בגיל 25, נשארה לך שנה אחת לחיות. ימי, שעות ושניות החיים שנותרו לך מוצגות בספרות ירוקות בוהקות, שנעות בספירה לאחור תמידית, על פרק יד שמאל שלך. כדי להמשיך לחיות תצטרך לעבוד. אין כסף בעולם הזה, אבל יש זמן. על יום עבודה תשתכר יום של חיים. על כוס קפה תשלם בארבע דקות. חשוב מאוד לנהל את זמנך נכון. כשזמנך עבר, אתה מת.
אילו היה אוסקר לקונספט הטוב ביותר, "עולם הזמן" היה זוכה בו. הרעיון שבבסיסו הוא פשוט ומבריק, עם אינסוף השלכות אפשריות, ונקודות השקה מעניינות לעולם שלנו. את הסרט ביים וכתב אנדרו ניקול, יוצר "גאטקה" – הסמל של סרטי מדע בדיוני חברתיים, שמדברים על אנשים ולא על חלליות ופיצוצים. בקיצור, היתה סיבה טובה לצפות מ"עולם הזמן" לגדולות, נצורות ואינטליגנטיות – והוא מאכזב.
ג'סטין טימברלייק (כן, הוא ממשיך להתעקש שהוא שחקן. תתמודדו) הוא תושב שכונת עוני שנלחם על כל דקה. פתיחת הסרט, שמתארת את שגרת היום בעולם שבו זמן הוא כסף, היא החלק הטוב ביותר בו. מפגש מפתיע בבאר מותיר את טימברלייק, שמעולם לא היתה לו דקה מיותרת, עם הון של שנים על היד. הוא מחליט לעזוב את אזור הזמן שלו ולעבור את מחסומי הזמן אל שכונת סביוני-זמן, בה אנשי האלפיון העליון חיים להם בנחת ובשעמום כאילו יש להם את כל הזמן שבעולם. טימברלייק חוטף את בת העשירים אמנדה סיפריד, ויחד הם יוצאים לתקן את עוולות-הזמן, לכבוש את וול-סטריט ולדרוש צדק חברתי, כשאחריהם דולק שוטר הזמן קיליאן מרפי. תוך זמן קצר מתברר שהסרט הוא בעצם משל – שלא היה יכול להגיע בזמן אקטואלי יותר – על מוראות הקפיטליזם והפערים בחברה. האנלוגיה כל כך בוטה שהיא כמעט לא אנלוגיה בכלל: לעשירים יש הרבה, לעניים יש מעט, ולא מאוד משנה אם למטבע קוראים דקה או דולר. כך עובר לו הזמן.
אם מקריאת הפיסקה הקודמת יצאה לכם המילה "זמן" מהאף, כדאי שתגיעו לקולנוע עם אטב כביסה. הסרט מבזבז את רוב זמנו על משחקי מילים: ההבדל המשמעותי ביותר בין עולם הזמן הוא מתרחש לעולם שלנו הוא שכל דבר נקרא דבר-זמן. יש בו אזורי-זמן ושוטרי-זמן, מכונות זמן ושומרי זמן, ואנשים שהולכים לגני חיות-זמן בטח רואים שם ג'ירפות-זמן. זה הגיוני ואמין בדיוק כמו לומר, בעולם הכסף שלנו, שגנבי כסף נתפסו על ידי משטרת הכסף במהלך שוד כסף בבנק הכסף.
וכך זה נמשך. במקום לנצל את הקונספט כדי לפתח רעיונות חדשים, הסרט הופך לסרט שודים, מרדפים והטפה נגד קפיטליזם, שמשתמש בזמניות רק לקישוט. ככזה, הוא לא משהו מיוחד: העלילה מחוררת (קו עלילה שלם שעוסק באביו של טימברלייק הולך לאיבוד באמצע הסרט בלי להוביל לשום מקום), ומבחינת אקשן נטו הוא שגרתי. העולם הספק-עתידני שהוא מתאר הוא דיסטופיה סטנדרטית ומכוערת. הסרט גם כולל את האפקט הויזואלי המביך ביותר שראיתי בסרט הוליוודי מזה שנים. לאורך רוב הסרט אנשים רצים – הזמן קצר, אחרי הכל – וההישג המדהים באמת של הסרט הוא שאמנדה סיפריד מצליחה לרוץ כל כך הרבה בעקבים כל כך גבוהים.
למרות הכל, הסרט הוא לא בזבוז זמן מוחלט. שום דבר בסרט לא עומד ברמה של הרעיון הבסיסי, אבל הרעיון לבדו שווה השקעה של 102 דקות. הטרגדיה היא שזה כל מה שהוא שווה. עם הרעיון אפשר היה לעשות כל כך הרבה יותר, אבל מדע בדיוני חכם הוא יותר ממשחקי מילים, מרדפים והטפה חברתית. חשבתי שאנדרו ניקול יודע את זה.
כבר מתחיל להתרגל לאכזבות מהסוג הזה
מבחינתי "דו"ח מיוחד" היה יריית הפתיחה למגמה הזו של לקחת רעיון טוב עם המון פוטנציאל ולהפוך אותו לאקשן/מתח סטנדרטי שלא מממש רבע מהפוטנציאל הגלום. הדוגמא האחרונה היא adjustment bureau.
פשוט חבל שמצד אחד עושים את המסור 7 וגוני אינגליש 2, כאילו אין רעיונות טובים לסרטים, ומצד שני מחרבים רעיונות כל כך טובים כמו עולם הזמן.
מה האפקט הגרוע?
ראיתי ולא זכור לי שיצאתי עם טעם רע מאפקט כלשהו. אבל אולי הדחקתי.
יש סצינת מרדף מכוניות בסרט
(אני לא חושב שהמשפטים הבאים צריכים להיחשב לספוילר, אלא אם כן לא ראיתם אף פעם סרט אקשן, אבל לקפדנים שבקפדנים – זהירות)
מכונית אחת סוטה מהכביש ומתהפכת בצד הדרך. שוט אחד מראה אותה מתגלגלת ומתהפכת, רק שבאותו רגע היא כל כך לא נראית כמו משהו שדומה למכונית בגודל אמיתי. זו באופן ברור דגם של מכונית, וזה כל כך שקוף שנראה כאילו ברגע האחרון צילמו משהו בחצר האחורית עם מכונית הצעצוע של בנו של הבמאי. מביך לחלוטין.
לגמרי
אני לא אחת ששמה לב לאפקטים גרועים, בכלל. אבל הסצנה הזו היתה כל כך בולטת לעין… אני רק יכולה לתאר לעצמי מה זה עושה לאנשים שכן רגישים לאפקטים גרועים![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
שנה וחצי אחרי
חזרתי לביקורת הזאת בעקבות "גוף מארח", ובינתיים, כמובן, הסצינה הידועה לשמצה הגיעה ליוטיוב. תהנו:
http://www.youtube.com/watch?v=Fbg42qTWqas
(כן, ככה זה היה בסרט).
להיפך
זה מה שמסביר איך הם שרדו התרסקות שכזו
זה בטח כי אחרי "צש"ס 3" התעריף של קן וברבי זינק פלאים.
(ל"ת)
אני סומך על רדפיש, ראיתי את הקטע,ובכל זאת אני לא מאמין.
אולי עוד יומיים-שלושה המוח שלי יסכים להאמין שהדבר הזה הוא באמת חלק מסרט הוליוודי עם תקציב.
שנתיים נוספות אחרי (אם לצטט את רדפיש)
ראינו את סצנת התינוק בצלף אמריקאי. שם הכל בפרופורציות, לא?
יש תירוץ כלשהו איך הגיעו למצב הזה?
דיסטופיות הן לא מאד מעניינות אם הן תלושות לחלוטין עד רמה שאפקטיבית הן לא קורות בעולם של בני אדם. למה שיקצבו לאנשים את הזמן בצורה כזו, מעבר לרשע קפיטליסטי?
כי זו אלגוריה?
זו בעצם אחת הבעיות העיקריות בסרט, שהוא כל כך עסוק בהקבלה לקפיטליזם שהוא לא עוצר לחשוב האם העולם שהוא מתאר הגיוני אפילו בקצת.
יש, דרך אגב, הרבה דיונים מעניינים של כלכלנים ויודעי דבר בתחום על הסרט, ועל המערכת הכלכלית שלו. המסקנה הכללית היא שאין דרך שכלכלה כזו עובדת.
לינקים בבקשה?
(ל"ת)
חיכיתי שמישהו יבקש...
כמה ביקורות שמדברות על הקשר בין עולם הזמן למחאה בוול סטריט
http://io9.com/5854241/in-time-really-is-occupy-wall-street-the-movie
http://thinkprogress.org/alyssa/2011/10/28/355676/in-time-income-inequalit/
זו גורסת שהסרט מרקסיסטי
http://prospect.org/article/futuresexclass-warriors
התנגדות בטענה שהסרט דוקא נוגד את רעיונותיו הבסיסיים ביותר של מרקס
http://www.theparisreview.org/blog/2011/10/31/the-thief-of-time/
תיאור של עולם הסרט במונחים כלכליים
http://marginalrevolution.com/marginalrevolution/2011/10/in-time-spoilers-about-the-macroeconomic-model.html
ראייה של המערכת הכלכלית של הסרט במונחים של מיסוי
http://www.overcomingbias.com/2011/10/in-time-economics.html
הביקורת הזו תוהה כיצד כלכלת הסרט מתיישבת עם רעיון ההלוואה באשראי, שקיים בסרט
http://www.tor.com/blogs/2011/10/out-of-synch-why-in-time-fails
יש סיבה מצוינת לקצוב לאנשים את הזמן
בעולם הזה הרפואה התגברה על השפעת ההזדקנות: אנשים לא מזדקנים, גופנית, מעבר לגיל 25, ותאורטית הם יכולים לחיות לנצח. מצב כזה היה גורם להתפוצצות אוכלוסין מוחלטת תוך שני דורות, ולכן צריך למצוא שיטה לגרום לאנשים למות בכל זאת, בשלב כלשהו.
כל זה לא נאמר בסרט במפורש. לא מוסבר שום דבר על האופן שבה העולם הגיע למצב הזה, אבל זה בסדר שהסרט לא מתעכב על זה. הוא גם לא נראה כאילו הוא מתרחש בעתיד, אלא בהווה אלטרנטיבי: חוץ מעניין הזמן, אין בסרט שום טכנולוגיה עתידנית. אבל כמו שאביגיל אמרה, זאת אלגוריה, לא מד"ב קשה.
אבל זה לא הגיוני
כבר היום תרופות מאריכות חיים נמצאות בתהליכי קבלה בFDA האמריקאי, לא רחוק הזמן שבו חיים של מעל ל120 שנה יהיו דבר של מה בכך..
וחיי נצח גם הם לא דבר בלתי-נתפס ע"פ ביולוגיים מסוימים (ולא מטורפים, על אף מה שאתם עשויים לחשוב).
אבל ניתן לטפל בזה די ביעילות ע"י קיצוב ילודה+סירוס למי שרוצה חיים ארוכים. לא בעייתי במיוחד (זה גם יפתור בעיות מסוימות שנעוצות במסע בין כוכבים).
בייחוד בהתחשב בעובדה שאם תרופות ויכולות מסוג זה יהיו דבר יקר מידי זה יתחיל מלחמת מעמדות שכמותה לא ידע העולם (הפחד ממוות הרי, הרבה יותר גדול מהאהבה שלנו לכסף).
כך, שאני באמת חושב שהרעיון שמאחורי הסרט די מטומטם אם לומר את האמת, וטימברלייק הורס אפילו את זה.
אבל את כל הדברים האלו אי אפשר לאכוף
ללא דיקטטורה קיצונית. כלומר, למנוע מאנשים לחיות חיים "טבעיים" הכוללים הזדקנות, ולהשתיל לאנשים בניגוד לרצונם מנגנון שקוצב את זמנם. יש הסבר בסרט לאיך השיטה הזו נוצרה? האם היא מוגבלת למדינה/מקום מסויים?
לא, זה לא מוסבר.
(ל"ת)
אח, אני שונא סרטים שעושים שינוי כל כך מסיבי בעולם
מבלי לחשוב על כיצד ואיך המנגנונים האלו יכולים להתקיים ואיך צריכה להראות חברה שמפעילה אותם.
היופי בגאטאקה היה שלמרות שלא הכל מוסבר, אתה מבין איך העולם מתקיים בצורה טבעית וללא כפיה. ברגע שהנדסה גנטית אפשרית, אנשים פשוט קונים לילדים שלהם עתיד טוב יותר, ומעסיקים בוחרים את העובדים שהם גנטית טובים יותר. בלי כפייה, בלי גזע על של אנשים מושלמים (גם בין המהונדסים גנטית יש טובים יותר ופחות), וכשהלא מהונדסים גנטית נדחקים בטבעיות למטה בסולם הדרגות (ממש כפי שקורה בדרך כלל למי שנולד חסר כישורים או נכה בעולמינו).
(ל"ת)
מש''א
(ל"ת)
מה הבעיה?
בסרט מסבירים מפורשות שאנשים "מתוכנתים גנטית" להפסיק להזדקן בגיל 25. זה ההסבר להכל! הם גם מתוכנתים גנטית להיוולד עם שעון ירוק על היד, שמופעל אוטומטית בגיל 25 ועם איזשהו API מטופש מבוסס-מגע, לא?
אוקי, אבל איך הם שכנעו כל אדם על כדור הארץ לרעיון שלהם
מבין הדברים שאני יודעת לגבי בני אדם הוא שרובם לא יסכימו שיתכנתו להם התקפת לב לתוך הדי.אן. איי.
כן, נעורי הנצח נשמעים כמו רעיון מעניין, אבל לא במחיר של האפשרות של מוות בגיל 60 בגלל שעשיתי את הבחירה העסקית הלא נכונה .
לא השאירו להם ברירה...?
העבירו חוק. לרוב האנשים הקונספט של נעורי נצח (או אפילו לחיות עד גיל 60 בתור בן 25) די קוסם, בסך הכל. נראה לי סביר להניח שיש גם "מורדים" שמתנגדים למערכת (לך תשכנע את האיימיש בארה"ב להסכים לזה), אבל בסרט לא מתמקדים בזה. כי התסריטאים של הסרט לא רוצים, או שהם לא מוכשרים מספיק. :)
(נושא אחד שמעניין אותי ולא התייחסו אליו זה האם המצב הזה הוא גלובלי. מאוד הגיוני לי, פתאום, שהסרט מתאר רק את המצב בארה"ב, למשל. ויש לזה השלכות מעניינות)
אבל מי העביר את החוק הזה? ולמה?
אני עדיין לא קונה שמהאפשרויות של "לחיות עד גיל 80 בגוף של בן 80" ו "לחיות עד-גיל-לא-ידוע אשר תלוי בבחירות העסקיות שלך בגוף של בן 25" רוב האנשים יבחרו באפשרות ב' (אני יודעת שאני אישית אקח את הסיכון עם הזקנה). מי חשב שמערכת כלכלית כזו תהיה רעיון טוב? איך הוא הצליח לשכנע מספיק אנשים שזה רעיון טוב? למה לא היו הפגנות ומחאות על החוק הזה (בהתחשב בכל הבעיות אשר נובעות ממנו אשר הובאו גם הסרט וגם בדיון הזה). בגאטקה, ההתייחסות ללא-מהונדסים כנחותים היא הגיונית מבחינת התנהגות אנושית והגיוני שבהינתן הטכנולוגיה – אנשים ירצו שלילדים שלהם יהיה את העתיד הטוב ביותר האפשרי.
אבל להכניס את כל אנשי העולם למצב שמתואר ב "עולם הזמן" מרצון? אני לא חושבת שזה יעבוד
עניתי לך על זה בהודעה הקודמת שלי
מאוד הגיוני שהיו מחאות, והיו "מורדים" והיה את כל מה שכולם מצפים שיהיה במצב כזה, ושהמצב הזה הוא לא גלובלי לחלוטין. אבל בסרט לא מדברים על זה. לא נראה לי שבכלל היתה כאן איזושהי כוונה לנסות, אפילו.
לא, אני לא קונה את זה
אני לא קונה שיהיו מספיק תומכים בממשלה האמריקאית (או כל ממשלה אחרת) כדי שהחוק המוזר הזה יעבור – אני לא מאמינה שלא היו מספיק אנשים שפשוט סירבו לתת למדענים לשים פצצת זמן על הילדים שלהם- אני לא מאמינה שאם היו מורדים ומוחאים בכמות כזו (אני מאמינה שרוב האנשים הדתיים יראו בזה לא מוסרי, שלא לדבר על כל הפעילים החברתיים שימחו על…טוב, פחות או יותר כל מה שהראו בסרט), הם פשוט יבטלו את החוק הארור הזה במקום.
ואני בהחלט לא הולכת להאמין שזה "לא גלובלי", מדינות לא מתקיימות בחלל ריק – איך אפשר לערוך יבוא ויצוא עם מערכת כספים כזו?
תסתכלי על חוקים שמעבירים פה בארץ
ותגלי שעם מספיק כוח וזין גדול לשים על הציבור, אפשר להעביר חוקים שלא תאמיני בכלל שחשבו עליהם.
אפשר נימוקים?
נניח, חוק שההשפעה המיידית שלו על חייך ברורה לכל גולם, שנותן כוח ליטול ממך את החיים ברגע, שמחייב אותך לניתוחים פיזיים ועוד כהנה, ושעבר בקלות?
גיוס חובה?
(ל"ת)
חידשו גיוס חובה בארץ בזמן האחרון ולא אמרו לי?
וגם לו היה דמיון, הסיבות שבגללן אנשים יסכימו לגיוס חובה, ככלל, די ברורות. אבל לקחת את כל האוכלוסיה ולאפשר *כזו* התערבות? לא קונה.
1949, למיטב ידיעתי.
ולא, אני לא מתווכח עם הנקודה שלך. רק מתקטנן על הטיעון.
אני חושבת שזה די ברור לך ולכל שאר הצופים
שמה שיש בסרט זו הקצנה. הטכנולוגיה הזו, או אחרת ברמתה, עוד לא קיימת בעולם.
אבל, היום מעבירים חוקים שחלק גדול הציבור נגדם ועדיין המחוקק בוחר להתעלם מכל מה שהוצג לפניו והוכחות ברורות להשלכות השליליות של החוק, ולחוקק אותו בכל זאת, בעיקר כי הוא יכול.
אני לא רוצה להיכנס פה לפוליטיקה ולתת דוגמאות, זה אוף טופיקי לחלוטין.
אני עומדת מאחורי מה שעניתי לטארדיס עם כובע ואם אינך מסכים איתי זו זכותך המלאה, אבל המשך הדיון הזה לא קשור לקולנוע.
לא, לא ברמה הזו
לא ברמה של "לתקוע התקף לב בדי אן איי של כל אדם בעולם", לא ברמה של "ביטול כל יכולת היצוא והיבוא של המדינה", לא ברמה של "להרוג את כל העניים", ובהחלט לא ברמה של "הינדוס גנטי מאסיבי של כמות אדירה של בני אדם".
אני מצטערת, יש הקצנה ויש לעוף מעבר לכל סיספונד
מה שיכול היה להיות מצחיק
הוא אם גם בסרט הזה היה מעמד נחות של אנשים שחיים 'טבעית' ומתנגדים למערכת. ואז נאמר, היו מפלים אותם בקבלה לעבודה והיה נאסר עליהם לטוס לירח.
מה שנקרא, מחסום כתיבה.
כבר בסצינה הראשונה
ג'סטין טימברלייק אומר שהוא לא יודע איך הגיעו למצב הזה, וגם אין לו זמן לחשוב על זה. מה שמתפרש אצל הצופים בתור: "אל תנתחו את זה יותר מדי, פשוט תישענו אחורה ותהנו".
אני אמנם שופט מבלי שראיתי את הסרט
אבל זה נשמע כמו סרט "What if" קלאסי, שבו למישהו יש רעיון "מבריק" של שתי שורות והוא בונה בכוח תסריט שלם סביבו. אני מעדיף עוד אלף סרטים עם רעיון מקורי הרבה פחות אבל עם תסריט מהודק מכל הכיוונים והגיון פנימי אמיתי.
זה כבר טעם אישי
אבל כדאי לראות סרט לפני ששופטים אותו.
אני אישית לא חשבתי שהוא יצירת מופת, אבל בהחלט מהנה.
בדרך כלל אני הראשון למצוא דברים חסרי היגיון וחורים בסרטים שנראים מושלמים. בכל פעם שמישהו מדבר על כמה גאוני אינספשן היה, עולות בי תחושות רצחניות, אבל הסרט הזה פשוט מהנה, לא מתיימר להיות "גאוני". "אל תחשוב על זה. זה המצב. שב, ותהנה מאקשן, רעיון טוב, והרבה משחקי מילים". כאן בדיוק השוני שלו מאינספשן.
אני אישית נהנתי
נכון שבעיקר מהרעיון של הסרט ופחות מהביצוע אבל זה היה סרט די מוצלח ומפתיע אותי כל פעם מחדש כמה ג'סטין הוא לא כזה שחקן גרוע.
אני מאמין שאם לסרט היה במאי/תסריטאי אחר עם אותו רעיון הוא היה יוצא יותר טוב, אבל מבחינתי הוא היה אחלה סרט.
חורים לוגים
עדיין לא ראיתי את הסרט עצמו, אבל בעיה קריטית מיד צצה בטריילר היא שכולם נושאים את ההון שלהם על גופם(!) חשופים לתקיפה ושוד. כאילו היום כל מיליונר מסתובב עם 10,000,000,000 דולר במזומן בכיס.
זה הרבה יותר גרוע מזה.
כדי לקחת ממישהו זמן/כסף בעולם הזה, כל מה שצריך לעשות הוא לגעת בו ולחשוב על זה. תחשוב על מצב שבו כייס היה יכול לרוקן לא רק את כל הכסף שיש לך בארנק, אלא את כל הכסף שיש לך בעולם, בלי לעשות שום דבר מורכב יותר מלגעת לך ביד. אנשים לא היו יוצאים מהבית בלי שיריון, ובכל זאת הפשע היה משתולל והגוויות היו מרצפות את הרחובות.
טוב, זה נשמע טיפשי לגמרי.
אני שוקל ברצינות לוותר על הסרט עכשיו.
אם זה עוזר במשהו
אתה צריך לסובב את היד בדרך מסוימת בשביל זה.
אבל זה עדיין טיפשי
לגבי ריצה בעקבים
אחי טוען שמעולם לא רואים את הרגליים של אמנדה סיפריד (או אוליביה ווילד) כאשר היא רצה, ולכן סביר שהיא עומדת והולכת בעקבים, אבל רצה בנעלי ספורט.
לדעתי יש בהוליווד נעלי עקב מגומי כמו של נעלי ספורט.
הם מזייפים כל דבר אחר, למה לא את זה?
זה נשמע עוד יותר קשה לרוץ על זה מעקבים רגילים
(ל"ת)
שקוף שהיא לא *באמת* רצה על עקבים
הבעיה היא שהסרט מציג כאילו היא כן בלי קשר להאם אפשר באמת לרוץ ככה.
אני יכול להבין למה היא היתה צריכה ללבוש עקבים לפני השוד הגדול, כי אחרת היא היתה בולטת כלא שייכת.
אבל ראבק צריך להחליף נעליים במכונית דבר ראשון. ונדמה לי שגם קשה לרוץ במיני.
אאוץ'.
כל-כך חיכיתי לסרט הזה, אבל מתברר שהקונספט כנראה לא היה מספיק, וזה בהחלט לא מפתיע כשהאיש הכי נשב בצוות הוא קיליאן מרפי, והבמאי לא עשה סרט ממש מצוין כבר 14 שנה. בכל מקרה, הסרט היחיד שאני עומד לראות בקולנוע עבחודשיים הקרובים לא יהיה "עולם הזמן" כי אם "התפשטות", שקיבל ביקורות יותר טובות.
אני חייב לשבח על דבר אחר – תודה על הוספת המילה "ביקורת" לפני שם הסרט. זה מפחית את הבלבול בין הביקורת עצמה לבין דף הסרט.
Lord of War של ניקול לא רע בכלל
למעשה אפשרי שהוא יותר טוב מגאטקה, אבל עבר הרבה זמן מאז שראיתי את שניהם אז אני לא בטוחה.
לא אמרתי ש"שר המלחמה "הוא לא סרט טוב,
אלא שהוא לא סרט מצוין ממש, כמו "גטאקה". הוא מעין סרט אקשן כזה להעברת הזמן, רק עם עלילה יותר טובה, דיאלוגים יותר טובים והופעה לא מעצבנת באופן מפתיע של ניקולס-קייג'-פוסט-אדפטיישן. אפילו "גטאקה", לדעתי, הוא סרט מצוין בצורה מסויימת מאוד – הוא היה משעמם בצורה בלתי נסבלת, ורק אחרי שראיתי אותו התחלתי להבין את כל הגדולה שיש בו.
ממש לא הייתי קוראת לו סרט אקשן
אין בו אפילו סצנת אקשן אחת. כמו גאטקה ועולם הזמן, הוא סרט נושא, במקרה זה סחר בנשק (ובאופן רחב יותר, האם אפשר לעסוק במקצוע כזה מבלי לאבד את הנשמה).
רק הערה: ביקורת נפלאה!
(ל"ת)
ביקורת מדויקת.
לא רוצה להיות מתנשא אבל בכל זאת
למה אנשים מצפים כ"כ לסרט בכיכובו של ג'סטין טימברלייק? מי שרוצה ליצור סרט עם משמעות יקח שחקן משמעותי או עם פוטנציאל ברור. עצם הבחירה בטימברלייק מרמזת שמדובר בסרט פסוודו-חכם שמנסה לכוון לכמה שיותר קהל – גם חובבי המד"ב וגם חובבי סלבז, ועושה קצת(הרבה?) כסף מהמחאה בוול-סטריט בלי להציע שום פיתרון או תובנה אמיתית בנושא. מי שרוצה לשכנע אותי ששווה לי לראות את הסרט מוזמן להפריך את התאוריה שלי..
הנה אני מפריך את התאוריה שלך
א. המחאה בוול סטריט התחילה בספטמבר 2011. צילומי הסרט הזה התחילו ב-25 באוקטובר 2010. אני לא יודע מתי התחילה כתיבת התסריט, אני מנחש שלפחות שנתיים לפני כן.
ב. ג'סטין טימברלייק הוא שחקן, וכבר לא צריך להוכיח את זה. זה הסרט הרביעי שלו השנה, כולל ההופעה עטורת השבחים שלו ב"הרשת החברתית". אפשר להתווכח אם הוא שחקן טוב או רע, אבל הוא שחקן "משמעותי" בדיוק כמו כל שחקן אחר.
הבעיה היא לא שזה סרט שטחי שמנסה לרכב על המשבר הכלכלי
את זה לדוגמה אתה יכול לראות בסרט החדש של בן סטילר ואדי מרפי, שבו קורבנותיו של נוכל סטייל מיידוף מתאגדים כדי לנקום בו.
הבעיה היא שזה סרט שבאמת מנסה להגיד משהו משמעותי על המצב הכלכלי, על הפער בין עניים ועשירים, ועל הקפיטליזם, אבל מה שיש לו לומר הוא כל כך פשטני וברור מאליו שעדיף היה לא לטרוח.
אני חושב שאתה שופט את הסרט בחומרה גדולה מדי
מתי לאחרונה (חוץ מinception) היה סרט שמבוסס על רעיון מענין? שמנסה אשכרה להגיד משהו על העולם שלנו?
שמנסה לגרום לאנשים לחשוב ואפילו מצליח?
יכול להיות שהתקנים שלי הונמכו אחרי שנים של סרטים בלי רעיון מאתגר מאחוריהם שאני מוכן לאמץ בחום כל סרט שרק מצייץ בכיוון. אבל בכל זאת הסרט הזה מנסה ואני לא חושב שהוא נכשל לחלוטין
והאקשן מבחינתי היה סביר.
אני לא מבין בדינמיקה הוליוודית אבל מדי כמה שנים בורח להם כזה סרט. תמיד מתחפש למשהו אחר.
אני בטוח שיש הרבה יותר דוגמאות ממה שאתן אבל היה היה "12 הקופים" ו"The Cube" שלדעתי הייתה לו אמירה משמעותית פי עשר מ"התחלה". "בלייד ראנר" וכו..
לאחרונה אם כן זכורים לי כמה. אין ביניהם קשר אבל אני חושב שבכולם יש אמירה ברמה כזו או אחרת.
"District 9"
"The Road" על אף הפספוס.
"The Dark Knight"
חור נוסף בעלילה?
יש לציין שעדיין לא ראיתי את הסרט, אבל משהו די מטריד אותי.
איך מישהו נהיה עשיר בזמן בסרט הזה? האם מדובר באנשים שעבדו בפרך עד שהגיעו לכמות מספקת של זמן וככה נהיו עשירים בעצם? ואם זה כך- אין מה לבוא בטענות אליהם.
או שמדובר באנשים שהמירו את ההון שלהם וקנו זמן בכסף? זה מוסבר בסרט?
איך אנשים נהיים עשירים בעולם האמיתי?
יש לך ראש שושלת שמייצר, ממציא, או פשוט מצליח בעבודתו. הוא מוריש כסף, ולפעמים עסק, לילדיו, הם מגדילים את ההון שירשו, וכך הלאה וכך הלאה עד שבאיזשהו שלב המקצוע שלהם הופך להיות עשיית כסף.
אני לא חושב שיש שם ירושה
הרי העשירים לא מתים
נקודה טובה
פרט למקרי תאונות או התאבדות, אוכלוסית העשירים יכולה רק לגדול בעוד שהמחסור בזמן ודאי יביא לצניחה, או לכל היותר סטטיות, במספר העניים. זו מן הסתם לא מערכת שיכולה להחזיק מעמד לאורך זמן.
ה"פתרון" לזה
הוא שהעניים מתרבים יותר. לאנשים במדינות עניות יש הרבה יותר ילדים בממוצע מאשר לעשירים, וזה נכון גם היום בעולם שלנו.
לא ראינו עדות לכך בסרט
ומה שיותר חשוב הוא שלעניים יש "מחלה" שהורגת אותם יחסית מהר, ואפילו אם במקרה הם מצליחים לחיות עד לשיבה טובה העשירים חיים עד אינסוף. כך שקצב הילודה היה חייב להיות עצום על מנת שאוכלוסית העשירים לא תגדל על אוכלוסית העניים.
בטווח הארוך, לא בטוח שאתה צודק.
העידן המודרני אולי "שיבש" את הדברים, אבל פעם, זה שהיו לך הרבה ילדים לא אומר שכולם שרדו. יצא לי לקרוא מחקר שטען שאוכלוסיית אנגליה היום (בלי המהגרים, כמובן) היא ברובה המוחלט צאצאית של העשירון העליון של לפני אלף שנה.
גם לא מתאונותמחלות?
(ל"ת)
האם אי אפשר לשים סלאשיםקווים נטויים?
(או שבמקרה שכחתי?)
נדמה לי שהשאלה היא אחרת: מאיפה בא הכסף?
בעולם האמיתי, בתוך מסגרת סגורה, כמות הכסף הקיים נשארת, תאורטית, זהה. כסף עובר מיד ליד, אבל הוא אף פעם לא נעלם, ואף פעם לא מופיע. אבל בעולם הזמן, זה לא המצב: כמות כח הקניה בעולם הולכת וקטנה כל הזמן. כדי לשמור על איזון, כמות זהה של זמן-כסף צריכה להופיע, יש מאין, בכל יום מחדש – אחרת העולם יגיע למצב שבו *כולם* ימותו. אם, נגיד, חיים בעולם שבעה מיליארד בני אדם, בכל יום אובדים למערכת שבעה מיליארד ימים, ולכן באותו זמן צריכים גם להגיע למערכת שבעה מיליארד ימים. חלק מהם נכנסים דרך "הלקוחות החדשים" – אנשים שהגיעו לגיל 25, ומקבלים שנה און דה האוס. אבל זה לא מספיק. 7 מיליארד ימים הם 19 מיליון שנים, כלומר 19 מיליון אנשים צריכים להיוולד בכל יום כדי לשמור על איזון. זה אפילו לא קרוב למצב ריאליסטי: בעוולם שלנו, נולדים בכל יום כחצי מיליון אנשים. אז מאיפה – או יותר נכון, לאיפה – מגיע השאר? מי מקבל את הכסף הענק שפשוט מופיע, כל יום?
מה שאתה אומר, בעצם
זה שהמשוואה זמן=כסף לא מדויקת, כי כשאני מבזבזת כסף הוא לא נעלם, אלא עובר לאדם אחר. בעולם של הסרט, זמן שווה ערך לאוכל, או לתרופה מצילת חיים – ברגע שהשתמשת בו הוא אבד לנצח. מה שרומז שיש איזשהו מפעל לייצור זמן שכל הזמן מחליף את הזמן שמתכלה ע"י שימוש.
לא בדיוק
הזמן שבו את משתמשת ככסף, קונה בו אוכל או מה שלא יהיה, לא הולך לאיבוד אלא עובר לרשותו של מישהו אחר. הוא נשאר במערכת. אבל הזמן שפשוט עובר – השניות שחולפות ונעלמות בספירה לאחור שעל היד שלך – לא מגיעות לידי אף אחד, הן אובדות לנצח. לכן אי-שם צריך באמת להיות "מפעל זמן" שמייצר זמן חדש במקום הזמן שנעלם.
זו כל מטרת השיטה, לא?
בניגוד לכלכלה המציאותית, שהמטרה הבסיסית שלה היא לשלוט בחלוקת המשאבים, בכלכלה של הסרט, המטרה היא במוצהר להרוג חלק גדול מהאוכלוסייה כדי שיישארו מספיק משאבים ליתר. לכן הגיוני שנכנס פחות זמן ממה שיוצא, ואני מניח שהשאיפה היא להגיע לאיזשהו שיווי משקל בסופו של דבר, בו יש הרבה פחות מ-7 מיליארד איש.
אה, לא.
אם לא ייכנס עוד כסף למערכת, התוצאה בסופו של דבר תהיה ש*כולם* ימותו.
אבל נכנס.
כמו שאמרת, נולדים אנשים עם שנה בבנק, ואולי כשהאוכלוסיה תצטמצם למימדים קטנים יותר, יגדילו את זה לשנתיים, או כמה שצריך כדי שיהיה איזשהו שיווי משקל, אבל השיטה בבסיסה תישאר זהה.
אם זה המצב, השיטה הזאת פשוט נועדה לחסל את רוב העולם
לפי המספרים שהבאתי קודם, כמות הכסף שנכנס למערכת כל יום היא 1 חלקי 38 של הכסף שעוזב אותה. זאת כמות זניחה לגמרי, אפשר כמעט לומר שלא נכנס כסף בכלל. החישוב קצת מסובך, אבל אני לא חושב שהכלכלה יכולה לתפקד בצורה כזאת אפילו דור אחד. הגוויות ימלאו את הרחובות לפני שיגיעו למשהו שמזכיר שיווי משקל. למה להסתבך? אם זאת היתה המטרה, היה יכול להיות יותר יעיל להפציץ את שטח רוב העולם בפצצות מימן ושלום על ישראל (כלומר, סוף העולם וזוועה על ישראל, אבל הרעיון מובן).
הרבה יותר הגיוני שהשיטה נועדה למנוע מהאוכלוסיה לגדול, לא לחסל אותה בשיטתיות.
את השיטה המציאו כנראה בעלי ההון והשלטון.
זה די ברוח הביקורת החברתית של הסרט להניח שהם כן רצו להיפטר מהמוני עניים כדי שלהם יהיה טוב יותר. ולהתחיל לירות או להפציץ אנשים בדרך כלל גורם לאנשים להילחם בחזרה, אבל לתת להם הזדמנות לכאורה שווה לחיים ולהצלחה ועושר משל עצמם שומר על האוכלוסיה הרבה יותר רגועה.
העשירים, תתפלא, לא רוצים להרוג את העניים.
הם תלויים בעניים. מישהו צריך להפעיל את המכונות במפעלים. אין שום הגיון בשיטה שמטרתה לגרום לכל העניים למות.
חלילה, לא את כולם.
רק את אלה שלא מועילים להם. אתה רוצה להגיד שזה באמת נשמע לך כזה תיאורטי בעולם כיום? זקנים שבקושי מתקיימים מהקצבאות? תושבי אפריקה שמתים כי התרופות יקרות מדי? ממש לא מופרך לחשוב שהעשירים ייתנו לעניים הפחות פרודוקטיביים למות, בשביל שיהיה להם קצת פחות צפוף. הם לא לוחצים במו ידם על ההדק, אלא רק בונים שיטה שמובילה למותם של החלשים.
זהו, שהשיטה שתיארת -
שבה לא נכנס כסף חדש למערכת – *כן* תוביל למותם של כולם.
טוב, אתה רוצה להכניס איכשהו כסף?
בסדר, הדפסת כסף.
בדיוק כמו בעולם האמיתי, המדינה היא היחידה שיכולה ליצור כסף יש מאין, אז אין סיבה לחשוב שלא ינקטו בשיטה הזו גם בעולם הסרט. הכסף הזה הולך לתקציב המדינה יחד עם כל המיסים שלנו, ומשם משולם לעובדי המדינה (שוטרים, מורים, חיילים וכו'), ויוצא לתפוצה רגילה בשוק.
בגלל שיש רק מטבע אחד, אז יצטרכו ליצור גוף אחד גלובלי שאחראי על "הדפסת" זמן, בסגנון מה שיש באיחוד האירופי.
זה באמת הגיוני
וכאן אנחנו נכנסים לכלכלה ברמה שקצת גדולה עלי, אבל נדמה לי שבמקרה כזה התוצאה תהיה תלות כלכלית מוחלטת במוסדות של המדינה – כלומר בדיוק ההיפך מהקפיטליזם החזירי, כל-אחד-לעצמו שהסרט מדמה. המוסדות של המדינה הם למעשה היחידים שמסוגלים להרוויח כסף, בעוד כל האחרים – אפילו אם הם קונגלומרטים דורסניים וחסרי לב – כמעט שלא יכולים להרוויח, אלא לכל היותר לא להפסיד. הם צריכים לרוץ בשיא המהירות כדי להישאר עומדים במקום. בעולם האמיתי, הממשלה מדפיסה כסף מדי פעם, אבל בהיקף זעום יחסית לשיטה הזאת.
אפשר לחשוב על זה פשוט כמס.
כולם מאבדים כמות זהה של כסף בכל תקופה, והמדינה מדפינה את אותה כמות, כלומר זה כאילו שהיא גבתה אותו מהם.
כמובן, ה"מס" הזה רק מגדיל את הפערים, כי הוא אחיד ללא תלות בהכנסה או בהוצאה שלך.
כן, זה הכל רשע
כל המשאבים הם אינסופיים, ולכן כל מי שאין לו וצריך בעצם נתקע בקיר מלאכותי ששמו שם העשירים המרושעים. אם בזה אתה מאמין, אני מניח שהסרט משקף כלכלה בצורה די מדויקת עבורך.
אה, כן.
הסיבה שתוחלת החיים באפריקה עומדת על חצי מארה"ב, מדינה שבה כל ילד שלישי סובל מהשמנת יתר, או זה שחצי ממשאבי מדינת ישראל מרוכזים בידי שמונה עשרה משפחות קשורה לזה שפשוט אין מספיק משאבים. העשירים טובי הלב היו שמחים להזרים את ההון שלהם לציבור הרחב אבל פשוט אין להם מספיק.
אם בזה אתה מאמין, אני בטוח שאתה ישן הרבה יותר טוב בלילה.
קצת קשה לעקוב אחרי דיון
כשכל אחד מהם מדבר רק בשם איש הקש של האחר.
אין לי דרך לשכנע
כמו שאני לא יכול לשכנע אחרים בזה שבאמת נחתו על הירח, פשוט כי אני לא באמת יודע. לא נשמע לי סביר אז אני בוחר להאמין שאין קונספירציה חובקת עולם, או באבולוציה ולא בתכנון תבוני. זה לא אומר שהדעות שאני לא בוחר להחזיק בהן בהכרח שגויות, ולרוב זה כן אומר שאין לי דרך אמיתית לשכנע את מי שבוחר מלכתחילה להניח משהו שונה, כמו שבני אדם הם ביסודם מרושעים או לא מסוגלים לדאוג לעצמם.
מוזר, לי דוקא ההנחה השנייה נשמעת מרושעת
כלומר, להניח שאין מספיק משאבים ולכן עדיף פשוט למשוך בכתפיים מול בעיות העולם השלישי או הפערים החברתיים, כי – מה אפשר לעשות? אי אפשר לדאוג לכולם.
אבל כדאי לבדוק את העובדות. בערך מתקופת המהפיכה התעשיתית יש למין האנושי את היכולת הטכנולוגית לכלכל את כל תושבי העולם באופן סביר וכיום אנחנו חיים בחברת שפע שלא נראה כדוגמתה בהסטוריה. הבעיה היא לא בכמות המשאבים אלא באופן חלוקתם בעולם (או בארץ לצורך העניין). והחלוקה הזו נשלטת, מה לעשות, על ידי גורמי כח שלא כל כך שמחים להפטר מההון שלהם לטובת איזה ילד בהודו.
נשמע כמו אחלה רעיון להמשכון.
"עולם הזמן: הפריצה למפעל הזמן". באמת. אם יש כזה דבר, הפריצה למקום הזה יכולה להיות השלב הבא במאבק, אם מסתבר שהוא לא הצליח בטווח הארוך.
כל תינוק נולד עם זמן חיים מסוים שהממשלה(?) לוקחת ממנו
בממוצע אדם נולד נניח עם שמונים שנה וברגע הלידה או אולי לפני כן (כשמחדירים לו את הצ'יפ ליד או כשמהנדסים אותו גנטית) לוקחים את השנים שלו ומאכסנים אותם בבנק ממשלתי. מכאן והלאה מחלקים את הזמן לפי העבודה שכל אחד משקיע.
בהקבלה לעולם שלנו שבו אדם מרוויח כסף לפי הצורך של העולם בעבודה שלו ויכולתו לשווק את עצמו (נכון ישגם כאלה שקיבלו ירושות אבל רובינו מייצרים משהו בשביל הכסף שמרויחים).
אה...לא ממש
הם נולדים עם זה, כלומר – שהשעון המטופש הזה כתוב להם בדי-אן-איי והם פשוט מעבירים אותו לצאצאים שלהם.
בשום מקום בסרט לא ניראת המערכת שתיארת
כל כך צודק
בין כל התגובות שקראתי לסרט וכל הביקורות שנכתבו עליו, התגובה שלך הכי מדויקת שיש,
כל הסרט הפריע לי הדבר הזה שתיארת, מאיפה מגיע הזמן? ואיך הוא נגמר?
עוד כמה שאלות חשובות
How come we have the Moon and Mars doesn’t? (Except for the two that it has) How’d the Sun get there? Where does it go at night?
?How’d the moon get there? Why does the cow jump over it
?What time is it
How come I have two faucets? Hot comes out of one, cold comes out of the other, never a miscommunication? You can’t explain that.
ותודה לסטיבן קולבר: https://www.youtube.com/watch?v=VNZ_KopCi4Y
סרט נחמד
בסך הכול,נהניתי.יש חורים,הסרט לא מושלם אבל הוא מהנה.רעיון גאוני ברמות והביצוע לא נוראי.בכל מקרה,אני חושב שכדאי ללכת בקולנוע. ג'סטין טימברלייק משחק די טוב,אותו דבר לגבי אמנדה סיפריד וקיליאן מרפי משחק בצורה מדהימה (אהבתי אותו ב"התחלה".)
ביקורת מעולה D: .
אני חושב שהדיון לגבי חורים בלוגיקה של הסרט מוכיח משהו
כלומר אף אחד לא שואל שאלות על הלוגיקה של מת לחיות 400. או רוקי 500.
או על האין לוגיקה של הסרטים של מייקל ביי.
כלומר הסרט הזה הוא מספיק חכם כדי לגרום לאנשים להתדיין על דברים קצת יותר עמוקים.
(וכן הנושא של העברת זמן מאד מטריד אותי בצורה שהוא הוצג בסרט)
זה לא בהכרח אומר שה*סרט* מספיק חכם
אלא שהרעיון שעומד מאחוריו הוא רעיון מעניין.
לא באמת, לא
היומרה להגיד משהו חכם גורמת לאנשים לנטפק. אם אני אומר "וואו, הפרוטוקולים של זקני ציון זה שקר מוחלט" ולא אומר את זה על הארי פוטר, זה לא בגלל שבפרוטוקולים יש משהו ובהארי פוטר אין, אלא כי הארי פוטר לא מתיימר להיות האמת והפרוטוקולים כן. אם סרט ממצב את עצמו בתור משהו אינטלגנטי, הוא יזכה לביקורת בהתאם.
''מת לחיות'' ו ''רוקי'' אמורים להתרחש בעולם שלנו
או עולם דומה מאוד לשלנו. אין הרבה מה לחפור בהגיון הפנימי של העולם הזה כי הנחת היסוד היא שהוא דומה מאוד לשלנו.
סרטי מדע בדיוני או פנטזיה מציגים עולמות שונים מאוד משלנו וגורמים לנו לתהות על הדרך שבה הם עובדים. (רעיונות מקוריים עוזרים לעניין הזה, אבל במוקדם או במאוחר מישהו ינסה לחדור לקרביים של העולם. אנשים עושים את זה עם פוקימון, למען השם!)
מסכים עם הביקורת לגמרי,
ההקבלה הכי טובה שאני יכול לתת לסרט הזה הוא "איילנד" בבימוי של מייקל ביי. גם בו יש רעיון לא רע בכלל, שנהרס בבימוי שבלוני ובנאלי. העלילה של הסרט צפויה מראש, כל האקדחים המטאפורים שמופיעים במערכה הראשונה, אכן יורים במערכות המתקדמות, ולמרות שלא הרגשתי שעמום כן הרגשתי שזה סרט שראיתי כמה פעמים בעבר.
לטעמי החלק החלש בסרט הוא הבימוי או החוסר בימוי. היה נדמה לי כאילו אחרי שאנדרו ניקול גמר לכתוב את התסריט הוא חשב שהוא בגדול סיים וכל מה שנשאר זה להביא את ג'סטין טימברלייק וקילאן מרפי לקרוא את השורות בתסריט. באחת הסצינות, בה ג'סטין טימברלייק מאבד אדם קרוב אליו, הוא בוכה אך לא מתפרק בכאב, אלא יותר מייבב מתייסר. אני לא בטוח מה היו הוראות הבימוי אבל אם אני הייתי הבמאי הייתי מרחיק את המצלמה ונותן לצופים לראות אותו מתאבל מרחוק. הבמאי בחר להראות את הסצינה בקלוז אפ על הפנים של ג'סטין והתוצאה מביכה.
זהו, כשקראתי את התגובה שלך הבנתי מה מפריע לי:
באיילנד ובעולם הזמן, שהם נוטשים את הרעיון באמצע והופכים לסרט אקשן.
כמו בתסריט של אדפטיישן שפתאום נוטש את הפרחים.
ביקורת מצויינת!
למה לא לומדים או מטיילים?
אולי זה כי הם התנוונו. הם לא עושים כלום מלבד "לעשות כסף", וזה מנוון את הרוח האנושית (לדעת הסרט).
Logan's Run
טרם ראיתי את הסרט ואני מבינה שמה שמניע את הרעיון הוא כלכלת זמן. עדיין, תקציר העלילה החזיר אותי לילדות, לסרט הטלויזיה מהחינוכית משנת 1976 בשם: Logan's Run בכיכובו של מייקל יורק. זו עלילה המתרחשת בזמן עתידני, שם במקום שעון מוטבע על פרק היד (שלא נאמר בדיוק במקום של מס' הסידורי הידוע לשמצה..) יש לכל אחד תכשיט עגול בצורת מדבקת יהלום בכף היד, שהתאורה שלו מגדירה את הזמן הנותר לחיים. פה היו לארג'ים והאנשים חיים עד גיל 30. וכל זאת על מנת להעמיד את הסופרלטיבים על מקוריות הרעיון בספק, ולו קל.
זה לא סרט טלויזיה
זה סרט קולנוע, ובריאן סינגר מנסה לעשות לו רימייק כבר כמה שנים.
כרגיל, ראיתי אמש את הסרט באיחור רב.
היה אחלה בחלה בסה"כ. סרט של צדק חברתי. כרגע אין זמן לקרוא (שוב) את הביקורת ואת התגובות. את זה אעשה בהזדמנות. רק רציתי לציין שמרוב אהדה של הקהל בסוף, חשבתי לרגע שאני באייקון. היו (מעט) מחיאות כפיים והמון מחמאות בדרך החוצה. היה מי שאמר שהסרט היה יותר טוב מהטריילר. אישית, אני כבר לא זוכר את הטריילר.
מה גם שהיה אולם (בינוני) מלא, ביום ראשון בשבוע, לסרט ותיק שכבר לא מוקרן בהרבה מקומות (על פי מדגם מייצג שערכתי במרכז). מוזר מאוד.
גם אני צפיתי במחשבה שיהיה אדיר
ומאוד התאכזבתי. ביקורת מדויקת ביותר.
הלוואי שיגיע היום שמישהו אחר יקום ויצור סרט ראוי על הרעיון הכל כך טוב הזה…
מעבר לכשל התסריטאי, והאפקטים המביכים, המשחק בסרט (בעיקר של טימברלק אמנדה וסיפריד) משאיר טעם רע בפה.
לא יכולתי שלא להחניק גיחוך בסצנה הפאטתית (והצפויה מראש!) שהוא ואמא שלו רצים אחד לעבר השני עם שניות ספורות ביד.. אני חושב שבתכנון היא היתה אמורה להיות מרגשת או משהו כזה אבל כתיבה לא מתאמצת, עריכה ובימוי כושלים ומשחק גרוע פשוט הפכו אותה לבדיחה על עצמה.
צריך רק להסתכל על סיפירד כשהיא אומרת, (שניה אחרי שהיא נחטפת באיומי אקדח) "pleas just let me go" בחוסר שכנוע עצמי ובתצוגת משחק גרועה כ"כ שלא ראיתי כמוה כבר הרבה זמן (לפחות לא בסרטים שציפיתי מהם למשהו)
בקשר לנותני השירותים...
1. לא "עולה" לך שנה להגיע לאזור הכי יוקרתי. אמרו בסרט באיזשהו שלב שמדובר בפקדון. כלומר – אתה צריך שיהיה לך איזשהו הון, אבל לחצות את הגבול כל יום במשך שבוע לא ייקח לך 7 שנים מהחיים.
2. אל תשכח שיש הרבה אזורי זמן בין הגטו לאזור הזמן של העשירים שלא הראו לנו בסרט, מלבד למשך כמה שניות במהלך הנסיעה הראשונה שלו. יותר הגיוני שנותני השירותים הגיעו משם, ולא מהגטו.
פתרון כלכלי לעולם בו הזמן הוא המטבע
אני חושב שהדרך היחידה לקיים עולם כזה היא לנסות לדמות אותו עד כמה שאפשר לעולם שלנו. המשמעות היא להקציב לכל אחד זמן סביר לחיות לדוגמה 50 שנים מרגע שמלאו לו עשרים וחמש שנים. עד כאן זה נשמע בדיוק כמו קומוניזם, אבל מעבר לשנים שיקבל בהיותו אדם, הוא ימשיך לעבוד, וישתכר בזמן בהתאם למשרתו. כך ניתן לאזן בין עולם שלא יסבול מפיצוץ אוכלוסין, לבין עולם בו ישנה שאיפה לצבירת הון, אך לא ברמה של אנשים שרצים ברחובות כי אין להם דקה פנויה.
איך זה שונה מהמצב בסרט?
ההבדל היחיד הוא שבסרט אנשים מקבלים רק שנה, ולא 50 שנה, בתור זמן התחלתי. גם שם כולם "שווים" לכאורה מבחינת הזמן שהם מקבלים מהמדינה, אבל כמובן, הם לא באמת שווים כי מי שנולד למשפחה עשירה – נשאר עשיר.
ובכן, מסתבר שזה כבר לא מד"ב.
הטכנולוגיה קיימת, ופותחה כאן בישראל – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4190766,00.html
אם אתה כבר נכנס לזה...
יש מקורות שטוענים שזו בעצם טכנולוגיה עתיקה שהייתה בשימוש כבר לפני אלפי שנים.
לא, זה לא מד"ב. זה פנטזיה.
(ל"ת)
נו, שוב הטרגדיה חוזרת כפארסה. מה עוד חדש.
(ל"ת)
למה כולם שם עם עינים כחולות?
(ל"ת)
הביקורת פשוט קולעת למטרה
פשוט הוצאת לי את המילים מהפה (יותר נכון מהראש)
הקונספט היה מבריק, וההתחלה היתה מאוד מעניינת- בערך עד שאמא שלו מתה (היה מגניב לראות שהאמא והבן באותו גיל- כ"כ מבלבל)
אבל מרגע שהוא נכנס לשכונת העשירים- אכזבה צורבת!
לא אהבתי את המשחק שלו ושלה, רב הזמן הרגשתי כאילו אמרו להם "אקשן" והינה הם מתחילים סצינה חדשה, זה לא אמור להרגיש ככה, כשאני רואה סרט אני רוצה לשכוח שזה סרט ואילו שחקנים, אבל פה הייתי מודעת בכל שניה שאילו שחקנים, ושהסצנות צולמו בזמנים אחרים והודבקו אח"כ זה לזה, לא היתה זרימה.
וכ"כ חבל על הכל- מכיון שהיה לסרט פוטנציאל גדול כל כך, והרעיון הבסיסי מאוד מעניין.
חוץ מזה שהפריצה לבנקים וכל זה היתה לגמרי מגוכחת, באמת כל כך קל לפרוץ לבנק?!- אפילו בנק של זמן, ועוד בכניסה הם שולפים אקדחים – מה זה?! והשוטרים ממש חדלי אישים- לא מצליחים ללכוד רובין הודים חובבים.
קיצור- הרסו רעיון טוב שיכל להיות סרט טוב. למעשה יכל להיות סרט מצוין, הרעיון פשוט גאוני.
אם תשנו את המילה זמן לכסף- העלילה לגמרי שגרתית ומשעממת.
ובכל זאת רק בשביל הרעיון היה שווה לראות את הסרט.
שוב חייבת לציין- משחק נוראי!
וכעת העתיד הזה קרוב מתמיד!
http://news.walla.co.il/?w=/15/2670700
האם אנו קרובים לעצירת תהליך ההזדקנות?
אני אתן למר ווינר לענות:
http://www.smbc-comics.com/index.php?db=comics&id=2075#comic