סרט ההמשך של "קינגסמן" לא לוקח הרבה זמן כדי להבהיר מהו ומיהו. הסרט מתחיל בשוט של בסיס האם של ארגון הקינגסמן, אותה חנות החייטים, ממשיך באגזי, הדמות הראשית מהסרט הקודם כשהוא יורד לרחוב, ואז סצנת אקשן-מרדף-מכוניות-פיצוצים-מלא-אפקטים. מספר הדברים, בסצנה הראשונה, שתגרום לכם להגיד "רגע, זה לא יכול לקרות" מתגמדת רק לעומת כמה סצנת האקשן הזאת כיפית להחריד. וגם זאת שאחריה. וזאת שאחריה. וזאת שאחריה.
"קינגסמן: השירות החשאי", הסרט הקודם בסדרה, היה סרט שלא נהניתי ממנו. הוא ניסה להיות מעין כן-פארודיה לא-פארודיה על ג'יימס בונד, והוא כל הזמן צעק כמה הוא בעצם לא כמו סרטי הריגול שבהם דמויות עשו דברים מגוחכים, אלא "הדבר האמיתי", בעודו משתדל להיות בדיוק כמו הסרטים הישנים ההם. זה לא לחלוטין עבד, כל הסיפור הזה. היו בו רגעים נחמדים, ואני יודע שיש לסרט את המעריצים שלו, אבל בשבילי – עוד לפני שנכנסים לבעיות המוסר והפוליטיקה הקשות שלו – משהו בטונים פשוט לא הסתדר. הפעם, למזלי, זה תוקן: "קינגסמן: מעגל הזהב" לא מתחכם – הוא פשוט סרט אקשן כיפי, מטורף, טיפשי ולצערנו גם קצת סקסיסטי.
הסרט ממשיך לא הרבה אחרי הסרט הקודם, אבל זה לא ממש משנה כי עשר דקות לתוך הסרט ארגון הקינגסמן מושמד כולו, ואנחנו בעצם מתעסקים בצוות שחקנים ודמויות חדש לחלוטין. כשאני אומר מושמד אני מתכוון שעשרה טילים, מאיזשהו מקום, פוצצו מטרות רבות ברחבי אנגליה עם פיצוצים מרשימים כאלה שנראים ונשמעים מקצה העיר, ונראה שהתגובה של הקהל הבריטי היא משהו כמו "הו, מעניין אם יירד היום גשם". בכלל, העולם ב"קינגסמן" מה-זה רגוע. זוכרים שלפני כמה חודשים כל תושבי העולם התחרפנו, ואה, כן, הראש של רבים ממנהיגי העולם התפוצץ? לא? גם אף אחד אחר בסרט לא, ולא נראה שהיה לדבר זה השפעה כלשהי על משהו בעולם. בסדר, סרט אקשן, זורמים.
הנבלית הפעם היא פופי, האישה שאחראית לסחר וייצור כל הסמים בעולם או משהו (בסדר, סרט אקשן, זורמים), שאותה מגלמת ג'וליאן מור בתפקיד כל כך הרבה יותר טוב מהתפקיד שעבורו זכתה באוסקר שזה כמעט מביך. זה לא שפופי היא דמות עמוקה מאוד, אבל בניגוד לסמואל ל. ג'קסון, הנבל של הסרט הקודם, שלבש את המניירות החד מימדיות שלו בצורה קצת טרחנית, פופי פשוט דמות כיפית: חייכנית, קופצנית, מסטיקית שכזאת. היא אומנם אף פעם לא בדיוק מאיימת או מפחידה, אבל אולי זה בדיוק מה שעושה אותה דמות נבל כזאת נהדרת – הרוע שלה כל כך בנאלי שבקושי שמים לב אליו, ועד שהיא כבר מוצאת את הדרך להיפטר ממך בדרך נוראית כזאת או אחרת, זה כבר מאוחר מדי.
שאר צוות השחקנים שמצטרפים כולל תותחים כבדים כמו צ'אנינג טייטום, ג'ף ברידג'ס והאלי ברי, ולאף אחד מהם לא ניתן משהו לעשות חוץ מלהיות מאוד חיננים וחמודים על המסך. דרכה של האלי ברי כדמות כוללת משפט אחד באמצע הסרט ואחד בסופו, וזהו. ברידג'ס פשוט ממלמל לו על המסך בחביבות, וטייטום מופיע הרבה פחות ממה שהפרסום עלול לרמוז. לעומתם, רביעיית הגיבורים המרכזית: פדרו פסקל, קולין פירת' (כן, קולין פירת' חי. יש הסבר אבל הוא טפשי מאוד. סרט אקשן. זורמים.), מארק סטרונג וטארון אגרטון מפצים על זה, ועושים כולם עבודה נפלאה. גם הנסיכה השוודית בגילומה של האנה אלסטרום, זאת מהבדיחה הנוראה בסוף הסרט ההוא, חוזרת בתפקיד משמעותי ומהווה נוכחות מהנה שכמעט מפצה על הטעם הממש מר שהדמות והסרט השאירו בפעם הקודמת. בנוסף לכל אלה, יש בסרט הופעת אורח נהדרת, שאחראית על לפחות שתיים מהבדיחות הטובות ביותר בסרט, אם לא על כולן.
הסרט חושב, משום מה, שבמשך השנתיים מאז שיצא "קינגסמן" הראשון כל מה שעשיתי היה לצפות בו. כמו כל סרט המשך, הסרט לא נמנע מלשחזר סצנות מהסרט הראשון ולקרוץ להן, ומדי פעם הוא פשוט איבד אותי לחלוטין ולא היה לי מושג מה בדיוק קורה על המסך כשהוא זרק מושגים או אירועים מהסרט הקודם, בציפייה שכולם יזכרו בדיוק על מה הוא מדבר. "זוכר את זה?" אומר מארק סטרונג ומוציא איזו סיכה כלשהי. "הנה, עכשיו התעלומה לגבי זה נפתרה!" אומר לכאורה הסרט. אני, לעומת זאת, הסתכלתי בבלבול על המסך ואמרתי "סיכה? מה? היתה סיכה? מה קורה כאן?". להגנתו, נראה שלצפות בסרט הקודם בלי הפסקה זה בדיוק מה שעשו יוצרי הסרט – הם צפו בסרט שוב ושוב עד שהבינו מה עבד ומה לא עבד, ובכך יצרו מוצר שהוא בסופו של דבר, יותר טוב. וזה עבד להם בסך הכל, עם נקודה אחת מציקה מאוד: היחס לנשים ב"קינגסמן" היה בעייתי בלשון המעטה, ובסרט ההמשך הוא לא השתפר. אם בכלל, הוא רק נהיה גרוע יותר. מה שעוד יותר קשה יותר להחליק בגרון הוא אחד השוטים היותר מטרידים שהיו בקולנוע המיינסטרימי זמן מה, שמצלם סצנת מין כמו שאף פעם אף אחד לא היה צריך לצלם אותה, ומזכיר יותר סרטי ארט האוס קטנים בשחור לבן מאשר משהו שקהל אמור ליהנות ממנו. אולי מתיו ווהן חשב שזה לוהט וסקסי. מהמושב שלי זה היה בעיקר לא נעים לצפייה.
אבל זה כיפי, והשחקנים מעולים, והאקשן נהדר, והמוזיקה טובה ו-רגע, אם מדברים על המוזיקה, גם בסרט הזה יש את "Country Roads, Take Me Home" של ג'ון דנבר? אתם רצינים, פוקס? אחרי שהוא היה נקודת עלילה משמעותית וביזארית ב"הנוסע השמיני: קובננט", אותו שיר מופיע גם פה בערך חמש פעמים בגרסאות שונות. והוא גם היה ב"לוגאן לאקי" בתפקיד משמעותי לעלילה. מה נסגר עם סרטים ב2017 והשיר הזה? האם השיר הזה הולך להפוך ל"All Star" החדש ולהופיע בכל סרט? איזו מין קונספירציה מתרחשת כאן?!
בכל מקרה, "קינגסמן 2" מאוד כיפי. יש לו את הבעיות שלו, והן מציקות, אבל הוא בהחלט מפצה על זה בדרכים אחרות. בקיץ מבורך בבלוקבאסטרים משובחים קשה להגיד שהוא איזה משב רוח מרענן, כי כבר התרעננו כמה פעמים, אבל הוא מצליח לזקק את המותג "קינגסמן" לכיוון הנכון, כזה שאני מוכן לראות עוד המשכים שלו בעתיד, וזה לא עניין של מה בכך, אחרי הטעם הרע שהשאיר הסרט הקודם.
הפוך, גוטה, הפוך
הסרט הראשון היה כיפי ביותר ואהבתי את טון ה"פרודיה-אבל-גם-סרט-כזה". באף סרט בונד לא תראה קטע כמו סצינת הכנסיה, שהיא אולי אחת האהובות עלי בעשור הנוכחי. אבל במקום לבנות על הסרט הראשון ולהמשיך על הגל שלו סטייל "ג'אמפ סטריט", הסרט הזה הופך בדיוק לדבר שהקודם יצא נגדו, סטייל…"ספקטר".
אני כן אגיד שווהן עושה אקשן כמו שאף אחד אחר לא עושה היום, וזה בלי ספק האספקט הכי טוב כאן (ככה פותחים סרט!). בצד הפחות טוב, כשהוא לא משחזר להיטים מהסרט ראשון הוא צפוי ומוכר מדי (דמיון חזק ל"גברים בשחור 2"). ג'וליאן מור חביבה, לא יותר. קו העלילה עם הנסיכה לא תורם שום דבר. והופעת האורח נמאסה עלי כבר אחרי שתי סצינות אבל הסרט מתעקש להמשיך איתה. ועוד לא נכנסנו לסצינה הסופר-סקסיסטית ומטרידה ההיא.
למרבה הצער, פרט לאקשן הסרט הזה נופל מקודמו מכל בחינה. הוא לא רע לחלוטין אבל לא מחדש כלום ולא מרגיש כיפי ואנרגטי כמו הקודם. אם זה לא היה ווהן שמביים אולי זה היה פחות נורא כי יכלתי לראות ולהגיד "טוב, זה לא מת'יו ווהן, הגיוני שיהיה פחות טוב". אבל זה כן ווהן, וזה הופך את זה למאכזב למדי.
בדיוק כך! כל מה שכתב כותב הביקורת - רק הפוך!
(ל"ת)
בדיוק - מינוס ג'וליאן מור
פה אני מסכימה עם יהונתן היא הייתה נהדרת ועשתה בדיוק מה שרציתי שהנבלית בסרט תעשה.
והופעת האורח הייתה ממש בסדר אין לי משהו לכאן או לכאן.
אבל בגדול?
פיהקתי בסרט, בסרט אקשן כיפי של מתיו ווהן, ואין סיבה שזה יקרה.
כן יש סצינות אקשן נהדרות, המוזיקה ממשיכרה להיות מוצלחת (באמת מה הקטע של קאנטרי רודס??) השחקנים רובם ממש מוצלחים כל אחד בתפקידו אבל העלילה? meh.
הסרט הראשון היה כיפי ודיבילי ורענון אקשן אחד הטובים שראיתי בתקופה האחרונה (אני מסתכלת עליך גיא ריצ'י), אבל הסרט השני פשוט מרגיש מאוד… פרווה.
מה גם, השיפצור של הבדיחה המיזוגנית מהסרט הראשון כמעט פיצה על העובדה שזו עדיין בדיחה מיותרת ומיזוגנית, ואז הגיע הקטע הנורא נורא נורא מיותר של "תראו גאדג'ט מגניב" שהזכיר לנו שחייב להכניס סצינת סקס כי?…. לא ברור.
לא פעם ראשונה
לא פעם ראשונה שהאתר, ובדרך כלל לא דורון אלא כולה אחר, מהללים בצורה מוזרה ומחשידה סרט, שברור לכל מי שטיפה בתוך עולם הקולנוע, שהוא הרבה פחות טוב ממה שנכתב עליו..
אני חושבת שזה בעיקר קשור לעובדה ש...
לאנשים יש דעות שונות וחוויות שונות ומה שטוב בעיני אחד לאו דווקא טוב בעיני אחר?
אני זוכרת שאחרי אחת ההרצאות של רד פיש בב"ש אנחנו באנו לדבר איתו לגבי פאסיפיק רים – והיה ברור שהוא באמת ובכנות נהנה מהסרט הזה ברמות מטורפות, למרות שאנחנו יכולים להסכים שזו לא פסגת היצירה ההוליוודית…
ויש גם הרבה פעמים גישה הפוכה –
חייל החורף זה סרט שנחשב טוב ואחת ההצלחות של מארוול, ופה באתר הוא קיבל ביקורות בינוניות פלוס.
זה העניין עם ביקורת, היא תמיד סובייקטיבית, ומשהו יכול להיות מאוד גרוע אובייקטיבית ועדיין לעשות לנו טוב סובייקטיבית והביקורת תהיה בהתאם.
שאלה
נעלמה לי המילה הנכונה אבל עד כמה הסרט מציג אלימות וולגרית ביחס לסרט הקודם?
מהסרט הקודם נהינתי באופן חלקי (חוץ מהסקסיזם הבוטה והאלימות המאוד וולגרית שהוצגה שם).
אני מבינה שזה סרט R, אבל האם זה באמת אלימות מוקצנת כמו בסרט הקודם או משהו קצת יותר סביר?
GORE??
המילה שאת מחפשת היא GORE?
בדרך כלל כשסרט מקבל דירוג R שדי מגביל אותו המפיקים והבמאי מחליטים פשוט לנצל את הדירוג ולמצות את האלימות כל שניתן..
כך למשל ב"לוגאן", שגם קיבל דירוג R (באופן יזום, על מנת ולאפשר אלימות בוטה), ישנה סצינה קצרה וזניחה במיוחד עם עירום חלקי מיותר.. פשוט כי הדירוג מאפשר..
אז סביר להניח שגם הסרט הזה יהיה מעט וולגרי.
בערך כמו בסרט הראשון לדעתי.
(ל"ת)
קצת פחות, נדמה לי - בעיקר כי אין סצינת כנסיה.
זה לא שהסרט חוסך, אבל לא נראה שהוא גם מתאמץ במיוחד להראות איברים מרוטשים או דם ניגר (להוציא שתי סצנות קצרות).
נראה לא כזה אלים
עדיין לא ראיתי את קינגסמן אבל הסרט הראשון לא היה כזה אלים. לדעתי (אני משער) סרט ההמשך ממשיך את אותו הטון. בסרט הראשון לא היו כל כך הרבה סצנות Gore מופרזות. לא כמו דראד 2012 או סרטים אחרים. לי הרגיש שה Gore לא היה העניין המרכזי אלה משהו משלים.
מאוד
רצו לעשות את הנבלית הפסיכופטית ממש נבלית וממש פסיכופטית ומעוותת במיוחד, ולא חסכו באיכסה. אני חובבת אקשן ולא מאוד רגישה, אבל היו כמה סצנות שגרמו לי ממש להתכווץ, ודברים כמו קניבליזם לא באים לי בטוב.
נהניתי מהסרט, אבל בהחלט הייתי נהנית יותר עם מינון קצת נמוך יותר של איכסה.
תודה!
זה מה שהייתי צריכה לשמוע.
עושה רושם שנוותר.
לא מכבים את המוח בכניסה לקולנוע
או שבעצם כן מכבים. סרט אקשן, זורמים.
זה סרט אקשן שמבקש ממך לכבות את המוח
ולהנות מהרייד. הוא לא מתיימר להיות ריאליסטי, ובגלל זה כל כך מהנה.
מה האלטרנטיבה, לטעמך?
כלומר, אני בהחלט יכול ליצור מסמך ניטפוקים וחורי עלילה רציניים ב"קינגסמן 2" אבל אני לא חושב שאנשים שמחפשים ביקורת על הסרט יבינו האם הסרט טוב, לא טוב, או מה הבעיות שלו במסמך כזה.
זה לא שקיבלתי כל מה שהסרט זרק עליי בהבנה, כפי שאפשר לראות מעצם ההערות עצמן והביקורת שיש לי כלפי חלקים לא קטנים ממנו, אבל אני לא בטוח שזה הוגן לשפוט סרט על פי מה שהוא לא רוצה להיות: לסרט אין יומרות להיות חכם או הגיוני, אלא כיפי וקליל. הוא לא מצליח לחלוטין במשימה השנייה, אבל למה לשפוט אותו לפי הראשונה?
אני מזמן שופט סרטים בתור מה שהם.
סתם דוגמא שאני זורק: נהנתי מספיידר-מן הומקמינג. לא עפתי ממנו ולא חשבתי שהוא מדהים בשום קנה מידה אבל זה סרט טוב בתור מה שהוא: קומדית אקשן לנוער (ומבוגרים שאוהבים דברים כאלה). אין בזה שום דבר רע.
איך אני יכול להשוות סרט כזה לרקוויאם לחלום למשל? שניהם סרטים מומלצים, אבל מה מומלץ יותר? זה נטו עניין למצב הרוח והטעם האישי. לדעתי שני הסרטים מממשים את המטרה שלהם בקנה מידה שווה. אבל זה כמו להשוות קיה פיקנטו לרכב אספנות – כל אחד טוב למשהו אחר. וכן, מצטער שהלכתי על אנלוגיה מעולם הרכב. היה יותר גרוע אם זה היה מזון.
מת'יו ווהן יביים את איש הפלדה 2?
(מספר ארבע)
זה אמיתי? אם כן, זה חתיכת שינוי בטון…
וואלה לא יודע איך משתמשים בלינקים האלה
רגשות מעורבים
מצד אחד, הסרט הזה באמת מאוד כיפי. השחקנים טובים. קטעי האקשן מדהימים ועושים בית ספר לכל סרט ריגול/גיבורי על שאתם יכולים לחשוב עליו. הוא לא קומדיה, אבל כשיש קטעים מצחיקים הם ממש ממש מצחיקים.
מצד שני, כל כך הרבה קווי עלילה לא מעניינים, שימוש בקטעי GORE מחרידים סתם בשביל הכיף בטון הכי רגיל ויומיומי…סקסיזם נוראי וסצינות מהמזעזעות והמטרידות שראיתי מאז…כשאני חושבת על זה, מאז סצינת הכנסייה בקינגסמן הראשון (אם כי אותה דווקא אהבתי). שלא נדבר על זה שהסרט הרגיש ארוך מדי שלא לצורך.
אפשר לומר שאהבתי, אבל באמת אפשר היה לוותר על כל כך הרבה חלקים וכיוונים שהסרט הזה הלך אליהם והייתי נהנית הרבה יותר.
לא טוב
סורי אבל הסרט הראשון (שגם הוא לא נטול פגמים) היה יצירת אומנות לעומת הסרט הזה.
קלישאות/דמויות קרטוניות/משחק רע.. אפילו האקשן נראה ממוחשב לפרקים.
מה שהכי הרבה הפריע לי זה התסריט שנראה שנכתב בשעה בהיסח הדעת על מנת לנצל את ההצלחה של הסרט הראשון.
מסכים עם כל מילה מלבד עניין האקשן:
סצינות הפעולה היו מעולות ולא נפלו מהראשון לדעתי, בפרט המרדף בתחילת הסרט.
ווהן מצלם את מרדפי המכוניות באופן שמכניס את הצופה לתוך המכונית וגורם לאחוז בידיות הכסא כשהמכונית של הגיבור למשל עומדת להתנגש בשער או בקיר, וזה דבר חשוב בעיני יותר מאשר חריקות ופעלולי מכוניות מתהפכות שמשאירים אותך (כצופה) מרוחק. (כן אדגר, אני מדבר אליך)
עוד משהו ששמתי לב אליו זו טכניקת הצילום של "מכות", בה ווהן עובר מהילוך איטי (המסתמך על מספר פריימים כפול לפחות – פר שניה) לצילום מהיר עם פחות מ30 פריימים פר שניה (בתיאום עם האגרוף/בעיטה) כדי להשיג תנועה פחות "חלקה" ויותר מקוטעת וחדה, זאת בנוסף לזום הקצרצר המתלווה לכל מהלומה.
אפשר לראות את הטכניקה הזו גם בסצינת הכנסיה בסרט הראשון וגם בסצינת המכות האחרונה בסרט השני, מה שלי לפחות גרם בסוף הסרט הזה להיזכר בסצינת הכנסיה.
המשותף לשתי הטכניקות האלה לדעתי זה שכצופים אנחנו מרגישים הרבה יותר "בתוך" הפעולה מאשר פשוט כאלה ש- ובכן, צופים בה.
דבר אחרון:
איכשהו, למרות שסצינות הפעולה מהירות בטירוף עם שוטים קצרצרים, ניתן להבין בלי שום בעיה מה קורה ומי עושה מה.
זה למשל דבר שאפילו הסמאחים קמרון, ספילברג או הוואשבסקים יכולים ללמוד ממנו, כי מסתבר שלא חייבים שוטים ארוכים ותנועה חלקה של המצלמה כדי לעשות אקשן מצוין.
(מייקל ביי הוא דוגמא לאיך לא עושים את זה נכון, כמובן.)
נראה לי קצת קשה להשוות בין סצינות מכוניות של ״בייבי דרייבר״ ו״קינגסמן: מעגל הזהב״.
אתה יודע, בשום שלב בבייבי דרייבר לא היה קרב מכות בתוך מכונית.
ובקינגסמן, אחרי שהקרב שאתה מדבר עליו נגמר והסצינה הפכה למירוץ בין הרכב של אגזי למכוניות של הרעים, זה לחלוטין היה מלא חריקות ופעלולי מכוניות, בערך כמו כל סצינה דומה בבייבי דרייבר.
אם אתה רוצה להשוות את הקרב במכונית של קינגסמן לסרט מהשנה, נראה לי הכי מתאים להשוות אותו ל״פצצה אטומית״. אבל לדעתי הסצינה של קינגסמן מנצחת, והניצול של החלל הקטן של הרכב מרגיש הרבה יותר מרשים.
"בקיץ מבורך בבלוקבאסטרים משובחים"????
שאני אבין, אנחנו נמצאים באותו קיץ???
אפשרי שלא, אצלי כבר סתיו.
(ל"ת)
אם בכל קיץ יהיה לוגן וגם וונדר וומן אני מסודר.
(ל"ת)
לוגאן יצא במרץ.
בכלל, אם נגדיר סרטי קיץ כאלו שפתחו במאי-אוגוסט:
מבין 5 הסרטים המובילים בהכנסות השנה, 3 יצאו בקיץ (וונדר וומן ושני המארוולים)
מבין 10 הסרטים המובילים בהכנסות השנה, 5 יצאו בקיץ (נוסף סרט ילדים – גנוב על מה שלא יהיה – ודנקירק)
מבין 15 הסרטים המובילים בהכנסות השנה, 7 יצאו בקיץ (פיראטים ומכוניות)
מבין 20 הסרטים המובילים בהכנסות השנה, 10 יצאו בקיץ (אחד מהם זה רובוטריקים וזה תנאי עצירה)
כלומר – 50% מהבלוקבאסטרים השנה היו בקיץ. לשם השוואה, בשנה שעברה, מבין 20 הסרטים המובילים רק 7 היו בקיץ – אבל 8 מהם יצאו בנובמבר-דצמבר, כלומר בקיץ יצאו 7 מ12 המובילים עד אז. השנה מבין 12 המובילים רק 5 הם סרטי קיץ.
נשבע לך, ידעתי שהיה משהו לא בסדר בהודעה שלי ברגע ששלחתי אותה.
(ל"ת)
היו ציפיות גבוהות והסרט אכזב
לא שהוא לא טוב, המילה הנכונה תהיה מבוזבז.
התגובות לפני דיי מיצו את מה שחשבתי, אין לי מה לחדש יותר מדי ובכל אופן כמה תובנות.
# ווהן אחד מבמאי האקשן הכי טובים שיש. סצנת המרדף בהתחלה לא פחות ממושלמת.
# יש כמה סצנות שאפילו בשבילי היו מזעזעות. ממחיש יופי את הרוע של הנבל אבל עדיין מוגזם בעיני.
# סצנה סקסיסטית/וולגרית מיותרת לחלוטין.
# סט שחקנים כיפי ביותר רק חבל מאד שזאת הונאת טריילרים קלאסית והם בקושי מקבלים זמן מסך.
# החיסרון הכי גדול של הסרט- אין באמת הרבה סצנות אקשן. יש אולי 3-4.
סרט סה"כ מהנה, הראשון טוב ממנו בכמה רמות, התסריט בינוני, עדיין שווה קולנוע.
סרט...די טוב, עם הרבה חסרונות.
אפילו בסטנדרטים של סרטי אקשן מטומטמים, הסרט הזה פשוט הזוי. בחצי מהסצינות ישבתי עם הבעה של "מה לעזאזל ראיתי עכשיו, ולמה?". נוצרת ההרגשה שהתסריט נכתב תחת השפעת סמים, שהם נושא הסרט.
על הסקסיזם כאן כבר דיברו, אז אני אוסיף שאת הקטע הכבר ממש מוזר מבחינה מוסרית עם הסמים הסרט מסבך בעובדה שהוא מעמיד באותה רמה קנאביס והרואין.
מצד שני, זה סרט אקשן נהדר. אחד הטובים שראיתי בחיים שלי.
הבעיה שלי עם אקשן היא שאני לא אוהב מרדפי מכוניות, ולא אוהב סתם אנשים שיורים ומרביצים או סתם דברים שמתפוצצים, אלא כשזה קורה בדרך מעניינת.וזאת הסיבה שלא כל-כך אהבתי את מקס הזועם, ואת המטריקס השני הרבה יותר מהראשון.
אבל בסצנה וחצי הסרט מדגים כמות מטורפת של המצאות ויזואליות, מהלכי לחימה, גאדג'טים מעניינים ושימוש בהם, שלא ראיתי בכל החיים שלי. אני לא מבין כלום בשיטות צילום ופריימים לשנייה, אבל הכוריאוגרפיה בסרט ותסריט האקשן שלו הכי טובים בעולם עד להודעה חדשה.
סך הכול…אני שמח שראיתי את זה. ובטוח אראה שוב. אבל רק את סצנות האקשן, כי כל מה שמסביב זה שטויות מוחלטות שאין (לדעתי) שום טעם לראות.