"חמישים גוונים" היא מפלצת קרינג'. שלושה סרטים עצלניים, מטרידים ומחורבנים שמנסים למסגר קשר דפוק במיוחד כסיפור אהבה קסום שנשים חולמות עליו. על שלושתם יש מיליון סיבות לכעוס, אבל זה כבר לא דחוף. זה עדיין מותג פופולרי שמכניס כסף ומושך מפרסמים, אבל הבאזז המטורף שאפף את פרק א' כבר התפוגג לגמרי עד הסיבוב השלישי, שגם הרוויח פחות כסף מהם בסופ"ש הראשון שלו. מי שאהבו את החרא הזה עדיין אוהבים אותו משום מה. ההייטרים כבר התעייפו. לא אני. הסדרה הזו מרתקת אותי בצורה החייזרית שבה היא מתארת בני אדם ובפרט מערכות יחסים אנושיות, ולמרות שהיא כבר לא "חשובה" כמו שהיא הייתה – אני לא יכולה להבליג עליה. בטח לא כשהסרט החדש הולך עד הסוף עם הפנטזיה המיזוגנית שעליה מבוססת כל סדרת הספרים והסרטים – הגבר האלים והמתוסבך מדי יהפוך לאביר חלומותייך אם רק תתני לו מספיק צ'אנסים ותאהבי אותו בכל לבך. אז אחרי שכבר ניתחתי את הדפיקות של "חמישים גוונים של אפור" ו"חמישים גוונים של אופל", הגיע תורו של הפרק האחרון ובעל השם האירוני מכולם "חמישים גוונים של שחרור". הטקסט לפניכם ארוך, כולל תוכן מיני (מן הסתם) ומפוצץ בספוילרים לסדרה כולה.
1. טרילוגיית "חמישים גוונים של אפור" היא בעצם "חמישים גוונים של כסף" – פורנו קפיטליסטי שהוא פחות סרט ויותר אוסף של פרסומות לכל מיני מותגים, מכוניות ומוצרים יוקרתיים יותר ופחות. הפרק האחרון בסדרה מתחיל בהתענגות על הטקס הבזבזני מכולם: חתונה. קלוז-אפים יפים מתמקדים בתחרה והכפתורים של שמלת הכלה, שכולה גוון בודד של לבן, אפילו בלי רמז לאפור. ממשיכים משם למבט קרוב על חפתי החליפה של החתן, על רקע החלפת הנדרים של בני הזוג. הכל, כמובן, בטון שמציג את החתונה המטופשת הזו, שממסדת קשר רעיל עם מעט מאוד קילומטראז', כמו רגע של קדושה וטהרה.
2. כריסטיאן פונה לאנה על רחבת הריקודים בשם "גברת גריי" והיא כזה "גברת גריי? אה, זאת אני" בטון בלתי נרגש בעליל, כזה שנשמע כמו "אה, שיט, שכחתי". ייתכן שדקוטה ג'ונסון נכנסה כל כך עמוק לדמות של הבחורה הקלולס שמבינה הכל כמה שניות מאוחר מדי שהיא פשוט כבר לא זוכרת איך יוצאים.
3. נראה שהצלם בחתונה הוא חוזה AKA החבר הקריפ של אנה שכל תפקידו בסדרה הוא לחשוק בה ולעשות פרצופים לכריסטיאן. בסרט הראשון הוא משתכר ומנסה לכפות את עצמו עליה, בשני הוא מציג המון צילומים מוגדלים שלה בתערוכה בלי להודיע מראש. מצד שני, היא מתחתנת עם מלך הקריפים שהציל אותה מהתקיפה בסרט הראשון (אחרי שהוא איכן לה את הטלפון) וקנה את כל הצילומים שלה מהתערוכה (כדי לזכות מחדש בלבה אחרי שנפרדו. זה עבד). מצד שלישי, כריסטיאן סבבה עם זה?
4. אנה (שהחליפה בינתיים לחליפת מכנסיים בהירה כדי לרמוז לתהליך ה"שחרור" שהיא לכאורה עוברת בסרט) המומה לגלות שלכריסטיאן יש מטוס פרטי. "זה שלך?" היא שואלת. "שלנו", הוא משיב בחיוך. חמודה, יש לו מסוק, יאכטה, פנטהאוז מהמם בסיאטל וחברת ענק, את באמת מופתעת שבצי שלו יש גם מטוס?
5. סצנת הסקס הראשונה בסרט מתרחשת בערך חמש דקות פנימה והיא בעצם חתיכה קטנטנה ממונטאז' "אנחנו יפים ונהנים בפריז". ברור שבפריז. הסקס נמשך כמה שניות ומצולם ממרחק ביטחון של כמה מטרים, כי האישיו פה הוא לא הקשר בין בני הזוג אלא הדברים שכריסטיאן מארגן להם. במקרה זה – חדר מעוצב עם מיטת אפיריון מכוערת. את הסקס אולי רואים מהצד השני של החלל, אבל את צמיד הכסף עם התליונים שהיא מקבלת, כולל אחד של מגדל אייפל, רואים בבירור ומקרוב.
6. ירח הדבש ממשיך לבטן-גב על החוף בניס, שם כריסטיאן נזכר שהוא בעצם דושבג רכושני ומתעצבן כשאשתו רוצה לעשות כמנהג המקומיות ולהשתזף טופלס. היא מסבירה לו שכל קו האופק מקושט ב-"Boobs in boobland" (מילים שלה), אבל הוא משוכנע שדווקא החזה שלה יגיע לשערים של צהובונים + הוא מגה קנאי. אז הוא משפיל אותה על שהעזה להראות את הציצים לשנייה ומכסה אותה מיד. כיף. במקביל, דמות מסתורית פורצת למשרד של כריסטיאן גריי ומשאירה שם פצצה או משהו. הסרט משחק אותה כאילו לא פאקינג כולם יודעים מי זה.
7. הזוג הצעיר מזדיין ביאכטה. שנייה אחרי שכריסטיאן התלונן על החזה החשוף של אנה, הוא סבבה עם סקס בחלל עם המון חלונות. צלם פפארצי יעיל עם אופנוע ים יכול להתעשר ככה.
8. הסקס ממוסגר כ"עונש" לאנה על שהמרתה את פיו של סופרים לידר גריי. הוא משתמש באזיקים כבדים (שהוא לקח איתו במזוודה, אובייסלי) כדי לאזוק את כפות הידיים והקרסוליים שלה ואז עושה מה שהוא עושה תוך כדי מלמולים כמו "למה את ממרה את פי". היא משיבה "כי אני יכולה". רגע, להסתובב על הגב ולהראות פטמות לשתי שניות למרות שבעלך אמר שזה אסור נחשב מרד מעצים עכשיו?
9. הזוג חוזר לסיאטל כי פרצו למשרד וכו'. העוזרת / משרתת של כריסטיאן שואלת את אנה "איך תרצי לנהל את משק הבית" – פרחים, יין, תפריט ארוחות הערב, דברים כאלה. זה מוזר משתי סיבות: 1. איזה שנה אנחנו? 2. למה המטלות הספציפיות האלה? היא סתם התחתנה עם גבר מאוד עשיר, היא לא אשת הנשיא.
10. אנה לא רוצה לנהל את משק הבית וכדי להוכיח את זה היא מיד מתנדבת לבשל ארוחת ערב בעצמה. הבעל אומר לה שהוא יכול להתרגל לראות אותה "במטבח שלו", משפט של דייט שני ולא של זוג נשוי, והיא עונה "איך, יחפה ובהריון?". אין בשלב הזה שום סיבה להאמין שהיא בהריון ואף אחד לא רמז לזה, אבל אם לא הייתה שואלת – לא היינו מגלים שכריסטיאן ממש לא בעניין של ילדים כרגע. שוב, שיחות שלא אמורים לנהל בפעם הראשונה אחרי שהתחתנתם.
11. אנה חוזרת למשרד ומגלה ש"קידמו אותה להיות עורכת הפרוזה החדשה" כשהייתה בירח הדבש. מה? זה לא מה שהיא עשתה קודם? ובאיזה קטע מישהי מקבלת קידום כשהיא לא נמצאת ובלי לדעת מזה? יכולתם לשלוח איזה סמס!
12. מנהלת כוח האדם זורקת הערות פאסיב אגרסיב על נפוטיזם. מה שהיא לא יודעת הוא שלהיות נשואה לבעלים של החברה (תזכורת – כריסטיאן קנה את ההוצאה לאור בסרט הקודם כי ככה בא לו) זה לא רק כיף וצחוקים. אחרי שאנה לא מחליפה את כתובת המייל הפנימית שלה מ"אנה סטיל" ל"אנה גריי", נכנס האדון למשרדה ואומר לה בכעס וברצינות יתרה "ניסיתי לשלוח לך מייל. It Bounced". מזל שהסדרה נגמרה לפני שהספקנו לחזות בגריי חוטף התקף זעם כי אשתו לא ענתה בווטסאפ למרות שהיה כתוב שהיא נראתה לאחרונה לפני דקה/ נפגע עד עמקי נשמתו כי היא לא כתבה לו מזל טוב על הוול / משחק אותה אבי נעלבי כי היא לא ראתה את הסטורי שלו.
13. בקיצור, הוא כועס כי היא לא שינתה את השם באימייל הפנימי של ההוצאה, מתבכיין לה שאם היא הייתה מתעקשת הוא היה משנה את השם שלו לכריסטיאן סטיל ואז כמובן שהוא לא עושה את זה ואפילו לא שוקלים את זה כאופציה כי חחחחח נראה לכם?
14. אוי איזה מוזר יש הפסקת פרסומות באמצע הסרט. אה, מסתבר שזו לא פרסומת למכונית אלא סצנה בסרט.
15. הפרסומת למכונית הובילה אותנו לבית נאה בסגנון הישן, ממש כמו שאנה אוהבת כי היא רומנטיקנית או משהו. הבית נרכש ע"י גריי כדי שאחרי שיפוץ יוכלו לגור ביחד. המעצבת, שדומה בקטע מטריד לאיוונקה טראמפ, מציגה את התוכניות שלה לבית: להרוס הכל ולבנות מחדש. אז למה לקנות את הבית הזה בכלל?!
16. כשהאדון מקבל טלפון והולך הצידה, אנה נכנסת באמ-אמא של איוונקה כי היא לא הייתה מספיקה נחמדה אליה + נגעה בכריסטיאן הקדוש בלי רשותה. "אם התמודדת איתה, את יכולה לנהוג במכונית", אומר האדון. כנראה הרגע הנורא ביותר בכל הסדרה.
17. רכב מסתורי רודף אחרי הזוג גריי ומכוניתם הנוצצת. יש להם מערך אבטחה שלם שהם מברברים עליו כל הזמן, אבל הדרך היחידה להימלט היא מרדף מכוניות שבו אנה מחזיקה את ההגה אבל כריסטיאן כל הזמן אומר לה לאן לפנות, מתי ואיך. "מהירה ועצבנית 9: בלי שריטות כי הספונסר לא מרשה".
18. סופרים לידר רוצה לקבל דוח מלא עם כל ההיסטוריה של ג'ק הייד, הבאד גאיי המטופש אבל קצת חתיך מהסרט הקודם שכרגע משחק אותה CSI ומורח זמן עד סוף הסרט. הוא רוצה לדעת עליו הכל, מהאוניברסיטה שבה למד ועד מידת הנעליים שלו. לא, סבבה, על הבחורות שאתה רוצה לזיין אתה מוציא דוח מיידי כולל תמונות פפארצי אבל על ההוא שניסה לאנוס את אשתך ואז נעלם אין צורך אפילו לעשות גוגל?
19. כריסטיאן צריך להסתפר, אז זה הזמן ל"סצנת חפיפה ותספורת אירוטית". פחחחחח. התספורת עצמה לא מוצגת, רק פור פליי ארוך ולא סקסי אפילו קצת, כולל שוט של אנה מוחצת בקבוק ארוך שמשפריץ חומר לבן וצמיגי.
20. אנה ישנה כמו הנערות הצרפתיות של ג'ק דוסון – רק בתחתונים, מקופלת בתנוחה אירוטית שתגמור לה עד הבוקר את הגב. ב-ס-ד-ר.
21. אנה יוצאת לשתות עם קייט, החברה המעיקה שלה מהלימודים שאמורה להיות בתחילת שנות העשרים שלה בסרט אבל נראית עשר שנים מבוגרת יותר. זה ביג דיל, כי כריסטיאן נסע לאנשהו והוא לא רוצה שאנה תהיה מחוץ לבית במשבר האבטחה הנוכחי. היא בורחת ואומרת למאבטח החתיך שלה לא להלשין. "חמישים גוונים של שחרור", הא?
22. קייט מעודכנת יותר בענייני ג'ק מאנה כי היא יוצאת עם אליוט, האח ה-Bro של כריסטיאן. חשבתם שיש עלילה אחת בסרט שאשכרה קשורה לאנה? ממש לא! ג'ק אולי רוצה להשכיב את אנה אבל הוא הרבה יותר רוצה לפגוע במשפחת גריי, כי סיבות.
23. שוב מערך האבטחה של גריי מתגלה ככישלון חרוץ – ג'ק נמצא בדירה ומנסה לחטוף את אנה כשהוא מצמיד לה סכין לצוואר. כשהם צריכים לקשור אותו מגלים המאבטחים שאין להם את הכלים המתאימים לעשות את זה (?!). ברגע הקומי-בכוונה הראשון בסדרה שבאמת מצחיק, אנה אומרת "לנו יש!".
24. תגובתו הרגישה של הבעל – צועק על אנה כי יצאה מהבית למרות שהסטוקר המטורף היה בתוך הדירה. כשהיא חוזרת מהעבודה הוא לוקח אותה ל"חדר המשחקים" האדום והקיטשי שלו ומענג אותה עם ויברטור ואז מפסיק באמצע אחרי שהוא לוחש לה שהיא מתסכלת אותו ו"ככה הוא מרגיש כשהיא אומרת דברים ואז לא עושה אותם". כל הפאק יו שבעולם, כריסטיאן.
25. הסרט הזה הוא כנראה הכי פחות קינקי בסדרה. לא שהאחרים הראו חגיגת יצרים דקדנטית, אבל הפעם הווייב הוא לגמרי שיעור צעצועי מין למתקשים. אזיקים, ויברטור וסקס של דקה וחצי במכונית. מתי מביאים בקבוק לאמת או חובה וחוטיני אכיל מסוכריות סודה?
26. איך יודעים שאנה עשירה עכשיו? היא לובשת בגדים עם צווארון ובמקום פן מקלות יש לה מדורג פארה פווסט ארוך ומוקפד, שאני מנחשת שהמשרתת שלה מסדרת לה כל בוקר.
27. אנה עונה לטלפון במשרד "מדברת אנה סטיל, אה, גריי". זה כמובן כריסטיאן. מזל, הוא גם ככה תכף מוריד לה את הראש.
28. הפעם כריסטיאן מפריע לאנה לעבוד כי היה לו רעיון מבריק. האישה התלוננה שהיא לא רואה את החברים שלה מספיק? בואו נזמין (/נחטוף?) את שני החברים המסכנים שלה ואת אחי ואחותי לטיול סקי בלי להודיע מראש וניקח אותה לשם באמצע יום עבודה! ברור שגם חוזה הקריפ שם, איך לא.
29. האחים של כריסטיאן מופתעים לגלות שהוא יודע לשיר. "יודע". מעז לנסות לשיר. "אף פעם לא ראינו אותו עושה דבר כזה!", הם מכריזים כשהוא מתחיל לנגן בפסנתר ולזמר שיר אהבה לאנה כשכולם שמים את המזוודות בחדרים. המוזרויות בסרט הזה ממש רנדומליות.
30. יש איזה דרמה שלמה סביב זה שאנה חושבת שאליוט בוגד בקייט עם איוונקה, היא אפילו רואה אותם ביחד מחוץ לחנות תכשיטים. וואו, מעניין מה יקרה. אה, כולכם יצאתם לדיסקו והוא מציע נישואין לקייט. אני הכי מופתעת שהייתי מאז שהשמש זרחה בבוקר.
31. מאז שריטה אורה, יענו כוכבת הפופ שמשחקת את אחותה של כריסטיאן משום מה, צבעה את השיער לבלונד היא וקייט הפכו לאותה דמות. תפקידן להיות אוזן קשבת, לתת עצות "של בנות" ולא להקפיד על צביעת שורשים.
32. הקינקיות המסעירה נמשכת: אנה אוכלת בן אנד ג'ריז באמצע הלילה ואז מורחת קצת גלידה על כריסטיאן ומלקקת. זה מקסים איך לאורך הטרילוגיה היא התחברה למיניות שלה אבל נשארה ילדה טמבלית בת 10 בלב.
33. עריכה מקבילה תמוהה מאוד מציגה סצנת מין של הזוג גריי בחדר המשחקים לצד אנה שותה קפה במשרד ונזכרת בזה / מפנטזת על עצמה. זה קצת מרגיש כמו הסיפור על סצנת הסקס שבן אפלק ומאט דיימון תקעו באמצע התסריט של "וויל האנטינג" כדי לוודא שמפיקים קראו אותו – אחד העורכים השתגע והחליט לבדוק אם הבמאי יצפה בסרט לפני שהוא מגיע לקולנוע. הוא כנראה לא צפה.
34. ג'ק חזר! אחרי שנעצר הוא מתעקש על גרסה תמוהה לסיפור על פיה הוא ואנה היו זוג והיא ממציאה הכל. מנסים להציג את זה כמין אי צדק פטריאכלי כזה שבו הסיפור הוא המילה שלו נגד המילה שלה. אתם זוכרים שהוא פרץ לה לבית, הצמיד לה סכין לגרון ואיים על המאבטחים, כן?
35. אנה רואה את ג'ק במשפט שלו ומקיאה. לא חלילה מהלחץ, הרי יש רק שתי סיבות הוליוודיות להקאות: הריון (אם את מתחת לגיל 45) או מחלה סופנית (אם את/ה לא).
36. סיבת המחדל – אנה לא הקפידה עם זריקות מניעת ההריון שלה כי היא כידוע סתומה בלחץ. התוצאות – כריסטיאן כועס. מה זה כועס? עוזב בכעס את הבית והולך להשתכר עם החברה המבוגרת של אמא שלו שניצלה אותו מינית בילדותו. כשהוא חוזר הוא מאשים את אנה באסונות עתידיים כמו אובדן סקס ושינוי סדרי עדיפויות שיגרמו לה להעדיף את הילד על פניו. יש לי כמה הצעות איך לא לגרום לאשתך להפסיק לרצות לשכב איתך, אבל העיקרית היא – לא לעשות לה את המוות כי היא בהריון.
37. במקום לברוח כל עוד נפשה בה, אנה צורחת על כריסטיאן בבוקר למחרת שהוא טמבל וילדותי ומאעפן ושתכלס היא יכולה לגדל את הילד גם בלעדיו. זה קורה בזמן שהיא "מתארגנת לעבודה", כלומר יוצאת מהמקלחת, לובשת חוטיני, שמה גרביונים ובסוף בסוף בסוף גם מתלבשת. אני לא עומדת בזה יותר.
38. אנה בשבוע שישי בערך בהריון שהיא גילתה עליו אתמול. היא מלטפת לעצמה את הבטן ומדברת בקול רך עם התינוק כי אחרת איך נדע שהיא בהריון?
39. ג'ק חטף את אחת הבלונדות. הוא מתקשר לאיים על אנה שתביא לו מלא כסף ולא תספר לאף אחד ואז זורק את הטלפון שהוא דיבר ממנו לאגם כדי להראות איזה כועס הוא. אני לא חושבת שיוצרי הסרט הבינו בשביל מה הקהל הולך לראות את הסרטים האלה.
40. "מהירה ועצבנית 10: בורחים מהמאבטחים של עצמך ברכב ממש ממש יקר".
41. אנה כזאת מסכנה שכשכריסטיאן לא נמצא שם להגיד לה בדיוק מה צריך לעשות הבנאדם שפאקינג סוחט אותה עושה את זה במקומו.
42. היי, איש בבנק, יש מצב שאתה פשוט נותן לי מיליוני דולרים במזומן כי ביקשתי? אה, אתה מתקשר לבעלי? בחיים לא הייתי מנחשת. הם אפילו ניסו לגרום לזה להראות עצוב כי אנה "לא יכולה לספר לו מה קרה" (שוב, לסרט הזה קוראים "חמישים גוונים של שחרור") וכריסטיאן חושב שהיא בורחת ממנו עם כסף. אבל רק לרגע, כי הוא מבין מיד שהיא בצרה ומשתמש בכוחות הסטוקינג שלו לחיוב כשהוא מאתר אותה דרך הטלפון. בסוף אנה מבקשת מהבנקאי את הטלפון שלו. הוא נותן לה אותו ולא כועס כשהיא יוצאת מהסניף יחד עם המכשיר.
43. השותפה של ג'ק לפשע היא מנהלת כוח האדם בהוצאה לאור שעשתה לאנה פאסיב אגרסיב על הקידום. היא כמובן הייתה פעם העוזרת של ג'ק, ובתמורה הוא סוחט אותה עם קלטת סקס. הרי איזה עוד סיבות יש להעביר ביקורת על ההתנהלות בחברה הכושלת הזאת?
44. יחסית לכמות הפעמים שג'ק מתייחס לעצמו כאל בחור חכם, התוכניות שלו די מטומטמת. עובדה – הוא חוטף כדור בברך מפאקינג אנה סטיל-גריי-סתמי-כבר שיורה בו באקדח קטן באופן כמעט קומי. אישה משוחררת!
45. כריסטיאן עצובי ועכשיו הוא מבין שבעצם הוא כן רוצה להיות אבא. למרות שכריסטיאן מציין מתישהו בסרט שכזוג חשוב לדבר על דברים ולהחליט החלטות יחד, שיטת הגישור של הזוג גריי קצת שונה – רבים מלא ואז מגיע איום חיצוני אלים כלשהו וכל הבעיות נעלמות. כשאנה בבית החולים, כריסטיאן מתייעץ עם אמא שלו על החיים והיא אומרת "אם בנישואים אנשים לא היו יכולים לטעות, כולם היו מתגרשים תוך שבוע" . אני לא בטוחה שאת מודעת לכמה אידיוט ומסוכן הבן שלך, גברת גריי.
46. אנה מתעוררת. כריסטיאן מתנצל שלפעמים הוא שוכח שהעולם לא מתחיל ונגמר בו. אנה: "אבל הוא כן". לא. לא. לא. לא. ביי. ביייייי. תמותו כבר. למה הלכתי לראות את החרא הזה? למה? למה?!?!?!
47. בבית, כריסטיאן נכשל בהגזמה בבישול ארוחת ערב, כי חחחח, בנים, אפילו חביתה הם לא יודעים לבשל נכון. בדוק שכשהילד יוולד הוא יחליף רק חיתולים עם פיפי. כדי להקליל את האווירה מדברים על ילדותו העשוקה של ג'ק כילד אומנה שהתחרפן כי משפחת גריי לא אימצה אותו. כריסטיאן מרגיש רע כי אולי גם הוא היה נהיה רע אם אנשים עשירים וקדושים לא היו מאמצים אותו. אנה מרגיעה אותו שהוא לא כמוהו אלא "אדם של יושרה" ש"מתנהג יפה לאנשים". חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.
48. אנה מסתכלת באושר על כריסטיאן ונזכרת בכל הרגעים היפים והספורים שבהם הוא לא איים עליה, עקב אחריה, ניסה לקנות אותה במתנות יקרות, התערב לה בחיים או כעס עליה כי היא בהריון. את לקט הסצנות העלאק-רומנטיות מסרטי הטריולוגיה מלווה ביצוע פחות רקיד של Love Me Like You Do. אנה כל כך מתחרמנת מהסתם יום אקראי הזה בבית שהיא ממהרת לחדר המשחקים, לובשת מחוך ונותנת לבעלה לעשות בה כרצונה. הוא מסיים את הסרט באמירה התמוהה "You're Topping from the Bottom" ומציין שהוא אוהב את זה. אלוהים אני כל כך שונאת את כל מי שמעורב בהפקה הנוראית והאיומה והמזעזעת הזאת.
49. נראה לכם שככה יסיימו?! פלאש פורוורד לחיים המושלמים של הזוג בבית המשופץ עם פעוט בלונדיני ועוד תינוק/ת בדרך. באמת חשבתם שיסיימו בסקס? מישהו עוד עלול לחשוד שהסרטים האלה אמורים להיות סקסיים.
50. שלושה סרטים. לא ראינו אפילו זין אחד. אפילו לא קרוב.
זה כמו Cinema Sins אבל לא קטנוני
כיף!
50 גוונים של פחחח
לא טרחתי לקרוא את הספרים, ראיתי את ה20 דק של הסרט הראשון ויצאתי כי.. כל מה שכתבת לעיל..
אבל הביקורת קורעת, הרגת אותי
זה היה נהדר!
(ל"ת)
ועוד משהו...
זריקות למניעת הריון? יש דבר כזה? למה היא לא לוקחת גלולות כמו אישה נורמלית?
יש שתל למניעת הריון
שתל קטנטן שמחדירים מתחת לעור ומשחרר הורמונים לאורך 5 שנים. כמו גלולות אבל שחרור אחיד יותר של כמויות קטנות יותר, גם מונע את הוסת (רלוונטי לאנמיה). מומלץ לטיפול גם במי שזקוקה לטיפול הורמונלי לבעיות רפואיות שאינן מניעת הריון.
דפו פרוברה, שהיא זריקה לשריר שלוקחים מדי 3 חודשים, לא מומלצת לטיפול מעבר לשנתיים או לנשים מתחת לגיל 25 – היא מגבירה את הסיכון לדיכאון ומיגרנות באופן משמעותי ופוגעת בצפיפות העצם. בארץ היא ידועה בעיקר בכך שניתנה לעולות מאתיופיה ללא הסכמה מדעת שלהן.
יש משהו שמגביר את הסיכוי לדכאון יותר מאשר להיות גברת גריי?!
(ל"ת)
שאלה
זו הביקורת עם הכי הרבה F וורד באתר, או שבקודמות היו יותר?!
כמו שכתבו מעליי, תסריט לפרק מוצלח של Cinema Sins
כל הזמן חיכיתי לשמוע את ה-"דינג" בסיום כל סעיף.
אני כמעט בטוח שהיוצרים הם חלק מהבדיחה
אין מצב שהם עשו את הסרט הזה ולא הבינו כמה הוא מחורבן. אני נותן 3 שנים עד שמתפרסם ראיון שבו מישהו משמעותי מההפקה/שחקנים מתוודה שהוא למעשה שונא את הסרטים האלה סטייל רוברט פטינסון אחרי ש"דמדומים" נגמר.
נהדר!
זהב.
הייתי אומרת ששווה לראות רק בשביל הביקורת הזו
אבל לא ראיתי ועדיין נהניתי מהביקורת ברמות. תבואי יותר!
סבבה אבל אפשר עכשיו ביקורת?
כאילו אני מבין שזה נורא מתוחכם לנתח סין-ביי-סין את כל הטמטום העלילתי ואת שטחיות הדמויות. נראה לי גם אפשר לעשות את זה עם 2/3 ממה שיוצא מהוליווד (ואין לי בעיה להניח שגווני גריי הם מהמטומטמים ביותר). האופי המיזוגני/שטחי/אלים ולא יודע מה עוד של הסרט גם ידוע. אבל בחייאת, למעלה יש כותרת של "ביקורת", אז קצת ביקורת קולנועית זה טו מאץ' לבקש? אפשר לפתוח באתר פינה נחמדה למאמרי דעה שנונים וצבעוניים, אבל בסופו של דבר מותר שהביקורת עצמה תהיה קצת עניינית ו"אפורה".
מה? זאת אחת הביקורות הכי מצחיקות וטובות שקראתי.
מה אתה כבר רוצה? שינתחו לך את עומק הדמויות שלא קיים? שיפרטו לך על העלילה הכמעט לא קיימת? היא מצחיקה ומעבירה את העיקר
מסכים לגבי הכל חוץ מה"ביקורת"
זה באמת היה מצחיק ומשעשע, נהניתי לקרוא. זה פשוט לא היה ביקורת.
מה אתה מחפש בביקורת שלא כתוב כאן?
פרשתי לפני נקודה 20 כי זה מיצה את עצמו עבורי כמי שלא צפתה באף סרט בסדרה ולא קראה אף ספר בסידרה. קצת הופתעתי, משום שהסדרה הזו מוצגת כל הזמן כמשהו "מעצים" לנשים, אז חשבתי שתהיה בה טיפה פחות מיזוגניה בסיסית.
עשרים הנקודות האלו עם הפתיח הספיקו כדי להבין שדקוטה ג'ונסון משחקת באופן פלקטי ובלתי אמין, שהעלילה לא הגיונית אפילו בסטנדרטים הנמוכים של רצף עלילתי בטרילוגיה, שהעלילה גם לא נעימה לצפיה, ביחוד אם מנסים לחפש בה הגיון, שיש יותר תוכן מסחרי מאשר תוכן, שאפילו המין, גולת הכותרת בסרט הזה, לא באמת מעניין.
מה עוד רצית לקרוא? שהתלת מימד חשוך ולא תורם להנאה מהסרט?
לפי השורה האחרונה שלו
נראה שמה שהוא מחפש זה ביקורת ״עניינית ואפורה״.
נראה שהפורמט ו/או ההומור מקשים משום מה לקבל את הביקורת הזו בתור… אהמ… ביקורת.
באופן אישי אפרוריות מעולם לא הייתה משהו שאני שואפת לקבל יותר ממנו משום טקסט שאני קוראת, אבל כל אחד וההעדפות שלו, I guess.
נראה לי שיש כזו
""חמישים גוונים" היא מפלצת קרינג'. שלושה סרטים עצלניים, מטרידים ומחורבנים שמנסים למסגר קשר דפוק במיוחד כסיפור אהבה קסום שנשים חולמות עליו."
נשמע לי כמו ביקורת קולעת. כל מה שנשאר הוא לנמק למה זה מחורבן באופן כל כך תהומי, ואת זה קצת קשה לעשות בלי לספיילר. נראה לי שנעמה עשתה פה עבודת נימוק יסודית למדי שמצדיקה את ביקורת ה-one-liner הזו.
מסכים - זו הביקורת
כל השאר זה מאמר דעה משעשע. פשוט לא ביקורת.
לא בדיוק מאמר דעה
פשוט ביקורת מנומקת שמבוססת על ספוילרים. יש גם כאלו, אם כי בעין הדג המדיניות הייתה להימנע מהן.
התהיה שלי היא למה אתה מבקש "אפשר עכשיו ביקורת?". הרי קיבלת את הביקורת. אולי אפשר להיות עצובים על כך שאין ביקורת יותר ארוכה ומפורטת ללא ספוילרים, אבל במקרה הנוכחי הרי אין בכך צורך.
ביקורת נהדרת. לא ראיתי את הסרטים כי הזהירו אותי כבר מהספרים. מאז ועד היום לא קראתי מאמר מפורט של כל החסרונות והרעות החולות בסדרה. חן חן!
מאוד נהנתי מהביקורת ומהתמונות!
מאיפה התמונה השניה (עם הכלב)?
להלן הקישור.
קישור.
או בעצם זו.
זו.
כמה מוזר
(ל"ת)
שכחתי שיש כאן מישי בשם מישי
לא התכוונתי לגנוב זהות
רק שתדעי שיש לך אחלה טעם בכינויים
לפני כמה זמן נכנסתי לאיזה דף סרט ישן
וגיליתי שיש מישי שהיתה פה לפני. זו את?
כל זמן שהאימיילים שונים גם האימוג'י ליד ההודעה שונה אז יכול להיות אפילו מעניין אם נהיה שתיים. זה כמו להיות נועה או מאיה (אין לי שם כזה נפוץ בחיים).
אגב, אם את מישי המקורית אני בכיף אשנה כינוי, עד כה הנחתי שמכיוון שהיא היתה פה מזמן והכל נעשה בתום לב אז לא צריכה להיות בעיה.
אין צורך בשינויים דרסטים
לא אני המקורית. סתם הגבתי עם שם לא-מקורי.
יש סרטים שכדאי להפיק רק כדי שירצחו אותם ככה.
(ל"ת)
צחקתי בקול רם.
לפעמים אני חושבת שהעונש של חמישים גוונים של אפור כמעט שווה את זה רק בזכות הביקורות הקוטלות על הסדרה.
אילולא האוסידי שלי בחיים לא הייתי מסיימת את הראשון
ואני מדברת על הספר. שילוב של מיזוגניות, קיטש וחסדנות שכתובים בצורה מזעזעת ("אוי, הוא מסתכל עליי…פאק בריבוע").
את הספרים האחרים לא טרחתי אפילו לפתוח (קיבלתי את הטרילוגיה במתנה) ולא היתה בי טיפת סקרנות לגביי הסרטים, או יותר נכון – הסרט. על השני לא שמעתי והשלישי מתקשר אצלי, בינתיים, רק עם הפקקים באיילון (ככה זה כשדואגים לשילוט מאסיבי).
הביקורת הזו מנתחת יפה את כל הבעיות של הסדרה ולו בגלל שהיא מתאימה גם לספר הראשון.
לא מעצים, לא משחרר ולא אירוטי
אם אצפה בזה זה יהיה רק כדי לגלגל עיניים ולומר תודה על מזלי הגדול
מושלם
– האינטרנט גילה לי שיצא גם ספר בשם "Cashgrab" – אה, סליחה, "Grey" – שמספר את העלילה של הספר הראשון אבל מנקודת המבט של כריסטיאן. אני קצת רוצה שיעשו לו עיבוד קולנועי רק בשביל עוד ביקורת כזאת.
– לבחור למעלה שמבקש ביקורות "ענייניות" – באמת שלא חסרות כאלו באתר הזה. למה היית רוצה התייחסות בביקורת "עניינית"? לדמויות הפלקטיות? לעלילה המטופשת? ל"ארוטיקה"? כמו שאומרים, יחס גורר יחס. סרטים מטומטים שבאים לזלזל באינטליגנציה של הצופים מקבלים את הביקורות שמגיעות להם. לעזאזל, דורון כתב ביקורת על "רובוטריקים 5" מבלי לצפות בו. כאן אפילו הלכו וצפו בסרט בשביל שאתה לא תצטרך. עכשיו אני קצת מצטער שלא קטלתי ככה את "המומיה" בביקורת עצמה, במקום בתגובה. חכו חכו שאני אמצא את "המומיה" של 2018…
– לפני הסרט הזה והסרט הקודם, ג'יימס פולי ביים תריסר פרקים של "בית הקלפים". איך עוברים מלביים את "בית הקלפים" ללביים משהו כל-כך רע?! כנראה כמו שעוברים מלככב ב"בית הקלפים" לדיבוב של חתולים ממוחשבים (ואז ללהיות מוחלפים ע"י כריסטופר פלאמר).
אותי כל העסק מדכא.
לא כי 50 גוונים היא סדרה גרועה, ולא כי היא מיזוגנית ושמרנית – אלא כי היא כל-כך, כל-כך מצליחה, ובמיוחד בקרב נשים.
ניחא מודל נורא לחיקוי; למה כל-כך הרבה נשים רוצות לחקות אותו?
ביקורת מעולה.
אני עובד בערבים כסדרן ביס פלאנט, ככה שנאלצתי לצפות בזוועה הזו כבר לא מעט פעמים. זה לא רק המופרכות העלילתית, חוסר הטעם והקיטשיות. זה בעיקר העובדה המדהימה שסרט שאמור להיות כביכול 'נועז' הוא בנאלי וקיטשי ברמות שקשה להאמין. אני תמיד אוהב בסוף ההקרנה לשאול אנשים רנדומליים מהקהל אם הם אהבו את הסרט, איך היתה החוויה ביחס לציפיות. מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה תשובות מאוכזבות, וזה מדהים בפרט בהתחשב בעובדה שבסופו של דבר אלו שמגיעים הם ברובם כנראה חובבי הסדרה/מעריצים מושבעים. מופת של כישלון.
נקרעתי מצחוק
(ל"ת)
ביקורת מעולה, בניגוד לסרט
נשגב בעיניי איך אנשים הצליחו לצפות כל סדרת הסרטים, כשאפילו הספרים היו נוראיים. כשהסרט הראשון רק יצא הייתה תחושה שזה הולך להיות מעין פורנו תרבותי בקולנוע, אבל לא. אז זה לא סרט סקסי, ניחא, למרות שזה ממש סותר את השם שיצא לזה. אבל זה אפילו לא רומנטי, מערכת היחסים הזאת פשוט דפוקה משני הצדדים. אין נקודה בכל סדרת חמישים גוונים שבה אפשר לעצור ולהגיד "היי, זה היה רעיון טוב". לא, זה פשוט חרא על כל גווניו.
ביקורת מעולה
לא קראתי את הספרים או ראיתי את הסרטים ואין לי כוונה לראות, אבל היה ממש משעשע לקרוא. מה שכן – באמת מסקרן אותי: את חושבת שאת יכולה לשים את האצבע על מה שגורם לזה להצליח כל כך? כאילו, את נמשכת לזה כמו שאנשים אוהבים לעצור ולהסתכל על תאונת דרכים, אבל המוני האנשים שהולכים לראות את זה באים לשם כי משהו שם מדבר אליהם. יש לך מושג מה?
איזו ביקורת כיפית. עכשיו אני יודעת על מה הסרטים
(ל"ת)
קורע מצחוק ומדוייק
באמת שמכל סדרת הסרטיםהזאת החלק הייד שהיה שווה את זה זה לקרוא ביקורות.
שברת אותי עם 46, צחקתי כל כך חזק!
את הסרט הראשון שמעתי בעיקר בהקשבהופחות בהסתכלות כי תוך כדי פתרתיתרגילים במתמטיקה. ממש מתבאסת שהפעם לא היו לי הגשות אז אשכרה לא היה לי תעסוקה אחרת בזמן הצפייה הנוראית.
הסרט ממש עושהחשק ללכת לקראות פורנו איכותי באינטרנט וזהו