יש לי חדשות רעות: "!Hail, Caesar", הסרט החדש של האחים כהן, לא יוצא מחר. הוא ייצא בפברואר. ואחרי שתצפו בטריילר בוודאי תבינו כמה זה מצער.
אוקיי, הנמכת ציפיות:
א. הסרטים של הכהנים שהם קומדיות מובהקות ("לחסל את הליידי", "אכזריות בלתי נסבלת") נוטים להיות החלשים שלהם.
ב. מה זה תאריך ההפצה הזה? מה האחים כהן עושים בפברואר? הסרטים שלהם בדרך כלל מתחרים על האוסקר. אם הסרט הזה יוצא בפברואר סימן שמשהו לא בסדר איתו.
ג. בכלל, בפעם הקודמת שסרט עתיר-כוכבים, עם ג'ורג' קלוני בראש, נתקע בפברואר זה היה "ציידי האוצרות", וזה היה פשוט רע.
ד. לא יודע, אין לי ד'. זה נראה נהדר. שיגיע כבר.
לגבי הדמות שטילדה סווינטון מגלמת,
של כתבת הרכילות האמיתית Hedda Hopper, היא תופיע גם מוקדם יותר בסרט "טרמבו" בגילומה של הלן מירן.
אני מקווה שזה בסדר שאני מעתיק את התגובה של עצמי, אבל כאן היא תהיה יותר רלוונטית
נראה כאילו הם בחרו להפוך את ברטון פינק לקומדיה...
(ל"ת)
זה... לא ממש נראה דומה לברטון פינק
בשום צורה ואופן.
לא אמרתי שזה נראה ככה.
פשוט סרט שעוסק ביוצרי קולנוע בשנות הארבעים
בברטון פינק הייתה סאטירה של אנשי הקולנוע של אותה התקופה, וכאן נראה שעשו סרט מהרעיון הזה.
לא דומה, אבל קפיטול פיקצ'רס
הסטודיו בסרט, הוא באמת אותו הסטודיו (הבידיוני) מבארטון פינק
יותר נראה כמו התוצאה של מה שהאחים כהן היו עושים
אם הם היו מקבלים תסריט ושחקנים שהיו מיועדים לסרט של ווס אנדרסון
דאם, זה תיאור ממש טוב
רק ביל מארי חסר פה..
נראה נפלא אם כי אני עדיין בטראומה מיהודי טוב.
(ל"ת)
למה טראומה?
אני אישית חשבתי שהוא היה נהדר.
היו שם כמה רגעים נפלאים
אבל ביניהם השתעממתי מאוד. נוסף לזה בן זוגי שגרר אותי לסרט נרדם אחרי חמש דקות וסרב להתעורר (כלומר הוא התעורר מלמל משהוא ונרדם מיד), כך שנתקעתי לבדי במערכה.![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
יכול להיות שזאת הייתה חווית הצפייה השלילית
שמנעה ממך להיכנס לסרט לגמרי. אני ממש ממליץ לראות עוד פעם את הסרט כי לדעתי זה אחד היותר גאוניים של האחים כהן (או יותר נכון סרט ממוצע שלהם, כי הרף שלהם נמצא בשחקים). ובנוסף זה סרט שצפייה ראשונה לגמרי לא מספיקה ורק בצפיות חוזרות אפשר להעריך את איכויות הסרט (שוב, כמו רוב הסרטים של האחים כהן).![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
אבל מצד שני אם בפעם השנייה תסבלי יותר אל תאשימי אותי.
Then again
אנחנו יהודים, לסבול זה חלק מהשטיק.
אל תרגישי רע,
אני עוד בטראומה מפארגו.
באמת?
יהודי טוב זה מהסרטים הטובים ביותר שלהם…
ברמה השנייה אחרי הגדולים ביותר (ביג לבובסקי וברטון פינק בעיניי)
"לחסל את הליידי" היה פשוט נהדר, ״אכזריות בלתי נסבלת״ היה שנון
לדעתי הצנועה אלו לא סרטים חלשים בכלל, גם לא בסטנדרטים הגבוהים של האחים.
מסכים לגמרי
אני מעדיף את האחים כהן בקומדיות מאשר דרמות הזויות דוגמת "ברטון פינק"
באמת מזכיר מאוד באווירה את מלון גרנד בודפשט
(ל"ת)
הטריילר מרהיב אבל...
גורם לי קצת לחששות.
מלבד "ביג לבובסקי" ו"יהודי טוב", כל הסרטים שהאחים כהן עשו שלא היו סרטי מתח/פעולה/מאפיה והלכו לגוון קליל וקומי היו אכזבה ענקית בעיני (להרוג את הליידי, אכזריות, לקרוא ולשרוף)
בתוך לואין דייוויס?
בכל זאת?
בתוך לואין דייויס
היה פושר מינוס, לא יותר מזה. בסטנדרטים של האחים כהן, זו אכזבה גדולה.
זה דומה בעיני לאכזבה שלי מ"ממזרים חסרי כבוד" של טרנטינו, רק כי הוא במאי שאני מעריץ ומצפה בשקיקה לכל סרט שלו, אז "ממזרים" קצת אכזב.
תן לו עוד הזדמנות
הוא סרט מינורי מאוד על פני השטח, אבל לקסם שלו לוקח זמן להגיע
יהודי טוב הוא לא סרט קומי לדעתי
הוא כנראה אחד הסרטים הפילוסופיים ביותר של האחים כהן, ויכול להיות שהוא אחד הסרטים המעניינים מבחינה תיאלוגית בכלל. הצד הקומי שלו לא רק שמינורי, בכלל לא נועד להיות קומי אלא הפך לכך עקב נסיבות הנושא.
זה נכון, התכוונתי לחלק את היצירה שלהם לסרטים מזאנר פשע/מותחן ולסרטים האחרים.
יהודי טוב סרט מבריק, אין לי ויכוח עם זה.
את "אחי, איפה אתה"? אף אחד לא סופר כאן בדיון כקומדיה מוצלחת של האחים?
(ל"ת)
או את "הקפיצה הגדולה" ו"בייבי אריזונה"?
(ל"ת)
רציתי לכתוב שבלי קשר לז'אנר,
"הקפיצה הגדולה" הוא כל דבר חוץ מהצלחה. אבל אז שמתי לרגע את הטעם האישי שלי בצד והלכתי לויקיפדיה, שם גיליתי שהוא היה כשלון קופתי מהדהד.
גם בארטון פינק וצומת מילר לא היו הצלחות כלכליות גדולות. אני לא חושב שהקופות הם מדד טוב לדירוג הסרטים של האחים
בכל מקרה, "הקפיצה הגדולה" הוא סרט זניח בפילמוגרפיה שלהם, ודי בצדק, כיוון שהוא "feel good movie" אמנם שנון, אבל בלי התחכום או פוטנציאל הקאלט של קומדיות אחרות שלהם. בכל זאת, אני מאמין שהוא הסרט שלהם שראיתי הכי הרבה פעמים פשוט כיוון שכל פעם שנפלתי עליו באחד מערוצי הסרטים בשעת צהריים זניחה לא יכולתי לעזוב אותו. הרבה יותר קל לצלוח אותו מאשר את "ארץ קשוחה" ויש לו מבנה מעגלי ומהודק שמאפשר להיכנס אליו בכל נקודה ולהמשיך לצפות בלי תחושה שפיספסת משהו. לדעתי הגיע לו יחס חם בהרבה ממה שהוא קיבל מהקהל ומהמבקרים.
טוב, את דעתי האישית עליו
אתה בטח כבר הבנת.
ומעניין שהשווית אותו דווקא ל"ארץ קשוחה" – אפילו בתור חובב קטן מאוד של הכואנים, שהסרט היחיד שלהם שממש נהניתי בו זה ביג לבובסקי, מצאתי את "ארץ קשוחה" כאחד הנגישים יותר שלהם. לפחות בשלושת הרבעים הראשונים שלו, לפני שהוא מחרב לסרט את הצורה ולצופה את העצבים ברבע האחרון, קל היה לי מאד להישאב לתוכו ולתוך הסצינות והדמויות שבו. קצת סוג של משיכה כמו של סרט אימה, אבל בכל זאת.
זה משונה לי הטענות שהאחים כהן
שמבחינתי ידועים בעיקר ככותבים הקומיים הטובים ביותר בהוליווד… הם לא טובים בקומדיה, לא מלזלזל בדכעתך, פשוט מופתע שזאת טענה רווחת. (ואני חושב שביג לבובסקי שציינת לבדו מקנה להם מקום בפנתאון)
שמע, אתה צודק לגבי ביג לבובסקי ועם זאת, אם תשאל אותי מה אני מעדיף, אז צומת מילר או ארץ קשוחה או פארגו בכלל בלי לחשוב על פני ביג לבובסקי או יהודי טוב (שהיה סרט נהדר בעיני, ועדיין).
that's just like, your opinion man...
אני באופן אישי מעדיף את ביג לבובסקי על כל סרט אחר (גם לא של האחים כהן).
האחים כהן עושים קומדיות
להבנתי, בהכללה גסה (לא ראיתי את כול הסרטים. ואני לא זוכר את כול מה שראיתי), הסרטים שהאחים כהן עושים, החל ברציחות פשוטות וכלה בטריילר המבטיח, הם קומדיות.
לא קומדיות במובן של "סודי ביותר" אלא במובן של המחזות של מולייר למשל: הגיבורים של האחים כהן הם אקסצנטריים, נכלוליים וככלל לא מעוררים הזדהות אלא גיחוך. לעלילה מסלול קבוע – סדר יציב והרמוני מופר על ידי טיפשות או כפייתיות. ותמיד בסיום הכול בא על מקומו בשלוש.
הבנתך טועה ומטעה.
להגיד ש'הכל בא אצלם על מקומו בשלום בסוף' לא מתאר, ובכן, אף סרט של האחים כהן.
הכל בא על מקומו ב*שלוש*.
ברוב המקרים: בשלוש גופות מבותרות על הקרקע.
רציחות פשוטות אינו קומדיה
אפילו לא קצת. גם לא האיש שלא היה שם.
רציחות פשוטות אינו קומדיה
אפילו לא קצת. גם לא האיש שלא היה שם.
לא הבנתי למה תיאור העלילה אמור לשכנע אותי שזו קומדיה.
ראיתי את הסרט. הוא לא מצחיק. הוא מותח, ומחריד, ועצוב, ואבסורדי. אבל לא מצחיק.
קוראים לזה הומור מקאברי
ואני מסכים שזה לא ממש מצחיק.
תיארתי את העלילה כדי להדגים שהיא מתאימה לעקרונות של הקומדיה.
תיארתי את העלילה כדי להדגים שהיא מתאימה לעקרונות של הקומדיה. ושהיא אינה דרמה או חלילה טרגדיה.
אבל אם זה לא משכנע אז אני הקטן יכול להתלות באילנות גבוהים:
http://articles.latimes.com/1985-02-28/entertainment/ca-12950_1_blood-simple
כבר ב 85 הלוס אנגלס טיימס מגדיר את הסרט כקומדיה שחורה.
העלאת ציפיות.
תאריך ההפצה בפברואר נועד לשחזר את ההצלחה הקופתית והביקורתית של ״מלון גרנד בודפשט״ ב-2014 (שיצא במרץ באותה שנה). אני מאמין שהסרט מכוון לאחת המסגרות בפסטיבל ברלין ואם אכן יתברר כמוצלח כמו שהטריילר שלו מרמז, יוכל להגיע עד לאוסקר של 2017.
מה גם שכמו שכתבו מעליי, יש לטריילר וייב ווס-אנדרסוני אז יש הגיון בהפצה באותו החודש.
ולחשוב שהם הפסידו בסינימונדיאל לטרנטינו
בושה.
נראה מטורף.
הסרט שאני הכי מצפה לו ביחד עם החדש של איניאריטו.
כמה רגעי קסם בטריילר:
החיוך של צ'אנינג טאטום.
השיניים של קלוני.
הנוכחות של רלף פיינס.
its part of the job miss
הפרצוף של פרנסיס.
העריכה.
הטריילר.
בכל מקרה, רק רצף רשימת הקאסט בטריילר גרם להזלת ריר חריגה.
איזה יופי
שגיאת כתיב בשם הסרט
caesar ולא ceasar כמו שמאייתים בדרך כלל.
טוב, caesar זה האיות הנכון בכלל
(ל"ת)
מעניין, אחת הפעמים היחידות
שהאיות האנגלי נשמע יותר קרוב להגייה העברית מאשר לזאת האנגלית של אותה מילה.
יש גם את Michael ו-Israel. :)
(ל"ת)
Well, duh.
(ל"ת)
וואו, זה היה מביך. תודה
(ל"ת)
כן, אני ממש רוצה לראות את זה.
אני לא חובבת גדולה של האחים כהן (חוץ מהקפיצה הגדולה, ובצורה מאוד אחרת גם יהודי טוב), הנוכחות של קלוני בסרטים בהחלט עשויה לגרום לי לא לראות אותם, ואני לא יכולה לראות את סקרלט ג'והנסון בלי פלאשבקים כואבים ללוסי – ועדיין, אני ממש, ממש רוצה לראות את זה. הטריילר הזה מופלא.
גדול
טוב ,אני ממש הולך לראות את זה