וכך טרנד הסרטים המבוססים על אגדות מגיע אל סיומו העצוב. לפני כמה שנים הוחלט פתאום שסרטים למבוגרים המבוססים על אגדות ילדים הם רעיון טוב, וכל האולפנים מיהרו ליצור סרטים כאלה לפני שיתפסו להם את האגדות הטובות. מיהרו מדי, כנראה, כי תראו מה יצא לנו מזה: אחד "כיפה אדומה", שתי שלגיות (אחת מהן קריסטן סטיוארט), הנזל וגרטל קוטלי המכשפות, ועכשיו גם "ג'ק צייד הענקים". בסיכום הכללי: מספר הסרטים הראויים לצפיה: אולי אחד וחצי. מספר הסרטים הטובים מספיק כדי שתזכרו אותם גם כעבור שנה: אפס.
"ג'ק צייד הענקים" מבוסס על אגדת ג'ק והאפונים, וכמיטב המסורת של סרטים הוליוודים שפספסו את הפואנטה, מנסה להפוך את הסיפור הזה ל"שר הטבעות" ול"הנסיכה הקסומה" בו זמנית. ג'ק (ניקולס הולט, שאותו יכולתם לראות גם כזומבי ב"מת עליה") מוכר את הסוס שלו תמורת גרגירי שעועית קסומה, שצומחת לגבעול עצום שמגיע עד לעננים. מעל לעננים יש ארץ שבה חיים ענקים מכוערים שאוהבים לאכול אנשים. לסיפור הפשוט הזה הסרט מוסיף היסטוריה, חפצים קסומים, עלילת משנה רומנטית, מספר מגונה של דמויות שונות, וסצינות קרב ענקיות. אחרי חופן של סרטים שניסו להפוך אגדות ילדים לסרטי פנטזיה למבוגרים, הבעיות כבר מוכרות וצפויות, ו"ג'ק" נתקע עם הראש בקיר בכל אחת מהבעיות האלה.
בעיית הגיל: בדיוק כמו "קוטלי המכשפות", הסרט היה צריך להתמודד עם העובדה שהוא סרט למבוגרים שמבוסס על אגדת ילדים, ולהחליט למי לעזאזל הוא מיועד. בעוד "קוטלי המכשפות" בחר לזנוח את הילדים וללכת על הרבה דם ומילים גסות, "ג'ק" בחר לנסות להתאים לכולם. אז מצד אחד, זה סרט מאוד אלים: אנשים נצלים, נמעכים ונאכלים חיים מול המצלמה. כמעט. כדי לא לקבל דירוג R, חלילה, הסרט לא ממש מראה שום דבר, אלא תמיד עובר לשוט אחר שניה לפני הביס. הוא כאילו מתענג על אלימות משעשעת, אבל בלי הדבר עצמו. הוא הרבה יותר מדי אלים לילדים קטנים, אבל בלי שהגדולים יוכלו ליהנות מזה.
בעיית התסריט: כשעושים סרט רק כי זה הטרנד השנה, מחפפים בתסריט. העובדה שהסרט עבר שכתובים חוזרים ונשנים לא היתה יכולה להיות ברורה יותר אם היינו רואים את סימני המחיקה על המסך. הוא מציג דמויות ואז לא עושה איתן כלום או הורג אותן מיד. הוא נותן לגיבור לחשוף בתחילת הסרט שהוא סובל מפחד גבהים, אבל לא עושה עם העובדה הזאת שום דבר לאורך הסרט כולו. הוא לא מצליח אפילו להחליט מיהו הנבל שלו.
בעיית האפקטים: כשהסרט מחקה את "שר הטבעות" באופן הברור ביותר, על ידי שחזור סצינת המצור על מינאס טירית, אי אפשר שלא להשוות בינהם, ואי אפשר לתהות למה הוא מפסיד לסרט בן עשר שנים. טכנולוגית האפקטים הממוחשבים לא היתה אמורה להתפתח מאז? למה הענקים לא נראים טוב לכל הפחות כמו גולום? בעצם, למה הענקים ממוחשבים בכלל? הרי הם לא איזה יצורי פנטזיה מופלאים. הם כולה ענקים. אנשים, רק גדולים ומכוערים. למה היה צריך לעשות אותם באנימציה ממוחשבת, חוץ מכי ככה?
בעיית הנסיכה: ליוצרי הסרט לא היה שמץ של מושג איך לכתוב את הדמות הנשית הבודדה בסרט, ולכן הם פשוט עשו קופי-פייסט מסרטים מצוירים של דיסני. איזבל (אלינור טומלינסון) היא, שימו לב, נסיכה שאמורה להינשא ליועץ המלכותי נגד רצונה, ולכן היא מתחפשת לפשוטת עם ובורחת מהארמון, עד שהיא פוגשת את הגיבור העני, שמציל אותה מצרות ומתאהב בה. עוד לפני שסיימתם לתהות האם הם עומדים לעוף על שטיח ולשיר "A Whole New World", הסרט שוכח לחלוטין שהנסיכה אמורה להיות עצמאית וחזקה, ומשתמש בה בתור משהו שצריך להציל ולנשק. בזמן שהגברים נלחמים, היא כמובן יושבת בצד.
בעיית התלת-מימד: "ארץ אוז", סרט הפנטזיה הגדול, היקר, הממוחשב לחלוטין והתלת-מימדי האחר שיצא החודש לא היה מדהים, אבל הוא לפחות היה סרט שנעשה בתלת-מימד עבור תלת-מימד, והשתמש בעומק באופן חכם ויפהפה. ב"ג'ק", למרות כל העיסוק בדברים גדולים מול קטנים וההתרחשויות בגובה רב, התלת-מימד לא מורגש ולא מוסיף דבר מלבד מחיר לכרטיס.
"ג'ק צייד הענקים" הוא מוצר שנעשה בלי שום אכפתיות או אהבה מצד אף אחד מהמעורבים, אבל נעשה ברמה של מקצועיות שהופכת אותו לבר-צפיה. הדרך להתלהב ממנו היא פשוט לא לראות אף סרט פנטזיה אחר במשך עשר שנים לפחות לפני הצפיה. הוא לא ממש רע, אבל הוא בהחלט לא טוב, משום בחינה אפשרית. בקיצור, הוא מיותר.
פורסם במקור בוואלה
עוד רעיון טוב נפל קורבן להוליווד.
באסה (או כמו שכתבו פעם: בעסה).
ביקורת מעולה.
הייתי אומר שהיא הכי טובה שהתפרסמה בו בזמן האחרון אילולא "ג'לי טרזן".
האמת היא שמשהו בי עדיין רוצה לראות את הסרט. זו כנראה החיבה שלי לסרטי פנטזיה מסוג זה, למרות שבינתיים אני יותר רוצה לראות את "ארץ אוז" או "ציידי המכשפות".
אז ראיתי את הסרט.
הוא בסדר כזה. כל מה שצוין למעלה נכון, אבל אני לא חושב שזה מה שהפריע לי בו. הוא פשוט לא מעניין מספיק. בחצי הראשון שלו הייתי מאוד בעדו, ממש נהנתי והרגשתי שהוא עשוי בצורה טובה מספיק. ובחלק השני כל האהדה שלי כלפי הסרט פשוט ירדה, ובעיקר רציתי שזה כבר יגמר. לקח לי המון זמן לסיים אותו, וכמה פעמים עצרתי לכמה זמן ועברתי לדברים אחרים, כי הוא פשוט לא הצליח לתפוס אותי, שזה מאוד איכזב אותי אחרי החצי הראשון המעולה.
ועדיין, יש כמה בדיחות טובות ופאנץ' קטנטן וחמוד בסוף, והוא נראה די טוב רוב הזמן. אני לא מצטער שראיתי אותו, אבל אני כן חושב שהייתי יותר נהנה ב"הנזל וגרטל – ציידי המכשפות".
ואף אחד לא חשב לשאול במשך כל התקופה הזאת
"היי ניל, יש לך אולי איזה רעיון לסרט מבוסס אגדות למבוגרים?"
לצערי, נראה שהטרנד הזה הגיע רק לאמצעו
מסתבר שיש כבר תכניות להמשך להנזל וגרטל ("למה?" אתם שואלים? ובכן, הסרט הראשון הכניס 200 מיליון דולר. "למה?" אתם שואלים שוב, ולזאת אין לאף אחד תשובה), ודיסני מתכננים גרסה איב"ית ותלת-מימדית ליפה והחיה.
דיסני גם מתכננים המשך ל"אליס"
וגירסה חדשה ל"סינדרלה" בבימויו של קנת' בראנה.
המשך לאליס?
לא תודה, אני אקח את הגלולה הכחולה הפעם.
הגרסה ל"סינדרלה" לא נשמעת בינתיים כזאת פיכסית.
כן, גם ב"אליס" היו שחקנים מצוינים ככה שהנוכחות של בלאנשט על הסט עדיין לא מרגיעה, אבל אני מנסה להישאר אופטימי.
אוי...
נשמע לא טוב בכלל. היה בי שבב של תקווה שאולי בריאן סינגר יעשה משהו שישאיר אותנו עם טעם של עוד לפני "אקס-מן", אבל נראה שהוא ממשיך את רצף הסרטים המעפנים שלו יחד עם "ואלקירי" ו"סופרמן חוזר". נשאר רק לקוות לטוב…
אני בעיקר לא מאמין
ששוב תרגמו slayer לצייד.
ואני בטוח שכמו במקרה "באפי"
אף אחד לא באמת ישתמש בתרגום הרשמי וכולם ימשיכו להשתמש ב"קוטלת" במקום.
אז להמשיך לומר "ג'ק קוטלת הענקים"?
סבבה.
ידעתי שזה יגיע מתישהו.
(ל"ת)
ואני בעיקר לא מאמין
שלמישהו עדיין איכפת מזה.
"שובר הקופות המיותר של השנה"
הכריז הלינק לביקורת הזאת בעמוד הראשי של וואלה, למרות שעכשיו רק מרץ.
והוא לא שובר קופות.
(ל"ת)
הסיבה שהענקים הם לא שחקנים חיים היא התלת מימד
זו בעיה שהיתה גם בהוביט, כל הטכניקות של הפרספקטיבה הכפויה שהשתמשו בהן בשר הטבעות לא עובדות בצילום סטריאוסקופי. בהוביט התגברו על זה במאמצים רבים, זו בטח אחת הסיבות שהחליטו לעשות ענקים מאונמצים בג'ק.
אם הם לא עובדים, איך הם עובדים?
ברור שזה לא קל, אבל הנה – ב"ההוביט" פתרו את זה. למה ב"ג'ק" אי אפשר היה? זה לא איזה סרט דל תקציב, הוא נעשה בפאקינג 200 מיליון דולר. "כי זה קשה" זה לא תירוץ.
מאד מאד נהניתי.
אני רואה אותו כסרט קליל לכל המשפחה. לא יותר מזה. וככזה הוא עונה על כל הציפיות. הסיפור מאד מעניין, הסרט "נראה טוב" (עיצוב הפקה), והתלת אמנם עדין אבל עשוי בצורה טובה ובהחלט מוסיף. (ודאי שלא מקלקל כמו בהנוקמים)
החסרונות שרד מנה בביקורת נכונים בחלקם (בעיקר קטעי עלילה משומשים), אבל זה לא הפריע לי כלל, כי זה ש"היי זה כמו בהחתול במגפיים" – זה לא אומר שהסיפור אותו סיפור ושאפשר לנחש איך הוא ימשיך. להיפך, הסרט דווקא הפתיע אותי בכמה מקומות. (לדוגמא כשהוא בחר להרוג את הנבל הראשי באמצע הסרט)
לא סרט ברמה, אבל מהנה ועשוי במקצועיות. (גם אם הענקים הם לא ברמה של גולום)
סרט חמוד
סרט נחמד לא יותר. מה שבאמת מיותר בסרט הזה, הוא הנסיכה שנראה כאילו דחפו אותה בכוח לתסריט כדי שלצ'ק יהיה סיפור אהבה! מלא אם היא הייתה תורמת להתפתחות העלילה, אבל לא, היא רק צווחת ומחכה שמשהו יציל אותה. היה עדיף אילו ג'ק היה פוגש בה בסוף הסרט, לפחות היא לא הייתה מתבזה ומבזה את המין הנשי.
להפתעתי, אחד הסרטים המוצלחים בזאנר.
ראיתי את כל הסרטים שרד פיש הזכיר, ואם יש סרט אחד ששווה לראות זה את הסרט הזה.
לשם שינוי מהסיפור המקורי הצליחו לבנות עלילה די נחמדה.
יואן מקגרגור מוסיף את הצד ההומוריסטי. והאקשן די סוחף.
וכמו שאמר דרור מעלי, הנסיכה היא החוליה החלשה שבסיפור.
שוב, אל תצפו ל"שר הטבעות" אבל בתור סרט קיץ הוא קולע למטרה.
חייבת להסכים-
לעומת הנזל וגרטל, כיפה אדומה ושלגיה (עם קריסטין סטיוארט) הסיפור הזה דווקא נחמד.
לא מדהים במיוחד אך עדיין מהנה, ויוהן מקגרגור משדרג את הסרט עם הפן ההומוריסטי והמבטא המקסים שלו.
אבל אני חייבת לציין שמראה מראה עם ג'וליה רוברטס היה דווקא טוב מאוד לטעמי, נהניתי ביותר מהעלילה ומהתלבושות המהפנטות, הסרט הטוב ביותר של האגדות המחודשות למבוגרים.
גם אני חייב להסכים
"מראה מראה" היה יחסית טוב לשאר, היו קטעים מאוד יפים לעין (המראה) והיו עקיצות מוצלחות על חיי היום-יום (לבוש לאירוע). וג'וליה רוברטס עצמה לקחה את התפקיד יפה ולכיוונים מעניינים. אבל חוץ מזה העלילה מאוד רדודה והמשחק של האחרים חלש.