יש סרט חדש של אלמודובר באוויר. סרט חדש של פדרו אלמודובר אמור להיות אירוע שהעולם, או לפחות צופי קולנוע לב, מחכה לו. צריך לקחת בחשבון סיכוי ליצירת מופת. והנה הסרט החדש נוחת, ומתברר שזהו זה. באופן יותר ספציפי: התכנית של "זהו זה" שהתרחשה במטוס, עם מוני מושונוב בתפקיד הדיילת והרבה בדיחות גנובות מ"טיסה נעימה". כמו "זהו זה", "לעוף מהתרגשות" הוא קומדיה שמתרחשת כמעט כולה בתוך תא הטייס ומחלקת עסקים של מטוס, מה שבוודאי חסך בהוצאות התפאורה. יש מספר קטן של דמויות, ובשוטים שבהם רואים את המטוס מבחוץ, זה בבירור מטוס-צעצוע מגוחך. בכל רגע הסרט מאיים לעשות הפסקה לטובת פינת הקולנוע של דני רובס.
זה לא אומר שהסרט לא טוב בתור מה שהוא – קומדיה קטנה וגסה. רק שמי שמצפה לטלטלה רגשית שתשנה את חייו בכל סרט שנושא את השם "אלמודובר", שינחית את הציפיות בהתאם. "לעוף מהתרגשות" הוא אלמודובר בחופש. בין סרט רציני אחד לשני, הוא אסף כמה מהשחקנים שהוא אוהב, חלקם להופעות אורח (אנטוניו בנדראס ופנלופה קרוז, הכוכבים הבינלאומיים הגדולים ביותר בסרט, מופיעים למשך דקה), הם עשו קצת שטויות יחד, נהנו וממשיכים הלאה.
מטוס נוסעים בטיסה מספרד למקסיקו נקלע לבעיה טכנית שלא מאפשרת לו לנחות. בינתיים הם חגים במעגלים בשמים, מחכים שיגידו להם מה לעשות.במחלקת נוסעים נמצאים רואת-עתידות, מאדאם של החברה הגבוהה, בנקאי מושחת, ושלושה דיילים כל כך אוחצ'ות שאם הם היו מדברים זה אל זה בלשון נקבה רק עוד טיפה הם היו מגיעים ספונטנית לאירוויזיון. ובקשר לכל שאר הנוסעים? עוד לפני שהעלילה התחילה הדיילים הרדימו את כל יושבי מחלקת הנוסעים המלאה, כדי שלא יעשו בעיות וכדי שהסרט לא ייאלץ להתמודד עם יותר מעשר דמויות, פתרון מופרך כל כך להקטנת צוות השחקנים שצריך להיות אלמודובר כדי לכתוב דבר כזה בתסריט ולא לעוף מכל המדרגות.
הנוסעים ואנשי הצוות מדברים, מתוודים, מתקשרים ליקיריהם, ומתמסטלים לחלוטין, כי מה עוד יש לעשות כשהולכים למות. התוצאה: הריכוז הגבוה ביותר של בדיחות הומואים שנראה בקולנוע מאז פרודו וסאם. וזה מצחיק, אי אפשר להכחיש. שלושת הדיילים המתרוממים הם סטראוטיפים כל כך בוטים שהסרט היה עשוי להיאשם בהומופוביה אילו היה עושה אותו מישהו אחר. הם אפילו פורצים באמצע הסרט בנאמבר מוזיקלי מאוד מצחיק. אבל לאלמודובר הכל מותר, וחייבים להודות שמתברר שהאיש יודע לספר בדיחות נמוכות בדיוק כמו שהוא יודע להפעיל את בלוטות הבכי. באמצע הסרט הוא מחליף הילוך באופן פתאומי ומגיח לקרקע לסיקוונס שמהווה מיני-סרט-של-אלמודובר (עם כל המרכיבים הרגילים – סקס, בגידות, טירוף ומוות) בפני עצמו, בכיכובה של פז וגה. ושוב, צריך להיות במאי בעל מעמד של אליל כדי לשבש את קצב הקומדיה שלך עם טרגדיה קטנה שקועה באמצע.
"לעוף מהתרגשות" הוא קומדיה, והוא עושה את מה שקומדיה אמורה לעשות, אז אין על מה להתלונן. רק שהוא סרט כל כך שולי וקטן שאין שום צורך אפילו לראות אותו על מסך גדול. הוא מצחיק, אבל זהו זה. ולא אחרת.
פורסם במקור בוואלה
אותי דווקא שכנעת לצפות בזה
קומדיה טובה היא מצרך די נדיר בימינו. אז אם יש אחת איכותית – אז קדימה ברעל.
יכול להיות שצריך להיות פישלר כדי לכתוב מתרוממים ושזה יעבור בשקט? (גם מבחינתי, תרגעו)
מהמילים האלה
שהסיבה היחידה שהן מפריעות למישהו היא כי מישהו אחר החליט שהן תרגום של מילה פוגענית. זה וכושי.
וחזיר, וחמור, וגאה, ו....
אין מה לעשות, אנחנו בעיתיים.
אה, לא.
"מתרומם" זו קללה של סטרייטים נגד הומואים. זו לא מילה ניטראלית, וזה לא סתם "תרגום". גם בעברית זו קללה. "לך מפה יא חתיכת מתרומם". קשה לי להאמין שלא היית נעלב אם היו אומרים לך את זה.
נו באמת.
זה לא ההקשר שבו הדברים נאמרו בפתיל שעליו אתה מגיב, וגם לא בכתבה. ולכן זה פשוט לא קשור פה.
די כבר, כושי זו מילה מגעילה.
למילה כלשהי כשלעצמה אין הרי משמעות. בחברה הגזענית שלנו ניתנה למילה "כושי" משמעות שלילית. המשמעות של המילה היא לא בשליטתך או בשליטתי, והיא מילה מעליבה.
שווה לוותר עליה אם אתה לא רוצה להיות גזען או להיחשב לאחד. דווקא אנשים מודעים צריכים להשתמש נניח ב"שחור".
אפשר לדמיין דמות בג'אנגו טוענת ש"נִיגֵר" זו מילה יפה שמתארת מישהו שהגיע מניגריה, היום אי אפשר לדמיין אדם סביר אומר את המילה הזו.
מתרוממים זו גם מילה קשה, אבל לא כמו "כושי", ובקונטקסט של הביקורת זה עובד לדעתי.
יש לציין שאיכשהו המילה "כושי"
עודנה בשימוש לפעמים בקרב אנשים שפשוט מתארים את צבע העור. בד"כ אנשים מבוגרים יחסית, ונשמע שהם עושים את זה בתמימות. כנראה לא נפל אצלם האסימון.
כי המשמעות השתנתה רק בעשורים האחרונים
זו בכלל מילה תנ"כית די לגיטימית ומושרשת (אפשר לחשוב למשל על החתולה הכושית ב"דירה להשכיר" שהיא מגונדרת ונקיה דווקא, ממש לא תיאור גנאי או על הפתגם התנ"כי הנפוץ "ויהפוך כושי עורו?") שאיפשהו במרוצת הזמן פשוט הפכה לקללה וללעג. אצל אנשים מבוגרים היא עדיין די מושרשת.
אגב, אם אנשים היו אשכרה משתמשים באופן שוטף
ב'אפרו-אמריקאים' (אריתראים הם, כידוע, 'אפרו-אמריקאים-אפריקאים'), יש לי חשד סביר שגם זו הייתה הופכת להיות מילת גנאי. כל זמן שאנשים מחזיקים בדעה קדומה מסויימת, אם תקחי להם את המילים הם ימצאו אחרות כדי להעביר את המסר.
ועוד אגב, המילה 'כושי' שימשה כתיאור צבע גרידא בספרי ילדים עד לפני אי-אלו עשרות שנים. עליקמא, בסיפור מ-1949, היה "עליז ושמח יודעים אתם למה? / ראשית הוא כושון / ושנית שחרחרון / ושלישית הוא יודע לרכב על פילון", אבל כבר עשור אח"כ נאסר לשדר את השיר "כושי כלב קט" (לידיעת הימאים: מדובר על כלב שחום בשם כושי, לא אמירה שכושים הם כלבים), מחשש לפגיעה ביחסי ישראל עם מדינות אפריקה.
אם גזענים היו קוראים לשחורים "יפי בלורית"
גם זה היה הופך למילת גנאי.
מה שקורה פה זה שמילה תמימה -"כושים", הופקעה לשיח גזעני מגעיל. זה תהליך שהוא מחוץ לידיים של אדם בודד, וחייבים לקבל אותו אחרת תהיה לא מובן, ,פוגעני, ולבן מתנשא.
אתיופים לא רוצים שיקראו להם כושים, אריתראים גם לא (הם מכירים את המילה היטב), אז למה להתעקש?
בעצם זה די מסריח ששמתי אתיופים ואריתראים באותו סל,
אני לוקח הכל חזרה, תקרא כושי למי שבא לך.
אתה מחמיץ פה שתי נקודות:
1. אני לא משתמש ב'כושים' כי אני מודע היטב למשמעות שנדבקה למילה, אבל לאור העובדה שהיא מילה תנ"כית במקור וגם לא כינוי גנאי ("הלא כבני כושיים אתם לי", למשל), ושלפחות שיר ילדים אחד שמשתמש בה עדיין פופולרי, ויש פתגמים מן התנ"ך שמשתמשים בה, וכל פורים אנשים קוראים "מהודו ועד כוש" – אתה לא יכול להתייחס למילה כאילו מתחילתה הייתה כינוי גנאי, ולהניח שכל מי שמשתמש בה הוא גזען ומתכוון להשפיל.
2. לאור תלונתך על המילה "כושי", אני לא חושב שהשימוש ב"לבן מתנשא" הוא במקום.
הממ, טוב
1. ע"פ הערך הויקי וגם ע"פ כתבה של רוביק רונטל זה בהחלט מילת גנאי
http://blog.ravmilim.co.il/2012/02/05/black/
פעם זו לא היתה, היום כן. אני חושב שצריך להשתמש בה בקפידה
?End of discussion.
2. בקשר למתנשא, אני מתנצל. לא התכוונתי להעליב.
וחברים, כל פעם שאתם משתמשים במילה "כושים" שילחו לדוקטור וויז לאישור.
רגע, חשבתי על תגובה שתבהיר לכולם מה אני רוצה
אם חבורה של לבנים שוחרי טוב רוצה לגאול את המילה כושי בשם ה"נכונות המדעית", אולי כדאי שהם ישאלו איזה שחור מה דעתו על המילה קודם, אחרת הם לא שוחרי טוב אלא מתנשאים, ממש כך.
אף אחד לא דיבר על נכונות מדעית.
ואני מוצא את התגובה שלך מתנשאת להפליא, אז אפסיק פה. רק אבקש שתפסיק לכנות את עצמך דוקטור, כי זה מטעה את הציבור ופוגע בכל מי שעבד קשה כדי לקבל את התואר שלו בזכות הידע ולא בזכות הניק.
הבהרה- אני לא דוקטור
(ל"ת)
ע"פ התנך - כושים הם אנשים מארץ כוש באפריקה
מזרעו של כוש, בנו של חם בן נח.
זו לא מילת גנאי, זה מי שהם.
מוזר
תמיד ידעתי על כוש התנכית, אך לא על שיוכה לבני העם היהודי. אם הם מבניו של נוח, אז איך הם כה שחורי עור? ורובם לא יהודים? הוא הלך והתערבב עם אנשי כוש?
והאם כוש זו אתיופיה של היום?
תודה לעונה :)
ומה שעוד יותר מוזר – בתנ"ך הכירו בקיומם של אפריקאים כהים, אם ככה, אך באירופה המערבית, עד מסעותיהם מ 1500 ואילך, פשוט לא הכירו, אולי רק מרמזים וכשניסו לצייר אנשים כהי עור ציירו אותם שחורים לגמרי ולא חומים-כהים כפי שהם, פשוט כי הם לא ידעו מהי האמת. אז זה די מצחיק שכבר בתנ"ך ידעו ובאירופה לא…
נוח, תכלס, לא היה יהודי.
היהודי הראשון, ע"פ התנ"ך, היה אברהם, וזה היה כמה מאות שנים אחרי נוח.
אך האם אברהם לא היה אחד מצאצאיו?
(באמת שאני לא זוכרת)
נו, כן.
אבל אברהם היה היהודי הראשון, וטכנית, הוא בכלל התגייר. אז מה שלא תהיה האמונה או העם של אבותיו שבאו לפניו, זה לא רלוונטי לגביו.
לא דיברתי על דתו של נוח
אלא שאם הוא אכן מאבי אבות האנשים מכוש וגם אבינו, איך זה שהם כהי עור (יותר משאר התרבויות) ואנחנו לא. מצד שני, זה רק סיפור, בייחוד של נוח, לכן צריך לקחת את כל ההשתשלשלות בעירבון מוגבל מראש… אז נראה לי שאספיק לחפור בנושא :)
אברהם לא מזרע כוש.
לנח היו שלשה בנים: שם חם ויפת. אברהם הוא מזרע שם. רוב העולם מזרע אברהם. (יהודים מיעקב, ערבים מישמעאל, אירופאים מעשו, מזרח רחוק מבני קטורה) האפריקאים (וביניהם כוש) מחם. האומות היוניות מיפת.
כל האנושות הייתה...
(ל"ת)
לא חושב
הוא בכל זאת פגש אנשים אחרים במסעותיו…
דיברתי על נוח, לא על אברהם.
(ל"ת)
אברהם לא היה יהודי.
אברהם מכונה העברי.
במקור- יהודי הוא צאצא של יהודה / שייך לממלכת יהודה וישראלי הוא צאצא של יעקב והוא יכול להיות מכל אחד משנים עשר השבטים.
כיום אנחנו משתמשים בביטוי יהודי כדי לתאר כל מי שמשתייך לדת הזו, וישראלי כדי לתאר מי שמתגורר בישראל או בעל אזרחות ישראלית.
על פי שום הגדרה אברהם הוא לא יהודי כי לא היה אז עם / לאום כזה ולא הייתה דת [לא רק שהיא לא הייתה ממוסדת- החוקים שלה עדיין לא היו קיימים]. היהדות כדת החלה במעמד הר סיני.
הערה: הייתי נזהר מאוד בהסקת מסקנות מציורים.
נהגו גם לצייר ילדים כמבוגרים קטנים למרות שהכירו מה הם ילדים, ולמעשה גם נתקלו באירופה לפחות בחצי המגוון כהה-העור דרך היתקלויות עם צבאות מוסלמים ממסעי הצלב וצפונה, וסחר עם צפון-אפריקה.
בתמונה נתקלתי במהלך טיול במזרח אירופה
והמדריך בארמון שבו נתלתה התמונה הסביר שהאירופאים שמעו מפי הסוחרים מצפון אפריקה על אנשים שעורם שחור. ובציור שראיתי הם ציירו מדמיונם אדם בצבע שחור פחם.
כלומר אמנם הם נתקלו באנשים כהים, אבל לא כהים כמו הדרום אפריקאים – שתסכים איתי שלאנשים מאפריקה וערב יש גוון הרבה פחות כהה משלהם לרוב – והם חשבו שהכינוי אדם שחור הוא פשוטו כמשמעו.
מה שהמדריך הסביר זה נחמד, אבל זה לא ממש מדוייק.
היו מגעים בין אירופאים לאפריקאים עוד הרבה קודם. בסוף המאה ה-13 היו לונציאנים נציגים שהגיעו עד מוגדישו, למשל. בנוסף, באוצר המילים של התיירים המוסלמים 'שחור' לא הייתה המילה הבלעדית; 'כהה' גם הופיעה. ולבסוף, כפי שכבר ציינתי, הריאליזם לא היה תמיד הערך המוביל בציורי אותה תקופה.
"מי יידע אם אברהם
לא היה שחור"
http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=57&wrkid=2445
(התבקש)
וישו היה יהודי.
http://www.youtube.com/watch?v=RovF1zsDoeM
ושחור
http://www.youtube.com/watch?v=wDvhzz3_Gsg&t=1m30s
אבל לאיזה מהם את מתכוונת?
http://www.youtube.com/watch?v=w1IJiAXjj7k
ע"פ התנ"ך
כל האנשים בעולם הם מבניו של נוח והביטוי בני-נוח שמופיע בחז"ל מאוחר יותר מתייחס דווקא לגויים
ממלכת כוש היתה בצפון סודן
כך, לפחות, טוענת ויקיפדיה
ומדינת דרום סודן מכונה כך לעיתים
דרום סודן, המדינה החדשה שהכריזה על עצמאותה לפני כשנתיים, מכנה את עצמה לעיתים "כוש" או "כוש החדשה". כך למשל נקראת חברת התעופה הלאומית של דרום סודן. אני מניחה שזה קשור, בין היתר, לכך שזוהי מדינה נוצרית השמחה לקשור עצמה לאיזכורים בברית הישנה (= בתנ"ך).
כנראה שלא הייתי קורא לכושי כושי, אבל...
זאת לא מילה מגעילה. למילה nigger יש מטענים היסטוריים לא מבוטלים שפוסלים אותה משימוש. כושי נבחרה כתרגום שלה, אז היא סובלת מאותו מוניטין. מי בכלל משתמש ב"כושי" כמילת גנאי?
מי? אוהדי כדורגל, למשל.
http://www.one.co.il/Article/207618.html
דרך אגב, negro היא פשוט המילה "שחור" בספרדית.
רוב העבדים, דרך אגב, לא הובלו לארצות הברית – אלא לאיים הקריביים וברזיל.
זאת משום שבאיים הקריביים וברזיל העבידו את העבדים עד מוות, ובארצות הברית ישבו קפיטליסטים טובים שידעו לשמור על הרכוש שלהם.
אגב,
המקור של המילה "ניגר" היא מ"negro" באיטלקית, לא ניגריה.
באיטלקית זה nero, בספרדית זה negro
כמו שבאיטלקית אין אופטיקה אלא אוטיקה. אם אין תנועה אחרי אות, אז לא צריך את האות.
ואיך התלת-מימד?
(ל"ת)
סרט מצחיק וקטן של אלמדובר
בדיוק מסוג הסרטים שלו שאני יותר אוהב.
אישית אלמדובר הוא במאי עם חזון ויזואלי משגע, הומור מצחיק ויכולת לספר סיפורים מעניינת מאוד. אבל דווקא כשהוא הולך לכיוונים יותר דרמטים ( לחזור/חינוך רע/דבר אליה) הוא מאבד אותי. משהו שם לא מסתדר לי ואם הייתי רואה את הסרטים האלה לאחרונה אולי הייתי יכול לדעת מה. לטעמי, אלמודבר של סרטי ז'אנר קינקיים ( העור שבו אני חי/קשור אותי אהוב אותי/ לעוף מהתרגשות) הוא הבמאי היותר כיף נחמד וקליל.
אני מסכים עם הביקורת שאולי בקולנוע לא צריך לראות אותו ( חוץ מלהזרים כסף לקולנוע לב ולמפיצים של הסרטים מהסוג הזה) אבל אני בהחלט ממליץ עליו לאנשים שאוהבים קומדיות ומוכנים לסבול גם המון תיאורי סקס הומוסקסואלי ( שאני מקווה שזה כולם).
יש הרבה דברים שאפשר להגיד על העור בו אני חי
כיף נחמד הוא לא אחד מהם. קינקי בהחלט כן.
דני מוג'ה. לא דני רובס.
(ל"ת)
(גם דני רובס)
(ל"ת)
חביב
לא ראיתי כמעט סרטים של אלמודובר, אך אם הוא אכן עושה יצירות מופת כמו שאומרים אז 'לעוף מהתרגשות' הוא ללא ספק לא אחד הסרטים הכי טובים שלו. אבל זה סרט חביב מאוד עם כמה רגעים מוצלחים מאוד וכתוביות פתיחה וסיום צבעוניות וחמודות. סרט נחמד להעברת הזמן.