אי אז בינואר, אני וקסם יצרנו באתר פוסטרים כנים לסרטי האוסקר של אותה תקופה. זה היה כיף ודי נהנינו מזה אז החלטנו לעשות עוד, אי שם בארצות הפייסבוק הרחוקות. לעמוד קוראים "פוסטרים כנים", ואתם מוזמנים לחפש אותו בפייסבוק או להיכנס לקישור ששמתי בדיוק שם ולראות את הדברים שעשינו שם עד כה.
לכבוד יום העצמאות החלטנו לפרסם כמה פוסטרים כנים לכמה מהסרטים המוכרים ביותר שיצאו בארץ. אז הנה הם לפניכם, בתוספת של הפוסטר שעשינו ל"פוקסטרוט" מוקדם יותר השנה. מקווים שתיהנו ושיהיה לכולם חג שמח!
פוקסטרוט (2017)
במאי: שמוליק מעוז
גבעת חלפון אינה עונה (1976)
במאי: אסי דיין
אסקימו לימון (1978)
במאי: בועז דוידזון
אפס ביחסי אנוש (2014)
במאית: טליה לביא
הכותב בטח גם שמע האיליאדה ואמר שזה כמו דיסני
הגשש החיוור הם כמו שליישית מה קשור,
ואסקימו לימון הם כמו אמריקן פאי?
הפוך, גוטה, הפוך.
בחוגים הצעירים מספיק, "זוהי סדום" מצוטט לאללה.
אז כן, לא מן הנמנע שבעוד 20 ומשהו שנה יהיו אנשים שיצטטו את זה אולי לא כמו גבעת חלפון אבל לא רחוק. ואני לא כזה אוהב את הסרט הזה (למרות שבדיחה אחת בו, לא משנה כמה פעמים אני רואה אותה, פשוט גורמת לי לאבד שליטה מרוב צחוק).
איזו בדיחה שם?
אני דווקא אוהבת את הסרט, מבחינת הקומדיה מצליח היכן שסרטים ישראלים רבים לדעתי כושלים
מסקרן אותי לדעת על איזה פאנץ' שם אתה מדבר
המלאך המאונן.
(ל"ת)
"שק לי אתה!"
(ל"ת)
עד ההורים, את גבעת חלפון ראיתי שלוש פעמים לפחות ואני בן 25 (מרגיש בן 200).
ומעניין אם בתקופת רדפיש היינו מקבלים פוסטר בנוסח "סרטי שמאלנים" וגו'. לא שאני מתלונן.
משק כנפי פרפר בסין..
מי יודעת, אולי ביקום התכנותי מקביל, היינו חיים במדינה עם שרת תקשורת ושר תרבות שמשקיעים הרבה מאוד משאבים בפיתוח התקשורת והתרבות. ואולי במצב כזה רדפיש היה ממשיך בעבודתו כמבקר סרטים בתקשורת, וממשיך לפרסם את הביקורות גם כאן ולהפעיל את האתר בעצמו. ואולי אפילו ביקום המקביל הזה, השיח הפנים ישראלי לא היה שיח של קצוות, תיוגים וקיצוניות. אולי ביקום המקביל הזה, הביטוי "סרטי שמאלנים" לא היה קיים.
(אני לא חושבת שהוא היה יכול להיות נייטרלי, משום שהקצה הנגדי, סרטי ימנים, מעולם לא היה נייטרלי בישראל- לא נתנו לו הרבה מקום בהסטוריה התרבותית של המדינה).
בכל מקרה, לא ברור לי מה הופך את אפס ביחסי אנוש ל"סרטי שמאלנים", זה סרט שמשקף חוויה מאוד לא מבצעית ומאוד נשית בצה"ל, ואני לא חושבת שיש בו איזושהי הבעת עמדה פוליטית בטחונית. הפוליטיקה שלו היא פוליטיקה פמיניסטית, ואמנם אוהבים לקשור פמיניזם לשמאל, אבל זו טענה לא מדוייקת.
אפשר להתעסק בזה (וגם בשאלה למעלה על ההשוואה) אבל איך אומרים?
בסוף למעט אנשים אכפת והצפרדע מתה.
אז אגיד שאני נוטה להסכים איתך שזאת לא הגדרה מושלמת לסרט ושלצורך העניין, אני לא חושב ש"סרטי שמאלנים" זה דווקא דבר רע.
אתה יודע מה אומרים על פמיניסטיות..
אוהבות לנתח צפרדעים, וזה..
ובשניה של רצינות: יש משהו מרתק בניתוח של המנגנון שמפעיל דברים, בין אם הוא שפה, הומור או אורגניזם. אני חושבת שדווקא הבנה של המכניזם של דברים לא מורידה מערכם, אלא מעלה, אלא אם כן אתה מגלה בתהליך שגיאות. (סתם למשל, אם פתאום מסתבר שבדיחה כלשהי מבוססת על תפיסת עולם בעייתית ואתה מתקשה להמשיך להנות ממנה בהכירך את המכניזם).
**בהחלט צחקתי מהפוסטרים, וגם מהסרט אפס ביחסי אנוש.
הבעיה היא, לדעתי,
שמעבר לז'אנר הצר (והמשמים) "זה מצחיק כי זה נכון" בדיחות מבוססות על כשלים לוגיים והימנעות מהסקת מסקנות. בגלל זה בדיחה היא בדיחה, ולא טיעון (אידיאלית) וסאטירה היא לא חתירה לאמת (שוב, אידיאלית). שלא נתחיל למנות את כל הדברים הנוראיים שאמרתי שלא מייצגים בכלל את נטיותי למעשה (להבדיל מהטיות מה שנקרא "אקדמיות" שכמובן שיש לי ואני נוטה להסכים שחוש ההומור שלי מייצג אותן).
אפרופו הטיות…
לא ללכלך על שרת הדרבוקה. גם אני לא קראתי את צ'כוב ויודע שזה הופך אותי לאינטלקטואל אסלי יותר מכל השיכנזים שמרוב ספרים התבלבל להם השכל.
אני מסכים שמכל הסרטים שאפשר לקרוא להם סרטי שמאלנים, "אפס ביחסי אנוש" הוא אולי האחרון.
זה כנראה הסרט הכי טוב שנוצר על תחלואי צבא החובה, ותכלס מהניסיון שלי תמיכה בצבא מקצועי הרבה יותר נפוצה בקרב אלה המזדהים כימנים.
לא כל הימנים הם ליברטריאנים ואפילו לא רובם.
כרגע לפחות התמיכה בצבא חובה חוצה מגזרים.
איפה לעזאזל אמרת שרוב הימנים תומכים בזה?
אני כן גורס שרוב התומכים בצבא מקצועי הם ימנים, אבל כמו שלא הכחשתי, אני לא מבסס את זה על משהו מלבד ההתרשמות האישית שלי.
בעיקרון ה״סרטי שמאלנים״ זה ראנינג גאג שעבר מהפוסטר של פוקסטרוט.
ובכל מקרה, זה לא ממש בדיחה על הסרט עצמו, זה יותר בדיחה על החברה שהפיצה אותו, סרטי לב.
Death of the Author, דעתך לא רלוונטית.
סתם, סתם.
רגע רגע רגע
לא כל הסרטים הישראליים הם "סרטי שמאלנים" בעצם..?
אני אוהב את המנהג הזה
לפחות רוב הזמן ("תירוץ עלוב לעלילה"? גבעת חלפון? לא הסכמתי). וסחטיין על ההשקעה, נראה טוב.
אבל הקטע המצחיק באמת הוא שמיד אחרי שסיימתי לקרוא, חיפשתי את לחצן ה"לייק" בתחתית הכתבה. הו, איך שהעולם הוירטואלי הולך ומשתלט…
לי תמיד חסר הדג הצוחק והדג המופתע
(ל"ת)
אז אתה לחלוטין יכול לעשות לייק בעמוד של פוסטרים כנים!
(ל"ת)
שאלת אוף טופיק כזאת
אם אני רוצה לראות סרטים ישראליים באופן חוקי, יש לי איך לעשות את בלי מנוי לספריית VOD כזו או אחרת?
הVOD של וואלה לא צריך שתעשה לו מנוי
ויש לו לפחות כמה סרטים ("חתונה מאוחרת", "המשגיחים", "מבצע סבתא", "אור", "מבצע יונתן") ששווה להשלים.
לדרור שאול יש דף באיזה שרת מוזר (לא יוטיוב)
זמין בקלות בגוגל, והוא העלה לשם את כל הסרטים שלו.
מדברת על דף הVimeo שלו?
כי אני רואה שם את אדמה משוגעת, מבצע סבתא, ופלאפל אטומי.
(אה בעצם זה הכל מלבד סימה וקנין)
(ל"ת)
מגניב, תודה!
חבל שאין גם איזה משהו לסרטים חדשים יותר. Itunes או משהו.
אכן יש סרטים ישראליים באייטונס,
התשלום עליהם הוא על כל סרט בנפרד, כמו שירותי VOD רגילים.