אמאלה! איזה סרט גרוע! מבט על כמה מסרטי האימה הגרועים של השנה

אני מאוד אוהב סרטי אימה. נראה לי שהזכרתי את זה פה כבר פעם או פעמיים. בכל שנה יוצאים המון סרטי אימה חדשים ואין סיכוי להצליח לצפות בכולם, אז אני בודק את אלה שנשמעים לי מעניינים. לפעמים זה מצליח, לפעמים פחות, ולפעמים סרט שמתואר כאימה מתגלה כקומדיה נהדרת שלא-בכוונה. לכבוד האלווין, החלטתי לכתוב על כמה מסרטי האימה ה…פחות איכותיים, בלשון המעטה, שנתקלתי בהם השנה. כי אלא אם אתם נורא מפחדים מזמן מבוזבז, שום דבר מפחיד לא מתרחש בסרטים האלה.

פרדוקס קלוברפילד

הסרט הזה כנראה היה עובר מתחת לרדאר של רוב האנשים היישר אל תהום הנשייה אלמלא ג'יי. ג'יי. אברמס ונטפליקס היו מתערבים. כמו "דרך קלוברפילד 10", במקור זה היה סרט אימה-בחלל גנרי בלי שום קשר לקלוברפילד. אבל משום מה הוא לכד את עינו של אברמס, אז הלכו וצילמו כמה סצינות חדשות כדי להפוך אותו לעוד חלק ביקום הקולנועי המוזר הזה של קלוברפילד. ואז, במקום לצאת בבתי קולנוע הוא נרכש ע"י נטפליקס והועלה לצפייה במפתיע בערב הסופרבול. התעלול היח"צני הזה גרם להרבה אנשים להתלהב, אך ההתלהבות הזאת דעכה בערך שעתיים אחרי שהוא עלה ואנשים סיימו לצפות בו.

אני באמת לא יודע מה משך את אברמס דווקא בסרט הזה, כי התסריט שלו איום ונורא. אחרי הצפייה כתבתי שהוא גרסה קצת טובה יותר של "סימן חיים" שיצא בשנה שעברה, אבל אתם יודעים מה – אני חוזר בי, הוא בהחלט גרוע יותר. ב"סימן חיים" לפחות יודעים למה הדמויות מתות – הם נתקלים בצורת חיים חייזרית מרושעת שהורגת אותם. בסרט הזה הדמויות עושות איזה ניסוי בחלל שגורם ליקום שלנו "להתנגש" עם יקום מקביל, וזה התירוץ שהסרט משתמש בו לכל הדברים המוזרים והמיתות שיש בו. למה הופיעה פתאום אישה בקיר? יקום מקביל! למה יש זרוע שזוחלת בעצמה על הרצפה? משהו משהו תסבוכת קוונטים! הסרט לא טורח לענות על השאלות של עצמו, וכשאתה מתחיל לתהות על טיב העלילה אז עוד שאלות מתחילות לצוץ כמו "למה ליהקו לסרט הזה כמה שחקנים מוכשרים, אבל ה"דמויות" שלהם בעובי של נייר ונראה שאפילו הם מתביישים בחלק מהשורות שהם צריכים להגיד?".

מילא אם זה היה עוד סרט אימה גנרי גרוע, אבל הסרט שייך לכאורה ליקום קלוברפילד והוא ממש לא מצדיק את ההשתייכות שלו, במידה שכמעט וגורמת לשני הסרטים הקודמים להיראות רע יותר במבט לאחור. אם אסטרונאוטים אכן יעשו ניסויים כמו אלה בחלל משהו, נותר רק לקוות שנעבור ליקום מקביל שבו הסרט הזה לא קיים.

הסר חבר: הרשת האפלה

יכול מאוד להיות ש"חיפוש" שיצא השנה יתחיל טרנד של סרטים בסגנון "Screen Life" – כאלו המתרחשים רק על מסכי המחשב או הסמארטפון ומעבירים ככה את כל פרטי העלילה. אבל הוא לא יהיה הסרט הראשון שנעשה בצורה הזאת: לפני שלוש שנים יצא הסרט "הסר חבר" (כך הוא תורגם כששודר ביס, למרות שאני עדיין בעד "אינטר-מת") שהיה על כמה חברים המשוחחים בסקייפ ומתחילים למות בזה אחר זה בנסיבות על-טבעיות. בזכות הפרמיס ושיטת הצילום היה לו פוטנציאל להיות מוצלח, אבל התסריט רצח כל פוטנציאל לסרט טוב. הדמויות היו מטומטמות אפילו בשביל כאלה בסרט אימה (איזה טינאייג'ר לא יודע מה זה טרול אינטרנטי?) והדיאלוגים היו מטומטמים אפילו יותר. אה כן, ולא קרה שום דבר מפחיד באמת.

הסרט החדש לא קשור לראשון בשום צורה, פרט לכך שגם הוא שיחת וידאו ארוכה שמתרחשת על רקע מסך המחשב. ולמרות שהוא נוטש את האלמנט העל-טבעי של הסרט הראשון ומציג את הנבלים בתור אנשים מה"דארק ווב", איכשהו מרגיש כאילו הסרט הזה מצריך הרבה יותר סיספונד מקודמו, ברמה שמעוררת דחף לצעוק על המסך בקטעים מסויימים. גם הפעם לוקח חצי סרט עד שהדברים ה"מפחידים" מתחילים לקרות, וגם הפעם הם לא באמת מפחידים. אוווווו, מישהו מקבל הודעות פייסבוק מאיימות שאחר-כך מוחקות את עצמן, האימה! באחד הקטעים ההאקר המרושע והמסתורי מגלה את הכתובת של אחת הדמויות ורגע לאחר מכן עולה ליוטיוב סרטון של הדמות הזאת כביכול קופצת מגג הבניין שלה. איך, למה, מתי? לא נראה שלסרט אכפת, אז למה שלי יהיה?

אני כן חושב שלפורמט הזה יש פוטנציאל, כמו ש"חיפוש" הראה, אבל הסרטים האלה הם דוגמה לניצול הכי עצלני ומטופש שלו. אחרי שתי ניסיונות עם הסדרה הזאת, נראה לי שהגיע הזמן לשלוח "הסר".

סלנדרמן

כתבתי עליו תגובה מפורטת בדף הסרט ואנשים רצו לראות את זה כביקורת אז עכשיו זה קורה (בגרסה מקוצרת)!

"סלנדרמן" הוא סרט שנולד מיושן – בואו לראות את הסרט על המפלצת הכי מפחידה ומקריפה של לפני כמה שנים טובות! בקרוב: חמש שנים אחרי שלמישהו היה אכפת, סרט על "חמישה לילות אצל פרדי"! לא, ברצינות. זה בתכנון, עם כריס קולומבוס כבמאי ותסריטאי. אבל בכל זאת, זה שסלנדרמן לא רלוונטי לא אומר שסרט בכיכובו לא יכול להיות טוב. הבעיה האמיתית של "סלנדרמן" היא שהסרט "סלנדרמן" פשוט לא טוב. במקרה הטוב אפשר להגיד עליו שהוא חיקוי חסר בושה של "הצלצול" מתחילת האלף הנוכחי, אבל "הצלצול" לפחות היה מפחיד – הייתה קלטת מסתורית שלא היה ברור מה המקור שלה ומה בדיוק קורה פה. ב"סלנדרמן", יש סצינה שבה הגיבורה גולשת במחשב בספרייה העירונית (שוב, התנהגות קצת מוזרה לנערה ב 2018) כשהיא מחפשת מידע על סלנדרמן ובאחת התוצאות כתוב בבירור "סלנדרמן הוא מם אינטרנטי". זה קצת מקשה עלי לקחת את היצור המפחיד שלך ברצינות, סרט.

וכמו קלישאה של סרט אימה גרוע, הכל כאן לא מתפקד: המשחק כאן מזעזע, העריכה מעצבנת והבימוי חסר כל השראה – וכתוצאה מעל אלה, לא מעט מן הסצינות ה"מפחידות" פשוט גרמו לי לצחוק בקול. זה תוצר שמודע לכך שנעשה הרבה אחרי זמנו ונראה שלאף אחד לא התחשק להשקיע. הדבר הכי מפחיד בסרט הזה זה כמה שהוא עצלני.

מת או חובה

אם דיברנו על טרנדים אפשריים, אז בקשה אישית: בבקשה שלא יתחיל אחד של סרטי אימה שמבוססים על משחקי חברה. כבר מספיק גרוע שמתוכננים סרטים על "טטריס" ו"מונופול", אבל אם אראה סרט על "הקדרים באים" שלוקח את עצמו ברצינות תהומית אני באמת עשוי לפרוש מכל הקטע הזה של לראות סרטים.  "מת או חובה" (שם קצת פחות יצירתי מ"מז"ל טוב", אבל עדיף על אפשרויות אחרות שעולות לי לראש) לוקח משחק תמים ואומר "אבל מה אם מי שהיה משקר או לא מסכים לעשות את החובה היה מת? ולפני שאנשים מתים פתאום נהיה להם חיוך מוזר על הפרצוף?". ובכן, התשובה שלי לשאלה הזאת היא שבבקשה עוד מהטמטום הזה, כי החיוכים האלה הם מהדברים המצחיקים ביותר שראיתי בקולנוע השנה. זה נראה כאילו מישהו שלא יודע פוטושופ ניסה להפוך פרצופים אנושיים לאימוג'ים. אחת הדמויות ממש קוראת לזה "פילטר מעוות של סנאפצ'אט". איך אני אמור לחוש אימה בסצינות המוות אם בכל אחת מהן זה שמת נראה כאילו הוא מנסה לחקות את ווילם דפו?

אה, ואפשר רגע לדבר על הסרטים האלה שבהם לדמות הראשית יש כביכול חבר/ה הכי טוב/ה אבל הם בבירור שמוקים? בתחילת הסרט רואים שהגיבורה שלנו ממש מתרגשת לקראת זה שהיא טסה לאפריקה כדי לעזור במדינות נזקקות ואז ה"חברה הכי טובה" באה ואומרת משהו כמו "זה הולך להיות הספרינג ברייק האחרון שלנו ביחד ואת לא יכולה לפספס אותו אז שלחתי לחברה ההיא של העזרה באפריקה שאת חולה ולא יכולה לצאת בסוף, טיהי." מה? למה שמישהו ירצה "חברים" כאלה? זה כמו שבקומדיות רומנטיות יש את החברה הזאת ששולחת הודעות מהטלפון של הדמות הראשית או פותחת לה פרופיל באתר היכרויות כדי להשיג לה דייטים. יש קצת הבדל בין דאחקה חברית ללהתערב בחיים של מישהו באופן פולשני. זהו, סליחה, הייתי צריך להוציא את זה.

חזרה לסרט – אגיד זאת כך, אם איכשהו הייתי חלק מהקללה הטיפשית הזאת שיש בסרט, ומישהו היה נותן לי חובה לצפות בו – הייתי מתחיל לחייך במקום.

אבל כל סרטי האימה שציינתי בפוסט זה הסרטים שאף אחד לא ממש ציפה שיהיו פנינים. אני די בטוח שאף אחד לא חטף שוק מזה שסרט שקוראים לו "מת או חובה" הוא לא סרט השנה. אבל סרט האימה הכי גרוע ומטומטם שראיתי השנה הוא…היא…הם, טוב, זה "תורשתי". עזבו השנה, הוא מבין סרטי האימה הגרועים של העשור. אם כבר, הוא הקומדיה הטובה של השנה. אבל דווקא הוא נחשב לאחד מסרטי האימה הטובים של השנה, ולכן ראוי שארחיב עליו יותר מפסקה או שתיים, וזה בדיוק מה שאעשה. מוזמנים להכין את הלפידים והקלשונים מראש.