מעשה בסרט ממש מטומטם
מעליב לבובות, מעליב לאדם
במקום הומור טוב וקטעים בועטים
יש שפיך של בובות בצורת ספריי חוטים.
אם צחקתם בטריילר אולי תהנו
ואפילו יותר אם לפני תעשנו
אבל יש לו תסריט מחורר כמו רשת
מיותר כמו ממתק לילדים עם עששת.
הבן של ג'ים הנסון את הסרט ביים
"זה סרט מופרע!" הוא חזר ואיים
"יש סקס וסמים וגם רציחות
ואיזה פרועות יהיו הבדיחות!"
הסיפור מתרחש בעולם דמיוני
(מגובש ברמת מערכון בינוני)
בני האדם הם אותו הדבר
אבל יש גם בובות וסמים מסוכר
הבובות סובלות אפליה שיטתית
הגזענות כלפיהם ממש מפלצתית
הסרט חושב שזה כל כך מצחיק
וכמו רוב ההומור כאן, עדיף להדחיק.
הגיבור הוא בובה ובלש די מריר
בעבר הוא עבד במשטרת העיר
שותפתו בדימוס היא מליסה מקארתי
מתי הוא פוטר? לא לגמרי הבנתי.
השניים חוזרים לעבוד במשותף
כשבוב אחר בוב לפתע נקטף
אותם קורבנות השתתפו בסדרה
"ראשונה עם בובות שלמיינסטרים חדרה".
(אבל הבובות, כך הסרט אומר
הוסללו שנים כה רבות לבדר
בלי שיר וריקוד לא מוצאים בהם ערך
אז למה הסדרה הזו פורצת דרך?
אל תצפו לפתרון או הסבר
היגיון? מורכבות? אין מה לדבר
בנייה של עולם שמרגיש אמיתי?
אבל לא יהיה זמן לסקס בובתי!)
אז אותו הבלש מנסה לפשפש
מדברים די קשים בקלות מתאושש
את זהות הרוצח תפצחו ברגע
העיקר זה בדיחות שיצחיקו בני שבע.
בסרט הזה "בוגר" = קורע!!!!1
ולא שמעו על כל המוסיף גורע
לחזור על אותה הבדיחה שוב ושוב
הופך את קרמיט לצפרדע עצוב.
איך אומרות המורות? "באמת זה חבל
בזבוז של כל כך הרבה פוטנציאל"
על "מסיבת נקניקיות" לא עפתי בכלל
אך לעומת הבובות הוא נראה משוכלל.
לסיכום, מדובר במוצר מבזה
אל תבזבזו זמן על פלוץ שכזה
עדיף לראות "סמוצ'י". בעצם, אפילו
עדיף כבר לראות "המחסן של כאילו".
אבל הכי עדיף לראות "גרג הארנב".
*Squeak*
עגבניה, עגבנייה.
(ל"ת)
הסדרה עם סת' גרין זכורה לי לטובה
אבל אז ראיתי שיש עוד איזה סוג של סדרה שיצאה לו, וממנה כבר ממש לא התלהבתי, כך שזה חשוב לראות על מה אתה נופל כשאתה רואה "גרג הארנב".
כן, המערכונים שלהם ל-IFC היו בינוניים ברובם.
אני מדבר על הסדרה עם סת' גרין (ושרה סילברמן, ויוג'ין לוי), שהעולם שהיא מתארת דומה למדי לזה שבסרט, ואחראית לכמה מרגעי הקומדיה האהובים עלי אי פעם.
לא ראיתי
אבל בגדול זה תיאור לא רע של רוב הסרטים של מליסה מקארתי לאחרונה, כך שלא היו לי שום ציפיות.
או כפי שכתבתי כמעריצת חבובות ידועה, כאשר ידיד שלי פרסם הודעה בפייסבוק עם הטריילר של הסרט
"עשיתי לייק להודעה לפני שראיתי את הטריילר. ראיתי את הטריילר, הורדתי את הלייק".
רק רציתי להגיד
שלא חשבתי לראות את הסרט.
אבל עכשיו אני שמח שהוא יצא לאקרנים – ולו בגלל שזכיתי לקרוא את הביקורת המשובחת הזאת :)
התגעגעתי לביקורות שמתאימות לרוח הסרט
נראה לי שכמעט עשור שלא ראיתי כאלה!
ומלכתחילה לא בא לי לראות סרט על רציחות. וזה לא משנה שרוצחים רק בובות.
אם כבר ביקורות בחרוזים, אין כמו הקלאסיקה הגדולה
http://www.fisheye.co.il/8-mile/
כאשר אמינם הוא בדיוק הדוגמה למה שהסרט הזה מנסה לעשות ורק נכשל – לזעזע בלי הפסקה עם גסויות, סמים, הפרשות ושבירת טאבואים ובכל זאת להיות גם קורע מצחוק וגם איכשהו רלוונטי לחיים עצמם. את האמת, חבל לי שנעמה היא זאת שכתבה את הביקורת, ולא שיש לי משהו נגדה (עבדנו פעם ביחד, סוג של), כי להחזיר על דאחקה וולגרית בדאחקה וולגרית משלך זאת לא חוכמה. רציתי דווקא שיהונתן יכתוב את הביקורת ויסביר בשנינות האופיינית לו ולדורון למה בדיוק הסרט הזה כל-כך גרוע ומהם אותם חורים בעלילה שבגללם הסרט לא עובד, אבל כנראה שגם עלילה שאפשר להסביר כמעט ואין. רק התגובות של יהונתן במסיבת נקניקיות מצליחות לעשות את זה, למרות שאותו דווקא חיבבתי סך הכול. בעוד שלושים שנה כנראה שהטריילר יככב בליל הטריילרים החיים: סיבוב הקאמבק השני.
אז רגע
הבעיה היא הקונספט או שאני ספציפית לא מספיק שנונה וטובה בזיהוי חורי עלילה?
מה.
אין לי מושג מה היה תהליך החשיבה מאחורי כתיבת התגובה הזאת, אבל ברצינות, יש דברים שכדאי לשמור בבטן. אם יש לך בעיה עם הביקורת זה סביר (והשם יודע שיש לא מעט אנשים שיש בעיות עם הביקורות שלי) אבל אין בשום צורה ואופן דרך להתחיל לערב כותבים אחרים ש"היו כותבים את זה כך או כך" לתוך התלונה הזאת וכבר חורג בהרבה מה"סביר".
ברצינות, מה.
אנסה לחדד:
הקונספט של הביקורת מצוין, אני אוהב מאוד ביקורות גימיק וגימיקים בכלל, אבל בסוג כזה של סרט יותר עדיפה ביקורת שממש מסבירה למה הסרט גרוע גם מבחינה עלילתית ולא רק מהסיבות המוכרות, למה העלילה שלו לא סבירה לא בחיים האמיתיים ולא בעולם שהוא עצמו בנה. יש כותבים שעושים את זה ממש טוב, ולא רק דורון (סניידר אלוף בזה, וגם מבקר הנוסטלגיה). הדגשתי גם שאני לא חושב שהביקורת גרועה, רחוק מכך; לדעתי פשוט חשוב כשמדובר על סרט שנחשב לאוניברסלית גרוע, להתעמק בלמה הוא גרוע, יש בזה ערך – אני למשל לא חשבתי שסרט אימוג'י גרוע באופן מיוחד, רק נוסחאתי כמו סרט טרולים, שאותו דווקא היללו ושיבחו, והייתי שמח לדעת מה הסיבות לכך. לא תקפתי אישית אף אחד, אני אוהב מאוד לא מעט מהביקורות הקודמות של נעמה (ובמיוחד את זאת על היפה והחיה), אבל גם ביקורת על הביקורת לא חורגת מהכללים בעין הדג בפעם האחרונה שבדקתי; בשרת העיוור למשל היה מקובל מאוד לתקן את כותבי הביקורות במידת הצורך, גם אם שם זה נעשה לפעמים בבוטות ותוך פגיעה אישית בכותב הביקורת (מה שכמובן לא עשיתי.)
ולכן לא אמרתי "מה אתה נופל על הביקורת" אלא
"אם יש לך בעיה עם הביקורת זה סביר (והשם יודע שיש לא מעט אנשים שיש בעיות עם הביקורות שלי) אבל אין בשום צורה ואופן דרך להתחיל לערב כותבים אחרים ש"היו כותבים את זה כך או כך" לתוך התלונה הזאת וכבר חורג בהרבה מה"סביר". "
כלומר, אחדד:
להגיד "ביקורת לא משהו" זה דבר אחד ולגיטימי לחלוטין.
להגיד "ביקורת לא משהו, X, כותב שהוא Y היה עושה את זה יותר טוב" זה דבר אחר לחלוטין וכפי שאתה רואה מזה שהדיון לא מחוק – לגיטימי אבל ממש בקושי.
וזה בייחוד לא נחוץ אם אתה מעריך את הכותב ומחבב את הביקורת, כי אז זה עושה את הרושם ההפוך לחלוטין.
לא הבנתי למה זה לא לגיטימי.
נניח לצורך העניין שהשרת העיוור עוד קיים, וקניה ווסט או קנדריק למאר בדיוק הוציאו אלבום חדש. כולם מצפים לביקורת מפיו של הכותב שבדרך כלל כותב על היפ הופ, אבל איכשהו כותב שמעדיף יותר אינדי רצה נורא לכתוב על האלבום החדש והרשו לו. הביקורת שלו לא קוטלת, אפילו די מהללת. היא גם לא גרועה, ובכל זאת אנשים תמהים למה הכותב הקבוע של ההיפ הופ לא כתב עליה, כי כותב האינדי פשוט פיספס הרבה מהרעיונות המרכזיים של האלבום. מה לא בסדר בלהעיר על זה בשוויון נפס ובנימוס?
כי זה ממש לא אותו הדבר?
לא מדובר כאן בתחום התמחות (כמו שאתה מדבר עליו של היפ הופ מול מבקר גנרי) שצריך אוזן לרפרנסים או להקשרים מסוימים. הטענה לא הייתה "חבל שX, שיש לו ידע נרחב והיסטורי על סרטי בובות לא נתן את דעתו על הסרט" שאני מסכים שהיא לגיטימית. הטענה התקבלה כ"דורון ויונתן שנונים, ואילו נעמה לא". ואני מקווה שלא צריך להסביר למה זה לא לעניין.
אם כל מה שרצית להגיד "חבל שהביקורת לא נכנסה לעומק הבשר בנוגע לבעיות הסרט" לא היה כאן שום צורך להכניס לכאן את זהות המבקרים.
הביקורת 10/10
(ל"ת)
הקטע של גזענות נגד בובות, בובות עושות סקס ובובות אומרות גסויות היה מצחיק וחדשני בתחילת שנות האלפיים
כשיצא המחזמר Avenue Q באוף-ברודווי, ואז בברודווי, ואז בגרסאות מקומיות בכל מקום בעולם, כולל ישראל. לא ברור לי למה שמישהו יחשוב שזה מגניב וחתרני לעשות דבר כזה כעבור כמעט שני עשורים.
נהדר! :-)
כך צריך לכתוב ביקורת!