כי דווקא זה קולנוע שהיה צריך לסגור מזמן, ורצוי אפילו מלכתחילה. שלושה אולמות קטנטנים (יש אנשים ממש לא עשירים שהסלון בביתם גדול יותר) עם שורות צפופות בלי מקום לרגליים (פעם הלכתי עם בן זוג גבוה יחסית אבל לא באופן יוצא דופן, והוא כמעט פירק את המושב שלפניו… והשביע אותי לא לקחת אותו לשם יותר) ועם תנאי הקרנה שכבר בזמנו זו הייתה מחמאה לקרוא להם "קולנוע" וכיום זו מחמאה לקרוא להם "קולנוע ביתי".
מאז שגלובוס עזריאלי נסגר, הפעילות הגלובוסית בעיר עברה ל"לב". זה אומר שלצד "סרט לבן", "עוד שנה" ו"דבש" מוקרנים שם גם "הארי פוטר ואוצרות המוות" ו"מגה מח".
כאמור, בתת תנאים כאלה הייתי לפחות מצפה למחיר מוזל או משהו כזה. אבל לגבות מחיר זהה למחיר באולם חדיש ואיכותי? נו באמת. כאמור, אני מכירה אנשים שהקולנוע הביתי שהם סידרו לעצמם בבית מתעלה על קולנוע דיזנגוף.
את החויה הביתית של הקולנוע, אני אישית, ולמיטב הבנתי – גם רבים אחרים (אף שאינני דובר בשמם), פשוט מקבלים בבית. במיוחד כיוון שהקולנועים הבייתיים לא זולים יותר מקולנועי הענק שנותנים גם דברים כמו חניה נוחה, אלמות מודרניים גם טכנית וגם מבחינת נוחות ומגוון מקומות בילויי/אוכל צמודים, שרבים מהם אפשר לקחת לקולנוע במקום פופקורן וקולה.
הקולנוע מספק חוויה שלא תוכל להשיג בבית: חוסר שליטה.
כשרואים סרט בבית יש טלפונים או ילדים שצריך לטפל בהם, או שכן שמבקש סוכר וכ"ו.
והכי גרוע – יש את האופציה להפסיק סתם.
כשנכנסים לעולם של סרט זה אמור להיות כמו רכבת הרים. חצי מהחוויה זה בחוסר יכולת לעצור כשמפחדים או כשלא נח.
בגלל זה אני גם לא חושב שהסיבה "אני לא הולך לסרט הזה בקולנוע כי אין בו אפקטים", זו סיבה שגויה.
קומדיה מצחיקה יותר עם קהל וכך גם סרט אימה יותר מפחיד עם קהל (ומצחיק אם זה טראש).
דרמות עצובות יותר כשלא עושים הפסקה כי צריך לשלוח מייל.
כמה קולנוע דיזינגוף מיושן? ששם יש חווית צפיה קולקטיבית. (כן, כולל אלה שברחו מהרכבת כשהיא הגיעה למסך)
בבית, לא רק שיש לך שליטה, יש גם המון הסחות דעת. הטלפון מצלצל, אתה רוצה לבדוק מייל, יש ציוץ חדש מהאח בדרום אמריקה, הכלב של השכנים עוד פעם נובח, בא לך להכין סנדוויץ'… לא חסרות סיבות לעצור את הסרט באמצע. בקולנוע, רק מה שבאולם חשוב והרבה יותר קל להישאב לתוך סרט טוב. קולנוע דיזנגוף הרבה יותר קרוב לצפיה בבית. שומעים קולות דרך הקירות, אנשים מדברים בלי הפסקה, האור באולם נכבה רק כשהסרט עצמו מתחיל, המושבים צפופים ונמוכים ומכריחים תזוזה מתמשכת כדי שלא יכאב הגב והמסך, לפחות באולם 3, קטן כל כך, שהוא נראה כמו מסך טלוויזיה.
קולנוע דיזנגוף כל כך מיושן, שהקופאי הוא תומס אדיסון.
אני יודע איך הוגים את המילה באנגלית, אבל ה"מקור" שלה הוא במילה gene, ולכן הדרך הנכונה להגיד את זה בעברית היא "מם". זאת גם הדרך בה רושמים את זה בויקיפדיה העברית וזאת גם הדרך שהגו את זה בתוכנית "ספק סביר".
חוץ מזה, בכל מקרה צריכה להיות שם מ' סופית.
כדאי להודות שזה לא בית הקולנוע היחיד עם מסך קטן, תמונה מרוחה וריחות משונים. יש כמה בתי קולנוע קצת פחות מיושנים עם בעיות דומות. משום מה בעיות פוקוס וסאונד, תמונה שחתוכה באכזריות בצדדים, עותקים לא משומרים (כבר ביום הראשון להקרנה) ושלט יציאה ששופך אור לא רצוי על המסך השתרשו בהרבה בתי הקולנוע. גם לעידן הדיגיטאלי אין פטור. נתקלתי גם בהקרנות דיגיטאליות בעייתיות.
אני נמצא לא מעט זמן בבתי קולנוע ומתקשה לזכור הקרנה מוצלחת באמת (יש, אבל בתדירות מאוד נמוכה).
מיושן מיושן, אבל לפחות קיים.
(ל"ת)
ייסגר בקרוב לטובת חנות סופר פארם
(ל"ת)
אבל כבר יש שם סניף סופרפארם מכובד בצד הנגדי של הקומה...
(ל"ת)
ניו פארם
(ל"ת)
תחרות זה דבר חיובי.
(ל"ת)
לפחות? צריך להיות "וחבל שעדיין"
כי דווקא זה קולנוע שהיה צריך לסגור מזמן, ורצוי אפילו מלכתחילה. שלושה אולמות קטנטנים (יש אנשים ממש לא עשירים שהסלון בביתם גדול יותר) עם שורות צפופות בלי מקום לרגליים (פעם הלכתי עם בן זוג גבוה יחסית אבל לא באופן יוצא דופן, והוא כמעט פירק את המושב שלפניו… והשביע אותי לא לקחת אותו לשם יותר) ועם תנאי הקרנה שכבר בזמנו זו הייתה מחמאה לקרוא להם "קולנוע" וכיום זו מחמאה לקרוא להם "קולנוע ביתי".
ואף על פי כן
לפחות קיים ולפחות בעיר ולפחות אינו חלק מחוויית "קומפלקס קולנועים" מגעילה ומרוחקת.
בעיות עיצוביות ומנהלתיות ניתן לתקן, עודף של סופר-פארמים בסנטר כבר יהיה קשה יותר לתקן.
לא, כי באותו מתחם ממש קיים "לב" והוא קולנוע סביר ביותר
שגם שופץ לאורך השנים.
לב סביר לגמרי, אבל נישתי
כל קולנוע שאפשר ללכת אליו ברגל הוא מבורך לדעתי.
חבל שיהיה פחות.
"לב" נישתי הרבה פחות מבעבר.
מאז שגלובוס עזריאלי נסגר, הפעילות הגלובוסית בעיר עברה ל"לב". זה אומר שלצד "סרט לבן", "עוד שנה" ו"דבש" מוקרנים שם גם "הארי פוטר ואוצרות המוות" ו"מגה מח".
מסכים (ל"ת)
(ל"ת)
ודיזנגוף ממילא יותר נישתי ממנו
(ל"ת)
לא כל עוד הוא גובה מחיר מלא וקורא לעצמו "קולנוע".
כאמור, בתת תנאים כאלה הייתי לפחות מצפה למחיר מוזל או משהו כזה. אבל לגבות מחיר זהה למחיר באולם חדיש ואיכותי? נו באמת. כאמור, אני מכירה אנשים שהקולנוע הביתי שהם סידרו לעצמם בבית מתעלה על קולנוע דיזנגוף.
גם אם לא אוהבים את לב
עדיין יש במרחק הליכה משם את רב חן המחודש.
נראה לי שהחויה הקרה והמקוחקת היא הנישה שיש לקולנוע היום
את החויה הביתית של הקולנוע, אני אישית, ולמיטב הבנתי – גם רבים אחרים (אף שאינני דובר בשמם), פשוט מקבלים בבית. במיוחד כיוון שהקולנועים הבייתיים לא זולים יותר מקולנועי הענק שנותנים גם דברים כמו חניה נוחה, אלמות מודרניים גם טכנית וגם מבחינת נוחות ומגוון מקומות בילויי/אוכל צמודים, שרבים מהם אפשר לקחת לקולנוע במקום פופקורן וקולה.
-האשף הדגול
הנה משהו שכתבתי לא פעם בעבר
הקולנוע מספק חוויה שלא תוכל להשיג בבית: חוסר שליטה.
כשרואים סרט בבית יש טלפונים או ילדים שצריך לטפל בהם, או שכן שמבקש סוכר וכ"ו.
והכי גרוע – יש את האופציה להפסיק סתם.
כשנכנסים לעולם של סרט זה אמור להיות כמו רכבת הרים. חצי מהחוויה זה בחוסר יכולת לעצור כשמפחדים או כשלא נח.
בגלל זה אני גם לא חושב שהסיבה "אני לא הולך לסרט הזה בקולנוע כי אין בו אפקטים", זו סיבה שגויה.
קומדיה מצחיקה יותר עם קהל וכך גם סרט אימה יותר מפחיד עם קהל (ומצחיק אם זה טראש).
דרמות עצובות יותר כשלא עושים הפסקה כי צריך לשלוח מייל.
כמה קולנוע דיזינגוף מיושן? ששם יש חווית צפיה קולקטיבית. (כן, כולל אלה שברחו מהרכבת כשהיא הגיעה למסך)
דיזנגוף זה לא קולקטיב
בבית, לא רק שיש לך שליטה, יש גם המון הסחות דעת. הטלפון מצלצל, אתה רוצה לבדוק מייל, יש ציוץ חדש מהאח בדרום אמריקה, הכלב של השכנים עוד פעם נובח, בא לך להכין סנדוויץ'… לא חסרות סיבות לעצור את הסרט באמצע. בקולנוע, רק מה שבאולם חשוב והרבה יותר קל להישאב לתוך סרט טוב. קולנוע דיזנגוף הרבה יותר קרוב לצפיה בבית. שומעים קולות דרך הקירות, אנשים מדברים בלי הפסקה, האור באולם נכבה רק כשהסרט עצמו מתחיל, המושבים צפופים ונמוכים ומכריחים תזוזה מתמשכת כדי שלא יכאב הגב והמסך, לפחות באולם 3, קטן כל כך, שהוא נראה כמו מסך טלוויזיה.
קולנוע דיזנגוף כל כך מיושן, שהקופאי הוא תומס אדיסון.
קולנוע דיזנגוף כל כך מיושן
כבר מערב הפתיחה שלו.
מם, לא מימ
(ל"ת)
לא נכון
http://www.answers.com/topic/meme
http://www.youtube.com/watch?v=wEVt5e2w32w&feature=related
הלא נכון לא נכון.
אם meme נובע מgene אז מגן יוצא מם.
אכן
אני יודע איך הוגים את המילה באנגלית, אבל ה"מקור" שלה הוא במילה gene, ולכן הדרך הנכונה להגיד את זה בעברית היא "מם". זאת גם הדרך בה רושמים את זה בויקיפדיה העברית וזאת גם הדרך שהגו את זה בתוכנית "ספק סביר".
חוץ מזה, בכל מקרה צריכה להיות שם מ' סופית.
אכן
גם ב'יש אלוהים' של דוקינס הוא תורגם כך.
כדאי להודות שזה לא בית הקולנוע היחיד עם מסך קטן, תמונה מרוחה וריחות משונים. יש כמה בתי קולנוע קצת פחות מיושנים עם בעיות דומות. משום מה בעיות פוקוס וסאונד, תמונה שחתוכה באכזריות בצדדים, עותקים לא משומרים (כבר ביום הראשון להקרנה) ושלט יציאה ששופך אור לא רצוי על המסך השתרשו בהרבה בתי הקולנוע. גם לעידן הדיגיטאלי אין פטור. נתקלתי גם בהקרנות דיגיטאליות בעייתיות.
אני נמצא לא מעט זמן בבתי קולנוע ומתקשה לזכור הקרנה מוצלחת באמת (יש, אבל בתדירות מאוד נמוכה).
כל כך מיושן שמייקל מתרגמים למיכאל
(ל"ת)
זו אני או שאין פוסט אחד מצחיק בשרשור הזה?
(ל"ת)
זו את
אני חושבת שיש שם כמה הברקות, ואם לשפוט לפי הלייקים לתגובות, כנראה גם אנשים אחרים.
יכול להיות,
לא שללתי – רק שאלתי, להעשרת הידע הכללי שלי. ישנם הרבה דיסקרפנסים בין מה שאני מוצאת מצחיק לכלל האוכלוסיה.
קולנוע דיזנגוף כל כך מיושן ש...
…יש פסנתר ונגן ליד המסך לליווי מוזיקלי של הסרט
…את כתוביות התרגום חרטו על לוחות אבן
…הם שיווקו סרט כ"סנסציה אירוטית למבוגרים בלבד!" ובו אשה מורידה את כפפת היד שלה
…התאורה שם היא מלפידים כי הם עוד מחכים שימציאו את הנורה
…מקרינים שם את ספיידרמן – עם טובי מגווייר!
…כשהקרינו את בחזרה לעתיד הצופים התלהבו מהצגת השנה העתידנית 1955
…כשהקרינו את חלף עם הרוח, את הנאנה שיחקה שחקנית לבנה עם "בלאק פייס"
…ג'ורג' לוקאס הודיע שהוא יוציא אותו בגרסה משופצת ומחודשת ועם תוספות וכך נולד סינמה סיטי ראשל"צ
…טד טרנר צבע אותו כדי להציגו לקהל צעיר
…בביקורת בית-קולנוע בעין הדג הרקע של האתר היה של ראשנים
…בטי ווייט היתה בטקס הפתיחה
…בכרזות באולם טים ברטון מצוין שם כרב-סמאח
…כשהקרינו את רשימת שינדלר זה היה סרט על ממציא המעלית
…הצופים מתלוננים שהם צריכים לכתת רגליהם לקולנוע בצפון העיר
…מקרינים שם סרטים של פוקס המאה ה-2
…ושל האח וורנר
…ושל גולן-גלובוס
…הבעלים אומרים שהם לא מוטרדים מההמצאה החדשה: טל-וויזיה. "זה טרנד, זה לא ישרוד"
…הם נותנים לסרטים שלהם שמות מגוחכים בעברית, שמים הפסקה באמצע הסרט, מקרינים אותו מ-DVD שנה לאחר שהוקרן בקולנוע… אה… רגע…
קולנוע דיזנגוף כל כך מיושן ש...
מתבלבלים בינו לבין קולנוע רב חן מגדלי האופרה
אהבתי את פוקס המאה ה-2.
אכן. זה מזכיר לי בדיחה דומה מ'גברים בגטקעס':
12th century fox
קולנוע דיזנגוף כל כך מיושן, שמקרינים שם סרטים של טשארלי טשאפלין.
(יאמר לזכותם שיעבור זמן רב לפני שהסרטים הללו יגיעו לפנורמה, חיפה.)
קולנוע דיזינגוף כל כל מיושן
שכשהם מקרינים סרט פארודיה הקהל לוקח אותו ברצינות.
קולנוע דיזינגוף כל כך מיושן
שכשנכנסים להגיג שבו כתוב כמה הוא מיושן רואים שעוד לא הומצא הפישלייק כי כולם מגיבים בלייקים כתובים..
אני לא בטוח אם זה עלבון או מחמאה...
לא קראתי את הפוסט הזה מעולם (מוזר, אני די עוקב אחרי האתר). אבל "קולנוע דיזינגוף כל כך מיושן שהוא עדיין רץ על המערכת של טל כהן"? המפף.
תשמע, באקלש היה די מזמן...
(ל"ת)
קולנוע דיזינגוף כל כך מיושן
שהעובדים שם חושבים שיהיה מגניב אם יוציאו את הסרט 1984 בשנת 1984
קולנוע דיזינגוף כל כך מיושן
שהם עדיין לא עברו להקרנה דיגיטלית.
קולנוע דיזינגוף כל כך מיושן,
שאף אחד שם לא מבין למה המבקרים מתלהבים מ'הארטיסט'.
קונלוע דיזינגוף כל כך מיושן, שהקהל לא רואה שום בעיה בעלילה של טין טין.
קונלוע דיזיגוף כל כך מיושן, שהגזוז שמוכרים במזנון לא נועד לרווחים.
קולנוע דיזינגוף כל כך מיושן
שהעובדים שם לא יודעים מי ירה בג'יי אר.
האמת שגם אני לא יודעת
אולי עדיף: קולנוע דיזנגוף כל כך מיושן, שהעובדים שם לא יודעים מי ירה במר ברנס.