דווקא נחמד שהדעות על "בין כוכבים", הידוע גם כ"אינטרסטלר" וגם כסרט החדש של כריסטופר נולאן, חלוקות: זה מאפשר דיונים הרבה יותר מעניינים מקריאות הידד קצובות. אתם מוזמנים להאזין לפודקאסט אינטר-בלוגי: פבלו אוטין מ"סריטה" יזם, הקליט, ערך וגם הזמין אותי להשתתף בשיחה (ועל כך – תודה רבה!). עוד משתתף בנימין טוביאס, מבקר קולנוע ב"ידיעות אחרונות" – שהוא עיתון, ולכן אי אפשר להטמיע בו פודקאסטים.
בנימין אהב מאוד את הסרט; אני אהבתי הרבה פחות; פבלו לא החליט. אנחנו מדברים על נולאן, על ספילברג, על דיוק מדעי בסרטי מדע בידיוני, ועל הגירסה המצוינת-באמת של "אינטרסטלר" שכבר לא תיעשה, אבל היתה יכולה להיות כל כך מגניבה באמת כאילו וואו חכו אני חייב לספר לכם על זה.
זהירות ספוילרים: הפודקאסט מיועד למי שכבר צפו ב"בין כוכבים" ומספיילר את כל הסרט. כמו כן, ספוילרים מינוריים ל"2001: אודיסיאה בחלל", "קונטקט" ו"התחלה").
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
סאונד ועריכה: פבלו אוטין
להורדת הקובץ (71 MB) – קליק ימני ו"שמירה בשם" יעשו את העבודה.
פודקאסט – הוראות שימוש: אפשר לשבת מול המחשב ולהקשיב. אבל יותר טוב להוריד את הקובץ אל הנגן שלכם ולהאזין לו בזמן שאתם עושים משהו משעמם כמו לעבור דרך חור תולעת בדרך לעולם אחר שכף רגלו של אדם עוד לא דרכה עליו.
אז מה בפודקאסט:
0:00 היי. אנחנו כאן באינטר.
1:10 בנימין מטעם הסנגוריה: "אינטרסטלר" הוא יצירת מופת פגומה.
7:50 דורון מטעם הקטגוריה: יצירת המופת הזאת כל כך פגומה שהיא לא סרט כל כך טוב.
16:00 פבלו מתנדנד: הסרט דבילי או מבריק, תלוי בזווית דרכה רואים אותו.
20:30 אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה? והאם היא מורכבת מגרביטונים?
26:20 דיוק מדעי ב"אינטרסטלר", והאם זה בכלל חשוב
33:50 דורון מציג: הסרט הקצר ומעולה שמתחבא בתוך "בין כוכבים"
36:40 "מכור לכוכבים", הסרט הקצר של מייקל רדפורד
42:50 ההבדל בין טכנולוגיה וקסם וההבדל בין "אינטרסטלאר" ו-"2001: אודיסיאה בחלל".
45:10 חייזרים, אלוהות וחילוניות – האם להיות לבד ביקום זה דבר רע?
53:40 נולאן עושה ספילברג כשספילברג עושה קובריק
1:00:00 דירוג סרטי נולאן: מה טוב ומה פחות
1:04:00 חורי תולעת וחורים בעלילה; על הליהוק ומשמעותו
1:14:30 מי מלחין את פסי-הקול של האנס זימר?
1:15:25 הרפתקאותיו של כריסטופר נולאן בעתיד. לאן פונים אחרי "אינטרסטלר"?
עוד על "בין כוכבים" בעין הדג:
הביקורת
ביקורת וידאו: שידור חי מההמראה
פישקאסטים קודמים:
פישקאסט #12: הרבה יותר מדי גיבורי על
פישקאסט #11: סיכום 2013 עם אהרון קשלס
פישקאסט #9: המשחק של אנדר
אהבתי. קניתי. תודה!
זה נשמע לי קל מאוד לפיתרון.
הגלים אולי ישנו את התדירות שלהם, אבל לא ייעלמו. ציוד מתאים יוכל לפענח גלים בכל תדר, זה לא משהו שקשה לסספנד (ובכל מקרה האפקט הזה נמצא רחוק מעבר לרמה שמטרידה סרטים בדרך כלל, אפילו אם הם מציאותיים יחסית).
כן, אבל אתה זוכר שזה סרט מדע בידיוני, כן?
אם כבר אנחנו מניחים שאנחנו יכולים לטוס לכוכב אחר, אין שום בעיה להניח שהומצא מכשיר שיכול לעשות את זה.
כן זה רחוק שנות אור קוונטיות מלהיות הבעיה העיקרית בסרט.
(ל"ת)
אבל אתה זוכר שגם בסרט מד"ב מישהו צריך אשכרה להמציא את הציוד הזה?
וכדי שמישהו ימציא צריכה להיות לו סיבה לעשות זאת, וכדי שהם יקחו אותו איתם הם צריכים לחשוב על הבעיה הזאת מראש… בקיצור, דווקא לו הייתה להם מכונה כזאת ב"שלוף" זה היה הרבה פחות אמין.
קראתי את כל השרשור הזה ולא הבנתי על איזה מכשיר מדובר
כנראה שאני לא זוכר הרבה מהסרט,לאיזה חלק מהסרט המכשיר הזה היה קשור ומה היה בחלק הזה?
לא מדובר במכשיר שהיה בסרט
אלא במכשיר שעקרונית אפשר היה לייצר ולהביא לכוכב כזה (לו היו חושבים על כך ונערכים לכך מראש).
לגבי השאלה מה הלאה
קשה לי לראות את זה קורה, אבל אני אשמח מאוד לראות את נולאן מביים מערבון.
גם לנולן מתפלקים סרטים מביכים
וזה אכן סרט מביך בכל כל הרבה רמות – החל מהמחסור בצילומי חלל/חללית/הליכות חלל וכל הדברים היפים האלה (אפילו חללית רוקדת ולס כרפרנס אידיוטי, רק לא גלגל השיניים הזה שחוצה בצורה קומית לחלוטין את הפריים). מוזיקה הנס זימר? הוא קם על צד שמאל? מונוטונית וחורקנית, משחק רע, פשוט רע, של…כולם? ותסריט, אוי התסריט, לו לפחות היה בו חור שחור, כרגע הוא סתם, מלא חורים. אכזבה גדולה.
זה ממש לא סרט "דבילי", והוא נותר נאמן לחוקים שלו
מכיוון שבחלק הראשון של הסרט חלקם מרומזים, קל יותר לפספס אותם או לפטור אותם כטעות / מקריות / אלמנט לא מוסבר, אבל הכול היה שם כל הזמן. תגידו מה שתגידו על נולאן, הוא לא מאלה שמורחים, הוא מחושב ומתוכנן והוא לא שובר את החוקים שלו.
הסרט משחק בזמן ובממדים לכל אורכו. נאמר במפורש ש"הדבר היחיד שיכול לחצות ממדים, כמו זמן, הוא כבידה" (שעה ו-15 דקות לתוך הסרט, בדקתי בקובץ כתוביות, האינטרנט הוא דבר נפלא…). וכל הסרט הם מדברים על כבידה בלי סוף – איך להבין אותה, לפענח אותה, מה אפשר לעשות איתה, איך פתרון המשוואות יקדם את האנושות…
זו הסיבה שהוא גם לא יכול לצעוק לה או לכתוב לה פתק מאחורי הספרייה. הוא יכול להשתמש רק בכבידה! בחיי שהתעצבנתי מהניתוח השטחי (בנקודה הזאת). האשמתם את הסרט בדיביליות ובשבירת החוקים, כשלמעשה ההצעות שלכם היו דביליות, והפתרון נשאר נאמן לחוקי הסרט. מאשימים את נולאן שהוא מסביר יותר מדי, אבל לנוכח חלק מההאשמות כלפי הסרט, נדמה לי שיש מקומות שאולי הוא הסביר בהם פחות מדי…
וגם הקונספט של שמירה עליונה ("רוח רפאים" או "הם") מופיע כבר באקספוזציה. אז איך אפשר לטעון שהסרט שובר משהו שהוא הכין מראש כל הזמן? אני לא מבינה.
הפתרון של חייזרים היה יכול להיות שחוק ודבילי, הפתרון של בני אדם מהעתיד, אחרי שהאנושות למדה לעבוד עם כבידה ועם ממד הזמן, לא פחות ממבריק בעיניי. אמנם שילמנו "מחיר" בפרדוקס הזמן. אני לא אוהבת לולאת זמן סגורה, אבל היא לא הפריעה לסרטים אחרים להיות מצליחים ואהובים להפליא (גם על גולשי האתר הזה) אז דווקא לנולאן באים בטענות? בניגוד לאחרים, הוא היחיד שגם סיפק הסבר ללולאת הזמן הזאת! (השימוש בזמן כממד, שהופך את כל מרחב הזמן לנגיש כמו המרחב הפיזי המוכר לנו, והסצינה בספרייה מדגימה זאת יפה).
עוד דברים שכתבתי לעצמי תוך כדי האזנה (מצטערת אם זה יהיה קצת מנותק מהקשר, האזנתי לפני כמה ימים ועכשיו גם אני לא זוכרת בדיוק על איזה משפט או אמירה כתבתי כל דבר):
קונטקט היה טוב יותר בדברים מסוימים, לא באחרים. דווקא הסוף בקונטקט היה חסר לי, איזשהו פתרון מוחשי יותר.
"בטמן מתחיל", שהוא אגב האהוב עליי מבין סרטי בטמן, ריגש אותי. "האביר האפל" לא עבד עליי באותה מידה. "יוקרה" הצליח לרגש בחלקים מסוימים. ב"התחלה" היו חלקים מרגשים. כפי שכתבתי באחת התגובות בביקורת, נולאן לא מתמקד הרבה באהבה רומנטית (אם כי היא נוכחת אצלו במידת מה) אבל הקשר בין הורים וילדים נוכח מאוד במרבית סרטיו ומשמש גם כמניע לא רע לעלילה (הגנה / נקמה / הקרבה וכו').
דווקא "ממנטו" הוא הסרט הכי פחות אהוב עליי של נולאן (הוא גם הראשון שראיתי, לא ראיתי סרטים שלו לפניו). הוא היה די קר ומנוכר ולא התחברתי לדמות הראשית.
הרגשיות השמאלצית של ספילברג לא עושה לי כלום. ET לא עשה לי כלום. אמנם צפיתי בו בגיל 20+, אבל אני אוהבת תכנים לילדים ויכולה להתחבר אליהם בקלות; הוא פשוט לא דיבר אליי. נראה ששיפלברג גם אוהב יותר דמויות של בנים משל בנות (לפחות בתפקידים הראשיים) וחזק יותר בקשר אב-בן; הוא כנראה היה משאיר את מרפי בן, כמו בתסריט המקורי (כפי שציין יאיר רוה), אז זו בפני עצמה סיבה מספקת בעיניי לשמוח על כך שהוא לא ביים את הסרט הזה.
אני לא הייתי קונה את הסרט שדורון הציע, זה לא היה עובד עליי רגשית באותה רמה. זה היה יכול להיות סרט אחר לחלוטין, לא אפי ובעיניי גם לא מעניין דיו. כפי שציינו האחרים, גם אני הייתי צריכה את החלק בכדור הארץ, גם אני הייתי זקוקה למסע הזה. הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור.
אני ממליצה להאזין גם לפודקאסט של יאיר רוה בנושא הסרט בכלל ובסופו בפרט. הוא סיכם את זה יפה, ואמר הרבה דברים שלשמחתי קלטתי והבנתי בצפייה ראשונה. אולי מהסיבה הזאת הסרט לא נראה לי דבילי בשום שלב… (קצת דביק בנאום של אן האת'ווי, אבל זה רק שבריר מהסרט, אז בקטנה).
זה היה דבר שצריך הסבר, או תאוריה?
זה לא מובן לחלוטין בסרט עצמו?
כבר עבר קצת זמן,
אבל ככל שזכור לי, בשלב מסוים היה נדמה שיש דגש יותר גדול על הסיכוי שלו לשדר משם משהו.
יותר תקווה מסיכוי...
אבל זו לא הסיבה, זה רק בחזקת "אם כבר אז כבר" (אם יהיה לנו מזל). יאיר רווה מסביר זאת היטב (וכאמור, זה ע"ס הסרט, לא פרשנות שלו). רוב מה שהוא הסביר בפודקאסט זה פשוט נקודות שלא היו ברורות לו ולגולשים אחרים אחרי הצפייה הראשונה בסרט, והוא "סגר את החורים" אחרי הצפייה השנייה. הפרשנות המקורית היחידה של רווה היא ההסבר הנוסף שהוא מציע לסוף הסרט, והיא בהחלט מעניינת (אם כי גם הוא עצמו מודה שהיא קצת דחוקה).
זה לא הסבר שלו, זה מוסבר בסרט
וכתבתי זאת בעצמי כאן (ישירות אחרי הצפייה בסרט, לפני שהאזנתי לפודקאסט). כך שלא ברור לי במה יש "להשתכנע", זו פשוט העלילה של הסרט (נראה לי שצופים רבים פספסו את ההסבר, אולי כי לא אהבו את ההמשך וזה מה שזכרו מהסצינה בסופו של דבר).
טוב, נראה שזכרוני
כבר לא כמו פעם…
צריך לעשות אחרת פודקאסט
חבר'ה קשה להקשיב לכם כשאתם מתווכחים וחשוב לכם לשכנע אחד את השני (אבל מה עם המאזינים?). תנו להשלים משפט ותביאו נקודות מבט שונות, אבל אתם צועקים, אתם באופירה וברקו?
ב2014 עוד לא היו אופירה וברקו.
(ל"ת)