הנזל וגרטל, הידועים גם כעמי ותמי, שרדו כידוע מפגש טראומטי למדי עם מכשפה בילדותם, ואגב כך למדו לא לבטוח בזרים, ושלא מומלץ להיכנס לבתים עשויי שוקולד. אחר כך הם גדלו, פיתחו חיבה לבגדי עור ולכלי נשק סטימפאנקיים והחליטו לנקום את נקמתם בכל מכשפות העולם. הם נודדים ברחבי ימי הביניים כשהם משאירים אחריהם שובל של מכשפות ערופות ושרופות. הם הנזל וגרטל, קוטלי המכשפות.
אוקיי. די מצחיק. מה עכשיו?
"קוטלי המכשפות" יוצא פחות משנה אחרי "אברהם לינקולן צייד הערפדים" (סרט שכשל עד כדי כך שלא הגיע להקרנה בארץ), ושניהם סובלים מבעיה דומה: הם מבוססים על בדיחה של שורה אחת, והפאנצ'ליין של השורה הזאת הוא שם הסרט. ומכיוון שרוב האנשים שהולכים לקולנוע יודעים מה שם הסרט שהם הולכים לראות, כל מה שבא אחרי רכישת הכרטיסים חייב להיות אכזבה. שני הסרטים נשמעים כמו רעיונות לטריילרי-פארודיה יותר מאשר כמו חומר לסרט באורך מלא. הפיכת ילדי אגדות לגיבורי אקשן קשוחים היא רעיון די משעשע, אבל מהרגע שקיבלנו את הרעיון שעליו מבוסס הסרט, מה זה משנה אם לגיבורים קוראים הנזל וגרטל או ג'חנון וג'ונקווילטה?
לזכותו של "קוטלי המכשפות", הוא לפחות יודע שהוא בדיחה. ג'רמי רנר, המוכר גם כהוקאיי, הוא הנזל, וג'מה ארטרטון היא גרטל, והם מביאים אל העולם של האחים גרים פוזות וגישה של סרטי אקשן מודרניים. זה כולל כמויות טרנטינואיות ממש של דם, ראשים מתפוצצים ושימוש נדיב במילה "פאק" על הטיותיה השונות. ולמשך זמן מה, השילוב המוזר הזה די משעשע. המכשפות בסרט הן לא סתם בוגרות הוגוורטס, אלא מפלצות במלוא מובן המילה. ומולן, לה' את ג' יש מצבור של כלי נשק מאוד לא נכונים תקופתית (רוב ההיסטוריונים מסכימים שבמאה ה-13 לא היו באירופה מכונות יריה) אבל מאוד מגניבים, וסצינות חיסול המכשפות הן אקשן די מוצלח.
אבל אחרי שהבנתם את הקטע, לסרט אין עוד הרבה מה להציע. כשפיצוץ ראשה של מכשפה הופך לשגרתי, זה כבר לא מצחיק, ומכאן הסרט כבר לא מנסה לומר שום דבר על אגדות, על סרטי אקשן, או על שילובים מטופשים בינהם. מלבד השמות, אין שום דבר ייחודי בדמויות של הנזל או של גרטל. העיצוב של כלי הנשק והקסם בסרט מגניב למדי (והתלת-מימד גם בסדר, לפחות בקטעים שמתרחשים באור יום ולכן אפשר להבין מה קורה). בקיצור, זה סרט אקשן די בסדר, אבל לא יותר מזה.
טעות נפוצה של סרטי ההיי-קונספט היא לשכוח שחוץ מקונספט צריך גם סיפור, והסיפור כאן הוא סטנדרטי ולא מעניין: המכשפות צריכות להשיג ככה-וככה חפצים מסוג זה וזה עד לאותו לילה מיוחד שבו ייערך טקס עתיק יומין וסודי ויאדה יאדה, ובינתיים קוטלי המכשפות, ובכן, קוטלים מכשפות. ה"טוויסטים" בסיפור ברורים מראש והדמויות לא זכירות וגם לא זוכרות. נראה כאילו הסרט עבר כמה שינויי עריכה של הרגע האחרון שהשאירו בעלילה שלו חורים, כמו הסצינה שבה הנזל מגלה משהו מפתיע, ומיד בסצינה הבאה מגלה את זה שוב, ושוב מתנהג כאילו הוא מופתע.
לא ברור למי הסרט הזה מיועד: רמת האלימות בו מכוונת אותו למבוגרים בלבד, אבל רוב חובבי האקשן הרציניים בעיני עצמם יבחרו בסרט שאין לו שם של אגדת האחים גרים. ולמרות הכל, "קוטלי המכשפות" לא גרוע כמו שהוא נשמע. אם כל מה שאתם מחפשים זה אקשן לא מחייב, יש דברים גרועים הרבה יותר לראות. "מת לחיות ביום טוב", למשל.
פורסם במקור בוואלה
במאה ה-13 גם לא היו מעצבי שיער שיכלו
לעשות את התספורת האופנתית של הוקאיי ואת ההחלקה היפנית של אחותו.
(רק לי זה נראה שהשניים, בבגדי עור והתספורות האופנתיות, נראים כאילו הם בדרך לליין פורים 2013 בTLV ופחות כאילו הם במאה ה13?)
כל-כך מסכים
אקשן כיפי, אלים ומגניב אבל זהו בערך. אין בו הרבה הומור או פיתוח דמויות והעלילה די צפויה ונדושה. אבל נהניתי בזה יותר מ"מת לחיות" ובטח שיותר מב"לינקולן צייד הערפדים" [אגב, ראינו אותו אתמול במקרה. התכנון היה בכלל לראות את "לינקולן" האחר – זה שמועמד לאוסקר – ולמרות שנראה כאילו הוא עוד רגע יורד מהמסך (הייתה הקרנה רק ב 21:00), היו מקומות רק בשורה השנייה, אז עברנו לזה כתכנית ב'].
כמה הערות:
– התגעגעתי לג'מה ארטרטון.יש שחקניות טובות ממנה, אבל יש לה חן כזה שאני אוהב.
– שעשע אותי שב"עומד אחרון" שיצא לאחרונה פיטר סטורמר מגלם את אויבו של השריף, ואילו כאן הוא השריף בעצמו.
– התלת-מימד בסרט באמת היה סבבה. אבל הוא כן הציק לי בהצצה ל"ג'י. איי.ג'ו" שהייתה לפני הסרט. ועוד אחריה היה גם הטריילר. הבנו!
– איך לעזאזל סרט עם אלימות גרפית, דם, עירום וקללות קיבל הגבלת גיל של 14 בלבד?
– בא לי לראות עכשיו גם את הסרט הקודם של הבמאי, עם זומבים נאצים בשלג. נשמע כיפי.
לפי מה ששמעתי
"Dead Snow" ("זומבים נאצים בשלג") מאוד דומה לסרט הזה – כלומר, קונספט מגניב שהסרט לא עושה איתו הרבה חוץ מאקשן סטנדרטי.
לפי מה שראיתי
זה תיאור די מדויק. זאת אומרת, לא ראיתי את הסרט על עמי ותמי לוחמי הקומנדו. אבל סרט הזומבים הוא סרט סביר מאוד.
לפי מה שהרחתי
הסרט הולך להיות כמו רע כמו קודמו ולכן הלכתי שוב לג'אנגו במקום.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
לפי מה שקראתי
(ואני מדגיש לא ראיתי לא את 'קוטלי המכשפות' ולא את דג'אנגו'). בכל מקרה אני לא בטוח שאני מבין מה ההבדל ביניהם.
אתם מוזמנים לסקול אותי עכשיו.
The D is silent
לפי מה ששתיתי
הסרט לא משהו, או שאני לא קורא טוב בקפה
Dead snow הוא חביב
אבל אני לא חושב שברמה שהייתי צופה בו פעם שנייה
האם זה ואן הלסינג -סטייל?
לאור העלילה והדמויות, האם החוויה דומה לאן הלסינג האיום של 2004? או שמדובר פה בחוויה יותר אלימה ומהנה מהקשקוש ממחושב עם מבטא רומני מזויף שגנב בלי בושה מכל סרט אפשרי כולל גרמליניס 2 (!!)?
בקרוב יצא גם גרסה המלוחים- הנזל ופרצל
והמאש אפ- קוטלי המכשפות מאיסטווק
והסרט שיסכם הכל- ג'ק קוטל וקוטלי המכשפות
וכעת אשוב להאזין לat the end of the day
של עלובי היו ג'קמנים
מה ואן הלסינג גנב מגרמלינס 2?
(ל"ת)
קטע באמצע בו..
היצורים בוקעים ממלא ביצים סטייל הנוסע השמיני-כך שכעת שאני כותב את זה אני מבין שגרמלינס 2 גנב זאת קודם משובו של הנוסע השמיני… נו טוב, הגונב מגנב פטור ממכס.
ראיתי עכשיו את הסרט
אני נפעם ונדהם מיופיה וחינה של ג'מה ארטרטון בסרט הזה.
הסרט, חביב מינוס פלוס, בדיוק כמו שנכתב בביקורת למעלה. אבל לגברת…
הייתה השפעה מאגית עלי. החסרתי לא מעט פעימות בשעה וחצי האלה. הרגשתי כזה דביל כשהמתנתי לה, בכל פעם שתשוב להופיע על הבד, כמו מאוהב. הכישוף עבד!
אחלה סרט. פשוט כיף קיצי קליל.
סוג של ואן הלסינג, רק מוצלח.
סרט נחמד
מהסרטים האלה שאין הרבה מה לפרט עליהם: אקשן נחמד ולעיתים מגניב ותסריט, משחק ועלילה meh. אפשר לראות.
אוהבת את הסרט
עד כמה שכולם פה כותבים שהסרט גרוע ולא נהנו תעשו לי טובה אתם אהבתם את הסרט ואתם סתם יוצאים פלצנים עכשיו כי אתם מעמידים פנים שסבלתם בסרט אבל בתכלס אהבתם אותו בדיוק כמוני וג'רמי רנר מדהים בסרט.(את השחקנית השנייה אני לא מכירה)