עם בוא הגשמים, כשסיכומים מתעופפים להם ורוח "מלחמת הכוכבים" מרחפת על פני המים, מתכנסים להם המבקרים, קבוצות קבוצות ברחבי העולם, כדי להצביע הצבעות ולחלק פרסים. בארץ, זו השנה השלישית שבה פורום מבקרי הקולנוע הישראלי – שכולל, נכון להיום, 34 מבקרים מהמדיה הישראלית – מתכנס בדצמבר כדי לאכול בורקסים ולהצביע לסרטי השנה. אין לנו פסלונים מוזהבים לחלק, אבל יש הודעה רשמית לעתונות ותעודות. רוב הפרסים מתייחסים לסרטים ישראליים בלבד. ואלה הזוכים השנה:
הסרט הטוב ביותר: הגננת
"הגננת", לפי ההגדרות המקובלות, הוא יותר "סרט של מבקרים" מאשר סרט של קהל, והוא מקבל יותר אהדה בפסטיבלים מאשר בסינמה סיטי. אבל בשנתיים הקודמות, הסרטים שנבחרו לסרט השנה על ידי המבקרים דווקא לא היו כאלה שנחשבים ל"סרטי מבקרים" – הזוכים בפרס הסרט הטוב ביותר היו "מי מפחד מהזאב הרע" ו"אפס ביחסי אנוש". הפעם, לא בקונצנזוס אלא בנקודות, הפרס הלך לגננת. למקום השני הגיע "היורד למעלה".
הבימוי הטוב ביותר: אסף קורמן, "את לי לילה"
"את לי לילה" הוא הבחירה האישית שלי לסרט הישראלי של השנה, וכל הפרסים שהוא מקבל מוצדקים, מבחינתי. אל המקום השני הגיעו, בתיקו: אלעד קידן על "היורד למעלה" ונדב לפיד על "הגננת".
התסריט הטוב ביותר: לירון בן-שלוש, "את לי לילה".
כנ"ל. במקום השני, נדב לפיד על "הגננת".
השחקנית הטובה ביותר: דאנה איבגי על "את לי לילה"
אני לא חושב שהיתה אפשרות רצינית לתת את הפרס למישהי אחרת – מבחינתי, גם אם הבחירה היתה לשחקנית השנה בעולם הייתי מצביע לדאנה איבגי באותו תפקיד. זאת הזכיה השניה ברציפות של דאנה איבגי בפרס השחקנית (בשנה שעברה היא קיבלה אותו על "אפס ביחסי אנוש"), וגם הקטגוריה היחידה השנה שבה פורום המבקרים מסכים עם פרס אופיר: איבגי קיבלה את הפרס על אותו הסרט בשנה שעברה. המקום השני בקטגוריה הזו נשאר עם אותו סרט – לירון בן-שלוש על "את לי לילה".
השחקן הטוב ביותר: אורי קלאוזנר, "היורד למעלה"
גם כאן התחרות היתה בין סרט אחד לבין עצמו: במקום השני דורג איתי טיראן, על אותו סרט.
הישג אמנותי: אבוללה על "אבוללה"
פרס ה"הישג האמנותי" ניתן כל שנה להיבט כלשהו בסרט שלא מוגדר באחת הקטגוריות האחרות. זה יכול להיות צילום, פסקול מוזיקלי או כל דבר אחר. במקרה הזה, בהסכמה כמעט מוחלטת, הפרס הלך לכל יוצרי המפלצת אבוללה – מפלצת נהדרת ובעלת אופי, שנעשתה בשילוב של כמה טכניקות ונראית אמינה לא פחות מרוב היצורים מסרטים הוליוודיים שנעשים בתקציב גדול פי עשרים. אדר וינטר, גן דה לנגה, קארן דוידוף בנו את המפלצת, יוני כהן וסטודיו סנובול הנפישו את הפנים שלה, הבמאי יוני גבע הוא בעל החזון לכל העסק, ועידן ברקאי הוא השחקן שבתוך הפרווה הזאת.
תגלית השנה: יוני גבע, על בימוי "אבוללה"
כי "אבוללה" הוא סרט מקסים וסרט שכמוהו עוד לא נעשה בארץ, וזה הסרט הראשון של יוני גבע, שכתב וביים אותו. במקום השני, השחקנית שירה האס על "פרינסס"
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: "הקול בראש"
אני לא חושב שצריך להסביר למה. אל המקום השני הגיע "מקס הזועם: כביש הזעם", וקרוב קרוב מאחוריו, "בירדמן".
זאת רשימת המבקרים החברים בפורום נכון לעכשיו, בקופי-פייסט: אבנר שביט ("וואלה!"), יאיר רוה ("מאקו"/"סינמסקופ"), יעל שוב ("טיים אאוט"), שמוליק דובדבני ("YNET"), ארז דבורה ("YNET"), בנימין טוביאס ("ידיעות אחרונות"), נטע אלכסנדר ("הארץ"), ישי קיצ'לס ("ישראל היום"), אורון שמיר ("עכבר העיר"/"סריטה"), דורון פישלר ("עין הדג"), חיים קינן ("קול ישראל"), יונתן דורון ("EDB"), מתן שירם ("גלובס"), נחום מוכיח ("אתר הבמה"), עדן גוריון ("בידור ובמה"), עידו רוזן ("רדיו ynet"), אוהד לנדסמן ("דוק-טוק"), פבלו אוטין ("סריטה"/"כתב עת סינמטק"), רון פוגל (אתר "סרט"), ריטה קורן ("קול ישראל"), שי שגב ("מגפון"), ליאור אלפנט (אתר המבקרות), עופר ליברגל ("סריטה"), מיכל סופר-זמרני ("מודיעין ניוז"), אלברט גבאי ("ערוץ 1"), דני לרנר ("מעריב לנוער"), ניסים דיין ("התוכנית של מולי שפירא"), נטליה ירמין ("NRG" ו"אום כולתורה"), תומר קמרלינג ("בלייזר" ו"פנאי פלוס"), יקיר אלקריב (ידיעות תל-אביב), איתן ווייץ ("איתן – קולנוע בראש צלול"), זוהר וגנר ("אתר הבמה"), חנה בראון ("ג'רוזלם פוסט"), מרלין וניג ("סלונה").
למי שרוצה להבין יותר לעומק את גודל ההישג האומנותי של אבוללה
https://www.youtube.com/watch?v=2Rn8PSynFiU
מומלץ להשקיע את ה- 24 דקות
מקסים – תודה על הקישור!
אכן עוזר להבין ולהעריך את גודל ההישג. תודה!
חלוקה מוצדקת ביותר (לסרטים שראיתי)
גם לדעתי "את לי לילה" הוא הסרט הישראלי של השנה בלי תחרות (לרגע תהיתי אם השתגעתי כי הייתי בטוח שהוא יצא שנה שעברה. מסתבר שהוא יצא בשבוע הראשון של השנה הזאת) (וכן, אני יודע שהוא הוקרן ביום הקולנוע הישראלי שנה שעברה). בימוי וכתיבה מעולים ושתי שחקניות נהדרות. מגיעים לו כל השבחים.
במקום השני אצלי – "אני לא מאמין, אני רובוט?!". לעשות סרט מד"ב קומי בארץ זו משימה לא קלה. הסרט של טל גולדבר וגל זלזניאק לא חף מבעיות, אבל הוא בהחלט צעד רובוטי בכיוון הנכון. בטח כשהם לוקחים השפעה מאנשים כמו אדגר רייט.
לעומת זאת, "המילים הטובות" ו"מסווג חריג" פחות הרשימו אותי, אבל בשניהם יש דברים טובים.
סרטים ישראלים שפספסתי, לצערי – "פרינסס", "בורג" ו"היורד למעלה" (אולי עוד אצליח לתפוס אותו).
'סיפור על אהבה וחושך' נחשב סרט ישראלי
או שלא מספיק מבקרים אהבו אותו?
הוא נחשב לישראלי, הוא רק לא ניצח.
(ל"ת)
לא מבין
לא מבין איך הגננת ניצח
לא מבין את השבחים שמרעיפים על את לי לילה
לא מבין איך קלאוזנר ניצח את טיראן
לא מבין איך יוני גבע ניצח את בועז ארמוני
לא מבין איך הקול בראש ניצח את מקס הזועם.
אני בכלל הייתי בעד איביזה :(
"את לי לילה" קיבל את פרס המשחק, הבימוי והתסריט אבל לא הגיע אפילו למקום השני על הפרס הראשי. מה נסגר עם האקדמיה הישראלית? עד מתי חבריה יתנו את פרס הסרט לפי הסיכויים שלו באוסקר?
אה, לא, רגע…
אה, חיכיתי לך
מהרגע שראיתי את התוצאות תהיתי אם אתה תוריד את ההרמה-להנחתה הזאת. :)
חתונה מנייר השתתף או נדחה לשנה הבאה?
(ל"ת)
הוא לא יצא עדיין, לכן הוא משויך לשנה הבאה.
(ל"ת)
בכל מקרה אני אהיה מאוד מופתע אם יזכה במשהו
(ל"ת)
לא בטוח
על "חתונה מנייר" אני נוהג לומר שהשחקנית הראשית מצוינת, אבל הסרט לא. אם זכרנו את "את לי לילה" מתחילת השנה, אני לא רואה סיבה שלא נזכור את מורן רוזנבלט בדצמבר 2016.
רונבלט אכן מצוינת, אבל לא רק
אחרי שתי צפיות, אני חושב שמדובר בסרט מצוין. הביקורת שלי תתפרסם (בע"ה) בסופ"ש.