בפעם הבאה שאנשים יטענו שיש סרטים שכבר אי אפשר לספיילר, הרי כ-ו-ל-ם יודעים מי אביו של מי, מה היה מצבו הרפואי של ברוס וויליס ומי זאת בדיוק רוזבאד – ולכן אפשר לזרוק את זה לאויר בלי חשבון, או בתור פאנצ'ליין של איזו בדיחה דלוחה – אני אשלח אותם לסרטון הזה. תמיד, תמיד יש כאלה שעדיין לא ראו ושהגילוי יהיה מדהים בעינהם. למשל, הנה תגובה כנה של אחד שצופה ב"האימפריה מכה שנית" (הסרט השני, או החמישי, של "מלחמת הכוכבים") בפעם הראשונה. אז בשיא הכנות: זהירות, ספוילרים!
.Search your feelings. you know it to be true
מקסים מקסים
כל כך התרגלנו לסרטים האלה שכבר קשה לנו להזכר איך זה היה בפעם הראשונה שראינו אותם…
או במקרה שלי - מעולם לא.
ראיתי את הפארודיות, אבל מעולם לא את המקור.
ראיתי את הפריקוולים לפני הרבה שנים אבל אני בקושי זוכר מהם משהו ולא צפיתי בהם פעם שנייה.
אבל האם כדאי לראות אותם היום? הם לא התיישבנו כבר?!
לראות
הטרילוגיה המקורית היא גם היום, לדעתי, אחד מהזבלתונים הקולנועיים הטובים ביותר אי פעם אם לא הטוב שבהם (וגם כשיודעים את הספוילרים זה עדיין מאוד מהנה).
בטח
לא רק שהסרטים מהנים, הם גם הפכו לחלק מההיסטוריה של הקולנוע – וחינוך עצמי הוא חשוב :)
כן, גם אני כשאני רואה טוויסט בעלילה
אני תמיד מסתכל למי שמצלם אותי ומתנהג לגמרי בטבעיות למרות שאני יודע שאני מתועד!
LOL
זה נראה מבויים לגמרי.
אם הבנתי אותך נכון (ואני לגמרי לא בטוח בזה)
אתה טוען שזה נראה מבוים בגלל שהילד מתנהג בטבעיות.
בהצלחה עם זה.
לא הבנת אותי נכון
תצטרף למועדון, אמא שלי כבר חברה.
נראה לי שהוא התכוון לכך,
שברגע שאתה יודע שאתה מצולם, גם אם אתה ילד, אתה כבר לא לגמרי מתנהג בטבעיות. אם אכן לכך הוא התכוון, אני מסכים איתו לחלוטין, ולא חושב שאפשר להיות בטוח שזו התנהגות טבעית. אפילו אם ההפתעה היתה אמיתית, לא בטוח שהתגובה החיצונית היתה כזו אם הוא לא היה יודע שהוא מצולם. דווקא התגובה של הילדה (אחותו?) נראית לי אמיתית יותר.
ההתגובה של האחות נראית בדיוק כמו התגובה שלו
ליתר דיוק, זה נראה כאילו שניהם ניסו לחקות הבעת פנים של מישהו אחר. בדרך כלל לאנשים שונים יש צורות שונות להבעת רגשות והתיאום הזה של פעירת הפיות די מחזק אצלי את התחושה שהכל מבויים.
ראיות נוספות: העדר ההשהיה של זמן תגובה (שהייתי מצפה לראות) או גוונים נוספים של הבעות פנים (נגיד, רמז קל לחוסר אמון, בלבול, חשדנות וכו' לפני הבעת הפליאה) והעדר כמעט מוחלט של שינוי בשפת הגוף מול שינוי ההבעה הדרמטי.
כמובן שכל הניתוח הזה נעשה בדיעבד, הקטע פשוט נראה לי כבר בצפיה הראשונה לא אמין באופן קיצוני.
ראיתי יותר טבעיות בפרסומות ליובל המבולבל. במקרה הטוב האבא קלט את הילד מתלהב ואמר לו "שיט, לא הקלטתי את זה, אני מריץ שניה אחורה כדי להסריט אותכם ורוצה שתנסה להתנהג בדיוק כמו שעשית עכשיו".
*מסתכל על אבא ומרים גבות בשביל לקבל סימן*
*מסמן לו עם האגודל: עכשיו בן. אני מקליט. תעשה פרצוף מופתע*
הוא לא "מסתכל למי שמצלם אותו", הוא מסתכל על אבא שלו. והוא כנראה רגיל (כמו הרבה ילדים היום) שאבא שלו מצלם אותו.
גם בעיני זה לא אמין
גם כי הילד מסתכל למצלמה לשבריר שניה בדיוק ברגע הנכון, וגם בגלל שמי שמצלם אותו לא צוחק או מגיב בקול *אפילו לרגע*. איך אתה היית מגיב עם הילד שלך היה עושה משהו חמוד להדהים?
לדעתי, ככה הילדים הגיבו באמת, רק שלא הייתה מצלמה בסביבה – ואז הביאו אחת ואמרו להם "ועכשיו תגיבו בדיוק אותו הדבר".
לא חושב שזה מבויים
זה נראה מאוד אמיתי. הפרצוף של הילד לפני הגילוי והשינוי ברגע שהגילוי קורה אמיתיים מדי, בטח בשביל ילד בן 4.
זה נראה לי אמיתי לגמרי
והסרטון הזה פשוט מקסים ברמות אחרות :)
Jar-Jar bit my Finger!
(ל"ת)
זה רק אני או שהסרטים האלה ממש גרועים?
אחרי שקראתי את הכתבה נתקפתי נוסטלגיה והלכתי לראות את הסרט הראשון בסדרה (תקווה חדשה), ובחיי, הסרט הזה דפוק מכל כך הרבה בחינות. אני מודה שבתור ילד אהבתי אותו אבל בתור ילד פשוט לא שמתי לב לכל החורים וחוסר ההיגיון בעלילה. אני מבין שהסרט הזה היה להיט בתקופתו אבל אם הוא היה יוצא בימינו רוב הסיכויים שהוא היה נכשל קשות. אז למה ההייפ סביבו מצליח להיות גבוה כל כך אפילו 40 שנה אחרי, בתקופה שבה רוב הטכנולוגיה המודרנית יותר מתקדמת מהטכנולוגיה המוצגת בסרט שאמור להתרחש בעתיד (חוץ מהפרט השולי של טיסה בחלל שמתעלם שם כמעט מכל מודל פיסיקלי קיים).
אם הטיעון שלך לזה שהסרט היה נכשל בקופות היום
הוא שהוא מתעלם מחוקי הפיזיקה- לך לקולנוע. הפיזיקה לא עומדת בדרכו של אף סרט להצלחה. זה אפילו לא מונע מסרט להיות סרט טוב.
גם עלילה חלשה לא כ"כ מעכבת סרטים היום.
אתה מגזים
מסקרנות, איזו טכנולוגיה מודרנית בת זמננו מתעלה על דברים שיש בסרט?
(באשר ליתר הטענות שלך, אני חושב שאתה לוקח את הסרט ברצינות שאף אחד חוץ אולי מג'ורג' לוקאס לא מעניק לו).
יש מאמר ברוח זו ב"סדוק"
http://www.cracked.com/article_19115_5-technologies-that-prove-weve-caught-up-with-star-wars.html
אויש נו
אני לא מאמין שהם הביאו את האנדרואידים בתור אחת מהדוגמאות. אם היום מישהו היה בונה אנדרואיד כמו C3PO, זה היה ההישג האדיר ביותר של תחום הבינה המלאכותית אי פעם.
חורים היו מפריעים לו? ראית רובוטריקים?
זו אגדה כיפית, אפית ומלאת חורים. ולא לשכוח שלא כמו בהרבה בלוקבסטרים היום – יש אחלה דמויות.
תזכור גם שזה קצת לא הוגן לשפוט את הטכנולוגיה לפי המדדים של היום, אם הסרט היה נעשה היום הוא היה נראה לגמרי אחרת…
לי "איש משפחה" הרסו את זה
גם לי זה נראה מבויים, אבל חמוד בכל מקרה.
לפחות הם נתנו אזהרת ספויילר
http://www.youtube.com/watch?v=aCJbNmaLjBs
![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
ברור שזה מבוים -
הבימוי הלך ככה :
אבא : בני ובתי היקרים, אני רוצה לשבת ולראות אתכם סדרת סרטים יפה וקלאסית.
בת : זה מצויר ?
אבא : לא, זה לא מצויר. זה מלחמת הכוכבים.
בת : זה לא כזה ישן, יש סדרה מצוירת כזו.
אבא : אז אני רוצה לראות איתכם את המקור, אני חושב שתאהבו.
(אחרי תקווה חדשה… בערך מתי שמגיעים לעיר העננים או איך שלא קוראים לזה)
אבא : הפסקת פיפי קטנה וממשיכים. לא אכפת לכם שאני אצלם אתכם רואים את זה בפעם הראשונה נכון ?
שני הילדים : ….
אבא : טוב מאד. אני מביא מצלמה.
…
כמו כל צילומי התגובות, אם זה סוף הפרק התשיעי של משחקי הכס או חס ושלום שני-עלמות-ספל-אחד – הם מבוימים. ברגע שאתה מציב מצלמה מול הבן אדם, הוא מתנהג אחרת. זה לא גורם להתנהגות שלו – בתגובה למצלמה או לא, להתנהג בצורה "לא אמיתית".
אני גם מבין לחלוטין את הרפלקס הזה של הילד להסתכל אוטומטית על אבא שלו כשהוא מצלם אותו. הרי אבא זו דמות טובה, כמו מופסה וסימבה, או ג'ור-אל וקאל-אל. אפילו באגדות האבא תמיד נחמד, ואם יש משהו קלולק במשפחה זו האימא החורגת. כך שילד נחשף לפעם ראשונה בו דמות האב ודמות הרשע האולטימטיבי אליה הוא התרגל כבר שני סרטים שלמים – היא אותה האחת – זה מערער לו קצת את העולם. גם אם הוא לא מסתכל על המצלמה – אלא על -אבא- שלו, זה מובן לחלוטין.
אוף-טופיק (בערך) - אם כבר במלחמת הכוכבים עסקינן
בחורה יפנית מסבירה את העלילה של "תקווה חדשה"
http://www.youtube.com/watch?v=-eCSHJINqCo&feature=player_detailpage
אם כבר במלחמת הכוכבים וילדים בני שלוש עסקינן
אני מעדיף את התקציר הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=EBM854BTGL0
ואם כבר, אז גם זה
http://vimeo.com/2809991
ספוילר: לדעת את סוף הסיפור לא פוגם בהנאת הקריאה
תמיד, אבל תמיד אני פותח את ההודעות המכילות ספוילרים. עוד לא יצא לי לראות סרט טוב בו העובדה שידעתי את הטוויסט הרסה לי את החוויה. אם הסרט טוב, אני נהנה מהחוויה כולה ולא רק מגילוי תסריטאי ספציפי. אם הסרט היה גרוע, ההפתעה שבטוויסט לא הצילה אותו…
אם תחשבו על זה, כל סרט שתסריטו אינו מקורי (מבוסס על ספר, הצגה וכו') הוא בעצם סרט שפירסמו לו ספוילר. למיטב זכרוני, סרטי שר הטבעות (סתם דוגמא) הצליחו לא רע. כמו כן, כל צפייה נוספת בסרט היא עם ספויילר, אבל אנשים ממשיכים לראות סרטים רבים (כמו גם לקרוא ספרים) שוב ושוב.
ועכשיו זה גם מדעי:
http://greengross.wordpress.com/2011/10/06/%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A8-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%AA/
כבר היה דיון על זה
כאן:
http://www.fisheye.co.il/?p=17722&comNum=434644#li-comment-434644
אבל הפספוס הוא בפרשנות הלא נכונה – ספוילר לא מנטרל את האפשרות להינות מהסרט בכלל, ואפילו לא בהכרח מהקטע שספוילר, אבל הוא ישנה את הדרך בה תחווה אותו. ספוילר עלול להרוס את חווית הצפייה הראשונה בסרט, כך שלא תתאפשר תגובה כמו זו המוצגת בסרטון למעלה.
קראתי את הדיון והבנתי את נקודת המבט
הספויילר פשוט מבטל סוג מסוים של הנאה מסרט: ההפתעה מהלא נודע. קיבלתי. צודקים.
הוא גם מונע מקטעים נחמדים כמו בוידאו לעיל לקרות.
לא מדעי ולא בטיח- זאת דעתך ודעתך בלבד
הרגע האהוב עליי בסרטים/ספרים/סדרות שיש בהם טוויסט הוא כמעט תמיד (בתנאי שהטוויסט טוב) הרגע בו הטוויסט מתגלה. למה שאני לא אזכה לחוות את הרגע הזה?