*** אותה כמות ספוילרים כמו של אניות בצי המוזהב ***
גם הלילות הכי ארוכים נגמרים בסוף. אחרי לילה מאוד ארוך, שהרגיש כמו שני פרקים, השמש עולה על ווינטרפל. וכמו שהייתם מצפים, מתקיימת, ובכן, לווייה המונית. וואו, זה המון גופות. הדמויות שאיבדנו בפרק הקודם שוכבות על ערימות עץ ומחכות להישרף. מזל שהזומבים רק שרטו אותם או דקרו אותם במקומות שאפשר לכסות. זה היה קצת מביך אם למישהו היה נאכל הראש או נתלשת זרוע. בטח עכשיו הם מצטערים שמליסנדרה לא שם כדי להדליק את כל המדורות בו-זמנית. היה אפשר להיעזר בדרקונים, אבל אני מניח שזה לא היה הכי מכבד בעולם.
יודעים מה כן מכבד? לעשות משתה חגיגי באותו לילה. ווהו, מסיבה! לא, ברצינות, זה ממש כמו מסיבה של בית אחווה בקולג' של ווינטרפל: יש תחרות שתייה, בדיחות מיניות, זוגות שמחפשים חדר “להתייחד” בו (או שלישייה. קלטתי אותך שם ברקע, פודריק). רק צריך שיתחילו משחק ביר-פונג ואפשר להזמין את סת' רוגן וזאק אפרון. בינתיים, נראה שדאני קפצה לסניף הסטארבאקס של הקמפוס בדרך למסיבה במה שהוא או אחת מטעויות ההפקה הכי מביכות אי פעם או בנייה לקראת טוויסט עצום, כאשר על שולחנה של מלכת הדרקונים הייתה מונחת כוס קפה מודרנית, במה שעורר הכי הרבה היסטריה סביב קפה מאז GTA: San Andreas. מסכנה הבריסטה שהייתה צריכה להקריא את כל התארים שלה.
זוכרים איך קיוויתי שבריאן לא תמות אחרי ההכתרה המרגשת שלה בפרק השני? אולי, בדיעבד, היה אפשר שתמות אחרי מה שעושים לה בפרק הזה. זה מתחיל בכך שמכל האנשים, טיריון בוחר להקניט אותה על כך שהיא בתולה (אם אפשר שכבר יעלם הקטע הזה במדיה שבתולין זה מושא ללעג, זה יהיה נהדר). כתוצאה מכך, היא עוזבת פגועה, ואז ג'יימי מופיע בחדרה כדי לעזור לה עם עניין הבתולין הזה. ובבוקר שאחרי, הוא מנסה לברוח מוקדם בטענה ש" זה לא את, זה אחותי. זה לא איך שזה נשמע! אה, רגע, זה כן". לעזאזל, זה באמת היה נחוץ? לא יכלתם לתת להם מוות הירואי בפרק הקודם? בשביל מה הטלנובלה הזאת פתאום. היה חסר רק שסרסיי תתפרץ בדלת ותצעק "אלחנדרו!" בלי שום סיבה.
כמו בכל מסיבה, גם פה יש את הפארטי-פופר, הפעם בצורה של קלגיין. נראה שהוא רק רוצה שיעזבו אותו בשקט עם האלכוהול שלו, אבל אז הוא משוחח עם סאנסה ואומר לה “היי, זוכרת שאנסו אותך וכל זה, זוכרת? לא בקטע של האשמת קורבן אבל אם היית באה איתי זה לא היה קורה, רק אומר”. מביך. מה שיותר מביך זה שסאנסה אומרית שהיא אסירת-תודה על מה שקרה, כי בלי זה הייתה נשארת “ציפור קטנה”. …..כןןןןןן, נראה לי שאפשר להתבגר ולהתפתח כבת-אדם גם בלי לחוות תקיפה מינית אכזרית. ואם המסיבה לא הייתה מספיק קרינג'ית עד פה, טיריון שואל את ג'יימי איך בריאן במיטה ומתלהב מכך שהוא יכול להתבדח על גבוהים. אויש. טיריון, מה עשו לך. איך אמר הארווי דנט? “ או שאתה מת בקרב נגד זומבים או שאתה חי מספיק זמן כדי להפוך לשמוק רציני”.
במקום אחר, עכשיו כשהם ניצחו את המתים, דאני וג'ון חוזרים לדבר על כל העניין הזה שהם קרובי משפחה ושג'ון הוא יורש העצר האמיתי. היא מבקשת ממנו לא לספר לאף אחד, כולל המשפחה שלו, עדיין במסווה של “בשביל האהבה שלנו” אבל תכל'ס כי היא חוששת לכס שלה. וכשלבקש לא עובד, היא דורשת ממנו. אבל זה לא ממש עובד כי ג'ון הוא כמו הבחור הזה שאומרים לו שיגיד רק לכמה חברים על המסיבה כדי שזה לא יצא משליטה, אבל מפה לשם פתאום יש 200 אנשים בבית, שניים מהם מתמסרים עם כד האפר של סבתא והרכב המשפחתי איכשהו מגיע לתוך הבריכה. אז כמובן שרגע לאחר מכן ג'ון מספר לאחיות שלו, סאנסה מספרת לטיריון, שמספר לואריז שמודיע לו ש”זה כבר לא סוד, זה מידע”. חד גדיא חד גדיא.
בינתיים, בחדר הכותבים, נראה שהתסריטאים אפילו לא מנסים להסתיר שלא אכפת להם מרצף הזמן-חלל בווסטרוס או איזשהו היגיון בסיסי. בדרך דרומה, דאני רוכבת על דרקון הרבה מעל פני הים, אין ערפל, בקושי יש ענן בשמיים. אבל איכשהו היא לא שמה לב לתריסר ספינות אויב שחורות עם דגלים ענקיים עד שהם יורים על הדרקון שלה ממכונה ענקית. מי יודע, אולי רגע אחד הם לא היו שם ופתאום צצו מתוך המים. וכך טובע לו עוד דרקון, כשהפעם הוא כנראה לא יחזור מהמתים. דאני בורחת, יורון מפרק את הסירות שלה לחלוטין ואז…מחליט שנמאס לו, איי גס? אולי הוא נזכר שעדיין יש אנשים שלא סיפר להם על כוונותיו לעבר את סרסיי.
ולבסוף, חייבים לדבר על דאני (שוב). אי שם בעונה חמש, דאני אומרת לטיריון שנמאס לה מהגלגל המסתובב הזה של משפחות בשלטון – טארגריאן, לאניסטר, סטארק וכו' – והיא לא מתכוונת לעצור את הגלגל, אלא לשבור אותו. אבל היא מתארחת בבית משפחת סטארק, עובדת עם לאניסטר אחד ואויבת של אחרת ובינתיים באיי הברזל, בית גרייג'וי מקבל מלכה שוב. נראה שהיא לגמרי הייתה חלק מהגלגל, ופעלה כדי לעצור אותו כשידה על העליונה. עד עכשיו.
היא מגיעה למעלה המלך ואומרת לסרסיי “היכנעי עכשיו או שנילחם”. רק שיורון לקח את מיסאנדיי כבת-ערובה (איכשהו) וסרסיי עונה לדאני “לא, את”. ואז…די נו, באמת? אתם צוחקים עלי? טיריון מנסה שוב לפנות ללב של אחותו? הוא קרא לעצמו מטומטם לפני שני פרקים על כך שניסה בדיוק את זה! גאד דמט, נשארו עוד שני פרקים לסוף והם הצליחו להמאיס עלי את הדמות שלו תוך פרק אחד. ואם סרסיי חסה על חייו פעם שניה, מה היה הטעם בלשלוח מתנקש?! בשלב הזה, באמת לא נראה לי שיהיה לה אכפת אם ידעו שהיא זאת שהרגה אותו. זה פשוט מטומטם, הכל מטומטם.
בכל מקרה, תיראו מופתעים, אבל הפניה הנרגשת של טיריון לא עובדת והראש של מיסאנדיי נערף, במה שמוסיף את תולע אפור לרשימת הדמויות שרוצות שסרסיי תמות. איך אומרים, שיעמוד בתור. מיסאנדריי דיברה עם תולע אפור על סוף שמח, אז היה ברור שהיא כנראה תמות, במה שנראה כמו הקש ששבר את גב הדרקון. דאני איבדה את ג'ורה, את העוזרת הנאמנה שלה, את שניים מהדרקונים שלה ואת הצבא שלה והמבט שלה בסוף הפרק מבהיר שהטמפרטורה במעלה המלך עשויה לעלות באופן משמעותי.
הפרק הזה נוטש את האקשן בשביל מה שהסדרה עשתה פעם בצורה ממש טובה – תככים ומזימות – אבל החלטות תסריטאיות מטופשות ורידוד מוחלט של הדמויות הנשיות (יחד עם עיסוק תפל וילדותי במיניות שלהן) הפכו אותו לגרוע כמעט כמו קודמו. זאת כבר מעידה שניה ברצף ואנחנו רגע לפני קו הסיום. אני בספק שהכל יפתר בדרך שבה הייתי רוצה, אבל תנו לי סופים מספקים לפחות בחלק מקווי העלילה, טוב? #צדק_לבריאן.
זוועה
אחרי ספקות (יותר נכון הכחשה) שצמד היוצרים פשוט חסרי כשרון לחלוטין בלי מרטין עכשיו זה כבר נהיה בלתי נסבל,הלוואי שהייתה דר ך להחרים את המשך הסדרה גלובלית…פשוט ביזיון תסריטאי.
הקטע עם הדרקונים היה ממש מטומטם -
לא רואים את הצי, רק דרקון אחד נפגע (למרות שהשני ממש לידו), במקום לטוס מסביב ולשרוף את הצי מהצד או מאחורה דאני בוחרת לטוס ישירות מול הצי ואיכשהו לחמוק מכל החצים שירו עליה.
ביקורת מעולה. משעשעת כמו הפרק.
(ל"ת)
ועוד לא הזכרת את אחד הקטעים הכי מטופשים בפרק
ברון מגיע לוינטרפל?
איך? באותה מכונת טלפורטציה שכל הדמויות משתמשות בה כנראה.
איך הוא נכנס בדיוק לחדר של טיריון וג'יימי? מי יודע
אבל מה שהיה באמת מטומטמם זה שהוא החליט להרוג אותם. באמת? הרי רק לפני שנייה הצלת את החיים של ג'יימי WTF. וחוץ מזה הוא הולך כי טיריון מבטיח לו את HighGraden?? כאילו באמת? אין לטיריון שום דרך בעולם לקיים את ההבטחה הזו ובכנות אני לא רואה מה יש לברון בכלל לעשות עם דבר כזה …
הכתיבה המרושלת של התוכנית הזו באמת שוברת שיאים חדשים
שלא לדבר שההצעה של סרסיי הייתה מיותרת
אם היא בוחרת לא להרוג את טיריון כשהוא ממש מולה
שלא לדבר על זה
שנכון לעכשיו, לא נראה שכל הסיפור ישפיע איך שהוא על משהו בסדרה, ובקלות יכלו לחתוך אותו החוצה.
לא כזה לא הגיוני
להזכירך, הפעם האחרונה שראינו אותו הייתה לפני שני פרקים וחצי, מספיק זמן כדי להגיע לווינטרפל. זה כמו להגיד שלא הגיוני שג'יימי הגיע.
באותה מידה הגיוני מאוד שהוא עקב אחריהם לחדר, והוא לא החליט להרוג אותם אף פעם, הוא פשוט רצה לסחוט כמה שיותר.
ברור שלטיריון יש דרך לקיים את ההבטחה, הוא ימין המלכה, ואם היא תנצח (ועל זה ברון בונה) אין שום סיבה שהיא לא תקשיב לו ותיתן את הייגארדן שכרגע עומד ריק, למי שהוא יבקש (זה יכול לעזור לה מבחינת נאמנות בדיוק כמו שהיא נתנה לגנדרי את קץ סופה)
ג'יימי עזב את בריאן אחרי מספר לא ידוע של לילות
אמנם הסדרה מתעקשת לא לגלות לנו כמה זמן עבר בערך אבל אפשר להבין שעבר זמן. זה לא עשוי כמו שצריך אבל אפשר להבין שאפילו לחברת ההסעות על שם ליטלפינגר לוקח זמן כלשהו להגיע ממקום אחד לשני.
למה הם לא חשבו על הצי?
רק חיכיתי לאסון שיקרה כשהם שטים להם בכיף וזוממים להם ברוגע. כוווולם שכחו שיש צי ענק שחבר לסרסי?
הם נסעו לדרגונסטון
לא לקינגס לאנגדינג ולכן הם לא צפו את זה
אבל זה קרוב, וזה המקום הצפוי להפליג אליו
הייתי מצפה לפחות שיזכירו שיש צי וצריך להיזהר ממנו. זה ממש הטריד אותי שזה לא עלה במהלך הצפייה.
פרק מעולה
פרק מעולה. החצי הראשון הוא התנתקות סופית בהחלט מהמתים, והחצי השני הוא חזרה למשחקי הכס. האגביות שבה הדרקון נהרג, לגמרי הזכירה לי את העונות הראשונות, וגם המוות של מיסאנדיי היה מפתיע מאוד.
חוץ מטיריון שבאמת עשה מהפך ב2 עונות מאחת מהדמויות החכמות ביותר בווסטרוס, לאחת מהמטומטמות ביותר, כל שאר ההתרחשויות (כולל בריאן) הם לגמרי דברים שנבנו במשך הסדרה ואני באמת לא מצליח להבין את ההשתלחות המתמשכת נגד יוצרי הסדרה שאני כל הזמן רואה כאן.
פרק מדהים
פוליטיקלי קוראת מסכימה איתך
באחת הביקורות הקוטלות ביותר על הפרק הזה שקראתי.
וואו הכתיבה של הביקורת הזאת גרועה כמעט כמו הכתיבה של העונה האחרונה
אני לפעמים תוהה אם פמיניסטיות מהסוג הזה אשכרה מאמינות במה שהן אומרות וכותבות.
ברור שכן, כמו שאת/ה מאמינ/ה במה שכתבת
(ל"ת)
לאוחז בפטיש כל דבר הוא מסמר
ומי שנחוש לראות ולנתח כל דבר דרך משקפיים של מאבק בין-מגדרי-פטריארכיה-גברים הם קקה, ימצא שוביניזם גם בסדרה המתקיימת בעולם ימי-ביניימי ועדיין יצרה סיטואציה בה כל הדמויות החזקות והחכמות הן נשים.
בלי קשר הפרק לוקה מאוד בכתיבה, וזה מרגיז כי היה יכול להיות יותר טוב עם שינויים קלים בלבד. אבל מילא.
השאלה האמיתית היא למה אתה קורא את החרא הזה.
(ל"ת)
כי זו פרספקטיבה חשובה ולעתים גם מדויקת
במקרה הזה, למשל, אני מסכים עם לא מעט מהטיעונים שלה.
הם כל כך ביאסו אותי בפרק משחקיהכסנובלה ה"הו כה צפוי אלוהים אדירים שמישהו כבר יפתח את הדלת לאלחנדרו" ועכשיו ברור מה הולך לקרות וזה הכי ליים וגרוע
ושמרטין יוציא כבר את הספרים כי אני מאבדת את זה
מירמור
מירמור
מאז שמרטין פרש פנטזיות אפיות הפסיקו להיות כיף
ואריז חזר!!
סוף סוף! אחרי עונות שלמות שהוא לא עשה יותר מדיי, אחת הדמויות האהובות עליי מהעונות הראשונות סוף סוף חוזרת לעצמה , עם המזימות והשיחות בחדרים חשוכים. אני מניח שהקרבה למעלה מלך עושה לו טוב :) . התגעגתי…
חוץ מזה- יורון לא אמור לחשוד מי האבא האמיתי כשהוא שומע שטיריון יודע על ההריון?
נכון!
זה היה קאמבק ממש משמח, למרות שנראה שחפר לעצמו קבר בפרק הזה.
הקטע עם ג'ון
היה בדיוק אני והחבר'ה. ג'ון מול אריה וסאנסה "אתן חייבות להישבע באמא שלכן שאתן לא מספרות…."
"זה מתחיל בכך שמכל האנשים, טיריון בוחר להקניט אותה על כך שהיא בתולה (אם אפשר שכבר יעלם הקטע הזה במדיה שבתולין זה מושא ללעג, זה יהיה נהדר)"
לֹחלוטין לא מבין את הביקורת.
א. הוא לא הקניט אותה. הם שיחקו משחק שתייה והוא מצא משפט נכון לגביה. לא הוסיף כלום אחר כך.
ב. מי אם לא טיריון שמרשה לעצמו לצחוק על כל חסר-בולבול, יד, מוח או סתם אדם עם גובה רגיל.
ג. זה מאוד טבעי שבתולין בגיל של בריאן זה משהו להתעכב עליו. ואם תוכל להוציא את ה2019-לא-צוחקים-על-כלום שלך מפנטזיית ימי הביניים שלי, זה יהיה נהדר.
אותו ג׳ גם לביקורת על ״האשמת הקורבן״ של קלגיין על סנסה. טייק א צ׳יל פיל.
היא אישה אצילה בסביבה ימי ביניימית.
אם כבר יש משהו להתעכב עליו זה אם היא לא בתולה.
שיפור משמעותי מהפרק הקודם
אם למישהו היה ספק שכמות ההשפעה של הקרב נגיד המתים הייתה איפה שהוא מעל 0, או שאולי בפרקים הבאים נבין שהסתתר פה משהו יותר גדול, הסדרה דאגה להגיד לו 10 דקות לתוך הפרק, שהוא טועה בגדול. אחרי מחווה קטנה וקצרה לנופלים בקרב, ועם השקעה קצת יותר מדי גדולה באסיפת קרשים, כל השורדים הולכים לחגוג את זה שצבא המתים סוף סוף מאחורינו, כאילו הם לא איבדו עכשיו אלפים מהחברים שלהם. זה אמנם קצת חסר רגישות, אבל האמת שגם אני חגגתי איתם. סוף סוף שמו את הזומבים מאחורה – ועכשיו אנחנו מתפנים אל הדבר האמיתי – כס הברזל.
מה שהסדרה עשתה עם דאני בפרק הזה היה חכם מאוד, כשהזיזו אותה בספקטרום המוסרי מתחום הלבן לכיוון האפור כהה. פתאום היא לא רחוקה כל כך מהמלך המשוגע. אולי יש כאלה שיחשבו שזה לא תואם את הדמות, אבל לפי דעתי, לאור האירועים האחרונים שקרו לה בימים האחרונים מאוד הגיוני שהיא תאבד את זה. אחרי הכל, בפחות מ-48 שעות היא איבדה 80 אחוז מהצבא שלה, גילתה שהאהוב שלה מערער את הנכונות שלה לכתר, והכי גרוע – גילתה שהיא דודה של אותו אהוב.
אהבתי גם את המתח שנוצר בינה לבין ג'ון לגבי העתיד של שניהם. אמנם מה שחששתי שיקרה קרה ובאמת ג'ון סנואו פשוט החליט שהוא יוותר לה על בזכות למלוך כי כתוב לו בחוזה שהוא לא יכול לעשות משהו שיהיה מעניין – אבל למזלי, לווסטרוז יש חוקים דפוקים וגם אם הוא לא רוצה, הוא צריך להיות מלך. זה מוסיף עוד טוען לכתר שהוא לא דאני או סרסיי, וזה הופך את השאלה "מי יגמור כמלך?" לפחות צפויה. ובכללי, הסיפור של ג'ון שהפך מממזר שהוא כלום ושום דבר למלך, ואיך שסיפור הזה מתנגש עם דאני הוא, מה לעשות, באמת סיפור טוב.
אני לא חושב שמהמצב הנתון שהיוצרים הגיעו אליו ועם הזמן שנותר להם, הם יכלו לעשות משהו יותר מעניין לגראנד פינאלה. זה עדיין לא משהו יוצא דופן, אבל לפחות זה לא פשוט קרב של הטובים נגד הרעים, ולפחות הם הצליחו לערער קצת את המחשבה שאין סיכוי שהרעים ינצחו, שהתעוררה בעקבות העונות האחרונות. עדיין, כנראה שהרעים באמת לא ינצחו, אבל לפחות הטובים כבר לא כל כך טובים.
עדיין זה לא אומר שהפרק לא חף מהבעיות, אבל לפחות הוא השתמש בבעיות האלה כדי להגיע לנקודת מוצא שאליה הגיע בסוף הפרק.
לא תואם את הדמות?
מהרגע שהמפלצת הקטנה הזאת קיבלה קצת כוח היא נהייתה רודנית, לעיתים פסיכית יותר ולעיתים פחות. אפילו בשלבים מאוד מוקדמים של הסדרה היא שרפה אנשים עם חיוך שלא היה מבייש את הג'וקר. וככל שהסדרה מתקדמת עוד ועוד קורבנות מתווספים, ואם בקורבן הראשון עוד מישהו צהל איתה, קשה לי להאמין שמישהו אהב את השריפה של הטארלים. אם יש דבר אחד שהכותבים של הסדרה עשו באופן עקבי ויעיל יחסית זה לבנות אותה לאט לאט בתור הנבל הסופי של הסדרה. האם יהיה להם אומץ ללכת עם זה עד הסוף? ימים יגידו אבל אחרי הפרק האחרון אני די אופטימי, לפחות בעניין הזה
ראיתי בכמה מקומות שאנשים אמרו את זה
אני חושב שזה כן תואם לדמות, אבל אני יכול להבין את מי שאומר שלא. בתכל'ס, הבנייה שלה בתור הנבל לא הייתה ממש עקבית בקצב שזה קרה לה. כן עד עכשיו היו כמה פעמים שהיא עשתה דברים שהם לא הכי נחמדים, אבל זה תמיד היה האויבים שלה, או הצבא שלהם. בפרק הזה הם דילגו על כמה שלבים בתהליך ופשוט עשו שלא יהיה לה אכפת מכלום והיא מוכנה אפילו להרוג חפים מפשע. שוב, אחרי מה שקרה לה זה הגיוני שזה יקרה לה, אבל אני יכול להבין אנשים שיגידו שזה פתאומי, או שזה כבר לא הדמות הטובת לב שהם פעם אהבו. לי זה לא אכפת, כי זה לוקח את הסדרה לכיוון הרבה יותר מעניין מסתם קרב של טוב נגד רע.
לא יודע
אני אף פעם לא חשבתי שהיא טובת לב. מהרגע הראשון היא הייתה חזקה וחכמה, וגם היו לה רגעים שבהם היא הפגינה מוסריות גבוהה, אבל זה לא אותו דבר כמו טוב לב. היא אידיאולוגית, אבל לדבוק באידיאולוגיה בקיצוניות זה אף פעם לא יכול להיות טוב
בנושא "חפים מפשע"
נכון שאזרחים זה אזרחים, אבל גל האנשים שנכנסו לתוך מעלה מלך אחרי שהם ידעו שמגיע לכיוונם צבא עם שני דרקונים קצת מעקר את הרעיון של אזרחים לא מעורבים.
למה לא חפים מפשע?
אם הבנתי נכון סרסי מיסגרה את זה כ"בואו מאחורי החומות, אני אגן עליכם מהטרגריינית המשוגעת הזאת שבאה לסיים את העבודה של אבא שלה ולשרוף לכם את הכפר על הדרך".
הציפייה לפוליטיקלי קורקט פה היא מגוחכת
סליחה שאני כל כך בוטה אבל לצפות שהדמויות בסדרה יהיו כמו שאומרים "WOKE" היא לא מציאותית.
מצד אחד. מצד שני
הסדרה מאוד מזמינה את הפרשנות הזאת. עזוב את נקודת ה"למה הקו המציאותי נמתח בפוליטקת זהויות ולא ב,אממ, דרקונים" – הסדרה עושה מאמצים כבירים בעיני עצמה ליצור מצבים פוליטיים שלחלוטין בשר מגופם של המאה ה-21. בעונות הקודמות אנשים עוד שילמו על זה מחיר, אבל מאז יש לחלוטין אווירה של תקינות פוליטית כללית, לכאורה, מעל הסדרה. זה לא סתם – האווירה הזאת היא חלק חשוב מאוד, לדעתי, מכך שהסדרה הצליחה כל כך.
הרי כמו שגם המתלוננים עצמם אומרים – זאת סדרה שלפתע כל הדמויות המשמעותיות הן מלכות שנלחמות אחת בשנייה, עם מלא דמויות הומוסקסואליות ולסביות שהיחס אליהן הוא "זה בסדר אבל רק שההמון לא יישמע על כך" ועוד ועוד. הסדרה לא יכולה להגיד "מה לפתע שופטים אותי על סטנדרטים מודרניים" כשהיא מערבת אותם די מתחילתה. אם הסדרה הייתה מתנהלת על פי חוקי ימי הביניים, חוץ מכל "נשים לא נראות ככה ולא מאופרות ככה" וחוץ מכל "אה, כן וזומבים ודרקונים", היא הייתה אשכרה מתנהלת בצורה אחרת לחלוטין. אבל היא לא. היא עם חצי רגל בפנים בתוך הפוליטיקת זהויות שלנו – ועל כן הוגן, לדעתי, להתייחס לזה. זה לא עיקר הסדרה ולא על זה היא תיפול או תקום, אבל זאת לא ציפייה מגוחכת.
אני לא קונה את זה
הסדרה הזה היא לכל דבר סדרה שמתארת עולם של ימי הביניים(כמו שציינת חוץ מהקטע של זומבים דרקונים וקסם) אני מודה שאני לא מומחה גדול לאותה תקופה אבל הדוגמאות שציינת לגמרי תקפות לתקופה ההיא. בצרפת, אנגליה, פורטוגל ועוד מספר ארצות באותן שנים שלטו מלכות. יחסים הומוסקסואלים היו עדיין טאבו אבל היו מספר גדול של מקרים כאלו במעמדים הגבוהים. מה שלא היה קיים באותה תקופה זו התקינות הפוליטית, הפוליטיקלי קורקט והזהירות בדיבור בין הנשים והגברים שרלוונטית היום אבל לא הייתה רלוונטית אז ולשים את כל דברים האלו בסדרה הזאת פשוט יישמע מגוחך.
לפרוטוקול אני גם לא מסכים עם האינטרפטיציה של מתן לאירועים בפרק. אני ממש אבל ממש לא קראתי את הסצינה בכך שסאנסה מודה לזה שהיא עברה את כל הדברים שהיא עברה אלא בכך שאחרי שהיא עברה את זה היא בחרה לא להיכנע כדי לא לתת לאנשים כמו רמזי וג'ופרי לנצח אלא להילחם ובסופו של דבר לנצח. היא לא מודה על האונס. היא מודה על זה שהיה לה את הכח להמשיך לחיות ולעשות את המעבר בין קורבן לשורד.
אבל הסדרה לחלוטין מתחנפת לפוליטקלי קורקט
פשוט ללא הצלחה.
שוב, הרבה מהדמויות ה"ראשיות" לא מדברות במונחי המוסר והרעיון של מה שכנראה היה אז. אלה לחלוטין סיטואציות של אז עם דיבור במשלב גבוה (אבל לא מדויקת לניבים שכנראה היו שם באמת) ורעיונות של המאה הנוכחית.
(כמו כן, שוב – מבחינה מציאותית, הרבה יותר סביר למצוא רעיונות של המאה הנוכחית מאשר המראה של נשים בימינו שחלקות משיער)
אני חושב שההגדרה שלי ושלך לפוליטיקלי קורקט היא מאוד שונה
(ל"ת)
אתה מוזמן לפרט
אבל מבחינתי, אין לי שמץ של ספק שהסדרה לא הייתה מגיעה למעמד שלה בלי מציאת חן בעיני קהלים רבים – שכיום כולל את קהל התקינות הפוליטית. אולי אפשר להתווכח על "התחנפות", אבל לצד ביקורת רבה על הסדרה והמסרים שלה, היא גם קיבלה לא פעם מחמאות על הגישה המתקדמת שלה לסוגיות אחרות (או לאותן סוגיות, פשוט בדמויות שונות).
האמת, לא מסכים
כלומר, כל הבעיות הקטנות ש"היה אפשר לפתור בשנייה" כמו להראות איך ברון נכנס, לתת ליורון להתחבא כמו בן אדם, לא לתת לטיריון להיות כל כך חשוף מול סרסיי, וכו' וכו', לא מפריעות לי במיוחד כשהעלילה הראשית כן מעניינת. ובעיניי המתח כרגע בין דאני לג'ון מעניין מאוד. הסדרה לעולם לא תחזור לגבהים של עונות 3-4, אבל אני שמח שהפרקים האחרונים חוזרים לתבנית פחות צפויה מאשר טובים נגד רעים.
מספר הערות (לא חיוביות) על הפרק
– אריה וגנדרי. לא קונה את זה בשום צורה. מילא מה שהם עשו אז ממש לפני סוף העולם, עם זה אני יכול להסתדר כי אולי בסוף העולם אנשים עושים דברים נואשים, אבל שהוא יציע לה להתחתן? מאיפה זה בא? לפי מה שאני זוכר, הם רק הכירו כמה שנים לפני והלכו באותה קבוצת אנשים לאיזה שבועיים, ואז נפרדו לכמה שנים. איפה בדיוק התחיל החיבור בשבועיים האלה? ואז אחרי כמה שנים הם רואים שוב אחד את השני, וישר גנדרי רוצה לחיות איתה לכל החיים? מה?
– הפכו את טיריון מאחת הדמויות היותר מעוניינות שנראו בטלוויזיה לדמות כל כך משעממת שלא עושה שום דבר חוץ מלהיות הבובה של דאינריס, או לתת לה עצות מפגרות. זה ממש לא אותו טיריון שהשתתף במשפט על ההריגה של ג'ופרי. הוא הפך מדמות מעניינת עם המון פגמים אבל תמיד עם קצת טוב שנשאר בפנים, לדמות שהיא כל כולה למען הטוב והצדק, כשכל הפגמים האלה שהפכו אותו למעניין נזרקו לפח.
– יורון הוא פשוט כלום בפיתה.
– החצים נגד דרקונים האלה הם ממש overpowered. כאילו, מה הם כבר עשו פה? הם פשוט לקחו חץ וקשת והגדילו אותו פי 7, ועכשיו הם יכולים להשמיד אוניה עם 5 חצים, ולהרוג דרקון עם 3. לפי זה, למה שהם לא פשוט יגדילו חץ וקשת פי 50 ואז הם יוכלו להוריד את כל הצבא של דאינריס בחץ אחד? נראה שככה זה עובד. חוץ מזה, נראה לי שבעונה הקודמת ברון ירה בדיוק חץ כזה על אחד הדרקונים, ולא נראה שזה השפיע כל כך על הדרקון.
– ואם כבר מדברים על חץ וקשת ודרקונים, הניסיון להפתיע אותנו עם ההריגה של הדרקון אמנם באמת הצליח, אבל לא תמיד הפתעה = טוב. כן, זה מפתיע שישר אחרי שהם לא הרגו אותו בקרב ענק, הם הורגים אותו סתם ככה משום מקום, אבל זה מפתיע כי זה טיפשי. אם הם היו הורגים אותו בקרב הגדול ההוא, זה היה הופך את הקרב לקצת יותר משמעותי וקצת פחות הדבר הכי מעפן אי פעם.
– לא רק שההרג של הדרקון היה מיותר בפרק הזה, הוא גם בוצע עם הרבה חוסר הגיון. דאינריס פספסה צי שלם של אוניות כשהיא נמצאת בגובה הזה, כשלאותו צי בבירור יש זווית ראייה אליה (עובדה שהם פגעו בדרקון), מה שאומר שגם היא הייתה אמורה לראות אותם. היורים של החצים התחילו עם 3 פגיעות מ3 חצים שנורו, ואחר כך כשהדרקון יותר קרוב, הם יורים 20 חצים ומפספסים. ואם הם כבר פגעו בהתחלה שני חצים בדרקון אחד, שנראה שחוסל כבר, למה לירות את החץ השלישי עליו ולא על הדרקון שעליו נמצאת דאינריס? או למה לא ללכת מלכתחילה על הדרקון שעליו נמצאת דאינריס? לא ברור.
– כל הסיפור עם ברון הוא פשוט בולשיט.
– כל הסיפור עם בראן הוא פשוט בולשיט, אבל הפעם זה בולשיט ממש גדול. אני עדיין מחכה לרגע שבו יסבירו מה הוא עשה עם העורבים האתה בפרק הקודם. בעצם, אני עדיין מחכה לרגע שיסבירו מה הוא עשה בכללי בסדרה מאז שהוא הפך לעורב בעל 3 העיניים, חוץ מלהיות קריפי ולהצטיין בלהסתכל על אנשים.
עוד בקשר למוות המפתיע של הדרקון
הבעיה העיקרית שיש לי עם הטענה שהמוות של הדרקון בפרק הזה היה טוב כי הוא היה מפתיע, היא שהיא מפספסת את מה שהיה מוצלח במוות של דמויות בעבר של משחקי הכס.
אם אנחנו מסתכלים על שני מקרי המוות הכי מפורסמים, נד סטארק והחתונה האדומה, מה שהפך אותם למוצלחים זה לא שהם היו מפתיעים, אלא שהמוות שלהם הכריח את העלילה ללכת למקום אחר מהמקום שאליו היא הלכה עד אותו רגע. יש סיבה שהדברים האלו קרו בפרק התשיעי מתוך עשר בכל עונה – הפואנטה היא לא "וואו הוא מת איזה מפתיע", אלא ההשלכות של המוות – איך הדמויות האחרות מתמודדות, איך התכניות שהן עשו משתנות עכשיו כשחלק גדול מהן כבר לא בתמונה, איך היריבים של הדמות הזאת מנתהגים אחרי שהם הצליחו בחיסול.
ואם אנחנו מדברים על "מפתיע", אז אמנם בזמן אמת זה אכן היה מפתיע, אבל אם חוזרים ומסתכלים על עונות 1 ו-3, אפשר לראות בדיוק איך המוות של הדמוות האלו הגיע, בדיוק מה הטעויות שכל אחת מהן עשתה שהובילו אל מותה, ואיך פגמי האישיות שלהם הובילו לזה.
באותו נושא – יש אנשים שטוענים שהמוות של ליאנה/ג'ורה/ת'יאון בפרק הקודם היה מוצלח, בגלל שהיה להם חיבור רגשי עם הדמות המדוברת ולכן הם היו עצובים. עכשיו, אני לא אתווכח עם מי שאומר שהוא היה עצוב כשליאנה מורמונט מתה (למרות שאני לא מבין איזה חיבור רגשי יכול להיות להם עם הדמות החד מימדית הזאת), אבל עדיין אי אפשר להתווכח עם זה שלמוות שלה יש 0 השפעה על העלילה, בדיוק כמו המוות של ג'ורה, ת'יאון והדרקון בפרק הזה – שאר הדמויות עושות פרצוף עצוב לכמה רגעים, ואז ממשיכות כאילו כלום לא קרה.
ורק כדי להמחיש שוב את הבעייתיות של טיעון ה"מוות = טוב כי חיבור רגשי עם הדמויות", לי אין שום חיבור רגשי לג'ון סנואו או דנאריז טרגארייאן (היה לי בעבר, אבל הכתיבה שלהם בעונה הזאת הוציאה את זה ממני לגמרי), ועדיין אם מישהו מהם היה מת בפרק הקודם זה כן היה מוות משמעותי – בגלל שהוא היה מכריח את העלילה ללכת למקום אחר והיה יוצר עניין אמיתי לגבי הכיוון שהסיפור הולך אליו, כי עכשיו כל הנחות היסוד שלנו לגבי הקונפליקטים העיקריים של סוף הסיפור משתנים לגמרי.
מסכים ומחזק כל מילה
ומעבר להחלטות הלקויות של "את מי להרוג ומתי" שסובבות רק סביב הרצון להפתיע ולזעזע את הצופים, ולא מתוך קו היגיון לוגי, ההחלטות גם את מי להציל מסיטואציות קטלניות היא מגוחכת. זה הכי בלט בפרק 3, כשדמות כמו סם איכשהו שורדת את הקרב (בשביל מה, שנוכל להיפרד ממנו בנעימים בפרק הזה? ואם הוא יחזור בשביל תפקיד "חשוב" זה יפריע עוד יותר), ודמויות אחרות שורדות אך ורק בכדי שהכותבים יוכלו להשתמש בהם בצורה מפתיעה בהמשך, מה שייצור יותר אפקט רגשי אצל הצופים. מיסאנדיי חולמת על העתיד שלה רגע לפני הקרב, אבל היא לא מתה בקרב, רק בכדי שבפרק הבא יוכלו להוציא אותה להורג במפגן ראוותני. רייגאל לא מת בקרב, רק בכדי שבפרק הבא הוא יוכל למות באופן יותר מפתיע. בריאן שורדת את הקרב, למרות שהצליחו לסיים את הסיפר שלה בצורה שלמה ועגולה, רק בכדי שנוכל לרדד אותה לכדי אישה בוכיה לאחר לילה אינטימי עם גבר שעכשיו עוזב אותה. ברון לא הורג את טיריון או ג'יימי, כי מעולם לא חשדנו שהוא יעשה זאת, וכי לכותבים אין שום מושג מה לעשות איתו עכשיו. סרסי לא הורגת את טיריון, שוב, למרות שהיא הרגע שלחה אחריו מתנקש, כי…?
סם שרד כי יש לו סדרת ספרים לכתוב.
טוב, ההתחלה והאמצע של סדרת ספרים לפחות.
הבעיה העיקרית שיש לי עם הטענה שלך
היא שאתה טוען שלמוות של כל הדמויות שהזכרת יש אפס השפעה על העלילה בלי שראית למה זה יכול לגרום בשתי הפרקים הקרובים.
ואפילו בלי לראות את הפרקים האלו, הטענה שלך פשוט לא נכונה, למוות של ג'ורה, של ראיגל, ושל מיסאנדיי, יש השפעה אדירה על העלילה.
אחד אחרי השני דאינריז מאבדת את הקרובים לה ביותר, אלו שהיו איתה מההתחלה, (ג'ורה וראיגל מעונה אחד, מיסאנדיי משלוש, בניגוד לואריז וטיריון שהגיעו רק בחמישית), וכל זה במקביל לכך שהיא איבדה את הצבאות שלה, ואת הלגיטימיות שלה לכס. דאינריז בדרך הבטוחה להפוך לmad queen ולמוות של הדמויות האלה יש חלק גדול בזה.
חוץ מזה שאם תנסה להשוות מוות של דמויות ראשיות כמו נד סטארק או החתונה האדומה למוות של דמויות משניות (גם אם חשובות) ולצפות לאותה השפעה על העלילה, תמיד תצא מאוכזב.
דנריז אכן בדרך הבטוחה להפוך לmad queen
וזה היה קורה עם ובלי המוות של כל הדמויות האלו.
על כן – אין להן השפעה על העלילה.
והחלטת את זה כי...
המוות שלהם השפיע עליה מאוד ו20 השניות שאחרי המוות של מיסאנדיי מבהירות את זה מעולה
ולמה זה?
(הרגשתי שצריך קצת יותר נימוק למה שכתבתי, למרות שאני כמעט בטוח שמישהו אמר את זה כבר לפניי)
מה שעשו לדנאריז בעונה הזו זה כנראה הפשע הכי גדול של הסדרה.
בכל העונות עד כה, הנראטיב לגבי דנאריז היה שהיא נלחמת כנגד כל הסיכויים כדי לא להפוך לmad queen. היא לא עמדה להיות חלק מהגלגל האכזרי של השליטים במשפחה שלה – היא עומדת לשבור אותו. זה היה חלק מהתמה הגדולה יותר של משחקי הכס, של אנשים שמצליחים להתעלות מעל לציפיות שנסיבות חייהם כפו עליהם: ג'ון סנואו הצליח להגיע לעמדת כח למרות היותו ממזר, טיריון לניסטר מצליח יחסית בחיים למרות היותו גמד, וכו'. כל הדמויות בסדרה הזו הם Cripples, Bastards, and Broken Things, ולמרות זאת הם יצליחו.
וזה באמת היה הסיפור שלה עד כה, ככה הדמות הזאת נבנתה, זו הייתה הכוונה המוצהרת של ג'ורג' מרטין ושל יוצרי הסדרה גם אחרי שהיא עזבה את הספרים. אבל בעונה 8 פתאום היוצרים של הסדרה הבינו שהם צריכים להעצים את הקונפליקט בין ג'ון לדנאריז, ולא היה להם איך לעשות את זה באופן אורגני, אז הם החליטו בן לילה להפוך את דנאריז למטורפת שהולכת במסלול בטוח לעבר הרס עצמי.
אז כן, דנראיז אכן עומדת להפוך לmad queen, אבל זה לא בגלל המוות של הדמויות, או כל דבר אחר שקרה לדמות שלה בעונה הזאת, כי אם הדמויות בסדרה אכן היו מושפעות מדברים שקרו להן בעבר, דנראיז הייתה מושפעת מהקשת הסיפורית שלה שהתחילה עוד בעונה הראשונה (שבמהלכה קרו לה כל הדברים שקורים לה בעונה הזאת כולל לאבד אנשים חשובים לה) ולא הייתה נכנסת לריב המטופש עם סנסה, ולא הייתה עושה החלטות פזיזות כמו בפרק הזה, ולא הייתה עושה עוד הרבה דברים שהם לגמרי out of character בשבילה.
היה שם תהליך
כבר בעונה הרביעית, במירין, דאינריז מראה שהיא יכולה להתעלם מכל היועצים ולתלות מישהו אם הוא מרגיז אותה.
מעבר לזה, כבר מהעונה הראשונה שוייסריז וכל האנשים מסביבה מדברים על כמה שכולם בווסטרוס מחכים לה, היא בונה ציפיות על כך שהיא תחזור וכולם ישתחוו לה. מהרגע שהיא מגיעה לווסטרוס ומגלה ששם לא כולם אוהבים אותה כמו בצד השני של הים ושהיא לא מנצחת באותה קלות היא מתחילה לאבד את זה. אז הגיוני שזה יקרה בעונה, כי היא הגיעה לווסטרוס רק בעונה השביעית, ולא הפסיקה לאבד את כל היתרונות שלה ולהפסיד לסרסיי פעם אחר פעם ולכן זה תהליך שהגיוני שיהיה מהיר מאוד.
מעבר לזה להגיד שזה הרס לה את הדמות נראית לי טענה מאוד מוזרה כלפי סדרה שכל מה שהיא עושה זה להציג דמויות עם צדדי אישיות שונים, טובים ורעים.
יש הבדל בין להתעלם מהיוצעים שלה לבין מה שהוא עושה בעונה הזאת
אם אני לא טועה, ההוצאה להורג במירין הייתה של בעלי העבדים, והקלאש בינה לבין היועצים שלה היה על עניין מוסרי ודמותי – מה המסר שנשלח לאנשי מירין אם דנריז הכובשת תוציא להורג חלק כל כך גדול מהאוכלוסייה.
כאן הקלאש הוא טקטי, ויש דיסוננס בכך שהיא מתעקשת לעשות דברים שלכולם ברור שיובילו אל סופה, והיא מתעקשת לא להבין ולעשות אותם בכל זאת. בסיקוונס במירין היה דיון מעניין שלכל הצדדים בו היו נקודות מעניינות להעלות, וכאן זה פשוט שהיא פועלת מתוך זעם ועצב, בלי להתחשב במציאות.
וזה שהיא מגיעה לווסטרוז ומגלה שהציפיות שלה לא תואמות את המציאות שם זה דווקא כר פורה מאד לקונפליקטים מעניינים, אבל האופן שבו היא מתמודדת איתם לא תואם בשום צורה את דפוס החשיבה שהיא הפגינה כשהיא כבשה את מירין או את כל שאר המקומות שהיא הגיעה אליהם עד כה.
ואם אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאכזבה שהיא חווה בווסטרוז היא גדולה ברמה שלא משתווה לאף אכזבה שהיא חוותה בעבר (במיוחד שאליה מתווסף הגילוי שהיא בעצם לא יורשת העצר החוקית כמו שהיא חשבה כל הזמן הזה), ושיוצרי הסדרה חופשיים לבחור איך היא מגיבה לסיטואציה הזאת ויכולים להתעלם מדפוסי הפעולה והחשיבה שלה עד כה ולהציג לנו צד חדש שלה – זה מה שהם בחרו? כזו תגובה שטחית, צפויה וחד מימדית? האם אני טועה בכך שאני מבקר את הסדרה על ההשטחה המאסיבית שהם עשו לדמות הזאת?
ספויילר לעונה הקודמת
…..
..
כשהיא שרפה את הבן של הטארלי זה גם היה טקטי? לא חושב. הוא סתם פגע לה בכבוד. וכתבתי כבר פה איפשהו, דאיניריז בסופו של דבר היא סתם ילדה בכיינית שקיבלה המון כוח שמעולם לא הגיע לה באמת, וזה הפך אותה לשיכורה
ההוצאה להורג במירין
הייתה של אחד העבדים שהרג איזה מאסטר או שניים וריסס גרפיטי שקורא להרוג את כולם, הוא התחנן על חייו וכל אלו שהיו מסביבה אמרו לה שמלך צריך לדעת גם לחמול (נשמע לי רמיזה עבה לאבא שלה) והיא בחרה להוציא אותו להורג למרות זאת, מול כל שאר העבדים, מה שגרם להתחזקות של בני ההרפיה. אם כבר מדברים על להתעלם מהם ולעשות דברים שיביאו לסופה, זה בדיוק זה.
בכל המקומות שהיא הגיעה אליהם לפני היו מאסטרים ועבדים, ולכן היה לה קל יחסית שהעבדים, שאותם היא שחררה, ילכו אחריה ויאהבו אותה, כשהיא הגיעה לווסטרוס, ששם הכל מורכב יותר ואנשים לא נולדים עבדים שמסרסים אותם ועושים בהם מה שרוצים, אנשים לא חיפשו מישהו שישחרר אותם, אלא הצטרפו אליה רק לפי אויב משותף. לכן דפוסי הפעולה שלה שונים, מה שהכי הגיוני שיקרה.
אתה חצי צודק:
זה באמת נעשה גרוע.
אני לפחות שלושת רבעי צודק. או ארבע חמישיות. או חמש שישיות
אני שוב אומר, זה נעשה גרוע מאוד (זה התחיל בעונה קודמת אבל באמצע העונה הם עשו מין סיבוב פרסה כזה אז כל מה שהם בנו התחרבן, אבל עדיין). אבל בתור מי שאהב לשנוא את דאיניריז אני לפחות לא שנאתי אותה כי היא דמות שכתובה גרוע, אלא פשוט כי חשבתי שהיא תינוקת ילדותית ובכיינית.
החל מבערך סוף עונה 1 היא בעיקר חושבת שהיא יותר טובה מכולם, אכזרית מאוד, ורואה את כל העולם כ"טובים ורעים". בגלל שבדרך כלל האנשים שהיא מתעללת בהם באכזריות הם באמת די רעים אולי אנשים לא שמו לב שהיא לא פחות אכזרית מהם. היא חולת שליטה בצורה מחפירה (כמו שרק ילד שלקחו לו את הצעצוע יכול להיות), היא עושה רק מה שהיא רוצה מתי שהיא רוצה (חוץ מהמקרים היחידים שהיועצים שמקיפים אותה מצליחים להניא אותה מזה, חבל שבשלב הזה כולם מתים), ומבחינתה אם אתה לא אוהב אתה אוייב.
היא התחילה עם אידיאלים טובים, אז מה. לא חסרים דיקטטורים שניסו לעשות טוב בעולם. כשהדבר שמנחה אותה הוא הרצון שיאהבו אותה ותו לא בסוף היא תעשה דברים נוראיים. אפילו אם באמת הדבר שמנחה אותה זה הרצון לשחרר את ווסטרוז הקיצוניות והפאנאטיות שלה לא יכולים להוביל לשום מקום מלבד לרצח עם.
לא התווכחתי עם זה שהכתיבה גרועה
אבל אי אפשר להגיד שזה בא משום מקום. זה ממש לא בא משום מקום, ואני בטוח שאני לא היחיד שחשב שהסדרה תיגמר כשהיא בתפקיד הנבל הרבה לפני הפרק הזה.
גם אני חשבתי ככה
אבל זה הרגיש כאילו דילגתי לפרק האחרון של ספר וויתרתי על חלק גדול מהתהליך בדרך.
אז אין בינינו וויכוח
(ל"ת)
כשהיא שחררה את אנשי מירין
הם לחמו בשבילה ואהבו אותה, כאן הם נכנעו וזה בדיוק מה שהיא אמרה לג'ון: שהיא צריכה שיפחדו ממנה. היא הבינה שלעולם לא יאהבו אותה כמוהו והיא חייבת לגרום להם לפחד ממנה ברמה כזאת שהם לעולם לא יחשבו עליו.
כשהפעמונים מצלצלים היא נעצרת, ואז רואה את ג'ון, ובשנייה מקבלת את ההחלטה לגרום לכל תושבי ווסטרוס לפחד ממנה, במה שהיא מקווה שיתגבר על האהבה שלהם אליו
הם מפחדים ממנה גם כך, זה בסדר
רחוב אחד היה מספיק בהחלט. לא צריך להיות היטלר כדי שיפחדו ממך.
ותגיד בכנות: יש טעם להתווכח איתך? נראה שמה שהסדרה לא תעשה – אתה תצדיק.
אני מניח שרחוב אחד היה מספיק
ופה כנראה נכנס זה שהם כבר הפכו אותה למשוגעת, שזה אמנם נרמז מעט, וגם הבנתי שזה מה שמרטין התכוון לעשות ממהתחלה, אבל זה מבוצע רע.
בקשר למשפט האחרון: אני באמת מתנצל שאני בניגוד לרוב הכותבים פה נהנה מהעונה הזו, עונה 7 לדעתי הייתה רעה מאוד והפרק הראשון של העונה הזו המשיך אותה, אבל משם אני באמת חושב שהסדרה, למרות הפגמים (ויש פגמים, הסצנה עם יורון וג'יימי הייתה טיפשית, הוויט ווקרס הם קו עלילה נוראי,וטיריון משגע אותי כבר שתי עונות), התהליכים שקורים מהר מידי בגלל ההחלטה המטופשת לעשות רק שישה פרקים (כמו למשל של שאני והחזרה של ג'יימי לרע), הלכה למקום טוב מאוד ולסיום הולם לרוב הדמויות, משימה קשה במיוחד בהתחשב בכמות הדברים שצריך לסגור.
אז היו דברים שהייתי עושה אחרת אבל בניגוד למה שעולה מהתגובות של הרוב פה, אני לא מנסה בכל פרק רק למצוא כמה הוא לא הגיוני והורס את הספרים ובלה בלה בלה, אלא פשוט מנסה להבין למה שהדברים שאנשים מעלים יקרו, ולרוב אני מצליח למצוא פתרונות שאולי לא הכי הגיוניים, אבל אפשריים, ונהנה מעונה הזו שהיא אולי לא הגדולה ביותר בסדרה, אבל מספיק קרובה למה שאפשר להוציא משישה פרקים אחרונים.
מקבל.
ובהקשר למה שכתבת: למה, באמת? אם אתם צריכים לסגור סיפור ארוך, אז למה למהר? שתי עונות של עשרה פרקים במקום עונות מקוצרות היו יכולות לתרום המון לפיתוח הדמויות שלא קיבלנו.
מסכים במאה אחוז
אבל כמו שכבר אמרו רבים לפניי: נראה שליוצרים, לשחקנים, ולכל שאר המעורבים דיי נמאס מהסדרה והם מנסים לסגור אותה מהר, ולכן הרבה מסגירות המעגל שקרו בעונה הזו, היו הגיוניות, אבל קרו מהר מדי.
בכלל בפרק האחרון בכלל הרגיש שנמאס לכותבים, והסגירה הנוראה של ג'יימי, הסצינת מוות המיותרת של יורון (האחת עם ג'יימי, אם הוא היה מת בספינה זה היה סבבה) והעלילה שהייתה חלשה באופן כללי, דיי מוכיחות את זה.
וגם
כבר בעונה הראשונה, שהיא שורפת את מירי מאז דור ומדברת על איך שהיא תהנה לשמוע אותה צורחת והשרפה בחיים בעונות הבאות של עוד כמה אנשים, הסדרה בונה את השימוש שלה בשרפת אנשים חיים אם הם מתנגדים לה (כמו אבא שלה)
מסכימה עם הרוב, למעט כמה דברים-
המוות של רייגאל-
נכון. פשוט לקחו חץ וקשת והגדילו אותו פי 7 או אולי יותר. זה הגדיל את עוצמת וחוזק הפגיעה, את החוזק של החץ ואת מידת ההרס של הפגיעה שלו וכמובן את הטווח.
אז כן. החץ החדש, הגדול, החזק ומשופר יכול להוריד דרקון.
דרוגון קיבל את החץ בבסיס הכנף/ צד הגוף. בהחלט כואב, בהחלט מוציא מאיזון- אבל לא קטלני.
רייגאל קיבל בין היתר חץ בחזה וחץ בצוואר- אלו פגיעות קלטניות.
לכן- רייגאל מת ודרוגון לא.
כל עוד לא ידוע מה קורה בין ג'ון שלג לדאינריז, המוות של רייגל אכן מיותר.
לדעתי המטרה היא לא רק כדי לפגוע בדאינריז ולהחליש אותה, אלא לפגוע גם בג'ון.
הוא אמנם הדרקון והילד שלה אבל ג'ון הוא הרוכב שלו- לכל דרקון יכול להיות יותר מרוכב אחד אבל לכל רוכב יהיה דרקון אחד.
ג'ון בעצם איבד את הדרקון "שלו". ונטש את זאב הבלהות שלו.
גם פגיעה כטארגריין וגם פגיעה כסטארק.
ארייה וגנדרי-
השהות הקודמת שלהם ביחד נמשכה כמעט כשנה. אולי זה חוכמה בדיעבד, אבל אפשר לראות שיש שם משהו-
מהרגע שגנדרי מודיע לה שהוא יודע שהיא בת ומגלה שהיא ליידי- הוא מושך לה בצמות והיא מרביצה לו בתגובה. היא הרבה אריה יותר קרובה וידידותית איתו מאשר עם האחרים ומגיבה על המעשים שלו ואליו בצורה יותר חזקה מאשר לאלו של האחרים:
כשפשטידה נפרד ממנה- היא קיבלה את זה בהבנה.
כשהוא אמר לה שבעלת הפונדק 'קנתה' אותו- היא היתה מאוד סבבה עם זה
לעומת זאת
כשגנדרי הודיע שהוא מצטרף לאחווה- היא ממש נפגעה ממנו.
כמליסנדרה 'קנתה' אותו- היא כמעט ותקפה את כולם בניסיון למנוע את זה.
המפגש המחודש מתרחש אגב אחרי 8-9 שנים.
מהרגע הראשון שלו, אפשר לראות בצורה מאוד ברורה, שארייה מוצאת חן בעיני גנדרי-
הוא פשוט היה מוקסם ממנה.
אה ויורון הוא במידה מסויימת, הבובה של סרסיי.
למרות שלדעתי הוא חושב שהוא משחק בה, אבל היא משחקת בו ומושכת לו יפה יפה בחוטים.
בקשר לדרקון
דאינריז הייתה בדרך הביתה ולא ממש חשבה על האפשרות שיעשו להם מארב. הצי (שלא היה כזה גדול) התחבא בין הסלעים שמסביב לדרגונסטון ותקף אותם מהצד (זאת גם הסיבה שהם לא יכלו לירות על הדרקון שעליו היא רכבה כי השני חסם להם את הזווית) הגיוני שהם, שמחכים לה, יראו אותה, והיא, שמפליגה למקום שלא מצפה לכך שיתקיפו אותה באזור הזה, לא תשים לב אליהם. בהתחלה שהדרקונים עפו לאט ובלי לשים לב אליהם, היה קל יותר לפגוע מאשר שהדרקון אף מהר ומתמרן. שני החיצים הראשונים היו במקומות פוצעים, אבל שאפשר לשרוד אותם, השלישי לא.
אבל זה לא הגיוני
היא באויר, איך הסלעים מסתירים לה אותם? ולמה שתשכח מקיומו של הצי, היא צריכה להיות ממש טיפשה כדי לשכוח מאחד מהכוחות הכי משמעותיים של האויב. מה גם שזו לא רק דני, יש לה גם יועצים שאמורים להזכיר לה בדיוק דברים כאלו. כל הקיום של המהלך הזה דורש מאיתנו להניח שדמויות שהוצגו בעבר כאינטלגנטיות הפכו לטיפשות.
עוד פעם
אין לה או ליועצים סיבה לצפות שהצי יהיה בדרגונסטון כי מבחינתם הם יחכו להם בקינגס לאנגדינג (שלום סרסיי אמורה לצפות שהם יגיעו).
סלעים בגובה כזה יכולים להסתיר 8 ספינות, בעיקר בזמן שאף אחד לא מחפש אותם ומצפה להם ושהם נמצאות מהצד של המפליגים והדרקונים ולא מולם …
אני לא מסכימה
זה לא ממש מסתדר וזה דורש די הרבה הנחות. אז לכל הפחות הייתי רוצה התייחסות לזה בתוך הסדרה. באמת, לתת לדני להתסתובב בים בלי דאגה זה מוזר. אני ממש התעצבנתי בסצנה הזאת כי לא הבנתי איך כולם מתעלמים מהצי.
בגדול אני כרגע מרגישה שאני יותר חכמה מהדמויות, במקום להיפך, וזה מבאס, כי זה ממש לא היה ככה בעבר. זה גם ממש מסיח את הדעת ומונע ממני לשקוע בצפייה.
משהו יפה שהפרק הזה עושה
נכון, יש כאן לא מעט נקודות מבאסות ורעות שנמשכות גם בפרק הרביעי בעונה האחרונה של משחקי הכס.
אבל יש משהו בפרק הזה שגם אם לא נעשה בצורה הכי ברורה או הגיונית, מאוד משמח שהוא נעשה מלכתחילה.
חזרנו לבתים. חזרנו ללאניסטר, חזרנו לסטארק, חזרנו לטארגריין. חזרנו לימים בהם ליועצים יש ידע, עוצמה והשפעה מתחת לפני השטח. ואריז נעלם לכמעט 2 עונות ופתאום הוא אולי הדמות הכי חשובה בסדרה (וזה די הגיוני אם נזכור כמה מרגלים יש לאיש). אז נכון שזה לא נעשה בדרך החכמה או ההגיונית ביותר, אבל כמה טוב שזה נעשה. כמה טוב שחזרנו לבתים, ליועצים ולמשחקים שהרכיבו את משחקי הכס בעונותיה הראשונות ורק נקווה שמאחורי המהלך ההזוי של ג'יימי בסוף הפרק עומד משהו גדול ומספק.
לא מצפה ל PC, מצפה סה"כ לכתיבה טובה
קודם כל, הטיעון של “מתרחש בימי הביניים” לא מחזיק. זאת לא סדרה היסטורית, אנחנו מתעסקים פה עם דרקונים וזומבים למען השם. זה לא מתרחש בשום “תקופה”, אלא בעולם פנטזיה שמרטין יצר. אפשר בהחלט להגיד שהוא בהשראת תקופה היסטורית או שואב ממנה אלמנטים, אבל אי אפשר לתרץ / להצדיק אלמנטים ודברים שקורים בסדרה עם “זה הגיוני כי זה בימי הביניים”. זה לא.
אני לא מצפה מווסטרוס לפתח את 'מי טו' או 'בלאק לייבס מאטר'. לא התעצבנתי מהמוות של מיסאנדיי כי היא דמות שחורה או כי רואים אותה באזיקים. התעצבנתי כי מבחינתי זה היה גרוע נטו מבחינה תסריטאית ונרטיבית ולא שירת שום דבר. זה היה צפוי שהיא תמות עוד מפרק 2, אבל הדרך הזאת הרגישה עצלנית.
טיריון היה פעם דמות שציפיתי כל הזמן לסצינות שלו ובסוף הפרק האחרון אני נשבע שקצת רציתי שסרסיי פשוט תירה בו חצים וזהו (אבל לא, היא לא עשתה לו כלום פעם שניה למרות ששלחה עליו מתנקש. ואפרופו, גם כל הקטע עם ברון דבילי). לפני הקרב דאני אומרת לו לחכות בקברים כי צריך להגן על המוח ההו-כה חכם שלו, אבל כל העונה הזאת הוא רק עושה טעות מטופשת אחרי טעות מטופשת. למה היא עדיין מקשיבה לו בכלל?
בריאן היא אחת הדמויות האהובות עלי בסדרה והפרק הזה פשוט ביזה אותה. הרומן שלה עם ג'יימי ממש חמוד, ולמרות שהיה אפשר להשאיר את זה לא-פיזי, אין לי ממש בעיה עם עצם העובדה שהם שוכבים. הבעיה היא כל המסביב. הנסיבות שהובילו לרגע הזה היו מטופשות, ועד שזה קורה היה אפשר להתעכב על זה קצת. להראות את המבוכה שלהם, איך ג'יימי מסתדר עם היד וכו'. לסדרה תמיד היה זמן להתעכב על עירום וסקס עם זונות אקראיות אבל עד שמגיעה סצינה שיכלה להיות יותר מעוד סצינות סקס פשוט מדלגים עליה. ועוד אחר כך היא מתייפחת מולו. באיזה קטע?!
אין לי בעיה עם דמויות נשיות חזקות, זה מבורך. אבל לפעמים הן יכולות גם להיות סתם נשים. וכשהכתיבה שלהן לא נאמנה לדמות, זה צורם ומורגש. וכשהחוזקות והחולשות האלה תמיד מתקשרות למיניות שלהן, זה מטומטם. תארו לכם שאריה הייתה אומרת לגנדרי “בחיים לא הייתי מצליחה לחסל את מלך הלילה אם לא היינו שוכבים קודם”.
בקיצור, הבעיה היא לא ש“משחקי הכס” היא לא פוליטיקלי קורקט, אלא שהתסריט שלה בעונה הזאת (ובחלק מהקודמות) נראה כאילו נכתב ע'י נערים חרמנים בני 14, או לחלופין קופים שמרביצים למקלדת. זאת כתיבה מטומטמת ועצלנית שלא ציפיתי לראות באחת הסדרות המוערכות ביותר של המאה הזאת. לא נעים להגיד, אבל קצת בא לי שהסדרה תגמר כבר ותגאל אותנו מהייסורים האלה.
אחד הפרקים הטובים ביותר
לא, האמת זבל. וזה כל מה שאני מוכן להשקיע.
שכחתי דבר נוסף בקשר לבראן
הוא עדיין לא סיפר לאף אחד שג'יימי דחף אותו.
וג'יימי כבר עזב את ווינטרפל…
אין לא סיבה לעשות את זה
גם ככה כבר לא אכפת לו משום דבר והוא בטח שמח על זה כי בזכות זה הוא הפך לכוכב להגיע עד לשם ובלה בלה.
עורב*
(ל"ת)
ממש לא סגור על איך אני מרגיש
עד עכשיו הייתי עם הסדרה והגנתי עליה, כי לא חשבתי שהיו דברים שבאמת הרסו את הנרטיב או את הדמויות. אני לא חושב ש"התסריטאים גרועים" או ש"הסדרה איבדה את הכיוון" – שלושת הפרקים הראשונים היו מבחינתי כמה מהפרקים הטובים ביותר בתולדות הסדרה, ואני גם מאלה שמאוד אהבו את הקרב על ווינטרפל (הטלוויזיה שלי לא הייתה חשוכה, משום מה. היה מוזר לקרוא את כל התלונות בבוקר שאחרי), אבל פרק 4 כבר מתחיל לערער אותי מבחינת ההערכה שלי לסדרה והכיוון שאליו היא הולכת.
הפרק הזה הרגיש כמו ניסיון חיוור לחזור לשורשים של הסדרה, אבל סצנה אחרי סצנה הם יורים לעצמם ברגל איכשהו, וזה ממש מבאס. אני רוצה להמשיך להגן על הסדרה, כי סך הכל נהניתי מהפרק, אבל נהיה יותר ויותר קשה לסספנד דברים ולהעריך דמויות שפעם באמת הערצתי.
אז מצד אחד, היו דברים מאוד לא נחוצים או חכמים. המוות של ראיגאל, הניסיונות העיקשים של טיריון לדבר אל הלב של סרסיי, הדרך בה סאנסה חשפה סוד שבדיוק נשבעה לאחיה שלא תגלה או המעבר הדרסטי מדי של דאינריז לשיגעון. אני לא מסכים עם ההחלטות האלה, ולדעתי הן היו טיפשיות.
אבל מצד שני, אני מרגיש שהריאקציות לפרק קצת מוגזמות בנושאים אחרים. השיחה של האונד וסאנסה לא הרגישה לי לא במקום, ודווקא לקחתי את מילותיה של סאנסה כדברי העצמה; השיחות בין וואריז וטיריון מעלות כמה שאלות מוסריות לגיטימיות ומעניינות בפני עצמן בקונטקסט של הנרטיב; שיא מערכת היחסים בין ג'יימי ובריאן היה הגיוני ואמין, גם אם כואב, וכדומה.
יש לי תלונות, ויש לי השגות, אבל בסך הכל אני חושב שאנשים נוטים ללכת רחוק מדי עם הביקורת. אנשים מקללים את הכותבים ואומרים שהסדרה הפכה לאשפה – סלחו לי, אבל היו פגמים וטעויות בסדרה גם לפני עונות 5-8 ואנחנו עדיין מאוד אהבנו אותה.
אני לא טוען שיש לגיטימציה להחלטות הטיפשיות שנעשו עם העלילה בפרק הזה, אבל אני חושב שצריך לצלוב את הסדרה או את הכותבים. מי יודע, אולי זה יתפתח למשהו מעניין. הסדרה הזו כבר הפתיעה אותי בעבר. לפעמים אני בסדר עם הקרבת חלק מההיגיון בשביל העצמת הנרטיב, ואני עוד אופטימי לגבי הפוטנציאל של הסדרה לספק סיום הולם להפקת הענק הזו. אני רוצה להאמין שההשקעה הזאת לא תתבזבז, ויש לי סיבות להאמין בכך.
למרות זאת, בשלב הזה כבר קצת חבל לי ששלושת הפרקים הראשונים הם לא אלה שחתמו את הסדרה. אולי באמת היינו צריכים לפרוש בשיא.
אבל אני *לא* חושב שצריך לצלוב את הסדרה או את הכותבים
להגיד שכן קצת מבטל את כל המסה שכתבתי. אופס.
תובנות מ-Imdb
הפרק הזה קיבל את הציון הכי נמוך שפרק קיבל בסדרה – 6.3. שני המקומות אחריו: הפרק הראשון והשלישי של העונה הזו, ששניהם קיבלו 8.3, שזה הבדל די עצום. אגב, עד העונה הזאת לפרק עם הציון הכי נמוך היה 8.5. למה הפרק הזה קיבל ציון כזה גרוע? לא יודע. אולי חלק מזה בגלל התסכול מהפרק הקודם, או מהעונה בכללי, או שאנשים באמת חשבו שהוא כזה גרוע. בכל מקרה, למרות שאני חושב שלפרק מגיע יותר, זה משמח אותי. כי זה אומר שאנשים שמו לב לירידה באיכות בעונות האחרונות ולא ממשיכים להעריץ אותה בעיוורון כמו שהיה עד עכשיו (הממוצע של ציון הפרקים של עונה 7 הנוראית עומד על 9.2 שזה הרבה יותר מדי). עכשיו כשאנשים שמו לב לירידה באיכות, ומעריכים את הסדרה פחות, זה הופך אותה לקצת פחות אוברייטד, שזה תמיד מבורך. אני שונא דברים שהם אוברייטד.
לדעתי
זו תגובת שרשרת מהפרק הקודם.
אני ממש לא חושב שהפרק הרביעי היה כל כך גרוע, רחוק מאוד מלהיות הכי גרוע בסדרה, אבל הפרק הקודם כנראה פתח הרבה עיניים וגרם להרבה אנשים לאבד את האמונה בסדרה מרוב שזה היה מאכזב. התסכול הזה גם מגדיל את הקטנוניות והזכוכית מגדלת שבה דברים נמדדיים עכשיו, מעין אמירה הפוכה של ״למרות הפאקים, השלם גדול מסך חלקיו״ (משהו בסגנון ״למרות הדברים הטובים, השלם גרוע״).
מאז עונה 5 זה מתבשל, אבל כנראה שתמיד היו מספיק דברים טובים שיכפו על זה. אני אישית חוויתי את המשבר הזה באמצע העונה שעברה, כשהם הכריזו על התוכנית לצאת מעבר לחומה. מאז הבנתי שהמלך הוא עירום וגם הציפיות שלי ירדו בהתאם.
מה אני אגיד, חבל שהפטיש הזה נחת כשאנחנו שני פרקים לפני הסוף, כי למרות המגרעות, לא מגיע לסדרה הבסך הכל נהדרת (ובתחילתה מצויינת) סיום עגום כזה.
אם הפרק הנוכחי היה מגיע לפני פרק 3
הוא היה מקבל בדיוק אותם ציונים שקיבלו פרקים 1 ו2. זאת נטו תגובה לפרק הקודם.
השוט האחרון של הסדרה:
אחרי שדאינריס ניצחה בקרב על ווסטרוז, היא מתיישבת על כס הברזל. אחד מנתיניה של דאינריס מראה לה שהם תפסו את סרסיי וכמה מהאנשים שלה ושואלים את דאינריס מה לעשות איתם. המצלמה מתקרבת אל דאינריס לאט לאט, כשיש לה מבט מטורף בעיניים. המצלמה ממשיכה לנוע באיטיות עד שהיא נעצרת כשרואים רק את הפנים שלה. היא לוקחת נשימה, ואומרת: "Burn them all". רואים אש משתקפת באישונים שלה, והיא מעלה חיוך קטנטן.
הסוף.
גם אני רוצה!
סצינה אחרונה:
המצלמה מרחפת מעל מעלה המלך, לאחר קרב עקוב מדם בין כל היורשים לכתר. גופות בכל מקום. דמות אחת שאנחנו מכירים מחוצה מתחת לעמוד, לאחרת אין ראש. על ההריסות של מה שהיו פעם כמה מבנים שוכבת גופה ענקית של דרקון.
אנחנו ממשיכים לרחף בטייק רציף, לבסוף מגיעים אל המצודה האדומה. המצלמה נעצרת בשוט רחב מול כס הברזל. מאחורי אחד העמודים מגיח בראן על הכסא שלו.
“זה נגמר. כולם מתים. אתה יכול לצאת עכשיו ולתפוס את מקומך.”
עוקבים אחר זוג רגליים גדולות שמתקדמות לכס הברזל ומתיישבות אליו.
בראן: “הנבואה התגשמה. יחי המלך.”
המצלמה עולה מהרגליים לאט לאט, עד שנעצרת על פנים מוכרות, עם מבט נאיבי ומחוייך.
“הודור.”
קאט לשחור. קרדיטים.
ואו, העונה הזאת היא מופת של התפרקות מנכסים
בחיי, כל מה שהם בנו במשך חמש עונות הם הצליחו לחרב בחמישה פרקים
עונה שתופסת בצורה מושלמת את רוח התקופה:
הכל מטומטם.
היום ראיתי את הסרט החדש של הנוקמים
ובמשך 3 שעות מייגעות – ההודעה הזו שלך זה הדבר היחיד שחשבתי עליו.
פספסתי משהו שאתה מדבר ספציפית על חמש עונות ולא על שבע?
(ל"ת)
מהשישית זה לא ממש זה,
אבל לא הכשלון המוחלט של העונה הזו.
כקורא ספרים הצפייה שלי בסדרה אף פעם לא היתה הכי אובייקטיבית
המשכתי לראות משלל סיבות(סקרנות, הקונצנזוס, הדברים הכן מוצלחים שהיו בה לאורך הריצה), אבל את הירידה המשמעותית ברמה אפשר היה להרגיש בסביבות עונה 5. אז לרוב האנשים לא ממש שינה שהסדרה מאבדת מהאופי שלה(לפי ציוניי פרקים כאלה ואחרים) אבל עכשיו כשהסדרה צריכה להוביל לאיזשהו קתרזיס/ים ומפשלת פעם אחר פעם אנשים מתחילים להתהפך עליה.
לי נראה(כפי שכבר ציינו במספר מקומות) שבעונות האחרונות היוצרים פשוט מתים לסיים עם כל העסק הזה ויודעים שגם אם הם יכתבו על טייס אוטומטי זה לא בדיוק ישנה את מידת ההצלחה שהם חייבים(ומספקים) לחליפות. אפשר לראות את חוסר ההנאה וההתלהבות שלהם מהיצירה בקטעי מאחורי הקלעים שמשודרים אחרי כל פרק. כהשוואה אפשר לראות את קטעי מאחורי הפרקים של Barry(גם HBO) ולראות איך מדברים יוצרי סידרה שמחוברים ליצירה שלהם ונהנים לעבוד עליה. בעצם מספיק לצפות בפרק של הסדרה בשביל לראות את זה.
לא מבין למה אנשים מופתעים
במשך 7 עונות (5 טובות, אחת בינונית, ואחת רעה) פתחו לנו אלף דלתות, בנו לנו פה אין ספור עלילות מקבילות, ודמויות, וסיטואציות, ותרחישים – ואז החליטו שעונה 8 תהיה רק 6 פרקים בלבד, והיא תהיה העונה האחרונה.
עכשיו,
ברצינות אני שואל אותכם: היה אפשר לגמור דברים בתוך 6 פרקים *אחרת* ממה שזה נעשה בפועל?
מי שמחפש הגיון תסריטאי ותהליכים נורמליים (פסיכולוגית וגיאוגרפית) – צריך להבין שבשביל דברים שכאלו היה צריך לפחות עוד 2 עונות מלאות, של עשר פרקים כל אחת.
לפחות!
מי שרוצה "לסגור" סדרה כזו ויקום כזה ענק, בתוך 6 פרקים, בבת אחת: היה צריך להבין (ואני מאמין שכולנו בסתר ליבנו ראינו את זה בא) שרק ככה אפשר היה לגמור את העניין…
רק ככה.
לא היתה דרך אחרת ולא היתה יכולה להיות דרך אחרת.
הכוח המניע מאחורי הסדרה בעונה הזו הוא החיפזון.
לא ההגיון.
כן, לפחות אפשר היה לסגור את הדברים העיקריים בצורה הרבה יותר טובה
(ל"ת)
לא רק שאפשר
אני בטוח שבחודשים הקרובים נקבל סרטונים ערוכים היטב לגבי אפשרויות התיקון.
אני לא מוכן לתת הנחות
מדובר על HBO. שכבר עשרות שנים מלווה אותנו בסדרות איכות מורכבות ונפלאות.
כאן אנחנו זוכים לסגירת קצוות ברמה הכי נמוכה שאפשר.
אם היה מדובר על חברה אחרת ניחא אבל ברגע שאנחנו מדברים על HBO מבחינתי זה כשל אדיר.
במיוחד שכבר ב-IMDB צצו להם 3 ספין אוף לסדרה. מה לעזאזל?…