"אישתאר", "באטמן ורובין", "הקרב על כדור הארץ". בהיסטוריה של הקולנוע יש סרטים ששמם הפך לסמל לכשלון טוטאלי – כלכלי, אמנותי, ביקורתי, מה שלא יהיה. אלה הסרטים ששמם מוזכר רק בתור בדיחה או אזהרה. ונדמה לי שבקרוב "עלייתה של ג'ופיטר" ישתלב יפה מאוד ברשימה הזאת.
175 מיליון דולר, זה – על פי הדיווחים ברשת – התקציב של הסרט הזה. ועל כך יש להוסיף עוד מאה מיליון או יותר לשיווק והפצה, כמובן. דורות של אנשים עוד עשויים ללמוד את הסרט הזה כמקרה מבחן לכישלון. איך אושר כל התקציב הזה לסרט הזה? האם אף אחד לא קרא את התסריט? אף אחד לא ראה את הסימנים?
וסימנים דווקא היו. "עלייתה של ג'ופיטר" הוא סרטם של לאנה ואנדי וושאבסקי. הוושאבסקיז, שנראים כמו אנשים חביבים לאללה בחיים, הם יוצרים של להיט אחד: "המטריקס" לנצח יירשם על שמם. אבל מיד אחריו הם נתקעו. הדבר הבא שהם עשו אחרי "מטריקס" היה המשכי "המטריקס". היה אפשר לפחות לצפות שהם ילמדו מהטעויות. לקבל עזרה איפה שצריך, כדי שהסרט הבא שלהם יהיה שונה. במקום זה הם עשו את ההיפך המוחלט. "עלייתה של ג'ופיטר" חוזר על כל הטעויות של המשכי "המטריקס", ומייבא כמה טעויות גם מהפריקוולים הגרועים של "מלחמת הכוכבים". זה סרט משמים, דברני, כבד, עמוס, מבולבל, חסר שנינות, חסר פאן, ומעוצב מאוד יפה.
מילה קוניס מגלמת את ג'ופיטר ג'ונס, בת מהגרים רוסיה ששוהה באופן בלתי חוקי בארצות הברית, מנקה שירותים לפרנסתה וחיה בדוחק עם משפחה לחוצה, עד שמתברר לה שהיא בעצם מלכת היקום (כאילו, ליטרלי). בינתיים, בחלל, שלושת יורשי העצר של מלכת היקום הקודמת סוחרים זה עם זה בפלנטות שבידיהם: כדור הארץ שייך לבכור שבהם, אבל אחד מהאחרים רוצה אותו, והוא שולח אליו ציידי ראשים שנראים כאילו הם יהיו דמויות משמעותיות אבל בעצם הם לא. את ג'ופיטר מנסים לתפוס חייזרים פסיכוטיים קטנים בשם "שומרים" שנראים כמו הכלאה בין "אפורים" לצ'יוואווה, אבל לעזרתה נחלץ קיין ווייז (צ'אנינג טייטום), שהוא הכלאה גנטית בין איש וזאב כי החייזרים יכולים לעשות דברים כאלה דרך אגב והוא שרת בצבא של אחד מהם אבל עזב כי הוא נשך מישהו ויש לו מגפיים מעופפים ויש גם זוחלים מכונפים שנראים כאילו יצאו מ"רומח הדרקון", ומדי פעם, משום מה, פיל. זאת לא העלילה. זה אפילו לא תקציר של העלילה. אלה רק כמה מהנפשות הפועלות בסמטוכה הכללית של הסרט, שמעמיס כל כך הרבה מושגים, שמות, נהלים, היסטוריה, מנהגים, פרוצדורות וסוגי חייזרים, שהדמויות נדרשות לספק הסברים ואקספוזיציה אפילו עמוק לתוך המערכה השלישית של הסרט – ועדיין קשה לעקוב אחרי מי שעושה מה ובשביל מה.
דבר אחד שברור הוא שהיקום של "ג'ופיטר" מאוד מסודר ופועל על פי נהלים. עלילות שלמות מתנהלות בחיפוש אחר היתרי בניה והמקבילה החללית לטופס ירוק. מעטים הם הסרטים שמקדישים כל כך הרבה תשומת לב לחתימה הנכונה על המסמך הנכון. אנשים עומדים ומסבירים זה לזה דברים, לאט ובזהירות. הרעיון של הסרט לגבי סיקוונס קומי להקלת המתח הוא קטע שעוסק בבירוקרטיה בינכוכבית, כי זה בדיוק מה שרציתם לראות כשהלכתם לסרט הרפתקאות, נכון?
אני מחזיק בדעה שמילה קוניס היא, באופן כללי, די סבבה. אבל היא מגלמת כאן את ג'ופיטר, דמות נטולת כל רמז לאופי, שלאורך כל הסרט לא עושה שום דבר משמעותי חוץ מלהחליף בגדים, ומדי פעם ליפול ממקום גבוה כלשהו כדי שאיש הזאב המעופף יציל אותה (דבר שקורה כל כך הרבה פעמים שהיא בעצמה בטח כבר מייחלת שפעם אחת הוא לא יתפוס אותה, רק בשביל הגיוון). טייטום נחשב אולי פעם לחתיך ריקני, אבל מאז הוא כבר הפגין הופעות קומיות משובחות ב"רחוב ג'אמפ" והופעה דרמטית עם ריח אוסקרי ב"פוקס-קצ'ר". עכשיו כבר ברור שהוא שחקן בעל יכולת – אבל לא כאן. את המשחק שלו היה אפשר להגדיר כ"עצי" אם זה לא היה מהווה עלבון כלפי גרוט. הרגעים המביכים ביותר הם כשהשניים האלה אמורים להפגין חיבה זה לזה. שני רובוטים המקריאים זה לזה את תחזית מזג האויר בשפלה ולרגלי ההר היו מפגינים יותר מתח אירוטי ורומנטיקה משני השחקנים הלוהטים האלה.
ומצד שני: אדי רדמיין. זה כבר סיפור שונה לגמרי. רדמיין (אותו שחקן שמועמד לאוסקר ממש עכשיו על "התאוריה של הכל", שבו הוא מדהים) לא מסתפק, כמו השחקנים שמסביבו, בהופעה של קרש, אלא עושה את ההיפך המוחלט: אובר-אקטינג ברמה שיכולה להמיס טיטאניום. כל שורה ושורה שלו בסרט נאמרת או בלחישה צרודה, או בצרחה היסטרית. הוא כל כך מוגזם וכל כך גרוע שהוא הופך בקלות לדבר המבדר ביותר בסרט.
עוד דבר שהוושאבסקיז לא טובים בו, בלשון המעטה, הוא הומור. הסרט מתייחס לעצמו ברצינות משמימה. נראה שמישהו ניסה לתקן את המעוות וסיפר לוושאבסקיז שהקהל צריך גם לצחוק מדי פעם, אבל הם לא באמת הבינו את המושג: הם מתייחסים להומור כמו אלן טיורינג ב"משחק החיקוי". מדי פעם הם מכניסים איזו שורה שעשויה להתאים להגדרה של "בדיחה", כפי שהיה מפרש אותה חייזר, וקשה להחליט האם הם באמת התכוונו להצחיק או שזה היה סתם טקסט גרוע להדהים. "אני אוהבת כלבים" היא דוגמה טובה.
ולמרות כל זה, למרות שהסרט הזה לא יכול להתקרב להגדרת "סרט טוב" בשום צורה, ישנם דברים שאותם הוושאבסקיז תמיד עשו טוב – ואותם הם עדיין עושים טוב. סצינות האקשן אמנם לא מציעות שום דבר מהפכני כמו הבולט-טיים ב"מטריקס", אבל הן דינמיות, תלת-מימדיות – אנשים נעים כל הזמן מעלה ומטה, ולא רק על המישור – ויפות. יש גם כוכבים יפים, חלל יפה, ספינות חלל יפות ותלבושות מוזרות מאוד (ויפות). מהרגע שהוושאבסקיז התחילו לעצב את הסרט, הם פשוט לא הפסיקו: נראה כאילו עבדו עליו שישים ארט-דיירקטורים עם סגנונות שונים, ולוושאבסקיז לא היה לב לוותר על העיצוב של אף אחד מהם. לכן הסרט מלא ודחוס ב… דברים: בגדים מטורפים וחייזרים משונים ומכונות ביזאריות. בהרבה סצינות עומדים ברקע ניצבים שאינם אומרים מילה ואין להם שום תפקיד בסרט מלבד לדגמן משהו שנראה כאילו ז'אן פול גוטייה שירבט אחרי ערב ארוך שכלל הרבה חומרים לא חוקיים, ובאמצע, משום מה, יש פיל.
זה אולי לא הוגן, אבל פשוט אי אפשר שלא להשוות את "עלייתה של ג'ופיטר" ל"שומרי הגלקסיה" – גם הוא סרט הרפתקאות בינכוכבי צבעוני עם המון דמויות, תרבויות, עולמות ויחסים מורכבים בינהם. בשנ הסרטים יש אקשן מוצלח. שניהם מעוצבים יפה. אבל ההבדל הוא שב"שומרי הגלקסיה" היה גם פאן, הומור, שנינות ודמויות כתובות מעולה, אפילו אם הן לא אומרות יותר משלוש מילים. כל דקה אקראית עם סטאר-לורד היא מבדרת משעתיים עם ג'ופיטר – לכן "שומרי הגלקסיה" הוא אחד הסרטים המבדרים ביותר של השנה האחרונה, ו"עלייתה של ג'ופיטר" הוא קטסטרופה בקנה מידה גלקטי.
(וברצינות, מה היה הקטע עם הפיל).
פורסם במקור בוואלה
מסכים לגמרי, ורק אעיר
שעורך טוב היה מוציא יצירת מופת קטנה מהסרט. לו היה משאיר את סצינת הבירוקרטיה הבינגלקטית וחותך את כל השאר (כל השאר: כל שאר הסרט) היה יוצר יופי של סרט קצרצר (בתקציב ענק) על נושא אחר לגמרי. ממש לא צריך הקשר. למעשה הקשר, כשרואים את כל שאר הסרט, הוא לא רק מיותר אלא אף מזיק לחלוטין.
קצת מעציב אותי
שמכורח תפקידך כמבקר קולנוע, נאלצת לצפות בדבר הזה
מכורח תפקידי כסדרן נאלצתי לראות אותו כמה פעמים
גם אנחנו צריכים קצת רחמים.
מצד שני זה הוציא אחלה ביקורת
כנראה שהרבה יותר כיף לי לקרוא את רד פיש יורד על דברים, ומאז הביקורת על רובוטריקים 4 לא צחקתי ככה מביקורת :)
שתדע שסבלך לא היה לשווא !
כל עוד זה לא ג׳לי טרזן
(ל"ת)
האמת שתהיתי אם כדאי לעשות את הרפרנס הזה
(ל"ת)
אבל זה היה נוראי מידי?
(ל"ת)
לא רציתי להציף את הטראומה הזאת מחדש
(ל"ת)
אנקדוטת ג'ופיטר vs גארדיאנס
מצחיק שהשוות בין שני הסרטים.
יצא לי לעבוד בשנה שעברה בסטודיו לאפקטים בלונדון (פריימסטור) על שומרי הגלקסיה כמה חודשים. הפרויקט השני שעבדו עליו במקביל באותו הסטודיו היה ג'ופיטר. בזמן שאנחנו (הצוות) הינו לחוצים לעמוד בדדליין ולסיים את מאות השוטים לגארדיאנס- ג'ופיטר רק הפריע ונדחה שוב ושוב, לקח עוד ועוד משאבים מגארדיאנס והיתה תחושה שחוץ מלספק שוטים יפים לתיק עבודות של האמנים שעובדים עליו זה פשוט הולך להיות פלופ ענקי. כל פעם שראיתי שוטים ממנו שאלתי wtf..
גארדיאנס יצא חודש אחרי שסיימנו לעבוד עליו והיה הצלחה עצומה. ג'ופיטר יוצא עכשיו, חצי שנה אחרי, ופשוט מתרסק. ואני לא מופתע בכלל.
כדאי לספר ליורשי העצר
שאם מישהי אחרת היא המלכה עכשיו, הם לא באמת היו יורשי העצר?
הוושאבסקיז אחראים גם על הסרט "ונדטה"
שהוא אנדרייטד באופן בולט לטעמי ואני לא כל כך מבין למה אנשים לא אוהבים אותו. סרט מצוין.
יש לציין אבל שבמקרה של ונדטה הם הפיקו וכתבו. לא ביימו.
(ל"ת)
וב"כתבו"
הכוונה היא פחות או יותר "העתיקו את הטקסט של הקומיקס".
ממש, ממש לא.
יכול להיות שהם ציטטו שורות מהדיאלוגים (וגם: לא *כל* הזמן), אבל מבחינת מבנה עלילתי, דמויות ועוד הם עשו שינויים משמעותיים. אני לא אוהב את כל השינויים האלה, אבל בניגוד לעיבודים אחרים *שיעול* השומרים *שיעול* הם לא פחדו להוסיף גם טאצ'ים יצירתיים משלהם.
ובניגוד לשומרים
הטאצ'ים העלילתיים שלהם הרסו את כל המסר המזורגג של הקומיקס.
בונדטה הדיאלוגים היחידים שהיו שווים שקל היו לקוחים ישירות מהקומיקס, אשכרה יכולת לשים אצבע על מה הם כתבו ומה לקוח ישירות מהסרט.
זה היה, יותר מכל דבר אחר, אונס של מוצר איטלקטואלי של אדם שבערכו האמנותי גדול מהם בכמה וכמה ליגות.
אנדרייטד.
חה.
בתור אדם שלא מכיר את הקומיקס
אפשר לקבל הסבר קצת יותר מפורט? מה היה המסר, איך הם הרסו אותו, כל דבר אחר שיתחשק לך לאמר. אשמח מאוד אם תהיה מוכן להשקחע מזמנך. רק לא לשכוח לסמן ספוילר, כמובן.
אני גם בעד,
אבל כדאי לעשות את זה פה:
http://www.fisheye.co.il/v_for_vendetta/
וגם על "קשורות"
שהוא סרט די אדיר (לדעתי), ואין בו שום אפקט מעניין. נטו תסריט, משחק ובימוי מצוין.
ואף על פי כן
אני אשמור לוושובסקיז חסד נעורים על "המטריקס" ועל הסרט השנוי במחלוקת "ענן אטלס" שאותו אהבתי על אף מגבלותיו. חבל שהם לא ישבו וחשבו לפני שהוציאו תחת ידם את הסרט הנוכחי.
אנשים פה טיפה מגזימים לדעתי.
יש הרבה סרטים גרועים בעולם. הם כמעט יוצאים כל הזמן בערך. נגיד, לפני כמה שבועות ראיתי את הסרט 'אידה', סרט שמלבד צילום יפה בשחור לבן אין בו כלום ושום דבר, אפס דמויות ואפס עלילה, ובכל זאת זוכה בכל פרס אפשרי בפסטיבלים עקב הנושא החשוב ובעיקר על ההשקעה הסימנטוגרפית. "עלייתה של ג'ופיטר" הוא בין הסרטים היותר יפים שראיתי. כל שוט כאן עוצב וחושב אלף פעם לפני שצולם, אפקטי מחשב כל כך צבעוניים, מהירים, יפים ומרהיבים, אקשן כל כך סוחף ומרהיב ותלת מימד מהטובים שראיתי מחיי. סרט גרוע רואים הרבה, סרט כל כך יפה לא ראיתי הרבה זמן. ואם נשפוט על פי האמצעיים הקולנועיים, צילום, אפקטים, פסקול ועריכה – הסרט הזה שואף לשלמות בין סרטי הקיץ שראיתי אי פעם. אני חושב שכאן אמורה להתמקד הביקורת שלדעתי רד יכל לעשות אותה חיובית לחלוטין אם זה היה רצונו. נכון שהוא לא משהו, אבל הוא גם ממש לא משעמם או מתיש כמו אלפי סרטים אחרים. אפשר לתת לסרט כזה 6 מתוך 10 בלי להרגיש רע עם עצמנו.
לא ראיתי לא את "אידה" ולא את "ג'ופיטר", אז יכול להיות שאני טועה כאן.
אבל ממה שקראתי, באידה יש מעט מאוד עלילה ובג'ופיטר יש המון עלילה ודיאלוגים, הם פשוט לא עשויים טוב. מבקרים (וצופים סבלניים) לרוב סלחנים כלפי סרטים איטיים/חסרי עלילה במכוון, כל עוד הם עשויים "נכון" מבחינה קולנועית. אבל עלילה עמוסה וגרועה היא לא שוות ערך ל"אין עלילה" – יש מי שיגלה כלפיה סלחנות, אבל אי אפשר להתעלם מקיומה.
באידה דווקא יש לא מעט עלילה
די הרבה אפילו, לסרט דרמה של 80 דק'. והיא גם מאורגנת במבנה תלת־מערכתי בסיסי ופשוט. הסיפור של הסרט מאוד מכוון למטרה ומאוד tight, והוא מספק בסיס איתן לכל שאר הסרט להבנות עליו ולנבוע ממנו. נכון, הדמות הראשית לא מפותחת במיוחד לאורך שתי המערכות הראשונות, [ספוילר, סוג של, אני מניח] אבל כשמגיעים לשלישית זה נראה לי די מכוון (היא לא מסוגלת להגדיר את עצמה כבן אדם, האופי שלה נבנה יחד אם הדמות ולא פשוט מתואר לאורך הסרט) — אבל אני יכול להבין למה זה יפריע לאנשים מסוימים. ההבדל הוא (מהתרשמותי, לא ראיתי את ג'ופיטר) שהעלילה באידה דרמתית ועדינה, בעוד שבג'ופיטר זה פשוט סבך נרטיבים שנרקם בגלוי על המסך בלי לשרת הרבה מעבר לתלת־מימד.
זה נכון
אבל לצופים בעלי בעיות קשב כמוני (מה אוכל לעשות), זה בעייתי נורא. דמות שלא מפותחת מהרגע הראשון ומקבלת אפיון בחלק האחרון (וגם כן, אפיון. ה"בחירה" הזו כל כך לא מעניינת אחרי סרט שלם בו לא עשתה דבר מטעם עצמה) לא יכולה להחזיק סרט שלם. נכון שהסרט הוא רק באורך של 80 דקות ועד אז הוא בנוי בצורה מעניינת, אבל בתור יצירה קולנועית, עלילתית, הוא פשוט משעמם – וגם אם יש בו עלילה (והיא אפילו נשמעת מעניין על הנייר) היא מוצגת בסרט באופן משעמם להפליא. דמויות שתקניות, צילום סטרילי למדי, עריכה רדומה. ובכל זאת, הסרט הזה משיג 5\4 כוכבים בכל ביקורת קולנוע אפשרית.
לעלייתה של ג'ופיטר יש עלילה, גרועה, אבל עלילה. עלילה אייטיזית שמזכירה סרטים קלאסיים משנות ה80, הנערה הענייה מכדור הארץ שנהפכת ביום שאחרי למלכת העולם. ברור לי שלוואשבקיז לא הייתה כוונה לקחת את הסרט ברצינות (וזו כוונה רעה, אני מאוד התאכזבתי מהסרט ואני לא חושב שהוא טוב, חשוב להדגיש את זה), אבל מה לעשות שבשורה התחתונה כן נהניתי ממנו. הפעלולים החזותיים, התלת מימד המרהיב והעלילה הגרועה אבל זורמת פשוט עשו את שלהם, מעין בידור חולף ולא מחייב שכזה, מהסרטים שרואים כשאין מה לראות, וזה בסדר. ראינו הרבה יותר גרועים מזה. אם ננתק את עצמנו מהמחשבה שמדובר בסרט של הוואשבקיז, ראינו כאן סרט קיץ סביר לחלוטין.
"דורות של אנשים עוד עשויים ללמוד את הסרט הזה" -דורון פישלר
(ל"ת)
לא יודע לגבי ג'ופיטר
אבל אישתאר הוא לא האסון שכולם עושים ממנו, הוא דווקא די בסדר.
אני גם חושב שהבעיה העיקרית של הוואשובסקים זה שסרטים של שעתיים נהיו קצת קטנים מדי בשביל השאיפות שלהם. אני חושב שאם תהיה להם אפשרות לספר סיפור בצורה יותר ארוכה (ותהיה להם, בקרוב יוצאת הסדרה שהםיצרו בשביל נטפלקיס Sense8), התוצאה תהיה הרבה יותר טובה.
אני נוטה להסתכל על הסרט בחמלה מסויימת
במיוחד אחרי שחברה שלי שראתה אותו אמרה שהסרט נראה כמו הסרטה של פאנפיקים שהיא הייתה כותבת בגיל 14 וזה שיעשע אותה. אין עוררין, מדובר בסרט דבילי ברמות, אבל אני מכירה מספיק אנשים שיראו אותו בדיוק בגלל זה.
יו האד מי אט "רומח הדרקון", יו האד מי אט "רומח הדרקון"...
(ל"ת)
רק אני זוכר להם את ענן אטלס?
סרט מצויין, כנראה יותר מהמטריקסים.
ענן אטלס
הוא הסיבה שאני לא רוצה לצפות בעלייתה של ג'ופיטר. לא רוצה לקלקל את הטעם.
יותר מהמטריקסים,
אבל פחות מ'המטריקס'.
בכל מקרה, סרט ראוי מאד בפני עצמו גם לדעתי.
וואו זה היה סרט ממש, אבל ממש גרוע!
דרך אגב, הסצינה של הבירוקרטיה הזכירה לי חיקוי עלוב חס מינה של הבירוקרטיה של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, שהייתה קצרה יותר ומצחיקה הרבה יותר.
הסצינה של הבירוקרטיה...
זה העתק אחד לאחד של "ברזיל" של טרי גיליאם.
כל העדשות מסך טלויזיה של פעם (CRT), כל הבריטים המבוגרים עם השפמים והזקנים וחוסר השפיות, כל המעברים מלשכה אחת לשניה, כל המכונות הסטימפאנקיות הלא מתפקדות שמוציאות גיצים. רק חסר שם את הגמד המיתולוגי שמופיע בשאר הסרטים של גיליאם. ואולי תשדיר שירות מטעם הממשלה בחשיבותה של צנרת תקינה ללא ליקויים.
והספק מחווה / ספק פלאגיאריזם הזה, גרם לי להרים גבה. מה לקטע סאטירה מבית מדרשם של מונטי-פייתון, בתוך סרט מד"ב שמשתדל לאמר אמירה רצינית כלשהי.
מכיוון שטרי גיליאם מופיע בהופעת אורח בקטע הזה,
הייתי הולך על "מחווה".
הסצינה* (תיקון עלוב של הפלאפון)
(ל"ת)
אני לא הולך לראות את הסרט
אבל אני מעוניין לראות סצנת הבירוקרטיה המדוברת.
אפשר הערכת זמן של אחרי כמה זמן בערך היא מתחילה?
רד פיש בדרך כלל אני מסכים עם הביקורות שלך. אבל עכשיו אתה סתם מגזים
אתה יכול להגיד שזה סרט לא טוב. שלא אהבת או נהנית ממנו. אבל להגיד שזה משהו שהדורות הבאים יגידו כבדיחה על "איך לא לעשות סרטים."? זה ממש מוגזם. ועוד על סרט כזה. אני לא אומר שהוא יצירת מופת ואני לא אומר שהוא מושלם. אבל בחייך רד פיש. פשוט תישען, תסכל, תיהנה מהאקשן ומהתלת מימד ואל תהיה כל כך ביקורתי על כל דבר.
ובתכלס מה הבעיה שלך? קוניס וטייטום מבדרים, האקשן והאפקטים מדהימים, התלת מימד מצוין, הסיפור מגניב לאלה והתסריט חמוד ומדי פעם מצחיק.
נראה לי שזאת אחת מהפעמים היחידות שאני לא מסכים עם רד פיש. מה שבטוח אני ראיתי את באטמן ורובין ומלחמת הכוכבים הפריקוולים וג'ופיטר אפילו לא קרוב לרמת הזוועתיות של הסרטים האלה.
פעם ראשונה שאני אומר את זה: אל תסכימו עם רד פיש! רוצו לראות את הסרט הזה. זה סרט ששווה לראות ואם כבר לראות, לראות בקולנוע.
הגזמה לשמה. (למרות שרדמיין באמת היה די גרוע. אבל זה לא פגם בחווית הסרט)
אל תהיה כל כך ביקורתי
אמר ויכוןכגכגן למבקר הקולנוע
״אל תסכימו עם רד פיש!״
אתם לא צריכים לעקוב אחריו! אתם לא צריכים לעקוב אחרי אף אחד! אתם צריכים לחשוב בשביל עצמכם! כולכם אינדיבידואליסטים!
אני לא אינדיבידואליסט
(ל"ת)
ששש...
(ל"ת)
תקשיבו
הסרט עצמו לא משהו, אני מודה.
אבל ראיתי אותו בקולנוע, התלת מימד היה מצוין, האפקטים והאקשן היו אדירים, צחקתי כמה פעמים (הקטעים עם הטמפון והכלבים הרגו אותי) ומילה קוניס לא עשתה לי את זה ככה מאז שהיא התמזמזה עם נטלי פורטמן. כך שאפשר להגיד שנהניתי מאוד.
הסרט עצמו כסרט? חמוד אבל לא משהו.
יש לי חשק לראות ברבור שחור שוב. ביי…