משה אדרי נמצא ברגעים אלה בהוליווד, כנראה מתכונן לטקס האוסקר, בו הוא ינכח (בפעם השניה) בתור המפיק של "הערת שוליים" המועמד. וזה זמן טוב להזכיר את העובדה שאם ראיתם סרט ישראלי בעשור האחרון, סביר מאוד שפרנסתם את משה אדרי.
תעשיית הקולנוע הישראלי שייכת לאדרי. בתור הבעלים של הסינמה סיטי, חברת ההפצה יונייטד קינג ומפיצת הדי.וי.די. NMC יונייטד, ומפיק שעומד מאחורי כמעט כל סרט ישראלי משמעותי, הוא שולט על כל שלב בדרכו של סרט. התוצאה היא שהברירה שבפניה עומדים יוצרים ישראליים היא בדרך כלל להפיץ את הסרט דרך אדרי – כלומר, לוותר על הזכויות עליו למשך שנים – או שאף אחד לא יראה אותו.
ב"כלכליסט" פורסמה בסוף השבוע כתבה רחבה על אדרי ופועלו, ואני מאוד ממליץ לקרוא אותה. היא היתה צריכה להתפרסם מזמן, אבל כפי שנאמר בכתבה – אנשים שעובדים עם אדרי לא מוכנים לדבר נגדו, וכמעט שאין אנשים שלא עובדים איתו. וגם העתונים הם צד בעניין: לפני שנה עלתה האפשרות של כתבה בנושא ב"טיים אאוט", אבל עד שהתפרסמה היא התרככה עד שכמעט לא כללה ביקורת. אחרי הכל, סינמה סיטי ויונייטד קינג הם מפרסמים קבועים במגזין. למה להסתבך?
הכתבה בכלכליסט מדגישה גם את העובדה שלאדרי יש הרבה מאוד זכויות. העלייה של הקולנוע הישראלי בעשור האחרון היא במידה רבה בזכותו. הוא זה שמשקיע את הכסף בסרטים הישראליים, והגיוני שהוא גם יקצור את הפירות. ברור שאי אפשר בלעדיו, אבל הרבה אנשים מרגישים שגם אי אפשר איתו.
חוקים נקניקים. וסרטים.
בזמן קריאת הכתבה נזכרתי בציטוט הבא:
"מי שאוהב נקניק ומי שמכבד את החוק, מוטב שלא יתבוננו כיצד מייצרים אותם"
זה נכון כמעט לכל עניין שמערב עסקים, כסף ובני אדם… גם לנושא הפקה ושיווק של סרטים, כמובן.
סליחה על הבורות
אבל מאיפה התמונה ואיך היא קשורה?
מאיפה היא אני לא יודע
נראה כמו סרט ישן.
לגבי הקשר, נראה לי זה בגלל הכינוי שלו כ'תמנון רב-זרועות'.
טעות, זה קומיקס
הנה התמונה המלאה
ספר.
(ל"ת)
למעשה חוברת pulp magazin
http://www.radioarchives.com/The_Octopus_February_March_1939_Pulp_Replica_p/gc031.htm
למשתמשי כרום – פשוט פותחים לשונית נוספת של חיפוש תמונות בגוגל וגוררים את התמונה לתוך האזור בו בדרך כלל מקלידים את החיפוש.
(טוב גם לבלשי פוטושופ)
מעשיר ביותר
בהחלט כתבה מעניינת. עצוב שזה המצב של הקולנוע הישראלי.
נראה לי הייתה עליו כתבה גם ב'פנאי פלוס' האחרון. אני אסרוק אותה מאוחר יותר.
בכיינים וצבועים
זה הרושם שעולה מהכתבה, עם האנשים הנדונים סליחה.
הם אומרים ואף מדגישים שבקולנוע ישראלי אין כסף, אין רווחים ואין אף אחד שמשקיע ואז אחרי שאדרי משקיע ואולי יש קצת רווחים(אולי) אז פתאום הם חייבים לקבל איזשהו החזר על ההשקעה שלהם? חה!
מצחיקים ומעציבים אותי האנשים האלה, מסתכלים בעין עקומה על "תרבות הכסף" ומטיפים תחת כל עץ רענן ל"אומנות מעל כסף" ודברים דומים, אך ברגע שכיסם נפגע קמעה – הו, הסערה! "הלאה הטייקונים!" אמר צ'ה גווארה על אדם שעד לפני 10 שנים אף אחד לא ידע מי הוא והרשו לי לחלוק נבואה – עוד 10 שנים אף אחד גם לא יזכור אותו.
כח ושררה בשוק אינם חקוקים באבן וכפי שאדרי זרח כך הוא יכול גם ליפול ובינתיים הררי האומנים שמתקיימים מכספי הציבור ימשיכו לצקצק בלשונם על ה"אינטרסים המסחריים" של אדרי.
חלקם אכן נשמעים בכיינים.
לא רוצים לתת לו זכויות על הסרטים? אל תבואו לבקש ממנו כסף. ובכמה סרטים ומיזמים אחרים הוא משקיע כסף ומפסיד?
מצד שני, אכן ראוי סוף סוף שהמחוקק יעשה משהו בעניין הבעלות הצולבת, כך נדמה לי שקוראים לכך, של חברות הפצה ובתי קולנוע. אבל כל עוד המחוקק לא ראה צורך לשים לזה סוף, קשה להאשים את מי שמרוויח. כלומר, קל להאשים, אבל כדאי להפנות את האצבע למי שכן יכול לתקן את המצב.
בעלות צולבת
למה המחוקק צריך לעשות משהו בעניין? אני באמת לא מבין.
והיה ועסקי ההפצה + עסקי ההקרנה הם כ"כ לוקרטיבים ומדהימים, שהרי היו קופצים על הקונספט אלפי יזמים, בעלי ממון ולא בעלי ממון ופותחים פה בתי קולנוע+חברות הפצה על ימין ועל שמאל. משום מה זה לא קורה. מעניין למה.
מה עניין הפרדה מלאכותית בין מפיצים למקרינים? האם אנו צריכים לאסור על ארומה למכור מאפים שהיא מכינה בעצמה?
מאותה הסיבה שבכל מדינה מתוקנת מגבילים בחוק פעילות
של מונופולים. כשיש לך יותר מדי כוח, אתה חונק את התחרות. ושוק ללא תחרות הוא שוק שרע ללקוחות.
איך אין לו תחרות?
קודם כל, ההקדמה של "מדינה מתוקנת" כ"כ מיותרת. מסתבר שאף מדינה היא לא "מדינה מתוקנת" – פה לוקחים דוגמא מהשוודים, פה מהאמריקאים, מתבלים בקצת קנדים ומקנחים בסורבה צרפתי. זה טיעון תפל שלא אומר כלום וייתכן ש"משחק" בעיקר לרעתו של הטיעון.
לגבי הטיעון עצמו עם התחרות, לא ברור לי כלל וכלל איך אפשר לומר שאין לו תחרות:
א. יש מפיצים נוספים וגם הם בעלי אולמות קולנוע (לב ורשת לב, גלובס ורב חן/yes planet)
ב. יש לך אינטרנט – אין לי שום ספק שאתה מוריד סרטים וצופה בהם בבית/אצל חברים. ברכותיי, אתה מתחרה.
ג. יש גם מודלים של סרטים דרך האינטרנט כמו נטפליקס, מה שדומה לסעיף ב' רק עם כסף.
הטיעון יכול להיות שעכשיו למר אדרי יש עמדת כח מסויימת – אבל אני אבוא ואטען(שוב) כי הדבר הוא במקרה הטוב זמני. נזכיר שMGM היו פעם האולפן הגדול ביותר(או אחד הגדולים) בהוליווד, נזכיר שעד לא מזמן BLOCKBUSTER לא רק הייתה רווחית אלא הייתה שלאגר עסקי מטורף. נזכיר גם שגלובס ורב חן היו עד ממש ממש לא מזמן "המונופול"(או "הכי חזקים") בתחום והנה בא מר אדרי ושינה את פני הדברים. כזה הוא השוק – דינמי ואינו שומר חסד נעורים.
אוסיף ואומר, בתור קפיטליסט, שאני אשמח לדוגמא למונפול "טבעי" ולא כזה שנוצר בדיוק עקב התערבות של "מדינה מתוקנת" – אבל אני חושב שזה חורג ממסגרת הדיון בעין הדג.
אתה מערבב דברים
א. אדרי הוא מונופוליסט על הקולנוע הישראלי. כפי שנכתב בכתבה, המפיצים האחרים לא מתעסקים כמעט בכלל בקולנוע הישראלי והדרך היחידה של מפיץ עצמאי היא פנייה לאולמות הקולנוע עצמם.
ב. פיראטיות היא לא תחרות.
ג. הלואי שמודלים כאלה היו קיימים בארץ עבור קולנוע מחו"ל, שלא לדבר בכלל על קולנוע ישראלי.
כך שכל עוד אין למר אדרי מתחרים *בתחומו*, מבחינת הממונה על ההגבלים העסקיים הוא נחשב מונופול ולהיות תחת הגבלות שתאפשרנה למפיצים עצמאיים להתחרות בו. הבעיה היא שהממונה על ההגבלים העסקיים בארץ נמצא בתרדמת כבר שנים רבות, בכל תחום אפשרי, כך שמונופולים בולעים כל תחרות אפשרית.
אז אשמח to un blend them...
א. למה המפיצים האחרים לא מתעסקים כמעט בכלל בקולנוע הישראלי? למה נרקיס לא בא ומתעסק בקולנוע הישראלי שהוא כנראה תחום כ"כ נפלא ורווחי? מדוע האומנים הזועקים חמס לא מתעסקים בצעד העסקי של קולנוע ישראלי? היעדר ממון הוא לא תשובה. אפשר לקבל מהבנק הלוואות להרבה דברים וניתן לשוב ולהזכיר כי אדרי התחיל מלא כלום, הוא לא היה איזה ביל גייטס שהתחיל גם פתאום להתעסק בקולנוע עם כל המיליונים העודפים ששכבו לו בבנק.
ב. פיראטיות היא באבו-אבוה תחרות. אומנם לא במובן שהיא מביאה רווחים לשחקן א' על חשבון שחקן ב', אלא במובן שהיא "מעלימה" כספים משחקן ב'. בדיוק כמו שהמחשב היווה תחרות למכונות הכתיבה ולאחר מכן הכחיד אותן לחלוטין. בדיוק כמו שהאינטרנט מהווה תחרות לעיתונים היומיים(למרות שהוא לא עולה לך, הצרכן, שקל).
ג. כמו בא' – לך על זה.
מה זו השטות הזו, מונופול "בתחומו"? מהו התחום שלו? אני באותה מידה יכול לומר שמקדונלדס הם מונופול בתחום של המבורגרים גרועים שמבושלים יתר על המידה. זה נראה לך "תחום" סביר?
ברצינות, מהו חטאו של מר אדרי? שהוא משקיע בקולנוע ישראלי? אני לא אידיאליסט אלא תוצאתן, ואם אדרי הוא כ"כ נורא ואיום, הרי שמשתמע מכך שללא ההשקעה שלו בקולנוע ישראלי, הוא היה יותר טוב ויותר נפלא. אני חושב שזו טעות.
ייתכן מאוד(אפילו סביר מאוד) שהמצב יכול להיות טוב בהרבה, זו ממש לא סיבה לקעקע את אדרי רק כי הוא משקיע בסרטים מסויימים בדרכים מסויימות שלא נאות ליוצרים כאלה ואחרים.
אין שום חוק שמכריח את אדרי(ואני מקווה שאף אחד לא חושב שצריך להיות) להפיק/להפיץ/להקרין סרטים ישראלים. בפעולות כוחניות ומטופשות כמו פנייה לממונה, או העברת חוק שתמנע בעלות צולבת ידיו פשוט ימשכו מן הנושא ואז תישארו קרחים מכאן ומכאן ובלי יצירות מופת כמו "הערת שוליים"(לא צוחק, זה סרט מעולה).
זה ממש לא משנה
א. אתה מתעסק ב"למה" במקום לראות מה קורה במציאות. הסיבות שבגללן מפיצים אחרים לא מתעסקים בתחום, מוצדקות ככל שתהיינה, לא הופכות את אדרי ל"לא מונופוליסט". עובדה היא שבמאים שמנסים להפיץ באופן עצמאי נתקלים בקשיים לא מבוטלים מול גופים שעושים עסקים עם אדרי באופן בלעדי. אם זו לא הוכחה למונופוליזם, אני לא יודע מה כן. כשבסוף שנות התשעים הוגשה תביעה נגד מיקרוסופט והממונה על ההגבלים העסקיים בדרישה להטיל הגבלות על המונופול של מיקרוסופט זה לא היה משום שאיש לא רצה להכנס לתחום מעבדי התמלילים וכלי הפיתוח. להיפך, דוקא היו מתחרים ישראליים מצויינים, אבל השיווק האגרסיבי של מיקרוסופט, שנגדו לא יכלו בתי התוכנה הקטנים לעמוד, פשוט הרג טוטאלית את כל המתחרים.
ב. אם ניקח את דבריך ונשליך אותם על דוגמה אחרת, הטענה שלך בעצם אומרת שאם יש יהלומן מונופוליסט שחונק כל תחרות אפשרית אך מדי מספר חודשים מתבצעת פריצה לחנותו באופן קבוע, הוא לא מונופוליסט. עם כל הכבוד, הטענה הזו חסרת בסיס.
ג. כמו בא' – כל עוד אין מודל כזה, העובדה שהוא שחקן יחיד שמקושר באופן בלעדי לערוצי ההשקעה השונים לא משתנה משום שאין אף אחד שעוסק בבנייה של מודל כזה או משום שזה לא משתלם לו להיות שחקן יחיד.
לרגע לא טענתי שלאיש אין זכויות בעליית קרנו של הקולנוע הישראלי, אבל זה לא אומר שהוא יכול לנהוג בדורסנות שבה – על פי הטענה – הוא נוהג. אף אחד לא מחייב את אדרי להפיץ סרטים ישראליים ואף אחד גם לא ממש רוצה לחייב אותו. כל הבקשה היא להפריד רשויות כך שהשליטה על אפיקי ההשקעה והפרסום השונים לא תהיה תחת ידיו באופן בלעדי. במצב הנתון, בו הוא מפיק, מפיץ ומקרין גם יחד, זה לא קורה, ובמאים עצמאיים נאלצים לקוות שעל אף חוסר אפשרות לתקציב הפקה/פרסום, הם יצליחו לפחות לכסות את עלות הסרט. לא משום שחסרים אפיקים לתקציב, אלא משום שהעומדים מאחוריהם עובדים באופן בלעדי מול אדם אחד.
זה מונופוליזם.
"מונופוליזם" זו לא מילה
אני חושב שזה קצת לא הוגן להעניש מישהו בגלל שהוא עושה משהו שאחרים לא רוצים או לא יכולים לעשות, במיוחד כשאפשר למקד את ההגדרה של "משהו" כאוות נפשך (הידעת: המונופול של מייקרוסופט היה בתחום "מערכות הפעלה שאינן לינוקס". זו לא בדיחה)
תגובה
א. כן, הן כן. אם אני היחיד שנמצא בעסק של "כתיבת תגובות בעין הדג שכוללות סעיפים" יש לכך שלוש סיבות אפשריות: א' – אני פשוט מדהים בזה, ואף אחד בחיים לא יכול להתחרות איתי. ב' – התחום לא באמת רווחי מספיק בשביל שינסו להתחרות בי, כלומר התשואה על ההשקעה של מתחרים תהיה מאוד נמוכה וחבל להם. ג' – השלטון מגביל את התחרות בי והופך אותי למונופל בהגנה ממשלתית(קח לדוגמא את "תנובה" וחוק תכנון משק החלב).
כיוון שבמקרה של קולנוע ישראלי העניין הוא לא ג', נשארנו עם א' וב'.
הדוגמא של מיקרוסופט היא אחת הדוגמאות המטופשות, הממשל הפדרלי והאירופי ביזבזו מיליוני דולרים בשביל לתבוע שמיקרוסופט תפסיק לכלול את הדפדפן שלה בווינדוס(וגם את אופיס, אם אני זוכר נכון) -זה היה שווה את זה? ואגב, ראה מה הוליד יום – פתאום מסתבר שבטלפונים סלולריים למשל(שהם מחשבים לכל דבר ועניין) המערכות הפעלה של מיקרוסופט נמצאות בתחתית. ולגוגל יש גם מערכת הפעלה משלה לניידים, והמון אנשים משתמשים בהפצות לינוקס ומלא אנשים משתמשים בOpenOffice ו"כלי משרד" שונים. אבל העיקר שהכרזנו על מיקרוסופט "מונופול". זה היה חשוב. חשוב מאוד!
ב. לא. האנלוגיה שלך לא נכונה. אנלוגיה נכונה תהיה אדם שהוא קמעונאי יחיד של יהלומים ובצד של הרחוב יש מישהו שנותן יהלומים בחינם. אתה באמת חושב שמי שנותן את היהלומים בחינם לא מתחרה בקמעונאי? בוודאי ובוודאי שכן. ואותו קמעונאי חייב לשנות את כל האסטרטגיה שלו בשביל להתמודד עם המתחרה הזה – נטפליקס למשל זו דוגמא מושלמת להתמודדות של תעשיית הקולנוע עם התחרות שמהווה הפיראטיות באינטרנט. אל תשכח, פיראטיות באינטרנט היא לא רק עניין ה"חינם", היא גם על כך שסרטים מגיעים ישר אלייך במהירות שיא ובאיכות מעולה(בד"כ). כך מתחרים – וזה נפלא לכולנו.
ג. לא. כל עוד אין מודל כזה זה אומר שמר א' ומר ב' כנראה צריכים לעשות מודל כזה, או שמודל כזה נידון לכישלון ואז נשארנו שוב עם אדרי "התמנון". זה שאדרי עשה המון כסף מזיהוי(ואולי אף עיצוב) נכון של מגמות בקולנוע, ולאחר מכן הלך והשקיע כמויות מסוימות של כספים בנושא שמעניין אותו(וזה לא משנה אם זה מטעמים מסחריים או אידיאולוגיים) לא נותן למר נרקיס, לרד פיש או לאף יוצר ואומן נשגבים זכות לבוא אליו ולפרק את נכסיו.
אני בהחלט מאחל לך להיות יזם מצליח שעושה מיליונים, מעסיק מאות(אם לא אלפים) ותורם לתרבות בארץ ואז מישהו יראה שאתה מחזיק גם באתר אינטרנט וגם בחברת איחסון(בעלות צולבת!) ויפרק לך אותה לחתיכות.
אני לא מבין את העניין עם במאים עצמאיים, באמת שלא. האם יש למישהו חובה כלשהי לתקצב אותם? האם למישהו אין זכות לתקצב אותם לפי התנאים שלו כל עוד הם מסכימים לו? למה מי מת שבמאים עצמאיים זכאים לתקצוב כזה או אחר מעצם היותם במאים עצמאיים? אני חושב שאלמנות ויתומים צריכים לקבל תקצוב הרבה לפני, וזו רק דוגמא דמגוגית קלילה.
לגבי "הפרדת רשויות" – גם מעבר לעניין המוסרי הקלוקל – יש לנו פה בעיה כלכלית קלאסית. אם מכל יזם מצליח אנחנו נחתוך קצת כל פעם שאנחנו חושבים שהוא "חזק מדי", התמריץ להיות "יזם מצליח" קטן בהרבה ואז נחזור כולנו לעידן של סרטים ישראלים בתקציב אפסי וגם אז כמובן – נאשים את הטייקונים. הו הטייקונים.
צר לי
אתה לא מגיב לדבריי. אתה שוב חוזר ומתעסק ב"למה" כשזה בכלל לא משנה לעצם ההגדרה של מונופול.
כמו כן, אתה הוא זה שמבצע אנלוגיות לא נכונות (כי סרטים שמופצים באופן פיראטי הם לא יהלומים שנפלו Out of the blue ומחולקים חינם, אלא יהלומים שנגנבו ממישהו שיצר אותם, כך שהאנלוגיה הנכונה היא דוקא פריצה קבועה לחנות היהלומים. העובדה שזה גורם להורדת מחירים (או לפיתוח מודלים מוזלים) מצד המונופול לא משנה את העובדה שיש מונופול).
וכן, אתה נטפל לדוגמאות במקום להגיב לטענות ומשתמש בדמגוגיה מסוג "ומה אם מדובר היה בילד שלך", שהן דרכים מאד שימושיות כדי לקבור את הדיון בפרטים טפלים. כל עוד אתה לא מתרכז בעיקר – הטענות על קיומו של מונופול (עבודה בלעדית מול אפיקים שחייבים על פי חוק לתקצב קולנוע ישראלי, התנהגות מפלה כלפי סרטים מתחרים שמוקרנים בבתי הקולנוע שלו ושליטה מוחלטת על כל שלבי הייצור העיקריים של תרבות בישראל), וזה לא משנה אם המניעים שלו הם מסחריים או אידיאולוגיים, או אם הסיבה לאי קיומה של תחרות היא כי זה לא רווחי – הדיון הזה לא מתקדם לשום מקום ואני לא מתכוון לבזבז את הזמן בהתעסקות בנכונותן של דוגמאות.
הטענה היא ש"מונופול" אינה מילה נרדפת ל"רוע"
אם מסתכלים מספיק מקרוב, הכל הוא מונופול. אם לא תרבות, אז סרטים. אם לא סרטים אז סרטים בישראל. אם לא סרטים בישראל אז סרטים עצמאיים בישראל. אם לא זה, אז אלה שלא הצליחו לקבל מימון מאף אחד אחר. המילה עצמה לא ממש נושאת משמעות מעבר לתיאור בערך עובדתי של המצב הקיים.
אתה, לעומת זאת, טוען שיש כאן מעבר. זה לא רק שעובדתית ידו של מר אדרי נמצאת בכל, אלא שבגלל שידו נמצאת בכל הוא כנראה פוגע באחרים בצורה שאתה מחשיב כ"לא הגונה".
כאן נכנס טיעון ה"אז למה לא עוצרים אותו" בצורה לגיטימית. מטרתו להבחין בין "מונופול" כתיאור מצב נתון, לבין "מונופול" כאמירה על שולי הרווח ושיפוט מוסרי נלווה. רוצה לומר, אם יש ספק בודד של אינסולין בעולם, הוא יכול למכור אותו בעבור מליון שקל המנה או בעבור עלות הייצור. כך או כך הוא "מונופול", אבל אחד (אני מאמין) ייחשב יותר פסול מוסרית. הדרך המקובלת להכריע היא לראות האם המונופול הנ"ל מרוויח "יותר מדי" (מעבר למה שהיה מרוויח בשוק חופשי), והקריטריון, בהעדר חסמים חיצוניים (כמו "הסדרה" ממשלתית), הוא לרוב בדיוק העדר קיומם של מתחרים. אילו המונופול היה מרוויח יותר מדי, היה משתלם לאחרים להדחף פנימה ולהרוויח קצת פחות. מכאן, העדר המתחרים הוא דווקא עדות בזכות ההגינות של המונופול, ולא להפך.
מקווה שזה היה הגיוני.
לרגע לא טענתי שזו מילה נרדפת לרוע
טענתי שמונופול שאינו מאפשר להתחרות בו הוא מונופול שאינו הוגן. לא אני הוא זה שטוען שאדרי מתנהל בצורה לא הוגנת ופוגע באחרים, אלה הבמאים והיוצרים שהתראיינו לכתבה ב"כלכליסט" שהעידו על כך.
כאן, מסתבר, יש לך הגדרה אחרת ל"מתחרים". מבחינתך, כנראה, מתחרה הוא מי שמעוניין להיות בדיוק מה שאדרי עושה – מפיק, מפיץ ומקרין בקנה מידה ארצי. מבחינתי (וזו נראית לי הצורה ההגיונית להתייחס לכך), מתחרים הם גם במאי או יוצר שמנסים להפיק ולהפיץ יצירה שלהם באופן עצמאי ואינם מצליחים לקבל תקציבים שייתכן שמגיעים להם; רק משום שהחברות העוסקות בנושא עובדות מול אדרי בלבד ולא משום שהסרט שלהם בהכרח גרוע ולא עומד בקריטריונים.
דרך משל (ואני חוזר כאן למיקרוסופט, בלי להכנס לשאלה "האם הצעדים שננקטו נגדה היו אכן נכונים", כי זה לא נושא הדיון), כשמיקרוסופט חתמה עם משרדי הממשלה על עסקת חבילה שכללה את מערכת ההפעלה שלה ואת מעבד התמלילים שלה במחיר מוזל, זה היה ניצול לרעה של המונופול שלה בתחום מערכות ההפעלה בצורה שפגעה בתחרות, כי דגש/קיו-טקסט/איינשטיין/ספיר/You-Name-It כבר לא יכלו למכור את המוצרים שלהם ללקוחות הללו. לא משום שהם לא רצו להתחרות או משום שהמוצרים שלהם היו גרועים, אלא משום שלהם לא היה הכוח המונופוליסטי של מיקרוסופט. באותה מידה, כשיוצר עצמאי לא יכול לקבל סיוע להפקת סרט כי התקציבים עוברים רק דרך אדרי, או כשהסרט שלו מורד מהמקרנים עוד לפני שפורסמו המודעות בעיתונים על אף שיש לו ביקורות טובות, זו התנהגות שפוגעת בתחרות וזו התנהגות שאותה יש להגביל.
אני לא ראיתי שום דבר כזה בכתבה
יש שם המון טענות נגד אדרי, אבל שום דבר מזה לא מגובה. יש איזושהי תחושה קשה, ואני יכול להבין את זה כי יצירה זה בכל זאת דבר שאתה נקשר אליו רגשית, אבל שום דבר מהעובדות שמתוארות בכתבה לא מתקרבות אפילו לצד האפור של החוק.
מתלוננים שהוא נותן יותר צ'אנס לסרטים נכשלים שבבעלותו מלסרטים נכשלים שלא בבעלותו. זה נשמע לי טיפשי כך או כך, ובכל מקרה אין כאן ולו שמץ של חוסר לגיטימיות.
הנתון לגבי זה שלסרטים לוקח "שלושה שבועות לתפוס" סותר את מה שלרוב כתוב בדו"חות קופות שבורות.
הכתבה נפתחת בדוגמה שמראה שאפשר להסתדר יופי בלעדיו, כלומר הוא בעליל לא חונק תחרות – הוא פשוט מאד מוצלח במה שהוא עושה, והוא עושה הרבה, אז אנשים מעדיפים לעבוד איתו.
הדברים היחידים הבעייתיים בכתבה באים הרבה יותר מאוחר, שבהם מתחילים לרמוז שהוא אולי מועל בכספים ו/או מלין שכר, אבל האשמות כ"כ כבדות שלא מגובות בכלום כי "כולם מפחדים להתראיין" זה כשל לוגי קלאסי שאפשר להפעיל על כל אחד וכל דבר, ופשוט לא הגון להאמין לדברים כאלה בלי איזה בדל עדות.
זה כבר נושא אחר
אני לא מכיר את אדרי, לא מתיימר להכיר את המקרים שעליהם דובר בכתבה וברור לי שיש גם את הצד שלו לכל העניין.
כל הדיון הזה הוא בהנחה שהדברים שנכתבו בכתבה הם נכונים (וככל הידוע לי, מצד אדרי לא הגיעה איזושהי תגובה לנאמר). אם נקודת הפתיחה שלך היא שהיוצרים מדברים רק מתחושה אישית ושהכל עורבא פרח, אין בכלל על מה לדון כאן.
חוץ מזה, הדוגמה שבתחילת הכתבה היא דוקא ראיה לכך שרק במזל אפשר להצליח ושברוב המקרים זה לא יצליח. אני מקווה שברור לך ששיווק במייל ללא פרסומות הוא לא דרך נורמלית לשווק מוצר ושזה נובע מכך שלא היתה אפשרות אחרת או מכך שהמפיץ החליט לסכן את ההפצה ולנסות שיווק גרילה נגד כל הסיכויים (מה שלא סביר בעליל).
כמי שאינו עוסק בהפצה, אני לא מבין בזמני ההפצה האופטימליים לבירור כשלונו או הצלחתו של סרט, אבל אני כן יודע שאין שום סיכוי שבעולם שהייתי מספיק לצפות בסרט שהוקרן פחות משבוע ושלא היתה לו שום פרסומת (זה אחד המקרים שתוארו בכתבה, ואני מניח שהוא לא שקר מהסיבה הפשוטה שקל להוכיח את נכונותו/אי נכונותו). זה כבר לא עניין של נתינת צ'אנס לסרט כושל שבבעלותו יותר מלסרט כושל שאינו בבעלותו, אלא נתינת צ'אנס לסרט כושל שבבעלותו ודחיקת סרט מתחרה, וזו כבר כן פגיעה בתחרות. בדיוק כמו העובדה שאי אפשר להשיג תקציבים מחברות שמחוייבות לתקצב קולנוע ישראלי, רק משום שהן עובדות עם אדרי באופן בלעדי.
אתה בולע דמגוגיה בקצב מסחרר
אני לא יודע איך להגיד את זה בצורה עדינה, אבל אתה ממש חייב להפעיל קצת חשיבה ביקורתית כשאתה קורא עיתונים. עיתונים כבר מזמן לא מנסים לגלות את האמת, הם מנסים למשוך תשומת לב, ולשם כך הם מפעילים כל מני מניפולציות על הקוראים, שאדם בעידן המודרני צריך להיות ער להן.
אם מישהו לא מגיב לכתבה, זה לא אומר שהתוכן שלה נכון. זה לא כמו דף פירוט מחברת האשראי.
לקחת ראיה אנקדוטלית ולהחליט שהיא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל זה עוד כשל קלאסי. איזה מידע היה בכתבה שאפשר לך לקבל החלטה האם זה מקרה מייצג או לא?
ברור שהיוצרים מדברים מתחושה אישית, אבל שים לב שאף אחד לא הביא משהו מוצק. אני לא אומר שכולם שקרנים וזו קונספירציה, אבל קח לדוגמה את הציטוט הראשון: "הוא פשוט חונק את כל מי שלא עובד איתו", אומר גורם בכיר בענף. "הוא מחזיק את כל התעשייה בביצים. הכסף הולך אליו כמתווך, והיוצרים מקבלים את הפירורים".
מה זה אומר בעצם? איזה מעשה אפשר לייחס לאדרי? האם הוא בהכרח לא הגון? מה שאני קורא פה זה שאנשים בתעשיה כועסים עליו, ומרגישים שהוא מרוויח על הגב של היוצרים. זה יכול להיות כי הוא מרושע ונצלן, או כי הוא מוכשר ומצליח ואנשים לא מפרגנים. שניהם סבירים באותה מידה מהנסיון שלי, והכתבה לא עוזרה לי להכריע במה מדובר.
דומני שגם כאן וגם בכתבה,
איש פרט לך לא רמז שאדרי לא הגון. כן יש המאשימים אותו בהתנהגות מונופוליסטית. לא בחוסר הגינות.
אני ממליץ בחום לקרוא את כל הדיון
שבו הסברתי למה "מונופול" אינו בהכרח מילת גנאי וכולי. במקום להאשים אותו, תאשים את המתחרים שלו שהם עצלנים ולא נכנסים לשוק.
בכל הדיון אתה תוקף שוב ושוב טענות שאיש לא טען.
לא טענו שמונופולים הם פרי השטן, לא טענו שאדרי הוא איש רע, וכן הלאה. אם הוא מונופוליסט, שיהיה לו לבריאות. אני בכל זאת מצפה מהמדינה שתפקח עליו. כמו שחברת חשמל היא לא ארגון מרושע, וכמו שמייקרוסופט אינם ארגון מרושע. ובכל זאת, ברגע שיש בידיהם כוח, צריך לוודא שהם אינם עושים איתו דברים שהם נגד האינטרסים שלנו. שוב, איש לא טען שאדרי מושחת. איש לא קרא לו עבריין. איש לא רמז שהוא לא הגון (חוץ ממך, בעצם).
המדינה צריכה לפקח עליו ולעשות מה?
אפשר גם להתווכח על "למה", אבל בוא נתחיל קודם ממה ההאשמות בעצם? הוא "פוגע בתחרות". איך? מה? כמה?
לי? לי אין האשמות. כתבתי זאת בפירוש קודם.
המדינה צריכה לפקח על כל מונופול, כדי לוודא שהוא אינו מפעיל את כוחו באופן לא הוגן (לא "לא הגון". לא הוגן) כדי למחוץ תחרות. גם את זה אני די בטוח שכתבתי כבר.
אתה יודע,
מאד נחמד מצדך להרצות על מעמדה ומשמעותה של העיתונות למישהו שעסק בתחום בעצמו ויודע כיצד העסק מתנהל. מאד נחמד מצדך גם לטעון שאני בולע דמגוגיה בקצב מסחרר ושאתה מפעיל חשיבה ביקורתית כשבין חשיבה ביקורתית לבין מעשים כמו האשמה אוטומטית של המרואיינים לכתבה בשקר ובכעס אישי והגנה מסיבית על אדרי כנגד טענות שאיש מעולם לא העלה נגדו יש מרחק רציני.
לא טענתי שאדרי הוא איש רע. להיפך, כתבתי בפירוש שאני לא מכיר אותו או את המקרים שתוארו בכתבה. כל הטענה שלי היתה שהוא מונופוליסט ושעל פי הכתבה הוא מנצל את הכוח הזה כדי לפגוע בתחרות, דבר שמצדיק בדיקה של הממונה על ההגבלים העסקיים, לא של המשטרה ומס הכנסה.
יש בכתבה עובדות שאתה מתעלם מהן באופן שיטתי, אולי בשל החשיבה הביקורתית שלך. במקום זה אתה מתמקד בחלקים האפורים, מפרשן אותם ומרחיק לכת עד כדי קביעה שהכתבה טוענת שהאיש רמאי (ספויילר: זה לא מה שהכתבה עוסקת בו).
כמו כן, אפילו אם בכתבה לא היו עובדות בכלל, אתה מניח אוטומטית שאם יש לאנשים כעס על מישהו, זה רק משום שהוא מוצלח למדי במה שהוא עושה והם לא מפרגנים. צר לי לבשר לך, אבל כשהכעס הזה מקיף חלקים נרחבים של התעשייה וכשמדובר בטענה שלפי מה שרד כתב בפוסט היא גם ידועה כבר זמן רב, זה לא רק בגלל הצלחה שאנשים לא מפרגנים לה. קצת Common Sense, בבקשה, במקום חשיבה ביקורתית מסוג הטוקבקים בוויינט שמאשימים אוטומטית את האשה שהוטרדה מינית בגלל הלבוש החשוף שלה.
טוב, סליחה
"כל הטענה שלי היתה שהוא מונופוליסט ושעל פי הכתבה הוא מנצל את הכוח הזה כדי לפגוע בתחרות"
תוכל לתת מראה מקום איפה זה בכתבה?
"ש בכתבה עובדות שאתה מתעלם מהן באופן שיטתי"
תוכל לפרט בבקשה?
"אתה מניח אוטומטית שאם יש לאנשים כעס על מישהו, זה רק משום שהוא מוצלח למדי במה שהוא עושה והם לא מפרגנים."
האמנם. הנה הציטוט המלא: "זה יכול להיות כי הוא מרושע ונצלן, או כי הוא מוכשר ומצליח ואנשים לא מפרגנים. שניהם סבירים באותה מידה מהנסיון שלי".
"הכעס הזה מקיף חלקים נרחבים של התעשייה"
Citation needed
"טענה שלפי מה שרד כתב בפוסט היא גם ידועה כבר זמן רב"
גם זה שרוסים הם שיכורים זה דבר שידוע כבר זמן רב. קצת קומון סנס בבקשה.
א. ד. כי אני שובר את הרגלים לכל מי שכותב תגובה מסועפת.
זו הטענה כנגד אדרי: שמי שמנסה לפעול כנגדו מוצא את עצמו נדחף החוצה מהמשחק באמצעים אלימים (גם אם חוקיים). אתה לא שובר מונופולים כי הם רעים מעצם טיבם – אתה שובר אותם כי יש להם נטייה לנצל את כוחם לרעה ולנסות לשמר אותו בכל מחיר.
אין לי כוונה להכנס עכשיו לדיון על שוק חופשי.
והאמת, גם לא אמרתי שום דבר על מר אדרי באופן אישי. *אני* לא יודע אם הוא מונופוליסט. יש פקידים שאני מעסיק (דרך מדינת ישראל, כמובן) שתפקידם הוא לקבוע מה מונופול ומה לא. מעבר לכך, לפי הגדרות החוק היבש כרגע, ברור שהוא איננו. מה שאני כן מצפה הוא שרשויות ההגבלים יקבלו דוגמא ממדינות שהן כן מתוקנות בתחום הזה, ובהגדרת מונופול יתייחסו גם למקרים בהם הבעלות על מספר שלבים בחיי מוצר מסויים נמצאים בבעלות משותפת. כל השאר לא רלוונטי. אם מונופול עכשווי יקרוס ויעלם עוד חמישים שנה, זה לא הופך את המצב הנוכחי לתקין.
לא תקין, אלא עדיף
הטיעון הכללי כאן (מעבר למקרה שבו דנים) הוא שמונופול בחסות ממשלתית (כזה ש"מוגבל") לא נעלם לעולם, ומונופול בבעלות פרטית דווקא כן. לכן, הרע במיעוטו הוא המונופול חסר הפיקוח.
יש סיבה שהפסקתי לקרוא בהאייל הקורא.
דיוני שוק חופשי מאוד משעממים אותי. ולכן אני מקווה שיסלח לי אם אמנע מהמשך הדיון.
מונופול טבעי
בתיאוריה, כל חברה עתירת תשתית היא מונופול טבעי.
נניח ובישראל היו כמה חברות שמספקות חשמל.
ההוצאות הקבועות שלהן (אחזקת התשתית) היו מאוד גבוהות, בזמן שהעלות השולית מאוד נמוכה.
בטווח הארוך, רוב החברות האלו היו נסגרות עד שהייתה נותרת אחת, שהייתה הופכת למונופול מחוסר ברירה.
אף אחד לא אומר שאין כסף
ועובדה שארדי מיליונר מעסקי הקולנוע ובכללם הקולנוע הישראלי. מה שהם אומרים הוא שהכסף שיש עוצר אצל אדרי. 85-90% מהרווחים, וזה כשעוד אין שקיפות לגבי עלויות ההפצה, זה שוד לאור יום.
זה לא שוד לאור היום אם הסכמת לזה
הם כולם חכמים בדיעבד.
חסר להם 10 אלף שקל בשביל לסיים את "יצירת המופת" שלהם שכמובן גם תכניס המון המון כסף אבל משום מה אף אחד, פשוט אף אחד לא מוכן "לשים את הטיח והצבע" על יצירת המופת שלהם. רק אדרי. והוא עושה זאת תמורת 90% מהרווחים. אז הם אומרים "כן".
ואחרי זה שהסרט עושה מיליונים על גבי מיליונים הם כמובן מתלוננים שהם מכרו בנזיד עדשים.
וכמובן שאם חס וחלילה הסרט מפסיד כסף הם בוודאי מפצים את מר אדרי בכך שהם עושים תורנויות ניקיון בסינמה סיטי.
רבותינו, ענייני קולנוע הם עניינים כלכליים כמו כל עניין אחר. אם סכום כלשהו זעום הוא ההפרש בין "אין סרט" ל"סרט"(וזה לא משנה אם ההפרש ביניהם הוא שקל, עשרת אלפים, מאה אלף או מיליון – זה או יש סרט או אין, אין באמצע) והערובה לנתינת סכום זה היא גבוהה סימן שזה לא כזו "השקעה בטוחה" ושאין פה "מכרה זהב" ו"ניצול" ו"הלאה הטייקונים"…
ראשית, אתה מניח שהמספרים האלה ברורים מלכתחילה
מה שנשמע לי מאוד לא סביר בהתחשב בעובדה ששוב, אין שקיפות לגבי עלויות ההפצה. המאמר אומר בבירור שהחוזה מדבר על "עלויות הפצה" מבלי לנקוב במספרים.
שנית, אתה מתעלם מקיומו של דבר שקוראים לו מונופול, שזאת הטענה המרכזית של המאמר נגד אדרי. התמונה שהוא משרטט הוא של שוק שבו או שעובדים עם אדרי – ואז לא רק שאפשר לשכוח מרווחים על הסרט אלא שהזכויות לסרט עוברות לידיו – או שלא עובדים בכלל. במצב כזה אי אפשר להגיד שלאמנים יש בחירה, כי הבחירה שלהם היא בין ניצול לבין אי יצירה.
לא נכון.
הם יכולים גם להתאגד או להתחרות בו. אף אחד לא מונע את זה מהם.
להזכירך שגם אדרי הגיע "יש מאין". הוא לא הסתכל על השוק, ראה שם את "רב חן" ואמר "הבחירה שלי היא בין ניצול לבין אי יצירה" וחזר לדימונה.
כאשר אפל הסתכלו על שוק הסלולר הם ראו שהם יכולים או להיות מנוצלים על ידי המונופול(נוקיה, מישהו זוכר?) או לא לעשות כלום? לא.
ברור אגב שאני לא משווה בין המשאבים הקיימים אצל יוצרים לעומת אלו הקיימים אצל חברה כמו אפל, אבל המעשה הוא אותו מעשה. האומנים מסתכלים על המצב הנוכחי וחושבים שהוא "מצב נתון" והם כל כולם נתונים בעשייה אומנותית מרהיבה שחס וחלילה הם לעולם לא יערערו על המצב הקיים הוא ינסו לשפר אותו בעצמם – רק באמצעים בזויים וקנטרניים יעשו זאת.
לגבי השקיפות – אם אין שקיפות והחוזה חייב שקיפות הרי שיש פה הפרת חוזה ברורה וזהו עניין לבתי המשפט ואכן עוול. אבל, אם מר במאי פלוני חותם עם מר אדרי על חוזה על סך מענק של 20 טריליון ש"ח ובו כתוב כי אדרי ישקיע בהפצה כמה שבא לו באותו יום יפה שבו אמא שותה המון קפה – אז כך כתוב וכך גם ייעשה, עובדה שהאומנים החשובים חתמו.
יש גם ראיון משותף של אדרי ורעייתו במוסף "7 לילות"
שהופץ ביום שישי האחרון. כמובן שלא תמצאו שם שום מילה שלילית על הזוג ועסקיו הנרחבים (פנינה [מקווה שלא שגיתי בשם] היא בעלי NMC) ומהמעט מאוד שקראתי, אדרי טוען שהוא לא טורח לקרוא תסריטים אלא משקיע בכל רעיון לסרט שנזרק לעברו בגלל… לא ברור כלל.
רגע, מה?
אדרי טוען שהוא משקיע בכל רעיון לסרט שנזרק עבורו?
יש למישהו סטטיסטיקה על כמה סרטים כושלים (שהוא הפסיד עליהם כסף) יש לאדרי זכויות הפצה?
נדמה לי
שבאופן כללי כל הנתונים הכלכליים על סרטים ישראלים לוקים בחסר, מאוד.
רד פיש – אולי פרוייקט שכדאי להרים?
בכיף, אבל אין שום דרך.
בין השאר בדיוק בגלל הנושא שמדובר בו כאן. רוב הסרטים הישראליים (או לפחות המצליחים שבהם) מופצים על ידי יונייטד קינג. יונייטד קינג לא מפרסמים נתונים כלכליים, מלבד כשיש להם במה להתגאות, וגם אז – הם לא אמינים (ע"ע המקרה הבא: http://www.fisheye.co.il/zohi_sdom_biggest_opening/ ).
זה נכון לא רק לגבי סרטים ישראליים, גם לסרטים מחו"ל שיונייטד קינג מפיצה לא מתפרסמים נתוני מכירות. אם אדרי ירצה לפרסם באופן מסודר נתוני מכירות כרטיסים, יהיו נתונים כאלה. הוא לא רוצה, אז אין.
האמת שזה נתון שתמיד היה נראה לי משונה
איך חברה מסחרית מצליחה להתחמק מדיווח על נתונים עסקיים? היא לא חייבת במס הכנסה? היא לא חייבת דיווחים רבעוניים לבעלי המניות שלה? איך עובד כל העניין? היא מדווחת וזה לא מגיע לתקשורת? היא מדווחת אבל לא מפרטת לפי סרטים? זה עניין מקובל העסק הזה?
אם היא לא נסחרת בבורסה, היא לא צריכה להודיע כלום לציבור
אם היא כן, היא צריכה להסתיר את המידע בדו"חות מבלבלים ככל האפשר.
לא ברור לי איך מס הכנסה קשור. אני משלם מס הכנסה. זה אומר שאתה יודע מה המשכורת שלי?
וחוץ מזה
גם אם יונייטד קינג מספקת את כל הנתונים הפיננסיים שהיא חייבת, אני לא חושב שקיים חוק שמחייב אותה לדווח על הכנסותיו של כל סרט, כמו ששטראוס עלית לא חייבת לדווח על המכירות המדויקות של כל חטיף.
אחרי שקראתי את הכתבה
שמתי לב ש-"ד"ר פומרנץ" לא הופק ע"י אדרי והוא אפילו לא בסינמה סיטי. אדרי לא רוצה להרוויח כסף על כרטיסים, בכל זאת?
מציג בגלילות (בחוסר הצלחה).
(ל"ת)
סריקות הכתבה מ '7 לילות'
למעוניינים.
עמ' 1:
עמ 2' חלק 1:
עמ' 2 חלק 2: