טקס דג הזהב 2011, חלק שני

הפתעת השנה, אכזבת השנה, טריילר השנה, שחקן השנה, ההמשך המיותר של השנה ועוד תארים חשובים

בטרילוגיות, החלק השני הוא בדרך כלל החלש ביותר. אבל היי, לכל כלל יש יוצא מן הכלל! יש גם "שליחות קטלנית" ו"האימפריה מכה שנית"!

זה היה החלק הראשון.

הדג המלוח להמשך המיותר של השנה: הנגאובר 2‏

מספר המועמדים הרציניים לפרס הזה רק גדל משנה לשנה. היו המשכים לסדרות שהיו גרועות ‏מראש – כמו "רובוטריקים" ו"דמדומים" – מהם לא ציפיתי לשום דבר, אבל יותר מזה היו המשכים ‏לסרטים שלא צריכים המשכים, כמו "שודדי הקאריביים 4" שהוכיח שהסדרה היתה צריכה להישאר ‏טרילוגיה, "מכוניות 2" שבחר להרחיב דווקא את הסרט הכי חלש של פיקסאר, ו"קונג פו פנדה 2" ‏שלא הזיז את הסדרה לשום מקום.‏

למרות הכל, ההמשך המיותר ביותר היה "בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק", או בשם הפחות ‏מביך, "ההנגאובר 2". זה לא היה באמת המשך, אלא רימייק. הוא לא סתם דומה לסרט הראשון – ‏הוא הסרט הראשון, בשינוי פרטים ייצוגיים. ומה שהכי גרוע: הסרט הזה היה הצלחת ענק בארץ ‏ובעולם, מה שאומר שגם בשנים הבאות נקבל סרטי המשך המבוססים על התסריט של הסרט ‏המקורי, שהוחלפה בו כל מילה עשירית.‏

דג הזהב לצילום הטוב של השנה: עץ החיים‏

ממש לא אהבתי את "עץ החיים" בתור סרט. אבל בתור ערב שקופיות? וואו. פאקינג וואו. בעקבות ‏שני סרטים בלבד – קודם "הילדים של מחר", עכשיו זה – ייתכן שעמנואל לובצקי הוא הצלם הכי ‏טוב בעולם.‏

דג הזהב לאפקטים של השנה: כוכב הקופים: המרד

אנחנו מפונקים. הפעלולים הויזואליים שאנחנו מקבלים בתור סטנדרטיים לגמרי היום היו מפילים ‏לנו את הלסת לרצפה לפני עשר ‏שנים, ומעיפים לנו את המח ישר מתוך הגולגולת לפני עשרים ‏שנה. המדהים הוא היום סטנדרטי. צריך לעבוד מאוד קשה כדי להרשים מישהו היום עם אפקטים.‏

והנה, "כוכב הקופים: המרד".זה לא רק שרוב הדמויות הראשיות בסרט הן קופים ממוחשבים פוטו-‏ריאליסטיים, זה טווח ההבעות של הדמויות האלה. זה הסרט היחיד שבו השימוש העיקרי ‏באפקטים לא היה לאקשן, אלא לדרמה. נכון, לאנדי סרקיס מגיע ‏הרבה קרדיט על גילום סיזר, אבל ‏לא פחות מזה מגיע לצוות הטכני שיצר אותו. את השימפנזה, לא את ‏סרקיס.‏

דג הזהב לטריילר הטוב של השנה: החזירה עם קעקוע הצפרדע‏

זה היה מאוד קשה. בדברי ימי הטריילרים 2011 תיזכר בזכות ארבע יצירות מופת בתחומן, כולם ‏משובחים פחות או יותר באותה המידה, ובהחלט ייתכן שבעוד שעה אני אחליט שאחד אחר ‏מבינהם מתעלה על האחרים, ושוב בעוד שעה וחצי. אלה היו טיזר "The Immigrant Song" של ‏‏"נערה עם קעקוע דרקון", שהחזיר לאופנה את לד זפלין בין לילה; הטריילר של "כרוניקה בזמן אמת", שהפך בתוך שתי דקות ורבע סרט שאיש לא שמע עליו לאחד הדברים המסקרנים ביותר ‏של 2012; והטיזר של "פרומתאוס", שמתכתב (זאת מילה שמבקרים משתמשים בה, נכון?) עם ‏הטריילר של "הנוסע השמיני" המקורי, ונשאר מבריק בזכות עצמו.‏

אבל הטריילר שראיתי הכי הרבה פעמים השנה – לא משום שהוא הוקרן לפני הרבה סרטים, אלא ‏פשוט כי צפיתי בו במחשב שוב ושוב – היה הטריילר של "החבובות" על אותו הטריילר של "נערה ‏עם קעקוע דרקון". סדרת הטריילרים הפארודיים של "החבובות" היתה כולה משעשעת, אבל זה ‏היה המבריק בינהם: טריילר שעובד היטב בדיוק כמו המקור אם לא יותר, ובו-בזמן הוא גם מצחיק ‏ומודע לעצמו. ככה עושים פארודיה.‏

הדג המלוח לטריילר הגרוע של השנה: דאבל

יש כאלה שטוענים שהטריילר הזה לא באמת מגלה את הטוויסט של הסרט, ובעצם יש עוד ‏טוויסטים ‏אחר כך. אבל זה לא באמת משנה. מה שמשנה זה שהוא נראה כאילו הוא מגלה את ‏הטוויסט של ‏הסרט, ולכן הוא גורם לצופים בטריילר לא לרצות לראות את הסרט. וזה בדיוק ‏ההיפך ממה שטריילר ‏אמור לעשות, אם כי, לפי התגובות ל"דאבל", ייתכן שבסופו של דבר ‏הטריילר עשה לצופים שירות טוב.‏

הדג המלוח לסרט המוערך הרבה יותר מדי של השנה: השוטר

‏אמרו על "השוטר" הזה שהוא "לא קליט", "קשה לעיכול", "לא לכל אחד" ו"למיטיבי לכת". כל זה נכון, ‏אבל לי יש ניסוח אחר: זה סרט משעמם מוות. הוא נועד אך ורק לקהל של פסטיבלים, שחושב ‏ששוטים סטטיים של קירות מתקלפים זה הדבר הכי מלהיב מאז טרקובסקי. וזה בסדר, בשביל זה ‏יש סינמטקים. אבל מה הדבר הזה עושה על 20 מסכים ברחבי הארץ? ומה לעזאזל הקטע עם כל ‏הביקורות שמהללות את הסרט בתור יצירת מופת ישראלית, ושוכחות לציין שעבור 99% מהקהל ‏מדובר בעינוי טהור? אנשים שהתפתו על ידי הביקורות המהללות והמשבחות ומצאו את עצמם ‏תקועים מול השממה הזאת הגיעו בוודאי למסקנה שקולנוע ישראלי זה (עדיין) דבר משמים ומעיק ‏שיש להתרחק ממנו, ועדיף להישאר בבית ולראות "האח הגדול", וכך גרם "השוטר" יותר נזק ‏לקולנוע הישראלי מעשרה סרטי בורקס. אלה לפחות נותנים לקהל את מה שהוא רוצה.‏

דג הזהב לשחקן השנה (בניקוד מצטבר): ריאן גוסלינג‏

רבים מהשחקנים הגדולים בעולם לא זכו לשנה בודדה מדהימה כמו 2011 של ריאן גוסלינג. ‏בתוך ‏‏12 ‏חודשים הוא הופיע ב"בלו ולנטיין", "טיפש, מטורף, מאוהב", "משחקי שלטון" ו"דרייב". ‏ארבעה ‏סרטים ‏שונים לחלוטין, כולם טובים עד מעולים, בכל אחד הוא מגלם דמות שונה לחלוטין ‏ובכולם הוא ‏היה ‏מעולה. ואם כל זה לא מספיק, הוא גם נראה טוב במידה מגוחכת לחלוטין, מעל ‏ומתחת לצוואר ‏‏("אתה ‏צוחק עלי?! זה כאילו שעשו עליך פוטושופ!" אומרת עליו אמה סטון). זאת ‏חתיכת שנה טובה.‏

דג הזהב להופעת המשחק הבודדת של השנה: קירסטן דאנסט, "מלנכוליה"‏

כן, סיזר הקוף היה מעולה. וגם ריאן ריינולדס ב"קבור" וכריסטיאן בייל ב"פייטר". זאת היתה גם ‏שנה מצוינת להופעות של נשים צעירות וחזקות – היילי סטיינפלד ב"אומץ אמיתי", סירשה רונאן ב"האנה", ובעיקר ‏ג'ניפר לורנס ב"קר עד העצם". ובאמת שאני לא יודע מי היה יותר מעולה ב"בלו ולנטיין", ריאן גוסלינג או מישל ‏וויליאמס.‏

אבל קצת לפני סוף השנה הגיע "מלנכוליה", וקירסטן דאנסט – הילדה הבלונדינית בטעם תות-שדה ‏הזאת, המעודדת הצמודה הזאת – העיפה את כולם. המסכה החייכנית התפוררה לי מול העיניים, ‏ומתחתיה היתה מפלצת. דאנסט כל כך מדהימה בסרט הזה שזה מגעיל. היא כל כך טובה שכואב להסתכל עליה. ‏

הדג המלוח לאכזבת השנה: עולם הזמן

השילוב בין אנדרו ניקול וקונספט מד"בי גאוני הבטיח עוד "גאטקה". ומה קיבלנו? בעיקר משחקי ‏מילים על המילה "זמן". זה לא היה סרט נוראי, אבל זה היה סרט מאוד בינוני, וציפינו לכל כך ‏הרבה יותר.‏

דג הזהב להפתעת השנה: כוכב הקופים: המרד

פריקוול לסדרה עבשה, שטים ברטון לא הצליח להחיות, שמבויים על ידי איזה ווייאט אחד שאיש ‏לא שמע עליו, ומופץ בקצה הקיץ. "כוכב הקופים: המרד" עשה רושם של סרט כל כך מיותר שלידו אפילו ‏‏"צעקה 4" נראה רלוונטי. במקום זה, הסרט עם הקופים התברר כאחד הדברים הטובים ביותר ‏שקרו להוליווד השנה. דברים כאלה נותנים תקווה. מה אתם אומרים, אולי בכל זאת יש סיכוי ‏ש"‏Battleship‏" יהיה שווה משהו?‏

‏(לא, לא באמת. זה יהיה זבל).‏

דג הזהב לאקשן של השנה: משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים

עם כל הכבוד ל"מהיר ועצבני 5".‏

דג הזהב לסרט הטוב ביותר שכמעט אף אחד לא ראה וחבל: השכונה ‏VS ‎‏ חייזרים

סרטים כאלה בדרך כלל מגיעים לרשימת הדג המלוח של הסרטים הטובים ביותר שלא הופצו ‏בארץ. הסרט הזה דווקא הופץ, גם אם בשם מגושם, אבל זכה להתעלמות כמעט מוחלטת. גם ‏באשמתי: הייתי צריך לכתוב עליו ביקורת. הייתי צריך להפיץ את הבשורה ולספר לכולם שיש סרט ‏ממש, אבל ממש מגניב, שעם תקציב מוגבל מאוד מצליח להאכיל אבק את כל סרטי פלישת ‏החייזרים של השנה, מ"פלישה עולמית: קרב לוס אנג'לס" המשמים ועד "הפלישה למערב" המגוחך. שהוא מצחיק ‏לאללה ומשוחק מצוין. לא עשיתי את זה, כי לא היה לי זמן.‏

מועמדים חזקים אחרים לפרס, שגם אותם חבל שלא ראיתם: "ממלכת החיות", "ג'ו+בל" ו"שומר ‏חוק". כדאי לכם להשלים אותם בהזדמנות.‏

דג הזהב לסרט הישראלי הטוב ביותר: הערת שוליים

Duh‏.‏

זהו. בקרוב מאוד: החלק השלישי, ובו הזוכים בדג המלוח לסרט הרע של השנה, בדג הזהב לסרט השנה, ו-15 (או יותר. עוד לא החלטתי) הדקות של השנה. אולי תהיה גם סצינה אחרי הקרדיטים!