אף אחד לא קרא לאף אחד נאצי, ככל הידוע לי, בפסטיבל ירושלים, אבל בסופו של דבר גם הפסטיבל הזה יצא עם שערוריה. יומיים אחרי חלוקת הפרסים הנהלת הפסטיבל הכריזה שהיא שוללת בדיעבד את אחד הפרסים שחולקו בו – פרס סרט הביכורים, שניתן ל"עמק תפארת" – בגלל ניגוד אינטרסים לכאורה של אחד השופטים בתחרות, מישל ריאק, מנהל ערוץ ARTE, שהיה מעורב בהפקת הסרט. על פי "הארץ" העניין עלה בעקבות פניה של מאיר שניצר להנהלת הפסטיבל. ריאק, בתגובה, מתראיין בזעם לאבנר שביט ב"וואלה" ומכריז שכף רגלו לא תדרוך עוד בפסטיבל הזה, שהפסטיבל היה קטסטרופה והניהול שלו חובבני.
שערורית פסטיבל ירושלים: השופט בן יונה?
Posted in: חדשות
– פורסם ב 18 ביולי 2011
וואו, הוא לא נסחף בכלל
ובלי קשר, עמק תפארת לא כזה מרשים
הטרוניה של השופט המודח נשמעת לי הגיונית
(כלומר, זאת שנוגעת ישירות לפרשה. לא שאר הטרוניות על חוסר המקצועיות)
אם אתם לא סומכים על דעתו, למה ביקשתם ממנו לשפוט? אם יש חשש לניגוד אינטרסים, מי אחראי לכך שבכלל צוות השופטים עומד בפני ניגוד אינטרסים לכאורה?
בטענה הראשונה שלך אתה כופר בכל הרעיון של ניגוד עניינים
כן, אנחנו סומכים על שופט שישפוט, ועל מנכ"ל שימנכ"ל, אבל כשהם עומדים בפני ניגוד עניינים אנחנו מצפים שהם ימשכו את ידם מלהחליט, ולא שיחליטו תוך שהם מנסים להימנע מהשפעתו.
לגבי הטענה השניה, הציפיה ממי שנמצא בניגוד אינטרסים היא שידווח עליו. אני לא חושב שההנהלה מסוגלת לוודא שלאף שופט אין ניגוד עניינים בנוגע לאף סרט. אבל זה לא נוגע למקרה שלפנינו, מפני שלדברי מנהל הפסטיבל, שמובאים בסוף הראיון עם ריאק, ניגוד העניינים היה ידוע, וגם נמצא לו פתרון – "ביקשתי שלא יהיה חלק מההחלטה במידה והסרט מועמד לפרס. הסתבר לי בדיעבד שלא היה כך".
הנקודה המעניינת, לדעתי, שעולה מתגובה של ריאק היא שיש תחומים בהם כולם כל כך מעורבבים עם כולם שאין מקום לדבר על ניגוד עניינים, כי כדי למצוא מישהו נטול ניגוד עניינים תצטרך להביא מישהו שלא מבין כלום בתחום. אולי זה המצב בתעשיית הקולנוע הישראלית. ועדיין צריך להיות הבדל בין מישהו שמכיר את הבמאי למישהו שמעורב בעצמו בהפקת הסרט (אמנם לא ברור לי מה זה בדיוק "קשר עקיף להפקת הסרט", כלשון הכתבה שבקישור הראשון).
היה אפשר לקבל את זה
(את הטענה שבקולנוע הישראלי כולם מסובכים עם כולם) אם מישל ריאק היה ישראלי. אבל הוא לא – הוא מארטה. אפשר להניח שארטה לא אחראים לכל הסרטים בישראל, ובפרט בכל אלו שהיו מועמדים בפסטיבל. הוא לא היה צריך לשחק ב-6 דרגות של קרבה למשה איבגי כדי לשים לב שהסרט הופק בשיתוף עם ארטה ועל כן – הוא בניגוד עניינים.
אם היו פוסלים שופט ישראלי כי אח של חבר שלו הוא שותף בחברה שהשתתפה בהפקת הסרט – אז אולי ההחלטה הייתה טכנוקרטית ומיותרת. אבל זה לא המצב.
אני בטוח שזה מאוד הפתיע אותם לגלות את זה.
את זה שהוא בכיר בארטה, אני מתכוון. מוזר איך הוא הסתיר את זה כל כך טוב במשך הפסטיבל. הזכירו לי רק לרגע קט, מה זיכה אותו בהזמנה לחבר השופטים?
שוב - הבעיה היא לא שהיה לו קשר לסרט.
הבעיה היא שלמרות הקשר לסרט הוא השתתף בהצבעה.
מתוך הכתבה ב"הארץ":
"בהנהלת הפסטיבל טענו אמש כי היו מודעים מראש לניגוד העניינים ודרשו מריהק לא להשתתף בהצבעות על הסרט, אם יהיו, אך בקשתם לא קוימה".
בקשתם לא קוימה?
הם הנהלת הפסטיבל, יש להם את הסמכות לא לאפשר לאדם מסוים להשתתף בהצבעה. אם ידעו על ניגוד העניינים, היו צריכים להודיע לו מראש שאין באפשרותו להצביע על הסרט ושאם יתברר שאכן התערב בהצבעה, זכייתו של הסרט תפסל. בשביל מה יש הנהלה, אם היא לא מסוגלת לפסול שופט שידוע על ניגוד אינטרסים מצדו?
אתה רומז שההנהלה צריכה להתערב בהצבעות?
ההנהלה נתנה, על פי הציטוט בכתבה, הנחיה מראש. היא ציפתה שהשופטים ימלאו אחר ההנחיה. היא ממש לא אמורה לדחוף את האף לתוך דיוני השופטים, גם אם זה רק כדי לוודא שמצייתים להנחיה הזו.
לא בהצבעות, בהרכב המצביעים
אם להנהלת הפסטיבל ידוע מראש על ניגוד אינטרסים מצד אחד השופטים, תפקידה להוציא אותו מרשימת המצביעים ולהבהיר מה יקרה במידה וינסה להצביע בכל זאת. לא חוכמה לבכות אחר מעשה ולומר "בקשנו ממנו והוא לא הקשיב". אחד מתפקידי ההנהלה הוא לדאוג לכך שההצבעות מתנהלות באופן כשר ואם חבריה לא פעלו בזמן למניעת מבוכה שידעו שעלולה להיגרם, אין להם למי להתלונן.
מההרכב? למה?
למה לפסול באופן גורף מההרכב אם הבעיה היא סרט אחד ויחיד? הרי, כמו שריאק אמר, כמעט לכולם יש איזשהו קשר לחלק מהסרטים. אם כל מי שהיה לו ניגוד אינטרסים עם סרט בודד היה נפסל לחלוטין – מי היה שופט?
הציפייה משופטים הם שיהיו ישרים והגונים. אם, כדברי ההנהלה, ביקשו ממנו לא להצביע בהקשר לסרט הזה, אבל הוא בכל זאת הצביע – זו בעיה. זו בעיה של השופט שהתעלם מההנחיה, וזו בעיה של ההנהלה שביקשה מאדם שמסוגל להתעלם מדבר כל כך אלמנטרי להשתתף בפאנל השיפוט.
ההנהלה קובעת אם יש ניגוד אינטרסים
על פי שלילת הזכיה, הנהלת הפסטיבל האמינה שהמקרה של ריאק מצדיק פסילה של סרט שהצביע לו. אם כטענתם, חברי ההנהלה ידעו על כך מראש, הרי שריאק בכלל לא היה צריך להשתתף בהצבעה. העובדה היא שזו ההצבעה היחידה שחברי ההנהלה פסלו מתוך תחושה שניגוד האינטרסים חזק מדי ועלול להשפיע על התוצאה באופן לא ספורטיבי. אם שופט לא יכול להבין שסרט שהצביע לו עלול להיפסל אם יזכה, כנראה שלא נעשו צעדים מספקים בכדי למנוע זאת. אני לא יודע מה בדיוק היה סדר הפעולות, אבל ברגע שחברי ההנהלה הרגישו שהמעורבות של ריאק גדולה מדי, היו צריכים פשוט להוציא אותו מכל מסגרת בה "עמק תפארת" עשוי לזכות, או להוציא את הסרט מכל מסגרת בה ריאק משמש כשופט.
איך בדיוק עובדים דיוני השופטים בפסטיבל ירושלים?
אם יש הצבעה אחת, שכל אחד צריך לומר מה הסרט הכי טוב לדעתו ומכריעים לפי רוב קולות – כן, אז יש משהו בדבריך.
אבל אני מתרשם שזה לא כל כך חד וחלק. אם השופטים מדברים על הסרטים השונים ונותנים ציונים (או מדרג?) לכל סרט, אז לדעתי אין כאן אחריות ישירה של ההנהלה. הם יכלו לצאת מנקודת הנחה סבירה שלאחר שביקשו ממנו לא להצביע – הוא פשוט לא ינקד/ידרג את הסרט הספציפי הזה. אם מתקיים דיון פתוח שבסופו מכריעים בקונצנזוס על הסרטים הזוכים – הייתי מצפה שישתוק בכל הקשור לסרט הזה.
שתי השיטות האלה (שאין לי מושג אם הן השיטות בהן השתמשו במקרה הזה) לא מצריכות פסילת השופט לחלוטין. כלומר, בהנחה שיש לו את היושרה העצמית לא להצביע על סרט בו היה מעורב. הוא לא הבין שהסרט יפסל? כלומר, לדעתו זה סביר שישפוט את הסרט על אף ניגוד האינטרסים? אני לא קונה את זה.
יתרה מזאת
אני סבור שהבעיה עשויה להיות גדולה יותר. אם מבצעים הצבעה על הסרטים, ניתן, בתיאוריה, לפסול את הצבעתו ולבדוק איזה סרט אמור היה לזכות (בהנחה שההצבעה לא חשאית, הנתונים יהיו בפרוטוקול). מצד שני, אם להצבעה קדם דיון על הסרטים המועמדים והוא לקח חלק בדיון, גם אם הוא לא היה מצביע (כפי שההנהלה ביקשה), היה צריך לפסול את ההצבעה. זה כאילו נציג של אחד המועמדים מנסה לשכנע את השופטים, בעוד שלמועמדים האחרים אין את האופציה הזו.
לפני שנמשיך
אני אשמח אם מישהו פה יודע איך בדיוק מתנהלת ההצבעה בפסטיבל ירושלים. פסטיבלים רבים נוהגים להסתיר את תהליך הבחירה מעיני הקהל והתקשורת, מה שמביא לכך שכשמישהו מואשם בניגוד אינטרסים, התעלמות מדעת הרוב וכד', אין דרך לדעת מה באמת קרה.
כנראה שהם לא חשבו שהקשר שלו לסרט אחד מצדיק פסילה גורפת,
והסתפקו בכך שאם הסרט יהיה מועמד לזכיה הוא לא ישתתף בהצבעה. מה רע בזה?
וכמו שאמר אלפקה, הם לא אמורים לפקח על תוכן הדיונים של השופטים. הם אפילו אמורים לא לעשות את זה.
כי הוא מארטה
זה עדיין לא אומר שהוא היה צריך להצביע על סרט שארטה סייעו בהפקתו.
מאמר בגלריה שופך קצת אור
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1235215.html
האמת שהשופט נשמע מעט מתמם. הוא אשכרה כועס על כך שלמרות שהבהירו לו שאסור לו להצביע בקטגוריה המסוימת, לא חסמו אותו פיזית כשבכל זאת הצביע. ולגבי הטענה שלו שהיתה הצבעה גלובלית על כל הפרסים, זה פשוט לא מובן לי – הרי ידוע שהקול שלו היה הקול המכריע, כך שבכל זאת התקיימה הצבעה לגבי הפרס המסוים הזה.
כל זה לא אומר שהתנהלות הפסטיבל לא היתה מאוד לא-מקצועית. נציגת הפסטיבל היתה בכל זאת אמורה לעצור את השופט מלהצביע על הסרט והיא לא עשתה זאת.