למה "מהיר ועצבני 7" הוא סרט "מהיר ועצבני" הכי טוב עד היום:
1. כי האקשן גדול עוד יותר.
אי שם, בעבר הרחוק הלוט בערפילי האגזוז, "מהיר ועצבני" הראשון היה סרט אקשן עם מכוניות. הרעיון היה לקחת ספורט אקסטרימי מגניב – כמו גלישה ב"נקודת פריצה", רק שהפעם אלה מרוצי רחוב – ולהוסיף לו איזו עלילת פשע. אז היו כמה סצינות יפות בהחלט של מירוצי מכוניות, והמכוניות עשו כמה דברים מגניבים כמו להתהפך אחת מעל לשניה וכאלה. מאז, סרט אחרי סרט, הסדרה מנסה – ובדרך כלל מצליחה – להתעלות על עצמה ולהציג בכל סרט דברים פחות ופחות סבירים לעשות עם מכוניות. וזה לא קל. הסרט הראשון ההוא נראה כל כך תמים היום, כשהדבר המטורף ביותר שקורה בו הוא שמכונית עוברת מתחת למשאית נוסעת. היום לעבור מתחת למשאיות זו שגרה, ולקפוץ מחלון של מכונית אחת למכונית אחרת ב-160 קמ"ש בכיוונים מנוגדים זה כמו ללעוס מסטיק. קשה יותר ויותר למצוא דברים מדהימים שעדיין לא נוסו.
אבל הסרטים מנסים, ומצליחים. וזה נכון בהחלט גם הפעם. המילה "מרדפים" כבר מזמן קטנה על הסצינות האלה: אלה סצינות אקשן מוטוריות ענקיות, מטורפות, ומופרכות יותר מבדיחת אחד באפריל. אם ראיתם את הטריילרים והפרסומות, וסביר מאוד שראיתם, אתם כבר יודעים שיש בסרט קטע עם אוטובוס וצוק וקטע עם מכונית ובניין. שתיהן מתארות דברים שלא יכולים בשום אופן לקרות במציאות. שתיהן סצינות אקשן ענקיות, מטופשות, יקרות, ומצולמות וערוכות ממש טוב. שתיהן כיפיות נורא. ואף אחת משתיהן היא אפילו לא סצינת השיא של הסרט.
2. כי הסיפור מטופש עוד יותר – ויודע את זה
מאז הסרט השלישי, "מהיר ועצבני" נמצאת בידיו של הבמאי ג'סטין לין, ובמשמרת שלו היא הפכה מסדרה שולית וגוססת לאחד הפרנצ'ייזים הקולנועיים המובילים בעולם. ובכל זאת, אפילו צוות מנצח מתחלף בסוף. ב"מהיר ועצבני 7" בוים על ידי ג'יימס וואן – שהיה ידוע עד היום בעיקר כיוצר של סרטי אימה – ומתברר שהשינוי הוא רק לטובה.
וואן עושה סצינות אקשן לא פחות (ואולי יותר) טוב מלין, אבל חשוב מזה, יש דבר אחד שהוא מבין בנוגע ל"מהיר ועצבני" שלין מעולם לא קלט: העובדה הפשוטה שהסדרה הזאת לא רצינית. הסרטים הקודמים היו רציניים מדי. בכל אחד מהם היו כמה סצינות אקשן מטורפות , ובינהן – שממות ארוכות מדי של עלילה שכאילו לקחה את עצמה ברצינות מלאה. כאילו לא שמנו לב שמדובר בחבורת שחקנים שנפח השרירים שלהם יותר מרשים מיכולת המשחק שלהם, ושהסיפור נכתב באמצעות זיפזופ אקראי בין חמישה סרטי אקשן ממוצעים משנות השמונים. האקשן ב"מהיר ועצבני" היה כיף; כל השאר היה טירחה שצריך לסבול בדרך אל האקשן.
ג'יימס וואן, הבוס החדש, יודע שכל העסק הזה ממש טיפשי. הוא לא ניסה להפוך את "מהיר ועצבני" לחכמה יותר או מציאותית יותר, אלא בדיוק להיפך. אם הסדרה ממילא מתנהלת על פי ההגיון של סרטים מצוירים, אז למה לא ללכת עם זה עד הסוף? אז ב"מהיר ועצבני 7" יש יותר סצינות אקשן, והחיבור בינהם הוא קלוש ומטופש עוד יותר מאי פעם. אם תגיעו לסרט הזה בטעות בציפיה למשהו שדומה איכשהו למציאות, תבלו את כולו בפליטת "לאאא" ו"זה בחיים לא היה קורה" ו"נו, באמת?!". הסרט הזה בלתי אפשרי מבחינה פיזית, לוגית, פיננסית, מעשית, עלילתית, וכל בחינה אחרת שתוכלו לחשוב עליה. וכולם נהנים מזה. וין דיזל טען בראיון לא מזמן ש"מהיר ועצבני 7" צריך להיות מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. התרחיש הזה הוא רק קצת יותר מופרך מאלה שמוצגים בסרט עצמו.
כל משפט שוין דיזל אומר בסרט הוא שורת-מחץ שהיתה נשמעת במקומה בפיו של מקביין, הגירסה הפארודת של שוורצנגר מבית הסימפסונס. דוויין ג'ונסון – שנראה, כרגיל אצלו, יותר כמו רובוטריק עשוי מבלונים מאשר כמו בן אנוש – מתנהל כל הזמן בחיוך כזה, כאילו "אתם לא באמת לוקחים אותי ברצינות, נכון"? אל הצוות מצטרף קורט ראסל, בתפקיד שבו הוא מפגין את המידה הרבה ביותר של שביעות רצון עצמית לס"מ מעוקב מאז דודו טופז בשיאו – ונהנה מכל רגע. דג'ימון הונסו מגלם רשע ששיטת המשחק שלו מושפעת בבירור מריטה רפולסה מ – האופן שבו הוא מנענע את ראשו בכל פעם שהוא אומר משפטים כמו "מה?!" ו"אל תיתן להם להימלט!". אה, וג'ייסון סטייטהאם גם שם. הסדרה בנתה את הדמות שלו – עוד מסוף הסרט הקודם – בתור האולטרה-ביג-באד, האיש הכי מפחיד בעולם, ובסופו של דבר בסרט הוא מתפקד בערך כמו ווייל אי. קויוטי. הוא מגיע מאוחר לכל סצינה, רודף קצת אחרי וין דיזל וחוטף מכות. זה אידיוטי לחלוטין. זה נהדר.
3. כי למרות הכל, הפרידה קצת מרגשת
הפיל שבאמצע מסלול המירוצים הוא העובדה שאחד השחקנים הראשיים בסרט הוא רוח רפאים. פול ווקר נהרג – בתאונת דרכים שלכל הדעות, נשמעת כאילו היא לקוחה מתוך סצינה ב"מהיר ועצבני" – באמצע צילומי הסרט הזה. למרות זאת, הוחלט להמשיך בצילומים, לסיים את הסרט ולהפוך אותו לסוג של מצבת זיכרון לווקר. ואני חייב להודות – לא הערכתי במיוחד את ווקר כשחקן בחייו, אבל הוא מגיש כאן את אחת ההופעות הטובות ביותר שראיתי של אדם מת. באמצעות שיחזורים דיגיטליים וכפילים, ווקר משתתף גם בסצינות שצולמו אחרי מותו. אם מחפשים, אפשר למצוא את הרגעים הצורמים, שבהם אפשר להבין שמה שאנחנו רואים הוא עריכה של קטעי ארכיון וצילומים מאחור שנועדו להסוות את העובדה שהוא לא באמת שם – אבל אם לא תחפשו, כנראה לא תשימו לב. הפרידה מווקר משולבת בסרט עצמו, ונעשית באופן, מה יש לומר, הכי מרגש שניתן היה לצפות לו מסדרת סרטים שבה בכל סרט חייבים להיות לפחות עשרה קלוז-אפים על מנועי מכוניות וישבנים אקראיים.
אחרי שבעה סרטים, סדרת "מהיר ועצבני" יודעת מה היא, במה היא טובה ובמה לא. אם אתם הולכים לסרט בידיעה למה אתם מצפים (מרדפים מטורפים) ולמה לא (פעילות מוחית) – לא תהיה לכם שום סיבה להתלונן. "מהיר ועצבני 7" הוא לא "האזרח קיין", אבל אולי הוא "האזרח קיין" של סרטי "מהיר ועצבני".
יש לי מספר מילים לומר על הסרט
4DX ו KVISH SHESH ….
ביקורת יפה
והמשפט שהכי אהבתי :"הסרט הזה בלתי אפשרי מבחינה פיזית, לוגית, פיננסית, מעשית, עלילתית, וכל בחינה אחרת שתוכלו לחשוב עליה". אני לא צופה נלהב של הסדרה הזו (למרות שמתישהו בצבא בתחילת העשור הקודם יכול להיות שראיתי את הראשון) ועם זאת הביקורת גם גורמת לי לראות אותו , בעיקר כהוקרת כבוד לפול ווקר, שהיה למרות חסרונותיו, שחקן די סימפטי ונוח לבריות.
שאלה
זאת מתיחת האחד באפריל או שהסרט באמת טוב?
הוא לא טוען שהסרט עצמו טוב
אלא שהוא טוב יחסית לשאר סרטי "מהיר ועצבני" וסרטי אקשן אחרים. יחי ההבדל הקטן!
טוב, עשית לי חשק.
שזו בעיה, כי הסרט האחרון שראיתי בסדרה היה '2 מהיר 2 עצבני', וזה היה לפני 12 שנה. ולכן נשאלת השאלה, האם הכרחי לראות את הסרטים הקודמים כדי להינות מהסרט הזה?
פחחחח
(ל"ת)
אני רואה שסדרה גורמת להפעלה אוטומטית של האידיוטומט
כי אפילו הביקורת גורמת לאנשים לכבות את המח ולהחמיץ את:
נו, באמת.
זה שהסרט מטומטם הבנתי, תודה. לא סותר את זה שבתור חלק שביעי בסדרה, יתכן שהוא מסתמך על אינפורמציה מוקדמת שהופכת אותו ללא נגיש עבורי. 'שודדי הקאריביים 3' הוא סרט מטומטם ומהנה שכל הציטוטים שהבאת תקפים לגביו, אבל לא הייתי ממליץ לאף אחד להתחיל ממנו, כי יש בו גלריה כל-כך גדולה של דמויות וכל-כך הרבה דברים שונים שקורים במקביל ומתחילים מהאמצע, שלצופה ההדיוט יהיה כמעט בלתי אפשרי להתחבר אליו. זו לא שאלה של אינטליגנציה, זו שאלה של אקספוזיציה.
"מהיר ועצבני 7" הוא סרט מטומטם ש*העלילה בו לא משנה*.
יש לסדרה הזאת עלילה מאוד מורכבת, אבל העיקר בה – לפחות לדעתי – מעולם לא היה העלילה אלא האקשן. ולכן אפשר ליהנות מהדברים החשובים בסרט גם בלי להבין שום דבר מהעלילה. היכרות מוקדמת עם הדמויות לא תזיק, אבל אפשר להסתדר בלעדיה.
אני לא יודע מי זה דג'ימון הונסו אבל ככה אני מדמיין אותו
אע
היה סביר. משום מה אף סצנה לא השתוותה בעיני לסצנת המשאיות בשישי או גרירת הכספת בחמישי, אפילו בתחום האקשן (אלוהים יודע איך) הסרט ממש אכזב אותי. אבל בסך הכל זה סרט קיץ חביב לנקות את הראש.
שיא?
זה לא מגיע ממקור רשמי כלשהו, אבל אני חושד ש"מהיר ועצבני 7" שובר ברגעים אלה את שיאי מספר הכרטיסים שנמכרו בארץ בסופ"ש ראשון לסרט כלשהו.
הסרט מוצג מספר פסיכי של פעמים בכל קומפלקס. השעה עכשיו 19:40, והסרט יוקרן עוד 16 פעמים הערב (כלומר מ-20:00 והלאה, לא כולל כל ההקרנות שכבר נערכו היום) בסינמה סיטי גלילות בלבד. וזה עוד כלום. בפלאנט ראשל"צ הסרט יוקרן הערב עשרים ופאקינג שמונה פעמים. ו*ההקרנות האלה מלאות*. כבר עכשיו, כמעט כל ההקרנות האלה מלאות כמעט לגמרי. להקרנה של 23:00 אפשר כרגע להשיג כרטיסים רק לשתי השורות הראשונות. כבר ראיתי פתיחות מוצלחות בארץ, אבל אני לא חושב שראיתי אי פעם משהו שדומה לזה. וגל גדות אפילו לא שם!
גל גדות הביאה צופים ישראליים לסדרה
הם באו לראות את הסרטים הקודמים בסדרה והם גילו שהם אוהבים את זה, לא משנה אם היא שם הוא לא.
היא לא שם
אבל משום מה כן מופיע במקום מכובד בקרדיטים של תחילת הסרט.
שמעתי על בית קולנוע בחו״ל שמקרין 38 הקרנות שלו ביום.
(ל"ת)
אם יס פלאנט
מקרין אותו 28 פעמים מ-20:00 והלאה, סביר למדי שהוא הקרין אותו לפחות 38 פעמים לאורך כל היום.
לא דווקא, אני כמעט בטוח שהשיבוץ של הסרטים גם קשור לשעות,
זה כמו שאת רוב סרטי הילדים לא תמצא בערב, ואני מניח שאין הקרנות של מהיר ועצבני ב-11 בבוקר.
10 הקרנות לפני 20:00 נשמע לי לא סביר.
זה בטח הולך ככה:
בוקר – סרטי ילדים
צהריים – סרטים לזקנים
ערב – מהיר ועצבני 7
אוקיי, וואו,
ביס פלאנט חיפה הוא מוקרן היום מ-19:45 עד 00:45 ב-34 הקרנות (כולל VIP ו-4DX).
בשעה 00:30 הוא מתחיל להתחיל ב-5 אולמות בו זמנית.
מחר הוא אכן יוקרן מ-11:00 בבוקר, אבל עד לסוף היום הוא מגיע רק ל-29 הקרנות, רובם ב-VIP.
29 הקרנות בלבד, ביום שאינו סופ"ש?
איזה כשלון.
אני בטוח לחלוטין שהוא הוקרן בשעה 11 בבוקר.
(ל"ת)
הסרט נוראי, המחווה לווקר מרגשת.
גילוי נאות: צפיתי בכל שבעת סרטי מהיר ועצבני. הראשון היה הטוב ביותר. העלילה הייתה טובה עם חורים מינורים והיה עומק מסוים לדמויות. השני היה יותר קליל אך היה עדיין סביר פלוס. הרביעי היה טוב גם כך לטעמי. וכאן זה מסתיים.
מהיר ועצבני 3, 5, 6 ו7 היו מחרידים. הסיבה היחידה שהלכתי לראות את 7 זה מתוך חיבה לשחקן שנפטר ורצון לחלוק לו כבוד אחרון כצופה בסרטו. אך, איזה סבל זה היה.. וואו..
כמה שהעלילה הייתה סלט אחד גדול בסרטים הקודמים עקב מותו הבלתי צפוי של ווקר היא פשוט שברה שיאים חדשים של הצילו. סצינות מבולגנות, עריכה מסורבלת, אין שום עומק, אין שום בניית דמויות וההומור הקליל שאפיין את הסרטים הקודמים לא נראה כלל.
רציתם להתנחם באקשן? אני ממש לא נהנתי גם מכאן: תנועות מצלמה שעושות סחרחורת קשה ו CGI כה בולט לעין שבא לבכות.
רוב הסרט מדברים על ווקר בגוף שלישי והוא פשוט נעלם מהמסך וגם שהוא מופיע, זה פשוט מחריד. למשל בסצינת התקוטטות בינו לבין יריבו בתוך הבניין, רואים רק קלוזאפים על היריב ולא עליו, הוא חוטף מכות ואין שום נשמה לסצינה כי פניו כלל לא נראים שהוא סובל ונלחם על חייו כמו שהיה אמור להיות בכל סרט אחר, כי זה בעצם.. כבר לא פול ווקר בזמן צילום הסצינה. וזה רק דוגמא צורמת אחת.
כך לא נהניתי כלל והסיבה היחידה שנשארתי לסוף, היא הרצון לראות את המחווה המרגשת שדורון סיפר עליה. ואכן כאן הזלתי דמעה. אם אין לכם חיבה לשחקן ופועלו, אין לכם מה לחפש לדעתי בסרט.
ובנימה אישית –
מותו של פוקר הוא אולי המוות של סלבריטאי שהכי נגע לליבי אי פעם. לקחתי אותו די קשה.. הבנאדם היה פשוט איש זהב, צנוע, נעים הליכות שמדבר בגובה העיניים ולא יושב לו במגדל השן כמו רבים מעמיתיו בהוליווד המנוכרת.
אפשר סתם לדוגמא לראות איך איש רנדומלי מהשורה עוצר אותו ברחוב באחד הסרטונים ביוטיוב בזמן שפול מצידו ממהר לתפוס אוטובוס, ובכל זאת ווקר כה נעים הליכות, סבלני כמה שאפשר, מחויך ועונה לו על השאלות בחן מבקום לנפנף אותו באותו רגע כמו ש99.9 משאר כוכבי הוליווד הנרקיסיסטים שחיים להם במגדל השן היו עושים באותו רגע שאיזה אזרח "נחות" מהשורה היה עוצר אותם.
ווקר השקיע המון מכספו וזמנו לצדקה. היהו לו ארגון שהוא הקיםן ומימן במליוני דולרים שנועד לצדקה לילדים. (ביקר בהאיטי למשל בזמן האסון תרם מכספו וטיפל אישית בילדים פצועים.) ואפילו לא ביקש קרדיט והכרה על כך. עובדה לכך שרובנו לא ידענו זאת עד מותו.
ועם זאת, יש בי כעס רב לאיש. כעס למוות כה מיותר שהשאיר אישה, ילדה, אחים אוהבים, הורים, חברים ומעריצים מזועזעים וכואבים. חבל ששחקן איטלגנטי כל כך ובר דעת, נתן לחיידק המכוניות להרוג אותו. חיידק הספורט המוטרי ואהבה אין סופית למכוניות, שעיוור אותו באותו רגע מלראות את הסכנה של להיכנס לרכב ספורט בתוך אזור משרדים בעיר, ולתת לחברו להרביץ 160 קמ"ש ללא הבחנה. הוא הכיר את הרכב הבעייתי והוא הכיר את חברו. אני בטוח שהוא ידע שזו אינה הולכת להיות נסיעת חולין קלילה.
איפה הייתה האחריות לכל אהוביו באותם רגעים? בחור עם משאבים כמו שלו יכל לעשות זאת במסלול מרצים מסודר או לכל הפחות בכביש המהיר. חבל שנתן לחיידק המסוכן אותו נשא, לתת לו לאבד כל הגיון בריא ואחריות כלפיי יקיריו, ולהרוג אותו. במזל הוא ורוגר בפורשה הארורה לא לקחו איתם עוד כמה נהגים והולכי רגל תמימים על הדרך.
ובוא נהייה כנים לרגע, אלמלא היה מדובר בפול ווקר המוערך והמוכר, אף אחד לא היה מזיל דמעה על השניים אלא להפך, הטוקבקים והתקשורת היו קוראים להם ארסים ושוטים פרועים ומכתימים את שמם עקב הנסיעה הפרועה והמסוכנת בתוך העיר.
אתם חושבים שהם החליפו פרטי ביטוח אחרי התאונה בתמונה למעלה?
(ל"ת)
כמה מהיר וכמה עצבני?
האתר בלומברג בדק את חלוקת הזמן בסרטי הסדרה בין "מהיר" ו"עצבני" (כש"מהיר" מוגדר כזמן של נסיעה בכלי רכב ו"עצבני" הוא זמן בו מתקיים קרב פנים אל פנים, שימוש בנשק או התנגשות של רכבים זה בזה) ומצא שהסרט השביעי הוא הכי מהיר והכי עצבני.
הכתבה, כולל גם כמה גרפים נחמדים.
תודה! מעולה, אני משתף את זה.
(ל"ת)
בכיף :)
(ל"ת)
הכתובית המזהירה מפני שחזור פעלולים נמצאת ממש בסוף של הכתוביות
(ל"ת)
ועכשיו גרסת הפעלולים הריאליסטיים
באדיבות CollegeHumor.
https://www.youtube.com/watch?v=QwldwzlZCIQ
סצינה שירדה בעריכה (עם גל גדות!)
http://www.slashfilm.com/furious-7-deleted-scene/#more-313395
אה, אז לזה היא התכוונה.
וטוב שכך....
רמת הקיטש בסצנה הזו היא too damn high.