הגיע הזמן, לא? הסרט יוצא ביולי, אנחנו כבר במרץ, וזה אמור/צריך להיות אחד הלהיטים של הקיץ כדי להצדיק את קיומו. אז הנה הגירסה הנשית של "מכסחי השדים":
אוקיי. זה בדיוק ההומור השנון והאיכותי שחיכינו לו, וכך היה צריך להציג את הסרט לראשונה לקהל: בדיחה על הפרשות. להגנתו של הטריילר, הסרט המקורי עשה את אותו הדבר, וסביר שזה לא באמת יהיה כל ההומור בסרט. זה בהחלט נראה כמו סרט של פול פיג/מליסה מקארתי: מי שאהבו את "עצבניות אש" ו"מרגלת" יהנו גם כאן, ואלה שלא יכעסו שהרסו להם את גוסטבאסטרס.
הסרט הזה – לפחות לפי כל מה ששמענו עד עכשיו – הוא לא המשך, אלא ריבוט; הוא מתרחש בעולם שבו "מכסחי השדים" המקוריים מעולם לא התקיימו. אבל הפתיחה של הטריילר הזה רומזת באופן לא ממש עדין על ההיפך: הוא מנסה ליצור את הרושם שזה כן סרט המשך ישיר. כלומר, הטריילר, כנראה, משקר לנו בפרצוף. לעולם אל תסמכו על טריילרים.
העיבוד המוזיקלי מעולה.
הטריילר לא.
מזכיר לי את פיקסלס.
הדמויות האנושיות מקבלות את הבמה והופכות את הסרט לגנרי. העולם של הרוחות לא נראה כזה מעניין או מושך.
זהו, זה מה שלא הבנתי - זה סרט ילדים?
כי האסוציאציה הראשונה זה בהחלט משהו כמו פיקסלים, אבל ללא ספק לא הייתי נותן לילדים לראות את הסרטים הקודמים של פול פיג ומליסה מקארתי.
גם אני לא הייתי נותן לילדים שלי לראות את הסרטים של פיג ומקארתי.
ובעצם גם לילדים שהם לא שלי לא הייתי מראה את זה.
וגם למבוגרים שהם לא שלי.
בהחלט פיקסלים.
https://www.youtube.com/watch?v=eDLOO2SZdvY
אוקיי, אז בעצם זה סרט פמיניסטי שבו כל הדמויות נשיות
ובכל זאת, הדמות השחורה (היחידה!) היא גם היחידה מביניהן שלא מבינה במדע והיא "פשוטת עם" כזאת "מהרחוב" וממעמד נמוך יותר.
כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כאילו אם לא נהיה סקסיסטים אז בואו ננציח את פער המעמדות והעליונות הלבנה.......
(ל"ת)
בא לך במקרה לרוץ עירום בשדה חמניות?
(ל"ת)
אין לי מושג על מה אתה מדבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!?!!!!
אבל בוא נודה באמת, מעבר לשימוש המופרז בסימני קריאה (שנעשה בכוונה כמעין הלצה שכנראה לא הובנה), הנקודה שלי נכונה.
העובדה שהדמות השחורה היחידה בסרט היא גם הכי וולגרית, גסה, בורה וקיצונית – זו דעה קדומה שמנציחה את פערי המעמדות בחברה האמריקאית. במקרה הספציפי הזה מדובר גם בקצת צביעות…
אין ויכוח.
(ל"ת)
יש מעט מאוד נשים שחורות (ושחורים בכלל) באקדמיה.
בקשר לסרט, נראה מזעזע.
לא רוצה להרוס שמחות וגם אין לי ממש דעה בעניין. אני מסתובב לי פה (רמז- לא בארץ) בתור פוסט-דוקטורנט כבר לא מעט זמן. ראיתי הודיות, סיניות, טורקיות, בריטיות, אמריקאיות, קרואטיות, פורטוגליות, יפניות ועוד נשות העולם ממקומות שונים, אבל מספר הנשים השחורות (לא משנה מקורן) שנתקלתי בהן באקדמיה (אני מדבר על תארים גבוהים, בתארים ראשונים אפשר למצוא, וגם שם מיעוט) ,אפשר לספור על יד אחת, במקרה הטוב. מספר הפרופסוריות והפרופסורים השחורים שראיתי- 0.
בין אם זה נובע מאפליה, תנאי פתיחה, עלויות כלכליות, מנת משכל וכו', אין לי מושג. אבל רק נקודה למחשבה.
ובכן, לא ביקשתי שהיא תהיה פרופסור למדע גרעיני
זה פשוט היה יותר בסדר ונחמד אם היא לא הייתה נראית כמו מטומטמת. לא כולם צריכים תואר כדי לא להיות וולגרים.
כן, אבל הסיבות לכך הם לא שם פשוט טיפשים
וסרט כזה, שרק מדגיש את הטריאוטיפ, מעצים אותו וגורם לאנשים לחשוב שזה סדר העולם.
שחורים למקדונלדס, לבנים לקולג'.
ממ... מה?
(ל"ת)
אוייייי... המגיבים של היום...
(ל"ת)
אולי במקום להסתלבט עלי תסביר לי...?
(ל"ת)
"לרוץ עירום בשדה חמניות" - משהו שאומרים לבנאדם אם הוא משתמש בהרבה יותר מדי סימני קריאה.
(ל"ת)
עזוב, זה קשור לחילול השם
(ל"ת)
בגרסה הישנה של האתר,
כאשר מישהו היה משתמש בהמון סימני קריאה, המערכת הייתה הופכת את זה אוטומטית ל "בא לי לרוץ עירום בשדה חמניות".![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
לא נתקלתי בזה בביקורות ישנות, אבל זה נשמע כמו רעיון נפלא.
(ל"ת)
אוי לא! סרט שמתאר סיטואציה לא פי סי!
למה הכל חייב להיות מגדר וצבע? למה ששחקנים לא יהיו בתפקידים שהם טובים בהם? כנראה שמדענית עדינה זה לא מה שרוצים מהשחקנית השחורה (צר לי, אני לא מכיר את שמה).
מה כן רוצים ממנה?
מה רוצים מהדמות שלה? את/ה יכול/ה להסביר?
כי יש עוד גלריה שלמה של דמויות פוטנציאליות מלבד "מדענית עדינה" ו"מישהי מהשכונה שיודעת איך להשיג דברים ש'נפלו ממשאית' ".
פשוט מאוד:
כי אומנות מעצבת תודעה. לא משנה אם אתה עושה דרמה משפטית על גזענות בטנסי של שנות ה-60 או קומדיית פנטזיה, זה משנה איזה תפקיד אתה נותן לאיזה שחקן, וכשאתה נותן לדמות האפרו-אמריקאית היחידה בסרט שלה את אותו תפקיד ששחקנים אפרו-אמריקאיים מקבלים עשרות שנים, וחשוב מזה – את אותו התפקיד שהחברה נותנת לה כבר עשרות שנים, אתה מקבע את התודעה של הצופה שלך.
זו תודעה שמעצבת אמנות
הטיעון ההפוך נחקר ונחפר (בדגש על "אמנות אלימה מייצרת אנשים אלימים", אבל לא נמצא קשר נסיבתי מעולם).
נמצא קשר סיבתי, אבל רק על ילדים קטנים.
מתחת לגיל 5, אם אני זוכר נכון.
למיטב ידיעתי זו היתה קורלציה, לא קשר סיבתי
בערך כמו שאומרים "פייסבוק גורם להפרעות אכילה", ולא, נניח, יש קורלציה בין בני ובנות נוער שאובססיביים לגבי איך שהם נראים באופן פיזי לבני/בנות נוער שאובסיביים לגבי איך שהם נראים בעולם הוירטואלי.
יתכן.
קראתי כמה מאמרים בנושא לפני כמה שנים, ואני לא זוכר היטב מה הייתה התוצאה. בכל מקרה, מאז אני מנסה להימנע מחשיפת הילדים שלי לאלימות בדיונית מתחת לגיל מסוים, ודי מתעלם מזה אחר כך.
אמנות אינה הראי של החברה, אבל גם אינה יוצרת מציאות
יכול להיות גם סרט שיש בו ארבע דמויות של מדעניות לבנות כי ואף לא דמות אחת שחורה וזה יהיה אפילו הגיוני מאחר והשחורים בארה"ב הם רק 13% מהאוכלוסייה (אין לי שום נתון על חלקם בקהילה האקדמית). אם יהיה סרט שבו רק ארבע דמויות של כדורסלנים ואף לא אחד מהם לבן זה גם יהיה הגיוני. מעבר לזה כנראה שנשיא אמריקאי שחור למשך שתי כהונות קצת יותר משפיע על התודעה האמריקאית מאשר התקטננות ילדותית על סרט זה או אחר.
ובטווח הארוך, לדמויות שגילמו סידני פואטייה, דנזל וושינגטון או מורגן פרימן לא הייתה השפעה עקיפה על בחירתו של ברק אובמה?
זה מעגל: אומן משקף את החברה שבה הוא פועל, אבל בכוחו גם להשפיע עליה. אני לא מבין למה זה נשמע כל כך מונפץ.
"המציאות מחקה את האמנות יותר משהאמנות מחקה את החיים"
נדמה לי שאוסקר וויילד אמר את זה, וכן, אנחנו מוקפים במדיה וגדלים על המדיה ולכן הגיוני שהיא תשפיע ותשנה את החיים שלנו בהתאם.
לא כל ציטוט אקראי של סופר הוא מחקר מגובה
ולצערו של ווילד, המחקרים ממחישים את ההיפך.
האמנות עוסקת בפנטזיה ובבידיוני, אבל גם באפשרי, ומגוון העולמות האפשריים שהיא מציעה גדול עשרות מונים מהעולם הבודד שלנו. זה שמשהו שקרה באחת מאינסוף היצירות הקיימות במדיה מקביל בקווים כלליים למשהו שקורה מאוחר יותר במציאות לא מעיד על שום נסיבתיות – יש בסופו של דבר הרבה הרבה יותר דברים שקרו באמנות אבל לא השתקפו במציאות בשום דרך.
אובמה לא נבחר בעקיפין בגלל שפואטייה, דנזל ופרימן שיחקו נשיא אמריקאי (ומתי דנזל באמת שיחק נשיא?) כמו שלפי אותו היגיון הילארי לא תיבחר רק בגלל ההשפעה העקיפה שכרטיסינה אפלגייט, ג'ואן ריברס ופולי ברגר שיחקו גם הן נשיאות בסרטים ו/או דונאלד טראמפ לא יבחר רק בגלל ההשפעה העקיפה של בחזרה לעתיד 2 וביף טאנן.
לטעון שאמנות מייצרת מציאות, זה בערך כמו לטעון שערימת ספגטי שזרקת על טופס לוטו ניבאה את המספרים הזוכים.
אמרתי שכשאפרו-אמריקאים משחקים נשיא זה אוטומטית מביא לבחירתו של נשיא אפרו-אמריקאי?
אתה מסתכל על זה בצורה יותר מדי ישירה. הטענה שלי היא לא שהליהוק של האישה השחורה היחידה בקאסט של "מכסחות השדים" יגרום לדיקן תיאורטי למשפטים שיושב בקהל לומר "ובכן, זה מה שהמיעוט הכפול הזה יכול לעשות, מעכשיו אני לא מקבל נשים שחורות לפקולטה שלי". מה שאני אומר זה שכשהצופה רואה בעוד ועוד יצירות את "האחר" במקומות שבהם הוא לא רגיל אליו, או אפילו פשוט בעוד ועוד מקומות במדיה שלו, זה מעורר שינוי כלשהו בתפישה שלו (כל עוד זה נעשה, ובכן, היטב).
ויותר מזה – אומנות חכמה שמודע לתפקיד החברתי שלה, נותנת ייצוג. הוא נותן קול לכאלה שלפעמים אין להם קול. אז בואו נשים עכשיו בצד את אובמה או את קלינטון או את ההשפעה המגדרית של המחזות של הנריק איבסן על הקהל שלהן – לאומנות יש את היכולת לתת מקום לאלה שאין להם מקום, וזאת אחת המחויבויות החברתיות הכי גדולות שלה, ואחד הדברים הכי נפלאים שהיא יכולה לעשות.
אדם שלא מקבל שחורות לפקולטה שלו
ממש לא היה צריך את "מכסחות השדים" בשביל להגיע למסקנה הזאת. וגם לא עשרות סרטים אחרים שהוא אולי ראה קודם.
תסתכלו על זה מנקודת מבט של תלמיד ביולוגיה בתיכון: אם אתה חושף שני אורגניזמים דומים לאותו חומר בדיוק אבל הם מגיבים שונה, וואלה כנראה שהיה מלכתכילה הבדל בין האורגניזמים. עצם העובדה שיש הרבה מאוד אנשים שהאומנות לא משפיעה עליהם, היא ההוכחה שאומנות לא באמת משפיעה על המציאות בכלשהי צורה. מה שמשפיע על המציאות הוא האופי של האנשים שיוצרים אותה – וכן, אופי מעוצב על ידי הסביבה, אבל ל"אומנות" יש חלק קטנטן, אם בכלל, בעיצוב האופי הזה.
Words are meaningless and forgetable.
היא ההוכח..? מעגלי הלוגיקה במוח שלי נשרפו כרגע.
הזכרת לי את דאגלאס אדאמס וההוכחה לאי-קיומו של אלוהים, רק שנדמה לי שאתה לא צוחק.
ורק להדגים את הכשל הלוגי בטיעון שלך: העובדה שיש אנשים שלא מאמינים בקומוניזם איננה מוכיחה שאין בעולם קומוניסטים או שלמרקס לא הייתה שום השפעה.
אגב, אין לי עמדה מגובשת לגבי השפעה או אי-השפעה של אמנות על העולם. אבל אין ספק שמילים השפיעו על העולם בצורה דרמטית לאורך השנים, ולו בגלל שידע מועבר (גם) באמצעות מילים. בלי מילים לא היה מדע, לא הייתה דת, לא היו חוקים, לא היו מערכות מוסריות וכדומה.
הטענה שהועלתה כאן היא שאומנות מכתיבה באופן פחות או יותר אבסולוטי את המציאות כפי שאנחנו חווים אותה.
אז במובן הזה, הדוגמה שלך עם הקומוניזם לא סותרת את מה שאמרתי כי אם הקומוניזם באמת היה אמת אבסולוטית, אז לא היו בכלל בעולם אנשים שלא מאמינים בקומוניזם.
הדגש שלי הוא על המילה "אבסולוטי" או, אם ניקח את מה שכתוב בתגובה שלך, "שום השפעה".
במידה מסויימת, למרקס בהחלט הייתה השפעה. אני מניח שבמידה מסויימת (ופחות נרחבת) גם לאומנות יש. אבל בטח במקרה השני, ההשפעה אינה ההכתבה כמעט מוחלטת של המציאות כמו שמתואר בכמה תגובות פה ("אנשים לא מקבלים שחורים לעבודה בגלל שהסרטים חינכו אותם ששחורים הם חסרי תועלת! לא כי הגזענות מושרשת בחברה האמריקאית עוד לפני שמישהו חשב לכתוב על זה בכלל, אלה הסרטים אני אומר לכם!").
אף אחד לא אמר שאמנות קובעת דעות, רק שהיא משפיעה עליהן. נכון, אף אחד לא מחליט ששחורים פחות טובים כי הוא ראה את זה בסרט. אבל כשאדם שרוצה להאמין בנחיתות שחורים\נשים\מקסיקנים\מיעוט אחר רואה סרט גזעני, הוא מרגיש יותר טוב עם עצמו, יותר בטוח באמונה שלו, ויש לו פחות סיכוי להשתנות. לעומת זאת סרט שיציג מיעוט בצורה חיובית עלול לגרום לו לפקפק בעצמו או, אם הוא אפילו לא היה מודע לדעה הקדומה שלו, להתחיל לחשוב על ההנחות שלו.
סרט אחד לא יעשה הרבה, אבל הוא עוד חלוק אבן במסלול של הנחל. השאלה היא אם הוא עוזר לקבע את הנחל בנתיב הנוכחי או עוזר להטות אותו לכיוון טוב יותר.
אז כמו בכל הדיונים בנושא שכבר התקיימו בעבר,
אני רואה שהמחלוקת בין הצדדים פשוט נובעת ממידת האופטימיות של כל אחד.
"סרט שיציג מיעוט בצורה חיובית עלול לגרום לו לפקפק בעצמו או, אם הוא אפילו לא היה מודע לדעה הקדומה שלו, להתחיל לחשוב על ההנחות שלו" – אני חושב שזאת מחשבה נאיבית מאוד שקצת מביעה יותר מדי אמונה באדם הממוצע.
לפחות זה צעד קדימה מלא להבין אחד את השני.
לאמנות אין תפקיד חברתי או מחויבות חברתית
יש אמנם אנשים שמעוניינים באמנות מגוייסת ופוליטיזציה של האמנות, ומעוניינים להפוך את האמנות לכלי שבאמצעותו הם כופים את האג'נדה וההשקפה המוסרית השלהם על אחרים.
אבל זו לא אמנות, אלא פרופגנדה במעטה של אמנות. התפקיד היחיד של האמנות היא כלי ביטוי של היוצר שלה, וככזו היא צריכה להיות חופשית לחלוטין מהשפעות זרות.
כי לכתוב את הדמויות שלך לפי סטריוטיפים מגדריים זה
נקי מפוליטיקה? וזה לא מייצג שום השקפה מוסרית? וזה חופשי מ"השפעות זרות"?
כמו כן המחשבה שמישהו כתב סרט הוליוודי מליבו הדואב מבלי שום "השפעות זרות" היא כל כך מגוכחת שאני בספק אם מישהו בכלל מאמין בה.
כל עוד אף אחד לא כפה עליך לכתוב/לשכתב דמות מסוימת בצורה מסוימת, אז זה אכן חופשי מהשפעות זרות
יכול להיות שבכל סרט הוליוודי שהוא הפקה של הרבה ידיים עובדות יש מעורבות כזו או אחרת שכמעט ולא מאפשרת לתסריט נקי לצאת כסרט – ולכן כתבתי שאמנות *צריכה* להיות חופשית כמצב אידיאלי, לא שזה המצב בפועל. אבל בשביל לטעון שדמות כזו או אחרת שוכתבה דווקא לפי סטריאוטיפים מגדריים צריך שתהיה דוגמא של לפני ואחרי השכתוב שממחישה איך דמות נטולת סטריאוטיפים אימצה כאלו בפעולת השכתוב.
בכל מקרה, לכתוב דמות שמלכתחילה מוגדרת מטעמי איזו מחויבות דמיונית חברתית ו-racial quota או מן הסתם מטעמים מסחריים ("צריך סיני בשביל ההפצה הגלובלית!" / "צריך שהבחורה הראשית תהיה לבנה כי מחלקת השיווק מצאה שהסרט פונה בעיקר לנערות לבנות בקבוצת הגיל 13-25") זו פשוט כתיבה רעה (לדעתי). וזה להבדיל מtropes שהם חלק מארגז הכלים של כל יוצר.
אבל כל זה כמובן סוטה לחלוטין מהנושא, והוא שבין אם מדובר בסטריאוטיפים או בלחץ פוליטי, זה הסטריאוטיפים והלחץ מהעולם האמיתי שמעצבים את היצירה. לא היצירה שמעצבת את החיים האמיתיים.
יצירות בהחלט מעצבות/משפיעות על המציאות,
אבל זה בעיניי ויכוח כל כך טריוויאלי שאותי אישית לא מעניין להיכנס אליו.
אם נחזור שניה לנקודה שלנו – אם את רוצה דרישה שהיא "רעה" אז אפשר להתחיל מדרישה ההזויה שאומנות צריכה להיות משהו, נניח חפה מהשפעות זרות.
מה זה בכלל אומר? אם גדלתי בתרבות שנפוצות בה דעות גזעניות וזה מחלחל ליצירה שלי, זו לא השפעה זרה? ואז אם נניח מישהו בא אליי ואומר לי "וואו קראתי את הספר שכתבת ואת כזו גזענית זה כל כך לא בסדר", ואני רואה את האור ומשנה את דרכי הרעות, אז זו כן השפעה זרה?
ומה בכלל ההבדל בין הביקורת "הטריילר מעצבן כי יש בו סטריוטיפיים גזעיים" לביקורת "הטריילר מעצבן כי יש בו הומור ספלסטיק"? או שאתה נוהג לעבור תגובה תגובה וכותב לאנשים להפסיק להגיד את דעתם על הסרט כי חלילה התסריטאי עוד עלול להיות מושפע מהביקורת ובפעם הבאה הוא ינסה להיות מחויב לאיזה סטנדרט כמו הומור מוצלח.
ומה זה אומר שצריך דוגמא לפני ואחרי השכתוב שמוכיחה שהסטריוטיפים שהוכנסו הוכנסו מסיבה מסחרית – ממתי בשם האלוהים צריך לספק "הוכחה" כשמעבירים ביקורת? ואם התסריטאי היה סבבה והבמאי הוא זה שהפך את הדמות לגזענית, או נניח התסריטאי כתב מלכתחילה דמות סטריוטיפית אבל רק כי הוא חשב שזה מה שהקהל רוצה לראות, אז זה כן או לא השפעה זרה על הסרט? ואיך התסריטאי אמור להבין שזה לא מה שהקהל רוצה לראות אם אני לא אגיד לו את דעתי?
בקיצור, הנקודה שלי היא – כשמשהו בעייתי בעיניי, אני מעבירה ביקורת על הסרט, נקודה. אני עושה את זה בין אם זו ביקורת חברתית או ביקורת על כל אספקט אחר של הסרט, ואני עושה את זה בין אם התסריטאי ממש רצה שככה הסרט יראה בסוף ובין אם לא.
ולטעון שלאמנות אין השפעה על המציאות זה מגוחך באותה מידה
נתקלתי לאחרונה בראיון של כוכבי 'תיקים באפילה', הנה השפעה שהייתה לסדרת טלוויזיה על המציאות:
"An unintended consequence of the show's newfound popularity was what is known as "the Scully effect" — the scientific-minded Scully, who gave up a promising career in medicine to join the FBI, has inspired countless young women to pursue careers in science and medicine.
"Well, that was originally why I took the job, because I knew … " Anderson said. "Um, no. No, I had no idea. It was a surprise to me, when I was told that. We got a lot of letters all the time, and I was told quite frequently by girls who were going into the medical world or the science world or the FBI world or other worlds that I reigned, that they were pursuing those pursuits because of the character of Scully. And I said, 'Yay!'"
"I believe that a lot of men, because of me …" Duchovny started.
"Threw pencils at ceilings?" Anderson asked. "Ate sunflower seeds? Hid themselves in basements? Got into porn?"
"
אגב, לתיקים באפלה הייתה השפעה גם על אמונה בחייזרים
בימי השיא של הסדרה מספר החברים במרכז הישראלי לחקר עב"מים, כמו גם כמות הדיווחים על מפגשים עם עב"מים בישראל, הייתה הגבוהה ביותר אי-פעם.
מחקרים
קודם כל, כדאי לעשות הפרדה בין "מדיה" ובין "אמנות":
כשמדברים על מדיה, בין אם מדובר בתקשורת המונים, תוכן ויראלי בפייסבוק, או סרטים דוקואקטיביסטים מונעי אג'נדה – מן הסתם יש להם יכולת להשפיע על האנשים שקוראים אותם: אנשים לא שונאים את דונאלד טראמפ כי הם צפו ב–Tomorrow Never Dies וראו עשיר ורע ולכן החליטו שאנשים עשירים הם רעים. אולי הם צפו בסרט דוקואקטיביסטי של מייקל מור כזה או אחר ומשתלח בעשירים ואז החליטו שעשירים הם רעים. אולי הם קראו את מה שבתקשורת כותבים על עשירים ועל טראמפ ולכן החליטו שטראמפ עצמו הוא רע. אבל הכי סביר להניח שהם פשוט שמעו את השטויות שלו ועיצבו את התפיסה שלהם ישירות מהמקור (או מחומר ערוך היטב).
גם במקרה של אמנות, אני אסייג ואגיד שליוצר האמנות יכולה להיות אג'נדה או פילוסופיית חיים שהוא מעוניין להעביר דרך היצירה. איין ראנד השפיע על המון אנשים עם "מרד הנפילים" הבדיוני ותפיסת האובג'קטיביזם, וה"אלכימיסט" של פאולו קאולו כנראה אחראי ללא מעט אנשים שאימצו גישות ניו אייג' שונות. סרטי ספורט אנדרדוגיים מרוקי ועד קריד כנראה היו אחד מגורמים רבים שדחפו לא מעט אנשים להישגים ספורטיביים. ואני בטוח שגם יצירות דוממות כמו פסלים ותמונות וצילומים משפיעות על תפיסת המציאות של אנשים עוד מימי הציורים בעידן האדם הקדמון. ואנשים שיצאו מהנוקמים הלכו ישר לאכול שווארמה.
אבל בגדול רוב האנשים (שאינם סובלים מהפרעות כלשהן) מסוגל לעשות את ההפרדה בין פילוסופיית חיים שיצירת אמנות מעבירה ולבחור אם לאמץ או לדחות אותה, לבין האבחנה שהיצירה עצמה היה בסך הכל פנטזיה לא מציאותית: אף אחד לא הלך ומצביע לאובמה כי "מורגן פרימן היה נשיא שחור בסרט deep impact ונראה שאנשים שחורים מצליחים לתפקד תחת לחץ בתור נשיא שצריך להתמודד עם התקפת מטאורים על כדור הארץ", כמו שאף אחת לא החליטה להפוך למדענית ואנליסטית ב-NSA אחרי שהיא שמעה את רייצ'ל טיילור מסבירה לפיקוד הבכיר ברובוטריקים איך הם צריכים להתחיל לחשוב מעבר להתמרות פורייה ולהתמקד במחשוב קוואנטי… "אם היא יכולה לעשות את כל זה וגם לרוץ בעקבים של שישה אינץ', גם אני יכולה!" – תנו לאנשים טיפה קרדיט.
הרי אם נשים היו באמת מושפעות מהדמות של סקאלי, הן לא היו הולכות לקריירה ברפואה אלא להיפך: נוטשות קריירה ברפואה ומצטרפות לFBI כדי לחקור תופעות על טבעיות, שזה בסופו של דבר מה שהדמות עשתה בסדרה. מאותה סיבה אנדרסון הריץ את הבדיחה על גברים שכביכול הלכו לעשות פורנו בעקבות דיוויד דוכובוני, כי אם אמנות היתה מעצבת תפיסת מציאות היא היתה צריכה לעצב גם את תפיסת המציאות הזו, ולכן לסמן בדיעבד את המטרה ואז לעשות cherry picking לדוגמאות שמתאימות למטרה שסומנה תוך התעלמות מכל הדוגמאות הסותרות זה כשל מחקרי בסיסי. לצורך העניין, תראו כמה tropes במדיה יש על מדענים ואיך חלקם סותרים לחלוטין אחד את השני:
http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/TropesOnScienceAndUnscience
אפשר בכל יום בשבוע לעשות מחקר על תפיסת מדענים בציבור הרחב, ואז בהתאם לתוצאה לקחת מהרשימה הזו רק את הדוגמאות הרצויות ולטעון שהנה – זה הכל בגלל איך שמדענים נתפסים באמנות!
בנוסף, החלטות מהותיות כאלו של אנשים מושפעת מכמות בלתי נתפסת של גורמים שונים, ומתפרסת על פני תקופות ארוכות (בטח אם מדובר בהחלטה על לימודי רפואה שמצריכה הכנה מוקדמת של שנים וmindset מאד ספציפי) – ככה שאפילו כשמדובר על עדות אנקדוטלית, לבוא ולנסות לבודד משתנה אחד בהחלטות כל כך מהותיות זה כמעט בלתי אפשרי: בטח כשמדובר בהחלטה מודעת שמתבשלת בראש ולא נניח במסר תת הכרתי פשוט (שוב, ע"ע שווארמה אחרי הנוקמים), ובטח כשמדובר בקשר נסיבתי כמו במקרה של תיקים באפלה ודיווחים על חייזרים. לצורך העניין, יכול להיות שהחיבה לתאוריות קונספירציה ולחשש משנת 2000 היתה מלכתחילה הסיבה שתיקים באפלה הפכה לפופולארית בזמנו – לא להיפך.
יש איזו סטטיסטיקה לגבות את הטיעון הזה?
ז"א, אני מניח שאם זה נכון מישהו כבר עשה גרף עם קורלציה מובהקת ונקודת שבירה ברורה. אשמח לראות אותו.
אני יודעת שנכתבו על זה כמה מחקרים אקדמיים
אבל זה היחיד שמלנקקים אליו בערך הוויקיפדיה בנושא, אז מניחה שזה מקום טוב להתחיל ממנו אם בא לך לחקור את הנושא.
http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/bk-2013-1139.ch020
תודה. אקרא.
(ל"ת)
קראתי. שתי הערות.
הראשונה, שצריך להבדיל בין שני דיונים מקבילים שמתנהלים פה. אחד הוא הטיעון המרחיק לכת שאמנות מייצרת מציאות, והשני – שאמנות *משפיעה*. ההבדל ביניהם הוא שהדיון הראשון טוען "אם אנשים יראו בטלוויזיה נשיא שחור, בסוף ייבחר נשיא שחור" או "זו תהיה הסיבה המכריעה", והשני הוא – "להצגה של נשיא שחור יש השפעה חיובית על האמונה ששחור יכול להיות נשיא". מדובר בטיעונים מאוד לא זהים (השני נראה לי טיעון עובדתי, הראשון הוא עניין של אמונה).
שנית, המחקר הזה מראה (למעשה, מפנה למחקר אחר שמראה) שהתפיסה של מדענים בציבור הפכה חיובית יותר בעקבות הצגתם בצורה חיובית לאורך תקופה ארוכה בתכניות טלוויזיה. הוא לא מראה בשום אופן ש"inspired countless young women to pursue careers in science and medicine", ובעצם לא טוען את זה. הוא יותר טוען משהו בסגנון 'אם אנשים רואים CSI, הם מאמינים יותר בבדיקת DNA'.
לא צריך ללכת רחוק מדי עם הדוגמאות
הרבה מאמינים שהתוכנית "החרצופים" עזרה לביסוס יחס חיובי יותר כלפי יאסר עראפת, ולהבדיל -חיסלה את הקריירה הפוליטית של דן מרידור.
אומנות משפיעה על המציאות, אצל הרבה אמנים זו גם מטרה מוצהרת, להביע דעה ולנסות להשפיע באמצעות הדעה הזו.
יאסר עראפת הוא דוגמה מצויינת,
כי חרצוף או לא חרצוף, המציאות המתפוצצת גרמה לכך שתוך כמה שנים לא נשאר זכר מתדמית הסבא החביב השולט בשתי שפות (עברית והעליונה).
וזאת גם אם נניח שהפופולריות של החרצוף באמת הובילה לפופולריות של האיש, שזו טענה די בעייתית, לאור העובדה שזה שהוא היה החרצוף הכי פופולרי (16% בדצמבר 1996) זה קודם כל לא אומר הרבה על התדמית שלו בעולם האמיתי, לאור דברים זניחים כמו קרבות מנהרת הכותל מספטמבר; זה לא אומר הרבה על דעת הקהל (16% מצופי החרצופים? כשהבא אחריו הוא ביבי עם 10%, ובאותה שנה הוא נבחר עם אחוזים גבוהים הרבה יותר, ואפילו ב-1999 אחוזים גבוהים הרבה יותר הצביעו בשבילו?) וזה אפילו לא אומר שהתכנית עיצבה את ההשקפות של הצופים (אפשר, למשל, שבעלי השקפות מסויימות נמשכו לתכנית יותר מאשר אחרים).
ואגב, את או אתה פותח\ת פה הרגע דיון שלישי,
על אמנות כחלק מהמשחק הפוליטי (על כל המשמעויות לגבי מימון של פוליטיקה, סליחה, אמנות, וחופש הביטוי של אמנות, סליחה, פוליטיקה).
לא התכוונתי לפתוח דיון פוליטי
ולכן אעצור את הדיון הזה כאן.
מתנצלת.
מודה שלא קראתי
פשוט כי אני כבר לא באוניברסיטה ואין לי גישה חופשית למאמרים.
אני חייבת להודות שלא קיבלתי מהדיון הזה את הרושם שמישהו חושב שייצוגים בתרבות גורמים באופן ישיר לשינויים גדולים במציאות כמו בדוגמת הנשיא השחור שלך. די ברור לי שהדיבור הוא על השפעה, ושבסופו של דבר המציאות משתנה ממכלול של השפעות ולא אחת בודדה של תוכנית טלוויזיה או סרט בודדים.
באשר לאפקט סקאלי, אני באמת לא יודעת אם מישהו אסף את המספרים, אבל גם אם באמת באמצע שנות התשעים נרשמה קפיצה משמעותית בביקוש של נערות ללמוד מקצועות שקשורים לרפואה, טכנולוגיה ואכיפת חוק בטח שיהיה קשה להוכיח שהיא נגרמה ישירות כתוצאה מחשיפה לדמות ספציפית בטלוויזיה. היו עוד כל מני תהליכים חברתיים באותם שנים שפתחו ליותר נשים את הדלת לשאוף לקריירה במקצועות "גבריים" כאלה מעבר לדנה סקאלי (שבעצמה לא נוצרה בוואקום).
מה שכן, עם או בלי מחקר אקדמי, הטענה שאמנות לא משפיעה בשום צורה על המציאות נראית לי פשוט אוטיסטית. ברור שייצוגים תרבותיים משפיעים על תפיסות העולם שלנו, בייחוד כשהם של דברים שאינם חלק מהיומיום שלנו. לי לפחות ברור שילד לבן שגודל בשכונה לבנה ורואה בטלוויזיה רק ייצוגים שליליים של שחורים יגבש דעה מקוטבת ומזלזלת יותר כלפי שחורים מהשכן שלו שגדל באותה שכונה ביקום מקביל שבו בטלוויזיה יש שלל ייצוגים לשחורים שהוא יכול גם להזדהות איתם. עם זאת, ברור שעם הזמן הדעות של שניהם יכולות להשתנות לשני הכיוונים וככל שהם יתבגרו הן יושפעו גם מיותר דברים חיצוניים כמו ניסיון אישי, למידה, ערכים מהבית, ערכים שמועברים על ידי חברים בבית ספר וכד'.
"לצערו של ווילד המחקרים ממשיכים ממחישים את ההיפך"
אילו מחקרים?
לאורך השנים ראיתי לא מעט מחקרים על כמה אנשים מושפעים מהמדיה, אבל לא זכורים לי מחקרים שממחישים את ההיפך מזה. לא שאני טוען שווילד לחלוטין צודק אבל זה בהחלט לא מופרך בעיקר בימינו בו אנחנו מוקפים במדיה יותר מאי פעם.
הגבתי לזה בטעות בתגובה אחרת לאדם
כמו שציינתי שם: קודם כל צריך לעשות הפרדה בין מדיה במובן הרחב לבין אמנות.
דבר שני, קשה למצוא מחקרים "טובים" בנושא: הרבה מחקרים כשלו בבידוד משתנים ולכן לא היו שמישים או ברי שחזור.
במקרים שבהם ניסו לחקור קשר בתנאים מבוקרים יחסית ולא נסיבתיות במסגרת סקרים בדיעבד (שעל הבעייתיות שלהם כבר הגבתי קודם), בדרך כלל נמדדה השפעה של צריכת מדיה (טלוויזיה, סרטים או משחקים) על התנהגות שבאה בעקבות הצריכה. רוב המחקרים לא מצאו שום קשר, למעט אצל נבדקים שאצלם נצפתה מראש נטיה להתנהגות המדווחת.
ובשורה התחתונה, למרות עשרות שנים של מחקרים בנושא, יוצא שרובם סותרים אחד את השני ויש מעט מאד מסקנות עקביות לאורך השנים. גם המסקנות הללו בדרך כלל נוגעות לנושאים מאד נקודתיים כמו אגרסיות אחרי צפיה בתכנים אלימים, ולא מתיימרות לנבא איזשהי יכולת של יצירות בדיוניות להשפיע על תפיסת עולם של אנשים בטווח הרחוק. בקישור הזה יש אנליזה יחסית עדכנית על המסקנות (המועטות) שכן עולות מהספרות המקצועית:
http://mediasmarts.ca/digital-media-literacy/media-issues/violence/what-do-we-know-about-media-violence
אני רק רוצה להוסיף
את דייויד פאלמר, הנשיא השחור מ"24" כדמות נשיאותית מובילה בטרנד הזה.
זכורני שכשהסדרה עלתה לאויר, זה עורר לא מעט גלים.
וואו
התפתח פה דיון כאילו אף אחד אף פעם לא חקר implicit bias או זמינות קוגניטיבית.
מי שרוצה לבחון את עצמו יכול לעשות את זה כאן ולראות אם ייצוגים אמנותיים השפיעו על תפישת המציאות שלו או לא.
ייאמר לזכותם של יוצרי הסרט
שבמקור הדמות של לסלי ג'ונס (השחורה) יועד במקור למליסה מקראת'י, שבסופו של דבר בחרה בתפקיד שבחרה כדי לצאת קצת מהטייפקאסט של המצ'וגעת.
למה?
"אם מתחשק לחדש
פרנצ'ייז ישן
למי תתקשרו?"
לא יודע, אבל לא לפאקינג פול פיג. נכוויתי ממנו פעמיים, ואין סיכוי שאני מתקרב לדבר הזה. גם לא ראיתי אף אחד מהמקוריים, ועכשיו גם לא ממש בא לי כי אז אולי אני אוהב אותם ואכעס על פיג אפילו יותר. תכלס, מה שהכי מפחיד בעסק הזה זה שפול פיג עבר מסרטים מקוריים לפרנצ'ייז מוכר, והוא עלול לעשות זאת שוב בעתיד. הפעם למזלי זה פרנצ'ייז שאני לא מכיר, אבל מה יהיה פעם הבאה? Be afraid.
כמו שאמרו מעלי, הדבר הטוב היחיד פה זה המוזיקה. כל השאר נראה פשוט נוראי. הטריילר נפתח ב"בדיחת" קיא, פור פאק סייק. אז כן, אני לא אראה את זה גם אם תשלמו לי.
תראה את המקוריים.
הם לא ממש ה"קומדיה הכי טובה אי פעם" שעשו מהם (בטח לא השני) אבל הם חמודים ומהנים הרבה יותר ממה שהטריילר הזה מראה לנו.
כן קשור לסרט המקורי/לא קשור לסרט המקורי
לא יודע, אבל, ברשימת השחקנים בימד"ב רשומים די הרבה שחקנים מהקאסט המקורי (כמו למשל סיגורני וויבר, בילי מוריי, דן אקרוייד ועוד). באופן משונה (או לא) לאף אחד מהם אין שם לדמות בסרט החדש.
עד כמה שאני יודע
אישרו כבר די מזמן שהם יעשו תפקידים אורחים בסרט, אבל לא יותר מזה.
זאת אומרת, ככל הנראה אין קשר לסרט המקורי וזה רק משהו שעושים בשביל המעריצים של הסרט המקורי.
הדבר החיובי היחיד שאני יכול להגיד,
זה שלפחות בין הבדיחות הנמוכות לא היו בדיחות שמנים.
אני מניח שזו התקדמות בשביל מליסה מקארתי.
הרגיש לי שמספרים את כל הסרט בטריילר
(ל"ת)
סיקוול
הטריילר נפתח ב-"לפני 30 שנה, ארבעה מדענים הצילו את ניו יורק, הקיץ הזה צוות חדש…"
כנראה שזה סיקוול, אולי יזכירו בקטנה את הסרטים המקוריים.
בכל מקרה, נראה ממש חמוד, סרט קיץ כיפי כזה.
מי הולך להמר על זה שהצוות המקורי הם האויבים של הסרט החדש?
ואף מילה על הטריילר החדש למוצאים את דורי?
שעושה רושם של העתקה אחד לאחד של המקורי
אפילו לא ראיתי את המקור,
וזה עדיין נראה לי עייף וחסר מקוריות. כאילו אף אחד מהמעורבים, בשני צידי המצלמה, לא באמת רוצה להיות שם.
הסרט הוא לא סיקוול.
תפקיד הכתוביות בהתחלה היה להזכיר שלפני 30 שנה יצא הסרט המקורי, ועכשיו תפקיד הבנות להחליף אותם, בלי שום קשר לסרט המקורי.
אז אם לא היה כלום לפני 30 שנה, מה יש להחליף ?
(ל"ת)
לא יודע, הכוונה עצמה הייתה לקשר את שני הסרטים
(ל"ת)
זה לא נראה טוב
מצד שני, גם את הסרט המקורי אני לא כל כך אוהב. לא יודע למה אני משאיר את התגובה הזאת האמת.
זה באמת נראה רע
טריילר ממש לא מוצלח. שום דבר לא מצחיק. כמו שציינו, נורא צורם שהשחורה היחידה בצוות מתהדרת בזה שהיא "מכירה את ניו יורק" ו"יכולה להביא מכונית מהדוד". לפחות היו נותנים לה כישורים אחרים – רופאת הצוות, לוחמת הצוות, משהו…
גם ההומור של הסרטים המקוריים התיישן מאוד, ונראה כאילו הם משחזרים גם את הבדיחות.
נקווה שזה רק הטריילר והסרט יתגלה כהרבה יותר טוב.
וואו, כמה שאני לא מבין מה קורה כאן
לא בטריילר הכוונה, אלא באתר.
הטריילר הזה הכריע לי סופית עד כמה אני מת לראות את זה.
בשבילי, יותר משהסרט המקורי הוא קומדיה טובה או סרט שעושה פרפראזה מוצלחת על סוגיית השדים, זה סרט של ביל מארי ודן אקרויד. סרט של יוצא SNL, קומיקאים מבריקים שלא אוכל להתאכזב מעשייתם.
וכאן, אותו הדבר תקף. יותר משזה רימייק/ריבוט/סיקוול/פריקוול/וואטאבר, יותר משזה סרט עם שדים, ואפילו יותר מזה שזה קאסט נשי, קודם כל זה סרט של הנשים הללו. הסרט החדש של מליסה מקארת'י, של קריסטן וויג ושל פאקינג קייט מקינן. יוצאות SNL, קומיקאיות מופלאות ממש (מקארת'י עוד מילא, אבל וויג ומקינן זה לא יאומן), שעומדות בראש הרשימה של אנשי הקומדיה שמגדירים לי מה היא קומדיה טובה וחזקה בימינו, שהיא בין היתר גם נשית.
כנראה שאנחנו לא אוהבים נשים.
לא תמיד דורון או התגובות לביקורות/כתבות שלו מתיישבות עם דעותי. משום-מה אני לא חש צורך להגיב "?what the fuck is going on" כשזה קורה.
אני מתנצל אם אני קופץ כאן למסקנות בעצמי, אבל השתמשת בהטיות של "נשי" שלוש פעמים והיללת בדרניות שלא זכור לי שעשו משהו קומי כה מדהים. דעה אישית, כמובן.
סליחה על ההקצנה, אבל עשו עד כה עבודה די טובה להתייחס לטריילר עצמו מבלי לפרש את הסלידה כקשורה לכך שמדובר בנשים.
וודאי שאין תמיד קורלציה בין באתר לדעותיי
ולעיתים רחוקות אני קם ומצהיר שדעתי האישית שונה ומיוחדת, או משהו בסגנון.
ההתייחסות הנקודתית להטייה הנשית של הסרט לא קשורה כלל לדיון שנוצר כאן, צודק ואני גם מסכים. ההתייחסות שלי היא יותר לשיח הכללי שיש לגבי הסרט, ודעות שליליות שקמו על הבחירה.
אני מתנצל אם לא הדגשתי זאת מספיק, אבל כן פתחתי את התגובה בהבהרה (או לפחות ניסיון לכך) שהסרט המקורי וכמוהו החדש עומד מאחורי קומיקאים וקומיקאיות שאני, אישית, מאוד מאוד מעריך ונהנה מההומור שלהם. טעם אישי, חד וחלק. אולי לא מדהימות, אולי לא פורצות דרך, ובטח שפיי ופולהאר הן מלכות העולם הבלתי מעורערות (בהתייחסות לקסם כאן למטה), אבל אני מאוד מאוד נהנה מהמגוון הנשי החזק שקם ומתייצב, כקבוצה, כנגד השליטה הגברית.
הרעיון של רימייק כל-נשי הוא מצויין בעיני.
פחות מסיבות מיגדריות ויותר כיוון שזה יכול לתת לרימייק הזה טוויסט מעניין, ויקשה עליו להיות מחזור עצלני של הסרטים המקוריים. הבחירה בפול פיג הוא טבעי – תאהבו את הסרטים שלו או לא, הוא כנראה הבמאי היחיד שעשה קומדיות נשיות מצליחות בשנים האחרונות, ובטח כאלו שהיה בהם אלמנט כלשהו של סרטי אקשן (אני אישית אהבתי את מסיבת רווקות/עצבניות, ופחות את "מרגלת" שהיה קצת יותר מדי מקארתי מבחינתי). אבל הטריילר הזה הוא פשוט חלש.
אז כנראה החולשה שלו הוא גם חולשה אישית שלי
מבחינתי, רק לראות את מקינן על מסך כלשהו גורם לי לצחוק.
תכלס, נראה לי שמקינן קיבלה את התפקיד הכי טוב בטריילר הזה
אבל הבעיה העיקרית איתו שהוא מתרכז יותר מדי ב"מה קורה בסרט ומי הן הדמויות" (שזה החלק הכי צפוי והכי משעמם ברימייק כזה ובקומדיות בכלל) ופחות מדי באווירה ובלמה לעזאזל שווה לראות את הסרט. מה שמשאיר אותי עם התחושה שאו לבמאי הטריילר לא היה עם מה לעבוד, או שהטריילר גרוע.
אתה צוחק!
אני לא הייתי רוצה לראות את הסרט אלמלא הייתי יודע שאחת מהדמויות היא טכנאית מבריקה, ואחת מהן היא פיזיקאית שעוסקת בקוואנטים. זה פשוט מידע חשוב מאין כמוהו, שאי אפשר היה לנחש לבד ושהוא קריטי לכל הצופים הפוטנציאליים בסרט, כך שהיו חייבים להקדיש זמן יקר כדי להעביר אותו בטריילר הראשון של הסרט, במקום לבזבז אותו על שטויות כמו לנסות לגרום לדמויות להראות מעניינות או להציג דוגמאות להומור שאינו כולל מכות או קיא.
דווקא הבדיחה על מגרש השדים
(exorcist) גרמה לי לצחוק בקול – ועבדה בכמה רמות.
לדעתי לפחות, וויג, מקינן ובמיוחד ג'ונס, הן החלקים הגרועים ביותר ב-SNL,
כל כך לא מצחיקות, כל כך חוזרות על עצמן, פשוט מביך להסתכל. כנ"ל מקארת'י.
אם רוצים יוצאות SNL שהן באמת "מגדירות מה היא קומדיה טובה וחזקה בימינו", אז לוקחים את פיי ופולהאר.
מקינון וג'ונס נהדרות!
את וויג אני אכן פחות מחבב. בלשון המעטה.
לגבי פיי ופוהלר, הן אלילות אבל בשנים האחרונות יש/היו נשים נפלאות לא פחות ב-SNL כגון ונסה באייר, איידי בראיינט, נסים פדראד, ססילי סטרונג. ומהדור של פיי ופוהלר יש את מיה רודולף, אנה גסטייר, רייצ'ל דראץ', שרי אוטרי.
וויג היא שחקנית דרמטית נהדרת.
כל האינדי שהיא עושה בשנים האחרונות בנוסף לקומדיות הגדולות זה מבורך לחלוטין.
אבל לצערי אני מעדיף שהיא תישאר רק בדרמות אינדי.
הטריילר הזה היה מאכזב והנמיך לי עד מאד את הציפיות
אהבתי מאד את עצבניות אש ואת מרגלת. את מסיבת רווקות.. פחות. הרבה פחות. שנאתי קצת אפילו. אני מניח שזה בגלל וויג. וסצינת השירותים. הטריילר כולל יותר מדי סליים והפרשות ומעלה את החשש שיהיה כאן מסיבת רווקות 2: קריסטין וויג + הפרשות.
מצד שני עצבניות אש ומרגלת היו קומדיות גסות ומצחיקות עד מאד (ומירנדה הארט גנבה את ההצגה. טוב סטאת'ם גנב אבל מבחינת הקאסט הנשי היא גנבה) כך שיש סיבה לאופטימיות. קטנה. אבל מי שעשה את הטריילר? לפטרו. או שנגלה בקיץ שמי שעשה את הסרט הוא האחראי האמיתי.
ניסתי להבין במשך כמה דקות
מי זה לעזאזל "לפטרו", ואיפה הוא בטריילר.
וואו. כמה סטריאוטיפים. ורק ראיתי את התמונה בשער
אפילו לא את הטריילר. עדיין.
שתי "כוסיות לבנות", שמנה לבנה, וכמובן, שחורה – אשר ממלאת את תפקידו במלואו. ענקית ונראית כאילו יצאה עכשיו מהכלא.
אני באמת שלא מבין איך אדם בעל צבע עור שחור מסכים לגלם כזה סטראוטיפ ברור! אה.. כסף.. כן.. :/
בכל מקרה, אני גם מוכן להתערב על הרבה שהיא תצא הכי טיפשה בסרט.
עלוב.
לא אלך לראות את זה בקולנוע בוודאות.
הטריילר נראה בדיוק כמו הרימייק של צמרמורת
אהבתי את העובדה שהם הכניסו קאסט נשי של snl
אבל הוא לא מצחיק בכלל .
לא נראה שהם יכסחו בקופות
ממש לא התלהבתי מהסרט כשהוא הוכרז ועכשיו עוד פחות אחרי שהטריילר שוחרר. נראה כמו עוד ניסיון ליצור בוכטה של מזומנים עם גיוון של גירל פאוור. רק נראה שזה ממש לא הולך להצליח להם. אני מאוד מקווה שאני טועה.
מסתבר שלא סיימנו עם מכסחי שדים
יהיה עוד סרט, הוא יהיה מצויר, והוא יבויים על ידי הבחור שעשה את הפרסומות של Clash of Clans
מה שלא יהיה
הידעתם? יש גירסה נוספת לטריילר
ויש בה עוד כמה בדיחות איומות.
https://www.youtube.com/watch?v=pilGqHYIL4w
אין כמו התרגום לעברית ל-This Year בטריילרים. תמיד עושה לי את היום.
(ל"ת)
או ''משפט מחולק''
שכל כמה שניות מבליחות כמה מילים מתוכו והתרגום חייב תחביר נכון, וכל מילה 'מתורגמת' שגוי. (לא אשמת אף אחד, מה לעשות)
והוא?
(ל"ת)
ועוד המון סאונד אפקטס צ'יזיים לאללה.
(ל"ת)
*זה* הצוות שאמור להתעלות על ביל מאריי ודן אקרויד?
אני לא חושב שזה ילך.
אני לא יודע אם הצוות הזה יתעלה/ישתווה לביל מאריי ודן אקרויד
אבל כדאי לזכור שמכסחי השדים הוא אחד התפקידים הראשונים של מאריי, שלא בדיוק היה שחקן מוערך באותה תקופה, וממש לא שם שנאמר אז ביראת כבוד.
קודם כל: ביל מארי שיחק ב11 סרטים עד אז, כאשר 5 מהם הם תפקידים משמעותיים (הסרט שבו הוא משחק את האנטר ס. תומפסון, Caddyshack, Meatballs, Stripes וטוטסי).
שנית כל: גם לפני הקריירה הקולנועית שלו – ביל מארי היה אחד הכוכבים הבולטים ביותר של SNL והשם שלו אמנם לא נאמר ביראת כבוד, אבל מוערך הוא בטוח היה.
זה בערך המיקום של מקינון כיום (כוכבת בכירה ב-snl, סביבות 10 תפקידים בקולנוע)
ואני לא מדבר על וויג, שהנסיון הקולנועי שלה כרגע הרבה יותר רחב מזה של מארי כש"מכסחי השדים" יצא. אני לא אתווכח איתך אם תטען ש-SNL בתקופת מארי הייתה טובה יותר, או שמארי כבר אז היה קומיקאי טוב יותר – אבל אם מחפשים את המקבילה למארי/אקרויד של ימינו (ובוודאי זו הנשית), הרביעיה הזו היא בהחלט בחירה טובה. זה עדיין לא מבטיח כלום, בטח לא לאור הטריילר הפושר.
המיקום של מקינון ומארי שונה לחלוטין
אני לא מדבר על 11 סרטים סתם. אני מדבר על 11 סרטים שלפחות 5 מתוכם היו להיטים גדולים ובהם היה לו תפקיד משמעותי/ראשי להצלחתם. מקינון בספירה שלי עשתה 6 ובשניים הכי מוכרים ("אחיות" ו"טד 2) היא משחקת את עצמה ובתפקיד שולי למדי.
לגבי הרביעיה שמקבילה למארי/אקריוד – אז אני חושב שפולהר/פיי הרבה יותר קרובות להערכה שהייתה לשניהם בזמנם. וויג מתקרבת, ומקארתי לא הייתה יוצאת SNL, ומאקינון וג'ונס ממש בתחילת דרכן. כמובן שאם פותחים את הדלת לסתם קומיקאיות ושחקניות קומיות אז אני חושב שיש הרבה שמות שהייתי רוצה לראות קודם (אנה פאריס, למשל או כל הקאסט הנשי של בי"ח לילדים).
התכוונתי שזה עושה רושם של אוסף שחקניות גרועות,
שאחת מהם אני גם מכיר לפני ויודע שהיא גרועה. אין לי שמץ של מושג איך הגיעו למסקנה שזה הצוות שהם צריכים בשביל לעשות קומדיית אקשן טובה. מה, יש מחסור בקומיקאים שצריך להתפשר כל כך?
(אלה אם כן בסרט המלא המצב יהיה אחרת).
טוב, אולי יש לי ספויילר לא קטן לסרט עצמו
אני לא יודע אם לשים פה כותרת של **ספויילר**, לכן תיזהרו כבר עכשיו מהספקולציה הזו!
לפני 4-5 שנים, כשעוד הייתי סטודנט לקולנוע וטלוויזיה ב"ספיר", הגיע למכללה לי אייזנברג, שהוא תסריטאי שכתב כמה פרקים ל"המשרד" האמריקאי, כתב את "מורה רעה" (עם קמרון דיאז) ואת התסריט הראשוני ל"מכסחי השדים". הייתי חייב לשאול אותו לגבי התסריט, מה פחות או יותר הוא מתכנן, והוא אשכרה גילה לי!
התכנון המקורי היה לעשות מין סיקוול/ריבוט, ממש כמו עכשיו, רק של חבורה של גברים צעירים בסגנון של מייקל סרה, ג'יי בארושל, ג'ונה היל וכדומה (אלה השמות שזכור לי שהוא ציין), שיעברו חניכה מחדש על ידי המכסחים המקוריים (בזמנו הוא אמר לי שכנראה וביל מורי לא ישתתף בסרט כי הוא לא הכי בעניין), ושהתכנון שאם זה יקרה אז יהרגו את הדמות של ביל מורי ממש בהתחלה, בצורה מצחיקה כמובן, וזה יהיה בעצם מעין פרידה מהדור הישן.
כמה מזה יהיה בסרט המקורי? באמת שאין לי מושג כי בסופו של דבר לא צילמו את התסריט שלו, אבל מי יודע, אולי נשארו עם כמה נקודות מעניינות ממנו. נחכה ונראה :)
הסרט הזה הוא חילול הקודש!
לסרט כמו "מכסחי השדים" לא עושים גירסאות חדשות:
לא נוגעים ביצירת מופת!.
"מכסחי השדים" הוא יצירת מופת?
העובדה שיש אנשים שמתייחסים אליו ככה, לפחות בשנים האחרונות, מפתיעה אותי. הוא סרט נחמד מאוד לזמנו, סרט-קיץ מוצלח, ואפקט הנוסטלגיה גם עוזר לתת לו "הילה" – אבל ברצינות, מתי אי פעם הוא היה יצירת מופת? יש לו הומור גאוני? עלילה מדהימה? אני לא זוכר אף אחד מהם.
אני לא זוכרת אם ראיתי אותו
ואני זוכרת סרטי ילדות
אולי לא יצירת מופת אבל בהחלט קלאסיקה
הדמויות, הדיאלוגים, האווירה הכללית, והשחקנים, כולם מצויינים, זה ממש לא סתם עוד סרט קייץ.
בעיקר בצפייה חוזרת ולא מתוך נוסטלגיה, הסרט עובד ממש טוב.
אחרי שראיתי הרבה תמונות של
ילדות מחופשות לצבי נינג'ה בפורים הזה, לא יכולתי שלא לחשוב על "צבות הנינג'ה".
אני ראיתי את כל הילדות מחופשות לאלזה ואנה
ולא ידעתי מה לחשוב (חוץ מזה שאני לא סגור על אלסה או אלזה)
אלסה באנגלית, אלזה בעברית
אכן נושא שהטריד מאוד את הבת שלי :-)
שנים של אי ודאות באו לסיומן!
(ל"ת)
כן יצירת מופת
כן יצירת מופת של בידור:
יצירת מופת יכולה להיות כזו מבחינות שונות.
זהו סרט פולחן שכיף לחזור אליו כל מספר שנים.
נ.ב. אפילו הרוחות/שדים בסרט החדש ניראים גרוע יחסית לסרט המקורי, ממוחשבות מדי ,שלא לדבר על הבדיחות המשמימות (חוץ מהבדיחה האחרונה עם הסטירה, זו היתה מוצלחת, ונעימת הנושא גם כיפית).
הסרט הזה כבר שבר שיא אחד!
מסתבר שהקדימון שלו שבר את השיא של מספר הדיסלייקים ביוטיוב. כנראה שאנשים רבים ממש לא אוהבים אותו.
יש לכם השערה למה?
http://www.foxnews.com/entertainment/2016/05/02/ghostbusters-reboot-trailer-most-disliked-ever-on-youtube.html
טריילר חדש
סורפרייז סורפרייז, גם פה אין אף שנייה מצחיקה. הוא נוראי באותה מידה כמו הראשון.
https://www.youtube.com/watch?v=t6hlkIlGFCI
אבל עזבו את זה. המוזיקה זה עוד מילא, אבל הטריילר הקודם התחיל עם "לפני 30 שנה", ועכשיו מסתבר שיש כאן שתי דמויות מוכרות מהסרט המקורי. אבל הם מתעקשים שהסרט הזה לא קשור למקורי. אהא.
כמו כן, נראה שחושפים פה טוויסט רציני, כי למה להשאיר דברים לגלות בסרט עצמו. אבל זה לא הטריילר היחיד שחוטא בזה.
כמו כן 2, הקליימקס של הסרט הזה נראה דומה באופן חשוד לזה של "אמייזינג ספיידרמן" הראשון.