היום לפני 15 שנים יצא לאקרנים בבריטניה סרט זומבים קטן בשם "מת על המתים" של במאי יחסית אלמוני בשם אדגר רייט. לאחר מכן רייט המשיך ופיתח פילמוגרפיה צנועה יחסית, אך עם סגנון מיוחד ואישי, כשאף סרט לא דומה לקודמו. יש את "שוטרים לוהטים" (שהוא קומדיית אקשן, לא סרט פורנו), "סקוט פילגרים נגד העולם" (שאמנע מלהזכיר כאן את שמו העברי מחשש להרוג פיה איפהשהו), "סוף העולם" (לא סרט מומלץ אם אתם בגמילה מאלכוהול) ו"בייבי דרייבר" (התחפושת הקלה ביותר בפורים האחרון). למרות ש"מת על המתים" היה הסרט שהזניק את הקריירה של רייט, זה אינו סרטו הראשון. הוא ביים לפני כן מערבון בשם "בעבור חופן אצבעות", ואני אהמר שהוא הסרט שהכי מעט מהגולשים פה צפו בו (גילוי נאות – גם אני לא ראיתי אותו) אך הוא עדיין סרט של אדגר רייט ולכן גם הוא נכלל בסקר.
אז עכשיו הגיע הזמן לבחירות החשובות באמת של היום: איזה מבין הסרטים שרייט ביים הוא הקרם דה לה קרם בסגנון אדגר?
מהו הסרט הטוב ביותר של אדגר רייט?
- סקוט פילגרים נגד העולם (38%, 225 קולות)
- שוטרים לוהטים (30%, 176 קולות)
- מת על המתים (15%, 89 קולות)
- סוף העולם (9%, 53 קולות)
- בייבי דרייבר (8%, 46 קולות)
- בעבור חופן אצבעות (0%, 2 קולות)
מס' מצביעים: 591
Loading ...
Hot Fuzz הטוב ביותר!
התחרות לא קלה, אבל את "שוטרים לוהטים" אפשר לראות שוב ושוב ושוב ושוב… סרט קאלט מהרגע שנוצר.
בייבי דרייבר אחרון.
לגמרי
אני יכול לראות אותו שוב ושוב ושוב והוא לא ימאס לעולם.
מקום שני: סקוט פילגרים.
התלבטות קשה בין פילגרם לסוף העולם
פילגרם זכה בסוף בזכות קולות החיילים
צפיתי ב"בעבור חופן אצבעות" רק כדי להשלים פורמלית את הפילמוגרפיה של רייט. הוא באמת בוסרי ולא קוהרנטי, לא ממליץ עליו במיוחד.
אוי, זו באמת בחירה קשה
אני חושדת שהסרט הטוב ביותר שלו הוא בייבי דרייבר, שהוא באמת באמת מופתי, אבל לא יכולה שלא להצביע לשון. ככה זה, Love makes you do the crazy.
יותר קל לדרג משציפיתי
6. בעבור חופן אצבעות – בוסרי מאוד, והעובדה שאין איכות נורמלית לסרט בשום מקום לא עוזרת.
5. בייבי דרייבר – הסרט הכי פחות "אדגר רייט-י" והכי הרבה "מהיר ועצבני-י" של הבמאי הוא לחלוטין לא סרט רע, או אפילו בינוני, אבל לעומת ארבעת הסרטים הבאים – אין מה להשוות.
4. סוף העולם – האם המיקום שלו כאן מושפע מהסדר שבה ראיתי את הסרטים? שהצלחתי לראות רמזים בולטים מדי כבר בצפייה הראשונה והרגשתי ש"הבנתי" את השטיקים של רייט, אותה תחושה פלאית שלא הייתה לי בשלושת הסרטים הראשונים [נו, חוץ מ"חופן"]? אולי. מה זה משנה, זה עדיין סרט מדהים.
3 מת על המתים – סרט שרוב הבמאים היו מתים שהוא יהיה המספר שלוש שלהם. סרט שהמריץ דם חדש לכל שילובי קומדיה-אימה ושהזניק את פג ורייט לעולם, ובצדק רב.
2. סקוט פילגרים נגד העולם – היו לי לא מעט בעיות עם העיבוד הזה כאשר יצא, וכולם, עם הזמן, איכשהו התפוגגו. מייקל סרה עדיין לא סקוט פילגרים, הסוף כאן עדיין קצת רזה מדי ובכל זאת – איזה כיף.
2 [כי בכל זאת] – ספייסד. יודעים מה יותר טוב מסיימון פג ואדגר רייט? סיימון פג, אדגר רייט וג'סיקה סטיבנסון. סדרת מופת שאם דיברנו לפני רגע על מה לא "הסדרה הטובה ביותר" – אז יש מצב שבימים מסוימים היא דווקא כן.
1. שוטרים לוהטים – כי כמות הרמזים וההשקעה שיש בו, פלוס ההומור, פלוס השחקנים (היי אוליביה קולמן זוכת האוסקר, היי ההאונד), פלוס ה..פאק איט, פשוט ה-הכול. אדגר רייט אוהב סרטי זומבים, אבל הוא אוהבבבבב סרטי אקשן, וזה ניכר בכל פריים מסוגנן יתר על המידה של יצירת המופת הקטנה הזאת.
(הערת שוליים: "ספייסד" שודרה פה בזמנו ב-יס תחת השם "מחוקים")
ועכשיו אני רואה, שבהיפוך פילגרם-שוטרים
אלה גם די תוצאות הסקר עד כה.
חתמתי (לגבי "חופן אצבעות" אצטרך לסמוך עליך)
(ל"ת)
הצביעו פילגרים!
מסכים עם כל מי שיגיד שמת על המתים הוא מבריק, אבל סקוט פילגרים (האקסים של החברה שלי בעברית צחה) פשוט סרט מצוין. יכול לראות אותו המון פעמים ולא ימאס, אחד הסרטים שרק מצפייה בהם אתה מרגיש את האהבה העצומה שבה הוא נעשה. סרט מעולה
התבלבלתי
התכוונתי להצביע hot fuzz ובטעות הצבעתי shaun of the dead.
כנראה ששתי מערכות בחירות ביום אחד זה גדול עלי.
דעה לא פופולארית: הסרט האהוב עלי של רייט הוא ״סוף העולם״.
(לפעמים זה ״ סקוט פילגרים נגד העולם״, אבל כרגע זה ״סוף העולם״).
מבין הטרילוגיה, ״סוף העולם״ הוא הסרט הכי שלם. כן, אמרתי את זה. הוט פאז ושון הם מצחיקים מאוד, אבל הם בכלל לא מנסים להתקרב לחצי מהרגש שיש לסוף העולם להציע. הם מסתפקים בנסיונות להיות שנונים, מתוחכמים ולצחוק על הזאנר שהם עושים עליו פארודיה. כמובן, הם עושים את זה בצורה יוצאת מן הכלל, ולכן הם עדיין סרטים שאני מאוד אוהב – אבל ל״סוף העולם״ יש עוד הרבה יותר מזה להציע. הלב שלו הרבה יותר גדול משל חבריו לטרילוגיה.
לדעתי, ״מת על המתים״ ו״שוטרים לוהטים״ גם חיוורים לצד ״סוף העולם״ ברמה הטכנית. כמובן, מדובר בסרטים שנעשו בתקציב נמוך בהרבה ובתקופות אחרות, אבל בסופו של דבר ״סוף העולם״ הוא סרט מרשים בהרבה – הצילום שלו יפייפה, האפקטים בשמיים ועיצוב התפאורה מהמם. שון והוט פאז נעשו, לדעתי, בתקופה מוקדמת מדי בקריירה של רייט, בשלב שבו הוא ידע מאוד מה הסטייל שהוא מנסה להגיע אליו, אבל עדיין לא למד את כל הטכניקות הקולנועיות האפשריות בשביל לבצע אותו בצורה הטובה ביותר. אפשר לראות בבירור איך העבודה על סקוט פילגרים לימדה אותו הרבה מאוד וכל הטריקים שהוא הראה שם גורמים לסטייל של ״סוף העולם״ להרגיש מלוטש יותר מהסרטים שבאו לפניו.
מסכים לגבי הרגש, פחות לגבי הטכני
"סוף העולם" היה ההתנסות הרצינית הראשונה של רייט עם רגש שלא מבעד לחומת ציניות גדולה (גם פילגרים, למרות הכול, יוצר איזה ריחוק רגשי מהדמויות), ניסוי שעליו הוא יחזור בתוצאה פחות מרשימה עם "בייבי דרייבר". אני מבין את מי שזה עובד לו ולמה זה עובד לו – אבל פחות מה שאני חושב שרייט מצטיין בו.
לעומת זאת, מבחינה טכנית – כן, "סוף" נראה מרשים יותר והתקציב עשה את שלו, אבל מבחינת טכניקות – המשחקים, הרעיונות, העריכה, הסאונד – כולם מרשימים (אותי) בהרבה ב"שוטרים".
בדיוק השלמתי סבב של טרילוגיית קורנטו
וחשבתי לשאול פה אם מתחשק למישהו לכתוב ביקורת. לשלושתם ביחד או כל אחד לחוד, איך שנראה לכם.
חשבתי שאני אמצא ביקורות ישנות של דורון מהרגע שהסרט יצא, אבל יש רק ביקורת דג לסוף העולם.
בשיטוט בחיפוש של האתר מעניין לראות את התגובות שהיו בזמן אמת- מפוזרות בין יומיות, דוחקוים, והזמנות להקרנות- נראה שרוב האנשים פה לא הכירו את שון לפני שיצא Hot Fuzz, וחלק לא הכירו את שניהם עד שהם ראו את סקוט פילגרים והבינו שאדגר רייט גאון.
רק בגלגול הנוכחי של האתר נפתחו דפי סרט (שאגב, לא מופיעים בתיוג) ושם הצטברו תגובות בכמות מרשימה מאוד יחסית לסרט ישן.
ולגבי הסקר- אני לא הצבעתי לבייבי דרייבר כי בתור סרט שלם הוא לא מתקרב לאף אחד מהקודמים, אבל סצנת הפתיחה שלו היא הדבר האהוב עלי בכל תולדות הקולנוע. אני עדיין חוזרת אליה לעיתים קרובות, במקום לחרוש שוב על קטעים מסקוט פילגרים (הסצנה השניה הכי אהובה עלי היא ההופעה של אנווי- בערך פעם בשבועיים יוטיוב מציע לי את הביצוע השלם של ברי לארסון עם קטעים מהסרט, ואני אף פעם לא מסרבת).
הולי שיט, הזכרת לי שלחלוטין היה תכנון כזה והוא פשוט נפל.
אמממ… מי יודע, אולי יום אחד הוא עוד ייצא לפועל.
וואו סקוט פילגרים אשכרה מוביל
אני חושב שטכנית כל אחד מסרטי הקורנטו לוקח אותו (אולי חוץ מהשלישי) אבל הראש אומר שוטרים לוהטים והלב אומר סקוטי
אחד הבמאים היותר טובים שפועלים היום
מרגש לראות לאן ילך. הצבעתי לסקוט נגד העולם כי זה סקוט נגד העולם.
אנג'ל היה לוקח את סקוט עם יד אחת (עם השנייה הוא היה כותב דו"ח לגברת אטקינסון ששוב העמידה את עגלת התינוק כך שהיא חוסמת חצי מדרכה!)
הצבעתי ל"שוטרים לוהטים" כי לדעתי הוא סרט הרבה יותר מהודק, שרייט מצליח להתחמק בו באלגנטיות מהחולשה העיקרית שלו, שהיא תיאור ריאליסטי של יחסי נשים וגברים (ודמויות נשיות בכלל). אבל לחלוטין אין לי בעיה עם זה שסקוט פילגרים במקום הראשון; זה סרט שעצבן אותי מהפעם הראשונה, שהיחסים בו מאופיינים בצורה ד-ב-י-ל-י-ת – עד מעוררת זעם (teamKnives4ever#) ושהגיבור הוא חור שחור של כאריזמה – ואיכשהו, זה אחד הסרטים היחידים שאני חוזר אליהם כל כמה חודשים…
ואגב: אם מישהו נכנס לקיבוץ שלי במהלך השנה האחרונה, בין ראשון לחמישי, קצת אחרי 5 אחה"צ, ולא הבין למה זגוגיות הרכב רועדות כשהוא עובר ליד הבניין הגדול שבכניסה – אז זה אני, חוגג את התרוקנות המשרד בהשמעה היומית בפול ווליום של Black Sheep (מחווה לימים הרחוקים בדיר?)
לא הבנתי
ה*בעיה* של רייט היא "תיאור ריאליסטי של יחסי נשים וגברים"? זה לא אמור להיות משהו טוב?
אם הבנתי נכון, הבעיה היא חסרונו של אותו תיאור ריאליסטי.
(ל"ת)
מה שקרקר אמר למטה. הייתי יכול לנסח את זה יותר טוב, אבל מילים זה קשה (ויש לי את החמש בדקדוק מהבגרות להוכיח את זה)
(ל"ת)
"סוף העולם"
זה הסרט שבו רייט לקח את כל המרכיבים משני הסרטים הקודמים בטרילוגיית הקורנטו וארז אותם מחדש בחבילה מהודקת ומושלמת – גם מבחינת התסריט, גם מבחינת הבימוי ובוודאי שמבחינת האמירה.
אני חייב לציין שמהגיחות שלו להוליווד דווקא לא התרשמתי בכלל. כן, הן מדגימות את הוירטואוזיות שבה הוא מביים, אבל בשתיהן היה משהו שצועק "אני גימיק!" לעומת התחושה היותר אותנטית שנתנו הסרטים הבריטיים.
"סוף העולם", אם כן, מקבל את הקול שלי.
היוצר הכי אוברייטד בעולם
תהרגו אותי אבל אין לי מושג מה שונה בסרטים שלו מבין כל קומדיית ציזבטים אחרת.
קומדיית ציזבטים? הא?
(ל"ת)
"… ולפתע נשמעו קולות חריקה. הנער המבוהל הצמיד אוזנו אל הדלת – והקולות נדמו. הפנס שבידו הבהב לשניות בטרם דעך אורו. מבוהל, בלע הנער רוק ופסע אחורנית, בעוד דלת העץ נפתחה לאטה. בשעת לילה מאוחרת זו, כל שניתן היה לראות הוא צל מסתורי. לבו של הנער פעם בחוזקה והפנס נשמט מידו הרועדת. הזר התקרב אט אט אל הנער המבוהל, ריח צחנה השתלט על החדר. לברוח אין לאן. הנער נפל אחורה ועצם עיניו, ובשפתיים רועדות התפלל למי שרק שומע. הדמות כעת רכנה מעליו, קרבה אליו את ידה – ואמרה: "בואנה אח שלי גבר אתה יודע למה אני שונא ת'בובות הרוסיות המעצבנות האלה? כי הן מלאות בעצמן! חחח יש פה מישהו מבת-ים?".
איבדתי את האמונה באנושות ובקוראי האתר
סקוט פילגרים נגד העולם?! באמת? באמת? זה נחשב סרט טוב?
i weep for humanity.
צר לנו על האכזבה. פנה לקופה לקבלת כספך בחזרה.
(ל"ת)
אין לי יכולת לעשות פיש-דיסלייק, אז דמיינו את זה כאן.
(ל"ת)
אני יודע שאני אמור להצביע ל-"שוטרים לוהטים"
באמת – הוא מדהים בכל אספקט, והוא פשוט רייט במלוא תפארתו.
…אבל אני מסתכל על פילגרים והוא פשוט ממיס אותי לגמרי. ה-סרט שגרם לי להבין "דאמ, קולנוע זה פשוט מגניב".
אז הצבעתי לפילגרים. I can't help it, I'm in-lesbians with it.
גולשי עין הדג, ריספקט
ההצבעות כרגע הן אחת לאחת הדעה שלי לגבי הסרטים שלו: סקוט פילגרים, שוטרים לוהטים, מת על המתים, סוף העולם, ולבסוף בייבי דרייבר (שהוא סרט ממש טוב, אבל פשוט פחות טוב מכל השאר).
הסקר הזה גם הזכיר לי שאני ממש צריך לראות את בעבור חופן אצבעות, כי זה אגדר רייט, והוא מדהים.
סקוט פילגרים, רק כי הוא היחיד שחיבבתי (לפחות 2/3 ממנו)
לא מצליחה להתחבר לבמאי הזה, אין לי מושג מה מצחיק/מלהיב/מוצלח ב"שוטרים לוהטים" או ב"מת על המתים" (וגם לא לשותפיי לצפייה, אגב) והדבר הטוב ביותר ב"בייבי דרייבר" היה השיר של סיימון וגרפונקל בכתוביות הסיום.
לסקוט היה חן מסוים, גיקיות משעשעת ומקורית, וחסרונו העיקרי היה שהוא נמרח יתר על המידה (אבל זו בעיה נסלחת). כבר כמה שנים אני רוצה לצפות בו שוב, טרם הצלחתי לגרד שותפים לצפייה…
לא אנסה לשכנע
כי אם ראית את כל הסרטים ולא אהבת, יכול להיות שפשוט לא התחברת לסגנון. אבל הסרטון הזה לדעתי מדגים נפלא מה כל כך מוצלח אצל אדגר רייט (בין היתר) – https://www.youtube.com/watch?v=3FOzD4Sfgag
לא... צר לי. לא הבנתי מה היה מצחיק ב-95% ממה שהוא הראה שם
זה פשוט נראה כמו סרטון הדגמה של במאי של פרסומות וקליפים או תרגיל בבימוי (שצריך להישאר תרגיל בביה"ס). מלאכותי ומאולץ נורא, ניסיון להיות "מקורי" בכוח (ולא באמת, כי את רוב מה שראיתי שם כן ראיתי במקומות אחרים, גם אם לא בהכרח בקולנוע) והתמקדות בטכניקה במקום בתוכן. אני הרבה יותר אדם של "מה" ופחות של "איך" ושיר הלל לעבודת הבמאי לא יכול לרגש אותי בפני עצמו אם הוא לא באמת משרת את הסרט.
הסרט היחיד שבו זה קרה (וגם בסרטון הזה הדוגמאות ממנו עבדו) הוא "סקוט פילגרים". זה הסרט שבו החיבור בין המציאות למשחקי וידאו, ההתייחסות לחיים האמיתיים כמו משחק, דברים שצצים על המסך כאילו הם קופצים בעבודה במחשב – שם ורק שם זה היה הגיוני. בסרטים עם סיימון פג זה נראה בעיקר מוזר/תלוש ולכל היותר מגניב בקטנה, אבל לא ממש היה קשור לעלילת הסרט או לסוגה שלו. "בואו נעשה את זה יותר מגניב" זה פשוט לא מספיק (וגם לא בהכרח יותר מגניב).
אגב, ב"בייבי דרייבר" באמת היה תירוץ סביר לתזמן את הסצינות לפי שירים (לא באמת מלהיב אותי, אבל גימיק נחמד) וזה היה יכול לשדרג את הסרט לו זה היה הדובדבן על הקצפת. אבל לא הייתה קצפת… הסיפור עצמו היה לא יותר מחביב, לא מעניין במיוחד, הסרט נמרח בעצלתיים והיה די משעמם ברובו…
אולי אם הוא ייקח את החזון החזותי שלו ואת השטיקים הבימויים ויעבוד עם תסריטאי טוב תהיה סינגריה מוצלחת. כרגע זה נראה לי בעיקר כמו במאי משועמם שנשען על תסריטים בינוניים ולא ממש מהוקצעים או משויפים וכדי לחפות על כך מנסה להצחיק בכוח בעזרת פעלולים חזותיים שברובם אין תחכום או מקוריות מיוחדים. צר לי.
נ"ב
בזמן האחרון הפסקתי לקבל בדוא"ל התראות על תגובות ולכן עבר זמן עד ששמתי לב לתגובה…
תודה לאל שיש את טריליאן.
כל הזמן חשבתי שמשהו דפוק בי ואני לא מצליח לראות את האור וכמה אדגר רייט גאוני. אבל לא, הוא פשוט סתם במאי בינוני עם להקת מעריצים קולנית במיוחד. הבמאי הכי אוברייטד אי פעם (יותר מנולאן).
יכולים לצוץ עוד אלפי סרטונים ביוטיוב, ולהסביר לי כמה הוא גאון וכמה הוא שותל דברים ברקע, וכל הדברים שדורשים מחשבה לפני הסרט. אבל בזמן הצפייה, אני כמעט תמיד משתעמם (מת על המתים היה מרענן כשהוא רק יצא, והוא עדיין הסרט האהוב עליי).
אין צורך להודות לאל, תודה להוריי...
נולאן, להבדיל, ממש לא מוערך יתר על המידה. אולי ברמה הטכנית הוא לא מבריק (בפרט לא בסצינות אקשן שקשה להבין בהן משהו…) אבל הוא כן מביא את החבילה כולה לקולנוע – יש בשר, יש תסריט שאפשר להישען עליו, יש חזון, וגם דמיון חזותי (ע"ע "התחלה"). כשאני מסתכלת על סרטי קומיקס אחרים, אי אפשר שלא להעריך את המקום המקורי שאליו הוא הביא את טרילוגיית באטמן, זה לגמרי משהו שהוא ברא והוא שלו (בין אם אוהבים אותו ובין אם לא).
רציתי לומר שלא השתעממתי עד כה באף אחד מסרטיו, אבל למען האמת זה כבר לא מדויק, נזכרתי ב"דנקרק"…![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
תגובות מהפלאפון זה נוראי.
בכל מקרה, התכוונתי שאני אוהב את נולאן מאוד כי הוא אכן מביא בימוי טוב ותסריטים טובים. אלה שחושבים שהוא הבמאי הטוב ביותר שפועל כיום לפי דעתי מעריכים אותו יתר על המידה.
אדגר רייט לעומת זאת מקבל ממעריציו סוג של אותו יחס, ובניגוד לנולאן שאפשר באמת להנות מסרטיו, אני יוצא תמיד בהרגשה של meh מאדגר רייט.
*מת על המתים הוא הסרט האהוב עליי *של רייט*. השתמט לי מהתגובה.
אני מוכן להסכים על התסריטאי הכי אוברייטד עם מידה מכובדת של לכל אחד הטעם שלו
אבל במאי? הבחור שד של עריכה וצילום, כמו שמעטים יש כמוהו (השאלה היא לאו דווקא מקוריות, אגב, אלא עקביות בביצוע שהוא הוכיח שיש לו).
אז אני מקבל לחלוטין אנשים שמרימים גבה על הסיפורים ולא מתחברים לפג כגיבור מעניין, ואכן יכול להיות שרייט יהיה בשיא כוחו לאותם האנשים כשהוא מעבד חומרים של אנשים אחרים. גם מעריצי הבמאי יודו, נראה לי, שיש לו חולשות תסריטאיות (כמו, סתם זורק – הדמויות הנשיות ברוב המוחלט של הסרטים שלו).
אבל כבמאי נטו במאי? לא אוברייטד ולא בטיח. מדורג בדיוק במקום המתאים לו.
זה שיש לו ידע טכני לא אומר שהוא צריך לנפנף בו בכל שנייה
בעיניי זה ילדותי ומתאמץ נורא, כאילו אם הסרט משעמם לפחות ננסה לעשות קצת שטיקים מעניינים עם המצלמה. זה יותר מדי, זה מאולץ, ורוב הזמן זה לא באמת מחובר לסרט או משרת אותו. אז כן, בעיניי במאי שמתחפר עמוק בטכניקה הוא לגמרי מוערך יתר על המידה, כי אין לו שום בשלות ובגרות למנן את היכולות שלו ולהשתמש בהן רק כשהן באמת משרתות את הסיפור ולא רק מגניבות נטו. בשביל מגניבות נטו עדיף לביים פרסומות וקליפים או אולי מערכונים (סקצ'ים) קצרים. סרט באורך מלא צריך להיות מוצר הרבה יותר מהוקצע ומהודק, ועד עכשיו עוד לא ראיתי סרט כזה שלו.
אפילו ב"סקוט פילגרים" שבאמת הייתה בו הלימה בין צורה ותוכן קיבלתי תחושה שהוא כ"כ מאוהב ביציר כפיו ו"מכור" למגניבות של עצמו שהוא לא יודע מתי לעצור ולחתוך, מילולית. נדרשה בו עריכה הרבה יותר נוקשה וקפדנית, מישהו שיחזיק וירסן אותו. זה כנראה היה מבאס אותו אבל משפר את הסרט.
כל עוד יש קהל שמריע לו והולך אחריו, זה כנראה לא יקרה… אבל אני, כאמור, לא ממעריצותיו. אני מעדיפה על פניו במאים כמו ג'וס וידון וכריסטופר נולאן שאולי לא עברו את תרגילי הבימוי האלה בבי"ס, אבל הם כן יודעים להוציא תחת ידיהם סרט שאפשר לקרוא לו שלם. חזון לסרט זה לא אוסף של שוטים מגניבים ותעלולי מצלמה. בעיניי עדיף במאי שבאמת יודע לספר סיפור ולשרת אותו מכזה שבעיקר יודע "לביים".
...מה?
כלומר, אני מבין שאת לא מסתדרת עם רייט כיוצר, זה בסדר. אבל מן הסתם להגיד ש"אם הסרטים שלו משעממים אז לפחות נעשה קצת שטיקים עם המצלמה" זה פספוס בערך.. כל העניין.
הרי השטיקים הקיצוניים של רייט יצאו דווקא ב"סקוט" ו"בייבי", שכלפיהן את סלחנית. בשאר הפעמים עבודת הבימוי המופתית שלו היא בלתי נראית – עריכה מדויקת, צילום ממוקד (וכן, מצחיק), שימוש מדהים במוזיקה אבל זה אף פעם לא "מדיום על פני מסר". הרגעים היחידים שהוא מתקרב לזה, הם, ובכן, ב"סקוט". אבל את אומרת שאת "סקוט" את דווקא אוהבת, אז אני מבולבל.
כן, הוא עורך מהר, ודברים יוצאים ונכנסים לפריים בצורה מצחיקה אבל קשה להגיד שיש כאן גימיק ויזואלי שיגאל מישהו שלא מתעניין בסיפור. זה לא "בירדמן" עם "תראו אני וואן-שוט!" ואפילו לא ר"רקוויאם" עם "תראו את האקסטרים קלוזאפים שלי!". לקרוא לרייט "במאי שמתחפר בטכנולוגיה" זה פשוט.. מוזר, למען האמת. הוא לא ג'יימס קמרון שמקווה שאם הוא יגרום לאנשים לחבוש משקפיים יסלחו לו על התסריט הכי מחופף בעולם.
אז שוב, לא כולם צריכים לאהוב את אדגר, ושכוייח למי שלא. אבל להגיד שהבימוי של רייט נועד להחביא את הסרט זה פשוט לא נכון. אפשר (ורצוי) להתווכח על התסריטים, אבל אף אחד אחר לא היה מצליח להפוך אותם ליותר טובים. זה בניגוד, נניח, לוידון – שהוא במאי בינוני (אני יודע, את לא מסכימה) שכל אחד אחר היה יכול לקחת את התסריטים שלו (שהם נקודת החוזקה שלו) ולהפוך אותם לסרטים טובים אפילו יותר.
אבל אני כן אסכים על נקודה אחת – אני לא רוצה שזה יעלה לו לראש. ראיתי יותר מדי יוצרים מקבלים יד חופשית ממעריצים להיכנס לתוך התחת של עצמם (היי נולאן, היי טרנטינו) וקצת ריסון לא הזיק לאף אחד אף פעם. אני עוד לא יודע אם רייט שם, אבל הוא בהחלט על הכוונת כמישהו שיכול להגיע לשם.
אז שוב, כמו שאמרת – את לא מתחברת לסרטיו, ותפאדל. אבל הם הרבה הרבה יותר מ"תרגילי בימוי של שוטים מגניבים ותעלולי מצלמה בלי סיפור", והם לחלוטין שלמים ומספרים סיפור.
מסכים עם טריליאן.
הבימוי שלו לגמרי בא לחפות על סרט משעמם. אם כדי להבין את הבדיחה אני צריך להיכנס ליוטיוב אחרי הסרט, זו בדיחה לא טובה. אם הצילום שלו כל כך חכם שהוא מעביר מסר, אבל המסר לא ברור לי בזמן הצפייה, אז העברת המסר (או האווירה) נכשלה. כן, רקוויאם היה מלא שטיקים וגימיקים, אבל הם שירתו את הסיפור והעבירו את מה שהם רוצים להעביר. הילדים של מחר וקוארון השתמשו בטכניקה כדי לתת אווירה מסויימת וכדי לתת נפח לסיפור.
אדגר רייט לא משתמש בגימיק אחד, הוא כולו גימיק. והגימיק שלו מתרכז בזה שהוא הכי חכם, ואם שמת לב לרמזים הממש ממש קטנים האלה, אז אתה מוזמן להגיד שגם אתה חכם. מבחינתי, אין אם זה בעיה אם הסרטים שלו אכן היו טובים ומהנים לצפייה. אבל התחושה שאני מקבל ממנו היא בדיוק אותה התחושה של בירדמן. טכניקה נהדרת, פלצנות נדירה, ושעמומון טוטאלי (אדגר רייט עדיין טוב יותר מאנרייטה).
אני חושב בדיוק הפוך ממה שאתה אומר. תן למת'יו ווהן לדוגמא לביים את סקוט פילגרם או את שוטרים לוהטים, והייתי מקבל סרט פי כמה יותר טוב. תן לגיא ריצ'י לביים את בייבי דרייבר, וכנראה היית מקבל סרט יותר טוב (ויותר מצחיק).
כמו שכתבתי בדף סרט אחר פעם; הצילום נהדר, העריכה מושלמת, הקצב מגניב. אבל שום דבר מזה לא מתחבר לסרט שלם וטוב.
הוא לא רע, הוא פשוט meh.
ואם אני לא צריך את יוטיוב כדי להבין את הבדיחה?
כי החוויה שאתה מתאר נדמית לי די ייחודית. רוב האנשים שהייתי איתם בצפיות בסרטי אדגר רייט לא צחקו מסרטוני "10 דברים שפספסתם ב"בייבי פילגרים", אלא פשוט מהסרטים עצמם.
לגבי עניין החוכמה – אני חושב שאתה מנפח את עניין האפיקומנים בעבודה שלו. שוב, הסרט שלו זה לא "חפש את הקטע המגניב" – הוא קודם כל הסרט בצפייה ראשונה, וענייני הדברים שמסתתרים הם בונוס לצפיות שניות ונוספות. יכול להיות שחלק מהמעריצים שלו מדגישים את הנושא הזה, אבל אז זה אשמתם, ולא אשמתו.
ומתיו ווהן וגיא ריצ'י היו עושים הרבה יותר.. גנריים, מהתוצרים שלו.