דג הזהב 2013 ממשיך, עם חלק שני: מפלתו של משהו שלא באמת הולך ליפול! (ואם אנחנו כבר בעניין, "ההוביט" זוכה בפרס ההשלכות האומללות ביותר לנתינת שמות לסרטים לפני שרואים אותם).
(אם איכשהו פספסתם: זהו החלק הראשון של הטקס).
דג הזהב לקונצנזוס של השנה לגבי הדבר הטוב ביותר שקרה לאנושות מאז המצאת הסבון: ג'ניפר לורנס
לתת לג'ניפר לורנס את פרס שחקנית השנה זה לא רק מובן מאליו, זה גם לא מספיק. כן, היא עדיין קטניס אולטימטיבית, והיא קיבלה אוסקר מוצדק על "אופטימיות היא שם המשחק", אבל מה שיותר מרשים הוא מה שקרה רגע אחר כך – כלומר, ביטולו המוחלט של האוסקר והפיכתו לטקס הכתרת ג'ניפר לורנס למלכת העולם. אף פעם, מעולם, לא ראיתי כזאת התאהבות ספונטנית (ומוצדקת) של העולם באדם אחד. ולמה לא? לורנס היא שחקנית פנטסטית בסרטים, והיא האישיות הכי כובשת ומקסימה מחוץ לסרטים. היא כל כך מגניבה שאם אתם לא אוהבים אותה זה כנראה בגלל שאתם משתדלים מאוד להיות מאגניבים ומיוחדג'ים. ג'ניפר לורנס שלטה ב-2013 ביד חזקה, ועל כך מעיבה רק העובדה הבלתי נמנעת שזה בסוף יעבור לנו: תוך כמה שנים היא מן הסתם תימאס. אתם יודעים, גם את ג'וני דפ מאוד אהבנו פעם, וזה לא היה כל כך מזמן. ובהקשר הזה:
דג הזהב לסרט האנדרייטד של השנה: הפרש הבודד
אולי זה פשוט שהעולם פשוט הגיע לקצה הקיבולת של ג'וני דפ באיפור לבן, אבל "הפרש הבודד" נשחט באכזריות חסרת רחמים ובלי הרדמה. בהרבה סיכומי שנה תמצאו אותו בתור אחד הסרטים הגרועים של השנה, ולא בצדק. "הפרש הבודד" הוא לא סרט השנה שלי. יש לו בעיות, נכון. הוא ארוך מדי, נמרח מדי, הטון שלו משתנה באופן קיצוני מרגע לרגע, והוא אלים במידה מטרידה עבור סרט שפונה לילדים. מצד שני, הוא כולל כמה מסצינות האקשן הכי קינטיות, מוגזמות וכיפיות של השנה. כל זה בדיוק, אגב, נכון גם לגבי "ההוביט: מפלתו של סמאוג". אבל אף אחד לא מכניס את "ההוביט" לרשימת המועמדים לפרסי הראזי, נכון?
מועמד חזק נוסף: "אבדון". מה אתם רוצים, זה היה די מגניב.
הדג המלוח לסרט שכולם מתלהבים ממנו חוץ ממני כי אני בטח לא מבין כלום: ספרינג ברייקרס
מוזר, חשבתי שאלה הסרטים הארוכים והסטטיים על כפרים בבוואריה בשנות העשרים של המאה העשרים שאני אמור לשנוא למרות שכל המבקרים המבינים אוהבים, לא הסרטים הקופצניים והצבעוניים עם ג'יימס פרנקו בתפקיד סוחר סמים שקוראים לו Alien. ובכל זאת. כש"ספרינג ברייקרס" התחיל לקבל ביקורות מהללות, חשבתי שזה קטע של מבקרים מאגניבים שעושים הפוך על הפוך ויעני אוהבים את מה שהוא באופן כל כך ברור פיסת זבל שעל גבול הפורנוגרפיה. אבל זה המשיך: רבים וטובים ומכובדים מחשיבים את הסרט הזה ללא סתם סרט טוב, אלא אחד הסרטים הטובים של השנה. ולכל הרוחות, אני לא מצליח להבין למה. אין לי שום בעיה עם זה שהסרט הזה בוטה ואגרסיבי וקליפי וכל זה: יש לי בעיה עם זה שהוא משעמם רצח. ממה כולם מתלהבים, לעזאזל? מהדמויות הלא-קיימות? מהטקסטים הבנאליים שחוזרים על עצמם שוב ושוב? מהפעם החמישית שבה אותו שוט של שדיים נדחפים למצלמה חוזר על עצמו? מה?!
דג הזהב לסרט ה-WTF של השנה: מנועים קדושים
אם 2013 היתה שנה טובה באופן כללי, היא היתה שנה פנטסטית לסרטים ביזאריים במיוחד. אם אתם רוצים לגרום למח שלכם לנזול כמיץ ולהשתקשק כמרטיני, תארגנו לעצמכם מרתון של "אפסטרים קולור", "צל הימים" ו"כנס העתידנים" בזה אחר זה. אני לא אחראי לתוצאות. ובכל זאת, בכל אחד מהסרטים האלה היה אפשר – גם אם קשה – למצוא הגיון. אל תנסו לעשות את אותו הדבר ב"מנועים קדושים", כי רק תפגעו בעצמכם. סרט עם אקורדיונים, לכידת תנועה, פרחים, לימוזינות, קיילי מינו, כלב גדול ושימפנזה. כשצפיתי בו החלק במח שלי שאחראי על קוהרנטיות עזב את האולם במחאה. כל השאר נהנה נורא.
דג הזהב לטריילר הטוב ביותר: The Boxtrolls
כל פעם אותו הדבר. אני רואה טריילרים לסרט החדש של זאק סניידר, ונפעם. הבנאדם הוא פשוט היוצר מספר אחת בעולם של טריילרים נהדרים. בדיוק כמו ב"סאקר פאנץ'" וב"300" הטריילרים של "איש הפלדה" היו נהדרים – לפחות אלה שצפיתי בהם לפני שהפסקתי כדי להשאיר משהו לסרט עצמו (היו לסרט הזה, אם אני סופר נכון, 702 טריילרים). כמה מועמדים חזקים אחרים היו הטריילר הראשון של "לזמן את הרוע", "הזאב מוול סטריט", והטיזרים של "הפשיטה 2" ו"כוכב הקופים: השחר".
אבל הזוכה בפרס דג הזהב לטריילר של השנה הוא זה שבו צפיתי הכי הרבה פעמים השנה: "The Boxtrolls". הוא לא מסובך, בסך הכל טיזר, אבל הוא יעיל, הוא קצת חצוף, והוא חמוד יותר מנטלי פורטמן בערמה של כלבלבים.
הדג המלוח לטריילר הגרוע של השנה: הדרקון הראשון שלי 2
הטריילר הגרוע של השנה הוא בעצם טריילר מצוין, עם בעיה אחת גדולה. טריילרים שמגלים יותר מדי על הסרט הם דבר סטנדרטי, אבל כשאפילו יוצרי הסרט טוענים שהטריילר כולל ספוילרים מוגזמים וממליצים לא לראות אותו, אתה יודע שעברת את הגבול. טוב שיש אינטרנט שתדאג לנו לגירסה נטולת ספוילרים.
מועמדים נוספים: טריילר ה"סיפור אמיתי!!!" של "לזמן את הרוע", וכל הקמפיין של "לשבור את הקרח" שהצליח להסתיר באופן משכנע מאוד את העובדה שמדובר בסרט ממש טוב.
דג הזהב לסרט הגרוע הכי יפה: איש הפלדה
בעצם, גם לזה אפשר לקרוא "פרס זאק סניידר". הטריילרים לא שיקרו: "איש הפלדה" היה מדהים. באמת. קריפטון החייזרי, התעופה, ההרס ההמוני, כוחות-על כמו שלא נראו עדיין, הכל היה מדהים. ומשום מה, נדמה שכל זה נמחק מהזכרון של הצופים ברגע שהסרט נגמר. פתאום אני מוצא את עצמי יוצא להגנתו של סרט שלא ממש אהבתי: כן, נכון שהעסק הזה היה די מטומטם וסופרמן הרג הרבה יותר אנשים משהוא הציל, אבל זוכרים איך שזה נראה טוב? לא זוכרים? ווטאבר. אני מניח שכל זה מוכיח שלא משנה כמה נדמה לכם שצופי הקולנוע הם שטחיים – עדיין, סיפור טוב חשוב יותר מאפקטים טובים.
דג הזהב להפתעת השנה: רווח וכאב
שום דבר השנה לא הפתיע אותי יותר מזה: זאת היתה השנה שבה אני המלצתי על סרט של מייקל ביי. ובסרט הבא שלו הולכים להיות דינוזאורים רובוטיים. הולי פאק, נדמה לי שאני קצת מצפה ל"רובוטריקים 4". מה קורה לי?!
הדג המלוח לאכזבת השנה: אליסיום
לא!!! לא גם אתה, ניל בלומקאמפ! You were the chosen one! אתה היית תקוותנו האחרונה! זה שהיה אמור להכניס טיפה מחשבה לטימטום של הקיץ! את כל ההערכה שבלומקאמפ צבר עם "מחוז 9" הוא שבר ושרף עם "אליסיום". סרט יפה. עיצוב מצוין. אקשן חביב. אלא מה, דבילי כמו צ'יוואווה עם זעזוע מח. מי היה מאמין שבין זה ובין "פסיפיק רים", הסרט עם בניית העולם האמינה יותר יהיה זה עם המפלצות ורובוטי הענק?
מועמדים אחרים: "הכל יחסים" (זוכרים שג'אד אפטאו נחשב לזה שעושה קומדיות מעולות?), "טראנס", וגם, הכי מצער לומר, "כנס העתידנים".
דג הזהב לצילום הטוב ביותר:
"כח משיכה", אלא מה.
דג הזהב לאפקטים הטובים ביותר:
"כח משיכה", אלא מה.
דג הזהב לשימוש הטוב ביותר בתלת-מימד:
"כח משיכה", אלא מה.
דג הזהב לעריכת הסאונד הטובה ביותר:
"כח משיכה", אלא מה.
דג הזהב להישג הטכני הכי מרשים בתולדות הקולנוע נקודה, כאילו וואו, אפילו לא ידעתי שאפשר לעשות דברים כאלה:
"וושינגטון על הכוונת". סתם. "כח משיכה", אלא מה.
הדג המלוח לעלילה המטומטמת ביותר: האויב בתוכנו – סטארטרק
אוי, וואו. כל כך הרבה מועמדים. איך אפשר לבחור? הטוויסט של "טראנס"; עוד יותר מזה – הטוויסט של "האשליה"; ההתנהגות של הגמדים על ההר ב"ההוביט: מפלתו של סמאוג"; הקפיצה הזאת על הגשר ב"מהיר ועצבני 6". כולם מועמדים ראויים, אבל "האויב שבפנים אבל בלי זומבים סטרטרטרטק" השמיד את כולם עם טילי טורפדו. 72 מהם. תפקידם של טילי הטורפדו ב"סרטרק" הוא לא ייאמן. יהיה לי קשה מאוד למצוא גיבוב מילים אקראיות שיישמע מופרך יותר, אבל אני אנסה: זה כאילו שבסרט מתברר שהנבל בעצם ניסה להבריח אל האנטרפרייז חומרים רדיואקטיביים במסווה של מזון יבש לפנדת המחמד שלו. רואים? לא הצלחתי. העסק עם טילי הטורפדו עדיין יותר אידיוטי.
דג הזהב לאירוע השנה: "מי מפחד מהזאב הרע" בסינמטק חולון
זה פרס מאוד אישי: אני לא יכול להמליץ לאף אחד להגיע לאירוע הזה, כי הוא כבר היה וחלף. זאת פשוט ההקרנה שהכי ריגשה אותי, אישית. הייתי נוכח בהרבה הקרנות טרום, פוסט ומיד-בכורה השנה, אבל באף אחת מהן לא הרגשתי את הנוף של הקולנוע הישראלי משתנה לי מתחת לרגליים כמו בהקרנה שנערכה בסינמטק חולון כמה ימים לפני ש"מי מפחד מהזאב הרע" יצא לאקרנים רשמית. זה היה סרט ישראלי, סרט ז'אנר ישראלי, סרט ז'אנר ישראלי מעולה, והוא מילא את האולם. כלומר, 400 מקומות. עד אפס מקום. והלהיב והפחיד והצחיק את הקהל בקול רם. דבר כזה מעולם עוד לא קרה. בשלב השאלות והתשובות עם הבמאים והכוכבים – כולל הדב המסוכן – התרגשתי כל כך שקצת גמגמתי וליהגתי, אני מקווה שסלחתם לי על זה.
בהמשך: סיום הטרילוגיה, סרטי השנה, הסרטים הגרועים של השנה, והדקות הגדולות של השנה. הישארו עימנו.
סיכום 2013 בעין הדג:
סקר סרט השנה
סקר הופעת השנה
דג הזהב, חלק ראשון
דג הזהב, חלק שני
דג הזהב, חלק שלישי
20 הדקות הגדולות של השנה
פישקאסט: 2013 עם אהרון קשלס
ההיסטוריה של סיכומי השנה באתר
!אייקון של Thumbs Up*! על רווח וכאב.
היה צפוי שזאת תהיה הפתעת השנה, אבל צפוי כי זה מגיע לו. אחד הסרטים הכי שנונים ומצחיקים וכיפיים ומטורפים שראיתי בזמן האחרון, ואולי הסאטירה הכי אכזרית של השנים האחרונות. יש לו רק 49 אחוז בעגבניות רקובות, שזה ביזיון לדעתי. אני נשמע אולי כמו פאנבוי שמגן על מייקל ביי (ולא, אני לא אוהב אפילו את הסרטים שלו שנחשבים לקלאסיקות כיף כמו "הסלע" ו"בחורים טובים"), אבל ברצינות, אם הסרט היה בול אותו דבר אבל היה חתום עליו כל במאי אחר הוא היה מקבל פידבק הרבה יותר חיובי.
* כי משום מה "עיצוב מתקדם" לא עובד לי.
הייתי בסינמטק חולון
בהקרנת הטרום של מי מפחד מהזאב הרע, והיית מנחה מצוין, לא זכורים לי כל גמגומים. אבל יותר משמגיע לך קרדיט על הנחיית הערב ההוא, מגיע לך הרבה יותר קרדיט על הנחיית "גולדברג ואייזנברג" לא מכבר. גם שם נכחתי, ועם האנשים המאד הזויים שישבו שם איתך על הבמה (לא כולל רוני דותן המקסימה), עמד בפנייך אתגר לא פשוט:)
יאי, עוד פרסים!
קונצנזוס השנה – מסכים (מפתיע, הא?). ג'ניפר לורנס פור פרזידנט! אני בעד שהיא תככב בתמונה של החלק האחרון מחר. בכלל, זה יכול להיות הטריפטיכון של 2013 – כוס בירה, מבער וג'ניפר לורנס![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
הסרט שנראה שכולם שנאו חוץ ממני: "איש הפלדה". טוב, הוא לא חף מפגמים, אבל מה זה כל הקטילות האלה? סרט מהנה למדי, בטח בהשוואה ל"סופרמן חוזר".
הסרט שכולם עפו עליו חוץ ממני: "כח משיכה" (ראיתם את זה בא). מבחינה ויזואלית הוא באמת מדהים, אוקיי. אבל כל השאר פשוט לא שם. אוסקר לסנדרה בולוק? על מה ולמה? ג'ניפר לורנס, איימי אדמס, בריי לארסון. אלה שחקניות שאשכרה שיחקו השנה. להן מגיע אוסקר. לא על התנשפויות בחלל.
סרט ה WTF של השנה: "ספרינג ברייקרס" ו"רווח וכאב". אחרי כל אחד מהם באמת שלא היה לי מושג מה ראיתי הרגע.
סצינת ה WTF של השנה: "היועץ". אני מניח שלא הרבה אנשים צפו בו, אז אני רק אגיד "מכונית". באמת שאין דרך אחרת לתאר את זה חוץ מ WTF. הצלקות הנפשיות ישארו איתי לנצח.
טריילר השנה: "גודזילה" – עושה טיזינג בדיוק במינון הנכון. וגם אלה של "דון ג'ון" ו"הזאב הרע" היו מעולים.
הפתעת השנה: "ת'ור: העולם האפל". ביי ביי שייקספיריות ורצינות, שלום הומור וקומיקס-יות. אה, וגם "הזאב הרע". הסרט הישראלי הכי טוב שנעשה בשנים האחרונות.
אכזבות השנה: 1) "הפרש הבודד" – נראה מאוד כיפי ומגניב, והוא אכן היה. אבל רק ב 10 דקות הראשונות. 2) "בית-ספר למפלצות" – שום פיקסאר במיטבם ושום בטיח. סרט אנימציה נחמד, אבל לא מתקרב לקרסוליים של המקור, ובטח לא מהטובים ביותר של פיקסאר. 3) "חשבון משותף" – מהבמאי של "איך להפטר מהבוס" הנהדר לא ציפיתי לסרט כל-כך מביך. 4) "מת לחיות ביום טוב" – תהרגו אותו וזהו. 5) "סוף." – הבטיח צחוקים ולא קיים.
טרנד השנה (או אחד מהם, לפחות) – סרטים שמרגישים סבבה והכל בזמן הצפייה, אבל 5 דקות לאחר שיוצאים וחושבים עליהם קצת מגלים לא מעט חורים: "אסירים", "סטאר טרק", "וולברין", "טראנס", "אקדח כפול" ובטח עוד כמה שאני לא זוכר. אתם נחמדים והכל, אבל קצת היגיון, מה כבר ביקשנו?
אירוע השנה: עם כמה שנהניתי ב"זאב הרע", אני חייב לתת את הפרס הזה למרתון "דם וגלידה". שנה שנייה ברציפות שהאירוע האהוב עלי הוא טרילוגיית סרטים מעולה (אחרי "באטקון", למי שלא הבין). יאללה, שנה הבאה טרילוגיית….אמממ…מד"ב של טום קרוז! "מלחמת העולמות", "דו'ח מיוחד" ו"קצה המחר". כן, זה נשמע טוב.
אה, ואיך שכחתי
את הטריילרים הנפלאים של "גטסבי הגדול", שגרמו לסרט להיראות הרבה יותר מעניין ממה שהוא התגלה להיות (אבל עדיין אהבתי). כמו כן, אחלה שימושים ב Love is Blindness ו Happy Together.
ממש לא רק "התנשפויות בחלל".
סנדרה בולוק החזיקה את הסרט. היא הצליחה להעביר את הפחד מהסטיאוציות המטורפות שהיא נקלעה אליהן בצורה אמינה, היא הצליחה, למרות התהליך הרגשי החצי-אפוי שהיא עברה במהלך הסרט (כלומר, מרשים שהוא בכלל היה, אבל "127 שעות" היה הרבה יותר מוצלח מהבחינה הזאת), לגרום שיהיה אכפת לי מהדמות שלה ולהזדהות איתה. אני לא יודע אם אוסקר (ועוד לא ראיתי את "יסמין הכחולה"), אבל לכל הפחות מועמדות בהחלט מגיעה לה.
כשראיתי את התמונה למעלה חשבתי לרגע "מה לעזאזל דבל'ה גליקמן עושה עם חרב-אור?"
(ל"ת)
זה לא סתם יופי
לדעתי איש הפלדה היה הסרט עם העקשן הכי טוב. ובאותה מידה הכי מטומטם. הפרש הבודד ופספיסיק רים מתקרבים
סימנתי את הקטעים שיש בהם ספוילר,
אז אם אפשר למחוק את סימון הספוילר וגם את התגובה הזו אני אשמח
אני משערת שזה מפני שהתגובה המסומנת לא מכילה שום מידע שימושי, אלא אם קוראים את הספוילרים עצמם.
הנרי קאביל הוא באמת די עקשן
אבל לא נראה לי שהוא מטומטם.
אני יכול לחשוב על סרטים אחרים השנה שהיו בהם עקשנים יותר טובים.
כאילו, כן, זוד לא וויתר בקלות על העקרונות שלו, אבל במדד העקשנות אני חושב שהיו דמויות יותר טובות השנה.
יופי תצחקו
אנשים עושים טעויות! מרושעים! שמחים לאיד שכמותכם!
נ.ב. אין ולא יהיה אדם עקשן יותר מזוד!![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
לא התכוונתי להעליב.
אני חושב שאם יש שגיאת כתיב באמת משעשעת, בסדר טיפונת לצחוק עליה, לא? כל עוד אני לא מנסה לפגוע או לרדת אישית על הכותב. הרי ככה בערך, אם אני לא טועה, נוצר הביטוי "סמאח".
בגלל זה הוספתי את השורה האחרונה
כנראה שזה לא הספיק. הייתי צריך לשים גם![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
לשם ההבהרה
המצחיק הוא שעשית את אותה טעות פעמיים (פעם בכל תגובה).
(ל"ת)
לגבי "ספרינג ברייקרס"
הוא עשה בדיוק את מה שעושה "הזאב מוול סטריט" רק בלי ההומור הקיצוני ובלי העלילה (לא שב"הזאב מוול סטריט" העלילה הייתה משמעותית). הוא ספק מבקר ספק חוגג עם ייצוגים של מציאות די בעייתית ולפעמים זה הרבה יותר מעניין (ומהנה) מסרט שהוא כולו הטפה אחת גדולה.
אגב, זה לא בסדר שאתה מתעלם בכזאת בוטות מסרטים שהיו סוג של אירוע קולנועי בשנה החולפת. כבר שני חלקים של פרסי דג הזהב ולא אמרת מילה על "כח המשיכה".
הרגת אותי מצחוק :)
תודה, רד! היה מצחיק נורא.
אחת הכתבות הכי מצחיקות שיצא לי לקרוא בזמן האחרון![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אני גם מסכים עם,פחות או יותר, כל מה שאמרת (רק של"אירון מן 3" היה תסריט מטומטם הרבהההה יותר מזה של 'סרטריק', לדעתי).
ואומנם לא טריילר השנה
אבל מאוד אהבתי את טיזר מאחורי הקלעים של הפוסטר של "סטוקר".
עוד כמה טריילרים שמאוד אהבתי מהשנה – הטריילר הזה של סטוקר, הטיזר של "כח משיכה" והטריילר האחרון של 'משחקי הרעב 2'.
סיכום משובח, כרגיל
רק תיקון קטן: במשפט 'אולי זה פשוט שהעולם פשוט הגיע לקצה הקיבולת של ג'וני דפ באיפור לבן'. אפשר להוריד 'פשוט' אחד.
Overall average score of Spring breakers
The overall average grade of the reviews of spring breakers is not so good:
IMDB 5.4 / RT – 65% / MetaCritic 63% – but yes, its surprising that some of the top-reviewers in RT gave it somehow good review…
התגובות לסרט הזה היו נורא, נורא, מעורבות.
אני חושב שביחד עם "רק אלוהים סולח", זה אחד הסרטים הכי שנויים במחלוקת של השנה. אם תסתכל לסטיסטיקות בימד"ב תראה כמה נתנו לו 1 וכמה 10. ודווקא אצל הצוות של ימד"ב, שאמורים להיות "מביני עניין" יש לו דירוגים מצוינים. כמה מבקרים מכובדים (ישי קיצ'לס) אמרו שזה סרט השנה וכמה (רד) שנאו אותו לגמרי.
סטארטרק אכן היה מפגר אבל
עם כל הכבוד לטמטום של סטארטרק ושל כל המועמדים, העלילה המטומטמת של השנה היא של "האשליה".
כי בדיוק כמו שאמרת על פרומתיאוס בזמנו, סרט שמנסה להראות חכם והוא לא, הנפילה שלא הרבה יותר חזקה. והטוויסט בסוף של האשליה הוא פשוט.. את האמת אני עדיין מנסה להבין מה הוא בדיוק.
אוף טופיק: שנה טובה! חג המולד בבימוי במאים מפורסמים
תיהנו :)
http://youtu.be/DnKcTTPUjyU
משפחה דו הורית מתפקדת בסרט של שפילברג?
וגם היה חסר שם מה שקורה אחרי שפותחים את המתנות. ובוקר אחרי. ומה קורה כשהילד מגלה שאין סנטה. ועוד איזה סוף אלף שנה אחרי כשמתברר שבעצם יש.
האם הקטוגריה:
הדג המלוח לעלילה המטומטמת ביותר, עושה ספוילרים או שנתת לסצנות שמות קוד מספיק טובים בשביל להפתיע בסרט (אף על פי ש"ההתנהגות של הגמדים על ההר" לא מותירה הרבה ספק?
אני לא חושב שיש שם ספוילרים של ממש.
(ל"ת)
אחלה כתבה, היה כיף לקרוא
ובנוסף הייתי מוסיפה את ׳עצבניות אש׳ להפתעת השנה שלי… נגררתי לסרט עם חברים והפתיע אותי מאוד כמה שהיה מצחיק. 2 שחקניות טובות עם תזמון קומי מעולה וכיף טהור
וטוב… כוח המשיכה כל כל אוברייטד בעיני שזה פשע
גטסבי הגדול
הדבר שהכי חסר:
פרס לסאונדטרק השנה (ובעצם גם לתפאורה לתלבושות ולשואו):
'גטסבי הגדול' – שגם אם לא היה הסרט הכי גדול של השנה, בטוח מבחינה מוזיקלית היה לא פחות מענק.
בפרס "הרעיון הכי מגניב והכי ויזואלי" לוקח הסרט "הפוכים", שיום יבוא ואני מקווה שיעשו לו רימייק טוב…
ומבחינתי אני חייב לציין בהופעות השנה את:
אנתוני הופקינס והלן מירן על היצ'קוק
רובין רייט בכנס העתידנים
הנדון ספרינג ברייקרס
סרט שלא היה על הרדאר שלי עד לפני שבוע.
בעקבות זכייתו לאחד מסרטי השנה בעיתון עברי אחד ואפילו באתרים בניכר החלטתי לצפות בו.
איך אמר ג'ון לנון:
CHILDREN DON'T DO WHAT I HAVE DONE
אם סבא שלי ז"ל היה צריך לתאר אותו במילה אחת, הוא היה קורא לו כלומניק.
זה סרט נטול סרט.
אין דיאלוגים,אין עלילה,אין דמויות, אין משחק, אין אקשן, נאדה.
הסרט לא בוים ונכתב, הוא נפל ממשאית.
כל הסרט חיכיתי שיקרה כבר משהו ובסוף זה קרה:הוא הסתיים.
הוא היה אמור להסתיים באמצע, ואחר כך שוב פעם באמצע וכך עד ל10 שניות כמו פאקינ' אכילס והצב.
הוויט סטרייפס אמרו שמי לא אוהב את דילן והביטלס, לא אוהב מוזיקה.
אני אומר, מי שאוהב את ספרינג ברייקרס הוא איש לטאה מכוכב נפטון שבא עלינו לכלותינו.
כמובן שעל טעם וריח אין להתווכח, יש לשלוף סכינים וגרזנים ולרוצץ את גולגלתו המאורכת.
(לוקח נשימה עמוקה)
מוב אלונג נוט'ינג מור טו סי היר
שיט! עלו עלינו!
ABORT ABORT ABORT ABORT ABORT ABORT
אז אני מבין שלא אהבת את הסרט..
(ל"ת)
הרועה האחרון
אני מבין את זה שלא הכנסתה אותו לרשימה של הסרטים לבחירה כי בכל זאת (למיטב ידיעתי, אבל לא באמת בדקתי) הוא לא הוקרן בשום מקום מלבד בפסטיבל אייקון (או שסתם שכחתה אותו).
אבל אני חושב שזה כן חשוב להזכיר אותו בסיכום של השנה כי גם אם הוא היה מיועד לקהל מאוד מסויים (אחותי שנגררה איתי לשם לא הבינה חצי מהבדיחות) לדעתי הוא כן היה חלק מאוד חשוב מ-2013, כי אין כמעט ניסיונות לעשות סרטי קיק סטארט ישראלים (ואני לא שמעתי על סרט קיק סטארט ישראלי אחר שסיימו אותו) וזה שהצליחו לעשות סרט אם סכום כסף מיקרוסקופי כמו שהיה להם ועוד בישראל זה השג שלדעתי ראוי לציון. אני הייתי בהקרנת הבכורה שלו ואם לשפוט לפי איך שהקהל הגיב אליו, שאגות הצחוק שהיו כמעט בכל בדיחה, מחיאות הכפיים שהיו בכל המקומות הנכונים והשיחות שהיו לי עליו עם אנשים אחרים אחר כך הרוב המוחלט של הצופים ממש אהבו אותו (גם אם היו לו קצת נקודות חלשות פה ושם, אבל לאיזה סרט אין?).
אם הוא כן היה נמצא ברשימת הסרטים לבחירה, הוא ללא ספק היה הראשון שנכנס לחמישייה שלי.
רק תיקון קטן ברשותך,
לאור הזוכה (הראוי), אפשר להחליף את שם הקטגוריה מ"הדג המלוח לעלילה המטומטמת ביותר: האויב בתוכנו – סטארטרק" ל"דג המלוח לסרט שהופק בעזרת במאי, מפיקים ושחקנים בלבד ללא תסריטאי וללא תסריט"?
היה תסריטאי, בטח שהיה תסריטאי
היו אפילו כמה. זה סרט שרואים עליו שהתסריט שלו עבר טיפולים וניתוחים ושיפוצים על ידי כמה אנשים שונים, שכנראה לא דיברו זה עם זה. אבל מעבר לזה, זה סרט שלא רק שהיה לו תסריטאי – היה לו תסריטאי שחשב שהוא נורא חכם. רפרנסים הו-כה-מתוחכמים לסדרה המקורית לא כותבים את עצמם!
היו אולי במקרה הטוב כמה פאנבויז שהכניסו רפרנסים
אם זה נחשב לתסריטאי אני ברגע זה מכתירה את עצמי לתסריטאית על ודורשת תקציב של כמה מיליוני דולרים כדי להפיק, את, אה, לא משנה. זה מביך מידי. אבל הבו לי תקציב.
"הדג המלוח לסרט שכולם מתלהבים ממנו חוץ ממני כי אני בטח לא מבין כלום"
האם זו לא ההגדרה המדויקת לאוברייטד ?
פרס בילי וויילדר לניסוח קולע: "דבילי כמו צ'יוואווה עם זעזוע מח"
(ל"ת)
הרוב מדויק לדעותי..
דג הזהב לקונצנזוס של השנה:
כן כן, ג'ניפר לורנס, אני כבר סופרת את הדק' לרגע שהיא תהפוך לדבר המאוס הבא, וחבל כי היא שחקנית מעולה.
הדג המלוח לסרט שכולם מתלהבים ממנו חוץ ממני כי אני בטח לא מבינה כלום:
אוקי, רוב הסיכויים שהבעיה היא אצלי, אבל למה כולם מתלהבים כל-כך מ"כח משיכה"?! ויותר חשוב האם התחרפני? מכל עבר אני שומעת שזה הסרט הכי טוב של השנה, יש שאפילו הלכו צעד קדימה ואמרו שהוא בין הסרטים הטובים ביותר, נקודה. ואני מנסה בכוח להבין למה הוא נכנס לקטגוריה הזו. זה לא שהוא לא טוב- כי הוא טוב, וזה לא שהאפקטים שלו לא עוצרים נשימה- כי הם כן, אבל מפה ועד הסרט הטוב של השנה?…127 שעות פי כמה וכמה טוב ממנו (לדעתי, כמובן) והוא לא זכה לחצי מהערכה ש'כח משיכה' מקבל, בארץ עשו טובה בכלל ששידרו אותו המונולוג למצלמה שמדמה תוכנית בוקר הוא אחד המונולוגים הטובים ביותר שראיתי אי-פעם, ללא הגזמה: פשוט, מדהים ומוחץ את הלב בסדיסטיות מופלאה.
ד"א לפי דעתי 'ספרינג ברייקרס' הוא לא ממש אוברייטד אלא יותר אובר-ספוקן. בצמוד לסרט הייתה 'מלחמה' בין האנשים שאהבו לאלה שתיעבו . זה לא שהוא היה אהוב על הרוב והיו מעטים שהתנגדו, הביקורות היו יותר מפוצלות.( רוב מי שאהב אמר שהוא כל-כך נורא שהוא הופך לטוב, אז אני לא בטוחה שזו אהבה בלב שלם..)
דג הזהב לטריילר הטוב ביותר:
The Boxtrolls קצת חצוף, רק קצת? הוא בין טריילרים עם הכי הרבה אומץ שראיתי כבר המון המון זמן. לראות סרט ילדים שלא רק מכיר בנישואים חד-מיניים אלא גם אומר שהם בסדר גמור, חלק מהנורמה החברתית וטובים הרבה יותר מהמצב השני של הילד (בלי משפחה בכלל) הוא תקדים של ממש.
אבל הטריילר הטוב לטעמי הוא של "לזמן את הרוע" שהפך סרט ממוצע מינוס לאחד הדברים המצמררים ביותר שנתקלתי בהם השנה, (אני מדברת על הטריילר הראשון *מחיאת כף*)
הדג המלוח לעלילה המטומטמת ביותר
כאן יש הרבה מועמדים, ציינת כמה עיקריים מהם אבל אני חייבת לתת לעוד כמה לזהור תחת אור הכוכבים:
הטיהור- כאילו מה לעזאזל?! הסיפור רקע כל כך דפוק שבאמת לא ניתן להתייחס לסרט באף רצינות שהוא בכ"מ לא דורש.
בלינג רינג- זה היה יכול להיות סרט טוב, באמת, רק אם הייתה בו עלילה. רצוי גם דיאלוגים ופס-קול שלא גורם לאוזניים שלי לצרוח מכאב ולהתחנן לרחמים.
מסכים איתך לגמרי על כל מה שאמרת על 127
ובמיוחד הסצינה שהזכרת-הסצינה האהובה עלי מהסרט האהוב עלי
אורי קליין: "ג'ניפר לורנס השחקנית הצעירה הטובה ביותר בקולנוע האמריקאי כיום"
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/movie-reviews/1.1894923
אשכרה הקונצנזוס של השנה.