתו בפעם הראשונה?
לכל מי שמנסה למצוא פתרונות לפרדוקסים שכאן
אני מניח שהסרט יתן מענה לחלק מהשאלות שעולות כאן, ואני בטוח שלחלק גדול לא יהיה מענה. אבל איך שלא מסובבים את זה, מסע בזמן הופך כל סרט לאוסף של פרדוקסים. ברגע שהעבר וההווה לא ודאיים, המציאות נהיית דבר כל כך נזיל, שפשוט שום דבר בעולם לא יכול להיראות אותו דבר. איך אפשר לנהל כלכלה/מדינה/מערכת יחסים כאשר כל טעות ניתנת לתיקון בדיעבד (ואז לתיקון חוזר אינספור פעמים)?
גם סרט מצויין כמו "שליחות קטלנית 2" שעשה מאמץ אמיתי "לסגור" את כל הפינות, התייחס למסע בזמן בתור פעולה נקודתית שניתן לצפות את ההשפעה שלה ולא לכאוס מוחלט שנובע מאין ספור השפעות בלתי צפויות על העתיד.
נראה לי שהיוצרים של הסרטים הללו בונים על כך שיש שני סוגים של קהל: זה שקונה כרטיס בלי לשאול את כל השאלות הקשות, וזה ששואל את כל השאלות הקשות וקונה את הכרטיס כדי לקבל תשובות (חלקיות מאוד, במקרה הטוב). Anyway, it's a win-win situation.
נראה סרט גדול
ולא מזיק לברוס ויליס סרט גדול עם כל הזבל (יחסית לחוש השישי) שהוא עושה בימינו.
זה עתיד דיסטופי,
שבו אין גשרים, חבלים ולבנים.
דיסטופי או אוטופי?
הכל שאלה של נקודת מבט
כשאתה כבר חושב
כשאתה כבר חושב שלא יהיו יותר רעיונות מקוריים לגבי מסע בזמן; כשאתה כבר חושב שלא יהיו יותר סרטים מעניינים של ברוס וויליס.
נראה מעניין.
הטוויסט באמצע הטריילר\סרט מזכיר במעט סרט אחר בכיכובו של וויליס, '12 קופים'.
וכל סרט של ברוס
שמזכיר את ההופעה שלו בשניים עשר הקופים אמור להיות שרט מעולה.
אני ממש מקווה שלא נתבדה ונגלה הופעה בינונית מינוס שלו כמו בסרטים האחרונים.
ברור שסרט ולא שרט
(ל"ת)
בדיוק לחלוטין!
12 קופים מעלה מאוד את רמת הציפיות שלי מהסרט הנל
וגם JGL
וגם הבמאי של בריק
הרבה ציפיות..:)
אני רק שאלה
אני לא זוכרת באיזה סרט למדתי שאסור לאני מהעתיד לפגוש את האני מהעבר כי זה גורם לסוף העולם, או משהו כזה.
החוק הזה לא חל כאן?
אז כל מה שהאמנתי בו תמיד לא נכון?!
סנטה קלאוס לא אמיתי?!
לדוק בראון היתה תאוריה כזאת
ב"בחזרה לעתיד 2", אבל היא הופרכה עוד באותו הסרט (ובוודאי שלא תקפה בסרטים אחרים).
וכהדגמה, סרט קצר על תוצאות קריפיות במיוחד של מפגש עם עצמך מהעתיד:
תודה
כמו שאפשר להבין סרטי נסיעה בזמן הם לא כוס התה שלי אז אני לא מכירה את החוקים מספיק טוב.
אבל הסרטון שצירפת מעולה! אני בהחלט מסכימה שאם כבר יש את היכולת לחזור לעבר עדיף לנצל אותה לדברים יעילים. למשל להסביר לאני מהעבר שכריות בכתפיים זה ממש לא זה ושתספורות מסוימות שעשיתי הן ממש לא הדבר הבא.
ואם יצא קוויקי עם עצמי על הדרך, אז נו, אולי זה דווקא יהיה נחמד.
רק אל תנסי להרוג את היטלר, זאת כזאת קלישאה.
(ל"ת)
ברור שלא הייתי מנסה
כי אז, סבא וסבתא שלי לא היו מכירים, ואמא שלי לא היתה נולדת, והיא לא היתה מכירה את אבא שלי, ואז אני לא הייתי יכולה להיוולד גם. ואז איך בכלל הייתי יכולה להרוג את היטלר?
כל החזרה בזמן ושינוי ההיסטוריה וכו' זה כל כך מסובך שהייתי נצמדת לדברים פשוטים.
מקסימום מציעה לעצמי להשקיע במניות של משהו שיהפוך אותי למליונרית, או מביאה לעצמי אייפון מהעתיד והופכת לילדה הכי מאגניבה בתקופה שבה יש רק טלפון חוגה (מעניין אם אני וחבריי מהעבר היו מתלהבים כל כך מאנגרי בירדס)
אל תנסו להרוג את היטלר, כל הערסים יבואו.
(ל"ת)
במקרה הזה יותר הגיוני שכל הרוסים יבואו.
(ל"ת)
וגם סטאלין נורא יעלב
אני מרגיש מטומטם
אבל לא כל כך הבנתי את הסוף של הסרט, מישהו יכול להסביר לי את הפואנטה?
אז זהו
שכן, התכוונתי לשאול *למה* הוא עשה את זה. גם אני קטונתי![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
Any help?
כי
הוא הבין עד כמה הוא רחוק ממי שהוא היה בעבר, ולא דומה למי שהתכוון להיות בעתיד. שהוא הפך להיות מן מטרוסקסואל סנוב, כשבעבר היה חנון, חמוד ולא מזיק והפער הזה גרם לו לדכאון.
או שפשוט הוא נעלב שהוא מהעבר לא מעוניין בהוא מהעתיד ולקח את זה ממש קשה.
אמנם הטון הרגשי
בהחלט מרמז על משהו בכיוון של מה שאמרת.
אבל איפשהו עלה בדעתי שזה היה למעשה בשביל לשלוח אל אותו הזמן את "ביצת המסע בזמן", כאשר הוא משמיד את הכפילות שהייתה נוצרת תוך כדי.
כך לשתי הנוכחים באותו הזמן היו "ביצי מסע בזמן" להשתמש בהן.
אני נאבק בפיתוי שלא להמשיך את התגובה רק כדי להשתמש שוב במונח "ביצת מסע בזמן".
לא הצלחתי.
סרטון טוב
הוא עושה רושם של בן אדם מאוד עצוב.
הסרטון רק מדגדג את פוטנציאל הקריפיות של מסע בזמן, שמוצה עד תום (או שלא?) בנובלה "The Man Who Folded Himself" מאת דיוויד גרולד מ-1973.
—All You Zombies—
רציתי להגיד שלא יכול להיות שזה יותר קריפי מ —All You Zombies— של היינליין, אבל אז קראתי על הנובלה ונראה שזה כמעט אותו סיפור…
בכל מקרה, היינליין היה שם קודם.
ורק עכשיו שמתי לב
לעוד קשר בין הסרטון הזה לבין הטריילר:
"This time travel crap fries your brain like an egg"
כנראה שיש קשר ברור ומובן מאליו בין מסע בזמן לבין הכנת ביצה.
אוקי, ראיתי את הטריילר עוד פעם
כדי לשים לב לההערה עם הביצה, ובדרך עלתה לי שאלה אחרת. למה כל הנשלחים לעבר נשלחים עם כיסוי ראש, ורק ברוס וויליס נשלח בלי?
אני מניחה שיהיה הסבר לזה בסרט
ההתחלה הזכירה לי מאוד את Primer הנהדר
ההמשך… לא. ממש לא.
תהיתי כמה זמן יעבור עד שמישהו
יזכיר את פריימר בשרשור הזה. :)
בעניין מעט דומה:
קראתי לאחרונה את Superman: Whatever Happened to the Man of Tomorrow? של אלן מור, שמספר על ימיו האחרונים של איש הברזל. כחלק מהפרידה ממנו מגיעים לבקר גם חבריו מהמאה ה-30, ה-Legion of Super-Heroes בליוויה של גרסה מעט צעירה יותר של בת-דודתו סופרגירל. היא מופתעת שהיא הצליחה לבקר בעבר-הווה מאחר ומסתבר שיש חוק ביקום DC שגורס ששתי גרסאות של אותו אדם משני קווי זמן שונים לא יכולים לשהות בו-זמנית על אותו ציר (מסיפורים שהתרחשו בשלושת העשורים מאז, אני מעריך שהחוק בוטל). העניין הוא, שבהווה סופרגירל נהרגה זמן קצר לפני כן במהלך אירועי Crisis on Infinite Earths וסופרמן וה-LOSH מתרצים זאת בכך שסופרגירל של אותו ציר זמן נמצאת בעצמה במסע לקו זמן אחר.
אז מה שאתה מנסה להגיד בעצם
זה שעלילה מתמשכת של קומיקסים היא גיבוב של שטויות לא קוהרנטיות?
למרבה הצער, קשה להתחמק מזה.
מרבית המעריצים יתכחשו לכך, אבל אין מה לעשות, קומיקס גיבורי על מיינסטרימי הוא שווה ערך לאופרות סבון, ואלי אף גרוע יותר.
הפספוס הגדול של הסרט
דווקא יש שחקן שהוא באמת גרסה מבוגרת יותר של גורדון לוויט, וזה לא ברוס וויליס אלא אחד – קיאנו ריבס.
לקיאנו ריבס יש רק פרצוף אחד שהוא עוטה על עצמו, הם אולי דומים במראה אבל לפי דעתי לא באיכויות שלהם בתור שחקנים. אני הרבה יותר מעדיפה את ברוס ווילס המגניב :)
קיאנו ריבס לא היה פנוי
הוא בדיוק אכל סנדוויץ…
לא יודע מה בקשר לכל ענייני המסע בזמן
אבל זה בהחלט נראה כמו אחד הסרטים הבודדיים שאני באמת מצפה לראות . הבמאי ,השחקנים,
ועכשיו במיוחד לאור הטריילר המגניב לעילא.
Oh yeeeeeeah!
נראה טוב. לטריילר אין את כל התשובות אבל זה בסדר, הוא רק טריילר, זה לא אשמתו.
ברוס וויליס הוא תמיד סבבה וג'וזף גורדון לויט גורם לי לקפץ כמו ילדה בת 9 גם כשמכערים אותו ככה.
לא יכולה לחכות.
ריאן ג'ונסון עובר אחד אחד את כל הז'אנרים, אני רואה.
לבחור יש אמביציה, אין מה להגיד.
אבל עד עכשיו
הוא עבר עליהם בזוגות. כל סרט מעביר ז'אנר אחד דרך פילטר של ז'אנר אחר.
מה יהיה לנו פה? מדע בדיוני ו- ?
דרמת התבגרות!
(ל"ת)
פורנו.
(ל"ת)
רגע, אז אתם רומזים
שאם נחכה מספיק זמן מר גורדון לויט יהיה ברוס ויליס?
נשמע לי כמו אחלה עתיד.
למה, ברוס וויליס היה פעם JGL?
בחלומות שלו, אולי.
ובכן,
"מת לחיות, "12 קופים" ו"ספרות זולה" מול "500 ימים עם סאמר", "בריק" ו"10 דברים שאני שונאת אצלך". שישה סרטים גדולים, אבל אני חושב שאני מעדיף את השלושה הראשונים על פני השלושה האחרונים. JGL שחקן מצוין ועושה רושם של מותק (במיוחד כשלאחרונה הוא נרפא מדרכיו ההיפסטריות), אבל ברוס וויליס היה גדול בדיוק באותה מידה.
למה בחרת דווקא 6 סרטים?
ובכלל למה לנסות להשוות בין שני שחקנים שונים כ"כ?
טוב, הסרט הספציפי הזה די מבקש שנשווה ביניהם.
וששת הסרטים האלה הם, לדעתי, הסרטים הכי טובים של אותם שחקנים (שבהם הם גם הפגינו את תצוגות המשחק הכי טובות שלהם).
הו לא!
ל-JGL יש סרטים ברזומה עם תצוגת משחק טובה הרבה יותר מאלה שציינת (שלפחות חלקם היו סתמיים לגמרי).
הסרט הראשון שעולה לי לראש הוא "עור מסתורי", שהמשחק של JGL בו היה לא פחות ממדהים. הוא היה מרהיב, ואינטליגנטי מאין כמוהו. הוא יצר את אחת הדמויות המורכבות, האמינות והכובשות ביותר שראיתי על המסך. עם מעט מאוד טקסט הוא הצליח להרים את כל הסרט על כתפיו. הסרט הזה הוכיח לרבים (ולי ביניהם) שמדובר באחד השחקנים המוכשרים והרגישים ביותר שמסתובבים היום בהוליווד.
תהיתי מתי מי יאמר שעור מסתורי הוא המסטרפיס הגדולה שלו.
למען האמת, לא ראיתי אותו עדיין – הבנתי שהוא כנראה סרט חזק, אבל טרם יצא לי להיתקל בו. עדיין, אני חושב שהסרטים שציינתי ממש (ממש ממש ממש!) לא סתמיים – בתחומו, "10 דברים שאני שונאת אצלך" הוא יצירת מופת קטנה, גם אם הית' לדג'ר נותן שם את ההופעה היותר טובה (oh no he didn't? yes he did). אני מודה ששמתי את בריק ביתר פזיזות – הייתי צריך לשים את הופעת האורח שלו ב"שנות ה-70".
כ"כ מסכימה.
בקשר ל10 דברים שאני שונאת אצלך ומופע שנות השבעים [לא הייתה לו הופעת אורח במופע שנות השבעים. הוא עדיין לא נסע בזמן, חכה קצת]. הוא מופלא בשניהם. בכלל, הוא אף פעם לא היה בסדר או גרוע מכך. הוא תמיד מבריק. גם ב50/50 ובאינספשן הוא היה מצוין.
ויש לי סרט חדש ברשימת ה"לראות דחוף דחוף למה אני מחכה בכלל".
*לא הייתה לו הופעת אורח בשנות השבעים עצמן.
במופע שנות השבעים כן, וכדאי לכם לראות את הפרק הזה.
אכן, (לגבי הופעת האורח במופע שנות ה-70)
הוא מתוק ומגניב שם להפליא…
אני לא חושב שהיא דיברה על כישורי המשחק שלו.
(ל"ת)
גם.
ואני מאד מאד אוהבת את ברוס וויליס, אבל ג'וזף גורדון לויט הוא שחקן יותר מגוון ומעניין, וגם בן אדם יותר מעניין. לדעתי.
בשביל התשובות לכל זה נחכה שהסרט יצא
ואז או שנזכה בכרטיסים בהגרלת עין הדג עתידית ונוכל לצפות בסרט חינם אין כסף (מה שאומר שאין כאב לב אם הוא לא טוב) או שנשגר את רדפיש לצפות בו עבורינו בהקרנת עיתונאים ואז נמתין שיספר לנו אם יש תשובות טובות לכל הקושיות שהעלת.
awe. some.
בריק היה גאוני מבחינת כתיבה ומשחק, אבל היה סרט עצמאי. האחים בלום היה יותר מסחרי ותקציבי, אבל היה עוד בוסרי קצת. סרט אקשן מד"ב שמבויים על ידי ראיין ג'ונסון חייב להיות אחד הדברים המגניבים שיקרו השנה. נקווה שפה הוא הצליח לשכלל את החזון הבימויי הייחודי שלו.
למי שמעוניין
זו המנגינה (המגניבה) שנשמעת בטריילר
http://www.youtube.com/watch?v=QQHTXTUjYVY
ג'וזף מתחיל לקטוף את הפירות
ג'וזף הוא שחקן כ"כ מוכשר.
הבחור לא מפסיק לגוון … מבחור היפסטר ב-500 ימים עם סאמר .
יד ימינו של ליאונרדו דיקפריו ב"התחלה" .
בחור חולה בסרטן ב-50/50 (מי שלא בכה בסרט ,שקרן)
וכמובן ה-תפקיד , ניל … הזונה ממין זכר ב"עור מסתורי" , איזה מדהים ,מרגש וחכם !
לא חסרים לו תפקידים גדולים ומרשימים ברזומה שלו.
חוץ מזה שהוא מתהדר בעוד כישורים: זמר, נגן (גיטרה,תופים,קלידים) במאי, רקדן.
אני חושב ש- 2012 / 2013 הולכות להיות מעולות עבורו.
מחזיק לו אצבעות :-)
הוא אחד האהובים עליי בברנז'ה ההוליוודית
בשבילי הוא לנצח קמרון
מ10 דברים שאני הכי שונאת אצלך
כשאתה מופיע בסרט עם הית' לדג'ר,
ומצליח להיות יותר מהמם ממנו, זה בהחלט הישג חד פעמי.
[או גאד, למה אנחנו מדברים על ג'וזף גורדון לויט כ"כ הרבה? אני לא בת 14, אני נשבעת!]
כי ג'וזף גורדון לויט הוא אלוהים
ואם למישהו נותר ספק קל שבקלים, הוא מוזמן לצפות בסרטון הזה *עד סופו*:
http://v.youku.com/v_show/id_XMTQyOTI3Mzky.html
לא סתם אלוהים:
אלוהים אדירים!
דונלד או'קונור עשה את זה יותר טוב
אבל… זה נחמד מצידו לנסות.
נכון:
http://youtu.be/FW02c5UNGl0
אוקונור לא עשה את זה בשוט אחד,
ובטח שלא בשירה חיה ובשידור חי.
ובכל אופן, אני לא יכול לחשוב על עוד שחקן מלבד JGL שהיה מעז לקחת את הקלאסיקה הזו ולבצע אותה במלואה בשידור חי, ועוד מצליח בצורה כזו. צריך לתת לבחור הרבה מאוד קרדיט.
זה מרשים למדי, אבל רק אם לא משווים מיד למקור.
או'קונור עושה את הקטע ההוא הרבה, הרבה יותר טוב, גם יותר מצחיק – וגם עם יותר אקרובטיקה.
כן, אבל
1. לויט הוא לא רקדן.
2. זה בשידור חי.
ועדיין, הקטע של או'קונור מרשים מאוד מאוד.
אני אשלב את הדיון המפוצל לפה ואגיד ש:
גם אם בSNL היו עושים דינוזארים שהיו כמעט טובים כמו בפארק היורה הייתי אומר " טוב זה נחמד, אבל בפארק היורה זה יותר טוב" – המדיום של שידור חי הוא מדיום שיש דברים שעובדים בו יותר או פחות.
אני מעריך את הבחירה שלו כי זה נחמד שיש שחקנים שיודעים ומתכתבים עם העבר הקולנועי ולא חושבים שהשמש נוצרה כשהם נולדו, אבל זה לא אומר שבגלל שזה בשידור חי אז אני מיידית צריך לתת לזה חסד נעורים.
עוד פעם, אני מאוד אוהב לראות את יוסי גורדון לוויט מופיע, אבל פשוט מישהו אחר עשה את הקטע הזה יותר טוב, אולי בגלל שזה באמת לא היה בשידור חי – אבל זה לא באמת משנה.
ואני יכול לחשוב על עוד שחקנים שהיו יכולים לעשות את זה, אבל זה בכלל לא משנה כי הם לא עשו את זה אלא הוא.
אתה בוחן את איכות הקטע; אנחנו מתפעלים מאיכות השחקן.
אין בינינו ויכוח ממשי.
כן
הדרך היחידה להשוות בין השחקנים זה לשים את שניהם באותה סיטואציה בדיוק – דבר שלצערנו כבר לא יקרה.
כולם מגיעים לאותה סיטואציה בדיוק בסופו של דבר.
(ל"ת)
הא! דיוויד אוקונור הרבה יותר מת מJGL!
לא שאני טוענת שזה צריך להשתנות בקרוב, או משהו.
אבל ג'וסף לויט הוא שחקן קומדיות,
או ככה לפחות הוא פרץ, והקטע לא מצחיק. האקרובטיקה והשירה, למרות שהם מרשימים, לא שווים כלום אם הקטע לא מצחיק.
אלוהים זה אנדרסטייטמנט.
אבל אני לא חושבת שכבר הומצאה המילה שמתארת אותו.