שמועות הן שמועות. יש שמועות כל הזמן. ושמועות "ייתכן שבמאי כלשהו יביים סרט גיבורי-על כלשהו", שהופצו על ידי אתר כלשהו, מגיעות כל שני וחמישי. אני לא כל כך מתעניין. כשמשהו יוחלט באופן סופי, אני אשמח לשמוע על זה. אבל דיווחים לא מאומתים על כך שבמאי לא ידוע א', או שמא במאי לא ידוע ב', יביימו סרט גיבור קומיקס Y, לא מזיזות לי.
כלומר, חוץ מהשמועה הספציפית הזאת. השמועה הזאת גרמה לי לחייך מאוזן לאוזן. אפילו אם היא לא נכונה, אפילו אם זה לא יתגשם, עצם הדיווח על השמועה הזאת משמח אותי.
זה הולך ככה. ביקום הקולנועי התאורטי לגמרי של DC, זה שיתחיל עם "באטמן נגד סופרמן נגד גל גדות", מתוכנן סרט על פי "Justice League Dark", סופר-גרופ שמאגד כמה מהדמויות היותר "אפלות ובוגרות" מהקומיקס, כאלה שלא מתלבשות בטייטס צבעוניים. הדמויות האלה כוללות את צייד השדים ג'ון קונסטנטין, Swamp Thing, וגם עוד כמה כאלה שלא באמת שמעתי עליהם (Jason Blood, Madame Xanadu, Anton Arcane). גיירמו דל טורו היה אמור לביים את הסרט הזה, ששמו העדכני הוא "Dark Universe" אבל גיירמו דל טורו אמור לעשות הרבה דברים שלא קורים בסוף, כידוע. אז הוא כתב תסריט והלך, ועכשיו האולפן מחפש במאי מחליף. כמו שמקובל בימים אלה, הם מחפשים במאים צעירים, שמגיעים בדרך כלל מחו"ל ואינם מנוסים עדיין במערכת ההוליוודית.
אז, על פי JoBlo (שהוא, יש לציין, אתר די אמין בתחום, לא איזה-שמוק-אקראי-באינטרנט.קום), יש שני צוותי-בימוי שהם המועמדים העיקריים כרגע: הראשון הוא פדה אלברז מאורוגואי, זה שעשה סרטון אפקטים קצר ומרשים והוצנח להוליווד כדי לביים את "מוות רצחני". האחר הוא אהרון קשלס ונבות פפושדו, הבמאים הישראליים של להיט הז'אנר "מי מפחד מהזאב הרע".
הולי שיט!
העובדה שלקשלס ופפושדו מחכה קריירה הוליוודית כבר ברורה (ולמעשה היתה ברורה מהרגע שבו "הזאב הרע" יצא). בפעם האחרונה ששמענו עליה, הם הלכו לביים רימייק לסרט ההונג-קונגי "Vengeance".. זה היה לפני יותר משנה, ומאז… לא שמענו כלום. לא צילומים ולא ליהוק ולא שום דבר. האם הסרט הזה עדיין בדרך, או שלגמרי ירד מהפרק – לך תדע, ברגע שנכנסים למעטפת הסודיות ההוליוודית אנחנו יודעים מעט מאוד, ואפילו אם הייתי מתקשר לאהרון או נבות לשאול אותם, היה להם בוודאי אסור להגיד לי. אז ייתכן שבמקום זה הם יביימו סרט גיבורי-על שבו עשויים להשתתף (על פי השמועה!) רון פרלמן, קולין פארל, יואן מקגרגור ומוניקה בלוצ'י.
שוב, זה דיווח לא רשמי, על כך שהאולפן שוקל את האפשרויות. שום דבר לא מובטח. והאמת היא שאני לא בטוח שאני בכלל מאחל לקשלס ופפושדו לקפוץ ישר לסרט הזה: זינוק אל תוך המים הקפואים של סרט עתיר-כוכבים ופרנצ'ייזים הוא דרך טובה להיכשל בהוליווד. (שתי מילים: ג'וש טרנק). וה"יקום הקולנועי" של DC הוא דבר שאין לי שום אמונה בו בשלב זה, ויש סיכוי לא רע שהוא בכלל יקרוס לתוך עצמו ויתמוטט לפני שתספיקו להגיד "פאטי ג'נקינס מביימת את וונדר וומן". הייתי שמח לראות את הפפושלסים עושים דברים ייחודיים יותר עם פחות מרצ'דייז. ובכל זאת כיף לשמוע את זה, אפילו בתור שמועה. החבר'ה האלה הם אנשים שהאולפנים בהוליווד מתייחסים אליהם ורוצים שיעשו דברים גדולים. אמרתי לכם, לא?
אני חושב שזה מדהים שהשמועה מספרת שהבמאים של סרט הוליוודי ענק
הם אנשים שיש לי איתם חברים משותפים בפייסבוק.
מבחינתי זה win-win.
פפושלס הם היוצרים הישראלים היחידים שאני באמת מצפה לסרט הבא שלהם. אה, וגם טליה לביא. בכל מקרה, אם הם כן יבחרו, אני אשמח לראות את הגישה שלהם לסרט קומיקס, בטח כזה שהוא פחות "צבעוני" ונשמע ממש מתאים לסטייל שלהם.
מצד שני, יש סיכוי שהם לא יקבלו אותו, ובמקרה כזה, כמו שאמרת, יהיה נחמד גם לראות אותם עושים משהו פחות מסחרי. ואז זה כנראה זה יגיע לידי אלברז, שעשה את מה שהוא כנראה רימייק האימה הכי טוב ומוצדק בשנים האחרונות. אז כן, מי מהם שלא יקבל את הסרט, אני בסדר עם זה.
היי, זוכרים שאמרתי את זה
http://www.fisheye.co.il/man_of_steel/#target-comment-523347
אז נכון, זה לא בדיוק "ליגת הצדק", אבל זה קרוב… ואתם צחקתם! אז מי צוחק עכשיו? חה! (כן, עדיין כלום לא בטוח, ובכל זאת רק האפשרות מראה שלא הייתי רחוק)
כהניאל צדק.
(ל"ת)
אבל מה עם זה שאף אחד מהצמד קשלס פפושדו הוא לא במאית?
לא יודע מה איתך, אבל לי זה מאוד חורה. ייצוג הנשים בצמד הנ"ל שואף לאפס למרות שנשים הם חמישים אחוז מהאוכלוסיה וזה לא לעניין בכלל.
זה בהחלט בר-תיקון
עיין ערך האחים ואשובסקי
לא משהו שניתוח מין לא יכול לשנות.
(ל"ת)
אגב, אני מאוד מקווה שזה נכון, אבל אם זה לא נכון
הייתי ממליץ לקשלס ופפושדו לא להכחיש, ככל שהשמועה הזו מופצת כך הבאזז עליהם בתעשייה בחו"ל נשאר, אם הם יכחישו מיידית זה ירד לטמיון ויהיה מהלך לא חכם מצידם.
זאת אומרת, ככה לפחות נראה לי, לא כאילו אני מבין בזה או משהו.
ברור.
עצם העובדה שהשם שלהם מוזכר כאן – זה טוב לקריירה.
אגב, עוד דבר שצריך להגיד: הדברים שמגיעים לתקשורת, גם בתור שמועה, יכולים להיות רבע או עשירית ממה שקורה. בהחלט ייתכן שהם נשקלים לסרט הזה, ובמקביל הם נשקלים להרבה סרטים אחרים – ששמועות עליהם לא מגיעות לרשת.
מצחיק שאותה אומר את זה
בלוגר אמריקאי נחשב אחד אמר שהוא שמע שקשלס ופפושדו נפגשו עם וורנר לדבר איתם על *כמה* פרויקטים, למרות שהוא לא שמע בהכרח אם אחד מהם באמת היה הסרט הנ"ל הוא יודע בוודאות שהם היו שם ודיברו איתם ושאנשי האולפן מאוד מחבבים אותם ("They are very well-liked over there" היה הניסוח המדויק) אז גם אם "היקום האפל" לא יצא לפועל, אולי משהו אחר עם וורנר? אולי אפילו סרט אחר ביקום DC? ומה שאני אוהב בוורנר הוא שאם במאי כלשהו מספק להם שובר קופות הם מאפשרים לו אחרי זה לביים פחות או יותר מה שהוא רוצה ובאיזה תקציב שהוא רוצה. זה אולפן שמאוד שווה לעבוד בו ולהצליח בו, בגלל זה אני מקווה שהם באמת יעשו איתם משהו.
ומצד שני,
בדיוק היום התפרסם עוד פוסט על במאי, די ידוע דווקא, שהיחסים שלו עם וורנר גרמו לבעיות מסוימות.
טוב, אבל "ההוביט" זה עניין אחר
הוא יותר הבאטמן סלאש סופרמן סלאש שובר קופות מפרנצ'ייז אחר ולא ההתחלה סלאש סאקר פאנץ' סלאש פסיפיק רים, כלומר הסרט המקורי רב התקציב שוורנר נותנים לאלו שסיפקו להם שוברי קופות לביים ולעשות איתם מה שבא להם (במקרה של "פסיפיק רים", אולי הם סתם מחבבים את דל טורו כי לא זכור לי שהוא סיפק להם שובר קופות אבל הנקודה נשארה).
הגון קונסטנטין שמוזכר שם
זה לא במקרה אותה דמות מהסרט אם אותו שם?
זה כן,
וגם מסדרת הטלויזיה שרצה עכשיו. כמובן, זה לא אומר שיהיה דמיון כלשהו בין הדמויות האלה. כמו שישנו באטמן של "באטמן ורובין" ובאטמן של "האביר האפל" והם לא ממש דומים זה לזה, כך יש גם גירסאות שונות לקונסטנטין, והסרט עם קיאנו ריבס (שאני מאוד מחבב!) שינה אותה באופן דרסטי מהקומיקס.
סדרה שרצה בעבר
לצערי הסדרה על קונסטנטין בוטלה. לצערי הרב עוד יותר השמועה שקישרת אליה מציעה להחליף את השחקן מהסדרה (שהיה ליהוק מושלם) במישהו חדש.
פרק אחד. ולא, אין סיכוי שהסדרה תחזור.
(ל"ת)
למה לא?
(ל"ת)
טוב. תיקון - יש סיכוי שהיא תחזור.
אבל זה סיכוי כל כך מזערי וקטן שאפשר להגיד שאין סיכוי.
למה? כי הסדרה לא סיפקה רייטינג ולכן בוטלה. היו נסיונות למכור אותה לכל מיני רשתות אחרות שלא צלחו (כי מה הטעם בלקנות סדרה שהיא כשלון כבר בעונה הראשונה שלה).
אז אלא אם כן יקרה נס ומישהו יחליט ששווה להחזיר אותה למדף בתקווה שהיא איכשהו תספק יותר רייטינג מהריצה המקורית – אין סיכוי שהיא תחזור.
לדעתי אם הם יהיו יותר נאמנים לסרט זה יצליח
הרי לא סתם הסרט היה אדיר, אבל הבעיה בסדרה זה שהם לא מתייחסים בכלל לעלילה של הסרט ,ויותר השקיעו בבניית עולם מאשר בתסריט עצמו.
לדעתי אם הם יבחרו להיות נאמנים יותר לסרט העונות הבאות (אם הם יצאו) ,זה יוכל ממש להקפיץ את הסדרה.
אולי. נחיה ונראה.
(ל"ת)
פתאום קלטתי,
אם אהרון ונבות אכן יביימו את הסרט, זה יהפוך את היקום הקולנועי של DC לישראלי לאללה.
האם ייתכן שגל גדות קשורה בצורה כזו או אחרת? או שאולי בראש מקבלי ההחלטות יושב איזה ישראלי לשעבר שהחליט להיות השגריר של ישראל בהוליווד ויש לו יכולות שכנוע ממש ממש טובות?
ב-רור!
השליטה של הישראלים בהוליווד בכלל ובוורנר בפרט מוזכרת עוד בפרוטוקלים של זקני ציון
שלא לדבר על השליטה שלהם בתעשיית המוזיקה.
https://www.youtube.com/watch?v=PJNfNnIbaTY
לא ידוע לי שיש אצלהם ישראלי כלשהו בין המפיקים, מארוול לעומת זאת...
גם הבעלים לשעבר של מארוול סטודיוס הוא אבי ארד הישראלי שגם עשה את סרטי ספיידרמן לסוני אחרי זה, ואפילו בלעדיו, ה-CEO של כל מארוול הוא גם ישראלי (קראתי את השם שלו רק באנגלית ואין לי מושג איך לבטא אותו בעברית) אז באמת מוזר שדווקא ב-DC הישראלים שולטים.
יצחק "אייק" פרלמוטר
לפי ויקיפדיה.
הסיפור שלו נשמע כמו משו מ"עידן הכסף" של הקומיקסים בעצמו – הגיע לבדו לניו-יורק עם רק 250 דולר בכיס וכו' וכו'.
אוף: קנת בראנה יביים ויככב בגרסה חדשה ל"רצח על האוריינט אקספרס"
שהוא סיפור נהדר עם גרסת סרט קצת מיושנת שרימייק עלול אולי לעשות לה טוב. השאלה היא מה לעשות עם קנת בראנה שיורה לכל הכיוונים אבל לא ממש מצליח לנפק יצירות מופת בזמן האחרון. (למרות שחיבבתי מאוד גם את משחקי בילוש וגם את תור שלו)
מקור
זו הערה מרירה על חוסר-הזמינות שלו בימים האחרונים, או רמז לכך שהיה איזה מסר מתוחכם בעמוד שכותרתו "שגיאה במסד הנתונים"?![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אין מסר מתוחכם.
המסר הוא: בימים האחרונים האתר נמצא תחת התקפות DDOS. אין לי שום מושג למה שמישהו ירצה לתקוף את האתר ומה בדיוק הוא ירוויח מזה, אבל זאת הסיבה שמדי פעם האתר לא זמין.
זה האילומינטי!
תסתכלו על הלוגו של האתר – הזנב של הדג הוא משולש, שאם הופכים אותו יכול להיות פירמידה! ומה בולט מאוד במרכז הלוגו וגם בשם של האתר? עין! אולי בגלל זה הם מנסים להפיל את האתר. אולי זה בכלל אתה שמנסה להפיל אותו. אולי השרת היה בכלל למטה כל השנים האלה!
Wake up, sheeple!
ההתקפות התחילו אחרי שאש"ח אמר את מה שאמר על מייבל פיינס, לא?
(ל"ת)
אלונה טל כבלאק קאנרי?
שמועה חדשה טוענת שהיא תופיע באחד מסרטי ליגת הצדק ואז כמנהיגה והכוכבת (לפחות ככה אני מנחש כי היא ככה בקומיקס) של Birds of Prey, קבוצה של גיבורות על שכולן נשים, ואחד משתי המועמדות המובילות לקבל את התפקיד היא אלונה טל הישראלית…
http://www.latino-review.com/news/hot-rumor-alona-tal-abbey-lee-being-eyed-for-black-canary?utm_source=twitter.com&utm_medium=twitter
היתה להן גם סדרת טלוויזיה לפני כמה שנים בארץ שקראו לה "מורשת העטלף".
זה כבר צירוף מקרים ממש מוזר.
(ל"ת)
זה יהיה רק צירוף מקרים אם מישהו בהם בסוף יקבל את זה.
(בתקווה שזה אכן יקרה).
לא לא לא לא לא.
השמועה שאני שמעתי טענה שאלונה טל מועמדת לתפקיד קפטן מארבל. אני לא מוכנה לקבל שמועות חדשות עכשיו, היא מושלמת לקפטן מארבל!
איפה שמעת את זה?
אני מסכים שהיא תהיה מושלמת לתפקיד, מצד שני גם בלאק קאנרי זה מעולה.
אגב אלונה טל
כשראיתי אותה בהפיג'מות לא ממש התלהבתי ממנה (כלומר, כן התלהבתי ממנה, פשוט לא מכישורי המשחק שלה) אבל מאז ראיתי אותה בורוניקה מארס ועל טבעי ובילדי ראש הממשלה והיא פשוט הדהימה אותי! גם שחקנית מוכשרת ברמות, גם נראית מאוד אינטליגנטית (והיא גם באמת אינטליגנטית משיחה קצרה שהיתה לי איתה באירוע לפני אי אלו שנים) וגם יפהפייה אמיתית. אם הייתי הוליווד הייתי לוקח אותה כבר מזמן לכל פרויקט שני, באמת שאין לי מושג איך היא עדיין לא הצליחה בעוד דווקא גל גדות כן.
אוף : פרסי האינדי - סקירה
עונת הפרסים התחילה לא מזמן, ואחרי שכמה ארגונים פחות ידועים כמו גותהאם שיחררו מועמדיות אחד הטקסים החשובים ביותר בשנים האחרונות שיחרר את המועמדיות שלו – טקס פרסי האינדי.
טקס פרסי האינדי הגיע למקום מוזר – מטקס אלטרנטיבי שחוגג קולנוע עצמאי ומעניק פרסים לסרטים המחתרתיים יותר בניגוד לסרטי האולפנים הגדולים בשנים האחרונות הוא נהיה כמעט אח תאום לאוסקרים – בארבעת השנים האחרונות הזוכה של פרסי האינדי חפף לפרסי האוסקר: בירדמן, 12 שנים של עבדות והארטיסט. נראה שככל שהאוסקר נסמך יותר על סרטי אינדי, האינדי הפכו יותר לסרטי אוסקר. וגם השנה 2 מועמדים מובילים לאוסקר מועמדים:ספוטלייט (שנחשב לסרט עם הכי הרבה סיכויים נכון לעכשיו, פרט ל"להציל את מארק וואטני") וקרול מועמדים לצידם של שלושה סרטים חריגים ומאתגרים שפחות אנשים חושבים שיצליחו להגיע לאוסקרים: חיות ללא מדינה, אנומליסה ומנדרינות.
אך עדיין אפשר למצוא שם שלל מועמדיות לסרטים שאף אחד לא ידע שהם קיימים עד שהם נתקלו בראשונה.
רשימת מועמדיות מלאה ניתן למצוא כאן.
מועמדיות בולטות:
"זה עוקב" אולי פיספס את המועמדות לסרט הטוב ביותר אבל זוכה במועמדות של הבמאי, של הצילום (בצדק רב) ושל העריכה
במשחק ישנם כמה מקרים של "ראשון!!": השחקנית הטרנסג'נדרית הראשונה שמועמדת לשחקנית ראשית ( מה שכבוד, למרות שלא אהבתי את ההופעה), השחקנית הטרנסג'נדרית הראשונה שמועמדת לשחקנית משנית (מה שכבוד ומגיע לה לחלוטין). השחקנית הראשונה שמועמדת על הופעת משחק שכוללת רק את הקול שלה (ג'ניפר ג'ייסון לי על אנומליסה).
והמועמדות של אברהם אטה על חיות ללא מדינה משמחת לחלוטין ומאוד מוצדקת.
והמועמדות של רוני מארה וקייט בלנשט בתפקידים ראשיים על קרול אומר ששניהן הולכות להתחרות אחת בשנייה, בניגוד לנוהל המוכר של "לשים אחת במשנית".
ופול דאנו על אהבה וחסד שלא ראיתי עדיין.
ג'ייסון סיגל זוכה למועמדות (בשחקן ראשי משומה) מוצדקת על ההופעה המפעימה שלו ב"סוף הסיור" אחד הסרטים הטובים שלא יצאו השנה בארץ.
היעדרויות בולטות:
חדר מפסיד מועמדות לסרט הטוב ביותר ובכלליות מצטמצם לשלושה מועמדיות – משחק, תסריט ראשון ועריכה.
ספוטלייט אומנם מקבל שלל מועמדיות טכניות אך אף שחקן שלו לא מצליח להשיג מועמדות.
לילי טומלין נעלמה וחבל, כי היא הייתה נהדרת ב"סבתא" והגיע לה.
"אני וארל והנערה המתה" לא הצליח לסחוף את האינדי ונדחק ל"תסריט ראשון". אאוץ'.
מכה רצינית ל"חדר", נדמה לי
את המועמדים המובילים בבורסת ההימורים עוד לא ראינו, אז אין לי שום דעה לגבי מה טוב ומה רע ומה אני חושב עליהם, אבל הם כוללים את "ספוטלייט" ואת "חדר" (ו"קרול", פחות). אם "חדר" כמעט לגמרי נזרק מהאינדי ספיריט, זה לא מבשר טובות לגבי הסיכויים שלו באוסקר. מה שמשאיר את האוסקר בידיים של "ספוטלייט", שנראה מרחוק בדיוק כמו ה"נאום המלך" של השנה: הסרט המשעמם ביותר האפשרי, שבטח יזכה. "משעמם" לא מבחינת הסרט עצמו (שכאמור, לא ראיתי, ואם כולם אומרים שהוא מצוין אז הוא כנראה מצוין), אלא מבחינת המועמדות. סרט ראשים מדברים חסר ייחוד על אירוע היסטורי חשוב. יהההה.
צריך לזכור שיש עוד שלושה סרטים גדולים שאף אחד לא ממש ראה
"ההוא שחוזר לחיים" , "ג'וי" ו"שמונת השנואים".
בנוסף אנצל את התגובה ואגיד שהסיבה שספוטלייט לא קיבל מועמדיות בפרסי המשחק זה מכיוון שהוא זכה בפרס האנסמבל או משהו שכזה. כך שזה לא אומר משהו ממשי על הסיכויים של קיטון או ראפלו או אנאערף.
אוף: NBR, אנני, גותהאם
מהקל אל הכבד על פי מידת השפעה:
בפרסי הגותהאם ( או בפרסם היותר ידוע בציבור "מי?") ספוטלייט זכה בפרס הסרט והתסריט הטוב ביותר, בעוד שפול דאנו זכה בשחקן הטוב ביותר והשחקנית של "יומנה של מתבגרת" זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר.
בפרסי האנני פיקסאר השאירו אבק למתחרים עם 14 מועמדיות להקול בראש ו10 מועמדיות לדינוזאור הטוב. המועמדים האחרים לסרט הטוב ביותר הם פינאטס, אנומליסה ושון כבשון. בהחלט יכול להיות שזאת החמישייה שתחזור באוסקר למרות שגם שון כבשון או פינאטס יכולים לפנות את המקום ל"נער והעולם" או אולי אפילו "כשמארני הייתה שם".
ואולי הפרסים הכי משמעותיים וגם הכי כיפיים:
הNBR הכריזו על הזוכים שלהם ואם נצליח לשחזר אותם לאוסקרים זה יהיה מגוון ונהדר:
מקס הזועם זכה בסרט הטוב ביותר
להציל את מר ווטאני זכה ב: פרס הבמאי הטוב ביותר, פרס השחקן הטוב ביותר והתסריט המעובד.
ברי לארסון בחדר זכתה בשחקנית הטובה ביותר
סילבסטר סטאלון בקריד זכה בשחקן המשנה הטוב ביותר
ג'ניפר ג'ייסון לי בשמונת השנואים זכתה בפרס שחקנית המשנה, והסרט זכה גם בפרס התסריט.
בפרסי הפריצה זכו הילדים של חדר וחיות ללא מדינה.
לפרס האנסמבל הטוב ביותר זכה "מכונת הכסף"
בפרס הדוקו/אנימציה/זר זכו איימי, הקול בראש והבן של שאול (שלישייה שנראה שאפשר כבר להתרגל אליה)
פרט לזה, 9 הסרטים הטובים של השנה (פרט למקס הזועם) הם:
היישר מחוץ לקומפטון (!!!), קריד, סיקאריו (!!!), ספוטלייט, חדר, גשר המרגלים, הקול בראש, שמונת השנואים, ולהציל את מרק ווטאני.
אם הרשימה הזאת, בנוסף למקס הזועם מצליחה להגיע לאוסקרים.. זה יהיה מדהים. קודם כל כי האוסקרים לא יסבלו עוד פעם מ#OscarsSoWhite ושנית כי הולי שיט תראו את הרשימה הזאת.
5 הסרטים הזרים הטובים ביותר (פרט לבנו של שאול) הם:
לילה טוב אימא (הסרט הגרוע של השנה)
האימא השנייה
פיניקס
השבט (אולי הסרט הכי עוצמתי של השנה)
ומדיטרנייה
10 הסרטים העצמאיים המומלצים עליהם הם:
71, אקס מאכינה, סבתא, זה עוקב, ניידת משטרה (כולם מומלצים מאוד), כשהיינו צעירים, מיסיסיפי גריינד, ג'יימס וייט, 45 שנים וברוכים הבאים אליי.
נעדרים בצורה חשודה לחלוטין: סטיב ג'ובס שנראה מת כרגע, ברוקלין שגם לא מצליח להתרומם וג'וי והאיש חזר לחיים למרות שאולי במקרה הזה זה קשור לכך שלא ראו אותם בזמן (למרות שכנראה שלא).
אוף עונת הפרסים: מבקרים, אוסטרלים, בריטים, שחקנים
מחר יהיה גלובוס הזהב, אבל רגע לפני הנה סיכום של השבוע האחרון:
סופ"ש המבקרים – אחד הקוריוזים היותר גדולים של עונת הפרסים הם גילדות המבקרים שאין להם משקל רציני לרוב אבל הם כן מצליחים מדי פעם בהתאגדות (המועמדות המוצדקת של מריון קוטיאר שנה שעברה לחלוטין על שמם), אבל השנה נראה ששם המשחק הוא פיצול – בין קרול לספוטלייט למקס הזועם לא נראה שיש משהו אחד שהמבקרים מצליחים להתאגד מאחוריו. כמה שמות שמקבלים חיזוקים מהם הם פול דאנו מאהבה וחסד (שבאמת היה נהדר בו, והסרט עצמו גם נהדר. תראו.), קריסטן סטוארט מענני סילס מריה (כנ"ל) ומרק ריילנס מגשר המרגלים (שמשומה אף אחד לא מדבר עליו.) אבל בשלב זה לא נראה שזה מוביל לאנשהו.
בינתיים, בטקסי פרסים יותר מגניבים משלך – האוסטרלים שפכו פרסים על מקס הזועם (ו"מכינת השמלות" שעדיין אין לי מושג ממשי מה הוא) והבריטים העצמאיים השתפכו על אקס_מאכינה עם פרסים גם לטום הארדי ולברוקלין.
ואז.. אז יש את גילדת השחקנים (SAG). גילדת השחקנים עשו דבר קשה מאוד בעונת הפרסים – הפתיעו את כולם. בפרס האנסמבל הטוב ביותר מועמדים : חיות ללא מדינה (אנסמבל שמונה, על פי הגילדה 3 שחקנים בלבד, דבר שזוכה לWTF בפני עצמו), היישר מחוץ לקופמטון, מכונת הכסף, ספוטלייט (שיותר ויותר נראה כמו זוכה האוסקר, מה שאולי ייקח ממנו את האוסקר) וטראמבו. החמישייה הזאת שמהווה מעין "הסרט הטוב ביותר" של SAG וזאת רשימה.. רחוקה מצפויה. היא גם רשימה שזוכה לביקורת גדולה בעקבות ההדרה המוחלטת של סרטים עם נשים בתפקידים ראשיים. (מצד שני, שני סרטי אנסמבל על טהרת השחורים.). אבל ה"מההההה" האמיתי מגיע בקטגוריית השחקנית הראשית עם.. הלן מירן? על האישה בזהב? ושרה סילברמן? בלי ג'ניפר לורנס? ובכלל, איפה "לבד על המאדים? וטראמבו מוביל במועמדיות עם 3 (קרנסטון, מירן עוד פעם ואנסמבל)?
מה לעזאזל בהחלט. רשימת מועמדיות מלאה של SAG
רגע, גלובוס הזהב כבר?
ומי הם בעצם המועמדים האפשריים לאוסקר?!
לגמרי לא עקבתי או שלא היו כאלה באמת? כי לא ראיתי ממש שום דרמות אוסקריות (מעצבנות) בזמן האחרון…
אם בדרמת אוסקר מעצבנת אתה מתכוון ל"תקופתי" אז אין ממש כאלה.
כלומר, לא מובילים. יש את "זרקור" שנחשב לפרונטראנר אבל כנראה נופל תחת הגדרתך לסרט אוסקר משעמם כי הוא לא מד"ב או משהו כזה.
מלבדו יש את "האיש שחוזר מהמתים", "חדר", "גשר המרגלים" (טוב, הוא כן דרמה תקופתית), "קרול", "ג'ובס" למרות שקצת ירדו לו המניות מאז יציאתו ו"הקול בראש". את "מקס הזועם" מנסים להריץ בקטע חזק מאוד וכרגע הוא עושה חיל בפרסי המבקרים אבל כנראה בסוף זה לא יקרה, למרות שאם זה כן יקרה זאת לא תהיה הפתעה *כזאת* גדולה.
בעיקרון אני מוכרח לומר שזאת אולי שנת האוסקר הכי משעממת שיצא לי לחוות, כמישהו שעוקב וחוזה כבר שנים טובות, כ"כ משעממת למעשה שכבר התחלתי לעשות תחזיות לשנה הבאה והיא נראית פי מיליון יותר מעניינת.
זה שסרט הוא לא ז'אנרי זו לא הבעיה
אני אוהב גם סרטים דרמתיים ותקופתיים, כמו "כפרה" נגיד, הבעיה היא יותר שלרוב אלו באמת הסרטים הבטוחים והנשכחים שזוכים בפרס, לדעתי לפחות.
אגב, אם "מקס הזועם" יזכה אני אוריד את הכובע ואוכל אותו, וזה יהיה שווה את זה (אבל זה לא יקרה).
אני לא מדבר על זוכים אלא על מועמדים.
זכייה שלו ברור שלא תקרה. מועמדות – זה יותר סביר ממה שאתה עשוי לחשוב.
ספר קצת על התחזיות לשנה הבאה.
"קצת".
ההסתייגות הקבועה: ברור שחלק מהסרטים האלה ייפלו בין הכיסאות עד השנה הבאה, וברור שיצוצו סרטים חדשים משום מקום. למעשה יש אפילו סרטים שלא ציינתי פה כי אני כותב עבודה באנגלית במקביל ואין לי כ"כ זמן. אז בקיצור, כמו שאמר וויליאם גולדמן, אף אחד לא באמת יודע שום דבר.
דממה
עלילה: במאה ה-17 שני כמרים פורטוגזיים (אנדרו גארפילד ואדם דרייבר) יוצאים ליפן הפיאודלית כדי למצוא את המנטור שלהם לשעבר (ליאם ניסן), שאיזה קטע, אבד ביפן בדיוק בזמן שהקיסר שם ערך טבח המוני בנוצרים המקומיים.
למה כן: כי זה הבמאי הוא פאקינג סקורסזה. כי העלילה פחות או יותר מתאימה לאוסקרים. כי זה היה אמור לצאת ולעשות חיל כבר השנה אבל תאונה טרגית על הסרט עיכבה את הצילומים. כי קאסט מצויין (אוסקר שחקן משנה לליאם ניסן? יהיה קאמבק מעניין. משחקן מוערך, לשחקן אקשן לא מוערך, ושוב פעם לשחקן מוערך).
למה לא: אלא אם כן יסתבר שזה פשוט לא סרט טוב (וזה לא סביר, כי סקורסזה) שום דבר לא יעמוד בדרכו
מצעידים לך, בילי לין!
עלילה: קבוצת חיילים גיבורי מלחמה (קרב שבו הם השתתפו וספגו אבידות במקרה נתפס ב-CNN) חוזרת באופן זמני לארה"ב מסע ניצחון מתוקשר, אבל אמורה לחזור לעיראק להמשך השירות מיד בתום טקס שייערך עבורם במהלך הפסקת המחצית של משחק פוטבול עתיר רייטיינג. חייל צעיר אחד מתקשה לקבל את כל הסיפור, והסרט מתאר את התמודדתו עם המצב האבסורדי הזה, עם שדיו ולבטיו הפנימיים ועם זכרונותיו משדה הקרב במהלך השעות האחרונות לפני החזרה לעיראק.
למה כן: תאריך שמעיד על כיוון לאוסקר (16 בנובמבר). במאי שזכה בפרס פעמיים (אנג לי). גם התסריטאי הוא בעל פסלון מוזהב (סיימון בופוי). מבוסס על אחד מרבי המכר האהובים של השנים האחרונות. האקדמיה והציבור הוכיחו שהם יכולים להתמודד עם סרטים על מלחמה כ"כ טרייה.
למה לא: אלא אם כן העלילה של הספר תשונה מן הקצה אל הקצה, יהיה מאוד קשה לשווק את העיבוד הזאת תוך כדי רכיבה על גל הפטריוטיות וניצול רגשות הציבור האמריקאי לבחוריו הנועזים שמעבר לים. להפך, מדובר בספר ציני, ארסי וביקורתי במיוחד שדווקא תוקף את יחס הציבור והתקשורת לחיילים ולמלחמות שהם נלחמים – והכל באופן מפורש ולא נייטרלי כמו סרטיה של קתרין ביגלו למשל. יהיה מעניין לראות איך הוליווד (שגם זוכה לחתיכת ביקורת בספר) והאקדמיה בפרט יתמודדו עם זה. כמו כן, קאסט שנע בין שחקנים אלמוניים (ג'ו אלווין שישחק את בילי לין) לבין כאלה שלא ברור מה הם עושים בתפקיד כ"כ משמעותי בסרט דרמה של אנג לי (וין דיזל).
המייסד
עלילה: סיפורו של מייסד מקדונלדס ריי קרוק (מייקל קיטון), עם דגש על היחסים בינו לבין האחים מקדונלד המקוריים, אלה שהתחילו את כל הסיפור בתור מסעדה משפחתית עד שהגיע קרוק והפך אותה למפלצת שהיא היום.
למה כן: האוסקרים אוהבים סיפורי ביוגרפיה, במיוחד ביוגרפיה עסקית וסיפורי "עלייה ונפילה" (טוב, במקרה של מקדונלדס לא ממש הייתה נפילה, אבל אפשר להגיד שהייתה שם נפילה מוסרית או משהו. לא יודע אני לא טבעוני). הם גם אוהבים מאוד את מייקל קיטון לאחרונה, למרות שזה פחות רלוונטי כי בעוד חודשיים הוא עשוי לקבל את האוסקר שהגיע לו על בירדמן בזכות תפקידו ב"ספוטלייט" ולכן כבר לא יצטרכו לסגור איתו חשבון. כמו כן: התסריטאי של "המתאבק". יוצא ב-25 בנובמבר.
למה לא: קשה להבין למה סרט על ארגון כ"כ שנוי במחלוקת, שמאוד לא סביר שיוצג באופן חיובי לאורך כל הסרט, מבויים על ידי במאי שידוע בזכות סרטי פיל-גוד (ג'ון לי הנקוק, "הזדמנות שנייה" ו"להציל את מיסטר בנקס"), שהאקדמיה ממילא אהבה רק ככה-ככה.
אשת שומר גן החיות
עלילה: סיפורם האמיתי של הזאת יאן ואנטוניה ז'בינסקי, חסידי אומות עולם שהסתירו לא מעט יהודים בגן החיות בוורשה אותו הם ניהלו.
למה כן: כרגע נראה כמו פיתיון האוסקר המובן מאליו היחיד של השנה הבאה. גם שואה, גם דרמה זוגית תוך כדי, גם ג'סיקה צ'סטיין, גם הבמאית של "לרכב על הלווייתן" ו"ארץ קרה" (מה שבטוח, היא יודעת להשיג לשחקניות שלה מועמדויות).
למה לא: מה לעשות פיתיונות אוסקר הם לא תמיד סרטים טובים, ולאחרונה יש לאקדמיה נטייה מבורכת בהחלט שלא להצביע להם אוטומטית כמו פעם. יש אפילו סרטים שנראים כ"כ אובייס פתיונות אוסקר עד שהם יותר מדי אפילו בשביל האקדמיה, וזה עשוי להיות אחד מהם.
ספרו של הנרי
עלילה: הנרי, ילד קטן (ג'ייקוב טרמבלי), בן לאם חד הורית (נעמי ווטס), מתאהב בילדה שגרה בבית השכן, שלמרבה הצער יש לה אבא מתעלל. הנרי מחליט לשים סוף לכך ומתכנן כיצד להרוג את אותו אב.
למה כן: קולין טרבורוב, במאי הסרט, הוא מהשמות העולים בהוליווד. נכון ש"עולם היורה" הוא לא בדיוק שיא האיכות, אבל עדיין יש לו חסד והערצה מלהיט האינדי "על אחריותכם בלבד". רגע לפני שהוא מביים את סטאר וורז 8, ניסיון פריצה גם לתחום סרטי האוסקר נראה כמו מהלך הגיוני וסביר מבחינתו. דרמת משפחתית שכזו היא משהו שיכול להתקבל די סבבה באקדמיה, ובכלל, מבחינת הטון וכאלה הסרט הזה נשמע כמו משהו שמזכיר את "חדר", שהולך לתת בראש בעונה הקרובה – ולא רק כי הילד הקטן מהסרט ההוא משחק גם כאן. ג'ייקוב טרמבלי הזה יותר צעיר מ"שודדי הקאריביים 2" והוא נראה כאחד הלהיטים התורנים הגדולים של התקופה הקרובה. כמו כן, נעמי ווטס, באקדמיה אוהבים אותה כשהיא עצובה.
למה לא: טוב, סרט על ילד בן 9 שמנסה לרצוח אדם מבוגר, לא משנה עד כמה זה מגיע לו, זה some dark shit. אולי יותר מדי. כמו כן, מדובר בתסריט ביכורים של בחור בשם גרג הורוביץ, שעד היום היה רק כולבויניק של מארוול קומיקס וסופר ספרי מתח איזוטריים שאף אחד לא מכיר.
פסטורלה אמריקאית
עלילה: סיפור התרסקות חייו של איש עסקים יהודי אמריקאי מצליח (יואן מקגרגור) עקב טרגדיה משפחתית, התרסקות שמתקשרת ונשזרת באופן מטאפורי בהתרסוקה של החברה האמריקאית עקב מלחמת וייטנאם.
למה כן: לא כל יום ספר שנחשב לאחד הרומנים הגדולים ביותר שנכתבו באמריקה ב-30 השנה האחרונות מקבל עיבוד, ובשביל מעריציה הרבים של יצירת המופת של פיליפ רות', זאת בהחלט סיבה לחגיגה. הסיפור גם נשמע אוסקרי פחות או יותר, וכך גם הקאסט (דייוויד סטרת'יירן, ג'ניפר קונלי, דקוטה פנינג).
למה לא: הרבה דברים יכולים להשתבש בסרט הזה, אבל בעיקרון כולם נובעים מאותו מקור: יואן מקגרגור הוא לא רק השחקן הראשי, אלא גם הבמאי. אני חושב שזה מסביר הכל. הסרט הזה יכול להיות באותה מידה אסון מפואר כמו שהוא יכול להצליח בגדול.
אריה
עלילה: ביוגרפיה של ח"כ דרעי. סתאאאאאם. יותר כמו סיפורו האמיתי של ילד הודי שננטש ברחובות כלכתה, עובר מכשולים קשים עד שהוא מאומץ על ידי זוג אוסטרלי, ושנים אח"כ, אחרי שכבר הפך לאושיית היי-טק מצליחה, חוזר להודו על מנת לעשות את הבלתי אפשרי ולמצוא את אמו הביולוגית.
למה כן: נראה כמו סרט פיל גוד על הצלחה נגד כל הסיכויים כמו שהאקדמיה אוהבת. כל הרקע של הודו ועוני וכאלה בטח עוזר. הבמאי גארת' דייוויס מאוד מוערך בלאנד דאון אנדר בזכות בימויו של כמה פרקים בסדרה עטורת השבחים "קצה האגם". זה שדייב פאטבל הוא השחקן הראשי מראה שהסרט אולי אפילו מנסה לרכוב על ההצלחה של "נער החידות ממומביי", שזה בהחלט סימן טוב מבחינתו.
למה לא: כי למה שמישהו ינסה לרכוב על ההצלחה של נער החידות ממומביי, הסרט הזה יצא לפני 8 שנים.
סרט מלחמת עולם שנייה ללא כותרת של רוברט זמקיס
עלילה: האמת שכמה שלא קראתי בימד"ב קשה לי להבין מה בדיוק הולך שם. אם הבנתי נכון, זה על סוכן אמריקאי (מייקל פסבנדר) שבמהלך פעילות בצפון אפריקאי מנהל רומן עם מרגלת צרפתייה (מריון קוטיאר) ותוך כדי מגלה שאשתו היא מרגלת נאצית בעצם. או משהו כזה.
למה כן: רוברט זמקיס די מראה סימנים של חזרה לעניינים, לפחות מבחינת קבלה בהוליווד, גם אם "על חבל דק" כנראה לא יקבל מועמדות. הסרט נטול השם הזה כנראה יהווה את החזרה הרשמית שלו לבמה הגדולה, ובטח שעלילת מלחמת העולם שנייה שכזאת לא תזיק. כמו כן, אחרי מקבת וכנראה אחרי "Assassin's Creed" זה נראה כאילו פסבנדר וקוטיאר הופכים לכאילו-זוג החזק בהוליווד.
למה לא: כי זמקיס החדש הוא בכל זאת hit and miss אז אי אפשר באמת לדעת.
פלורנס פוסטר ג'נקינס
העלילה: אשת החברה הגבוהה, מפונקת עם תעודות עקב היותה יורשת העצר לאיזו אימפריה כלכלית, מעין פריז הילטון של שנות ה-20 רק זקנה – מחליטה יום אחד לעזוב הכל ולהפוך לזמרת אופרה. הבעיה היא שהיא בערך האדם היחיד בעולם שלא חושב שהיא זמרת איומה ונוראה.
למה כן: סרט המריל סטריפ השנתי. כן, לא חשבתם שנצליח להיפטר ממנה בכזאת קלות, הא? האמת שאפילו לא בטוח שהסרט יועמד, אבל עם כזה תקציר, נו, מה הסיכוי שהיא לא הולכת להיות חזק במירוץ לשחקנית. אני חושב ש"ריקי והפלאש" השנה הוא די יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.
למה לא: כי מקרה "ריקי והפלאש" אולי בכל זאת יחזור על עצמו ויהיו בפעם הראשונה מאז מי יודע כמה שנתיים רצופות שבן מריל לא מועמדת. היי איזה קטע בדיוק התרסק לי חזיר על החלון.
ווילסון
" rel="nofollow">כזאת באוסקרים? אני כן.
עלילה: אין ממש עלילה. פשוט תיאור חייו של גבר מינזטרופ בודד ששונא את כולם, זרים, קרובים, מה שלא תרצו.
למה כן: אני יודע שזה לא נשמע חומר אוסקר במיוחד, אבל הסרט הזה מבוסס על קומיקס (סליחה, נובלה גרפית) של דניאל קלאוס, שאולי תזהו כבחור שכתב את הנובלה הגרפית שעליה התבסס הסרט הנפלא "העולם שבפנים", שב-2001 הצליח להשיג מועמדות לתסריט מעובד וגם לא היה רחוק מלהביא לסטיב בושמי מועמד לשחקן משנה. גם הפעם הוא מעבד את התסריט בעצמו, ולכן בהחלט אפשר לשים אותו על הרדאר בקטגוריה הזאת. כמו כן, מקרה כמעט-בושמי עלול לתקן את עצמו פואטית באמצעות מועמדות של וודי הארלסון, המשחק את הגיבור (ששמו ווילסון אם לא הבנתם). זה בהחלט תפקיד שיכול למשוך תשומת לב, גם בזכות התסריט וגם בזכות העובדה שלבמאי, קרייג' ג'ונסון, יש ניסיון עם עבודה על דמויות מוזרות כאלה מסרטו "תאומים עד העצם". אגב, ג'ונסון הוא במאי מחליף, מי שבמקור היה אמור להרים את הסרט היה אלכסנדר פיין, אבל בסוף הוא נשאר רק כמפיק – וזאת רק עוד נקודה לזכותו, הרי מי יודע יותר טוב להביא סרטים קרים ומנוכרים לאוסקר מאשר אלכסנדר פיין? וזאת יותר תקווה אישית, אבל תגידו, אתם לא הייתם רוצים לראות סרט שכולל סצינה
למה לא: זה עדיין מוזר וחייזרי מדי. אני בכל מקרה מצפה ממנו להיות מועמד רק בתסריט מעובד ושחקן ראשי אם בכלל.
טוני וסוזן (למעשה קוראים לזה באנגלית Nocturnal Animals אבל תיכף תבינו למה השתמשתי בשם של הספר המקורי עליו הסרט מבוסס ולא תרגמתי את זה ל"חיות לילה")
העלילה: אוי, זה מסובך. סוזן (איימי אדמס) חיה בשלווה בביתה עד שיום אחד היא מקבלת בדואר ספר. הספר הזה, מסתבר הוא כתב יד של רומן הביכורים של בעלה לשעבר, ווקר (ארמי האמר), ממנו היא התגרשה לפני 15 שנים בשל היותו סופר כושל, ועכשיו כשהוא סוף סוף סיים לכתוב אותו הוא מבקש שהיא תקרא אותו ראשונה כי היא תמיד הייתה "המבקרת הכי טובה שלו". ואז נהיה לנו בעצם סרט בתוך סרט, סטייל "נשיקת אשת העכביש", וסוזן לאט לאט מבינה שהסיפור שכתב בעלה לשעבר, על איש משפחה (ג'ייק ג'ילנהול) שחיי משפחתו תופסים תפנית אלימה עקב דמויות מסתוריות מעברו – הוא בעצם סיפור שנועד לשקף את החיים שלה ושל ווקר, את העבר, את ההווה, וגם, אולי את העתיד…
למה כן: יואו, קלטו איזו עלילה מגניבה. כמו כן, שחקנים מוערכים בטירוף, במאי שסרטו היחיד עד כה ("סינגל מן") זכה להתייחסות מהאקדמיה מה שהופך אוטומטית כל פרוייקט חדש שלו לכזה ששווה לשים עליו עין, ובעיקרון זה נראה משהו כמו דרמת מתח איכותית על נישואים שהתשבשו, קצת כמו "נעלמת" מינוס הקטע של האנטי של האקדמיה עבור פינצ'ר.
למה לא: אולי קצת יותר מדי מטא ויותר מדי אפל בשביל האקדמיה.
הייל, סיזר!
העלילה: נו יש טריילר באתר מה אתם רוצים ממני.
למה כן: כי האחים כהן, כי עלילה על הוליווד עצמה (3 מתוך 4 הזוכים האחרונים הם סרטים-על-סרטים), כי קאסט נפלא.
למה לא: התאריך, פאקינג פברואר. נכון שמלון גרנד בודפסט הצליח בשנה שעברה למרות שיצא במרץ, אבל זה עדיין מחשיד. זה עשוי להיות מקרה של "ציידי האוצרות" אול אובר אגן.
לה-לה לנד
העלילה: פסנתרן ג'אז מתאהב בשחקנית. Adventure Ho. ויש איזה בוס כועס שמשוחק על ידי ג'יי קיי סימונס.
למה כן: הדמויות הראשיות מגולמות על ידי ריאן גוסלינג ואמה סטון, חביבי הוליווד ולעיתים חביבי האקדמיה. הסיפור האמיתי הוא דווקא הבמאי: דמיאן צ'אזל, שסחף את האוסקרים בסערה אחרי שפרץ משום מקום עם "וויפלאש".
למה לא: דמיאן צ'אזל עשוי בהחלט להיות במאי של להיט אחד. חובת ההוכחה עליו. כמו כן העלילה נשמעת די כמו שחזור של הסרט הקודם. כמה סרטים על ג'אז בנאדם אחד יכול לעשות?
סאלי
העלילה: זוכרים איך לפני 8 שנים בערך היה מטוס נוסעים שכמעט התרסק בניו יורק אבל הטייס הצליח להנחית אותו על ההדסון? אז זה. טום הנקס בתפקיד אותו טייס.
למה כן: קלינט איסטווד על הבימוי, טום הנקס מנסה להשיג מועמדות תיקון על "קפטן פיליפס". עוד עלילה על מאבק נגד כל הסיכויים או משהו כזה.
למה לא: אני באמת לא מבין איזה קונפליקט כבר יכול להיות בסרט הזה, כל האירוע נמשך 3 דקות בערך, וזה לא שהיה ספק אח"כ שהטייס הוא בחור טוב ושהוא לא אשם. זה לא "הטיסה" פה.
בנוגע ל-"פסטורלה אמריקאית"
בשנים האחרונות יש אמנם טרנד של עיבודים לספרים של פיליפ רות', אבל אף אחד מהסרטים האלה לא קיבל יחס של יותר מ-"בסדר". קשה לי להאמין ש-"פסטורלה אמריקאית" יהיה יוצא דופן – כשמעבדים ספרים שנחשבים ליצירות מופת (ורות' מדורג באופן די קבוע בתור אחד מגדולי הסופרים האמריקאים כיום) קשה ליצור סרט שעומד בסטנדרטים של המקור.*
* היה מעניין, בהקשר הזה, לראות עיבוד של "הקנוניה נגד אמריקה", אבל אני בספק אם זה סרט מהסוג שיקבל מועמדות לאוסקר.
וואו זה היה ארוך.
ומצויין! כל הכבוד.
את סטאר וורז פרק 8
לא שם-של-דג לביים ראין ג'ונסון?
אבל אף אחד לא מצפה ממנו לזכות באוסקר לסרט הטוב ביותר
בדיוק כמו הסטאר וורס שיוצא עוד שבוע
כמובן
התכוונתי לציטוט מהתגובה של שאנוצר ש"רגע לפני שהוא מביים את סטאר וורז 8, ניסיון פריצה גם לתחום סרטי האוסקר נראה כמו מהלך הגיוני וסביר מבחינתו." שנאמר של הבמאי של עולם היורה.
בדיקה קצרה בימד"ב מעלה שזה עדיין ג'ונסון, אז אני עדיין מבולבל.
ריאן ג'ונסון מביים את פרק 8.
קולין טרברו מביים את פרק 9.
חתיכת downgrade ברמה, אם אתה שואל אותי.
כאילו, מה לעזאזל?!
מי יודע, אולי אחרי "ספרו של הנרי" תחשוב אחרת :)
(ל"ת)
אחרי מה?
(ל"ת)
9 תגובות מעליך...
(ל"ת)
דווקא כמעריץ של רות' בכלל ושל פסטורלה אמריקנית בפרט
הדבר האחרון שהייתי רוצה לראות זה עיבוד קולנועי שיעליב את הספר המצוין הזה.
מן הסתם לא התייחסתי לכוווווול מעריצי הספר :)
(ל"ת)
מחר יהיו המועמדיות לגלובוס הזהב*
מצטער אם זה יצא לא ברור.
מועמדים נוספים, פרט למה ששנואצר סיפר עליהם הם "להציל את מרק וואטני", "ג'וי" של דיוויד או. ראסל (שנחלש מאוד עקב ביקורות לא משהו), "ברוקלין" (דרמה תקופתית על מהגרת אירית בארה"ב מסאנדנס), "קריד" ו"נעורים" (מייקל קיין במלון בוהה בפרות [ בערך]).
מועמדים נוספים לא סבירים הם "חיות ללא מדינה" ו"היישר מחוץ לקומפטון".
היום המועמדיות לגלובוס הזהב*
מצטער על חוסר ההבנה.
עוד מועמדים אפשריים ששנאוצר לא הזכיר:
"ג'וי" של דיוויד או. ראסל – למרות שספג מכה לאחרונה בעקבות ביקורות לא מתלהבות.
"ברוקלין" – דרמת הסאנדנס של השנה. דווקא כן דרמה תקופתית.
"להציל את מרק ואטני"
"קריד"
ופחות סביר אבל אפשרי: "שמונת השנואים", "היישר מחוץ לקומפטון" ו"חיות ללא מדינה".
בנוסף, אין לי מושג על מה שנאוצר מדבר ב"שנת אוסקרים משעממת", אלא אם הוא מדבר על איכות הסרטים עצמם שאת רובם לא ראיתי ואז אין לי מושג.
נדמה לי שזאת הבעיה.
כלומר, שלא ראינו את הסרטים. אילו הייתי רואה את "ספוטלייט" אולי היו לי רגשות חזקים יותר בנוגע לשאלה אם הוא צריך או לא צריך לזכות באוסקר. מכיוון שלא ראיתי אותו, הוא פשוט סרט-מהסוג-שבדרך-כלל-זוכה באוסקר שנראה כרגע כמו הפרונטראנר לאוסקר, וזה משעמם. מבין כל הסרטים שנחשבים למתחרים רציניים על הפרסים הראשיים, היחיד שהוקרן כבר בארץ הוא "לבד על מאדים". וגם זה סרט שאין לי רגשות חזקים מאוד כלפיו. אני אשמח אם הוא יזכה בגלל מה שהוא מייצג (זכיה ראשונה אי פעם לסרט מד"ב, סרט "מדעי" בתכלית), אבל לא כל כך בקשר לסרט עצמו, שהיה לדעתי טוב אבל לא מדהים. ל"מקס הזועם" ו"הקול בראש" יש סיכוי להגיע למועמדות, אבל לא לזכיה. "סטיב ג'ובס" די נפל מהרדאר בשלב זה. כל האחרים הם סרטים שעוד לא ראינו, וייקח זמן עד שנראה, אז ממה אתרגש?
מה לגבי 'גשר המרגלים'?
אני חושב שבכלליות עלית על משהו ואם לפני שנה היינו אחרי "התבגרות", "וויפלאש" ו"מלון גרנד בודפשט" (בלי לדבר על נעלמת שנפל לצערנו) השנה באמת לא ברור מי מהסרטים שכבר ראינו ייכנס ומי לא. זה הופך את המירוץ למעניין יותר מהשאלה של "מי יהיה מועמד?" אבל לצופה שרוצה לעודד סרטים לא ממש אינטקרטיבי.
אבל אני אנצל את ההשמטה שלך של גשר המרגלים ואשאל – מישהו? מישהו ראה? משהו? הסרט החדש של שפילברג-הנקס-האחים כהן הגיע, נראה שמצליח טוב מאוד בקופות, מדברים עליו כמועמד אפשרי לאוסקר וגם בטבלת המבקרים של סינמסקופ הוא התמקם גבוה אבל התהודה שלו באתר (ובכלל) היא… התעלמות מוחלטת? הוא עד כדי כך גנרי וחסר ייחוד? או שיש בו טוויסט גדול ויש כתובית אחרי הסרט שמבקשת לא לדבר עליו? מה קרה עם הסרט הזה?
ראיתי, ואולי אסיים לכתוב עליו ביקורת מתישהו.
הוא סרט טוב באופן משעמם לחלוטין.
דווקא מאוד נהניתי מ'גשר המרגלים'
ספילברג כרגיל מביים נפלא. התסריט של האחים כהן סוף-סוף מורגש בסרט לא שלהם (לפרקים, יש לציין). טום הנקס לא מעצבן ומארק ריינלס מעולה!
העלילה גם מעניינת וגם מצליחה לשמור על מתח.
סה"כ, אחלה סרט.
אבל שוב, אנחנו 'בעונת הפרסים'. ועד עכשיו, בתקופה הזאת לא יצא סרט שהיה באמת מעולה. (הקול בראש ומקס הזועם היו כ"כ מזמן)
'האיש ממאדים', 'על חבל דק', 'סטיב ג'ובס', 'גשר המרגלים', 'סיקאריו' כל הסרטים המדוברים של השנה שכן יצאו, פשוט נחמדים מאוד מאוד ולא יותר. אז בינתיים, זאת שנה מאוד מאכזבת ודי משעממת.
כל הסרטים המדוברים האחרים יצאו בעוד כמה חודשים, וע"פ רשימת המועמדויות של גלובוס הזהב היום, לא ראינו 90 אחוז בערך ממנה.
יותר מזה, הסרטים המעניינים והטובים באמת, (לפחות כרגע) בכלל לא הופצו או יופצו בארץ.
פעם ראשונה שאני זוכר שאני לא מתרגש לקראת סיכומי סוף השנה.
ספוטלייט הוא בדיוק מה שאתה חושב שהוא יהיה.
סרט שמתנהל כאילו עצם העובדה שכולנו יודעים שפדופיליה זה רע ו-Whistleblowers זה טוב אמורה להרוויח לו את מחיאות הכפיים שלנו. לא תמצאו אותי אומר מילה רעה אחת על מייקל קיטון ורייצ'ל מקאדמס (מסתמן שהאחרונה גם תהיה מועמדת, תרחיש שאותי מאוד משמח לא כי היא הייתה מי יודע מה בסרט הזה, פשוט כי אני גזור עליה מאז שהייתי בן 8 ו-Evil took human form in Regina Georege), אבל לא קרו יותר מדי דברים מעניינים בו. זה סרט מאוד עיתונאי עם מעט מאוד קולנוע. ומארק רופאלו איום ונורא בו. אם הוא יזכה על חשבון סרטים כמו "סטיב ג'ובס", "גשר המרגלים", "הקול בראש", "דרך הזעם", "The Martian" (אני אוהב לקרוא לו "האיש ממאדים") או כל אחד מהסרטים שנשמעים פי אלף יותר מעניינים מגוש הבינוניות הזה (למשל, "קטניס ממציאה את הסחבה", "דיקפריו זומבי" או "Hateful Eight"), אני אתעצבן נורא.
אוף עונת פרסים: אמ;לק - מקס הזועם הולך להיות מועמד לאוסקר
שבוע וחצי עבר ואיתו מעט מאוד חדשות ושינויים,הרבה רשימות סוף שנה והרבה מאוד איגודי מבקרים שלא נתייחס אליהם. בכלליות זה לרוב אצל המבקרים משהו כמו ספוטלייט-עצם למקס הזועם- ברי לארסון על 'חדר' (ובצדק)- ליאו דיקפריו על 'האיש שחוזר לחיים'. וברשימות משהו כמו בלה בלה למי אכפת מקס הזועם מקום ראשון (או קרול מדי פעם).
עשרת הסרטים הטובים ע"פ גלובוס הזהב: קרול, ההוא שחזר לחיים, חדר, מקס הזועם, זרקור (דרמה) וג'וי, אסון מהלך, מכונת הכסף, מרגלת ולהציל את מארק וואטני (קומדיה) כל המועמדים כאן כאשר המועמדות המעניינת ביותר היא אלישה ויקנדר על אקס מאכינה שמתחילה לצוץ יותר ויותר.
עשרת הסרטים הטובים על פי מכון הסרטים האמריקאי: מכונת הכסף, גשר המרגלים, קרול, הקול בראש, מקס הזועם, לבד על המאדים, חדר, זרקור, מלחמת הכוכבים פרק 7 והיישר מחוץ לקופמטון.
בנוסף, פיינליסטים באיפור : האיש שחזר לחיים (כי לדיקפריו יש זקן), מקס הזועם (כי דה), חוקי הפשע (כי ג'וני דפ נראה כמו ערפד יותר אפילו מ"צללים אפלים"), אגדת האחים קריי (כי..הא?), הסרט של ויל סמית' Concussion ( כי .. ויל סמית'?), מר הולמס והאיש בן המאה שקפץ מהחלון ורגע, זה לא היה לפני שנה הסרט הזה? (כי אנשים זקנים.)
ופיינליסטים בסרט הזר. מי שם? לא אנחנו. וכך ירדה רמת העניין של כל המדינה בקטגוריה הזאת. (טוב, נו, למתעניינים מאוד יש את: ירדן, פינלנד, דנמרק, אירלנד וקולומביה עם סרטים שכמעט ואף אחד לא שמע עליהם. ואת "קומדיה אלוהית" שעוד ייצא, "ילדות פרא" שכרגע על המסכים והוא סבבה, את "מבוך השקרים" שכבר יצא ואת זוכה פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר "בנו של שאול")
ועוד בעניין סרטי ז'אנר ישראליים בחו"ל
דדליין מדווח: "ג'רוזלם" של האחים פז יופץ בארה"ב ב-22.1 . תאריך הפצה בארץ עוד אין.
אמור להיות גם משהו כזה
הייתה הקרנת טרום בכורה של הסרט במכללת ספיר שלשום בנוכחות אחד הבמאים, ואאל"ט הוא אמר שהם מתכננים שזה יצא פה בחודשיים-שלושה הקרובים. יכול להיות שהוא התכוון להפצה בארה"ב ולא הבנתי נכון, אבל נראה לי שהוא דיבר על הארץ. אל תתפסו אותי במילה, בקיצור.
לגבי הסרט עצמו – לא ממש התלהבתי. גרסה פחות טובה של "קלוברפילד". אבל זה כן נחמד שהם מצאו פתרון יצירתי לשאלת ה"למה הוא לא עוזב את המצלמה ובורח" (או היא, במקרה הזה).
התכנייה של פסטיבל אוטופיה החלה ל(ה)טפטף
ובינתיים אפשר לראות אותו שם.
חוץ ממנו יש שם לא מעט סרטים מדוברים ומסקרנים (ומסקרנים פחות) לצפות להם ולהשלים:
"אנומליסה" (!!)
"אינרציה", ללא ספק הפתעת התחרות הישראלית בפסטיבל חיפה האחרון)
"הנערות האבודות" ("THE FINAL GIRLS")
"הברית הלגמרי חדשה", הנציג הבלגי לאוסקר. בינתיים בישראל: "באבא ג'ון"
"נהר אבוד", בכורת הבימוי השנויה במחלוקת של ריאן גוסלינג
והישר מפסטיבל ירושלים האחרון: "חדר מנוחה" של ג'רמי סולנייה ו"לילה טוב אמא".
"הנערות האחרונות"*
והוא ממש, ממש מומלץ.
על "ג'רוזלם" כתבתי שתי תגובות למעלה.
ואת "הדיבוק" אפשר לראות בשישי הקרוב בצהריים בלב דיזנגוף, במידה ויש לכם מנוי (או שאתם מכירים מישהו עם מנוי).
סרטים בפסטיבל שנראים לי מסקרנים – "אנומליסה", "חדר מנוחה" ("Green Room"), "הלובסטר" ו"טורבו קיד".
חדר מנוחה נהדר, הלובסטר טוב, לילה טוב אימא הוא אולי הסרט הכי גרוע שראיתי השנה. וגם אני חשבתי שג'רוזלם לא משהו.
היי, לא שמתי לב שגם "הלובסטר" שם
בהחלט מומלץ. סופסוף במאי זר שעושה מעבר חלק ומוצלח לסרט דובר אנגלית מבלי להתגמש על מה שעושה אותו ייחודי.
ואופס.
ואם מדברים על פפושלס
באחד מלקטי הסרטים יש אחד בשם "מי מפחד מהזאב המפגר". מעניין אם הם הוזמנו לזה.
נמסתי מ"הברית הלגמרי חדשה" בפסטיחיפה.
רוצו לראות.
אוף טופיק-ביקורות ראשונות ל"דינוזאור הטוב" ו"ויקטור פרנקנשטיין".
הקונצנזוס שמתהווה על "דינוזאור" (רק 36 ביקורות, ועדיין) הוא שזה סרט טוב. אחלה דבר להביא את הילדים, אנימציה משגעת, כדאי לראות. לא יותר. נדמה לי שסרט כזה מסמן את סוף תור הזהב של פיקסר הרבה יותר מסרט כמו מכוניות2-האחרון היה כל כך בולט בחירבון שלו שהיה קל לפטור את זה כמעידה. לעומת זאת, מה שקורה בשנים האחרונות הם רצף של סרטים-גם המשכים וגם מקוריים-שהם "סתם" טובים מאוד. נראה מה יהיה.
הסרט השני שנראה לי מעניין הוא פרנקנשטיין. יש לו אמנם רק 12 ביקורות, אבל עם 17% טריות די ברור שזה הולך להיות טבח. הסיבה שזה מעניין היא התסריטאי-מי שכתב את הסרט הוא מס לנדיס, הכותב של "כרוניקה" האדיר שנחשב בשנים האחרונות לאחד התסריטאים הכי מבטיחים בהוליווד. הבחור עוד לא בן 30, וייתכן מאוד שביחס לגילו הוא האדם שמכר הכי הרבה תסריטים אי פעם. יש לו ערוץ יו טיוב נחמד מאוד בשם uptomyknees שבו הוא מדבר בין השאר על עבודה בהוליווד, טיפים לכתיבת תסריט ועוד. הנה דוגמא לפיטץ' לתסריט שהוא נתן ל-nerdist (מומלץ מאוד להקשיב, למרות שהסגנון שלו קצת מעצבן לפעמים):
https://www.youtube.com/watch?v=ev7BrvTsslU
שני הדברים שהבנתי מהפיטץ' הזה הם שא. ברור מאוד למה הוא מוכר כל כך הרבה תסריטים. ההתלהבות שלו מדבקת.
ב. הבחור פשוט יוצר סיפורים מצויין.
אז למה לעזאזל כל פרוייקט שלו מאז כרוניקה נכשל? פרנקשטיין מצטרף ל-american ulta שיצא לא מזמן כעוד סרט עם תסריט של מקס לנדיס שנקטל ונכשל מסחרית. אין לי מושג איך גם הבמאי וגם התסריטאי של סרט כל כך טוב כמו כרוניקה הפכו ליוצרים של סרטים מחורבנים.
אמריקן אולטרה לא מחורבן.
(ל"ת)
לא ראיתי אותו-אבל 44% בעגבניות,6.1 ב-imdb.
הדיעה הנפוצה היא שהוא לא טוב (מחורבן אולי מילה חזקה מדי). הנקודה היא שהציפיות מהצוות של כרוניקה היו עצומות, ואם משקללים את מה שיצא מהם עד עכשיו-נפלנו איתם חזק.
למייקל בי. ג'ורדן הולך לא רע
אני חושב שכמו שאתה אומר, העניין הוא ציפיות. אני לא חושב שמקס לנדיס יעשה עוד תסריט שיהיה הצלחה רחבה כמו כרוניקה, אבל אמריקן אולטרה נהדר, גם אם די מצומצם בקהל שיכול להתלהב ממנו.
נו אז ספר קצת על אמריקן אולטרה ;)
(ל"ת)
בבקשה
הטרנד של להספיד את פיקסאר ואז
להכריז שהם חזרו על עצמם ממש נמאס לי. הרי רק לפני כמה חודשים יצא "הקול בראש" שהחזיר את האמון בפיקאסר אז למה ישר לקבור אותם בחזרה. אני בספק אם הם יחזרו על רצף יצירות מופת כמו בשנים 2007-2010 אבל אף פעם לא ציפיתי שהם יעשו זאת, זה כמעט בלתי אפשרי. אך בכל זאת הם עדיין אותו כוח יצירתי ויש להם פונטציאל לעוד המון יצירות מופת אבל פשוט יהיו להם גם סרטים שהם "רק טובים" (ואם במקרה שלהם "רק טובים" אלו סרטים מעולים כמו "בית ספר למפלצות" אז הלוואי על כל אולפן שאלו יהיו "הרק טובים" שלו).
אין שום דבר להספיד.
פשוט, אנשים, ואני בתוכם, עדיין מתקשים להיפרד מהתופעה המדהימה והחד פעמית שהיתה פיקסאר 1999-2010 – אולפן ש*כל* סרט שלו הוא נהדר, *כל* סרט שלו מקבל דירוגי עגבניות בשמים, *כל* סרט שלו מקורי, מופלא ומצליח. אין ולא היה ואולי גם לא יהיה דבר כזה. אז כשבאמצע יצא "מכוניות", היה אפשר להתייחס לזה כיוצא דופן אחד ולהתעלם מזה. וכשיצא "מכוניות 2", אז היחס היה "פיקסאר, חוץ מסרטי מכוניות שלא נחשבים". וכשיצא "אמיצה", שהיה רק טוב, אז זהיה "פיקסאר חוץ ממכוניות ואמיצה", ואחר כך "פיקסאר אבל רק הסרטים המקוריים שלהם, חוץ ממכוניות ואמיצה, וכן כולל ההמשכים של צעצוע של סיפור שהם כן מצוינים אבל לא כולל צעצוע של סיפור 4 שהוא מיותר", וככל שעבר הזמן היה צריך לשים יותר ויותר סייגים כדי לשמור את תדמית האולפן האלוהי שלא עושה טעויות.
אין מה לעשות, פיקסאר היום הם אולפן אנימציה מאוד (מאוד) מוצלח, אבל הם לא יוצרי יצירות המופת הסדרתיים שהם איכשהו היו פעם ועד היום אף אחד לא יודע איך הם עשו את זה. זה לא "הספד": הם לא מתו, הם לא מכרו את נשמתם, ועובדה שלפעמים הם עושים סרטים מעולים במידה יוצאת דופן, כמו "הקול בראש" – אבל לא *כל* סרט שלהם הוא כזה, ומאוד לא סביר שהם הולכים לחזור למצב שבו כל סרט שלהם הוא כזה. זה המצב.
להזכירך, גם לאי נחיצותו של צעצוע של סיפור 3 הגבת בזמנו באותו אופן.
אני נשאר אופטימי, כי אם יש מקום שיש בו אנשים שיודעים מה הם עושים – זה בפיקסאר.
אני מוכן להסכים שאכלנו את הכובע עם צש"ס 3
אבל לצש"ס 4 יש שתי בעיות עיקריות להתמודד איתן:
1) בניגוד לצש"ס 2, צש"ס 3 הגיע עם סיום מדהים ומושלם לגמרי שכל המשך נראה מיותר אחריו.
2) פיקסאר הוציאו עוד שני המשכים (למכוניות ולמפלצות בע"מ) שלא ממש היו יצירות מופת שהתעלמו על קודמיהן (אם כי חיבבתי מאוד את אוניברסיטת המפלצות, אבל הוא נופל ישר לקטגוריית "סרט טוב מאוד של פיקסאר אבל לא מדהים").
מקס לנדיס בשיחה עם redlettermedia על הוליווד
https://youtu.be/DR-Dry8Qb4A
MI-5
השבוע יוצא MI-5. לא, לא משימה בלתי אפשרית 5 – זה יצא כבר. הסרט עם השחקן של ג'ון צנון שמקווה שמספיק אנשים יתבלבלו ויראו אותו שקורא לעצמו MI-5 (Spooks: The Greater Good) במה שהוא בקלות השם הלועזי הגרוע של השנה בשלוש רמות שונות לפחות.
!THE GREATER GOOD
(ל"ת)
MI5 היה השם של סדרת הטלוויזיה שעליה התבסס הסרט כאשר היא שודרה בארה"ב
כך שמאחורי התרגום הזה יש לפחות היגיון כלשהו, גם אם הוא מחורבן. על הסרט כתבתי פה:
http://www.fisheye.co.il/d23_2015/#target-comment-920399
יאיר רווה מנצל את הידיעה על קשלס ופפושדו כדי לסקור עוד כמה פרויקטים שבמאים ישראלים (כמעט) ביימו בהוליווד:
http://cinemascope.mako.co.il/archives/23008
החלק היותר מעניין כאן הוא שיאיר ככל הנראה אישר שזו לא רק שמועה ושהם באמת בדיבורים לביים את הסרט
נכון, זה לא נאמר חד וחלק אבל העובדה שיאיר אומר "קשלס ופפושדו עכשיו בדיבורים עם וורנר על לביים את ליגת הצדק האפלה" ומסתבר שהוא גם דיבר עם קשלס והוא אפילו הגיב לו, די מאשרת את הדברים, לא ככה?
קשלס אומר במפורש שדברים קורים,
הוא לא אומר שכן יביימו, אבל הוא לא אומר שלא. זה עדיין לא אומר שום דבר סופי, אבל זה אומר שיש מגעים כלשהם ברמה כלשהי.
האם תתפרסם באתר ביקורת על ׳ג׳סיקה ג׳ונס׳? היא גם גיבורת על, אז זה קשור לכתבה:)
לא סביר.
(ל"ת)
סתם מסקרנות, האם ראית את הסרט? או את דרדוויל?
ומה חשבת עליהם באופן כללי?
לא ראיתי אותם.
(ל"ת)
"אז על מה הסרט?"
האשטאג משעשע שרץ בטוויטר – הסברת עלילות של סרטים בצורה גרועה.
תסריטים, רבותיי, תסריטים
גם השנה פורסמה "הרשימה השחורה" – רשימת התסריטים הפופולריים ביותר שלא הופקו. מדובר בסרטים שתסריטיהם נכתבו בשנת 2015 או שמשויכים אליה בדרך אחרת, וטרם הגיעו לשלב הצילומים בשנה זו. הרבה תסריטים שהופיעו ברשימות שחורות בעבר הפכו לאחר מכן לסרטים, כמו "ארגו", "ג'אנגו ללא מעצורים", "וויפלאש" ועוד. כל שנה יש רשימה מעניין עם מגוון סרטים מז'אנרים שונים, שעשויה להיות רמז לסרטים שנשמע עליהם בקרוב.
את הרשימה המקורית אפשר לראות כאן, את התסריטים המלאים אפשר – לפחות כרגע – לקרוא כאן (תודה לקסם). וזה התרגום שלי לרשימה:
"Bubbles", נכתב ע"י אייזק אדמסון.
שימפנזה תינוק מאומץ ע"י כוכב הפופ מייקל ג'קסון. כשהוא מקריין את הסיפור של עצמו, באבלס מתאר את חייו במעגלים הפנימיים של מלך הפופ במהלך הסקנדלים שטלטלו את חייו של ג'קסון ובסופו של דבר הביאו לשחרורו של באבלס.
"Stronger", ע"י ג'ון פולונו וסקוט סילבר.
סיפורו האמיתי של ג'ף באומן, שאיבד את רגלו בפיגוע שהתרחש במרתון בוסטון ב 2013. לאחר מכן היה לו חלק אינטגרלי בחקירה המשטרתית שהובילה ללכידת האחים צרנייב.
"The Libertine", ע"י בן קופיט.
לאחר שראש המועצה הלאומית הצרפתית מושם תחת מעצר בית עקב האשמות בתקיפה מינית, הוא צריך לחיות בדירה תחת משמר עם אשתו המנוכרת עד שהתיק יסגר.
"Rocket", ע"י ג'פרי גלבר וריאן בלנזון.
רוג'ר "הטיל" קלמנס, אחד ממגישי הבייסבול הכי גדולים אי פעם. יש לו 354 נצחונות והוא זכה במספר שיא של 7 פרסי קיי יאנג (פרס למגישים בבייסבול). זה הסיפור על למה הוא לא נמצא בהיכל התהילה.
"Crater", ע"י ג'ון ג'. גריפין.
על הירח, חמישה נערים יוצאים ללא אישור לנסיעה מלאת הרפתקאות לפני שאחד מהם נשלח למסע של 75 שנים לכוכב אחר, ומשאיר את חבריו מאחור.
"Miss Sloane", ע"י ג'ונת'ן "ג'וני" פררה.
לוביסטית קשוחה מקריבה את הקריירה הפוליטית שלה כדי לדחוף הצעת חוק שתאכוף חוקים יותר נוקשים בנוגע לכלי נשק.
"True Fan", ע"י ג'ון וויטינגטון.
אחרי שהפריע למהלך של משחק של ה"שיקאגו קאבס", מעריצים אדוקים של הקבוצה עינו ועקבו אחרי סטיב בארטמן, לאחר שפעולתו עלתה לקבוצה בזכייה בליגה הלאומית בפעם הראשונה מאז 1945. שנים לאחר מכן, כשהוא גר בעיר חדשה תחת זהות חדשה – אבל מדוכא, בעל עודף משקל ועובד במקום גרוע – סטיב פוגש אישה שנותנת לו סיבה לחיות.
"Pale Blue Dot", ע"י בריאן ס. בראון ואליוט דיג'יספי.
שנה לאחר שחזרה ממשימה בחלל, האסטרונאוטית המוערכת לאורה פפר נעצרת באשמת ניסיון לרצוח אסטרונאוט אחר.
"Reagan", ע"י מייק רוסוליו.
כשרונלד רייגן מתחיל לפתח דמנציה בתחילת כהונתו השנייה, מתמחה שאפתן מקבל משימה לשכנע את הרמטכ"ל שהוא שחקן שמגלם את רייגן בסרט.
"Bump", ע"י אורי גוונדלמן ורוב מקלילנד.
אחרי תאונת פגע וברח, חייו של עורך דין נחשפים במהלך לילה אחד שבו הוא מנסה להפטר מגופה שמתבררת להיות יותר מקורבן תמים.
"Eli", ע"י דייויד צ'ירצ'ירילו.
לאחר שהוא עובר ל"בית נקי" כדי לטפל בבעיות המערכת החיסונית שלו, אלי בן ה 11 מתחיל להאמין שהבית רדוף. כשהוא לא יכול לעזוב, אלי מבין שהבית, והרופא שאחראי עליו, יותר מרושעים משהם נראים.
"Septillion* to One", ע"י אדם פרלמן וגרהאם סאק.
סוכן FBI לשעבר שעובד ביחידת ההונאה של הגרלת הלוטו בטקסס מתאהב באשיה שהוא חוקר לאחר שהיא זוכה בפרס הגדול שלוש פעמים ברצף.
*ספטיליון – 10 בחזקת 24.
"White Boy Rick", ע"י לוגן ונוח מילר.
סיפורו האמתי של ריצ'ארד וורש הבן, האיש הלבן היחיד שהיה ברון סמים מצליח בשכונה בדטרויט של שנות ה 80.
"Boomtown", ע"י מאט קינג.
חוקר תעשייתי עם סוד שמור מגלה קונספירציה פלילית בדקוטה הצפונית.
"Dreamland", ע"י ניקולס זוורט.
כשהחווה של משפחתו על סף עיקול, יוג'ין אוונס בן ה 15 נחוש לתפוס שודדת בנק במנוסה ולאסוף את הפרס על ראשה. כנגד כל הסיכויים, הוא תופס אותה לפני ה FBI והמשטרה, אך מגלה שדברים אינם כפי שהם נראים.
"The Fisherman", ע"י וויל דאן.
דייג שט אל מרת'ה'ס ויניארד (אי ליד מסצ'וסטס) כדי לחפש את הכריש שהרג את חבריו המלחים בזמן שהיו נטושים בלב ים במשך ארבעה ימים לאחר שהספינה שלהם הותקפה ע"י צוללת יפנית.
"The Water Man", ע"י אמה נידל.
ילד צעיר מנסה להציל את אמו מסרטן סופני בכך שהוא מחפש אחר האגדה העירונית, "איש המים", שלפי הסיפורים הצליח להביס את המוות.
"All the Money in the World", ע"י דייויד סקרפה.
סיפור חטיפתו של ג'ון גטי בן ה 16, בו היו מעורבות "הבריגדות האדומות", הצהובונים האיטלקים והותיקן.
"Boy", ע"י מאטסון טומלין.
נער שנולד עם כוחות מיוחדים מבלה את ילדותו בהחלפת שמות וערים כדי לשמור על זהותו. כשהוא מאבד שליטה ובטעות הורג את אביו, הוא ואמו צריכים לחיות במנוסה.
"The Shave", ע"י תומאס ווייט ומיילס האבלי.
שוטר מושחת שזוכה מרצח של תלמיד מצטיין מבקר במספרה של אביו של הנער, ובזמן שהאב מגלח אותו הוא מספר לו על חייו של הנער.
"Do No Harm", ע"י ג'וליה קוקס.
חייה של מנתחת שאפתנית מקבלים תפנית מסוכנת כשהיא מתחילה ברומן עם רופא שתסביך האלוהים שלו מתנגש עם שלה.
"Hammerspace", ע"י מייק ואן ווייס.
נער שחולה במחלה סופנית ומחפש תשובות לגבי אביו הנעדר מוצא מפתח לשער למימד מקביל מצוייר, וחבר חדש עוזר לו לתקן את משפחתו השבורה.
"The Wretched Emily Derringer", ע"י כריס תומס דולין.
בזמן שהיא מטילה אימה על העיירה שלה כרוצחת סדרתית תחת הכינוי "הקוצבת הלא-יוצלחת", אמילי דרינג'ר בת ה 13 מתעצבנת כאשר רוצח חדש מגיע לעיר והתושבים מייחסים את הרציחות המרושלות שלו ל"קוצבת". בסיפור ההתבגרות המקברי הזה, אמילי צריכה להתמודד עם התחרות וגם עם הצרות הרגילות של תלמידה בחטיבת ביניים.
"Pandemonium, Splendidly Managed", ע"י ברט קונראד.
שדרן חדשות מפניקס בעל מעמד של סלבריטאי מתחיל לאט לאט לאבד את שפיותו בזמן שהוא מנסה להפוך למגיש של שעשועון בלוס אנג'לס.
"The Virginian", ע"י מייקל ראסל גאן.
מבוסס על רומן של אוון וויסטר. ג'ורג' וושינגטון הצעיר, שנואש להצטרף לצבא הבריטי, מקבל על עצמו משימה מסוכנת לכבוש מבצר צרפתי ולהציל את המושבות האמריקאיות.
"Castle Drive", ע"י מת'יו סקוט ווינר.
מבוסס על אירועים אמיתיים. סיפור הכתיבה של רב-המכר "Fatal Vision" מ 1983 שמספר על הקיץ שבו בילה העיתנואי ג'ו מקגינס עם "רוצח הכומתה הירוקה" ג'פרי מקדונלד בזמן המשפט שלו על רצח אשתו וילדיו.
"Cut and Run", ע"י זואי מקארת'י.
אורולוגית וזונה שפרשה חוברות כדי לעצור סוחר נשים במיאמי.
"The Burning Woman", ע"י בראד אינגלסבי
אישה פזיזה ובליינית מתעמתת עם הצד האפל של החיים לאחר שהיא מאבדת את בתה.
"Mayday 109", ע"י סמואל ו. פרנקו ואיוון קילגור.
מבוסס על אירועים אמיתיים. ג'ון קנדי הצעיר נאבק להציל את הצוות של האנייה שלו לאחר שהיא מוטבעת ע"י ספינת לחימה יפנית במלחה"ע השנייה.
"Morningstar", ע"י דייויד בירק.
המלחמה נגמרה. בני האדם הגיעו להסכם הפסקת אש אכזרי עם גזע חייזרים שפלש, ומלחמה קרה חדשה החלה. לאחר שהם חושדים שיש חייזר מרגל בשורותיהם, מחלקת המודיעין של האו"ם מגייסת את הסוכן הכי טוב שלהם, מרטין וובר, למצוא את החפרפרת.
"Move That Body", ע"י לוסיה אניילו ופול וו. דאונס.
חמש חברות שוכרות בית חוף במיאמי בשביל מסיבת רווקות ובטעות הורגות את החשפן.
"Nyad", ע"י רוברט ספקלנד.
מבוסס על סיפורה האמיתי של השחיינית דיאנה ניאד, שב 2013 – אחרי 4 נסיונות כושלים וכשהיא בת 64 – הפכה לאדם הראשון ששחה מקובה לפלורידה (55 שעות ללא הפסקה) כשהיא מתגברת על סיכויים בלתי-אפשריים, טרגדיה אישית ו 160 ק"מ של אוקיינוס.
"Queen of the Air", ע"י קאט ואסקו.
מבוסס על ספר בעל אותו שם. סיפורה של אמנית הטרפז ליליאן לייצר ומערכת היחסים שלה עם הקולגה אלפרדו קודונה, שהיו שניים מאנשי הבידור הכי מפורסמים בזמנם.
"Spring Offensive", ע"י מת'יו מקינרני-לאקומב.
ד"ר ליז סקוט, חברה בארגון הבריאות הבינלאומי, מקבלת משימה לעצור התפשטות של אבולה במחוז חמלד באפגניסטן, בזמן שהטליבאן מתכנן להפוך את ההתפשטות המקומית לאסון עולמי.
"Blackfriars", ע"י כריס ברמנר.
בזמן הטווח בבלקפרייארס ב 1978, שוטר מבוסטון ונוכל שהפך לעד מדינה הופכים לחברים בזמן שהם מסתתרים בברמודה. הם מתכננים יחד תרגיל עוקץ לתובע מחוזי מבוסטון.
"Circle of Treason", ע"י אנה וואטרהאוס וג'ו שרפנל.
מבוסס על ספר בעל אותו שם. כששתי נשים ב CIA חושדות שיש שם חפרפרת, עליהן להתגבר על ההיררכיה והשובניזם בארגון כדי ללכוד את הבוגד.
"Star One", ע"י דייויד קוגסהול.
שני סוכני CIA צריכים להתגבר על השקפות העולם השונות שלהם כדי לחמוק מכוחות של הצבאות הסובייטים והסיניים במהלך משימה בטיבט ב 1950. סיפורו האמיתי של סוכן ה CIA הראשון שנהרג במהלך עבודתו, ה"כוכב הראשון" בקיר הזכרון של הארגון.
"Bare Knuckle", ע"י דייב מטילו.
ניו-יורק, 1862. אלוף ההיאבקות בידיים חשופות, "באד ג'ק", מתאהב בבחורה צרפתייה ומשתמש בכוח הפוליטי שלו כדי לשלוח את בעלה האירי לקרב במלחמת האזחרים כדי שיוכל לתפוס את מקומו לידה. לרוע מזלו, הבעל לא מת במלחמה וחוזר עם רצון לנקום.
"Chappaquiddick", ע"י טיילור אלן ואנדרו לוגן.
מבט עובדתי מבחינה היסטורית על מה באמת קרה שטד קנדי סטה מהכביש אל תוך נמל במרת'ה'ס ויניארד בזמן שמרי ג'ו קופנצ'ה הייתה במכונית.
"Great Falls", ע"י אנדי פרידהוף.
לאחר שהרגו צייד עם הניידת שלהם מתוך רשלנות, סגנית השרף והשוטר האחראי עליה צריכים להחליט מה לעשות עם העד היחיד למקרה – אסיר שנמצא ימים ספורים לפני הוצאתו להורג.
"Hunting Eichmann", ע"י מת'יו אורטון.
צוות מוסד חשאי נשלח ללכוד את אדולף אייכמן בדרום אמריקה.
"Battle of New Orleans", ע"י דן קנקה.
באחד מהסיפורים הכי גדולים בהיסטוריה של ארה"ב שלא סופרו, הגנרל והנשיא-לעתיד אנדרו ג'קסון חובר נגד רצונו עם הפיראט הידוע לשמצה ז'אן לאפיט כדי להוביל קבוצת חיילים נגד הצבא הבריטי במלחמה של 1812.
"Crimson Trail", ע"י ג'רמי שיפ.
מבוסס על סיפור אמיתי. כשהוא שבור לאחר הרצח האכזרי של משפחתו, כומר מסכן את נשמתו כדי להוביל קבוצה של אנשים במרדף אחר האחים הארפ – הרוצחים הסדרתיים הראשונים באמריקה.
"Labyrinth", ע"י כריסטיאן קונטררס.
מבוסס על ספר בעל אותו שם. סיפור חקירת הרציחות של הראפרים טופאק שאקור ונוטרויוס ביג.
"Our Week With Waller", ע"י אוון ושיה מירזאי.
לאחר שהם מפוטרים, שני אמריקאים יוצאים לחופשה בספרד, שם דרכיהם מצטלבות עם זו של אחד הטרוריסטים המסוכנים בעולם.
"Set It Up", ע"י קייטי סילברמן.
שני עוזרים צעירים מבינים שיהיה להם יותר זמן פנוי אם הם יעסיקו את הבוסים שלהם, אז הם מנסים לשדך ביניהם.
"A Speck in the Sea", ע"י ג'ף פופ.
מבוסס על מאמר בעל אותו שם. סיפור אמיתי על הצלתו של הדייג ג'ון אלרידג' לאחר שנפל לאוקיינוס באמצע הלילה ב 24 ליולי כשהוא במרחק של 65 ק"מ מ-מונטוק, ללא חגורת הצלה וללא דרך להודיע על מיקומו.
"Untitled Sociopath Project", ע"י טופר רייס-לורנס.
חייו המושלמים לכאורה של תושב ניו-יורק מתחילים להתפרק לאחר שהוא נחשד ברצח של הקולגה שלו, והאליבי היחיד שלו הוא הכפיל שלו שהתחיל לעקוב אחריו.
"Ares", ע"י ג'נבה רוברטסון-דוורט.
סיפור השרדותו של אסטרונאוט שקפסולת החלל שלו התרסקה במדבר האפריקאי ושהמשימה שלו לחלל הייתה חלק מקונספירציה גדולה.
"Final Journey", ע"י מייקל לי ברלין.
אסקימוסית זקנה מגורשת מהכפר שלה ונאלצת לשרוד לבדה בקור של הקוטב.
"Militia", ע"י הנרי דנהאם.
אחרי ירי בלוויה משטרתית ע"י מישהו שחשוד בחברות במיליציה, שוטר לשעבר ואדם שחבר במיליציה צריכים לחקור את החשודים בתוך המליציה שלו, לפני שמתקפות של חקיינים יגרמו למלחמה כללית בין שוטרים ומיליציות.
"Salem", ע"י מארק ביאנצ'ולי וג'ף ריצ'ארד.
15 שנים אחרי משפטי המכשפות, הצלקות של סיילם נפתחות מחדש כשנשים צעירות נמצאות ללא רוח חיים. כשהם נואשים לתשובות, זקני העיירה פונים למדען כדי לחשוף את האמת מאחר האירועים שמתרחשים בקהילה שלהם.
"Tomorrow on the Runway", ע"י פרדריק סטון.
לקרמיט סיינט לוסי יש גם מגוחך, והוא לא מוכן להתמודד עם אחריויות של מבוגרים. לאחר שהוא מטולטל ע"י טרגדיה, קרמיט מחליט לגדל שני ילדים צעירים.
"Treasure Island", ע"י ג'יימס קוין.
מבוסס על הספר המפורסם. ג'ים הוקינס מוצא מפה שמובילה לשלל קבור. כדי להגיע אליו עליו לעבור מסע מסוכן, להתעמת עם פיראטים ולהיות תחת חסותו של לונג ג'ון סילבר.
"Untitled Larry Hillblom Project", ע"י מאט פורטנוי.
הסיפור המוזר אך אמיתי של הקרב על ירושתו של לארי לי הילבלום, המיליארדר שייסד את DHL.
"An African Western", ע"י קלואי קסטלון ורידג'וויי ווילסון.
לאחר שהכפר של בחורה אפריקאית צעירה נהרס ע"י יחידה צבאית "נוצרית" ואחותה נחטפת, היא משתמשת בכל נשק אפשרי ויוצאת למסע כדי להציל את קרובת המשפחה האחרונה שלה.
"Atlantic Wall", ע"י זאק דין.
צנחן אמריקאי בודד שננטש מאחורי קווי האויב שעות ספורות לפני ההתקפה על נורמנדי מקבל משימה להעביר מודיעין בעל השפעה קריטית על תוצאת המלחמה וגם מחוייב לקיים הבטחה להגן על בנו של חבר לקרב שנהרג.
"Bed Rest", ע"י לורי אוונס טיילור.
אמא-לעתיד שמקבלת הוראה להישאר במיטה כל הזמן למען בריאותה מתחילה לחוות אירועים על-טבעיים.
"I Believe in America", ע"י טרי קליין.
מבט אל מאחורי הקלעים של "הסנדק", החושף שהמוחות היצירתיים מאחורי אחד מהסרטים האמריקאים הכי מפורסמים שאי פעם נעשו היו לא פחות ערמומיים ואכזריים מהמאפיונרים בסרט.
"Ida Tarbell", ע"י מארק מקדוויט.
סדרת המגזינים של אידה טרבל, "ההיסטוריה של חברת הנפט 'סטנדרד'", לא רק תשנה את ההיסטוריה של העיתונות אלא גם את גורלה של אימפריית רוקרפלר.
"A Life Fantastic", ע"י נטלי אנטוקי.
אמא חד-הורית עם מחלה סופנית יוצאת למסע עם בנה בן ה 9 והמטפלת שלו כדי למצוא משפחה אוהבת שתקבל אותו, לא משנה איך הוא יגדל להיות.
"Lou", ע"י מגי מקגוואן קון.
אישה מבוגרת שחיה על אי מבודד צריכה לעזור לשכנתה הטיפשה להציל את הבת שלה מהאקס שלה שחטף אותה וברח אל תוך היער.
"Preconception", ע"י ג'ייק מורס וסקוט וולמן.
זוג לפני לידת ילד(ת)ם הראשון\ה יוצאים לעשות שלל דברים לפני שהמשפחה תתרחב.
"Senior Year", ע"י אנדרו קנאוור וארתור פיילי.
מעודדת מתעוררת אחרי קומה של 20 שנה וחוזרת לשבת בשולחן של המגניבים ולנסות להיות מלכת הנשף, רק שהפעם היא בת 37.
"Verona", ע"י ניל ווידנר וגווין ג'יימס.
עיבוד חדש ושונה ל"רומיאו ויוליה".
"105 and Rising", ע"י אנדרו קיפיוט.
בתוך הכאוס של אומה שקורסת, ב 29 באפריל 1975 המטרה הייתה ברורה: לפנות בבטחה את כל האמריקאים הנותרים בסייגון. אבל לסרן ג'ים קין ולשגריר גרהאם מרטין, הרגע הזה ייצג משהו אחר: ההזדמנות האחרונה לקיים הבטחות וחובות לתושבים של דרום וייטנאם.
"The Boy", ע"י אוון אגרטון.
16 שנים לאחר שדקרה חבר לכיתה כדי לרצות רוח שידועה בתור "הילד", אישה מוכת-חרטה חוזרת לעיר הולדתה כדי לחיות עם אחותה ואחיינה. אבל כש"הילד" ממשיך לרדוף אותה, עליה להתעמת עם הפחדים שלה ולחשוף את האמת על "הילד" לפני שיגבה את חייו של אחיינה.
"Free Agent", ע"י סאם רגנייר.
מנהלת ב NBA בקבוצת ה"גולדן סטייט ווריורס" מנסה להשיג את השחקן הכי חשוב בקריירה שלה בזמן שהיא מטפלת בגירושים מכוערים ומנהלת מערכת יחסים מסובכת עם קולגה צעיר יותר ואחותו המתבגרת.
"Homegrown", ע"י ז'אק אדליין.
נער מגודל בבידוד ע"י אביו ולומד דברים רק ממנו. לאחר שהאב נעצר, הנער נשלח לחיות עם משפחה אומנת ומתחיל ללמוד בבית-ספר ציבורי, מה שמאיים על מערכת היחסים שלו עם אביו וגורם לו לפקפק בכל מה שלמד.
"The Canyon", ע"י אלכס קופלו.
כשהורים וילדיהם הבוגרים מתאחדים בשביל טיול אל הגרנד קניון, הקונפליקטים המשפחתיים שצצים בזמן הנסיעה הופכים ליותר מעייפים מאשר ההליכה הארוכה המתוכננת.
"Carnival", ע"י מטיאס קארוסו.
זורק סכינים קטלני שעובד בקרנבל מחליט לצוד את חברי ארגון הפשע שרצחו את אחותו.
"Damsel", ע"י בריאן מקמולין.
לאחר שקודם נכלאה בתוך מגדל ואז הוסתרה עמוק בתוך היער כדי למנוע מהנסיך להציל אותה, רפונזל מחליטה לנקום.
"Francis and the Godfather", ע"י אנדרו פארוטה.
כשהוא ניצב מול קריסה כלכלית, הבמאי פרנסיס פורד קופולה נאלץ לביים את העיבוד לספרו של מאריו פוצו, "הסנדק", מה שמציב אותו מול המפיק האגדי רוברט אוונס, בקומדיה הזאת על אמנות נגד מסחריות.
"Green River Killer", ע"י מייקל שין.
מבוסס על קומיקס בעל אותו שם. הסיפור עוקב אחר הבלשים שחוקרים את "הרוצח מגרין ריבר" כשהם מנסים לברר לא רק את העובדות מאחורי סדרת רציחות שהתרחשו בצפון-מערב הארץ במשך יותר מעשור, אלא גם את הפסיכוזה של הרוצח איתו הם מתעמתים.
"Landslide", ע"י וויל סטייפלס וטוני קמרינו.
מבוסס על ספר. החיפוש של אמריקה אחר הטרוריסט אבו מוסאב אל-זרקאווי, והאיש שהיה לו תפקיד מפתח בלכידתו ע"י שימוש בלוחמה פסיכולוגית.
"Resurface", ע"י פיט ברידג'ס.
רעידת אדמה תת-ימית גורמת למותם של צוות מחקר שעובד בתחתית המרינה. שני שורדים עם אספקה מוגבלת צריכים לעלות 10 ק"מ חזרה לקרקעית לפני שייגמר להם האוויר.
"Songs of Treblinka", ע"י ויוריקה בלאן.
מבוסס על סיפור אמיתי. מנצח יהודי מפורסם מתכנן מרד יחד עם אסירים נוספים בזמן שהוא רוכש את הכבוד של שוביו הנאצים במחנה המוות המוכר ביותר בפולין.
"Three Months", ע"י ג'ארד פריידר.
לאחר שהוא נחשף למחלה מינית בסוף השבוע של סיום התיכון ב 2011, נער הומוסקסואל ממיאמי מתחיל מערכת יחסים עם מישהו מקבוצת התמיכה שלו בזמן שהם מחכים במשך שלושה חודשים לתוצאות הבדיקה המדויקות.
"Wish Upon", ע"י ברברה מרשל.
כשקלייר בת ה 16 מוצאת תיבה קסומה שמבטיחה לה הזדמנות לחיים שתמיד רצתה, היא לא מתארת לעצמה שכל משאלה תגבה מחיר קטלני.
בנוגע לתסריט על רייגן
אני לא חושב שהמתמחה מקבל משימה לשכנע את הרמטכ"ל – תרגמת במקרה מהמושג Commander in Chief? כי הכוונה במושג הזה היא לנשיא (כלומר, רייגן עצמו).
אני די בטוח שהתסריט האחרון היה ספר צמרמורת בזמנו
(ל"ת)
זה קונספט שמופיע בכל מיני מקומות
אבל אתה צודק. לצמרמורת היה משהו כזה רק עם מכשפה ולא תיבה קסומה.
הקונספט של משאלות שמתגשמות על הצד הכי גרוע מאוד ישן.
הגרסה הכי ישנה שאני מכיר היא הסיפור המצוין the monkey's paw מ-1902 (זמין לקריאה באינטרנט-מומלץ!), ולך תדע אם לא היה משהו עוד קודם.
על תשכח את הפרק המופתי
של ריק ומורטי שכולו פרודיה בדיוק על זה
אתה מדבר על הפרק עם השטן?
כי אני קראתי אותו יותר כפארודיה על "דברים שצריך" של סטיבן קינג.
עדכונים, רבותיי, עדכונים
עדכונים שמצאתי ברשת על הסרטים הנ"ל. אם אתם יודעים משהו שפספסתי, מוזמנים להוסיף.
"Bubbles" – לפי דדליין, הסרט עומד להיות באנימציית סטופ-מושן בסגנון "אנומליסה", ויופק ע"י החברה של דן הרמון.
"Stronger" – את באומן מגלם ג'ייק ג'ילנהול ואת הסרט מביים דייויד גורדון גרין ("משברים בע"מ", "פיינאפל אקספרס").
"Miss Sloane" – הסרט מבויים ע"י ג'ון מאדן ("הוכחה", "מלון מריגולד האקזוטי"). ג'סיקה צ'סטיין בתפקיד הראשי, ואיתה מככבים אליסון פיל, מארק סטרונג, ג'ון לית'גו ועוד.
"Regan" – פה קרה משהו מעניין. וויל פארל היה אמור לגלם את רייגן (לפי חלק מהדיווחים הסרט הוא "קומדיית אלצהיימר", מה שזה לא אומר), אך יממה לאחר ההכרזה על הליהוק, ילדיו של רייגן פנו לפארל וביקשו ממנו לרדת מהעניין, בטענה שהמקרה של אביהם ואלצהיימר בכלל אינם נושא לבדיחה. באותו יום הוכרז שפארל פרש מהפרוייקט, והוא טרם הוחלף.
"The Burning Woman" – ידוע רק שאת הסרט יביים ג'ייק סקוט. אה, ויפיק אותו אבא שלו, איזה אחד בשם רידלי סקוט.
"Move that Body" – בנוסף לכתיבה שלו, לוסיה אניילו גם תביים את הסרט. היא ביימה וכתבה כמה פרקים של "ברוד סיטי" (לא ראיתי, אבל אומרים שזה טוב). סקרלט ג'והנסון תככב, ולצידה יהיו אילנה גלייזר (אחת הכוכבות של "ברוד סיטי"), זואי קרביץ, קייט מקינון (SNL) וג'יליאן בל ("רחוב ג'אמפ 22").
זה אחד הפרוייקטים שהכי מסקרנים אותי ברשימה. נשמע שיש לו פוטנציאל להיות ממש טוב, ואני מקווה שהוא יהיה. מה שכן, השם הרשמי שלו עכשיו הוא "Rock that Body", שזה קצת חבל כי זה מאבד את המשמעות הכפולה המשעשעת של השם המקורי.
"Spring Offensive" – לפי כתבה מדצמבר, מאט ריבס ("קלוברפילד", "כוכב הקופים: השחר") יפיק ואולי גם יביים.
"Chappaquiddick" – כנראה שג'ון קוראן (מי?) יביים וג'ייסון קלארק יגלם את טד קנדי.
"Hunting Eichmann" – לפני כחודשיים פורסם שאולי כריס וויץ ("דמדומים", "מצפן הזהב") יביים.
"Set it Up" – פורסם לא מזמן שאולי אמיליה קלארק תככב.
ובפינת החדשות המוזרות
האסברו עובדת על יקום קולנועי חדש שיכלול את גיבורי "כח המחץ" (כנראה שעדיין לא ויתרו עליהם אחרי שני הסרטים) שאליהם יצורפו דמויות ממותגים אחרים של חברת הצעצועים, בעיקר כל מיני זבל שלא שמעתי עליו כמו M.A.S.K, רום אביר החלל, מיקרונאוטס ו… הולי שיט, אבירי האור הקסום?!?!??!
הסרטים הפופולאריים ביותר בגוגל, שנת 2015
ב-YNET מתפרסמת ידיעה על החיפושים הפופולאריים ביותר בגוגל במהלך השנה החולפת בישראל ובעולם:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4740070,00.html
הרשימה הקולנועית מעניינת, במיוחד כשמשווים את הסרטים שזכו לחיפושים הרבים ביותר אצלנו לעומת אלה שזכו לכמות הגדולה ביותר של חיפושים ברחבי הגלובוס. זה לא מעיד, כמובן, על כמות צופים או הכנסות אבל כן מעיד משהו על רמת העניין שסרטים מייצרים.
בכל מקרה, בין שתי הרשימות יש לא-מעט חפיפות, במיוחד בכל הנוגע לשוברי-קופות מובילים ("עולם היורה" ו-"מהיר ועצבני 7" – אם כי אצלנו "מהיר ועצבני 7" מדורג משמעותית יותר גבוה, כנראה ששומרים לסדרה הזו חסד נעורים מימי גל גדות) וסרט מבוסס רב-מכר ("50 גוונים"). עוד נקודת דמיון בין שתי הרשימות: חיבה יתר ל-"צלף אמריקני". מצד שני, ברשימה העולמית ישנם סרטים מורכבים יותר, גם בגזרת שוברי הקופות ("כביש הזעם") וגם בגזרה האוסקרית ("בירדמן") שנעדרים מהרשימה הישראלית – חיפושי הגוגל בישראל, בכל הנוגע לשוברי-קופות, נוטים לכיוון הלא-מתוחכם, לפעמים ממש מתחתית החבית ("חטופה 3"?) ועם פופולאריות גדולה מאוד לקומדיות ("חופשה בהפרעה" ו-"טד 2" שנעדרים לחלוטין מהרשימה העולמית). בצד השני של המשוואה: "המיניונים" הוא הנציג היחידי בגזרת האנימציה ברשימה העולמית, והוא קיים גם ברשימה הישראלית… אבל הרבה מתחת ל-"הקול בראש", שלא נמצא ברשימה העולמית. למרות מבול הג'אנקאנימציה שפוקד את מקומותינו, חיפושי הגוגל מראים שבהשוואה ליתר העולם, יש לנו טעם טוב. גם הנוכחות של "להציל את מארק ווטאני" ברשימה הישראלית לעומת היעדרו מהרשימה העולמית הוא נקודה לטובתנו.
אחד הדברים הבולטים ברשימה העולמית הוא היותה מאוד אמריקאית – לא הייתי מצפה למצוא בה סרט כמו "היישר מקומפטון" אם בחיפושים המשוקללים לא היו נוכחים הרבה מאוד גולשים אמריקאיים (מצד שני, הייתי חושב את אותו דבר על "צלף אמריקאי" – והוא הגיע גם לרשימה אצלנו). אבל במקום התשיעי ברשימה העולמית בולט לו סרט הודי, שאין לי מושג איך לבטא את שמו ולא שמעתי עליו קודם – כך שהמאזן הדמוגרפי קצת פחות ברור לי.
ישראל מחוץ למירוץ לאוסקר בשפה זרה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4741061,00.html
איזו הפתעה…
מסתבר שגם ג'ים קארי וגם נורמן רידוס (דריל מ"המתים המהלכים") במשא ומתן עם וורנר על תפקידים בסרט!
הקאסט רק נשמע יותר ויותר טוב. רק תארו לכם את קשלס ופפושדו מביימים את הסרט הזה עם הקאסט הזה על פי תסריט של גיירמו דל טורו (שמסתבר שהוא כל כך טוב שבגללו וורנר מתעקשים בכל זאת להמשיך עם הסרט הזה למרות שדל טורו עזב)!
ג'ים קארי בסרט קומיקס של DC? מה כבר יכול להשתבש?!
(ל"ת)
אם להיות הוגנים, "באטמן לנצח" לא היה כזה נורא
האמת היא שתמיד חשבתי שהוא די חביב, בטח שלא הזוועה שהיא "באטמן ורובין".
ליד "באטמן ורובין" הרבה מאוד סרטים יראו נסבלים ומעלה
אבל בפני עצמו, "באטמן לנצח" הוא סרט רע מאוד. הוא מתהדר בתסריט דבילי, שלא מצליח לבנות שום מידה של מתח או עניין ודיאלוגים מזעזעים, כמו גם בהופעה איומה של כל המשתתפים, כולל ג'ים קארי. זה נראה כמו פארודיה גרועה על הסרטים הקודמים בסדרה (שביים ברטון).
הגיע הזמן לצאת מהארון המכונף
אני, mip, מודה ומתוודה בזאת, כי אני הכי אהבתי את באטמן לנצח מכל טרילוגיית הבאטמנים הראשונה (היתה איזה שמועה על סרט רביעי – אני מסרבת להכיר בקיומו!)
יכול להיות שזו העובדה שאני לא סובלת סרטים של טים ברטון שמפיל עליך את המטאפורות התיאוריות עם פטיש של חמש קילו על הראש, אבל אני פשוט לא הייתי מסוגלת לראות את הבאטמנים הראשונים, ומבאטמן לנצח ממש נהניתי.
ברטון הוא במאי כזה שאני יכולה להעריך את מה שהוא עושה. אני מבינה שאובייקטיבית היא במאי טוב, והסרטים שלו תמיד מאוד יפים ויזואלית. חבל רק שהם בלתי נסבלים בעיני…
שומאכר.
(ל"ת)
omg omg omg omg!
(ל"ת)
אבל ג׳ים קארי לא ממש נגד אלימות?
הוא לא הסכים לקחת חלק בפרסום קיקאס 2 בגלל זה.
זה אבל מן הסתם לא יהיה מדורג R ואלים כמו "קיק-אס 2"
(ל"ת)
אני מודה שאני לא מכיר את Justice League Dark מספיק,
אבל הקטע שלהם הוא לא שהאלימות היא הרבה יותר… אנושית… מזאת של ליגת הצדק?
כאילו, כמו ההבדל בין הסרטים של מארוול לסדרות של מארוול בנטפליקס.
אז... לא. דאג לימן יביים
http://www.comicbookmovie.com/justice_league/edge-of-tomorrow-director-doug-liman-will-helm-wb-and-dcs-justice-a144784
שוב, כמו במקרה "כאוס מהלך" אני לא לגמרי יודע מה אני מרגיש לגבי זה כי למרות שלימן הוא אחלה במאי אקשן ויודע גם מתי צריך לשים הומור הוא לא כזה במאי ויזואלי ובסרט כמו "היקום האפל" צריך מישהו ויזואלי. שלא לדבר על זה ש"היקום האפל" כשמו אמור להכיל יצורים די פריקים ואימג'ים קריפיים, משהו כמו "יחידת המתאבדים" רק אפילו יותר לאקסטרים (וטוב, נקווה) מה שאני לא יודע אם לימן יוכל לספק.
מה שזה אומר בנוסף
זה שהסרט "גמביט" של פוקס כנראה מת.
הו לא.
(ל"ת)
כאן קבור הסרט גמביט
הוא נולד במוחו הקודר של צ'נינג טאטום ונקבר כ"עדכון" באתרי קומיקס שמדווחים על כך שדאג לימן יביים את "ליגת הצדק האפלה" תמיד נזכור אותו ברגעים היפים שבו חשבנו לעצמנו "מה הקשר בין צ'נינג טאטום לגמביט?" ו" רגע, גמביט לא היה אמור לצאת השנה?"
אנחנו קוברים אותו כאן, בבית הקברות להפקות שלא התרוממו ליד אחיו ואחיותיו שהיו נשמעים הרבה יותר.
תהיה נשמתו צרורה בתחתית ערימת תסריטים בשולחן של מפיק.
אולי זה יהיה כמו "עיר החטאים 2"
כל שנה יראה כאילו הוא עומד לצאת וכל פעם הוא ידחה שוב ושוב עד שלבסוף הוא באמת יצא באיזור 2022.
ואז לאיש כבר לא יהיה אכפת וכמה אפילו לא ישימו לב שיצא בכלל
…
זה בדיוק מה שהיקום הקולנועי של DC צריכים עכשיו
סרט "אפל" על קבוצה של דמויות קומיקס לא-מוכרות יחסית, שלכולן זו ההופעה הראשונה בקולנוע של הגירסה הזאת שלהן. זה לא יכול להיכשל.
אם להיות הוגנים
לימן הוא במאי *הרבה* יותר טוב מדיוויד אייר והיה לו רק סרט אחד שבאמת לא אהבתי (ג'אמפר). אפילו את "מר וגברת סמית'" שלו חיבבתי למרות הסוף הנוראי. ומה שבטוח, סצינות האקשן שלו לא יהיו חשוכות ומעצבנות כמו אלו ב"יחידת המתאבדים".
אולי, אבל הבעיה של "יחידת המתאבדים" לא הייתה בבימוי.
עושה רושם שוורנר בהיסטריה מוחלטת, ואין להם מושג מה הם רוצים מעצמם. אין להם שום ביטחון ביוצרים שלהם, ואני בספק גדול אם במאי כלשהו יצליח לכפות את החזון שלו עליהם לאורך כל ההפקה מבלי שמתישהו הם יחליטו שהם בעצם רוצים משהו אחר ויהרסו לו את הסרט.
אז...לא. דאג לימן לא יביים
מקור
השם ישמור DC אתם מסוגלים לשמור על סרט אחד שבו הבמאי לא משתנה שמונה פעמים!??!
ואיזה קאסט הם פספסו עם משאלת מוות.
וינסנט דונופריו מצטרף לברוס וויליס.
הסרט הבא של קשלס ופפושדו
ציטוט מתוך ראיון ב-THR:
"He also is expanding to original material, including Till Death with Israeli directors Aharon Keshales and Navot Papushado"
http://www.hollywoodreporter.com/news/magnificent-seven-producer-why-westerns-925593?utm_source=twitter
מה זה Till Death?
(ל"ת)
ניסיתי לחפש, ומצאתי רק איזכור בלינקדין של קשלס
https://www.linkedin.com/in/aharon-keshales-167b27bb
נראה שמדובר בתסריט שלו (ומן הסתם גם של פפושדו)
אז הסרט הזה לא קרה עם קשלס ופפושדו
ובסוף יצא ממנו סרט אנימציה (לא רע בכלל, לא יצירת מופת אבל ראוי לצפיה לחובבי הז'אנר). בשנה שעברה (גיליתי את זה רק עכשיו) צף באינטרנט שריד מהתקופה שבה הסרט היה אמור להיות מצולם – טסט לעיצוב של דמות ה-Swamp Thing:
http://movieweb.com/justice-league-dark-swamp-thing-animation-test-footage/
אגב, יש חדשות לגבי מה שקורה בימינו עם קשלס ופפושדו? "היו זמנים בפלשתינה" או "עד מוות" מתקדמים לאנשהו? פרויקט אחר אולי?
הסרט הזה לא "לא קרה"
זה בסך הכל עוד סרט של מחלקת האנימציה. הלייב אקשן עצמו קורה – אבל בלי קשלס ופפושדו. דאג ליימן יביים.
העדכון האחרון שראיתי
הייתה תמונה של התסריט הגמור של "היו זמנים בפלשתינה" שקשלס העלה לעמוד שלו לפני חודש וקצת.
זה לא שסרט האנימציה (החביב ותו לא) החליף את הסרט האמיתי
אין קשר בין הדברים כי הרי מחלקת האנימציה של DC/וורנר לא קשורים לסרטי הלייב אקשן. הסרט עדיין קורה ובתהליכי פיתוח עם דאג ליימן (קצה המחר) כבמאי עם התסריט שח גיירמו דל טורו שנראה שלא שונה בינתיים.
דאג לימן כבר לא
עזב את הפרוייקט, כנראה כדי להתמקד ב"כאוס מהלך". האולפן מחפש במאי חדש לפרוייקט. אחד השמות שעלו, לפי המקורות, הוא אנדי מוצ'יאטי ("מאמה").
עכשיו וורנר רוצים את דמיאן סזיפרון, הבמאי הארגנטינאי של "מאמה"
https://www.comicbookmovie.com/justice_league/justice_league_dark/justice-league-dark-said-to-be-eyeing-argentinean-director-damin-szifron-to-replace-doug-liman-a151436
דמיאן סיפרון הוא לא הבמאי של מאמה.
סיפרון ביים את ״סיפורים פרועים״, את ה״מאמה״ ביים אנדרס מוסצ'טי, שביים גם את It שיוצא השנה.
אופס, נכון.
אחת התגובות לכתבה בלבלו אותי.
בכל מקרה נראה שהם שוב חוזרים לחפש במאים זרים לפרויקט, האם זה אומר שאולי קשלס ופפושדו הם שוב אופציה?