*** סקירה מלאת ספוילרים כמו שהלילה מלא אימה. גם לסרט "קארי", אגב ***
אחרי הפיאסקו במעלה המלך, דאני ושות' חוזרים לדרגונסטון. ואריז כבר לא חושב שג'ון צריך למלוך רק באופן תאורטי, אלא מנסה לפעול כדי שזה יקרה, ובזמן שהוא מנסה להרעיל את דאני ולהכין מכתבים שיגייסו עוד קולות לג'ון, הוא גם אומר לו באופן אישי שלדעתו הוא זה שצריך לשלוט. נראה לי שמאוד קל לקיט הרינגטון לזכור את השורות שלו בעונה הזאת, כי 90% מהן זה "היא המלכה שלי" או "אני לא רוצה למלוך". טיריון מלשין על ואריז לדאני (חתיכת מלשין מפקיר), שבתגובה מבצעת את האובר-קיל הכי גדול שאי פעם נעשה ל"עכביש". אולי היה אכפת לי מזה לו היה קורה לפני כמה עונות, כשהוא ודמויות אחרות עדיין התנהגו בחכמה מדי פעם.
אחרי שג'ון אומר לדאני שהוא כבר לא בקטע ואוהב אותה רק בתור המלכה שלו, טיריון מתחנן בפניה לחוס על חייהם של תושבי מעלה המלך. היא מסכימה ומזכירה באופן אגבי את זה שג'יימי נתפס בזמן שניסה להמלט (לא פספסתם סצינה, פשוט לא ראינו את זה קורה). היא אומרת לטיריון "הפעם הבאה שתאכזב אותי תהיה האחרונה". צודקת, אחרי איזה שש-עשרה טעויות שהוא עשה, שבע-עשרה טעויות זה כבר יהיה מוגזם.
בינתיים, נראה שללנה הידי ממש לא היה זמן או כוח לעונה הזאת, כי סרסיי ממשיכה לעשות את מה שעשתה עד כה בעונה: לעמוד ליד החלון ולהגיד איזה שניים-שלושה משפטים. בים, יורון גרייג'וי – הדמות המיותרת ביותר בהיסטוריה של הכל – מתכונן לעוד מפגש עם הדרקון האחרון של דאני. והוא אכן מגיע, אבל…רגע! מה קורה פה! פתאום הדרקון רואה את הספינות ממקום מאוד גבוה בשמיים! והוא מתחמק מהחצים של ה"עקרבים", שעוברים משלוש פגיעות רציפות בפרק הקודם לדיוק של סטורם-טרופרס השבוע. והדרקון שורף את כל הצי של יורון תוך שניות! מזל שהמוות של מיסאנדיי נתן לדאני את היכולת לעשות פתאום את מה שהיא משום מה לא יכלה לעשות בפרק הקודם, כשהייתה בדיוק באותה הסיטואציה. לאחר שהדרקון עוזר לטפל גם בפלוגת ה CG-כלומר, פלוגת הזהב, מעלה המלך נפלשת על-ידי…דות'ראקים? רגע, לא כולם מתו בקרב על ווינטרפל? איפה היו כל החבר'ה האלה? ולמה גם סרסיי עושה את הטעות של להציב את הצבא שלה מחוץ לחומות העיר? מישהו פה בכלל צפה בפרק השלישי?!
סרסיי בטוחה שהצבא של העיר ימות בשבילה, אך לומדת את מה שלוקי גילה ב"נוקמים" הראשון: צבא זה לא מאוד שימושי אם לצד השני יש יצור גדול ועצבני. דבר שנכון במיוחד אם היצור הזה יכול לנשוף אש שגורמת לדברים להתפוצץ (כי אש לגמרי עובדת ככה). צבא העיר נכנע, ג'יימי רץ לצלצל בפעמונים ואחרי מה שנראה כמו חמש שנים מגיע אליהם ועושה את זה. אבל או שלראות את המצודה האדומה לא עושה טוב לדאני, או שרעש של פעמונים מעורר אצלה איזו פוסט-טראומה כי המבט שלה נהפך לאחוז-טירוף וברגע הזה כולנו יודעים מה הולך להגיע. רגע, בחורה בלונדינית שהגיעה בלי מטרה לפגוע באף אחד מרגישה שעשו לה עוול ומחליטה לחסל את כולם בזמן שהכל עולה באש? האם "משחקי הכס" זה בעצם הרימייק הכי מוזר שהיה עד כה ל"קארי"?
באותו הרגע הפרק הופך לסרט אסונות, כאשר האסון הגדול ביותר הוא המהפך הפתאומי והלא הגיוני של דאני. ואל תביאו לי טיעונים מחורטטים כמו "מה, היא אמרה עוד בעונה הראשונה שהיא תשרוף הכל" או כל מיני חצאי משפטים מעונות קודמות. דמויות נוטות להתפתח ולהשתנות עם הזמן, לפחות כשהן כתובות טוב. היא בעצמה אמרה מתישהו שהיא רוצה בטובת התושבים ולא רוצה להיות “מלכת האפר”. לכל הפחות יש כאן מאבק פנימי שהיה צריך לכבד בצורה כלשהי. הייתי מוכן לקבל את המהפך הזה, אם הייתה לו הכנה באיזושהי צורה. זה תהליך שהיה צריך להתחיל עוד בעונה הקודמת. נכון שדאני איבדה כמה אנשים (ודרקון) שיקרים לה בזמן קצר, אבל בין "היא מסרבת לאכול" בתחילת הפרק ועד רצח עם ביום למחרת יש פער מאוד, מאוד גדול שהפרק ממלא ב"מה? פיתוח דמויות? תראו, דרקון!".
כפי שצפינו, מזג האוויר במעלה המלך נהיה חם, אבל לא כזה מגניב (למקרה שתהיתם, "משפחת סימפסון" חזו גם את זה) והעיר נכנסת למצב של כאוס. תושבי העיר צורחים ומתרוצצים בזמן שכל הדמויות הראשיות עומדות במקום ומפנימות את מה שקורה. לג'ון, למשל, נופל האסימון שאולי כן היה כדאי לו לנסות את כל קטע המלוכה הזה. הוא מנסה לעצור את ההרג, אבל זה לא מספיק, וכמו שראינו בפרקים הקודמים, הסדרה זרקה מהחלון גם את העידון, אז ג'ון גם מציל מישהי מלהיאנס, שנבין שהוא הטוב בסיפור. וזה מטומטם, כי, קודם כל, זה פשוט מטומטם ושנית, כי מי לעזאזל חושב על לאנוס מישהי בזמן שדרקון ענקי עף מעליך וממטיר מוות מהשמיים? מה זאת הסטייה הספציפית והנדירה הזאת? המחשבה ההגיונית בסיטואציה כזאת נראית לי יותר משהו כמו "הולי שיט, הולי שיט, אני חייב לעוף מפה, הולי שיט, הולי שיט!".
בינתיים, ג'יימי מנסה להסתנן למעלה המלך דרך החוף, כשפתאום…גאד דאמט, יורון הזה הוא רוצח מסרט אימה או משהו? למה הוא לא מת כבר? אחרי קרב מעצבן שנמשך יותר מדי זמן (בשביל מה יש לך יד מזהב, ג'יימי?) הפיראט החרמן סופסוף משופד על חרב, כשהגיע לו מוות הרבה יותר כואב ואכזרי. עדיין, ברוך שפטרנו. ג'יימי וסרסיי מנסים לברוח אך מגלים שהמנהרה נחסמה. התקרה קורסת ו…הם מתים? ככה? באמת?
המוות של נד סטארק הוא אייקוני. אני עוד יכול לשמוע את זעקותיו של אוברין מרטל בזמן שפרצופו מרוסק. יש לי חבר שעדיין מתעורר בלילה מסיוטים על “החתונה האדומה”. דווקא בעונה האחרונה, כשנפרדים מדמויות שליווינו במשך שנים, המיתות בסדרה נהיו כאלה…סתמיות. לא נעים לי להגיד, אבל באמת שהמוות שהכי הכאיב לי ביותר בעונה הזאת היה של ליאנה מורמונט. מצד שני, לא ראינו את ג'יימי וסרסיי ממש מתים אז…לכו תדעו.
הפרק הזה ניפץ את התקוות שלי לסוף מספק לסדרה. במקום לתת ספרינט בישורת האחרונה לעבר קו הסיום, העונה הזאת שועטת לעברו בחוסר שליטה כמו רכבת שירדה מהפסים. כל הדמויות נהיו מטומטמות באופן בלתי-נסבל שנועד רק לזרז את כל האירועים לעבר הסיום שיש ליוצרים בראש. ומילא אם היו דברים מגניבים או יצירתיים לפצות על זה, אבל גם זה לא. אף קרב לא מרגיש מספק והאפקטים הממוחשבים ממש מתחילים לבלוט. לא משנה מי ינצח בסוף, אנחנו הפסדנו.
ובנימה יותר אופטימית, היו שתי סצינות מוצלחות: הראשונה היא הפגישה האחרונה של ג'יימי וטיריון, שמערכת היחסים ביניהם הייתה מהיותר מעניינות בסדרה. השנייה היא הקרב של האחים קליגיין, שכללה את המוות הכי מספק בעונה עד כה. לא זה של האחים עצמם, האמת שזה היה די מאכזב. לא, אני מדבר על קייברן, שנזרק ע'י “ההר” כאילו היה בובת סמרטוטים. יחד עם היציאה המובכת של סרסיי מיד אחר כך, זאת הייתה קרן אור בפרק מלא טמטום ועשן.
הפרק הנוכחי מתואר בצורה הכי טובה עם ציטוט מסדרה אחרת, גם היא של HBO, "בלש אמיתי": "הזמן הוא מעגל שטוח. כל מה שאי פעם עשינו או נעשה, אנחנו עומדים לעשות שוב ושוב." אם לכתיבה הנוראית הזאת היה איזהשהו מסר, הוא כנראה שאף אחד לא יכול להלחם בטבע או בגורל שלו: ג'ייימי חוזר לסרסיי, קליגיין מתאחד עם האש ודאני היא המלכה המשוגעת 2.0. צפינו בכל הדמויות האלה גדלות ומתפתחות במהלך שמונה שנים, רק כדי שרגע לפני קו הסיום היוצרים יגידו "לא אמרנו בלי חרטות!" ומחזירים אותם להגדרת המערכת. לפני כמה עונות באמת הייתי במתח מי מבין הדמויות המעניינות האלה תשב בסוף על כס הברזל. עכשיו מצידי הוא יכול להשאר ריק.
מצטער, אבל המהפך של דני הוא פחות או יותר הדבר ההגיוני היחיד שקרה עד עכשיו בעונה הזאת.
אלה לא רק חצאי משפטים שלה מעונות קודמות שהניחו את הקרקע לזה.
מה שכן, אני מכיר בכך שייתכן ואם הייתי צופה סדרה בלבד, אולי לא הייתי חןשב ככה. זה פשוט שבספרים האופצייה הזאת מודגדת ונבנית אפילו יותר.
ולכן זאת לא ביקורת על "שיר של אש ושל קרח"
אלא על "משחקי הכס".
המהפך הגיוני לגמרי
היה אפשר לנחש שהיא תהפוך למלכה המשוגעת כבר בעונה הראשונה. מה שלא הגיוני זה הביצוע. רק לפני 2 פרקים היא הייתה מוכנה להקריב את הצבא שלה, את השאיפות שלה למלוכה ואת החיים שלה כדי להציל את העולם מהמהלכים הלבנים ואז בפרק וחצי היא איבדה את המשרתת שלה ואת הדרקון שלה ומחליטה לבצע רצח עם? לא הגיוני ובכלל הייתי שמח אם מישהו יסביר לי למה היא בכלל העדיפה לטבוח באזרחים חפים משפע במשך שעה לפני שהיא הטריחה את עצמה לנסות להרוג את סרסיי. ולהגיד היא השתגעה זה לא סיבה מספקת.
אם נשווה את זה לסדרה אחרת אז זה יהיה כמו בשובר שורות (ספויילרים) זה שאחרי בשני הפרקים הראשונים שהוא הרג את שני סוחרי הסמים האלו בהגנה עצמית, בפרק השלישי הוא כבר היה מרעיל ילדים ועושה טבח בבית סוהר.
כן, הם ניסו
אבל נו… אם היא רצתה פחד – היא קיבלה אותו. היא השתלטה על העיר והתושבים נכנעו כי הם פחדו. החיילים זרקו את החרבות שלהם. למה היא צריכה גם לשרוף את כל האנשים אחרי שהיא כבר הצליחה להפחיד אותם מספיק? ומי בדיוק אמור לפחד ממנה כרגע אחרי שכולם מתו?
גם כל הקטע של הפחד היה מטומטם
איזה סיבה יש לתושבים של ווסטרוז לא לאהוב אותה? היא לא עשתה להם שום דבר רע עד אז, ואני גם די בטוח שהרוב המוחלט שם בכלל לא מכיר אותה. אין להם סיבה לאהוב את ג'ון יותר מאשר אותה. היחידים שאמורים להעדיף את ג'ון הם אנשי ווינטרפל וגם זה רק כי הם מקובעים וכשהם רק 3 אחוז מכלל הממלכה. כל הבלתי טמאים והדותראקים אמורים להעדיף אותה כמלכה והם פחות או יותר אותה כמות כמו אנשי ווינטרפל (למרות שהם כבר מתו, אבל מסתבר שלא).
ונגיד והיא כן רצתה להטיל פחד על התושבים, אני בטוח שהיה מספיק לשרוף רק המבצר האדום, שמה נמצאים באמת האויבים שלה, וכשהאזרחים היו רואים מה הדרקון שלה יכול לעשות, הם כבר היו מפחדים.
בכל מקרה, כלום ושום דבר לא מצדיק את הרצח עם שהיא עשתה.
אפילו מבחינה טקטית זה היה מטומטם
היא כבר עם דרקון על חומת העיר, הצבא הזהוב נפוץ והחיילים בפנים הורידו את נשקם. האיום היחידי שנשקף הוא מסרסיי ומשמרות המהפכה שלה במגדל המרכזי.
אז במקום לעוף ישר אליו ולחסל את מפקדת (בחיריק ובשווא גם יחד) הרשע, ולסיים את הקרב,עכשיו הדרקון מסתובב חצי שעה בשמי העיר, מה שהיה מאפשר לסרסיי שלפני עונה להכין לו עוד איזה מלכודת או לפחות נותן לה להימלט ולחרוש מזימות.
אחר כך היה לה מספיק זמן לשרוף את העיר בשקט, אם הג'ננה עוד לא ירדה לה.
אולי בגלל שאבא שלה הוא המלך המשוגע?
אין בעיה עם ביקורת, אבל לפחות רצוי לדייק ולא לקפוץ על העגלה מבלי לבדוק פרטים.
הסדרה חזרה לאורך כל העונות על כך שאבא של חאליסי שמלך במעלה מלך לפני רוברט באראתי'און נקרא 'המלך המשוגע' והתעלל בתושבים באמצעות דרקונים. אז למה הם לא רוצים שהבת שלו והדרקון שלה ימשלו בהם אמממ בוא נחשוב.
בכל אופן, זה היה מהלך מתבקש. היא הרגה המון לאורך הסדרה, ולא מעט פעמים נהנתה מההרג הזה. אולי הסדרה באה להגיד שגם הרג לכאורה צודק צריך להיות מבוקר ולא להתקבל בצורה כלכך ריכוזית וללא אופוזיציה, אחרת זו התוצאה.
הדרקונים בווסטרוז
נעלמו לפני כמה דורות ואלו של דאיינריז היו הראשונים מזה הרבה מאוד זמן,
אאיריז טארגריון, האבא של, אולי התעלל בתושבי מעלה מלך עם דרקוני צעצוע.
רצוי לדייק בפרטים ולא לקפוץ על העגלה וכו'
אוקיי
אתה צודק, נכון, טעות שלי – הוא רק שרף אנשים עם אש פרא להנאתו ושמר גולגלות דרקונים כתזכורת לדרך בה בית טרגריאן השתלטו על הממלכות.
אבל היי – איזה מזל שהתייחסת לכ-ל התגובה שלי ולא ניסית סתם לצאת מגניב אחרת זה יכל להראות קטנוני.
סליחה, לא חשבתי.
ג'ון לא יתעמת עם דנאיריז. אריה תחסל אותה. לאמיליה קלארק יש עיניים ירוקות. ג'ון הולך לשבת על כס הברזל על גבן של שלוש נשים.
וזה יופי שהיא לא הגיבורה האמיתית של הסיפור.
אם יש חלק מהעונה שאני משוכנע שהוא קאנון ושהוא חלק מהתוכנית של מרטין – זה זה. זה בדיוק מסוג החרא שהוא היה עושה. בונה דמות הירואית, שנאבקה כנגד כל הסיכויים, עברה כל כך הרבה אתגרים, מיצבה את עצמה כסמל לחופש, שחרור ומאבק לטוב – רק כדי להפוך הכל על הראש ולעשות ממנה מכשפה גנוסידית. קלאסי.
אל תשכח "העבירה כל כך הרבה זמן בעלילות משלה בלי קשר לאף דמות אחרת"
(ל"ת)
בדיוק כמו נועם תור בהישרדות!
(ל"ת)
קלאסי?
איפה עוד בסדרה יש דמות שעוברת אפילו רבע מהפך שכזה? יש הבדל בין לשחק עם הציפיות של הצופים לבין לשחק עם מה שסיפרו לצופים ממש.
"קלאסי" במובן של זאת בדיוק הטרוליות שהייתי מצפה לה ממרטין.
(ל"ת)
גם אני די בטוח שזה משהו שמרטין כיוון אליו
הבעיה היא שהביצוע היה מזעזע עד לא קיים. כנראה שהיוצרים לא חשבו שצריך לקרות תהליך כדי שדבר כזה יקרו ופשוט הלכו עד הסוף בלי בנייה נכונה של המהלך.
הנה ההסבר ההגיוני היחיד לרצח העם שדאני עושה בפרק הזה
אז בפרק הזה טיריון מתחנן בפני דנאריז שבמידה והיא שומעת את הפעמונים – סימן שאנשי העיר נכנעים ועליה לחוס עליהם.
אבל, כאן נכנסת לתמונה הסצנה הזאת מהקרב על Blackwater מהעונה השנייה, שבה סר דאבוס לא אומר בבירור מה המשמעות של פעמונים, אבל אם יש דבר אחד שהם לא – זה סממן לכניעה.
המשפט הזה, שבוודאות הושתל בעונה 2 בכוונה והוא בכלל בכלל לא משהו שהיוצרים פשוט שכחו ממנו, הוא Set up גאוני שעומד לקבל Payoff בפרק הבא, שבו סצנת פלאשבק חושפת שמיד אחרי שטיריון עזב את החדר שבו הוא אמר לדאני שאם היא שומעת את הפעמונים זה אומר שאנשי העיר נכנעים, דאבוס נכנס לאותו חדר ואומר לה שפעמונים זה סממן ל… ההפך מכניעה.
בהמשך הפרק, כשטיריון מתעמת עם דנאריז על הנושא, הדיאלוג הוא משהו כמו:
דאני: "רגע, לא אמרנו שפעמונים זה סממן לאי-כניעה?"
טיריון: "לא! פעמונים זה סממן לכניעה!"
סר דאבוס נכנס: "מעולם לא שמעתי על זה שפעמונים זה סממן לכניעה."
ואז הם מבינים שרצח העם נבע למעשה מאי הבנה קטלנית סטייל האחים כהן, ואז מתנגנת המוזיקה מ-Curb your Enthusiasm, ואז הקרדיטים רצים, וכולנו סוף סוף משוחררים מעולה של הסדרה הזאת.
כן אבל
כל הלוחמים של הלאניסטרים פשוט זרקו את הנשקים שלהם על הרצפה. אני די בטוח שזה מסמל כניעה. וגם אם היא אולי לא ראתה את זה, אני די בטוח שכל האזרחים שהיא שרפה דווקא היו מאוד בעד האפשרוץ להכנע.
נראה לי שפספסת את הציניות
(ל"ת)
טיריון חתיכת מלשין מפקיר
כל החולות קדוואה
ג'ון סנואו איך הולך השיר
אני בהלם אני עצוב
כי וואלק יש מכות
אבל על כל מטר שלנו הדרקון שתיים לפחות
פלאשבק מהסבא
תראה את מי אהבת
דני באה עושה רצח עם שלא דמיינת
זאת דאני התקרבה למעגל של הטירוף
חאליסי לנתינים וכך תקרא לה מר בניוף
דאני קומבאט... של המלך המשוגע
(ל"ת)
מסכימה בגדול
דווקא נהנתי מאוד מהפרק, או יותר נכון חשבתי שהוא בפני עצמו מצוין. הבעיה היא שמה שהוביל אליו לא היה מספק. היוצרים רצו ללכת מאוד בגדול. לא מספיק שדני תפגע בחפים מפשע, היא צריכה לעשות את זה אחרי שהעיר כבר בידיה, ובדייקנות מרבית, בלי לפספס אף רחוב. אם הם היו מרוויחים את הרגע הזה זה היה יכול להיות רגע השיא של הסדרה.אבל הם לא הרוויחו את הרגע הזה עדיין. למרות שהזרעים לאכזריות של דני נזרעו בעונה הראשונה, היא עדיין לא הגיעה לנקודה שבה היא מוכנה ל*זה*.
כרגיל הסימפסונים ראו את זה קודם
https://www.youtube.com/watch?v=ZhC27YNpwys
וואי, אם רק היה כותבים על זה בביקורת איפשהו..
(ל"ת)
ברור שהיה עדיף לקבל עונת סיום משופשפת ומושחזת
כמו עונות 1-4 ורוב 5, אבל אני כבר מזמן השלמתי עם זה שהסדרה בעונות האחרונות איבדה כל ערך אמנותי ונשארה מופע בידור בלבד, ובאופן אישי אני נהנה הרבה יותר מבידור מרושל אבל מפתיע וייחודי מאשר עוד ביצוע מדוקדק סטייל "הנוקמים" לעלילת הטוב-נגד-הרע הקלאסית עם קליימקסים ופיי אופים צפויים לכל דמות.
אז למרות הכול, אני יוצא יחסית מרוצה מהעונה, ואני יודע שאני במיעוט של המיעוט אבל אלה שני הסנט שלי.
הסדרה רשמית הפכה לסרט של זאק סניידר
ובמיוחד סצינת הסוס.. בקושי החזקתי את ארוחת הערב בפנים.
תודה לאל שרק עוד פרק אחד וניפטר מהעונש הזה.
כבר הוספתי את בניאוף ו-וויס לרשימה עם לינדלוף, אורצ'י וקורצמן. שיפסיקו להרוס לי את הטלוויזיה.
לינדלוף כתב את 'הנותרים'
שזו פיסת טלוויזיה מופלאה. רק על זה נותן לו קרדיט.
יש מעט מעט מאוד תסריטאים/יוצרי טלוויזיה עם רזומה כמו של לינדלוף
אפילו עם העונה השישית המיותרת והמקושקשת, לוסט היא עדיין אחת מהדרמות הטובות ביותר אי פעם ואירוע טלוויזיוני שאת ההשפעה שלו אפשר לראות עד עכשיו.
לינדולף כבר כיפר על חטאיו עם The Leftovers
ובקרוב הוא יוצא לסיבוב כפרות נוסף ב-HBO עם Watchmen שעל פי הטריילר נראית מעולה.
מעולם לא ראיתי בימוי ומשחק משובחים כל כך מושקעים בתסריט כזה אידיוטי
הפרק מפשל כבר על ההתחלה. הדיאלוג בין טיריון לואריז מהפרק הרביעי היה אחד הקטעים הכי טובים של העונה הזאת לטעמי כי הוא הזכיר לי את העונות הראשונות עם התככים והמזימות והבגידות. היו לי ציפיות גבוהות מהקו עלילה הזה ושמחתי שהם התחילו אותו כמו שתריך. אבל הדבר הראשון שהפרק הזה עושה לקו עלילה הזה הוא לתת לדרוגון לשרוף אותו לגמרי. בזבוז, פשוט בזבוז. וכרגיל בעונה הזאת, עוד קו עלילה נגמר ומשאיר אותנו בתחושה של 'נו? איך זה תרם לסיפור מסגרת ובמה זה הועיל?'.
קו עלילה נוסף שבולט בחוסר ההיגיון שבו הוא של ג'יימי וטיריון. קודם כל, איך ג'יימי נלכד בדיוק ועל מה? הוא יכל באותה מידה להגיד 'אני בדרך שלי לרצוח את סרסי'. הרי הוא היה במצב דומה בדיוק לזה של אריה וההאונד ולא נראה לי שאת שני אלה דאני הייתה כולאת אם הייתה מוצאת אותם. שלא לדבר על כך שמוזר לי שאריה, ג'יימי והצבא של ג'ון הגיעו למעלה מלך באותו יום למרות שיצאו לשם בזמנים שונים.
מה שיותר הרגיז אותי הוא התוכנית של טיריון לשחרר את ג'יימי ולשלוח אותו "להציל" את סרסיי. קודם כל, איך זה שטיריון שרד את אותו לילה עד למלחמה? דאני הייתה אמורה לגלות עוד באותו לילה שג'יימי ברח בזכות טיריון ולשרוף את הגמד בחיים. ושנית, כל התוכנית הזאת שלו הייתה לא הגיונית מכמה סיבות :
א- כל הקטע הזה שג'יימי עדיין רוצה להיות עם סרסיי אחרי מה שעשתה לו ואחרי מה שעבר עליו כדמות היה מטומטם. איך הבריחה שלו לצפון תרמה משהו לעלילה בכלל? הוא באותה מידה יכל להישאר במעלה מלך כל הזמן הזה! הוא סיכן את חייו עשרות פעמים בווינטרפל נטו בשביל לשכב עם בריאן ואז לחזור על עקבותיו? תמוה ביותר.
ב- מטומטם שמצפים מג'יימי שמבוקש חי או מת ע"י המלכה ושפניו מוכרות בכל מעלה מלך יצליח להגיע או להתקרב אליה בכלל.
ג- טיריון וג'יימי ברצינות ציפו שסרסיי תשוכנע לברוח מהטירה ולהיכנע עוד לפני תחילת הקרב? התוכנית המפגרת מהעונה השישית לא לימדה אותם לקח? וממתי לטיריון כזה אכפת משלום אחותו?
ד- ג'יימי צלצל בפעמונים? איך הגעתם למסקנה הזאת? אני ראיתי את זה כך שהתושבים עשו זאת בלי קשר לג'יימי ולסרסיי ולקו עלילה שלהם מה שהפך את ג'יימי והסיפור שלו לעוד יותר מיותרים. כמו רוב קוי העלילה של העונה הזאת.
כן. אריה שרדה את כל ההרס שהיה מסביבה. אמין ביותר (מצד שני, לא אמין בכלל שחצי מזמנו דרוגון בילה בלשרוף את אותן נקודות שבהן אריה נמצאת. העיר עצומה ומהשוטים מלמעלה רואים שהוא בקושי שורף חלקים קטנים ממנה. אני גם משער שהוא לא חוזר על אותה נקודה פעמיים אז לא יהיה יותר נבון לעמוד במקום?).
הקרב בין ג'יימי לפיראט היה רע. פשוט רע. קודם כל כי לא משנה מה התוצאה שלו, היא לא תמצא חן בעיניי. אם ג'יימי ימות ככה אז זה יהיה מוות רע. ואם הפיראט ימות אז למי אכפת ממנו? הוא יכל לטבוע. בנוסף, עצם זה שהוא הצליח לשרוד את מתקפת הדרקון על הצי שלו ואז *לשחות* עד לחוף ואז *לגמרי במקרה* להיתקל בג'יימי היא…אמממ..דורשת יותר מדי סספונד. ומה שעצוב הוא שבעקבות מצבה הנוכחי של הסדרה לא היה לי קשה לבלוע את כל זה. והקרב עצמו? סטנדרטי לסדרה. כלומר, לא אמין בכלל מבחינת הידע שלנו לגבי יכולת הלחימה שיש לכל אחת מהדמויות עם סוף צפוי שבו הדמות שאנחנו בעדה מפסידה עד לרגע האחרון בו היא מקבלת אנרגיה מאיזשהו כוח עליון ומצליחה לנצח. אותו משפט נכון גם לגבי הקרב המאכזב של האחים קלגיין. רק שבמקרה שלהם הקרב גם לא היה יפה ויזואלית/כירואגרפית בכלל.
מה שכן, קצת קשה לי לשנוא לגמרי את הפרק הזה כי עבודת הבימוי של מיגאל ספוטניק הייתה מופלאה ומעבודות הבימוי המוצלחות יותר שלו בסדרה. מה שאומר המון. ויזואלית, מדובר בפרק הכי יפה בפער עצום (עד עכשיו הפרק עם איאן מקשיין תפס את התואר, או שאולי 'קרב הממזרים'. לא בטוח). אם כי ראמין ג'וואדי קצת נעלם פה או שהמוזיקה שלו נבלעה עם כל האפקטים הקוליים האחרים, וחבל שכך. כל הסצינות עם אריה ועם תושבי העיר היו נפלאות (גם אם ממוחשבות מדי לעיתים) וקצת מצער אותי שלא רואים יותר סצינות כאלה בסרטים ההוליוודים ענקי התקציב.
ולמרות כל זה מרגיש לי שצמד היוצרים של הסדרה משוכנעים שהם מוכשרים ושהכתיבה שלהם מדהימה למרות התלונות של כולנו. וחבל. את דייויד בניוף אני הערכתי נורא כמה שנים טובות לפני שהכרתי את 'משחקי הכס' (בעיקר בגלל 'השעה ה-25' ו-'טרויה' שהוא מהסרטי-קיץ היסטוריים האהובים עליי) ומאכזב לראות אות מה שהוא עשה לסדרה הזאת.
בלי ספוילר בכותרת
רוצה לפרגן לכותבי האתר על כל הסיקורים והכתבות לאחרונה – סחטיין.
וכמובן הפרק גרוע, העונה גרועה, אין עלילה, אין היגיון, כל מה שכתבתם כאן למעלה מדויק, נכון, והמון אבחנות מצחיקות (בייחוד על זאק סניידר).
משחקי הכס = אבודים של העשור השני של המאה -21. ככה גם תיזכר.
שום דבר שיקרה בפרק הבא כבר לא יעניין אותי. גם אם ג'ון ירצח את דני מאחור ויעלה על הכס, גם אם אריה תרצח את כולם ותשב על הכס, גם אם בראן ירצח את כולם וישב על הכס. כי אין שום קו עלילה הגיוני כרגע שאפשר יהיה למצות אותו בפרק אחד. פשוט אין. בזבזו כל כך הרבה זמן העונה על שטויות ועל סיפוק הקהל הרחב שפשוט אין שום דבר שבאמת יהווה קתרזיס.
מה יהיה עם סנסה? מה יהיה עם יארה? מה יהיה עם סאם? מה יהיה עם ברון? מה יהיה עם בראן? אה, מה זה חשוב. העיקר שאפשר לצלם עוד כמה שוטים של דרקון שורף עיר וסרסיי שותה יין.
כל כך מסכים - לגמרי אבודים
מה הטעם בכל הניתוחים של הדמויות אם הכותבים לא הקדישו שום מחשבה לכתיבה מראש.
אין שום מניעים מתחבאים ברמזים בעונות הקודמות.
כמו שהכותבים של אבודים הודו במפורש – הם פשוט חשבו לפני כל פרק מה יראה מגניב בלי קשר לעלילה או לפרקים אחרים.
באבודים אפילו בעונה האחרונה
עוד היה לי אכפת מהדמויות הרבה יותר מהאדישות כלפי הדמויות ממשחקי הכס לאחר העונה הזאת.
וזה מרשים עוד יותר כשנזכרים שבכל עונה של אבודים נכנסות שתיים וחצי עונות של משחקי הכס מבחינת מספר הפרקים. בשקלול הזה אבודים החזיקה יפה 15 עונות של משחקי הכס לפני שירדה קצת מהפסים.
יותר מזה - הפינאלה של "אבודים" עשה חסד מוחלט לדמויות
והעניק להם את הבמה והסיום שמגיע להן. הבעיה הייתה, שהסיום לא התקרב למענק מענה מספק לשאלות שהטרידו את הסדרה מתחילת יומה. מצטער, אבל בין "לזרוק את כל ההיגיון עבור פתרון מספק רגשית לדמויות" ו"לזרוק את ההיגיון ואת התפתחות הדמויות ואת הכל עבור פתרון עלילתי מזורז שנראה לנו שהוא מגניב" – אני אבחר בכל יום את "אבודים". (בתקווה שהסיום-סיום של "משחקי הכס" יצליח להציל משהו מכבודה שנלקח ממנה).
הבעיה הכי גדולה עם הסיום של אבודים (ולא רק הפרק האחרון) היא שהוא חשף את העובדה שלא הייתה שום תוכנית גדולה. היוצרים עשו הצגה גדולה של איזושהי תוכנית גדולה שנרמזת לצופים באיטיות, כשלמעשה הם פשוט זרקו רמזים לשום דבר.
וברגע שזה התגלה זה עיקר את התוכנית מערך בדיעבד, למרות שבהחלט היו בה המון דברים מצוינים. במשחקי הכס זה לא המצב – העונות הראשונות שומרות על הערך שלהן גם אם הסיום לא טוב.
כן, המצב ב"משחקי הכס" שונה
כי בקלות אפשר לחלק את "משחקי הכס" לשניים: "מלחמת חמשת המלכים" (הסדרה הפוליטית-פנטזיה שאנשים אהבו) ו"שיר של אש ושל קרח" (סדרת הפנטזיה-אקשן הגנרית שאנשים הסתפקו בה וחיכו לראות מתי חוזרת הסדרה האחרת). העונות הראשונות היו, בעיקרן, פריקוול שההשפעה שלו על העונות האחרונות הוא כמעט אפסי. "אבודים", לעומת זאת, קשורה בטבורה מהתחלה ועד הסוף ולכן על מנת ליהנות ממנה צריך לדעת ליהנות מהדברים שהיא עושה היטב. (אני עדיין חושב ששלושת העונות הראשונות טובות ולא משנה מה הפתרון, אגב – אבל גם לא נחרדתי מהסיום).
הודו במפורש?
שמעתי/קראתי כבר מספר פעמים שהיוצרים הודו שלא חשבו לטווח רחוק, אבל עוד לא יצא לי להיתקל במקור כזה. יש לך רפרנס מהימן?
יתרונות וחסרונות
אני אישית חושב שהעלילה שבה דינאריז משמידה את העיר למרות הניצחון היה מהלך מעולה. זה גרם לי להרבה עצב בזמן שצפיתי בפרק, במיוחד בגלל הירידה לפרטים וכמות הדקות שהושקעו בזה. ה"עצב" הזה מסמל בדיוק את כל הסצנות הלא צפויות שהיו במהלך הסדרה כמו החתונה האדומה שלפתע הכל מפוצץ לך בפנים. עם זאת, העובדה שהבנייה למהלך הזה לא הייתה מספיק טובה (למרות שכבר היו רמזים..), והעובדה שאש הדרקון יכולה למוטט חומות ומגדלי אבן בתוך שניות ביאסה אותי לגמרי! קצת איפוק נו באמת!
הסצנה שהדרקון שורף את הצי של יורון הייתה מעולה. נראה שדינאריז למדה את הלקח והייתה מוכנה אסטרטגית נגד הארטילריה הכבדה (לוקח זמן לכוון תחרא הזה), אבל מה הקטע הזה שהדרקון לפתע מופיע מעל שער העיר ושורף הכל? ועוד מלב העיר? אף אחד לא שמע/ראה/צעק? מה גם שאחרי כניסת החיילים לעיר, הם מוצאים שם את צבא הלאניסטר בהמוניהם. לא הגיוני בשיט. חבל!
אמממ, וואו.
אוקיי, אוקיי. אז אמרתי שאני לא מרוצה מהדרך שבה דאינריז נופלת לשיגעון, אבל לא ציפיתי שהיא תעשה את זה *ככה*. וכן רציתי הפתעה, אז… הפתעה?
אבל ברצינות, אני שוב אהיה המיעוט, אבל פאקינג אהבתי את הפרק הזה.
אנשים אומרים הרבה דברים. "הלך פיתוח הדמויות", "הכותבים פח" וכדומה, אבל אני מזמן לא נהניתי מפרק של משחקי הכס כמו שנהניתי מהפרק הזה. אני מודה שהאינטרנט גרם לי להרגיש קצת רע שנהניתי ממנו (;
עכשיו, אני לגמרי יכול להסכים שיש בעייתיות עם החלטות מסוימות של דמויות. אולם לדעתי, אני לא חושב שזה בגלל הכתיבה – אני חושב שזה הגיוני לחלוטין שהן יפעלו ככה, והתאכזבתי מההחלטות שלהן כדמויות, לא מ"מה שהכותבים גרמו להן לעשות כי הם כותבים גרועים".
אנשים מדברים על ארקים של דמויות כאילו משחקי הכס התחשבה ברצונות של הצופים מארקים של דמויות בעבר, אבל הדמויות במשחקי הכס לא מושלמות ואף פעם לא פעלו לפי מה שציפינו מהן. רובן דמויות טראגיות, שעושות החלטות שגויות שמובילות למותן. הפרק הזה לא מתרחק מהתמה הזאת, ואפילו מדגיש אותה שוב ושוב לכל אורכו.
למשל, ג'יימי. הארק שלו היה להיעשות אדם טוב יותר למרות חטאיו, והסיפור חוקר מה הגבולות של החרטה האנושית ועד כמה באמת אפשר לגאול אדם למרות פשעיו. אבל ג'יימי באמת נעשה אדם יותר טוב – הוא בחר להילחם למען החיים בקרב ווינטרפל, הוא הצליח להגיע לאינטימיות עם בריאן ונעשה צנוע וכן. אבל בני אדם הם לא אנשים מושלמים, ובסופו של דבר הוא בחר לוותר על האפשרות לחיים טובים ושקטים כדי לעשות את מה שהוא באמת רוצה, שזה ללכת לסרסיי ולהציל אותה, או לפחות להיות איתה ברגעיה האחרונים.
להרבה אנשים עדיין יש רגשות לאהוביהם הקודמים גם הרבה אחרי שמצאו אהבה חדשה. לא כולם מצליחים להתגבר על החולשות שלהם, גם ג'יימי לא היה מסוגל. אני לא חושב שזה פוגע ב"ארק" שלו, כי הוא השתנה והתפתח כאדם. הוא עשה בחירה מודעת ואני מכבד אותו על כך. אין פסול בהקשבה לצו ליבך, ולפעמים אהבה גורמת לאנשים לפעול בצורה לא רציונלית. זה לא שג'יימי הפסיק לאהוב את בריאן, או הייתה לו משאלת מוות. הוא פשוט רצה לראות את האהבה הישנה שלו שוב, ואולי להציל אותה מהגורל העגום שלה. אנשים עושים בחירות כאלה כל הזמן במציאות שלנו, למה כשמדובר במשחקי הכס הם לא יכולים להיות ריאליסטיים עם רגשות אנושיים?
אותו דבר לגבי דאינריז – אנשים קוראים לה מלכה משוגעת עכשיו, אבל אני לא חושב שהיא כל כך משוגעת. יותר כמו פסיכופתית. אבל זה לא חדש; במשך שנים היא מתריעה שתשרוף ערים ותנחיל פחד לאזרחים כדי להפוך למלכה. לפעמים היא ניסתה דרכים אחרות, אבל בעונה האחרונה היא נדחקה לפינה ולא מצאה דרך אחרת, אז היא חזרה לדרך האחת שתמיד עבדה עבורה, מאז העונה הראשונה.
למרות זאת, אני לא רואה את זה כרגרסיה של הדמות – אנחנו לא יודעים כמה זה היה מתוך סדיזם וכמה זה היה מתוך רצון אמיתי להוכיח שאי אפשר להתעסק איתה, לעורר טרור שייזכר לדורות ויבטיח לה את הכס, שזה דבר שהיא תמיד הייתה בעדו וקידמה. זה היה מפגן כוח שהגיוני מבחינתי שהיא תבחר בו. זה לא עושה אותה פחות היא, זה פשוט צד אחר בה שהודחק.
אני אישית חושב שדאינריז מאוד בשליטה. היא ידעה שהיא רוצה לעשות את זה מאז ומתמיד, אבל אנשים ניסו לשכנע אותה אחרת. כשכבר לא נותר מי שישכנע אותה אחרת, והיא נפלה לייאוש ולאבל – היא בחרה בבחירה האמיתית שתמיד הייתה שם, מודחקת, מחכה לצאת. היא בחרה באופי האמיתי שלה. דווקא זה המסלול המתבקש עבורה לדעתי, גם אם היא נהפכת לדמות חסרת מוסר בתהליך הזה.
אם זה "פיתוח דמות" או לא, אני לא יכול להכריע – אני לא ממש חושב שפורשאדווינג של שנים נחשב פיתוח דמות, ולא היה הרבה זמן להוביל אותה למסלול הזה. אבל בהתחשב בכל מה שראינו עד כה, זה לא רק הגיוני עבורי – זה אפילו מצדיק את ההתנהגות המעורערת שלה בעונות קודמות, ואני מעדיף אותה ככה על פני 'מלכה טובה למראית עין' (לפרוטוקול, אני מאוד תמכתי בה, אבל זה כי היא הייתה "The Least of All Possible Evils". עכשיו כבר לא).
אני חושב שאנשים כועסים כי הם לא קיבלו את המסלול שהם רצו לפיתוח הזה, ולא כי זה לא משכנע. וזה הגיוני, כולנו רוצים דברים שונים מהסדרה, ואולי היו פתרונות אחרים. אבל אני ממש אהבתי את הסוויץ' הזה.
ואם נעזוב את הדוגמאות לרגע, הפרק היה פנטסטי מכל הבחינות. השעה האחרונה הייתה מופת של טלוויזיה, בחיים לא ראיתי טבח כזה בטלוויזיה או אפילו בקולנוע. זה היה גראפי, קשה לצפייה, מעורר אי נוחות. כל מה שאני אוהב במשחקי הכס. הסינמטוגרפיה הייתה מדהימה, ולכדה כמה שוטים יפהפיים (ראויים לציון הקלגיינבול, הפרספקטיבה של טיריון והמסע של אריה לברוח מקינגס לאנדינג).
היו רגעי טלוויזיה עוצרי נשימה, כמו ההבנה השקטה של ג'ון כשסביבו הכל עולה באש, או המוות הטראגי של ג'יימי וסרסיי אחד בזרועות השני, או הCGI המושקע של הדרקון שורף כל דבר סביבו.
והמוזיקה התאימה בול, עם טראקים מרגשים וגרסאות חדשות וכואבות לטראקים ישנים, מוזיקה שרק העלתה את השיא הרגשי של הפרק לגבהים חדשים, בעיקר ברגעים הכי אכזריים שלו.
ובכל זאת, הסצנות האהובות עליי הפרק הן הרגעים הקטנים. המגע של טיריון בואריז לפני מותו והבעת הצער על פניו, השיחה המרגשת של טיריון וג'יימי לפני שייפרדו דרכיהם לנצח, מבט השכנוע הנחוש של סאנדור כשהוא מפציר באריה לוותר על הנקמה שלה סוף סוף, כי זה מסלול בטוח להרס עצמי. אלה הסצנות שנגעו בי יותר מכולן, והצליחו להישאר חזקות גם תוך כדי הספקטקל שהיה על המסך.
בסך הכל, אני ממש ממש אהבתי. אני מניח שאשאר במיעוט.
זה בסדר אם אנשים ציפו ליותר, או רצו שהסדרה תעשה דברים אחרים. כולם רוצים דברים שונים מהסדרה הזו. אני רציתי שהיא תפתיע אותי, והיא הצליחה בכך, גם אם היא הקריבה קצת מעצמה בדרך. אני מכבד כל מי שלא מצליח להשלים עם זה. אני אישית כבר מצפה לפינאלה בכיליון עיניים, כי אני באמת לא יודע למה לצפות. זו תחושה שלא הייתה לי כבר כמה זמן מהסדרה. איזה כיף.
אני איתך
גם אני צפיתי בפרק לפני שקראתי שום פידבק או ביקורת. הוא לא היה מושלם. הוא היה מטומטם לא פחות מכל פרק אחר. אבל עדיין נהניתי ממנו מאוד מאוד. המשמש בין משחקי הכס לסרט שואה עבד עליי. זה היה פשוט מדכא בצורה כיפית. היו חלקים מיותרים וכמובן שכמעט כלום לא היה ממש אמין או מדויק, אבל היה פשוט כיף.
לגבי דאינריס
איפשהו באזור עונה 4-5 אחד מהדרקונים שלה הרג ילד אחד של איכר אחד, שככל הנראה, לא עשו כלום לדרקון. דאינריס, בתגובה, כלאה את שלושת הדרקונים שלה בתוך חדר, כדי שדבר כזה לא יחזור על עצמו. בפרק הזה, היא כבר ניצחה. האויבים צלצלו בפעמונים וזרקו את הנשקים שלהם על הרצפה, הממלכה כבר הייתה בידיים שלה. בשלב הזה, היא אפילו לא הייתה צריכה להרוג את סרסיי כדי לזכות בכתר, והיא יכלה להסתפק באיום, וככה סרסיי הייתה מוותרת. וגם אם היא הייתה הורגת אותה, זה מגיע לה. אבל לא, דאינריס מיחיטה לרצוח 300 אלף תושבים ואזרחים, נשים וילדים, שלא עשו שום דבר רע ואפילו לא שימשו כמגן אנושי. סתם, כי בא לה. זה מטומטם.
התירוץ היחיד לדבר הזה, זה שהיא פסיכופתית מטומטמת. אבל הדבר הזה ממש לא בוסס בסדרה עד עכשיו. עובדה שממש לא מזמן היא כלאה את הדרקונים שלה כדי שלא יהרגו אף חף מפשע. מה שמוביל אותנו לזה שהיא נהייתה פסיכופתית סתם ככה. אחרי הכל, אבא שלה היה פסיכופת לא? אם כן, למה היא לא נולדה פסיכופתית? המשפט המפורסם אומר שהאלים מטילים מובע כשטארגאריין נולד, לא באמצע החיים שלו. למה אצלה זה קרה באמצע החיים?
וגם אם זה הגיוני וזה באמת קורה באמצע החיים – מבחינת כתיבת דמות, זה טיפשי לעשות דבר כזה. אתה פשוט לא יכול לשנות דמות בצורה כזו קיצונית ובכזו מהירות. אתה פשוט הופך את הדמות למשהו אחר בלי שום תהליך, ובלי שהרווחת את השינוי הזה. זה בעצם מוחק את הדמות הקודמת ומותיר אותנו עם דמות חדשה. במקרה שלנו – זה סיום טיפשי לדמות של דאינריס הקודמת, והתחלה טיפשית לדמות החדשה שקיבלנו.
אני לא מסכים.
טוב, אז ככה.
קודם כל, יש הבדל בין לרצוח אנשים סתם ככה כי הדרקון רעב, לבין להשליט טרור בעיר למטרה האסטרטגית של הנחלת פחד באויביה וכל מי שינסה למרוד בה. מוגזם? כן. הגיוני מבחינתה כשליטה זרה שבאה לכבוש ארץ שלמה? תכלס, כן.
תאהב את זה או לא תאהב את זה, יש היגיון מסוים בחשיבה הזו – גם אם זו חשיבה משוללת מוסר. מבחינה יבשה, אני לגמרי יכול להבין מה דאינריז משיגה במהלך כזה.
זה קיצוני, זה מוגזם, אבל זה אמין עבורי. דאינריז כבר אמרה בעבר שהיא תשרוף ערים, לא? למה כולם מופתעים כשהיא עושה את זה? פסיכופתים לא צריכים הצדקה להתנהגות כזאת.
אני זוכר במפורש שורה שלה אומרת שהיא תשרוף ערים עד היסוד ותנקום באויביה על איך שהתנהגו כלפיה, עוד בעונה השנייה. במהלך העונה התייחסו אליה יותר ויותר גרוע, וזה לא שהדחפים האלה נעלמו – היא פשוט הדחיקה אותם.
אני מסכים שזה נעשה מהר מדי וקיצוני מדי, אבל יש לה דרקון ענקי והיא כועסת. לא באמת ציפיתי שהיא תשתמש בכוח הזה *רק* בתבונה. אנשים עם כל כך הרבה כוח לפעמים עושים טעויות עם הכוח הזה, נכנעים לדחפים הקשים שלהם כשיש הזדמנות לכך. היא לא צודקת, אבל לא הייתי אומר שזה משהו שלא הגיוני מבחינת הדמות שלה. זה קצת נאיבי לטעון ככה.
לגבי עניין הטלת המטבע, זה פשוט צד שלה שלא יצא ממנה עד עכשיו. הקיפו אותה יועצים שתמכו בה וייעצו לה, סך הכל הלך לה די טוב ולא היה צורך במעשים אכזריים שכאלה. אבל דאינריז בכל מקרה לא זרה לאכזריות, בוסס שיש לה את הקינק הזה מאז ומעולם. המבט שלה כששרפו את אחיה, הקרות שבה היא מחליטה לשרוף אנשים בחיים על כך שסירבו להצטרף אליה. דאינריז מאוד נחמדה ואנושית כשמדובר בנתינים תחת שלטונה, אבל כשמדובר באויביה היא פחות סלחנית. ובאותו רגע היא ראתה את כל העיר כאויב, ופעלה בהתאם. אישית אני לא חושב שהיא איבדה את זה לגמרי, זו פשוט הייתה החלטה אכזרית שנבעה מהייאוש שנדחקה אליו.
מבחינת הכתיבה, כבר טענתי שאני מסכים עם החיפזון שבדבר, אבל מתי תרצו עוד שזה יקרה? אם זה לא היה קורה עכשיו, זה היה קורה בפרק הבא או אף פעם. לדעתי בפרק הבא זה לא היה עובד, כי היינו מקבלים את זה כסוף (מה שאולי בכל מקרה יקרה), ואנשים עדיין לא היו מרוצים. ואם אף פעם, אז לא רואה מה עוד בסדרה היה מפתיע אותנו. אני שמח שהם הלכו על הפיתרון הזה, גם אם הוא קצת צולע – בהתחשב בכך שהרבה מהלכים עלילתיים אחרים לא היו מביאים את הסדרה לפינאלה כל כך מרתק, לפחות עבורי. כאמור, אני מתרגש מהסוף כמו שלא התרגשתי מפרקים של משחקי הכס כבר כמה זמן, פשוט כי באמת אין לי מושג מה עומד לקרות.
גם אני אהבתי את הדמות של דאני ועודדתי אותה, אבל זה לא בלי להיות מודע לצדדים הרעים שלה. היא לא מושלמת, ויש לה פגמים. באותו רגע, אחרי כל מה שעברה, הדחפים האלה יצאו. אם הם גנטיים, או פסיכולוגיים, או פשוט "כתיבה רעה של היוצרים", זה לא ממש משנה לי. כל עוד זה עבד עליי ואותי זה שכנע, המקור של ההחלטה הזאת לא רלוונטי. אם אנשים טוענים שזה לא במקום וזה הורס את הדמות, זו זכותם. מבחינתי, אין מסלול יותר הגיוני לדמות הזאת. הרבה שליטים אכזריים נראים כמו שליטים טובים למראית עין. דאני רצתה לשבור את הגלגל, אבל נשברה בעצמה בתהליך. אירוני, טראגי, ומתאים מאוד לסדרה לדעתי.
אין היגיון
ראשית, אף פעם אין היגיון בלשרוף הרבה מאוד אזרחים.
אם נקיים רגע את חוק גודווין, אז גם במקרה הנורא בהיסטוריה של הרג חפים מפשע, היטלר, הפתרון הסופי והשואה, גוייסו שלל רציונלים להסביר למה זה קרה: היהודים שולטים בעולם, היהודים אחראים למצב הכלכלי הגרוע בין המלחמות, היהודים זרים, הגזע הארי, היהודים יכולים להיות פועלים בזול וכן הלאה.
אין שום היגיון במה שדאיינריז עשתה שאפילו מתקרב לשם. אם היא רוצה לכבוש את מעלה מלך כי "הכס שלה בזכות" – היא כבר עשתה את זה באותה נקודה.
אם היא רוצה לשלוט בשבע הממלכות כי היא המלכה הצודקת – היא צריכה אזרחים לשלוט בהם. לפני שני פרקים היה לה מאוד חשוב להציל את האזרחים האלו, ולהקריב את ג'ורה, את הדות'ראקי ועוד ועוד רק כדי שבני אדם בווסטרוז… יחיו. היא אפילו סיכנה את חייה במאבקים אווירים נגד מלך הלילה , האויב הגדול ביותר של האנושות.
אם היא רוצה לבסס שלטון על פחד: היא מבקשת מכולם לכרוע ברך ורק אם יסרבו היא תשרוף אותם. בדיוק כמו שהיא עשתה לטארלי, אך חסה על חייהם של כל השאר.
תוך כדי שאני כותב את התגובה אני מתעצבן עוד ועוד על המהלך העלילתי הזה. כשראיתי אותו בטלויזיה לראשונה התגובות המיידית שלי הייתה: "ווואו, מגניב, לא צפוי, כל החפים מפשע מתים" ולאחר כמה שניות, שהשריפה המשיכה והעיר המשיכה להיחרב: "מה, באמת? הם לא עשו את זה רק להראות באופן סמלי שהיא יכולה לשרוף אזרחים? באמת היא מתכוונת לשרוף את כל העיר???"
צריך להבין גם איך עובד מוח של "פסיכופת". תמיד אמור להיות רציונאל כלשהו. מה הרציונאל שהיא תספר לעצמה? הדגמתי מעלה את השיקולים האפשריים.
ולסיכום קצר: נכון, כל עוד זה עובד וזה משכנע – זה טוב.
עלי זה עבד בדיוק לשלוש שניות. מיד אחרי זה ותוך כדי הפרק כבר הבנתי כמה זה מטומטם.
יש היגיון מבחינתה.
ברור שמבחינתנו אין היגיון, אבל מבחינתה יש. עבורה יש לה מספיק סיבות לגיטימיות להתפרע על העיר – נקמה פואטית על הנזק שנעשה לה, הגשמה של נבואת הזעם שאמרה על כך שהיא תגרום לפחד וטרור על מנת להשליט את שלטונה, שימוש בדרקון שלה למפגן כוח על מנת להרתיע מורדים עתידיים וכדומה. זה לא צודק, וזה לא לגיטימי, אבל מבחינתה – זה כן.
אם לעבור על ה"הסברים" שלך –
"הכס כבר שלה בזכות": הם נלחמו נגדה והוא שייך לה, לכן היא יכולה ואמורה להפגין את כוחה ולבסס את שלטונה בצורה מרתיעה. הקרב היה קל וללא הרבה נפגעים, והיא רצתה לבסס יותר פחד וטרור.
"לא יישארו אזרחים": יש בקינגס לאנדינג באותה נקודת זמן כמיליון אזרחים. יש הרבה יותר מזה בווסטרוז. היא לא רצחה את כולם, והיא גם לא משמידה את כל העיר. יישאר לה במי לשלוט. היא באמת הצילה את כולם, ובתור מושיעה שלהם הם הקרבה לגיטימית מבחינתה למען השלום שישרור בווסטרוז בעשורים הבאים.
שלטון על פחד: זה אפקטיבי יותר פשוט לשרוף את כולם, לא? אפילו יותר מפחיד. עד עכשיו כל פעם שנתנה אפשרות זה התנקם בה, ראה ערך מיסאנדיי. אם היא הייתה כבר תוקפת את העיר מלכתחילה, היא לא הייתה מאבדת את החברה הכי טובה שלה.
כאמור, בסופו של דבר, אני מבין כל מי שזה לא לטעמו, כי זה באמת נעשה בצורה נמהרת וחפוזה. אבל כמו שכבר אמרתי, להגיד שזה לא היה שם וזה 'מטומטם' זה סתם להיות קטנוני כי זה לא בדיוק מה שרצינו. זה מהלך עלילתי הגיוני, עבור הדמות ועבור הסדרה, ואני שמח שהוא התרחש (גם אם אני לא ממש שמח מהטבח).
עבור דאני, יש לה את כל הסיבות בעולם לעשות זאת. אם היינו רואים את זה רק מנקודת המבט שלה, היינו אולי אפילו מסכימים איתה קצת, בעיקר אחרי המסע שעברנו איתה. בכוונה ראינו את הטבח הזה מנקודת מבט אובייקטיבית, כדי לספוג את הזוועות ולהפסיק לעודד אותה.
בשורה התחתונה, מצטער שזה לא עבד עליך. היה מאוד אפקטיבי עליי, ואני מקווה שהפינאלה כן תספק אותך.
הרמזים היו שם לפני, אין ספק
אבל כדי שזה יהיה הגיוני היה צריך לקרות אחד מהשניים: או להוסיף עוד עונה שלמה לפחות שבה זה ייבנה לאט לאט, או, שהפעמונים לא יצלצלו ואז יהיה לה לפחות תירוץ לעשות את זה.
הכל היה מוכן לזה שהיא תשרוף את כולם, וזה מה שהייתי בטוח שעומד לקרות לפני הפרק, שהיא תהיה דרקון כמו שליידי אולנה אמרה לה ותפסיק להקשיב לטיריון ולתת לו להרוס לה את הסיכויים לכס. אבל לא לקחתי בחשבון את רעיון הפעמונים…
כשהוא דיבר על הפעמונים, והיא הסכימה, היה נראה לי ברור שהפעמונים לא יצלצלו ולכן היא תשרוף את כולם, ואז יהיה פה תהליך כלשהו, משחררת עבדים – פגועה וכועסת – רוצחת אנשים חפים מפשע כדי להשיג את הכס ומוותרת על המוסר *בשבילו* – נהיית פרנואידית ושורפת אנשים קצת. שכל החיילים צעקו אחורה שיצלצלו בפעמונים, הייתי בטוח שהיא תתחיל לשרוף אותם רגע לפני או משהו, ואז הפעמונים צלצלו, ורק אחר כך היא השתגעה כביכול. לי היה שלב שהיה חסר לי שם, ואני חושב שהיה צריך עוד לפחות עונה או שתיים בשביל לבנות את זה.
לא שורפת קצת, שורפת סתם
(ל"ת)
לגבי הפעמונים
עניין הפעמונים נעשה בכוונה, בדיוק כדי למנף את תחושת הריקנות של דאינריז על הניצחון הקל שחוותה. טיריון המשיך ודחק בה להפסיק את הלחימה ברגע שהפעמונים מצלצלים – בכך הסדרה התוותה לנו שהם הקיו לסוף הלחימה ואמורים להיות הרגע לאנחת רווחה מצידנו – אך דאינריז מעולם לא הסכימה במפורש לעשות זאת, וגם לא נראה על פי המבטים שלה ושל תולע אפור שזה התכנון שלהם.
כשדאינריז סוף סוף שמעה את הפעמונים, אחרי ניצחון קל למדי, זה היה הטריגר הסופי למהפך שלה. ניצחון חלול בהחלט יכול לגרום לתחושה קשה של חוסר שביעות רצון, בעיקר מצד דאינריז שחלמה שנים על ניצחון כביר כזה, אבל כשהוא הגיע גילתה שהוא לא באמת שווה את זה כשהיא מרגישה שבורה ומיואשת על כל מה שאיבדה בדרך אליו.
דווקא בזכות השימוש בפעמונים אני מרגיש שהאקט היה קשה יותר לצפייה וחזק יותר – בלי השימוש בהם הייתי מוצא את זה פחות אפקטיבי.
(כן אהיה הראשון להסכים שעוד עונה או שתיים כמובן היו מטיבות עם הסדרה; לצערנו לא קיבלנו עונות נוספות, ואני מסתכל על מה שיש, ולא על מה שהיה יכול להיות).
"האלים מטילים מובע כשטארגאריין נולד, לא באמצע החיים שלו".
לא נכון כל כך להסתמך על פתגם. בפועל יש כמה דוגמאות קאנוניות (שלא הוסברו בסדרה, אני יודע) של מלכי טארגריין שהתחילו סבבה ורק אח"כ השיבוש הגנטי שלהם התחיל להתבטא. הדוגמא הכי בולטת? לא פחות ולא יותר מהמלך המשוגע בכבודו או בעצמו, אאריז טארגריין II, שבתחילת חייו ומלוכתו לא הראה סימנים של שיגעון, מעבר לאולי שיגעון גדלות חיובי (היה שאפתן מאוד בכל הקשור לתוכניות ופיתוח הממלכה, דברים כמו חומה שנייה או תעלה שתחצה את היבשת היו בתכנון שלו). הפאראנויות ומאוחר יורת הסכיזופרניה התחילו רק בשלב מאוחר הרבה יותר.
נכון מאוד
מה שכן תואר בסדרה בהקשר למלך המשוגע זה איך הפארנויה גרמה לשיגעון שלו לצאת, אחרי שכל מי שהיה לצידו בגד בו או ניסה לקשור נגדו בדרכים אחרות. מה שבדיוק קרה לדאני במהלך כל העונה. אם מתייחסים לפרספקטיבת המטען הגנטי, זה משהו שהגיוני שיתפרץ כשהיא נמצאת במצוקה נפשית כמו שהיא הייתה בה.
אתה מרגיש מיואש, שבור, אבל על אבידות, רוכב על דרקון ענקי וזועם, כשאחרי חמש דקות של קרב קל אומרים לך "כולם נכנעו, זהו. רצחנו לך את הדרקון והחברה הכי טובה אבל אין מה להילחם יותר, נכנענו". פתאום כל כך קל להגיד לו לשרוף הכל, והנקמה תבוא. זה מתחבר נהדר עם מה שקלגיין אמר לאריה, על כך שהנקמה אוכלת אותך ואתה מסיים במצב עגום.
מבחינתה של דאינריז, מה היא אמורה לחשוב? הרי הכל היה לחינם. סרסיי יכלה להיכנע אתמול, לפני שרצחה את הדרקון שלה וחברתה הטובה ביותר. אם הכניעה הייתה כל כך קרובה וקלה, זה רק גורם לכל האבידות שלפני להרגיש מיותרות, בטח ובטח לאבידות נגד מלך הלילה שגם הן נגרמו בחלקן כי סרסיי סירבה לעזור לה.
כשדאינריז מבינה כמה קל היה לה וכמה זה לא מוצדק שהיא איבדה הכל אפילו לפני הקרב, זה דוחף אותה מעבר לקצה. אני בסדר עם זה.
איזו תגובה נהדרת
לא מסכים בהכל אבל קלעת בול במקרה של ג'יימי ודאינריז.
אה, תודה. הייתי בטוח שאקבל בעיקר תגובות נזעמות, כי הריאקציות היו די קשות ברחבי האינטרנט
(ל"ת)
אתה חדש כאן אה?
(ל"ת)
פרק לא רע אבל הרבה עיוותים
אני אישית חושב שהעלילה שבה דינאריז משמידה את העיר למרות הניצחון היה מהלך מעולה. זה גרם לי להרבה עצב בזמן שצפיתי בפרק, במיוחד בגלל הירידה לפרטים וכמות הדקות שהושקעו בזה. ה"עצב" הזה מסמל בדיוק את כל הסצנות הלא צפויות שהיו במהלך הסדרה כמו החתונה האדומה שלפתע הכל מפוצץ לך בפנים. עם זאת, העובדה שהבנייה למהלך הזה לא הייתה מספיק טובה (למרות שכבר היו רמזים..), והעובדה שאש הדרקון יכולה למוטט חומות ומגדלי אבן בתוך שניות ביאסה אותי לגמרי! קצת איפוק נו באמת!
הסצנה שהדרקון שורף את הצי של יורון הייתה מעולה. נראה שדינאריז למדה את הלקח והייתה מוכנה אסטרטגית נגד הארטילריה הכבדה (לוקח זמן לכוון תחרא הזה), אבל מה הקטע הזה שהדרקון לפתע מופיע מעל שער העיר ושורף הכל? ועוד מלב העיר? אף אחד לא שמע/ראה/צעק? מה גם שאחרי כניסת החיילים לעיר, הם מוצאים שם את צבא הלאניסטר בהמוניהם. לא הגיוני בשיט. חבל!
סאנסה, בקרוב אצלך.
הדבר הכי טוב שיכול לקרות לסדרה עכשיו – זה שדיאנריז בכלל לא תרד מהדרקון (אין לה בשביל מה לרדת ממנו ת'כלס. בטח לא במעלה מלך), אלא תטוס ישר לווינטרפל, ותשמיד אותה… תשרוף את כולה עד היסוד עם כל מי שבתוכה, ועם סאנסה הביץ' בזמן שהיא עומדת בחלון במגדל. זאת שאבא שלה שמר על סוד 20 שנה והיא לא מסוגלת לשמור סוד 20 שניות.
תשמיד את כולם.
זה יהיה גדול!
זה יהיה א-י-ר-ו-נ-י.
זה יהיה הכי טראגי עבור ג'ון. המסכן הולך למות פעם שנייה רק אחרי שראה את כל מי שאוהב סובל
(ל"ת)
איזה למות..? סאנסה היא היחידה שהולכת לשרוד ולשלוט
אני כבר רואה את זה בא מקילומטר.
בדיוק אותו צעד תסריטאי כפויי ומאולץ שהפך את דיאנריז לפסיכית – ימשיך ויכתיר בפרק הבא את סאנסה למלכת ה"מה שנשאר".
מה גם שצריך לרצות את מיליוני השמאלנים והפמיניסטיות בהוליווד ובתקשורת המיינסטרים, ככלת הכל.
*כשאלה נוטרים לך טינה – זה צעד מזיק להמשך הקריירה.
פרק הבא צפו למוות של ג'ון, דיאנריז, הגמד. כל שאר ה"חשובים" בקיצור.
.you may survive us all, sansa stark
(לתסריטאי הסדרה יש חיבה, מסתבר, לנבואות אגביות ורמזים מטורללים מהעונות שכתב מרטין. יכול להיות שככה הם עוד מתכננים להפיל את התיק עליו…)
אם סאנסה תמלוך, זה יהיה רק על ווינטרפל כמקום אוטונומי. לא רואה אותה לוקחת אחריות גם על שאר ווסטרוז
(ל"ת)
מרהיב ויזואלית, מזעזע תסריטאית
אם מסתכלים על הפרק הזה מבחינה ויזואלית, הוא אחד הפרקים הגדולים בסדרה. מיגל סאפוצ'ניק מצליח כרגיל בבימוי לקחת תסריט מזעזע ולהציל במעט את הפרק עם בחירות מעניינות. ההחלטה להראות את הרס העיר דרך עיני האזרחים לדוגמא, ובאופן כללי הריסת העיר, היו מרהיבות. אחרי שרואים את 35 הדקות שבהם מסבירים איך הם בנו את העיר והרסו אותה זה רק נראה מדהים יותר ומוכיח שוב שמשחקי הכס היא ההפקה ה(כנראה) גדולה ביותר בהיסטוריה (הם פאקינג שרפו אנשים!!! שרפו אנשים!!). היה פשוט מדהים לראות את זה.
אבל התסריט, איזה תסריט נוראי! אני לא מההייטרים של העונות האחרונות, מתרפקי הספרים, שונאי היוצרים, אבל לאורך כל העונה הזו, שמאוד נהנתי משלושת פרקיה האמצעיים (הראשון גם הים חלש מאוד, המשך ישיר לעונה 7 שגם הסתיימה בצורה חלשה יחסית), ציפיתי לגראנד פינאלה מדהימה. משהו שאני לא אוכל לצפות ואצא ממנו בתחושת וואו, ופשוט התאכזבתי.
אפילו בפרק הזה היו כמה נקודות טובות, אבל ברובו, הוא היה פשוט נוראי.
ולחשוב מה היה יכול לקרות אם במקום להזדרז כל כך לסיים, הם היו עושים לפחות עוד איזה שתי עונות כדי לגרום למהלכים האלו להיות מבוססים…
שרפו אנשים?
מה הכוונה ב"הם פאקינג שרפו אנשים!!! שרפו אנשים!!"?
תראה את הסרטון הבא:
https://youtu.be/RQ9QQMXTftY
הכוונה היא
שזה לא אפקט. הם באמת שרפו אנשים עם אש, (ואז כיבו אותם כמובן…)
זה פעלול יותר ישן מטלפון חוגה,
למה הוא מצדיק סימני קריאה והתפעלות?
היום כבר מאוד נזהרים עם זה
מעדיפים CGI
לא הכרתי את זה משום מקום אחר וזה היה נראה לי הזוי
אבל גם מעבר לזה, הם בנו 17 רחובות של עיר ואז הרסו אותם ועוד הוסיפו כמה קומות של בניינים כדי להסתיר מסביב.
באיזה עוד מקומות שרפו אנשים בשביל סדרת טלוויזיה? (סתם לא מכיר את זה משום מקום אחר)
גרעין של גאונות מתחת לערימות ענק של אבק דרקונים
אני אוהב את המהפך של דאני. הוא אמנם מפתיע אבל גם מתבקש והגיוני, בדיוק כמו הטוויסטים הטובים ביותר של הסדרה הזו. כל אחד מהם היה מיינד בלואווינג בזמנו אבל כששיחזרת אחורה את האירועים, ראית שזה מסתדר ורק הציפיות שלנו היו בעייתיות בגלל התניות מוקדמות.
המהפך של דאני הזכיר לי את הריגתו של נד סטארק בעונה הראשונה ואני חושב שזה מכוון. נד, למיטב זכרוני, עמד למות, וכדי להציל את עצמו הצהיר אמונים לבית טארגריין. היינו בטוחים שהכול בסדר, כי ככה זה עובד. הרעים הציבו אולטימטום, הגיבור הטוב שעומד לפני מותו יינצל כדי להמשיך ולהוביל את הסדרה "שלו". באבחת חרב אחת הציפיות שלנו נקרעו מאתנו ונחשפנו בפעם הראשונה למשחקי הכס האמיתית, זו שכולנו למדנו לאהוב.
כאן, סרסיי עומדת לפני ברירה: לוותר לדאני או להמשיך במאבק האבוד? הפעמונים המצלצלים ומבטה המאוכזב של סרסיי מעידים יותר מכל על מפלתה. דאני, הגיבורה הטובה, הנסיכה על הדרקון, שבאה להציל את העולם מכבלי העבדות, ניצחה. הכול טוב. היא השיגה מה שהיא רצתה.
ואז, הגיבורה הטובה הופכת לתליינית. וסרסיי, שכבר אז, מול ראשו הערוף של נד סטארק, הופתעה מאוד מכך שהשליטה לא בידיה והיא לא יכולה לתמרן את בנה המטורף שהחליט להרוג את נד, מגלה שגם כאן אין יותר מניפולציות והטעיות. היא לא משחקת עוד במשחקי הכס אלא נסחפה לאירוע שגדול בהרבה ממנה. והיא – והעיר שלה, וכוחה, ומלכותה, ושושלתה, וילדה שטרם נולד – עומדים להיכחד.
הגיבורה הטובה מתה. יחי המלכה המשוגעת. ג'ופרי ונד משולבים ביחד. התליין והקרבן.
אבל אני גם שונא את המהפך של דאני.
כי נדמה שהוא הגיע משום מקום, למרות שהוא נבנה 8 עונות, בגלל כתיבה גרועה ומלאת חורים. הפוטנציאל האדיר של התסריט הגאוני נרמס מתחת להררי אבק דרקונים. אולי הוא יינצל כמו אריה בפרק האחרון, יעלה על הסוס הלבן ויוציא אותנו בטעם טוב, עם טראומה אמנם אבל עם אופק חיובי. ואולי, כל הרעיונות והתיאוריות של המעריצים הם בדיוק מה שהם: פאנפיקשנים של כותבים מוכשרים בהרבה מהתסריטאים, ואולי גם ממרטין, ונקבל סיום שהיה צריך להגיע בתוך תסריט שנראה כמו שמיכת טלאים שחוברו ביחד באופן חובבני, בגסות ובכוח.
הקטע שבו סרסיי חולפת על פני ההר וקליגיין בנונשלנטיות
היה יותר מצחיק מכל העונה של 'בארי' ביחד וסיכם את הגיחוך של הסדרה מאז שהתפצלו מהספרים.
דווקא עם זה לא הייתה לי ממש בעיה
שמים לב שהיא יורדת במין חשש שהוא יהרוג אותה ושפשוט לא אכפת לו כי כל מה שהוא בא לחפש זה את הנקמה באח שלו, דבר שלגמרי נבנה בדמות שלו במהלך הסדרה.
הצטרפתי לתוכנית רק בעונה הזאת
כי בעלי לא מפסיק לדבר על זה.בשביל להבין את הרקע השלמתי את ההסיטוריה בעפ .
ועכשיו אני מרגישה כל כך מרומה.
זאת התוכנית שכל העולם דיבר עליה? שאמורה להיות סופר מדהימה וגאונית?
עצם זה שלאף אחד כבר לא אכפת מה יקרה בפרק הבא מוכיח לאן היא התדרדרה.
צריך לתלות את הכותבים שלה בטקס בכיכר העיר
מבחינתי 4 העונות הראשונות הן באמת תוכנית סופר מדהימה וגאונית
אחרי זה היא באמת איבדה את זה עם הבלחות זעירות של טוב, אבל מעט מדי.
איזה פאקינג בימוי
כבר מזמן עפים סופרלטיבים על מיגל ספוצ'ניק, וכל פעם הוא מתעלה על עצמו. יש בפרק שוט על מפקד פלוגת הזהב שנמלט מצבא הצפון, והמצלימה מלווה אותו מקדימה, מעט באלכסון, כשאתה לא ממש רואה את הרודפים; הולי פאק כמה שזה היה מוצלח. הברקת בימוי מ-ט-ו-ר-פ-ת. ככה מרגישים בחלום כשאתה מנסה ולא מצליח לברוח ממישהו. פשוט וואו.
הקרב בין הקלגיינים היה אולי מאולץ, אבל גם שם – תקלטו את זויות הצילום. את מה שקורה ברקע. את העברת התחושות המדוייקת, שלאורך כל הפרק היתה פנטסטית. ציינו מעליי את ההחלטה החכמה מאד להראות את ההרס והטבח מנקודת המבט של האנשים בעיר. איזה ביצוע מטורף. תנו לספוצ'ניק אמי.
והעלילה? התסריט? פח אשפה בוער. עם אש פרא לתוספת. מה לעזאזל זה היה הדבר הזה?! מה???
לכל אלה שחושבים שהמהפך של דאינריס הגיוני
תנו לי להבהיר לכם את הסיטואציה:
הצבא האיוב שלה נכנע, צלצל בפעומנים, וזרק את הנשקים. דאינריס כבר ניצחה. אין לה סיבה להמשיך להלחם.
ואז היא לוקחת את ההחלטה הבאה: לרצוח 300 אלף אזרחים חפים מפשע. אזרחים שלא היה לה שום דבר נגדם עד עכשיו, ושרובם כנראה לא הכירו אותה.
על פי מה שהראו לנו מדאינריס עד אותו רגע, איך באותה סיטואציה היא הגיעה לאותה החלטה? איך אפשר להסביר דבר כזה?
ההתרשמות שלי
כמו תמיד, בימוי נהדר ב90% מהזמן, עם 10% של החלטות גרועות שמסתירות את כל הדברים הטובים (הסוס, הנסיון אונס, rock falls everybody dies, הבטלנות של מפעילי הסקורפיונס). ותסריט נוראי.
פלוס, אני חושב שזאת פעם ראשונה בסדרה שקיבלנו שתי סצנות אקשן מקבילות עם אינטר-קאטים בינהם – אני לא יודע מה השם המקצועי, כשרואים דמות נופלת בסצינה אחת ואז הדמות המקבילה גם נופלת בסצינה שלה, וששתי הסצנות משקפות אחת את השנייה… בטח יש דרך טובה להסביר. אבל לא נראה לי שזה היה בשימוש בסדרה עד כה.
אהבתי את השימוש באש-פרא, ואני חושב שזה היה יכול להיות מין סימן ויזואלי לזה שהיא משתגעת, כי האש שהיא שופכת על העיר הופכת מאש טהורה של דרקונים לאש המעוותת של אבא שלה ושל האלכימאים. כמובן, משפט אחד בפרק הקודם של 'יש לנו מצבורים של אש פרא למקרה שהצבא שלה יפרוץ את החומות' היה פותר קצת את העניין.
הטוויסט של דנארייז… התפרצות שגעון,אובדן החברים, אהבה נכזבת (גו'ן, close your eyes and think of westros!),תחושת בגידה מצד כל הקרובים, ואולי גם מין הבנה שכדי לשבור את הגלגל היא צריכה למחוק את מעלה מלך. אין כס הברזל, אין יותר שליט של שבע הממלכות, הצעצוע הזה שכולם נלחמים עליו פשוט נמחק. אולי. גם אם זה לא בדיוק הגיע משום מקום, חסרים איזה שישה פרקים של פירוק הדמות כדי שזה יהיה מתאים.
קליגיין וקליגיין. יופי להם.
גיי'מי ויורין – תלמדו איך להילחם, או איך למות. לא צריך פעמיים כל דבר.
למה ככה חזק?!
כבר כתבו הרבה על המהפך של דאני. לרוב ההסכמה היא שמדובר בגרעין של רעיון טוב, עם רמזים בעבר אבל כזה שהיה צריך עוד כמה פרקים/עונות לפתח כדי שנוכל להבין את הסיבות למעשים שלה. אני מסכים עם זה, אבל מצד שני יש לי הרגשה שהיוצרים עשו את המהפך ככה בכוונה.
הרי, גם בלי הכנה מקדימה, היה אפשר לפנות את הפרק הזה אחרת. יש לחימה בעיר, דאני מפסידה. העיר מפוצצת אזרחים אז היא לא יכולה להשתמש בדרקונים שלה. פלוגות הזהב מתחילות לנצח, מישהו (ג'ון?) צועק לסגת ורק אז היא שולפת את הדרקונים ומתחילה בטבח.
מהלך כזה היה הרבה יותר הגיוני בעיני, מתחבר יותר טוב למעינים של דאני, לחולשות שלה (לנצח בכל מחיר) ולאכזריות שלה מתחת לפני השטח. הוא גם היה מביא אותנו בסופו של דבר לאותה תוצאה – ג'ון וטיריון בשוק, דאנריז ניצחה ומעלה המלך בלהבות. וזה כל כך מתבקש.
אז למה היוצרים לא בנו ככה את הפרק? הרגשה שלי – כי נוח להם לפעול בסיטואציות של שחור ולבן, אולי התרגלו לזה בתקופת מלך הלילה. הם אוהבים שיש רע מוחלט, מישהו להאבק בו. זה יעשה את הפרק הבא יותר אפי ואת היידיים של מי שיהרוג את דנאריז ליותר נקיות.
לגבי השאלה למה היוצרים בנו את הפרק ככה-
זה נראה הרבה יותר מרשים בטלוויזיה.
השאלה היא למה לא היה אף אחד שיאמר להם "אבל זה תסריט מטומטם, והבימוי צריך לשרת את התסריט באותה מידה שהתסריט צריך לשרת את הבימוי".
בדיוק
פשוט אין שום תרחיש סביר שבו דני שאנחנו מכירים במשך זמן ארוך שורפת בצורה מסודרת ומאורגנת את העיר.
זה מרשים ויזואלית, זה הרבה יותר דרמטי וזה גם מטומטם מאוד והוציא אותי מהפרק כי זה מאוד קשה לסספונד.
מה שמבאס אותי יותר הוא שנראה שהם מאוד רצו את הרגע הזה, והיה להם ברור שחייבים להביא את דני לשם, אז הם בצורה מאוד מלאכותית דחקו אותה לשם עם שרשרת ההפסדים שהיא צברה העונה וגם הם לא נראו אמינים או סבירים.
לא מסכים
כמו שכבר כתבתי – מה הבעיה לכתוב את הפרק ככה שדאני מפסידה ושימוש בלתי מובחן בדרקון זאת הדרך שלה לנצח? ככה אשכרה זה מתרחש בעימותים ברחבי העולם (וגם אצלנו) שככל שהצד החזק מתקשה יותר הוא מפעיל אש בצורה פחות מידתית.
במקום לשחק על הדילמה של הפעלת אש כדי לנצח (כמו שהציגו אותה עד עכשיו) עברנו לרצח בלתי מובחן.
שלמקו כתב שזה כי זה נראה יותר מרשים.. אני בכלל לא בטוח. אני חושב שזה כי זה יותר "פשוט" ומסמן את הרע האולטימטיבי לפרק האחרון.
טוב, שוכנעתי, צודק
מסכימה שהם רצו לקחת את דני למקום של רוע מוחלט ושלם שאין בכלל מה להתווכח לגביו. אבל אני גם חושבת שהם רצו להחריב את מעלה מלך לחלוטין. אני חושבת שהם רצו שלא תהיה יותר עיר, שלא רק חלק ממנה יעלה באש אלא הכול, שהעיר תמות.
אני לא חושב שמה שמוביל אותם הוא טמטום
אם כל מעריץ מצליח ברגע לשלוף פתרון יותר טוב אני יוצא מנקודת הנחה שמישהו כבר חשב על זה בתהליך הכתיבה. אז אם קרה משהו מטומטם כנראה שהיו ״צריכים״ שהוא יקרה. ככה בדיוק מאופיינת כתיבה הוליוודית לא טובה.
במקרה שהבאת הניחוש שלי שזה קרה כי הם רצו לשבור את דנאריז ובשביל זה החליטו שצריך את הסצינה שמיסאנדיי שבויה ושלדנאריז לא יהיה צי.
נו, ברור.
הכתיבה של העונה האחרונה היא כתיבה של מטרה סופית. הכותבים יצאו מנקודת ההתחלה שהיא הסוף של הסדרה, ואז הנדסו לאחור "אז מה צריך לקרות בשביל שנגיע לכאן? ואז מה צריך לקרות בשביל שנגיע לזה? ומה צריך לקרות בשביל להגיע לכאן?".
הבעיה, לכאורה, שהם בנו שרשרת מאד יפה של התרחשויות שמתרחשות קדימה, ופחות טרחו לוודא שהן הגיוניות בפני עצמן. זה כאילו שבין "הגיוני" ל"מרשים" הם מעדיפים מרשים.
לגבי סצנת האונס
אני ממש לא מסכימה שזו סצנה מיותרת ולטעמי היא לא נועדה רק בשביל ג'ון. לצערי הרב, אונס בזמן מלחמה הוא תופעה נפוצה מאוד, והוא בהחלט נעשה גם במצבים בהם המצב מסכן את חיי התוקף. התחושה שלי, שאותה קיבלתי גם במלחמה נגד מלך הלילה וגם במלחמת הממזרים, היא מסר אנטי מלחמתי גורף. שהמלחמות במשחקי הכס הן לא 'כיף' (בניגוד לסרטי פנטזיה אחרים) כי המסר הוא שמלחמה זה דבר רע ונוראי, גם אם היא 'צודקת', ושבמלחמות נעשים פשעי מלחמה ודברים נוראיים. כאמור, אונס בעת מלחמה הוא בהחלט תופעה נפוצה, שעד עכשיו לא קיבלה ביטוי במשחקי הכס בפרט (ובמדיה בכלל – זה נושא די מושתק), כך שלתפיסתי זה חשוב שכן מציגים אותו כתרחיש אפשרי. לדעתי, דווקא ההצלה על ידי ג'ון היא תוספת כי למישהו הרגיש רע מדי ללכת עד הסוף ולאפשר לאונס לקרות.
אונס במלחמה זה דבר אחד
אונס באמצע מתקפה אווירית זה… קצת מוזר.
משהו כביכול קטן שהציק לי מאוד
ברגע שהצבא של דיאנריז וג'ון מתחיל לטבוח באנשי לאניסטר וקינגס לאנדינג יש רצף של הריגות אלימות ואכזריות במיוחד שבא לזעזע אותנו ולהראות לנו את האכזריות הנוראה שהצד של הטובים מסוגל לה(בסדרה מתוקנת המונחים "טובים/רעים" לא היו רלוונטיים אבל אלה מושגים שיוצרי הסדרה משתמשים בהם). ראשים מתפצלחים, ידיים מתרסקות, גופים נקרעים, תצוגת אלימות שלא נראתה בסדרה מאז המוות של אוברין. זה בהחלט מרגיש כמו אמירה אנטי מלחמתית בסגנון של מרטין.
ואז אנחנו מגיעים לג'ון, כשחייל לאניסטרי בא לקראתו ג'ון נפטר ממנו באבחת חרב אלגנטית, החייל נופל למנוחת עולמים ללא טיפת דם וג'ון ממשיך לדשדש בשדה הקרב מנסה לגרום לאנשים שלו להפסיק את הטבח. הטיפול העדין/סטרילי הזה בג'ון מנתק אותו מהאמירה האנטי מלחמתית שכביכול יש בפרק. כולם הפכו לחיות אדם. לא ג'ון, הוא בכלל שם בטעות, אין לו שום קשר או אשם במה שמתרחש, ג'ון נקי ומוכן לשמש כפרוטגוניסט המיוסר והמצוחצח של סיום הסדרה.
לכן בסצנת האונס לא הרגשתי שזו סצנה על זוועות המלחמה, אלא בסצנה על ג'ון ועד כמה הוא מתנגד לזוועות המלחמה. הוא יהרוג חייל סורר מצבאו שלו, צבא שהוא בעצמו הנהיג לשם מהצפון הרחוק, אם החייל הזה יבצע פשעי מלחמה נוראיים מידי. וואלה בחור טוב הג'ון סנואו הזה אני מקווה שהוא יהיה מלך בסוף.
זה טריק ידוע
אותו הדבר קורה לדוגמא לכל אורך להציל את טוראי ראיין
הנה אנליזה מעניינת של זה מפיו של רוב אייג'ר הגדול
https://m.youtube.com/watch?v=XEKSCwA38L0
המסר של משחקי הכס = אנשים זה חרא
זה הפרמיס של הסדרה, זו פילוסופיה פסימית, לא סתם נזכרת ב"בלש אמיתי".
לא מבין על מה מתלוננים.
אנחנו רגילים לסדרות שבהן גיבור עובר תהליך מסע ושינוי
וכאן הרעיון שבחשבון אחרון הכל גרוע ואין תקווה :)
כן אבל זה אף פעם לא נעשה
בצורה מטומטמת. אנשים זה חרא אבל הסיפור לא מטומטם. זה הכל. למה עכשיו זה צריך להיות אחרת?
זה הפשטה נוראית של המסר של משחקי הכס
אבל אפילו אם זה נכון – זה לא משכנע. זה בסדר שהסדרה חושבת שאנשים הם חרא – אבל היא צריכה לשכנע אותנו בזה. בחלק הזה, בפרק הזה, עם הדמות הזאת, היא כשלה ולא שכנעה.
ראיתי עכשיו את "מאחורי הקלעים" עם היוצרים
כל משפט שני שלהם זה "אנשים טובים ואנשים רעים" .
הם אשכרה יושבים ומנתחים את כל הקרב לפי זה.
ועכשיו אני מבין לחלוטין מה קרה בעונות האחרונות. הסדרה התחילה כסדרה פוליטית, מתוחכמת, מפתיעה ועמוקה. לא חשבתי לרגע שהצבאות של רוב סטארק הם טובים ואלו של לאניסטר הם רעים. והדותראקי וילודי הברזל והבלתי טמאים ומי לא. ולגבי האזרחים – עוד פחות, כמובן.
אבל עם השנים הסדרה הפכה להיות פופולרית מאוד. וכשרוצים לקלוע לדעת הקהל הרחב צריך לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר: מאבק בין טוב ורע. ואז פתאום בניוף אומר שכשלאניסטר נכנעו זה ה"רעים" שנכנעו ואז ה"טובים" שהם חיילי הצפון והבלתי טמאים התחילו בביצוע פשעי מלחמה.
ועכשיו באמת הכל ברור לי. ניסיון להאכיל בכפית מיליארד צופים בנרטיב פשטני ומטומטם.
מה לאורך הסדרה צריך לשכנע אותי שפלוגת הזהב הם רעים למשל?
או מה טוב בדות'ראקי?
מבחינת היוצרים זה ברור. הם נלחמים ב"צד" של ה"טובים" ולכן מי שצופה בפרק צריך לחוש את היפוך התפקידים הגאוני שהם עשו כאן.
אלוהים ישמור.
היה פרק טוב
קצת נשבר לי מהבכיינות המוגזמת האמת
הפרק הזה כמו כל העונה הזאת
היה מלא ברעיונות יפים, שלרוב התממשו בדרך ממש מפגרת ולא מאוד הגיונית או מספקת.
יאפ
העונה הזאת מלאה בטביעות אצבעות של מרטין אבל נראה כאילו היה להם את היעד בלי הדרך
לגמרי
עונה 7 הייתה מלאה בדיאלוגים גרועים ופיתוח דמויות קלוקל לצד עלילה צפויה ומשעממת. העונה , לא משנה כמה הדברים נעשו בצורה מרושלת, הרגשתי שהעלילה עצמה הייתה מעניינת ומקורית ולכן, למרות הכול, אני יוצא מרוצה ביחס לציפיות שהיו לי אחרי עונה 7.
שמע...
הסדרה הכי גדולה בתולדות הטלביזיה מסתיימת בכלום ושום דבר.
אם אתה רוצה לשמוח – אז תשמח.
בלי טיפת ציניות אני כותב את זה. וגם לא אנסה לשכנע אותך אחרת.
באיזה שהוא מקום אני אפילו שמח שיש אנשים אחרים שנהנו.
אתה יכול לתת לי דוגמה
לסדרה שלא הסתיימה בכלום ושום דבר?
בלי להכליל מיני-סדרות/אנתולוגיות למיניהן/סדרות שבוטלו אחרי עונה אחת מושלמת(Quarry)
הראשונות שקופצות לי לראש:
הסמויה, הנותרים,שובר שורות, Adventure Time, The Kinck
המסקנה:
אני נוטה לא לסיים סדרות או שאני פשוט שוכח מלא.
עוד מסקנה:
יש כזה דבר לסיים סדרה כמו שצריך. אין ספק שזה קשה. אין ספק שזה הרבה יותר קשה אם באמצע הריצה הכתיבה מידרדרת פלאים ככה שלמצוא קתרזיס הולם נהיה כמעט בלתי אפשרי.
אני אוסיף את סקראבס ובי"ח לילדים
(וכן, לכאורה לסקראבס יש שתי עונות אחר כך, אבל הן תכלס ספין אוף).
סליחה, אבל רוס לגמרי ירד מהמטוס!!!!!
(ל"ת)
הסדרה הכי גדולה בתולדות הטלוויזיה היא הסופרנוס והיא דווקא לא הסתיימה בכלו... אממ, עזוב, לא משנה.
(ל"ת)
עונה 8 לא היתה כזו גרועה כמו שעושים ממנה
עונה 8 היתה בינונית. מטופשת מחד. מרהיבה ויזואלית מאידך…
אבל הפרק הזה, פרק 6 האחרון – הוא היה הפרק הכי גרוע ומגוחך בסדרה.
הסיום זה היה פשוט מביך.
הרגשתי מובך, נו… אין לי מילה אחרת.
כן
הרושם שאני קיבלתי הוא שהדותראקים אומנם חוסלו, אבל הבלתי טמאים שרדו, בחלקם, את פרק 3.
בקשר לכישורים הפולטיים שיש לבראן, הוא יודע-כל. יכול להיות שזה מתקזז עם זה שהוא קריפ במידת מה, אבל זה עדיין שווה משהו. אבל גם אם לא היו לו כישורים בכלל, לא מופרך בעיני שהניטראליות שלו הופכת אותו למועמד פשרה אטרקטיבי.
אופס. זה ספוילר (בערך) ואמור להיות בתגובה ליוחאי בפתיל מעל.
(ל"ת)