כפי שכבר כתבתי, שיילין וודלי מככבת בשני סרטים בחודשים הקרובים, שניהם מבוססים על ספרים פופולריים ושניהם מעוררים התרגשות מסוימת בקרב אנשים שקראו אותם, קבוצה שלא כוללת אותי. האחד הוא "אשמת הכוכבים", השני – למעשה הראשון, כי הוא יוצא קודם – הוא "מפוצלים".
הסרט מבוסס על ספר ראשון בטרילוגיה, איך לא, והציפיות ממנו גבוהות. הציפיות ממנו עד כדי כך גבוהות שלמרות שהסרט הראשון עוד לא יצא, העבודה על שני הסרטים הבאים כבר בעיצומה – יש להם תאריכי יציאה והכל, מה שנשמע כמו אופטימיות פראית אם נזכרים בכך שכל הניסיונות ליצור פרנצ'ייז כזה בשנה האחרונה ("גוף מארח", "יצורים יפהפיים", "עיר של עצמות") היו כושלים מסחרית כל כך שהם לא הצדיקו סרט המשך בודד. אבל האולפן מן הסתם יודע יותר ממני. אולי בהקרנות המבחן הסרט הזה משיג תוצאות שחורכות את הדפים. מה אני מבין.
מכאן זה נראה כמו ניסיון בוטה לחקות את "משחקי הרעב". חיקוי מושקע, אם כי קצת מטופש. יודעים איך את "משחקי הרעב" אפשר לפרש כמשל – אולי לא מתוחכם נורא, אבל קיים – על ריאליטי ושלטון? אז, זהו, שלא נראה שכאן תמצאו דבר כזה. רק דיסטופיה מטופשת למראה, יותר מצנפת המיון של הארי פוטר מאשר "עולם חדש מופלא"., פלוס גיבורה שהיא הכי מיוחדת וחשובה בעולם (קראוד-סרפינג? ברצינות?! אפילו הארי פוטר לא עשה אף פעם קראוד-סרפינג). הבמאי הוא ניל ברגר, שעשה את "אמן האשליות" (אוי.) ו"ללא גבולות".
אבל די ללכלך על סרט שלא ראיתי. אולי זה יהיה מצוין. וכנראה שזה יהיה מצליח, כאמור. זה הטריילר הסופי של הסרט, שיצא בארץ ב-20 במרץ.
דווקא נראה מעניין.
אבל שוב טריילר שמרגישים שהוא חושף יותר מדי מהסרט.
הוא לא חושף יותר מידי
הוא חושף הכל
הספרים באמת כל כך גרועים ומועתקים?
או שזה התסרוט שעושה את זה?
טוב שיהיה
הדבר היחיד שיכול להציל את זה מבחינתי זה אם יסתבר שהיא יודעת להתגבר על פחד כי היא בעצם בת גשרית ואז הפרמן מגיעים עם תולעי חול והורגים את כולם.
דררים!
(ל"ת)
נראה כל כך מטופש
לא שהספר נראה אחרת בשעתו, אבל הוא היה רב מכר כל כך גדול, שבאמת תהיתי אם אולי פספסתי משהו.
אני עקרונית לא נגד חיקויים לסדרות מצליחות, אפילו חשבתי ש"יצורים יפהפיים" היה מוצלח בהרבה מסרטי "דמדומים" וקראתי בעקבותיו את הספרים, ובכל זאת- מוצרים מהסוג הזה קצת לועגים לאינטיליגנציה של בני נוער. יש כאן שילוב של מוטיבים מוכרים מהז'אנר- מצנפת המיון של הארי פוטר, דיסטופיה חברתית א-לה משחקי הרעב וסיפור אהבה לא אמין עם בחור שפשוט לא יכול מבחינה טכנית לבלות מספיק במכון כושר כדי להיראות כמו שהוא נראה. גם כל המניפולציה השיווקית הזאת, של לפנות לרגשות הצומי של בני נוער כדי להציג גיבורה שנרדפת על עצם היותה יצור דו-מימדי ומעלה, די מגעיל בעיניי. הקראוד-סרפינג לא עוזר פה. אם אי פעם אני אצפה בסרט, זה כנראה יהיה בגלל קייט וינסלט.
אז לא דמיינתי זאת באמת היא
קייט וינסלנט המסכנה
2:08 בדיוק (אחד לאחד, אותה זווית צילום) כמו סצנה מענן אטלס
(ל"ת)
אוקיי...
קניתי את הספר לא מזמן כדי לראות על מה כל ההמולה אבל טרם יצא לי לעיין בו. אבל וואלה, אוטוטו מרץ, אולי הגיע הזמן…אבל כן, מהטרייל זה נראה כמו עוד דיסטופיית נעורים גנרית.
– זה מאקלמור שאומר לה בהתחלה ליהפרד מהמשפחה?
– האם בקריאת הליהוק לתפקיד הגבר הראשי היה כתוב "דרוש דמיון לג'יימס פרנקו?"
– אמרתי את זה כבר, אבל מצחיק שדווקא בסדרה שנקראת "מפוצלים", הסרט האחרון לא מפוצל (כרגע..).
– טריווית ליהוק: ב "Spectacular Now" שיילין וודלי מככבת לצד מיילס טלר, ב"אשמת הכוכבים" לצד אנסל אלגורט ופה יש את שלושתם ביחד. וכנראה בגלל שלני קרביץ היה עסוק ב"משחקי הרעב", פה הסתפקו בבת שלו.
"דיסטופיית נעורים גנרית"
וואו, מתי זה קרה? לא הייתי מצפה לראות את שלושת המילים האלה במשפט אחד. כנראה שספרות הנוער באמת השתנתה, ועוד לא עבר כל כך הרבה זמן עבורי.
יש שם את זו מ"ניקיטה" (הסדרה) או שנדמה לי?
(ל"ת)
כן זו ניקיטה (מגי קיו)
נראה מטומטם עוד מהשניות הראשונות
אחד הרגעים העצובים בחיים שלי היו, שהלכתי לצומת ספרים והבנתי שכנראה שהתבגרתי כי מדור ספרי הנוער עושה לי בחילה. אפילו דברים שפעם היו מעניינים אותי, עצוב.
רק לי נדמה
שהשחקנית דומה מדי ליעל שרוני?
בהחלט חיבבתי את שיילין וודלי כשראיתי אותה
ב"היורשים", אפילו חשבתי שהיא תהפוך לג'ניפר לורנס הבאה (טוב הגזמתי, אף אחת לא משתווה ללורנס) ובאמת נראה שהיא הולכת באותו מסלול קריירה של לורנס עם ה"מפוצלים" הזה. הבעיה שה"מפוצלים" נראה חיקוי עלוב של "משחקי הרעב" ולא כל כך התלהבתי מההופעה של וודלי בטריילר. במחשבה שנייה אין לה חצי מהכריזמה והכשרון של לורנס.
אני בעמדת מיעוט
וכמובן שלשניהן יש עוד המון הזדמנויות להפתיע אבל כרגע הייתי אומר שלוודלי אין כריזמה כמעט בכלל (ובטח שלא יחסית ללורנס) אבל שבכישרון היא עולה עליה. הדמויות שלה יותר מורכבות ויותר מעניינות והיא משחקת אותן בצורה מעניינת עם ניואנסים שקטים הרבה יותר מהצעקנות הכללית של לורנס ברוב התפקידים שלה.
בשביל שאני ממש אשתכנע שהן כישרוניות חסר איזו שהיא דמות שהיא לחלוטין מחוץ לתחום הנוחות שלהן אבל כרגע בשביל שעשוע אני אעדיף לצפות בלורנס, ובשביל משחק טוב אני אעדיף לצפות בוודלי.
[לגבי הסרט: אה, יש את מיילס טיילר בסרט הזה? טוב, אז אני לא אראה אותו.]
כריזמה=כישרון (אצל שחקנים)
קשה לי להסכים איך על כך שלורנס היא סתם צעקנית, לגבי למי משתיהן יש יותר כישרון-זה נתון למחלוקת. אצא להגנת לורנס ואמר שהיא מצליחה להפוך דמויות לעמוקות ומעניינות שיש להם תסריט לא משהו. אני שזה כבר נהיה משעמם להלל את ג'ניפר לורנס אבל יש סיבה להשתפכויות האלה שמופיעות באתר ומחוצה לו מיד יום, היא פשוט מוכשרת. אני רואה שהצלחתי לכתוב תגובת השתפכות על ג'ניפר לורנס בלי להשתמש בבדיחה השחוקה שהיא לוהטת, אוי הייתי קרוב.
כריזמה =/= כישרון
כריזמה זה היכולת לרתק אותך ולעניין אותך ולהשב את תשומת ליבך. בקיצור, לשים לב שאתה שם ולהתעניין במעלליך.
כישרון משחק זה היכולת לשכנע את האנשים שאתה הדמות שאתה מגלם ולהעביר את הרגשות שהדמות אמורה להעביר לקהל.
להבהרה נוספת: יש את האנקדוטה על כך ששחקן כלשהו הופיע באודישנים , המלהק/מפיק דחה אותו בגלל שהוא היה "פשוט" מדי ואמר לו שכאשר טוני קרטיס נכנס לבמה כתור חלבן כולם ידעו " זה כוכב!" , ואז השחקן השיב לו " חשבתי שהם אמורים להגיד " זה חלבן". "
ואיזה דמויות לא מעניינת לורנס הפכה למעניינות עם תסריט לא משהו? כי היא בוחרת תסריטים נהדרים לעבוד איתם.
השחקן הוא הריסון פורד
(ל"ת)
זאת טענה קצת חריפה.
(ל"ת)
משהו כזה
והנה פורד אצל קונאן עם האנקדוטה:
http://teamcoco.com/video/harrison-ford-was-told-he-d-never-be-a-star
לא, אני מתכוון שלטעון שפורד הוא שחקן זה מוטל בספק.
(ל"ת)
גם זאת טענה קצת חריפה.
(ל"ת)
אני מקבל את הטענה שלך שכריזמה =/= כישרון
ולגבי איזה דמויות היא העמיקה עם תסריט סביר אז אני יכול לענות לך שבינתיים ראיתי אותה בשלושה סרטים בלבד (אני יודע אני חייב לראות כבר חלום אמריקאי) . בשני משחקי הרעבים התסריט היה סביר ואין ספק שלורנס העניקה רבדים נוספים לקטניס עם המשחק הנהדר שלה. הסרט השלישי הוא אופטימיות זה שם המשחק שאמנם התסריט שלו בהחלט לא סביר אך אני חושב שלורנס העמיקה בהרבה את טיפאני מקסוול מאיך שהיא הייתה בתסריט (אף על פי שגם בתסריט היה לדמות הרבה בשר אבל לא קשה לי להאמין שאם שחקנית אחרת, ממוצעת, איזה סקרלט ג'והנסון אחת, הייתה נכנסת לתפקיד לדמות היה הרבה פחות בשר מאשר איך שלורנס גילמה אותה).
תיקון-ראיתי אותה בארבעה סרטים
הרביעי הוא אקס מן ההתחלה אבל שם כנראה היא באמת לא העמיקה את הדמות אם אני שכחתי שהיא שיחקה גם שם. באמת אני יכול להגיד שזה הסרט היחיד שהיא שיחקה בו באופן בינוני (מבין ארבעת הסרטים שראיתי שהיא שיחקה בהם).
העלילה נשמעת מטומטמת.
והסצינה שראיתי מתוך הסרט היתה מגוחכת ממש ("לא! אני לא רוצה להיות רק משהו אחד אני רוצה להיות גם אמיץ וגם חכם וגם טוב לב!!", ג'יזס…).
המשפט באמת מגוחך
כשמוציאים אותו מההקשר.
יהיה מעניין לראות איך ילך לסרט הזה
אם אני זוכרת נכון, גם במקרה של בני הנפילים העבודה על סרט ההמשך, עיר של אפר, התחילה לפני שעיר של עצמות יצא. אבל כמובן שהכישלון של הסרט הראשון עצרה את ההפקה של הסרט השני, לפחות לבינתיים.
כשיצא עיר של עצמות הייתי די אופטימית. חשבתי שסרט יכול למצות את החלקים הטובים בספר ולהדק את הסיפור. ראיתי את הפוטנציאל. הספר רחוק ממושלם, אבל הוא מבדר ואקשני, ובעיקר יש בו דיאלוגים מוצלחים, אז יש כאן פוטנציאל לסרט מבדר.
התוצאה לא הייתה לטעמי, אבל זה עניין אחר.
אבל במקרה של מפוצלים אני פשוט לא רואה את הפוטנציאל. נכון, הספרים הצליחו למדי. אבל אני מתקשה להבין למה הם הצליחו. זה לא שאין דברים טובים בספר: הגיבורה לא חוששת לקבל החלטות קשות, ואז להתמודד עם התוצאות, זה יאמר לזכותה. אבל בעייני בניית העולם מאוד לא אמינה, זה מאוד הקשה עליי להיכנס לסיפור. בנוסף, הסיפור מדבר על תקופת החניכה של הגיבורה, גם כן משהו שלדעתי יעבוד פחות טוב כסרט.
אז גם הספר לא מספר בעייני סיפור מוצלח וגם אני חוששת שמעבר מדיום לא יהיה לטובתו.
אבל, נראה מה יהיה.
טריילר ל"טום המשוגע":
http://www.youtube.com/watch?v=OTNKJj9U7ug&noredirect=1
מבוסס (לפי הטריילר נראה די דומה) על ספרו של רוברט סילברברג "טום המשוגע", אני ממש אהבתי את הספר.
זה מד"ב/אימה/קומדיה, ומזכיר ברוחו את "דוני דארקו" במובן הטוב של המילה.
אין טעם לספר על מה זה, פשוט תראו את הטריילר. אני מקווה שהבמאי סטיבן סומרס, שאחראי על המומיה, יעשה עבודה טובה.
נראה מגניב, ועם שחקן שאני מחבבת.
אם כי הציפיות שלי ירדו-משהו כשהטריילר הודיע שהוא בעצם על פי דין קונץ, ולא רוברט סילברברג![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
מה זאת אומרת דין קונץ?
הוא לא כתב את זה בכלל!
אני כבר לא בטוח עד כמה ההודעות כאן רציניות
אבל: הסרט מבוסס על הספר "Odd Thomas" של דין קונץ. הוא לא מבוסס על הספר "Tom O'Bedlam" (שתורגם לעברית כ"טום המשוגע") של רוברט סילברברג.
אתה בטוח? כי העלילה ממש מזכירה את ספרו של סילברברג...
וכן, ההודעות שלי הפעם רציניות.
זה מה שכתוב על הסרט בטריילר ובכל מקום אחר
אז אני לא רואה שום סיבה לפקפק בזה. ואני לא מכיר את הספרים – הם באמת כל כך דומים שקשה לדעת על פי הטריילר על איזה מהם הוא מבוסס?
המקרה לא ברור:
באתר אג'נדה, מישהי בשם מוניק כתבה:
"זהו אחד הספרים שלא כדאי לקרוא את הכריכה האחורית לפני קריאת הספר, ואני מדברת על הוצאת עם עובד, עברית.
אבל כן כדאי טרם קריאה ללמוד על שם הספר באנגלית, הלא הוא Tom O'Bedlam.
הספר הזה מתווסף לשאר ספרי סילברברג שאהבתי. אבל הפעם יתכן מאד שאהבתי בגלל שני דברים: אחד – שמעתי וראיתי עיקומי פרצוף בכל הקשור אליו, שני – קראתי ספר [1] אחר לפניו שאיכשהו הכין אותי ל"טום המשוגע".
בספר הזה מסופר על חזיונות/חלומות חלל שככל הנראה כל בני האדם מתחילים לקבל בשלב זה או אחר.
הסיפור מתרכז באזור מסוים בארה"ב, לאחר אסון גרעיני כלשהו שגרם למערכuת התחבורה והתקשורת הידועות לנו כיום, לקרוס כמעט לגמרי, ועל ידי כך לבודד אזורים ואתרים.
מעין כאוס עם איים של ציביליזציה פה ושם, בתחילת המאה העשרים ושתיים.
האם אותם חזיונות/חלומות חלל, עשירים בצבעיהם, שפועלים על בני האדם כמו סמים ממכרים, מקורם באמת בחיים אחרים בחלל? האם מקורם בטום המשוגע או במשוגע אחר שמשדרים אותם בלא הפסק? לפעמים התיאורים העשירים והיפים גורמים לקורא לרצות לחשוב שהם באמת קיימים.
הספר הזה מביא מספר גישות: דתית, אינטלקטואלית, פנאטית, מיסטית, מדעית, רפואית, ואולי עוד, שאני לא זוכרת.
הקורא מוזמן להאמין במה שהוא רוצה להאמין."
ובויקיפדיה נאמר על ספרו של דין קונץ:
In the beginning of the book, Odd Thomas is silently approached by the ghost of a young girl brutally raped and murdered, and through his unique ability to understand the dead, is psychically led to her killer, a former schoolmate named Harlo Landerson. With this opening, we are introduced to Odd's world. Koontz soon discloses how Odd was named and begins, layer by layer, to show how Odd's dysfunctional upbringing has shaped his life, and as those details are uncovered, his supernatural abilities begin to make more sense.
We see Odd at work as a short order cook in a California desert town, and in a fateful 24-hour period, he meets a suspicious-looking man in the diner followed by bodachs, shadowy spirit creatures who appear only during times of death and disaster. This man, who Odd nicknames "Fungus Man" (due to his waxy complexion and blond hair that resembles mold), has an unusually large swarm of bodachs following him, and Odd is convinced that this man is connected to some terrible catastrophe that is about to occur. To gather more information about him, Odd uses his gift of supernatural intuition, which his soulmate Bronwen (a.k.a. Stormy) Llewellyn calls "psychic magnetism," to track him down.
Odd's sixth sense leads him to Fungus Man's home, and Odd begins to uncover more details about the man and a mysterious other-worldly link to the dark forces about to be unleashed on the town of Pico Mundo. Accompanied sometimes by the ghost of Elvis Presley and encountering other memorable spirits, including a murdered prostitute, Odd is soon deeply involved in an attempt to prevent the disastrous bloodshed he knows will happen the next day.
לי זה נשמע שונה אבל דומה, והטריילר די מתאים לשניהם.
Odd.
אני היחיד שלא מבין את הבלבול?
אחד הוא מד"ב-פסיכולוגי בעידן פוסט אפוקליפטי, השני (קונץ) הוא על באפי ממין זכר שנעזר ברוח הרפאים של אלביס כדי לצוד משהו בשם בודאך. איפה הדמיון? ודיי ברור שהסרט מבוסס על השני.
שוב לחצתי על סימון ספוילר בטעות.
(ל"ת)
גם אני חשבתי על כך כשכתבתי זאת.
יו, איזה ניסוח רשמי.
אז ראיתי
זו פנטזיית – אימה – מתח קטנה (שנראית מבחינת אפקטים ממש אחלה) ולא מנסה להיות משהו יותר מזה (זאת אומרת, אין שום קטע של להציל את העולם וכולי אלא רק להציל את העיירה הקטנה שבה הכל מתרחש). הקאסט נהדר, ההומור קליל והטוויסטים גם אם הם לא מבריקים ומפתיעים עדיין עובדים.
בקיצור – אחלה.
עוד טריילר לסרט מד"בי שיוצא השנה
The Rover שנראה כמו הניסיון של הבמאי דייויד מיצ'וד ("ממלכת החיות") לעשות את גרסת המאה ה-21 ל-"מקס הזועם": סרט פוסט-אפוקליפטי שצולם באוסטרליה עם שודדי-דרכים על גלגלים.
http://www.youtube.com/watch?v=P7C95zhu7yA
באופן כללי
אני מסכים לגבי ג'ניפר לורנס. גם אני לא אוהב את המשחק שלה במיוחד וחושב שהיא בעיקר צעקנית, חוזרת על עצמה ומגה אובר רייטד. התפקיד שכולם שוכחים לה מאקס מן הוא בדיוק מה שאני שונא במשחק שלה. ברוב הסרטים היא טיפה מעצבנת אבל הם סרטים מספיק טובים בשביל שהיא לא תפריע יותר מידי וגם היא יותר מתונה מאשר באקס מן. אבל באקס מן היא פשוט נוראית עם שורות נוראיות ואם באמת כריזמה זה מה שמושך בה, בסרט ההוא זה פועל לגמרי לרעתה.
סייג אחד- הסרט הראשוו שראיתי אותה בו היה winter bones ששכחתי את שמו בעברית אבל הוא סרט טוב בזכותה ולא למרות שהיא שם. המשחק שלה מעולה וגם הדמות שלה שונה מהטייפ קאסט שלה. טיפה דומה לקטניס, אבל עם תסריט יותר טוב.
אמנם לא ראיתי עדיין את "winter bones"
או ("קר עד העצם" בתרגום לעברית) אבל המסקנות שלי ממה שכתבת הם שהסרט הזה מוכיח שיש לה כישרון וכל הצעקניות הכללית שלה נגרמת בגלל טייפ קאסט קבוע. אם הסקתי נכון אז התשובה לשאלת הוויכוח הראשונית-האם לג'ניפר לורנס יש או אין כישרון, התשובה היא שאכן לגברת לורנס יש כישרון משחק, פשוט היא לא מראה אותו לעתים תכופות.
לא בדיוק
לדעתי אופן ואיכות המשחק שלה נובעים מהתסריט שהיא מקבלת, ולא הרבה מעבר לזה. היא לא שחקנית נוראית, אבל היא לא שחקנית כל כך טובה שהיא יכולה להוסיף ערך מוסף משלה לסרט מלבד התסריט שהיא קיבלה. אני מניח שבימוי נכון ותסריט טוב יכולים להוציא ממנה משחק טוב מאוד, אבל אני לא מרגיש שהם קיימים במקרה שלה לא באופטימיות, לא באקס מן, ולא בחלום אמריקאי (אגב במשחקי הרעב התפקיד שלה גם שונה מהשאר, אבל גם שם היא אוהבת לצעוק המון וכשהיא לא היא קצת אנמית לטעמי).
אני חושב שבסופו של דבר הוויכוח הזה מעט יצא משליטה
כי בסופו של דבר, אף על שלל הנימוקים, על טעם וריח אין להתווכח. המשחק של לורנס יותר לטעמי ופחות לטעמך. אני חושב שגם ברגעי הצעקנות שלה (סצנת הדיינר באופטימיות) וגם ברגעי הלא-צעקנות שלה היא משחקת נהדר. ברור לי שגם אתה וגם קרקר כפול לא חושבים ככה ולא נראה לי שמישהו פה יצליח לשכנע מישהו "לעבור צד". לגבי המשפט שלך ואני מצטט: "..היא לא שחקנית כל כך טובה שהיא יכולה להוסיף ערך מוסף משלה לסרט מלבד התסריט שהיא קיבלה" אני לא יודע למה התכוונת בערך מוסף אבל אני טענתי שלורנס יכולה להעמיק את הדמות, לחדד ולהבהיר דברים באמצעות הבעת המשחק שלה. המשחק שלה חושף כל מיני צדדים של הדמות, ולא תמיד בצעקניות. גם זו דעה שאפשר כמובן להתווכח עליה, ואף אחד מהצדדים לא יגיעו להסכמה.
התגובה שלי
הייתה אמורה להיות שייכת לשרשור של רנדל אבל מצאה עצמה פה משום מה