זה הפרק האחרון של הסדרה. הסיום הסופי של הכל, סוף המסע, הנקודה בסוף המשפט. זה גם סרט מאוד ארוך. "משחקי הרעב: עורבני חקיין, חלק 2" הוא הפרק האחרון בסדרת סרטים אולטרה- פופולרית ושוברת קופות, וסדרה שאני בהחלט מחבב, ויש בו התפתחויות עלילתיות קריטיות ומעניינות. אז למה, לעזאזל, למה הרושם העיקרי שלי מהסרט הוא האורך שלו? למה במקום לחשוב על הסיום מעורר המחשבה של הסרט, אני זוכר בעיקר את האמצע המשמים שלו?
"משחקי הרעב: עורבני חקיין" היה צריך להיות סרט אחד. זאת המסקנה העיקרית מהצפיה בו, כולל שני החצאים וההפסקה באורך של שנה בינהם. הבעיה הראשונה, הרצינית, הגדולה והקריטית של "עורבני חקיין" היא העובדה שהוא חולק לשני סרטים. נכון, שני סרטים ככל הנראה ירוויחו יותר כסף מאחד, ומהבחינה הזאת אני מניח שהפיצול היה מוצדק. אבל מכל בחינה אחרת, הפיצול הזה גם נזק עצום לסרטים, ול"משחקי הרעב", הסדרה.
את החלק הראשון של "עורבני חקיין" ראיתי לפני שנה. הוא לא היה רע; הוא היה איטי מאוד, היה בו מעט מאוד אקשן, ושום קו עלילה לא נסגר – אבל כל זה, חשבתי רק משום שהוא היה חצי סרט. זוכרים איך זה היה בהארי פוטר? "אוצרות המוות – חלק 1" היה כולו הכנה איטית, "חלק 2" היה כולו אקשן. אבל זה לא המצב אצל העורבני החקיין: החצי השני דברני ומרוח ממש כמו הראשון. סצינת האקשן המשמעותית היחידה (שנראית כמו קטע מסרט זומבים מוצלח למדי) תקועה באמצע הסרט ונמשכת בערך שלוש דקות. את שני הסרטים הארוכים והאיטיים האלה אפשר היה בקלות להפוך לסרט אחד מהודק וקצבי, והם היו רק מרוויחים מזה. במקום סרט אחד מצוין קיבלנו שני סרטים מפוהקים.
בסוף החצי הראשון, קטניס אברדין היתה תקועה בבסיס של מורדים במחוז 13; פיטה גם הוא הגיע לשם, שטוף מח, ולכן לפעמים הוא רוצה להרוג אותה, ולפעמים לא. כרגיל, מנהיגי המורדים רוצים להשתמש בקטניס לתעמולה נגד הקפיטול, וכרגיל, היא לא ממש שמה על מה שהם רוצים, ובמקום זה יוצאת לקפיטול בעצמה, כדי לחסל את הנשיא סנואו במו ידיה. זאת החלטה שהיתה מתקבלת על הדעת אילו קטניס היתה שוורצנגר, אבל היא קצת משונה בסדרה ריאליסטית יחסית, שאומרת לנו כל הזמן שהחיים זה לא סרט אקשן. אבל זה מה שקטניס החליטה, ולכן היא, גייל, וקבוצת לוחמים מובחרת, יוצאים למסע אל הארמון שבלב הקפיטול, דרך שממה של רחובות מוכי קרבות, נטושים וממולכדים. הם הולכים קצת, ואז הם עוצרים לנוח ולדבר. ואז הולכים שוב, ואז שוב נחים. וואו, כמה שהחלק הזה של הסרט מרוח. הזחילה של הסרט בולטת עוד יותר בהשוואה לסרטים הקודמים של "משחקי הרעב", שבהם היו, נו, משחקי הרעב: מסגרת ברורה ומסקרנת עם זמן קצוב, שמאלצת דברים לקרות, ולקרות מהר.
אחרי שלוש שעות (לא באמת. האורך של הסרט הוא רק שעתיים ורבע, אבל באמת שההרגשה היא של משהו ארוך הרבה יותר) של זחילה חסרת פואנטה במנהרות, פתאום העלילה מתחילה מחדש – כלומר, אחרי סרט וחצי מרוח, הסדרה פתאום דוהרת אל הסוף במאתיים קמ"ש. סדרה של אירועים עצומים מתרחשת בתוך שניות, כל כך מהר שכמעט לא מרגישים את המשקל שלהם. חוסר האחידות בקצב של הסרט מדהים.
בעניין הסוף: "משחקי הרעב" היא, כמובן, סדרה מתוחכמת מכדי להסתיים במשימה פשוטה של פיצוץ כוכב המוות, הטובים הורגים את הרעים, וזהו. הסיום מאוד מעניין, ומבחינות מסוימות, אמיץ: הוא לא נותן לקהל את כל מה שהוא רוצה, והוא בוודאי מרגיז הרבה צופים – וזה מה שטוב בו. כרגיל בסדרה הזאת, הוא מתייחס לנושא העיקרי שלה – החשיבות של תדמית ותעמולה. העובדה שמה שאתה עושה פחות חשוב מאיך שמה שאתה עושה נראה בטלויזיה. וזה היה יכול להיות אפקטיבי יותר אם ההתייחסות לנושא לא היתה חוזרת, שוב ושוב ושוב, בסרט הזה ובקודמיו, במידה כזאת שהנושא קצת נטחן. גם כאן, הפתעה, היה כדאי לקצר.
כמו כן, ג'ניפר לורנס בתפקיד קטניס היא מעולה, אבל מה חדש.
"עורבני חקיין" היה יכול להיות סרט אחרון מדהים בטרילוגיה שהיתה הופכת לקלאסיקה. במקום זה, הוא שני סרטים ארוכים ומרוחים. אני עדיין חושב ש"משחקי הרעב", על כל ארבעת הסרטים שלה, היא דבר טוב. בהשוואה לבלוקבאסטרים בכלל, ולסרטי נערים-שנלחמים-בממסד בפרט, זאת סדרה אינטליגנטית במידה בלתי נתפסת כמעט. ולמרות כל זה, אני לא יכול להמליץ על "משחקי הרעב: עורבני חקיין – פרק 2", מלבד לאנשים שהיו הולכים לראות אותו ממילא: אתם שראיתם את הסרטים הקודמים. לא חבל?
אני לא אוהב את התירוץ של הספר אשם
אבל …הספר אשם!! האמת היא שגם אם היו דוחסים (לא שיש המון לדחוס) את שני הסרטים האחרונים לסאץרט אחד סביר להניח שהתוצר היה די מרוח. הספר השלישי סוגר קצוות בצורה נפלאה, אבל עד שהוא מגיע לסגירת קצוות הזאת הוא פשוט, ברובו, לא עושה כלום. הגיוני מאוד שככה גם יראו לא סרט אחד אלא 2 סרטים שמבוססים על הספר הזה.
ובכל זאת, עדין מדובר בסדרת סרטי נוער הרבה יותר חכמה ואינטלגנטית מאשר מפוצלים או מה שזה לא יהיה שקרה ברץ במבוך 2.
לא מסכימה, הספר טוב!
לא קראתי את כל הסדרה רק את הספר האחרון ורק כי בת 15 הכריחה אותי.
הספר ממש עף לי , נקרא בנשימה אחת ובנוי טוב מאוד.
הדבר שמאוד חזק בספר הוא ההיבט הפסיכולוגי והמשברים של קטניס ואת זה לא רואים בסרט הרבה. הספר אכזרי קשה ומזעזע . המון דמעות.
הוא שונה מהספרים הראשונים מעצם היותו החיים האמתיים ולא על משחק רעב .
אולי לא זרם לך כל הקשקוש הפסיכולוגי של טראומה , חרדה שמשפיעה על התפקוד והתמודדות עם פוסט טראומה.
הספר השלישי
הספר השלישי הוא החלש בסדרת הספרים וזה בהחלט היה מוזר לראות את האולפנים מחליטים לפצל את הספר הגרוע ביותר מבין השלושה לשני סרטים בינוניים כל כך. הסרט השלישי היה מאוד חלש וכמו שציינת לא קורה בו כלום. הסרט השלישי משקף בדיוק את המחצית הגרוע של אותו ספר. הסרט האחרון סוגר קצוות לכן במידה מסויימת הוא סביר יותר מקודמו.
הרץ במבוך 2 הוא אשפה קולנועית. ואם מתחשבים בעובדה שראיתי אותו אחרי צפייה בטרנספורטר החדש ועדיין נהנתי מהטרנספורטר הרבה יותר זה אומר הרבה על הרץ במבוך 2. את מפוצלים לא קראתי אבל נהנתי מהסרט הראשון.
אני מחכה לעורבני חקיין- גרסת המעריצים
הגרסה שבה מישהו ייקח את שני הסרטים ויערוך אותם לסרט אחד שאורך שעתיים ומשהו וזהו.
זה מה שרציתי לכתוב, פחות או יותר
שווה לחכות למי שיעשה את גרסת המעריצים המקוצרת?
באמת פישי הייתי מצפה ממך ליותר..
אם התלונה היחידה שלך לסרט היא האורך שלו אז הסיבה ממש לא מוצדקת, בטח שלא בעידן שכל בלוקבסטר שני חחחב לעבור לפחות את השעתיים וחצי.
החלק הראשון היה הנחת הבסיס והוא עשה את זה נפלא בהתקדמות איטית ודרמטית, השני המשיך ובנה את מבנה העלילה מעלה בצורה מופטית עד לסיום הגדול והאורך רק עזר, היו אפילו איזה שני רגעים מהספר שהייתי מעדיף שבמקום שהורידו אותם היו עושים גם בסרט אבל גם ככה הוא פנטסטי.
אתה לא חושב שזה קצת מוגזם להגיד "לא חבל?" על ללכת לסרט רק בגלל שהוא ארוך למרות שאפילו אתה שיבחת אותו ( אחרי שחפרת איזה 10 משפטים על האורך שלו)?
הוא מדבר על בעיית קצב, לא אורך.
אין בעיה עם סרט ארוך. יש בעיה עם שני סרטים ארוכים שלא קורה בהם כלום, שמסתיימים בעשר דקות שקורה בהן יותר מדי.
בנוסף, אתה מוזמן לא להסכים איתו, אבל המשפט "אחרי שחפרת איזה 10 משפטים על האורך שלו" ממש עושה חשק להוריד בך כאפה. (מבין איך זה מרגיש?)
הוא כתב אורך
ולזה התייחסתי, אם היה מדבר על הקצב הייתי מתייחס לזה.
ואם יש לך בעיה עם הניסוח שלי אתה מוזמן להתאמן עם הכאפה על עצמך בינתיים…
ואנשים חלאס עם העצבים באמת, אפשר לחשוב שרצחתי את אמא שלך עם מיקסר שאתה כותב ככה.
יש לי חדשות בשבילך
דורון לא עובד אצלך. הוא גם לא חייב לך כלום. בגלל זה לקרוא לו "פישי", להגיד שציפית ממנו ליותר ולכתוב לו בגוף שני "חפרת" זה מתנשא. לא קשור למיקסר ולרצח.
נכון מאוד
הסוף של הסרט הרביעי מאוד מהיר ובכלל לא מובן, בזמן שבכול הסרט בעצם לא קרה כלום
מסכים בערך עם כל מילה
יש איזה מלאך ברדיט שלקח את כל שלושת סרטי הפריקוול הנוראיים של סטארוורס וערך אותם מחדש לסרט אחד לא רע בכלל (בהשראת טופר גרייס שעשה זאת גם).
וכאילו… הלוואי שמישהו יעשה את זה גם עם עורבני חקיין שאיפשהו בתוך החלק הראשון המשמים והחלק השני המרוח מסתתר בנזונה של סרט ]=
אני מלמלתי לעצמי
Prepare yourselves
ned_stark.jpg
Cosplays are coming
סליחה שמכל זה מה שתפס אותי היה פיליפ סימור הופמן.
הוא לא מת לפני יותר משנה?
וואו.
את הסרט הראשון ראיתי בטלוויזיה וסבלתי, ככה שבכלל לא התכוונתי באמת לקרוא את הביקורת. אבל ברפרוף ראיתי את השם שלו בין השחקנים ועכשיו אני שוקלת אם כדאי לראות ולו בשבילו?
לדעתי לא.
הוא מצוין פה כמו במשחקי הרעב הקודמים, אבל הוא רחוק מלהיות דמות ראשית בסרט הזה [הוא נפטר באמצע הצילומים, אז השתמשו במה שהיה והשלימו בהתחכמויות איפה שאפשר] וגם בלי קשר התפקיד של הדמות שלו קטן משמעותית מבסרטים 2 ו3. אם סבלת במשחקי הרעב לא תאהבי את הסרט הזה, שגם לא שונה ממנו מהותית, וגם הא הסרט המסכם אז את כבר אמורה לדעת מי כל הדמויות ומה הם עושים ולא מסבירים כלום.
לא מצליחה להבין מה היה "מצוין" בדמות משנית וללא בשר (מטאפורית)
סיימתי לצפות אתמול בסרט השלישי (כלומר בחלק הראשון) והופתעתי שהוא שיחק לכל אורכו כי הייתי בטוחה שהוא מת במהלך הצילומים (לא זכרתי שזה היה בחלק השני) והיה משהו קצת מצמרר בצפייה, כל הזמן תהיתי האם גם אמורים להרוג את הדמות בהתאם או שיש פתרון אחר… ולכן יצא שגם התמקדתי בו יותר, מה שלא עשיתי בעבר (לא משך את תשומת לבי באופן מיוחד, לעומת ג'נה מלון, לדוגמה, שהאירה את המסך בסרט השני).
למען הסר הספק, אין לי אף תלונה על המשחק שלו; הוא היה בסדר גמור, מילא את צורכי התפקיד כהלכה. אבל "מצוין"? התפקיד לא הצריך מפגן משחק מרהיב, כישורים מיוחדים, שינוי חזותי, הזדהות רגשית, תזמון קומי, נשיאת הסרט על כתפיו… פשוט תפקיד משני עם שורות טקסט פה ושם (שהוגשו כהלכה, כמו רוב השחקנים). הוא היה עוד שחקן משני בין שחקני משנה אחרים שכולם היו בסדר גמור. ההתלהבות יוצאת הדופן ממנו לא ברורה לי, באמת (למעט העובדה שהוא מת וזה בד"כ עוזר).
זה לא ניתוח יתר
זה בדיוק מה שזה. ומפתיע אותי איך כלכך הרבה מבקרי קולנוע לא תופסים את זה. סרט מופתי, מהורהר ועמוק
נשמע שדיי הולך לפי הספר
גם הספרים היו ללא יותר מדי אקשן במיוחד האחרון, אל תבינו לא נכון בספרים זה לא היה משעמם כמו שנשמע שהסרט היה אבל גם שם קצת עריכה לא הייתה מזיקה. אבל בסרט אתה מצפה שיהיה מעניין ש-יגרה את בלוטות הדמיון ולרתק אותך, מה שנשמע לפי הביקורת שלא הושג. בספר אתה נכנס לתוך המחשבה של קטניס מבין את ההתלבטויות ואת הדרך שהיא עוברת עד להגעה לסוף המרומז בביקורת. ויש בנוסף מקרי מוות מרובים שאין לי מושג אם הגיעו לקולנוע.
נ.ב. אני אישית מאז שראיתי את מטריקס השני בקולנוע(כן אני זקן בשביל לראות מטריקס ועדיין קורא משחקי הרעב…) והבנתי שעבדו עליי ואין סוף ובשביל סוף אצטרך לחכות עוד שנה ולשלם על עוד כרטיס באופן עקבי ורצוני לחלוטין לא הולך לאף סרט שמפוצל בשם הלהרוויח עוד כסף. זו המחאה הקטנה שלי ואני רוצה לקוות שבסופו של דבר יהיו עוד כמוני ויפסיקו עם המנהג הד&#ק הזה. ובגלל זה עדיין לא ראיתי ולא אראה את הסרט הזה וגם את הקודם בקולנוע אלא אראה את שניהם במסך הקטן כמו שהם בדיעבד שני פרקים בהמשכים ובשבילי פרקים רואים בטלוויזיה בהפרש של גג שבוע זה מזה.
פוסטרים הוחרמו בארץ?
http://comicbook.com/2015/11/21/jennifer-lawrence-removed-from-hunger-games-posters-in-israel/
לא יצא לי לראות את זה באף מקום חוץ מבאתר חדשות אמריקאי.
יש סיבה שלא פורסם? או שזה עניין זניח והאתר ניסה לעשות על זה ספין.
פורסם יותר מידי אפילו
מחיפוש מהיר בגוגל עולות תוצאות מלפחות ארבעה אתרים (ynet, mako וואלה וכו')
בירושלים ובבני ברק קטניס הוסרה מהשלטים
כדי למנוע השחתות של הפוסטרים
פורסם בישראל; הדיון כאן
http://www.fisheye.co.il/drugs_yes_women_no//#target-comment-923059
פסקה 4 היא ספוילר לסרט השלישי
היא ממש מתחילה במילים "בסוף החצי הראשון…"
זו תלונה?
כי אתה לא באמת מצפה שמישהו יכתוב ביקורת על סרט המשך בלי להזכיר פרטי עלילה מהסרט שעליו מבוסס ההמשך נכון?
כן, זו תלונה
יש הבדל בין להזכיר פרטי עלילה לבין להסגיר את הסוף של הסרט… לדוגמא, הורדת המשפט הראשון בפסקה 4 לא תשנה מהותית את הביקורת וגם לא תחשוף פרטים לא הכרחיים מהסרט הקודם.
אופציה אחרת היא פשוט להזהיר שיש ספוילרים בתחילת הביקורת, כמו שנעשה בביקורות על משחקי הכס: תמיד היה כתוב שיש ספוילרים ועד לאיזו נקודה.
למי שלא ראה את הקודם והתחיל לקרוא את הביקורת זה בא בהפתעה.
אם משום מה
אתה קורא ביקורת על הסרט החדש למרות שלא ראית את הסרט הקודם ואתה לא יודע מה קרה בו ואתה עדיין רוצה לראות אותו בהמשך, אני מאמין שהמילים "בסוף החצי הראשון, קטניס…" מספקות אזהרה מספקת לכך שבהמשך המשפט יופיעו ספוילרים.
נסכים שלא להסכים
סרטים שאני -יודע- שהם מחולקים מסיבות "לא תסריטאיות", אני נוטה לא לראות כל אחד לחוד, אלא בסמיכות ליציאת האחרון (לדוגמאת שני הסרטים האחרונים במשחקי הרעב, הארי פוטר או ההוביט, דמדומים לא ראיתי כי דמדומים). כמו שרואים פרקים במיני סדרה בטלויזיה, אז זה בסדר שהם "נקטעים" באמצע העלילה והזכרון עדיין טרי כשרואים את החלק הבא.
כך שמבחינתי, הביקורות על שני החלקים יחדיו מהוות ביקורת שלמה. במקרה הזה, גם אתה התייחסת לכך רבות בביקורת הזו וגם בזו של הסרט הקודם. זו ביקורת השורה שלך משנה שעברה על החלק הקודם (השלישי): "חצי סרט. מעט מאוד אקשן, וקטניס פאסיבית לגמרי. ייתכן שזה יהיה סרט ממש טוב כשיתנו לנו לראות את כולו."
אז חיכיתי יפה שתסיים לראות את כולו (זה בסדר, יש לי סבלנות ויש הרבה סרטים בים). אחרי הכל מרחו את העלילה על כמעט חמש שעות שאצטרך להשקיע…
סתם מצחיק שזו השורה הראשונה בפסקה 4 מהביקורת הקודמת: "בסוף הסרט הקודם – זהירות, ספוילר, אבל באמת שאין טעם שתקראו על הסרט הזה אם לא ראיתם את הקודמים".
אבל היי, מה אני מבין… אני לא זה שמוכשר בכתיבת ביקורות, אני רק קורא אותן.
ומכותרת ההודעה המקורית הושמטה המחרוזת: (מספר סימני קריאה ושתי אחדות)
מכיוון שהשתמשתי בסוגריים משולשים. כבר אמרתי שאני פחות טוב בכתיבה…
אני מסכים עם הגישה שלך
כלומר, עדיף לראות את שני הסרטים יחד (אם כי זה יוצר סרט אחד *מאוד* ארוך ואיטי). כידוע, אני מקפיד על ספוילרים. ובמקרה הזה, אני באמת חושב שהאופן שבו זה כתוב מבהיר את העניין בדיוק כמו שורת אזהרת הספוילר בביקורת הקודמת ההיא. אם אתה קורא את תחילת המשפט אתה מבין שהוא יתאר את אירועי הסרט הקודם, ויכול פשוט להפסיק לקרוא אם תרצה.
מדהים
מדהים כמה שהסרט הזה מעפן. למה סרט שמיועד לבני נוער צריך להיות יותר איטי מסרט של אינגמר ברגמן? מה שבעולם מתוקן היה חצי שעה אחרונה מלאה באקשן הופך לסרט מרוח ואיטי של שעתיים ורבע. אלוהים כמה שהוא ארוך. אפילו ג'ניפר לורנס, שבסרטים הקודמים הייתה נהדרת, נראית בסרט הזה כאילו היא רוצה כבר להחתים כרטיס וללכת הביתה. לסרט הזה גם יש יותר סופים מל'שר הטבעות'.
להתרחק, אלא אם כן חשוב לכם להשלים את כול הסדרה (ובמקרה הזה רצוי לבוא עם מצנפת וכרית. זה לא יהיה קל).
מאכזב מאד. כמו החלק הראשון
בשני הסרטים התסריט פשוט לא אמין ודי מזלזל באינטליגנציה. שניהם מרוחים בלי שום צורך. מתבאס על הכסף שהלך על שניהם.
לא רע. האורך לא הפריע לנו (בחצי הראשון הפריע יותר, אם כבר)
ולו רק כי העלילה הייתה מעניינת יותר (פחות דיבורים, יותר מעשים). לגבי העלילה, היו חלקים שאהבתי וחלקים שלא, (חלקים בסוף, למשל) אבל אפשר להאשים בכך את הסופרת… זו העלילה שהיא בחרה, זו הדמות הראשית שהיא בחרה להציג. יש דווקא משהו יפה בכך שהיא לא מושלמת, פעמים רבות די מעצבנת, לפעמים פסיבית ולא תמיד יש לה כוח או רצון להיות "לוחמת" או סמל (היא הרי לא ממש בחרה או תכננה להיות כזאת מלכתחילה, היא בסה"כ רצתה להציל את אחותה).
בסופו של דבר זו טרילוגיה לא רעה. יש בה חלקים מעניינים יותר ומעניינים פחות, אבל סרטים מהנים לצפייה בסה"כ (ממש לא חייבים בקולנוע; טרחנו לצפות בקולנוע רק באחרון, וזה ממש לא הכרחי). מבחינת מסרים, אפשר היה לעשות זאת מתוחכם ומעניין יותר, אבל בסדר (אני צופה גם בסרטים ללא כל יומרות בנושא, אז אין לי תלונות). מבחינתי אלה סרטים לצפייה אחת (בראשון ובשני צפינו שוב עכשיו לפני השלישי ולקראת הרביעי, כדי להיזכר בכול); צפיתי, היה נחמד ונחמד שהיה, מיציתי. הלאה.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
מהחצי הראשון נהניתי יותר...
בחצי הזה ממש הרגשתי את המריחה בלי סיבה מוצדקת.
אז אני בן היחידים שהאורך לא הפריע להם?
הייתי יכולה אפילו לראות עוד חצי שעה מבלי לחרוק שיניים.
אולי כי זה הרגיש לי יותר כמו חוויה משלימה לספר מאשר סרט העומד בפני עצמו.
ואכן, בקרב מקורבי, אנשים אשר קראו הספרים אמרו שהאורך לא מפריע להם, לעומתם כאלה שלא קראו אמרו שהוא נמרח.
אני חושבת שהגדולה של הסרטים (והספרים) טמונה בדמויות שלהם. קטניס היא אומנם דמות שקל להעריץ אבל היא רחוקה מאוד מלהיות דמות מושלמת והיא בעיקר חושבת-מדברת-ומתנהגת בגבולות מאוד רציונליים ביחס לסיטואציות הקיצוניות אותן חווה.
ולגבי דמויות המשנה – לא הייתי מתנגדת לסרט מלא על כמעט כל אחת מהן. זו מחמאה עצומה באופן שלא ניתן כמעט לתפוס.
אז מה מנע ממני ליהנות לגמרי מהסרט?
הלכתי להקרנה של 18:00 בערב, ולהפתעתי (התמוהה) האולם היה גדוש בילדודסים על גבול הנערים.
משמאלי- שני בנים כבני 11 ומימיני- שתי נערות כבנות 14. ומכאן החל סרט האימה הפרטי שלי.
הבנים לא הפסיקו לדבר בקול רם מאוד. מילא היו אומרים דברי חכמה או לפחות דברים עם קצת טוב טעם אבל לא זכיתי לחסד שכזה. רוב השיחות שלהן נשמעו בדיוק כך (מזכירה, בצרחות!):
– "ועכשיו הוא הולך למות!"
– "יוו זו פצצה, זה הולך להתפוצץ!!"
– " איזה שרמוטה הקטניס הזו.."
בזמן הקטעים הטעונים הם מצאו על מה לצחוק, את הקטעים הטובים הם ספיילרו (זה מציק גם אם לכולנו ברור מה הולך לקרות) ובעיקר הם לא סתמו את הפה אף לא לר-ג-ע קט אחד. מעולם לא הייתי קרובה כל כך ללהכניס לקטינים מכות.
ומהצד השני בנות ה-14 תיבלו את האירוע בעיקר ב-
– איזה חתיך פיתה/גייל/ פיניק/עציץ נענע שמופיע בפריים/כל שם אחר שניתן למישהו בעל איבר רבייה זכרי!!!!!1
מדי פעם הוסיפו "אוווווו", "אומיגאד" או "אייככס" לפי הצורך.
יצאתי עם שתי מסקנות עיקריות:
הראשונה היא שהסרט הזה פשוט לא מתאים לקהל היעד העיקרי(?) אליו משווק, ואם הוא כן מתאים אזי ממש לא לכולם.
והשנייה היא שאני בחיים, אבל בחיים לא מתקרבת יותר לסרט PG-13 בשעות שבהן העכברים יוצאים לשחק, נחכה קודם שהם ילכו לישון.
וזה מה שאני בעיקר זוכרת מהסרט,
כמה חבל.
סרט נחמד
ראיתי את הסרט היום והוא היה היה נחמד, האורך לא הפריע לי אך הפריע לי שהשמיטו חלקים גדולים מהספר הרי במילא הם מרחו את העלילה, אז אם מורחים אז שלפחות יהיה מעניין, למשל הם לא הכניסו את כול הקטעים שקטניס פשוט יושבת ומדברת על הרגשות שלה, הם השמיטו הרבה קטעים של ג'ואנה שזה מאוד חבל כי בספר היא הייתה מדהימה, ואיך אפשר להיתעלם מהיימטץ' בקושי היה לו זמן מסך בסרט. והדבר הכי חשוב, למה לעזזל יש לזה Happy ending, נכון גם בספר יש לפיטה וקטניס ילדים והם חיים ביחד אבל החיים שלהם לא תותים בכלל, יש להם פוסט טראמות ובעיות פסיכולוגיות מכאן ועד הודעה חדשה ובסרט זה בקושי הורגש.
בסך הכול סרט נחמד, אם היו מאחדים את שני הסרטים לאחד ונותנים יותר זמן מסך להיימטץ' הוא היה מצויין מבחינתי.
אכן, גם אני חשתי כמוך
בעיקר שהסרט דווקא מעביר יפה את הדברים האלה ואני חושבת שזה טוב שהוא עושה זאת, גם אם הגיבורה שלו פחות "גיבורה" במובן ה"גבורתי" של המילה. זה יפה לראות גם משהו שונה, ולעזאזל האקשן, אני לא הולכת לקולנוע עבור סצינות אקשן (חלקן אפילו משעממות אותי). אני צופה בסרטים כדי לחוות סיפור, כדי להיכנס לעולם אחר. בסה"כ סדרת הסרטים הזאת לא מושלמת אך מילאה את תפקידה לא רע, חרף מעידות קטנות פה ושם (העריכה יכלה להיות מהודקת יותר, אם כי אני לא שותפה לתלונות שהסרט נמרח באופן בלתי נסבל; לדעתי זה היה די בקטנה).
הסכמתי מאוד עם הדברים שכתבת, למעט החרדה בסצינה שהזכרת. העלילה נבנתה לכיוון הזה ולכן בשלב ההוא היה לי ברור מה עומד לקרות.