שינוי שיטת הבחירות (לאוסקר הסרט הזר)

שינוי בחוקי האקדמיה עשוי לשנות מאוד את המרוץ לפרס הסרט דובר השפה הזרה הטוב ביותר

במאים ישראלים ואקדמיה ישראלית יקרה, שימו לב. כידוע, ישראל מחזיקה בשיא עולמי של מספר המועמדויות ללא זכיה לפרס הסרט הזר הטוב ביותר באוסקר. אבל אסור לנוח על זרי הדפנה; אם אנחנו רוצים להמשיך להחזיק בשיא הזה, ולא לקלקל אותו בטעות עם איזו זכיה או משהו, צריך לשים לב טוב לחוקים. והחוקים השתנו.

Deadline מודיע על שינוי מהותי בחוקי ההצבעה לקטגורית הסרט דובר השפה הזרה (וגם לקטגורית הסרט התיעודי הקצר). עד היום, אלה היו הקטגוריות הבודדות שההצבעה בהן היתה מותרת רק לחברי אקדמיה שהגיעו להקרנות מיוחדות של כל הסרטים המועמדים. החל מהשנה, ההצבעה תהיה פתוחה לכל חברי האקדמיה.

זה משנה הרבה; לא כל כך ברור אם לטוב או לרע או לגם וגם. המשמעות של שינוי החוק הזה הוא שמעכשיו, חברי האקדמיה יוכלו להצביע בקטגוריה הזאת גם אם לא ראו את כל הסרטים המועמדים – ובקטגורית הסרט הזר, שבה חלק מהמועמדים הם כמעט תמיד "מילה שאני לא מצליח לבטא" בבימויו של ג. בחייםלאשמעתיעליו, המייצג את מדינת פינה-רחוקה-בגלובוס, אפשר להניח שרבים מהמצביעים גם לא יטרחו לצפות בכולם. זה אומר שלבאזז סביב הסרטים לפני המועמדות תהיה עכשיו משמעות מכרעת. לסרטים שאנשים שמעו עליהם, שכתבו עליהם ושדיברו עליהם, יהיה סיכוי טוב לזכות. לאלה שלא – לא.

בתאוריה, החוק הזה נשמע גרוע הרבה יותר מהמצב הקודם, שחייב את המצביעים לראות את כל הסרטים לפני שיצביעו. הגיון פשוט: כדי לבחור את הטוב מבין חמישה סרטים צריך קודם לראות אותם. כן – אבל החוק הקודם הגביל למעשה את מספר המצביעים לציבור קטן מאוד של אנשים שיש להם פנאי ללכת לראות חמישה סרטים זרים בהקרנות אקדמיה ספציפיות. למי יש כל כך הרבה זמן פנוי? בעיקר לפנסיונרים. ולכן החוק הזה הואשם בכך שהבחירה בקטגוריה הזאת היתה לעתים קרובות "פנסיונרית": סרטים ידידותיים ושמרניים זכו על חשבון סרטים חדשניים, מוזרים או פשוט אלימים יותר. ב-2008, המועמד המדובר ביותר היה "ואלס עם באשיר", שקיבל תשבוחות רבות בפסטיבלים וממבקרים בארצות הברית ובכל העולם; אבל הוא הפסיד את הפרס ל"פרידות" היפני, סרט בסדר-כזה שאף אחד לא שמע עליו, אבל הרבה יותר סטנדרטי וקל לעיכול ולא כולל טראומות מלחמתיות באנימציה. תחת החוק החדש, ל"ואלס" היה סיכוי הרבה יותר טוב לזכות.

כמובן, יכול בהחלט להיות צירוף נסיבות שונה שבו החוק הזה לא יהיה "לטובתנו". אבל הוא משנה במידה רבה את מערך השיקולים בבחירת נציגים לאוסקר. לדוגמה, אם, באופן היפותטי לחלוטין, "מי מפחד מהזאב הרע" – הסרט הישראלי שמקבל בימים אלה תשבוחות בחו"ל – היה זוכה באופיר, תחת החוק הישן זה היה נחשב ל"בזבוז": לסרט אפל ואלים כזה אין סיכוי באוסקר. אבל תחת החוקים החדשים – העובדה שהוא כבר קיבל ביקורות שמשוות אותו לאחים כהן כבר הופכת אותו למדובר, ולכן מעלה את הסיכוי של המצביעים לצפות בו – וגם להצביע עבורו.