אם יש משהו שיש להעריך בקולנוען – ובאנשים, בכלל – זה היכולת לתמצת. למה לספר סיפור במאה מילים כשאפשר להשתמש בעשר? אני אדם עסוק ואין לי את כל היום, אדון טרנטינו, אז אם תוכל לשחרר את ג׳אנגו משלשלאותיו בפחות מ-165 דקות, אעריך את זה מאוד.
אחד הסרטים הטובים ביותר שיצאו השנה אורך רבע שעה. שמו הוא "The Good Time Girls", הוא פרויקט הביכורים של קורטני הופמן, ואתם יכולים לראות אותו כאן, בחינם, באינטרנט.
קורטני הופמן היא מעצבת תלבושות עם רזומה מרשים – מאחוריה קרדיטים כמו "בייבי דרייבר", "קפטן פנטסטיק", וגם שני סרטיו האחרונים של קוונטין טרנטינו – "שמונת השנואים" ו"ג'אנגו ללא מעצורים" (וההשפעה שלו על הסרט די ניכרת). יום אחד, לדבריה, היא החליטה שמעכשיו היא רוצה גם לספר סיפורים כבימאית, ולא רק כמעצבת. התוצאה יצאה כל כך טוב שאני קצת מפחד לדבר עליה בקול רם, פשוט כדי שלא להעלות לכם את הציפיות יותר מדי. ובכלל, "The Good Time Girls" הוא מסוג הסרטים שההנאה שלהם עולה ככל שהצופה יודע עליהם פחות. אז כמה דברים בסיסיים – זה מערבון. מככבת בו לורה דרן (שכשמאחוריה אמי על ההופעה המצוינת שלה בסדרה ״שקרים קטנים גדולים״ ותפקיד ב״מלחמת הכוכבים: אחרוני הג׳דיי״, כך שאפשר לומר ש-2017 התייחסה אליה מצוין) והכי חשוב – אם אתם מסוג האנשים שלא עפים על אלימות ו/או סקס בקולנוע שלכם, מומלץ להשקיע את 15 הדקות הבאות במשהו אחר.
קצר או ארוך, הסרט הזה פשוט פנטסטי בעיני. אולי זה ספציפית אני, עם השריטה שלי לקולנוע פמיניסטי, מערבונים מודרניים ושחקניות אופי שנולדו לפני מלחמת ששת הימים, אבל קורטני הופמן, בבכורה שלה כבמאית, מראה כאן שליטה במדיום שבמאים מסוימים לא מראים גם בזמן הרצה ארוך פי 8 ותקציב הפקה גדול פי 15 ממה שהיה לה. לורה דרן שחקנית נפלאה, אבל אומר זאת כך – אם הייתי צריך לחשוב על מי שתצטרך לשחק את קלינט איסטווד ממין נקבה, היא לא הייתה הבחירה הראשונה שלי. כל זה נעלם בערך חצי דקה לתוך הסרט – דרן יוצרת, עם מעט מאוד חומר לעבוד איתו, דמות מעוררת יראה, הזדהות ודחייה, שאני אישית רק רוצה לראות ממנה עוד.
גם הקאסט המשני יותר עושה עבודה מוצלחת – בין השאר, אפשר למצוא את גארט דילהאנט (שברי המזל שבינינו זוכרים מ״לגדל את הופ״ המקסימה) בתפקיד נאלח וסקסי כאחד, אליה שאווקט (״משפחה בהפרעה״, ״חדר מנוחה״ ותפקיד אורח די משונה ב״ברוד סיטי״) שאחראית לרגע החולני – והמספק – ביותר בסרט. הדיאלוגים בסרט לעיתים נופלים לרמת סרטי סטיבן סיגל, אבל צוות השחקנים מצליח לגרום להם להחליק יחסית בקלות.
בחודש שעבר נודע שהופמן עתידה לביים סרט מלא המבוסס על “The Good Time Girls״. לא ידוע עדיין אם דרן תוביל את הקאסט גם הפעם, אבל דבר אחד אני יודע – ״The Good Time Girls״, בקצת יותר מרבע שעה, עשה מה שרוב הסרטים שיצאו בשנים האחרונות לא עשו בשעתיים ורבע, וגרם לי לרצות לראות את הסרט הבא של התותחית שעשתה אותו כבר אתמול. זה הסרט הנכון בזמן הנכון, והוא זמין לצפייה באיכות מצוינת, גם כשעומדים בפקק באיילון.
אליה שאווקט
שחקנית מעולה, וחשוב לציין את הסדרה שהיא מככבת בה, אחת הטובות על המסך בשנתיים האחרונות: משלחת חיפוש (Search Party). העונה הראשונה פשוט מושלמת, ושונה מרוב מה שקיים בטלויזיה (וגם עליה עדיף לדעת כמה שפחות לפני שצופים בה).
את הסדרה החדשה לא ראיתי, אבל אהבתי אותה לצידה של אלן פייג' ב-Whip it
(ל"ת)
אני מאוד נהנית מהפריחה המחודשת
בקריירה של לורה דרן. חייבת לציין חוץ מסטאר וורס ו-Big Little Lies את התפקיד קורע הלב שלה ב-Wild מלפני כמה שנים.
זה היה הסרט הראשון שראיתי איתה אחרי זמן רב שהיא נעלמה לי מהרדאר, ומאז אני לא מפסיקה לראות אותה ולהנות ממנה.
במקרה צפיתי אתמול ב"הבית הלבן" בפרק שהשתתפה בו
משם אני "מכירה" אותה (דינוזאורים לא מעניינים אותי).
הופיעה גם בתפקיד בטווין פיקס 2017
(ל"ת)
למה מרכאות כפולות אבל? למה "מסווה פמיניסטי"?
"The Good Time Girls" הוא סיפור על נשים שמסופר על ידי אישה. רוב הצוות – הבמאית/תסריטאית, הצלמת, העורכת, המלהקות, מעצבת ההפקה, מעצבת התלבושות, צוות השחקניות (למעט ארבעה גברים) הינן נשים. מה עוד, בעיניך, הופך סרט לפמיניסטי?
אמירה רלוונטית
עצם הקיום של נשים על הסט ובתסריט לא אוטומטית הופך סרט לפמיניסטי – וטוב שכך. לא הכל פוליטי, יכול להתקיים סתם סרט שעוסק באישה ומסופר ע"י אישה ועל הסט שלו מועסקות נשים והוא לא עוסק בשוויון מגדרי.
והרי זה שוויון מגדרי אמיתי, לא? אף אחד לא מרדד את "דנקרק", למשל, לכדי "סרט על זכויות גברים/גבריות" או משהו כזה – זה סתם סרט שהיוצר שלו וכל הדמויות שבו הן גברים. אני חושב שלנשים מגיע את אותו יחס. לא הכל צריך להיות מוצמד לתווית פוליטית, דברים יכולים פשוט להתקיים בפני עצמם.
בהתחשב בעובדה שכמו שציינו כאן למטה, מדובר בחיקוי סגנוני בוטה של טרנטינו
איפה ה"נקודת המבט הנשית" באה לידי ביטוי? איפה הצוות הנשי (שאתה טוען שעצם קיומו יוצר "הבדל נוכח") עושה דברים שלא ראית בעלי מקצוע גברים עושים?
וגם, אפשר לדעת איפה הפמיניזם בסרט שבו נשים רוצחות גברים כאקט של נקמה? האם זה משהו שפמיניזם תומך בו עכשיו? האם האלימות הזאת היא שהופכת את הסרט הזה ל"סרט הנכון בזמן הנכון"?
בגלל שבדיונים האלה קל להוציא את הדברים מהקשרם: אני לא טוען שמי שעבדה על הסרט הזה לא עשתה עבודה טובה, אני פשוט לא מבין איפה היחוד ואיך אתה מסיק שהיחוד הזה נובע מהיותן נשים. אני גם לא טוען שאי אפשר לעשות סרטי נקמה אלימים בכיכובן של נשים, אני פשוט לא מבין למה להצמיד לזה תווית אקטיביסטית.
יש הבדל בין הפקה נשית לסרט פמיניסטי
אני לא מצאתי בו מסר פמיניסטי.
לדעתי זה כשלעצמו זה פמיניזם.
(ל"ת)
טרמינולוגיה כנראה
סרט פמיניסטי הוא (לעניות דעתי) סרט על התנועה/מגמה הפוליטית של הפמיניזם – אני מצליח לחשוב על "מולאן" (עקיף עדין), "קרב המינים" (עקיף גס) או "סופרג'יסטיות" (ישיר) – כולם על המאבק הפמינסטי (בסדר, מולאן קצת גבולי כאן); סרט שנעשה ע"י נשים בלבד [ד"א, אין בבחירה כזאת משהו שובינסטי באותה מידה? ברור לי שלא מדובר בבעיה גורפת של הדרת גברים, או שטות מהסוג הזה – אבל ברמה האתית מדובר בהתנהגות פסולה לא פחות מהדרת נשים; אולי אפילו יותר, כי יש תחומים בהם יש לוותר על הרבה יותר חופש בחירה כדי לממש הדרה שכזאת], הוא אולי סרט שאופשר ע"י הפמיניזם, אבל איננו נושא מסר פמיניסטי (מעבר לזה המובן מאליו שנשים הן גם יצורים אנושיים, אני משער).
אמנם "סלמה" או "לידתה של אומה" הם סרטים על המאבק בגזענות הממסדית בארה"ב (שבוצעו באופן המאופשר ע"י אותו המאבק), אבל אני משער שאתה לא תגיד את זה על כל סרט של מידאה, למרות שעקרונית הם גם אופשרו ע"י אותו מאבק פוליטי.
מעט אוף-טופיק, ובכל זאת: אני מרגיש שהניסיון ל-PC בהוליווד קצת פוגע כיום בסרטים – מהנאום המגוחך של ג'ון סנואו לגבי נשים לוחמות [סוג של הוליווד] (התוכן היה תקין, הניסוח שייך לנאום בקולג' אמריקאי כיום), סטאר-וורז החדש שמבחין בין טוב, חזק וחכם לרע, שביר ואויל לפי מין הדמות (אני לא חושב שהוצגה דמות חדשה גברית וחיובית אחת כל הסרט, תקנו אותי אם אני טועה), מכסחות-השדים, וזה מה שעולה לי כרגע. יש כמובן שפע של דוגמאות חיוביות ("תור" האחרון), אבל זה נראית כמו נטייה שלילית שמתפתחת שם.
שתי נקודות:
1. הפקת הסרט אינה נשית לחלוטין. אמנם נראה שברוב התפקידים ובכל תפקידי המפתח החזיקו נשים, אבל בקרדיטים בהחלט אפשר לשים לב לכמה שמות של גברים. לא היתה פה הדרת גברים גורפת, אבל העדפת נשים בהחלט כן (ובעיניי, למען הסר ספק, אין בזה שום רע).
2. בהחלט ייתכן שמכסחות השדים הוא תוצאה של "הנסיון ל-PC בהוליווד", אבל באמת שנהניתי ממנו כפי שהוא ולא הרגשתי שהוא נושא מסר פוליטי או אקטיביסטי במובהק. לתחושתי, הנשים בו באותה המידה יכלו להיות גברים, כלומר המין או המגדר שלהן לא היה אישו מרכזי בסרט.
לא הייתי קורא לשום דבר שרואים בסרט הזה "סקס"
בלי קשר, לא הייתי אומר שיש כאן משהו שעומד בפני עצמו, זה בבירור ה-10 דקות הראשונות של סרט באורך מלא שיש לו פונטציאל להיות די טוב. נראה שיש לו מחלה של דברת יתר, בערך 70% מהטקסט ב-15 דקות האלו הוא מיותר לחלוטין, אבל העריכה טובה מספיק והדמות הראשית מעניינת מספיק בכדי שארצה לראות לאן הסיפור הזה מתקדם.
אגב, מעניין יהיה לראות את הפוליטיזציה שבבירור תקרה לסרט הזה. אני חושב שהנשים האלו אמורות לעבור בתור אנטי-גיבורות ולא מן מודל לחיקוי מושלם ולא מעניין סטייל ריי או וונדר וומן. אנטי-גיבורות זה דבר מעניין שלא ראיתי יותר מידי ממנו בקולנוע אמריקאי מיינסטרימי, אבל מה שאני צופה לסרט הזה זה גלים של אנשים שיגידו שזה סרט סקסיסטי כי הוא מעז להציג נשים כמשהו מתחת למושלם/אנשים שייראו בהן מודל לחיקוי ובכך יפספסו את הפואנטה/אנשים שיראו בזה סרט אנטי-גברי ופרו-אלימות-נגד-גברים וגם יפספסו את הפואנטה/כולם בו"ז.
הייתי קורא לכל הסרט הזה "סקס"
ספציפית, סקס = אלימות. את זה הוא עושה נפלא. על כל השאר אפשר להתווכח.
אין לי מושג מה פנטסטי בזה, זה היה משעמם וצפוי להחריד...
וגם לא מקורי במיוחד (באופן כללי). אין ספק שיש כאן השפעה ברורה מטרנטינו, אבל אצלו לפחות היה בשר ועניין מסביב (לפחות לפעמים) וגם קרבות עם כוריאוגרפיה ועיצוב חזותי מרשימים. כאן, כנראה בשל קוצר היריעה, לא היה דבר מלבד הפואנטה, ומכיוון שהיא לא הרשימה אותי (והבנתי אותה מהדקה הראשונה) וגם לא נהניתי מעשר הדקות שבאו אחר כך… אני לא עוצרת את נשימתי בציפייה להמשך.
אכן, זה לא היה מפתיע – ולכן אני מסכים אם מי שאמר שזה עובד בתור התחלה למשהו ארוך יותר ולא כסרט מלא. כלומר, אם היו אומרים לי שזה טריילר לסרט או לסדרת טלוויזיה, הייתי מסתקרן – כי היה מעניין אותי לראות מה עושות הנשים האלה עכשיו אחרי שנקמו את נקמתן, והדמויות אכן מעניינות. כסרט קצר, חיפשתי כל הזמן את הפואנטה ולא מצאתי.
הקונספט של "הנוקם (בערך) חולק באחריות על המעשה שעליו הוא נוקם"
הוא גם משהו די נפוץ וצפוי
נו במ'ת.
"הופך את הסרט הזה על ראשו", "סטיבן סיגל עם ואגינה", "אנטי גיבור מורכבת".. ברור שהסרט הזה עורר בך יותר אמוציות מאשר ב אבל לעזאזל.. אני אפילו לא הקדשתי מאמץ לזכור את השמות של הדמויות. קלמנטיין? רופוס? מבחינתי הםיכולים להיות "היצאנית עם הכובע", ו"זה עם הזקן". לא דמויות ששווה לתת להן שם. לא משהו שנכנס לי ללב, או לזכרון של מעבר לדקה אחרי הסרט. מצטער.
לא הבנתי
לורה דרן כמו שאמרת הייתה אולי גם כאן ולא עשתה פה שום דבר מיוחד וגם במלחמת הכובים והייתה שם גרועה נורא.
אבל בלי שום קשר לא הבנתי מה הסרט הזה הוצרך בכזאת כתבה מוגזמת ואהבה מרובה.
תסריט מעלה גיחוכים וצפוי ממאות קילומטרים שצועק פפפפפפממממייייינננייייזיייםםםםםםםם לכל אורכו עד כדי חזק שבא לי להיות שוביניסטית קצת. ואני מאוד פמיניסטית ככה שהסרט הקצרצרון הזה ממש מעצבן אותי ולא רוצה שהוא זה שנחשב שמייצג את הדעות שלי.
אז הוא מצולם יפה זה לא דיוק נחמה גדולה
מבוצע יפה אבל נראה דיי סטנדרטי
לא שונה בהרבה ממערבונים אחרים באורך שעה וחצי.
פנטסטי ופמיניסטי?
קודם כל, בתור סרט בפני עצמו זה די סטנדרטי. עשוי בצורה סבירה, לא מחדש שום דבר. יכולתי לראות כל התרחשות מקילומטרים, ולפי הביקורת ציפיתי דווקא לפלוט טוויסט, עשייה מזהירה או דמויות אנושיות להפליא. לא קרה. אני לא חושבת שזה סרט גרוע, אבל זה פחות משהו שצריך לשבת וליהנות ויותר העברה של כמה דקות בצפייה.
אני לא רואה איך הסרט הזה נכנס תחת קטגוריית "קולנוע פמיניסטי". מדובר בנשים בזנות שרוצחות גברים רעים כנקמה, איפה הפמיניזם בזה? נשים הורגות גברים זה פמיניסטי? זה סתם סרט שהדמויות הראשיות בו הן נשים. על אותו המשקל אני יכולה להגיד שזוטופיה עוסק בזכויות בעלי חיים כי הדמויות הראשיות בו הן בעלי חיים.
בשורה התחתונה, אין פה פמיניזם ובאופן כללי זה סרט די סטנדרטי.
יש מקום להרחיב
לגבי הסרט. אמנם לא זהיתי פה משהו באמת יוצא דופן אבל הייתי שמח לראות לאן הוא יתפתח בהמשך, במיוחד אם אותו הקאסט ימשיך לסרט המלא.
לגבי הפוסט. אהבתי את היציאה מהקופסה. זה מעולה שמצטרפים חברים חדשים לצוות הכותבים של האתר ומביאים איתם דברים חדשים(אחלה ספתח עט). אני חושב שיכול להיות מעניין אם תעשו כתבות שירכזו סרטים קצרים(וביקורות קצרות) ששווה לראות. אפשר לקרוא לזה 'קצרצרים'.
כמו שאמרו, סרט בינוני ונטול פואנטה מיוחדת
היה אולי יכול להיות מעניין אילו היו בו דמויות מפותחות במשך שעתיים (או שעה וחצי), אבל כך מדובר בסיפור לא מפתיע ולא מעניין.
מה שכן – השיר באמצע הסרט נהדר, והוא אולי הגורם הגואל היחיד של הסרט.
בעיניי כל קונספט שהוא "נשים X ממש כמו גברים"
אינו פמיניסטי בעצם מהותו כי הוא לוקח כהנחת מוצא את הגבר כמודל.
הבנתי את העמדה שלך, ואני חולק עליה.
נראה לי שנצטרך להסכים לא להסכים. בכל מקרה תודה.
ההגדרה הזאת נראית לי רחבה מדי
וכוללנית מדי. עצם העובדה שיש סרט עם רוב נשי לא הופכת אותו לפמיניסטי, פשוט כי פמיניזם לא משמעו עצם הקיום של נשים. גישה כזאת פשוט עושה פוליטיזציה בכל מה שקשור לנשים. הרעיון שלא משנה מה הנשים עושות בסרט זה בהכרח פמיניסטי, הוא גם מגוחך. אם היה מדובר באם שמכה את ביתה, גם אז זה היה פמיניסטי? ואפילו אם ללכת על משהו פשוט יותר, אם זה היה סרט על עקרת בית שכל מה שהיא עושה זה לנקות, גם אז זה היה פמיניסטי? רק כי קיימות שם נשים? אני בספק.
בנוגע לסרט הזה ספציפית. שימוש בגוף האישה ככלי בסרטים הוא דבר שסופג ביקורת כל הזמן, ולא חיובית. אם כבר, אפשר לטעון שעצם זה שבמקום להשתמש ברובים הן השתמשו במיניות זאת החלטה שמחפיצה את גוף האישה.
ובנוגע לעובדה שנשים ממשת את ה"זכות" לנקום, לא ברור כמה זה רלוונטי לתקופתנו בכלל. זאת לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שמוצגת אישה מככבת שהורגת או נוקמת במישהו (ולראיה: משחקי הרעב, מפוצלים, משחקי הכס ועוד), זאת לא הפתעה גדולה ולא חידוש משמעותי לימינו, אז להגדיר את זה פמיניסטי זה בערך כמו להגדיר סרט שבו אישה יוצאת לעבודה במקום לשבת בבית כפמיניסטי.
לצערי בהתחשב במציאות, לדעתי זה כן פמיניסטי
בחירה של אשה למשרה פוליטית, רק בגלל שהיא אשה זה לא בהכרח פמיניסטי, כי יש לנשים ייצוג לא קטן. אבל עמדה של מפלגה שלפחות 40% מהמפלגה יהיה נשי זו כן עמדה פמיניסטית כי בפועל ברוב המפלגות אחוז הנשים קטן בהרבה מזה.
בדומה לכך בהתחשב בכמות הקטנה יחסית של נשים בעמדות כח בהוליווד ותעשיית הסרטים בכלל, או כמות הנשים שמשחקות בתפקיד ראשי, או סרטים שעומדים במבחן בכדל, סרט שנעשה בידי נשים וכו' הוא לטעמי פמינסטי.
"זאת לא הפעם הראשונה בהיסטוריה ש…" כלומר לטעמך רק האשה הראשונה שעושה משהו שהיה שמור לגברים היא פמיניסטית. לטעמי לא.
לטעמי, ה"מעשה" הפמיניסטי הוא כזה עד המצב בו כשאשה עושה משהו זה נתפס באופן טבעי. למשל, מינוי של אשה לשופט עליון בארה"ב (איפה שאני חי) לא נתפס כביג דיל. אם נשוה את מצב הנשים בפוליטיקה אמקיראית, הקבינט של טרמפ כולל 4 נשים מתוך 24. אז נכון שבחירה של אשה למשרה היא לא ביג דיל, אבל די ברור שהקבינט של טראמפ הוא לא פמיניסטי.
אני לא מבינה בפוליטיקה ובהתפלגות המינים בה ולכן אמנע מזה.
אבל זה לא נכון שלטעמי רק הפעולה הראשונה נחשבת כפמיניסטית. ובכל זאת, לא הבאת הגדרה מדויקת למתי מעשה מפסיק להיות פמיניסטי. אם אתה טוען שהמצב שבו הדבר נתפס באופן טבעי זה מפסיק להיות פמיניזם, הטענה שלי נותרת כמו שהיא. כבר ראינו עשרות ייצוגים במדיה של נשים שעושות את אותו הדבר ואף אחד מהם לא היה מתויג כפריצת דרך פמיניסטית, פשוט כי לאף אחד לא אכפת שהן נשים. כשקטניס אוורדין מרימה חץ וקשת אף אחד לא המום מתחושה של שבירת נורמות כי היא אישה. אנשים מגיבים בהרבה צורות לסרט הזה, אבל רובן לא מלאות בהלם כלפי עצם העובדה שיש שם אישה שמרימה רובה. אם זה המצב, וזה טבעי לכולם, למה דווקא הסרט הזה פמיניסטי?
אפשר לטעון שעצם זה שיש קאסט שלם והפקה שלמה שמורכבת מרוב גדול של נשים, זה פמיניסטי, בעקבות המצב בתעשייה כרגע. אבל בנוגע לסרט כסרט זה יותר תלוי אם אתה מפריד את היצירה מהיוצרים או לא, וזה דיון אחר.
הא! זה בדיוק מה שכתבתי בתגובה שלי למטה!
מה שהופך אותה לפחות רלוונטית… אנפורצנטלי
מה?
סרט שמדבר מנקודת מבט נשית הוא פמיניסטי? למה? אז פארגו הוא סרט פמיניסטי? *הכנס כאן סרט שמסופר מנקודת מבט נשית* הוא פמיניסטי? אם לסרט אין מסר פמיניסטי או וואטאבר שכזה, אז הוא לא פמיניסטי. הוא אולי נותן יותר ייצוג לנשים, שזה יפה, אבל הוא לא פמיניסטי.
תחשוב על כל סרט שהדמות הראשית בו היא גבר. שים שם אישה במקום . זה הופך את הסרט לפמינסטי פתאום? כי זה מסופר מנקודת מבט של אישה? אפילו פאקינג וונדר וומן הוא לא פמיניסטי.
אתה רוצה דוגמה לסרט כן פמיניסטי? "אמא!".
שזה סרט שמהווה עוד דוגמה לסרט שמסופר מנקודת מבט (ואך ורק מהנקודה הזו) נשית ולא מצאתי בו אלמנטים של העצמה נשית וכיו'. אבל!- סרט שהוא כמו "אמא!" רק שבמקום שאנשים שפורצים לבית יידכאו את ג'ניפר לורנס, יהיו אלה גברים שלא נותנים לה עבודות כי היא בהיריון וכי אישה צריכה להשאר במטבח (וזה גם הופך את הכותרת ליותר מתאימה). אם דארן ארונופסקי יביים זה יהיה נפלא.
סרט יכול להיות פמיניסטי אם הוא עושה *אחד* מכמה דברים.
אם הסרט נעשה בידי נשים באופן מובהק. (כמו הסרט הזה שהרוב הוא נשי לפני ומאחורי המצלמה)
אם הסרט נותן לנשים תפקידים שלא ניתנים בד"כ לנשים. (ע"פ זה וונדר וומן הוא כן, השווה את היקום של מארוול שאחרי יותר מתריסר נשים, אין לו שום אשה שהובילה סרט, שלא לדבר על כך שהדמות הראשית הנשית היחידה *אין לה כוחות על*)
אם הסרט מכיל מסר פמיניסטי. (לא ראיתי את אמא, אז אני לא יכול להתייחס)
אני מבין, אך לא מסכים עם עמדה שאומרת שרק אם הסרט מכיל מסר פמיניסטי הוא כזה. ואני מבין, אך א מסכים למה המסרים של הסרט הזה שנויים במחלוקת האם הם פמיניסטים או לא.
העמדה שלי מינימליסטית בגלל איפה ומתי שאני חי, כי המצב של נשים בארה"ב עדיין סובל מבעיות רציניות. (נשים עדיין משתכרות פחות מגברים; לנשים עדיין אין יצוג מספק בפוליטיקה, וברמות הגבוהות של חברות; שלא לדבר על הטרדות מיניות וכו')
lets' put it this way:
עצם הקיום של סרט שרובו נעשה בידי נשים כן חשוב וכן יש בו מן ההעצמה הנשית. הסרט עצמו יכול להיות על כל דבר, החל מחקירת רצח וכלה בקומדיה רומנטית – בשביל שהסרט יהיה פמיניסטי הוא צריך באמת לעסוק בנושא הזה, בעקיפין או באופן ישיר.
עוד 30 שנה, כשמארבל כבר ישלימו את המהפך שלהם ויוציאו בעזרת ה' כל שנה שלושה סרטים שהגיבורה בהם היא נקבה (וארבעה שהגיבור זכר), האם תראה את וונדר וומן כסרט פמיניסטי? אני בספק. הוא אולי פורץ דרך, אבל הבנת את הנקודה.
בנוגע לאימא- הדמות הראשית בסרט מבואסת ברובו, ויש אנשים שהזדההו איתה והתבאסו גם יחד איתה. לכן סרט כמו שתיארתי למעלה, כן יהיה פמיניסטי.
יש כמה נקודות הסכמה ביננו.
אם בעוד שלושים שנה המצב יהיה כפי שתיארת יכול בהחחלט להיות שאז וונדר וומן יחשב כסרט פורץ דרך אך לא פמיניסטי, מבחינת מי שביים ומי שכיכב.
עם זאת היו טענות שהוא כלל מסרים פמיניסטיים.
מה שמעלה שאלה מעניינת. מה קורה עם סרט בעל מסר פמיניסטי, אם החברה השתנתה מספיק שהמסר שלו הוא ברור מאליו?
סרט שעוסק נגיד בסוגיה של השוואת שכר נשים לגברים (עדיין בעיה בארה"ב, נגיד סרט שמתאר את המאבק של Lilly Ledbetter) יהיה בעל מסרים פמיניסטיים. בוא נניח שבעוד 30 שנה הבעיה היא לא ממש קיימת. האם אז תגיד שהזמן הפך את הסרט ללא פמיניסטי?
שאלה טובה
האם סרט אנטי- מלחמה יהיה סרט אנטי- מלחמה גם בעוד 30 שנה כשיהיה שלום עולמי? כן.
אותו דבר אצל פמיניזם.
השאלה אם הסרטים יישארו רלוונטים.
אינני יודע
ואם כבר בסרטים קצרים שהם טובים עסקינן
אז זה
https://www.youtube.com/watch?v=S3Ty5M3quY8
וגם כל הצוות הוא ישראלי אז הוא פרו-ישראלי
לאו דווקא
בהתחשב במצב העשיה הקולנועית בישראל, עד כמה שאני יודע. כלומר היות ולעשות סרט בתור ישראלי בישראל זה דבר אפשרי בקלות יחסית. כלומר אין מכשולים לעשיית סרט *רק* בגלל שמישהו הוא ישראלי, בהשוואה לארצות אחרות.
הייתי ציני
(ל"ת)
מצטער, אני לא תמיד קולט ציניות, במיוחד לא באינטרנט :-)
(ל"ת)
סאקר פאנץ' לעניים
כמו שכתבו למעלה, זו אכן סוג-של גרסת המערבון של "סאקר פאנץ'". רק ששם לפחות הייתה יצירתיות. כאן לא קורה שום דבר יצירתי או מיוחד או שלא ראיתי באלף סרטים אחרים. לא ראיתי בו משהו פמניסטי, ההפך אם כבר. אני מאוד שמח שההפקה מורכבת מכל הנשים האלה, אבל למה דווקא סרט על זונות? זה לא שנשים לא צריכות לעשות סרטים על זנות, אבל אם כבר אז לפחות תביאו איזו נקודת מבט מעניינת וחדשה, לא סתם סיפור נקמה סטנדרטני להחריד. הסרט הזה באותה מידה יכל להיכתב / להיות מבויים ע"י גבר.
לורה דרן לא הותירה עלי רושם, בטח שלא עם הדיאלוג ששמו לה בפה, ונראתה די interchangeable. וב"מלחמת הכוכבים" החדש היא בלתי-נסבלת, אלוהים אדירים. אם אלו הפרוייקטים שלה, לא ממש הייתי אומר שזו השנה שלה.
אליה שאווקט שחקנית טובה אבל לא עושה פה הרבה. מי שמחפש סרט טוב שלה עם Girls בשם, ממליץ בחום על "The Final Girls".
חשוב לי רק לציין שזו אכן השנה של לורה דרן
אבל לא בגלל הסרט המקושקש והמעייף הזה, אלא בזכות התפקיד הבלתי נשכח שלה בעונה השלישית של "טווין פיקס".
יכול מאוד להיות שהשימוש במילה "פמיניסטי" פתח קופסת שרצים שלא היה חכם מצידי לפתוח
אף פעם לא אהיה זה שמלמד אישה מה הוא פמיניזם, כי יש גבול לכמה שאפילו אני יכול להיות דוש. לדעתי, כן – סרטים על נשים שנעשים על ידי נשים הם כמעט אינהרנטית פמיניסטיים. אין דבר יותר מעצים, בעיני, מאוכלוסייה שקובעת בעלות על הנראטיב של עצמה, ולדעתי זה בדיוק מה שקורה ב"The Good Time Girls". יש כאלה שיחשבו אחרת וזה באמת באמת בסדר, אני אחלוק עליהם ותרשו לי לומר לעצמי שגם זה בסדר.
עבורי זה היה השימוש במילה "פנטסטי" במקום "פוטנציאל".
(ל"ת)
אבל אין פה "אוכלוסייה" ואין פה "נראטיב קבוצתי"
יש פה סיפור של מספר ספור של נשים שעושות דברים. זה הכל.
אין פה שום לקחית בעלות בגלל שזהו לא הנראטיב הנשי. הנראטיב הנשי הוא לא של נקמה, זנות ואלימות ואפשר להתווכח האם לקבוצה של 3,700,000,000 אנשים שמתפרשת על פני מעל מאתיים מדינות ותרבויות שונות יש בכלל "נראטיב" מוגדר ואחיד.
הוא נרטיב נשי, כי זה נרטיב שנבנה על ידי אישה
אין דבר כזה "הנרטיב הנשי", כי זה לא נרטיב אחד, לנשים שונות יהיו נרטיבים שונים, והבעיה עד כה היתה שהנרטיב הנשי היה די אחיד כי הוא נכתב בוים והופק על ידי גברים.
עצם זה שנשים מתחילות לבנות את הסיפורים שלהם בעצמם (במיוחד כשזה לא "סיפור נשי קלאסי") זה מה שהופך את זה להתקדמות.
ככל שיותר נשים יקחו חלק בתחומי הפקה כתיבה ובימוי אנחנו נהייה עדים להצטברות של הרבה נרטיבים שונים כי כל אישה היא שונה (בדיוק כמו שכל גבר הוא שונה) וטוב שכך.
לא אמרתי שזה לא נראטיב נשי
אמרתי שזה לא *ה*נראטיב *ה*נשי (תהיתי אם הבולד הוא בולט מספיק), בעיקר בגלל שכמו שאמרת, אין כזה דבר.
אז מה אם רוב היוצרות של הסרט הן נשים, הנרטיב שלו עדיין שוביניסטי להחריד
"נשים יפות הן זונות שמשתמשות בסקס כדי להשיג את מה שהן רוצות".
יש לך את זה ביותר סקסיזם דוחה?
Katie Cruel
הנה לינק לשיר, שהוא מגה רמז מטרים
https://www.youtube.com/watch?v=bljhKyTxAJE
עזבו אתכם מזה
מי שרוצה לראות נשים חזקות במערב הפרוע עם בימוי נהדר וצילום יפהפה ילך לנטפליקס הקרוב למגוריו ויראה את "חסרי אלוהים" הנהדרת. אחת מהסדרות הטובות של השנה האחרונה.