עכשיו זה כבר ברור, וודי אלן מורח זמן. בעצם, זה היה ברור כבר מזמן, אבל אם היה לי איזשהו ספק, חשד כלשהו שמא וודי אלן עושה סרטים בשביל שיהיו בעולם סרטים טובים ולא רק כדי למרוח זמן, הצפיה ב"איש ללא הגיון" העלימה אותו. יש סיבה אחת ויחידה לקיומו של הסרט הזה: הוא קיים כדי להיות הסרט השנתי של וודי אלן, כדי שלא ייווצר חלילה חור בסריה האינסופית של הסרט-אחד בשנה שוודי אלן מייצר. הוא התחייב פעם – בפני עצמו, או בפני השטן, מי יודע – שהוא יעשה סרט אחד בכל שנה, והוא יעשה את זה, בלי הפסקה ובלי התחשבות בשאלה האם יש או אין לו רעיון שעשוי להחזיק סרט באורך מלא. לפעמים קורה שיש לו, ואז יוצאים לו דברים טובים, כמו "יסמין הכחולה". בדרך כלל אין לו, ואז יוצא "איש ללא הגיון".
לא רק הצפיה בסרט מעוררת דז'ה וו, אלא גם כתיבת הביקורת עליו: הרי את רוב מה שיש לי לומר עליו כתבתי כבר לא מזמן על "קסם לאור ירח", אחת המריחות הקודמות שלו. רוב מה שכתבתי שם מתאים גם לכאן, אפילו את שמות השחקנים לא חייבים להחליף, כי אמה סטון היתה שם ועודה כאן. ההבדל היחיד הוא שעכשיו צריך להוסיף להכל "עוד יותר". אם העלילה של "קסם לאור ירח" היתה מתאימה לסרט קצר באורך של רבע שעה, העלילה של "איש ללא הגיון" מחזיקה אולי חמש דקות. כל היתר – מריחה.
חואקין פניקס מגלם את הפרופסור לפילוסופיה אייב, ששכח מהי משמעות חייו, ודבר לא משיב לו את חדוות החיים, אפילו לא הסטודנטית ג'יל (אמה סטון) והעמיתה ריטה (פרקר פוזי) המשליכות את עצמן לרגליו ולמיטתו. כך עד ששיחה אקראית שלה הוא מאזין מגלה לו את קיומו של שופט מושחת, והוא מוצא תכלית חדשה: לסיים את חייו של השופט הזה וכך להפוך את העולם למקום טוב יותר. אם התיאור הזה נשמע, בטעות, מעניין, זה משום שאתם מניחים שבסרט יש עוד תוכן מלבד מה שהוזכר בשני המשפטים האלה. ולא כך. פרשת הרצח לוקחת, כאמור, כחמש דקות. השאר – מונוטוניות וקריינות. אנשים מדברים זה עם זה ומספרים זה לזה את אותם הדברים. ואז מקריינים את זה לנו.
עצם השימוש בקריינות – הדמויות שמספרות לצופים במילותיהן שלהן מה קרה – נחשב בדרך כלל לדבר שתסריטאים שמכבדים את עצמם ממעיטים בו ככל האפשר. אבל וודי אלן הפסיק מזמן לכבד את עצמו או את הקהל שלו, כי בסרט הזה יש יותר קריינות מבשבוע של רשת ב'. אייב מקריין לנו. ואז ג'יל מקריינת לנו. ואז אייב מקריין לנו שוב. לפעמים הם מקריינים לנו את אותו הדבר פעמיים. לפעמים הם מספרים לנו דברים שקרו בזמן שאנחנו רואים אותם קורים, כאילו מדובר בפסקול ללקויי ראיה. לדוגמה, כך ממש מתנהלת סצינה אחת בסרט:
על המסך, אייב וג'יל מטיילים יחד בפארק שעשועים, ואייב אומר, "אני רוצה לזכות בשבילך בפרס".
ג'יל, בקריינות: "כשהלכנו לפארק השעשועים, אייב אמר שהוא רוצה לזכות בשבילי בפרס"
ג'יל, מקריינת עוד: "והוא באמת הצליח לזכות בשבילי בפרס!"
על המסך: אייב זוכה בשביל ג'יל בפרס.
יהיו שיאמרו: "כן, אבל אני מוכן ללכת לכל דבר שבו מופיע חואקין פניקס הענק, ואמה סטון כל כך מתוקה שמבחינתי היא יכולה לשחקן בפרופגנדה של דעאש ואני עדיין אשמח לצפות בזה". ובכן, זה בהחלט נכון שחואקין פניקס הוא אחד השחקנים הגדולים של דורנו, ושאמה סטון היא דבר מקסים ביותר, אבל הסרט מצליח להרוס אפילו את זה באמצעות הסברת-יתר. אני לא מצליח להתפעל מהיכולת של פניקס לגלם באופן משכנע, בכל תנועה וכל ניואנס, אדם כבוי שהלהבה אבדה מחייו, אם ממש באותו רגע הוא אומר לנו בפסקול "הרגשתי כאדם כבוי שהלהבה אבדה מחייו". ומאוחר יותר, כשהוא מרגיש שהחיים שבו אליו, הדבר ניכר בתנועותיו, וגם בעובדה שהוא אומר "הרגשתי שהחיים שבו אלי". ואז אומר את זה שוב, ושוב, בשבע דרכים שונות, למקרה שלא הקשבנו או בדיוק יצאנו לשירותים בפעם הראשונה והשניה והשלישית והרביעית.
כל זה מלווה בחפיפניקיות הרגילה של אלן של העשור הנוכחי, כמו הצילום המשעמם והעובדה שהוא לא משתמש בפסקול בסרטים שלו, אלא מוצא איזו פיסת מוזיקה מוכנה ומשמיעה אותה ברקע שוב ושוב בלי קשר למצב הרוח או לסצינה. למרות שיש בו פרשת רצח, זה לא סרט מתח, כי הוא לא מותח, ולא נראה שהוא אפילו מנסה. למרות שזה סרט של וודי אלן, זאת לא קומדיה, כי הוא לא מנסה להצחיק.
על פניו, "איש ללא הגיון" נראה כמו יצירה של אידיוט שאין לו מושג ירוק בקולנוע. אלא שוודי אלן לא אידיוט; עובדה, הוא עושה סרטים טובים לפעמים. את הסרט הכל כך חסר תוכן הזה אפשר להסביר בכך שפשוט לא אכפת לו והוא רוצה רק לסמן V גם על שנת 2015 כעוד שנה שבה יצא סרט של וודי אלן, או – ואולי זה ההסבר היותר סביר – שהוא מותח את הגבולות בכוונה. שהוא מנסה להבין עד כמה פראיירים יכולים להיות המעריצים המושבעים שלו, והאם יצליחו להצטדק ולמצוא זכות קיום אפילו לסרט הזה, שאילו היה מגיע מכל במאי אחר, כולם היו דוחים אותו על הסף כתסריט שלעולם לא היה צריך להגיע אל לפני המצלמות.
בשלב כלשהו בתחילת הסרט, פניקס אומר "אל תשכחו, רוב הפילוסופיה היא אוננות מילולית". ואם זאת לא הרמה להנחתה, אני לא יודע מה כן. "אוננות מילולית" היה יכול להיות תיאור מדויק של "איש ללא הגיון", אלמלא העובדה שאוננות היא בדרך כלל מהנה.
פורסם במקור בוואלה
או במילים אחרות:לכו לאנטמן או למשימה בלתי אפשרית-
גם תהנו מאקשן טוב וגם יהיו קצת צחוקים, מה רע?
חם מדי לחפירות במוח של וודי אלן, פשוט חם מדי
אחלה פאנץ'!
(ל"ת)
וודי אלן: אני עצלן ומעמד ביניים מדי ליצור סרטים נהדרים
לא, באמת .
אם זה נכון לגבי כל תקופת היצירה שלו, הוא הבחור העצלן הכי מוכשר אי פעם.
עצלן, כן.
מעמד ביניים, המממ, אני לא בטוח שזאת המשמעות של המילה.
אני חושב שהוא התכוון ל'מעמד ביניים' במשמעות של מוסר העבודה.
כלומר העובדה שהוא מתייחס לבימוי סרטים כמו לעבודה משרדית, רק שהוא על סט קולנוע ואז חוזר הביתה ואוכל את ארוחת הערב שלו. הוא לא מתאבד על הסרטים שלו, לא משפץ אותם בלי סוף ומשקיע מחשבה בכל תנועת מצלמה וכל סט, ולא חי אותם יום יום במשך שנים.
הוא לא המנכ"ל של הסרט (למרות שהוא מביים אותו), הוא בסך הכל פקיד שחוזר הביתה כל יום בחמש בדיוק.
ללב יש מזל נאחס הקיץ הזה
אין סרטי איכות אז הם מביאים קומדיות צרפתיות לזקנים (שלא ראיתי אותם אבל הן לא נראות מאוד מבטיחות), סרט מד"ב שנכשל מכול בחינה ועכשיו את מריחת הזמן השנתית של וודי אלן. לא חבל?
לא.
אתה מבלבל עם חברות הפצה אחרות, "קומדיות צרפתיות לזקנים" הוא ממש לא אחד התחומים של "לב". אפשר למנות על אצבע כף יד אחד את מספר הסרטים דוברי הצרפתית שהם קומיים והופצו על ידם מתחילת השנה וגם הסרט היחיד הזה לא ממש עונה להגדרה הנ"ל וגם זכה לביקורות סבירות.
אני לא רואה שום בעיה בהחלטה להפיץ גם השנה סרט של וודי אלן. בלי שום קשר לאיכות המשתנה של סרטיו, וודי אלן הוא סוג של תרנגולת מטילת זהב עבור מפיציו הקבועים בארץ. הוא פחות או יותר היוצר היחיד שהמפיצים יכולים לשווק (לרוב בהצלחה) את סרטיו בארץ בתור "החדש של" גם לקהל הרחב ולא רק בקרב חובבי קולנוע שמתגודדים באתרים כאלה ואחרים. על משקל "גם סרט גרוע של אלן עדיף על הרבה סרטים בינוניים אחרים" (אני עדיין מחכה ליום שבו אלן יחליט להוציא תחת פסבדונים סרט מהסוג הפחות טוב רק כדי לראות את תגובת המבקרים לסרט לפני ואחרי הגילוי שזה בעצם סרט של אלן. התחושה הכללית שלי ברוב המקרים שיש קונצנזוס שקוטל סרט מסוים של אלן היא שהביקורות היו הרבה יותר סלחניות אם היה חתום על הסרטים האלה מישהו אחר. מצד שני, אם היה חתום אליהם מישהו אחר הם לא היו זוכים מלכתחילה לאותה התעניינות), הייתי אומר שאם הסרטים הפחות מוצלחים של אלן הפילרים/סותמי חורים של "לב" – הם עדיין עדיפים על מה שיש לחברות האחרות להציע בתחום.
"לב" אולי נכשלו עם "חי פעמיים" (סרטי אקשן הוליוודים אף פעם לא היה הצד החזק שלהם, קצת מוזר שהם ממשיכים לנסות כאלה) אבל יש להם בקנה לא פחות משלושה סרטים מבטיחים (או לפחות נראים כאלה) להמשך הקיץ: "הנסיך הקטן", "אנחנו החברים שלך" ו"אמריקן אולטרה".
מדובר בסרט מצויין!
מרתק ומעורר מחשבה. שווה מאוד ללכת לראות.
לא הבנתי, אתה רציני?
בניגוד ל http://www.fisheye.co.il/movies/jungle_shuffle/#target-comment-880596 זה יכול במידה שווה להיות ציניות/בדיחה/טרולינג(מחק את המיותר) או טמטום/טעם רע/אסקפיזם(מחק את המיותר)(בלי להעליב).
זה נראה לי רציני, אבל אני רוצה לוודא, כי זה עין הדג, וחוק פו תמיד קיים.
– סליחה על הניסוח העקום, כמות הסוגריים והעובדה שאני לא כותב שום דבר חכם.
אני חושב שצריך איש בהוליווד עם תפקיד מיוחד
התפקיד שלו זה ללכת לכל הבמאים שרואים את סטון וישר חושבים "הו, זו הבחורה המקסימה שהייתי יוצא איתה בתיכון אם היה לי מספיק אומץ לדבר איתה ואם לא היה לה כבר חבר ועכשיו אני יכול ללהק אותה בתור הבחורה המקסימה שכן תיצא איתי ולסדר לעצמי את הנעורים באופן מטאפורי" ולסתור להם חזק בפנים. זה מסוג המשימות שהסוכן שלה אמור לעשות אבל הוא בברור מתעצל בתפקיד.
פרשיות רצח אצל וודי אלן זה הדבר הכי משעמם בעולם.
בסרטים "פשעים ועבירות קלות" ו"חלומה של קסנדרה" ואם זיכרוני לא מטעני גם "סקופ" (באיזשהו שלב כבר אי אפשר להבדיל בין הסרטים שלו) הרצח מתרחש די מוקדם בסרט בסצנה משעממת ומינורית. לאחר מכן כל הסרט הדמויות מתחבטות בהשלכות המוסריות של הרצח בדרך הכי לא קולנועית שאפשר, הם פשוט דנות אחת עם השנייה. והן לא דנות פעם אחת וסיימנו, הו לא, הדמויות טוחנות מים כל הסרט עם אותם דיונים וחוזרות על עצמן עד המוות. כל הזמן מועלים אותם נימוקים וכל הזמן אחת הדמויות מתחרטת והשנייה מעודדת אותה שזה היה המעשה הנכון ובלה בלה בלה. אלן בטוח שהוא יוצר פה סיפור מוסר שהוא מינימום "החטא ועונשו" אבל בתכלס הם מאד פשטניים ומשעממים. אני מעדיף את אלן הרומנטי והשנון בהרבה מאשר את אלן הכבד שעוסק בסוגיות הרות גורל.
"פשעים ועבירות קלות" היה דווקא מאוד שנון
והוא גם הציג את הסוגיה המוסרית הזאת של רצח של חף מפשע בדרך רעננה ומאוד לא אופיינית להוליווד. הבעיה שמאז הסרט ההוא אלן חזר והציג וריאציות על הנושא הזה יותר מדי פעמים בלי שהיה לו שום דבר מעניין או מקורי להוסיף על זה.
לא יודע, כשאני ראיתי אותו הרגשתי שהוא יבש
ובדיוק אותו דבר כמו מלא סרטים אחרים של אלן. וגם שנינות לא זכורה לי בסרט, אשמח לדוגמה כי בכל הנוגע לאלן כל הסרטים מתערבבים לי ואני כבר לא יודע מה שייך למה. אבל אני כן זוכר שלא היה בסרט את אותו טון הומוריסטי ועוקצני שהיו בסרטים רבים אחרים של אלן, במיוחד המוקדמים כמו "אנני הול", "ימי רדיו" (אחד הטובים שלו!), "אהבה ומלחמה", "ישנוני", "זליג" וכו'. הסרטים האלו הם במכוון יותר קומיים אבל דווקא שם הכישרון של וודי מתגלה.
אולי בסצנת ארוחת הערב יש את השנינות וההומור האלני שמאפיינים אותו, אבל מלבד זה שהיא זכורה לי בתור הסצנה היחידה שאהבתי בסרט גם בה יש את המנהג המגונה של אלן להפוך את הסאבטקסט לטקסט ופשוט להניח אותו על השולחן ולדון עליו.
אני מציע לך לראות את "פשעים ועבירות" שוב
על אף שהוא עוסק בנושאים מורבידיים, הוא סרט הרבה יותר מצחיק ממה שאתה זוכר, שמצליח לאזן היטב בין הקומי לרציני. לגבי שאר הסרטים שציינת, הם קומדיות מובהקות יותר ולכן ברור שהטון שלהם שונה.
בעניין הסאבטקסט אני מסכים – אלן כנראה לא סומך יותר מדי על האינטליגנציה של הקהל ולכן הוא תמיד מסביר הכל בצורה מפורשת. זו בעיה שמורגשת במיוחד בעשור האחרון אצלו.
אז... מדור שמיני?
(ל"ת)
חיכיתי לביקורת הזאת רק כדי לברר אם העט המרקד עדיין מאוהב באמה סטון.
(ל"ת)
מי לא?
(ל"ת)
למה מישהו ממשיך להשקיע בסרטים האלה?
כנראה שיש מספיק פראיירים שמוכנים ללכת לראות. אילולא השם של וודי אלן, ספק אם הסרטים האלה היו מתפרסמים.
אני לא זוכר מי אמר מתי
אבל אני מסכים מאוד עם האמירה שגם סרט גרוע של וודי אלן הוא סרט בינוני ונחמד לצפייה.
ומכיוון שממילא מרבית הסרטים בקולנוע הם בינוניים במקרה הטוב, זה לא כזה נוראי.
אני חושב שעיקר תחושת הנגד באה או מקהל המעריצים שלו שעדיין זוכר לו את הימים הטובים או בעיקר העובדה שוואו פעם הוא עשה סרטים ממש טובים אולי יתפלק לו עוד פעם מתישהו כבר.
אני לגמרי לא מסכים עם זה.
הסרט הזה הוא לא בינוני, הוא פשוט גרוע.
מחזק ומוסיף ש"קסם לאור ירח" היה אחד הסרטים המביכים והגרועים ביותר
שראיתי שנה שעברה (ביחד עם "אשמת הכוכבים", "התעלות" ו"גודזילה"). חוץ מהצורך הלא מובן של אלן להוציא סרט פעם בשנה אני לא רואה שום סיבה לקיום הסרט הזה. גם אם יוצאים מנקודת ההנחה שמטרת הסרט היא לשעשע מעט ותו לא אז גם בזה הוא נכשל, אפילו צרכני הקומדיות הצרפתיות המטומטמות הקבועים של לב חייבים להודות שזה סרט נורא ואיום. אני די בטוח שאלן הגיע לשלב בקריירה שלו שבו קומדיות רומנטיות עם קתרין הייגל הם סרטים יותר טובים מהזבל שהוא מייצר.
לא ראיתי את סרטי אמה סטון שלו
כן ראיתי את "לרומא באהבה" שהיה חביב מאוד ונחשב לאחד מהיותר גרועים שלו.
ועדיין כדאי לזכור שאך לפני שנתיים הוא עשה את יסמין הכחולה הנהדר.
אולי אני אראה ביום מן הימים את סרטי אמה סטון שלו, אבל אני מודה שכרגע הם לא נראים מאוד מעניינים. אבל גם רחוקים מזבל. כמובן שזה קל להגיד שלא ראיתי את כל הסרטים העכשווים שלו, אבל ראיתי הרבה מהם וגם המעפנים ביניהם (ויש) היו חביבים וסתם אפויים למחצה. משהו שלא הושקע בו כל הלב והנשמה אלא בעיקר רצון להמשיך לעבוד.
אני לא אומר שכל סרטיו המאוחרים גרועים.
אפילו לדעתי "יסמין הכחולה" ו"חצות בפריז" הם בין הטובים בסרטיו. אבל וודי הוא מאד לא מאוזן באיכות היצירות שלו ולצד סרטים טובים יותר ופחות יש גם הרבה שהם פשוט גרועים כמו "מה שעובד", "סקופ", "ויקי כריסטינה ברצלונה" ועוד רבים. הסרטים הם לא גרועים לעומת סרטים אחרים של הבמאי הם פשוט גרועים נקודה. נכון שאפשר למצוא בהם קטעים משעשעים (וכן גם אני נהניתי מכל מיני דברים מטופשים ב"רומא לאהבה" כמו האופרה במקלחת או קו העלילה שבו הדמות של רוברט בניני נהיית סלבריטי) אבל הם ממש לא מצילים את הסרט מעליבותו ונחמד זה מחמאה מוגזמת בשבילם.
אני כנראה אצפה מתישהו בסרט הזה רק מכוח האינרציה (אני אפילו לא כזה אוהב את הבמאי) אבל בתת מודע אני יידע שאני מבזבז לגמרי את הזמן שלי על סרט שסביר להניח שאני לא יאהב.
עוד פעם, קשה לדבר על דברים בצורה אובייקטיבית
ויכול להיות שהיה דרדור מאז (אני חושב שזה היה בתקופת רומא באהבה), אבל אני כן חושב שאלן משקיע יותר מחשבה ומאמץ בסרטיו על מנת שיהיו מהנים מרוב הבמאים, מה שגורם גם לסרטיו הגרועים להיות נסבלים וחביבים. זה עניין של טעם, כמובן, אבל אני חושב שמדי פעם סרטיו של אלן נקטלים לאו דווקא בגלל תוכנם אלא גם בגלל שהם מגיעים כחלק מחבילה גדולה ששמה "וודי אלן". זה לא אומר שצריך לרחם על אלן או משהו, סתם שמדי פעם הקריטריונים שהוא נשפט בהם שונים מהקרטיריונים של סרטים שונים.
בדיוק ההפך!
אלן כמעט ולא משקיע מאמץ בסרטיו בשנים האחרונות. למעשה הוא בעצמו הודה בריאון שהוא עצלן מדי ולא פרפקציוניסט בשביל לעשות סרטים טובים. בנוסף הוא אומר שחסרה לו האיטליגנציה, העומק והכישרון בשביל ליצור סרטים גדולים באמת ושהוא בסדר גמור עם העובדה הזאת (מאד לא מגלומני מצדי, לא ידעתי שהוא טיפוס צנוע).
גם כל העניין הזה של סרט בשנה גורם לאלן להפסיק להתאמץ, הרי מקסימום אם הוא ייפשל בשנה הבאה הוא יוכל לפצות.
אם ניקח בתור השוואה את הסרט "פרננס הא" של באומבך, שהוא הסרט הכי וודי אלני שאלן מעולם לא עשה, ניתן לראות שהבמאי באמת השקיע מחשבה ומאמץ בסרט בניגוד לסרט הניו יורקי האחרון של אלן "מה שעובד". בזמן שהסרטים של הבמאי המזדקן הם מיחזורים חיוורים לסרטים גדולים שעשה בעבר, באומבך מצליח ליצור סרט שלדעתי משתווה אל סרטיו הגדולים של אלן (ומתעלה עליהם אפילו, כן "מנהטן" אני מסתכל עליך).
אני נמנע לרוב מלקחת את דבריהם של יוצרים על עצמם בערבון מוגבל
בין אם זה בגלל עודף אגו או מחסור באגו או כל דבר אחר, לרוב אומן הוא לא בדיוק הבן אדם הנכון לשפוט או לא לשפוט את היצירה שלו.
ועוד פעם גם השנים האחרונות הנפיקו יצירות נהדרות כמו יסמן הכחולה וחצות בפריז. יצירות מופת על זמניות? לא. סרטים נהדרים והטובים שיצאו באותה שנה? בהחלט.
אני בהחלט חושב שלהוציא סרט על שנה מגביל את היצירה של אלן ולא נותן לו זמן לפתח אותה כראוי, וש"הרומן שלי עם אנני" הבא לא ייצא מזה אבל אני חושב שמדובר כאן עדיין במשהו שרחוק מהעצלנות ההוליוודית הכללית בכל הנוגע לתסריטים וסרטים שיש.
אבל על כל "יסמין הכחולה" ו"חצות בפריז" יש
עוד חמישה סרטים שבקושי אפשר לקרוא להם סבירים. וחוץ מזה העצלנות הוליוודית הכללית מניבה לא מעט סרטים טובים במהלך השנה, ככה שאני אפילו מעדיף את שיטת העבודה שלהם מאשר את זו של וודי. כלומר ברור שעדיף לראות סרט בינוני של אלן מאשר "צבי הנינג'ה" או איזו קומדיה מפגרת של וויל פארל אבל תיקח כנגד זה יצירות מופת כמו "מקס הזועם" או "הקול בראש" שלוודי אלן כבר אין סיכוי להגיע לגבהים כאלו. אומנם זה לא הוגן להשוות בין תעשייה שלמה לבין במאי אחד אבל אני מעדיף תעשייה עצלנית שמניבה סרטי פאר כאלה מבמאי עצלן שמדי פעם יש לו הברקות אבל הם לא מכסות על הכשלונות הרבים יותר.
כרגע הממוצע הוא 2 סרטים ולא חמישה
וכן, אני לא חושב שאלן יעשה עוד יצירת מופת ענקית כמו *הכנס את כל הפילמוגרפיה שלו מתחילת שנות ה90 אחורה, בערך* אבל זה בדיוק מה שאני אומר: הוא יוצר סרטים בינוניים עד טובים מאוד, בקביעות ובאהבה.
אוקיי הבנתי למה אתה מתכוון
בקיצור שנינו חושבים שהוא ירד ברמה אבל בעוד שאתה חושב שגם שכשהוא בינוני יש בסרטים שלו קסם וחלקם טובים, אני חושב שהוא איבד את זה לגמרי מלבד כמה ניצוצות של כישרון שמגיעים פעם בהרבה זמן. לגיטימי.
וסליחה על החפירה אבל רק כמה שאלות:
אתה באמת מרגיש שבסרטים של אלן מוקדשת מחשבה? שהבימוי אצלו הוא יותר מלצלם אנשים מדברים בחדר? שברוב הסרטים שלו בשנים האחרונות נעשו שיקולים אומנותיים כלשהם? כי פשוט אני מרגיש שהוא מחפף תסריט (בסרט דוקו שנעשה עליו הוא חשף שיש לו מגירה עם פתקים שעליהם הוא כותב רעיונות וכשהוא ניגש לכתוב תסריט הוא פשוט שולף כמה פתקים ומחבר ביניהם), מלהק שחקנים מוכרים ומנסה לסיים את הצילומים כמה שיותר מהר כדי שהוא יוכל להתחפף עד לסרט הבא.
תראה, אני מאמין שכן כי אם לא אז אני לא יכול להסביר אחרת את "יסמין הכחולה".
אם רמת המאמץ שהוא משקיע בסרטים היא לשים תחתונים בבוקר ויוצא לו סרט ברמה הזאת, אז כולנו צריכים לבכות כל יום שהוא לא משקיע את כל כוחו ומרצו ביצירת סרטים.
כן, אני חושב שהוא מחפף במעט, אבל אני משוכנע שיש מאחוריהם עדיין השקעה מסוימת. לא יודע להגיד על גודלה, אבל אני כן חושב שאכפת לו מהסרטים האלה.
יש לי עקרונות - כן אני נודניקית הזויה
כן אני מוצג ארכיוני הזוי ואני מאמינה שצריך להחרים את אגון לן. איש שביתו הביולוגית התלוננה שהתעלל בה מינית
והתגלו תמונות עירום של ביתו הלא ביולוגית שהוא צילם בהיותה בת שמונה בלבד והעובדה שהיי הוא נשוי!!! היום לבת שלו ( וזה לא משנה שהיא חורגת יש לי דודה שאימצה ילדה כשהייתה בת 14 והיא בת דודה שלי בדיוק באותה מידה כמו כל שאר בני הדודים)
גם אם היצירות שלו היו גאונות קולנועית ( והן כאמור לא) אני חושבת שיש מקום להגיד עד כאן .לא הכל יסלח בשם ה"אומנות"
אני חושבת על הבת שלו שלמרות שהתראיינה בפומבי על ההתעללות המינית שחוותה העולם אומר לה פאק יו – כי הי מה זה מוסר ודמעות של ילדה מול החדש של "אלן"
רק מי זה אגון לן?
(כן, אני יודע, יש משלימים אוטומטיים שהיו צריכים להרוג אותם בשלב ה-design).
הדוד ההונגרי של אבי לן, תושב מאה שערים
ומי שהמציא את "פעשקווילים מצייצים" ב-1952.
לא מסכים.
אני נגד החרמת יצירתו של מישהו בגלל חייו האישיים. לא תשמעי אותי אומר מילה של התנגדות אם וודי אלן ילך לכלא, אבל אני לא אחרים את יצירתו בגלל שהאדם ביצע פשעים. אני נהנה לקרוא את קארד למרות שהוא הומופוב ופנאט מורמוני. אני מאוהב במוזיקה של וגנר, למרות הניצול הציני שלו את המלך לודוויג המסכן. אני עדיין חושב שקארד צריך לסתום את הפה המזדיין שלו, ושמישהו היה צריך להרביץ קצת נימוסים בוגנר, אבל זה לא מונע ממני לאהוב את היצירות שלהם.
ובנוגע ל"נשוי לבתו"- הקשר בניהם התחיל כשהיא הייתה בת 22, והוא מחזיק מעמד לזמן משמעותית ארוך יותר מנישואי ההורים שלי. שני מבוגרים, שבוחרים מרצונם החופשי לקיים קשר רומנטי, להינשא כעבור 5 שנים ולגדל ילדים יחד זה בסדר גמור בספר שלי.
היא לא הבת שלו, היא הבת המאומצת של מיה פארו ואנדרה פרווין
ואין כל פסול בקשר ביניהם, זה סתם עניין של נורמה חברתית. לך זה נראה מוזר, לאחרים זה לא. פעם גם היה מקובל להתחתן עם בני דודים. ובמקרה שלהם, אין כל קרבת דם ושניהם היו בגירים כשהקשר התחיל.
לגבי ההטרדה המינית של בתו – זה שהיא אומרת שהוא הטריד אותה לא הופך את זה לנכון. אין שום ראיות נגדו וההאשמה הזאת מעולם לא הוכחה, ונמצאו לא מעט סתירות בהצהרות שלה. להחרים מישהו על סמך שמועה לא מבוססת וככל הנראה שקרית זה לא הוגן.
וכבר יש קאסט ל"הסרט של וודי אלן ב 2016"
(לא, זה לא השם. אבל זה יהיה מצחיק אם כן. So meta)
בין השמות – ג'סי אייזנברג, קריסטן סטוארט (וואו, הם ממש הופכים ל dynamic duo) וברוס וויליס.
http://www.slashfilm.com/woody-allen-2016-film/
ברוס וויליס לא מספיק להפתיע בשנים האחרונות,
קודם סרט של ווס אנדרסון, אחר כך וודי אלן. מה הלאה, טראנס מאליק?
אין שום משפט
שמתחיל ב"ברוס וויליס מופיע בסרט -" שיפתיע אותי.
שניים מהסרטים הכי זכורים שלו הם של טרנטינו וגיליאם.
הבנאדם לא זר לבמאי מופת.
אבל אבל אצל טרנטינו הייתה לו הזדמנות להפגין את המגניבות שלו
שכבר ראינו בעבר ואת "12 קופים" לא ראיתי, אבל אני מניח שהתפקיד שלו בסרט דורש ממנו גם תזוזה כמו ריצה, קפיצה, קצת מכות וכו'.* אבל ברוס וויליס עומד באמצע פריים ומדבר אל המצלמה אצל אנדרסון? או ברוס וויליס מדבר בוודי אלנ-ית? אלו מחזות קצת יותר נדירים.
* כן אני יודע שהוא לא רק כוכב אקשן, לראיה: "החוש השישי" ו"המוות נאה לה", אבל כמעט בכל סרט הוא שוטר ויש חלק אקשני בתפקיד שלו. למעשה אפילו ב"ממלכת אור הירח" הוא שוטר כשחושבים על זה.
אתה מניח לא נכון.
הדבר הפעיל היחיד שוויליס עושה בסרט הזה זה לרוץ, וגם זה רק ל-5 דקות בערך ולא יותר.
"ברוס וויליס עושה שם לא רק את אחד התפקיד הכי טוב בקריירה שלו לטעמי,
אלא גם את אחד התפקידים הטובים ביותר בקולנוע אי פעם." -דן ברזל, 14.08.03
מסקרן ביותר,
אני באמת צריך לצפות בסרט בהזדמנות. ובאמת ההנחה שלי התבססה רק על זה שמדובר בסרט אפוקליפסה (גם בזה אני לא בטוח, אני נמנע ממידע על סרטים שעדיין לא צפיתי בהם) ולכן סביר להניח שהוא עושה תפקיד אקשני אבל אני שמח לטעות. שמח לדעת שברוס ווייס לא משחק פה "ארמגדון" סטייל
אם מדברים על אוננות
בסרט ״סוף הוליוודי״ יש דמות שאומרת:
״אם אתה עושה סרטים רק בשביל עצמך, זו אוננות אמנותית״
נראה לי שוודי אלן עושה את הסרטים האלה יותר בשביל עצמו מאשר בשביל הקהל,
ולפעמים יוצאים לו גם סרטים שהקהל באמת (אבל באמת) אוהב.
שני שחקנים גדולים?
תצוגת משחק (יותר קריאת הטקסט ללא משחק) הכי גרועה שראיתי השנה.
נכנסתי כדי להעביר זמן במשמרת
יצאתי אחרי 20 דקות. ג'יזס קרייסט, לא קורה בסרט הזה כלום!
יצא לי השבוע לראות את "הרומן שלי עם אנני"
הסתבר לי, למבוכתי, שמעולם לא צפיתי בו במלואו (ראיתי קטעים ממנו פה ושם). מנצלת את ההזדמנות לומר שזה סרט מעולה, ועומד לגמרי במבחן הזמן. התחושה היתה שסרט כזה יכול היה לגמרי לצאת השנה (חוץ מהתלבושות, המגניבות בנפני עצמן, אבל מזכירות כל הזמן שמדובר על סרט משנות השבעים).
בקיצור – ממליצה בחום למי שרוצה להתוודע ליצירתו של וודי אלן בימי תפארתו.
זו לא "צפיית חובה כדי להשלים סרטי מופת מתולדות הקולנוע של ימינו", זה פשוט סרט כיפי. מאד נהניתי.