במשך יותר משמונים שנה, דיסני הם הקול הבולט שמעצב את ילדותם של מיליוני ילדים ברחבי העולם. אנחנו צפינו בהם כילדים, ההורים שלנו צפו בהם כילדים, ההורים שלהם צפו בהם כילדים וגם הילדים שלנו יצפו בהם. כילדים, ככל הנראה.
מדובר בחברה שקשה להפריז בהשפעה שהייתה לה על עיצוב הילדות והתרבות כפי שהיא מוכרת. אבל גודל המעמד גורר איתו גם אחריות, ואיתה ביקורת, מכל כיוון שהוא. ואז גם ביקורת על הביקורת, ואז גם ביקורת על הביקורת על הביקורת ועוד ועוד. לכן, למרות שאנחנו כבר לא עוללים, יש משהו מרתק בלצפות שוב ושוב בסרטים הללו, למצוא נדבכים סמויים, להמציא תיאוריות על דברים לא מוסברים בסרטים ולגלות את הסרטים האלה מנקודת מבט שונה.
אז בשבועות הקרובים, לקראת יציאתו של "ראלף ההורס 2", אנחנו נחזור אל הסרטים של דיסני: מהמוכרים והידועים, דרך אלה שהכרתם בשמם אבל אף פעם לא ראיתם ועד אלה שאפילו לא ידעתם שקיימים.
מה יהיה תכלס? כרגע מתוכננים שני דברים עיקריים: סדרת ביקורות על סרטי דיסני קלאסיים שמעולם לא קיבלו ביקורת וסקירה ארוכה ומקיפה של כל סרטי דיסני מ"שלגיה" ועד "מואנה", ואנחנו לא שוללים עוד הפתעות בדרך.
אז אל תהיו יצורים אומללים: בואו להתאמן במרץ, יחד כולנו נשרוק ונעבוד ונוציא את הפרוייקט לפועל. מחר תעלה הסקירה הראשונה, ועד אז לא נותר עוד מה לעשות חוץ מלהתכונן.
ייפיי!
(ל"ת)
"אנחנו צפינו בהם כילדים, ההורים שלנו צפו בהם כילדים, ההורים שלהם צפו בהם כילדים […]"
המשפט הזה לא נכון עבור ההורים שלי ועבור רוב אלה שגדלו בברה"מ. מעניין אותי עד כמה הוא נכון בישראל.
הוא בהחלט לא נכון להורים שלי
שנולדו ו/או גדלו בארץ מינקות.
הדור הראשון אצלנו שראה דיסני בילדות היה הדור שלי ושל אחיי, שהיינו כולנו פלוס מינוס בגילאים מתאימים לחוות את רנסנס דיסני של שנות ה-90 בזמן אמת.
עבורי אלו בהחלט היו סרטים שנחקקו כחלק משמעותי מהילדות שלי. אמא שלי? צפתה במעט מאוד מהסרטים האלה, וזה היה בתור אדם בוגר.
על אבא שלי ובטח על דור הסבים אני בכלל לא מדברת מפאת חוסר רלוונטיות.
גם לא לשלי, והם נולדו בראשית שנות ה-50' בישראל
הם לקחו אותנו בילדות לראות סרטים קלאסיים של דיסני כשחזרו לקולנוע בשנות השמונים (שלגייה, סינדרלה, היפהפיה הנרדמת, עליסה בארץ הפלאות, ספר הג'ונגל, היפהפיה והיחפן, ברנד וביאנקה, חברי הדרקון אליוט, מרי פופינס, שירת הדרום, פנטזיה…) ואת רובם ככולם הם לא הכירו לפני כן.
כשהם היו ילדים הוריהם לא לקחו אותם לקולנוע לסרטים האלה (או בכלל לסרטים בכמות כזאת) ולכן לא ניתן לומר שהם "גדלו" עליהם. אין להם שום נוסטלגיה לדיסני, חיבה יתרה או התרפקות על זיכרונות ילדות, וכך זה גם אצל קרובי משפחה וחברים בגילם. עבורם זה משהו שהם הכירו בהורות, לא בילדות.
כמו כן קטעי דיסני קלאסיים ששודרו בין תוכניות (מיקי מאוס, דונלד דאק וכו') לא שודרו בטלוויזיה (שלא הייתה להם…) כשהם היו ילדים (ולמעשה עד שנות השמונים הרוב היה כאן שחור לבן ושוק ולא היה שוק לקלטות וידאו) וכמובן לא סדרות טלוויזיה כמו "אגדות ברווזיות" או "הגומונים" שאנחנו הספקנו לחוות בגיל רלוונטי (יותר או פחות).
הדור הראשון ש"גדל" על דיסני הוא למיטב ידיעתי הדור שלי ולא של הוריי. תרמו לכך גם שוק קלטות הווידאו שצבר תאוצה בשנות השמונים וההתעוררות של דיסני בסוף העשור וכמובן בשנות התשעים. בשלב הזה היינו גדולים מספיק כדי ללכת לקולנוע בעצמנו (אם רצינו) ובד"כ לא עם המשפחה (למעט אלדין, זה היה חריג). צעירים ממני חוו את הרנסנס של דיסני ממש בילדות, בד"כ בדיבוב (הסרט היחיד שהכרתי בעיקר בעברית היה "בת הים הקטנה" וגם זה מקלטת וידאו, כי החמצתי אותו בקולנוע. אגב, את "היפה והחיה" השלמתי רק לפני כשנה).
נכון להורים שלי
ונכון גם לי, שלפי התגובות כאן אני שלושת רבעי דור מעל חלק מהמגיבים.
נראה לי פחות קשור לגיל ויותר למוצא.
(ל"ת)
ולמה אתה מניח משהו על המוצא של ההורים שלי?
(ל"ת)
אני משערת שדיסני היו רלוונטים
בחצי הראשון של המאה הקודמת בעיקר בארה"ב ואולי אולי בעוד כמה מדינות מערביות דוברות אנגלית (שזה אנגליה? אולי אוסטרליה? אני סתם לא יודעת עליהם כלום). אני כותבת פה רק מתוך השערות, לא פגשתי סבים-לא ממזרח אירופה ולא מהמזרח התיכון או צפון אפריקה שגדלו על סרטי דיסני. להבנתי, זה לא היה חלק מהמארג התרבותי במקומות האלו.
אם משקללים את הסיכויים שהמשפחה שלך לא מגיעה מארה"ב, די קל להניח שהסוגיה הסבית היא עניין של מוצא.
לגבי הורים, אני לא סגורה על האם ההורים שלי היו בסרטי דיסני כילדים, בכלל לא בטוחה שהתשובה היא כן. בעיקר ממניעים כלכליים של שנות החמישים בישראל.
אני חושבת שהנוסח של יהונתן ובעצם מה שהקפיץ את כולם פה, נובע מכך שיש איזו אתנוצנטריות משוגעת בתרבות האמריקאית, מחשבה שהם מרכז היקום. נכון שבעידן הנוכחי הם בהחלט מרכז היקום מבחינת תרבות פופולרית, אבל זה ממש לא היה המצב לפני מלחמות העולם. זה כן מעניין שסרטים שנוצרו פחות או יותר עם הסבים שלי, תפסו מקום מרכזי והיו די רלוונטיים עבור ילדים מהדור שלי. גם היום, למרות הביקורות על צפיה ביקורתית וכו', לדעתי רוב ההורים עדיין תוקעים את הילדים שלהם מול שילגיה או פינוקיו כשהם על המסך.
אין לי שום גנים אמריקאיים,
לכן שום השערה שאת מעלה כאן לא רלבנטית ולא מתארת את
המציאות שתיארתי.
גם לא התיימרתי
אע"פ שהיא גם לא סותרת את סוגיית אתה וההורים שלך.
מסכיםלגמרי
לדעתי אף אחד לא ראה בארץ סרטים של דיסני עד שנות השמונים (המאוחרות אפילו) כשקלטות וידאו התחילו להיות נפוצות.
בתור ילד שגדל בתור הזהב השני של דיסני בשנות התשעים לא ראיתי בכלל את הסרטים המוקדמים כמו שלגייה, סינדרלה ובמבי, ולדעתי השלמתי אותם הרבה יותר מאוחר
מבזק חדשות:
אנשים שנולדו בשנות השמונים יכולים להיות הורים של קוראי עין הדג.
מבזק חדשות:
אף אחד לא אמר אחרת. אנשים פה מגיבים על אמירה כללית ואומרים שהיא לא נכונה לגביהם.
זה הכל.
הרבה ראו סרטים של דיסני בישראל בשנות ה-80 (המוקדמות אפילו)
הפיצו את הסרטים האלה – כולל הקלאסיים – באופן קבוע בבתי הקולנוע בחגים ובסופי שבוע. זאת היתה אחלה תעסוקה לילדים בעידן שלפני הוידאו.
ההורים שלי ראו לא מעט סרטי דיסני בשנות הששים והשבעים
כלומר, הרבה אחרי שהם יצאו לקולנוע, אבל בהחלט ראו.
נכון! ראיתי את במבי על מסך גדול
אני לא יודעת באיזה קונטקסט בדיוק הוא הוקרן, אבל אני זוכרת את זה (ככל הנראה בסוף שנות ה80).
ראלף ההורס 2 הוא אולי הזמ הנכון לדבר כזה
זה סרט שמציג באופן חד את מותו בטרם עת של הרנסאנס השני של דיסני ואת העידן החדש של הסטודיו הזה: דחוף לגרון של הקהל את מה שהוא רוצה לראות ולעזאזל עם היצירתיות.
הקהל אוהב לגלוש באינטרנט? היה לנו סרט על עולם וירטואלי? יופי. חבר אותם יחד בעלילה קלושה ותפציץ את הסרט בפייסבוקים וטוויטים. לא מספיק? תעשה קרוסאובר מביך של נסיכות דיסני כמו שעשינו בשנות ה90 בספיישלי חג מולד.
יכול להיות, אבל כשהסרט הקודם היה מאוד מוצלח ועם במאי מאוד מוכשר
לא כדאי לתת לסרט הזה צ'אנס לפחות עד שהוא יצא לפני שקוטלים לו את הצורה?
נהדר!
מחכה לביקורות!
התיאור קצת מוגזם
ייתכן שההורים שלי צפו כילדים בסרטי דיסני, אם כי הם לא הזכירו אותם בסיפורי הילדות כך שהם כנראה לא היו משמעותיים מבחינתם. אבל להורים שלהם בטוח לא הגיע שום סרט לכפרים בפולין בין מלחמות העולם או לסיביר.
כוונתי היא שלמרות שלסרטי דיסני ולסרטים בכלל יש השפעה לא קטנה על התרבות שלנו לפעמים אנחנו מגזימים בהשפעה הזו ומשליכים אותה על תקופות, מקומות ותרבויות אחרים.
לדיסני הייתה השפעה עצומה, גם על מקומות ותרבויות אחרות
האם ההשפעה הזאת מעפילה על מלחמת העולם השנייה? אני בספק. האם היא גדולה בצורה חד משמעית יותר מכל אולפן סרטים אחר? אני נוטה לכן. ו"אולפן הסרטים הכי משפיע" זאת חתיכת השפעה. כן, הם לא ריפאו את הסרטן, ובהחלט אפשרי שגם היום יש חלקים בעולם שלא גדלים על הסרטים שלהם אבל אנחנו מדברים על הקצה הרחוק של סקאלת ההשפעה. ההשפעה שלהם (בין היתר על זכויות יוצרים ועל כל ז'אנר האנימה היפני) עצומה. אולי לא מפלצתית, אבל כשמתחילים לדבר בשמות תואר באזור ה"עצומה", שם התואר הספציפי נראה לי פחות קריטי.
אם ככה,
אני חושב שבפסקה השנייה בפוסט אולי התכוונת שמדובר בחברה שקשה *להפריז* בהשפעה שהיתה לה?
בהחלט. תודה!
התיאור בהחלט מוגזם...
אני לא מכירה אפילו ישראלי אחד בגיל של הוריי (או אפילו קצת צעיר מהם) שמייחס איזו חשיבות לסרטי דיסני, התרפקות/נוסטלגיה וכו'. חלקם מכירים יותר וחלקם פחות, אבל אלה לא זיכרונות ילדות עבורם ולא חוויה מעצבת/מכוננת וכו'. הם באמת מכירים את סיפורי האגדות מספרים, לא מדיסני (אגב, גם אני גדלתי על ספרים כאלה, כמו אגדות האחים גרים, אנדרסן וכו', ובילדותי שמתי לב שהגרסאות של דיסני לא בהכרח תואמות). כמובן, לא מכירה זו לא הוכחה, וייתכן שיש גם כאלה, אבל זה לא נפוץ כאן בדורות הקודמים. לכתוב בנחרצות "ההורים שלנו צפו בהם כילדים" זו הכללה גסה (שמתעלמת מגולשי האתר המבוגרים יותר / אלה שלא נולדו בהכרח בישראל או בארה"ב).
שימי לב שרשום "צפו".
לא "גדלו על" או "חרשו" או "ייחסו חשיבות".
שמתי לב שבמשפט לפניו כתוב
"במשך יותר משמונים שנה, דיסני הם הקול הבולט שמעצב את ילדותם של מיליוני ילדים ברחבי העולם". הטענה כאן אינה סימון V אלא השפעה ועיצוב תרבות, אז עכשיו אתה פתאום מיתמם? כאמור, גם "צפו בהם כילדים" זו הכללה גסה מאוד ולא מדויקת במקרה הטוב.
הטענה הראשונה מדברת על מיליוני ילדים ברחבי העולם
לא אמרתי בשום שלב כל הילדים. יש כאן שתי טענות. הראשונה היא שדיסני עיצבו את ילדותם של מיליוני ילדים ברחבי העולם. זה ניסוח מעורפל ובכוונה, כי ההגדרה של "עיצוב ילדות" היא קשה, וגם כיום אני בטוח שיש ילדים שלא גדלים על דיסני.
השנייה היא ש(בהכללה מסוימת, אבל בטח לא גסה מאוד) הורי וסבינו צפו גם הם, בעודם ילדים, בסרטי דיסני.
אם הייתי רוצה להגיד ש"דיסני עיצבו את ילדותם של כל הילדים בשמונים שנה האחרונות, כולל ההורים שלנו", תאמיני לי, הייתי כותב את המשפט המדויק הזה.
אני חושבת שהטענה השנייה
לפיה הורינו וסבינו צפו בעודם ילדים בסרטי דיסני, היא מה שחלק מהקוראים כאן לא מסכימים איתו.
הוריי ובוודאי סביי לא צפו בסרטי דיסני בתור ילדים, ואמנם זה אנקדוטלי אבל אני לא מכירה אף אחד בשכבת הגיל שלהם שצפה בסרטי דיסני בילדות. בוודאי שהיו כאלה, אבל זה לא נשמע לי נכון כאמירה כללית.
כמו שטריליאן כתבה, בשכבת הגיל של ההורים שלנו, הדרך היחידה לראות סרטי דיסני בילדות הייתה בבתי הקולנוע. לא היו קלטות וידאו. ההורים שלי לא הלכו לקולנוע לעתים קרובות, התקופה הייתה של צנע וקולנוע לא היה דבר נגיש וזמין עבורם.
וסבים שלי? כשהם היו ילדים הייתה מלחמת עולם שנייה. דיסני זה לא מה שהיה להם בראש.
כן, אבל, כמו שאת אומרת
פה כבר נכנסים לעניין אנקדוטלי.
תשמע, כל עוד לא עושים מחקר כמותני
אנחנו נשארים עם אנקדוטות, כי לאף אחד כאן אין נתונים אובייקטיביים.
אבל עצם העובדה שהאמירה הכוללנית הזו עוררה לא מעט התנגדות, מראה מבחינתי שיש מצב שהיא פשוט לא נכונה עבור הרבה מאיתנו.
אבל הנקודה הועברה מבחינתי.
בין אם סבינו צפו בדיסני כילדים או לא, זה לא משנה את העובדה שדיסני היא מעצמה רבת כוח והשפעה בתחום הבידור כבר תקופה ארוכה.
המצב הכולל מורכב מהאנקדוטות של הכלל
ולא ברור על מה מתבססת ההכללה שלך, אם בכלל.
מן הסתם, על האנקדוטות שלי.
(ל"ת)
אז אולי כדאי לסייג אותן מעט או לפחות לבדוק את המצב
לפני שאתה יוצא בהכללות (ואז מתעקש על נכונותן גם אחרי שיותר מאחד או שניים אומרים לך שזה ממש לא המצב אצלם).
אולי. אולי לא.
(ל"ת)
אני לא יודע לגבי ההורים שלך, אבל עד כמה שידוע לי, הקולנוע היה הרבה יותר פופולארי ונגיש, גם בארץ, בשנות ה-50 וה-60
ולראייה, מרבית הסרטים הישראליים המצליחים ביותר (מבחינת מכירת כרטיסים) הם מאותה תקופה, כאשר האוכלוסיה הייתה קטנה בהרבה. כמובן שזה נובע מהמחסור באלטרנטיביות בידוריות (וידאו/טלויזיה שהייתה בחיתוליה). כמובן שהוידאו והצפייה החוזרת היא מה שהפך מאז שנות ה-80 את סרטי הילדים לזכרון ילדות שמתקבע הרבה יותר בתודעה. מלבד זאת, אני חושד שבשנות ה-50/60, ללא תאריכי הפצה מסודרים (הסלילים פשוט נדדו ברחבי הארץ), טריילרים מתוקתקים ומכונת הייפ, ההגעה של סרט דיסני חדש הייתה אירוע הרבה פחות בולט, וילדים צפו פשוט במה שהיה זמין באותו רגע בקולנוע – בין אם זה קלאסיקת דיסני מושקעת או גירסאת מזובלת ונשכחת לטרזן. ולכן סביר להניח שדור ההורים שלנו צפה בלא מעט מהסרטים הללו, הם פשוט לא התקבעו בזיכרון כמו שפרוזן מתקבע היום.
הרבה יותר פופולרי ונגיש? בהשוואה למה?
כמות האולמות אז לא הייתה גדולה בהשוואה לשנות השמונים והתשעים. כיום כבר מזמן לא צריך קולנוע כדי לצפות בסרט, זה נכון, אבל ממה שידוע לי (ושאלתי, אגב) בילדותם הוריי לא הלכו לקולנוע יותר ממני. כסף, זמינות, היכולת של ההורים לקחת אותם וכו'. בל נשכח שלא כולם גם גרו בתל אביב או בעיר גדולה…
לנו לא היה וידאו אבל כן לקחו אותנו לכל הסרטים של דיסני שהגיעו לקולנוע בשנות השמונים. זה לא היה "אירוע" ובחלקם לא צפיתי שוב עד עצם היום הזה, ובכל זאת אני זוכרת שצפיתי בהם בקולנוע (ולראיה, כתבתי כאן רשימה מהזיכרון בלבד). אבל בדור של הוריי זה לא היה כך. אימי זוכרת שראתה בקולנוע סרטים כמו "מרי פופינס" או "צלילי המוזיקה" (גם הם לא בילדותה המוקדמת, היא כבר הייתה בת עשרה צעירה כשהם יצאו), אבל לא סרטים מצוירים. באשר לדור הסבים (רובם כבר לא בחיים, במקרה שלי) אין לי צל של ספק שהם לא נחשפו לדיסני בילדות.
בלי נתונים אני לא רואה שום סיבה לטעון ש"סביר שדור ההורים שלנו צפה בלא מעט מהסרטים האלה", אלא אם אנחנו לא מדברים על אותו דור. כאמור, בדור ההורים שלי זה דווקא לא ממש סביר ממה שידוע לי, וליתר ביטחון שאלתי. זה יכול להיות נכון עבור גולשים צעירים יותר באתר.
בדור ההורים שלי בהחלט ראו קולנוע,
ואני גדלתי בבאר שבע, מיינד יו.
טוב, הוריי גדלו באיזור חיפה והספיקו לראות סרטים גם שם בטרם עברו דרומה.
בנוסף לסרטים, תקליטיית הילדים שלנו כללה שלל תקליטים בביצועים בעברית (שמראים שכנראה הם היו מספיק פופולריים כדי שמישהו ישחק אותם בעברית ויוציא אותם בארץ) שמבוססים על סרטי דיסני:
ספר הג'ונגל, חתולים בצמרת, שוליית הקוסם ופטר והזאב ,ובמבי, הם הראשונים שעולים לי בראש, אבל היו עוד.
אני יכול להבטיחך שבגילי הפעוט בו נרכשו תקליטים אלו, ההחלטה לרכוש אותם כדי להעשיר את עולמי (ועולמם של אחי אחרי) התרבותי היתה של הורי ולא שלי, וגם היא מעידה על היכרות וחיבה ארוכות שנים שלהם עם הסרטים האמורים.
אני כן מסכים שזה פחות רלבנטי לדור הסבים, שבגיל שאנשים רואים היום סרטים, היו עסוקים בהקמת קיבוצים ומלחמות למיניהן.
אבל לגבי מי שהיה ילד בשנות המדינה הראשונות (כהורי וחבריהם), זה בהחלט רלבנטי.
לא אמרתי שלא צפו בקולנוע, השאלה היא מה וכמה
גם אצלנו היו קצת תקליטים שמבוססים על דיסני, אבל זה היה כשאני הייתי ילדה, לא כשהוריי היו ילדים…
"אני יכול להבטיחך שבגילי הפעוט בו נרכשו תקליטים אלו, ההחלטה לרכוש אותם כדי להעשיר את עולמי (ועולמם של אחי אחרי) התרבותי היתה של הורי ולא שלי, וגם היא מעידה על היכרות וחיבה ארוכות שנים שלהם עם הסרטים האמורים."
לא יודעת ע"ס מה אתה יכול להבטיח זאת, המסקנה לא נובעת מהראיות (אם שאלת אותם ישירות זה כבר משהו אחר, אבל אז אין צורך בראיות). אין שום קשר הכרחי בין רכישת תקליטים/ספרים וכיו"ב לצאצאים לבין "היכרות וחיבה ארוכות שנים". אני יכולה להבטיח לך שהוריי וגם סביי קנו לי אין ספור ספרים ותקליטים שהם עצמם לא בהכרח הכירו, קל וחומר גדלו עליהם (חלקם כלל לא היו קיימים כשהם היו ילדים).
ובשורה התחתונה, גם אם הוריך (בני כמה הם בערך, אם אפשר לשאול?) כן גדלו על דיסני, הם ממש לא מייצגים את הכלל. אני חוזרת ואומרת שבדור של הוריי אני לא מכירה אנשים שגדלו על דיסני, ויש כבר כמה וכמה תומכים לכך כאן באתר, כך שזה לא איזה רושם אישי פרוע שלי.
השאלה היא מה זה 'גדלו על'
אם הכוונה היא 'ראו סרטי דיסני מגיל שלוש פעם בחודש', סביר שלא – הורי בני השמונים כמעט שגדלו בישראל, טכנית מן הסתם לא יכולים היו למלא אחרי התנאי הזה. ומן הסתם הם כבר בגיל הסבים של חלק מגולשי האתר.
באותה מידה אני לא 'גדלתי על סרטי מלחמת הכוכבים', כי מה לעשות, הם החלו לצאת בשנות העשרה המוקדמות שלי.
אבל אם הכוונה 'דיסני וסרטי האנימציה שלו היו מוכרים היטב כחלק מהמטען התרבותי שלהם' כשהתבגרו, על התשובה היא הרבה יותר בקלות כן.
מאחר ואנחנו בעדות אנקדוטלית שלי מול שלך, אזי זה שדודי ומכרי הורי הכירו את שלגיה, במבי וספר הג'ונגל רלבנטי לא פחות ולא יותר מזה שאת 'לא מכירה בדור של הורייך כאלה שגדלו על דיסני'.
בנוסף, הבאתי לך ראיות אובייקטיביות יותר של תקליטים בעברית שמראים כמה התרבות הזאת היתה נפוצה. התקליטים האלה, ככתוב בקישורים שצירפתי, יצאו בשנות השישים. ישפטו הקוראים האם זה מספיק מוקדם בשביל דור ההורים שלהם. לבטל את זה, זה כמו שילדיהם העתידיים של בנותיי יראו מלא תמונות שלהם בשמלות אלזה מהגן, אבל יטענו בעוז שהן לא 'גדלו' על לשבור את הקרח.
בנוסף הובאו כאן עדויות לסרטונים קצרים של דיסני ששודרו בערוץ היחיד כאן ברמה היומית, ובנוסף תוכנית דיסני רבת פרקים ששודרה בשנות השבעים, כולם חלק מהיקום הדיסנאי. בערוץ יחיד, סביר שזה ממלא עשרה אחוז לפחות מזמן הצפייה של ילדים – יותר מכל יקום קולנועי היום ביי פאר. כך שדיסני באותן שנים היה לא פחות נפוץ מהארי פוטר בתחילת המילניום הנוכחי. כמובן שגם היום נמצא כאלה שלא מכירים, שלא לומר לא מחבבים, את הארי פוטר. בין זה לבין האמירה 'ילדי תחילת המילניום לא גדלו על הארי פוטר' יש מרחק גדול.
ולבסוף דיסכליימר, מאחר וכבר הרימו לי כאן להנחתה שגויה בענין: הוריי גדלו בארץ ומדינת ישראל. ברור לי שכל מה שאמרתי לא רלבנטי לחלוטין למי שהוריו גדלו בתרבות אחרת על פני הגלובוס, שאז כל מה שאמרתי והעדויות המקומיות שהבאתי לא תקפות.
"ההורים שלנו צפו בהם כילדים" (בהמשך אפילו הוסיף את הסבים...)
והתשובה על כך, גם שלך, היא "לא". לכן לא ברורה לי כל ההתפלספות מסביב, בניסיון נואש להוכיח משפט שאינו נכון עובדתית. איש לא טען שלא שמעו בישראל על דיסני לפני שנות השמונים. אתה גוזר כל מיני מסקנות על פופולריות שהן לא בהכרח נכונות לדעתי, אבל הן גם לא רלוונטיות; תקליטים שיצאו בשנות ה-60 וסדרה ששודרה משנות ה-70 (לא ברור כמה וממתי) הן לא "ההורים שלנו צפו בהם כילדים".
די, נו.
אני סוגר את הדיון בעיקר כי את חוזרת על עצמך, אבל אם את חושבת שפשוט הוציאו תקליטים בוואקום סתם כי אף אחד לא ראה בארץ, ורצו שיהיה בארץ כל מיני תקליטים של סרטים שאף אחד לא ראה בארץ, בהצלחה עם זה.
העובדות היחידות שהובאו הן או אנדוקטות או תשומת לב לכך שחלקנו מהגרים ומצב הקולנוע בארצות שונות היה שונה או ראיות לכך שיותר סביר שבארץ בהחלט הייתה צפייה של הסרטים האלה בשנות ה-60 לכל הפחות. למולן, את חוזרת על "אבל אני לא מכירה אף אחד!!!". אז, די.
קיבלתי את עמדתך, אם תרצי לערוך מחקר מעמיק ולפרסם פה את תוצאותיו, את (או כל אחד אחר, כמובן) יותר ממוזמנת. עד אז, הדיון הזה גמר את הסוס.
אולי שכחו להזכיר כאן
שבשנות השבעים גם שודרו בטלויזיה הרבה סרטונים קצרים של דיסני, לפעמים בתוכניות על בסיס יומיומי, וגם אם הן לא נכללות בסרטי הקולנוע שדנים בהם כאן, הם בהחלט חלק לא מבוטל ב"דיסני יוניברס", שאז כמובן לא נקרא כך.
ובהתחשב בקיומו של ערוץ יחיד, אפשר להניח בקלות שלתוכניות האלה היה רייטינג משמעותי מאד.
בישראל?
יש לך נתונים על תוכניות דיסני ששודרו בישראל בשנות השבעים בשידורים יומיים? מעולם לא שמעתי על כך.
אני זוכר לפחות ספר ילדים אחד שנכתב באותו עשור, ובו הגיבור מזכיר צפיה ב-"עולמו של דיסני" בטלוויזיה
(ל"ת)
"עולמו המופלא של דיסני" כנראה שודרה כאן גם בשנות השבעים
לפחות ע"ס ויקיפדיה. כתוב שם שהיא שודרו גם בשנות השמונים והתשעים, מוזר; בתור ילדים שגדלו דבוקים למסך לערוץ האחד והיחיד שהיה, חולי נוסטלגיה שזוכרים כל דבר (שצפינו בו, כמובן), אני לא זוכרת אפילו את עצם קיומה… (אני כן זוכרת מקבצי סרטונים של מיקי מאוס, דונלד דק וכו' ששודרו בין תוכניות, אבל לפי התיאור זו לא הייתה התוכנית הזאת). בכל מקרה, זה לא משנה את הנקודה בעניין הדור של הוריי – בשנות השבעים הם כבר היו בגירים.
אם כבר מתווכחים על הנושא כל כך בלהט, נזכרתי במשהו. בספר "אורי" של אסתר ש"ו היא מספרת שאורי הלך עם הוריו לקולנוע. לפני הסרט הקרינו כמה דברים אחרים (ולחתיכת זמן, ההפסקה לפי הספר, היתה בין זה לסרט) אחד הדברים שהקרינו לאורי והוריו היה משהו על"מיקי מהו" ותמיד תהיתי אם מדובר בחור בהשכלה שלי שלא ידעתי מיקי מהו מהו, או שמדובר בעיוות למיקי מאוס. אם לפני כל סרט בשנות הארבעים הקרינו מיקי מאוס, זה כבר דבר שצריך להביא בחשבון בהקשר של הדיון כאן
אה, גוגל?
ייתכן שזה זה: מיקי-מהו ואליהו (ידעתי ש"עלילות מיקי-מהו" הוא ספר פרוזה מחורזת של שלונסקי לילדים; לא ידעתי שהיה גם קומיקס).
נהדר. תודה. להגנתי אומר שכשהמחשבות האלו עברו לי בראש עדיין לא היה גוגל, והדיון הזה פשוט הציף לי את הזכרון לגבי זה
אכן, זו התוכנית שזכרתי
https://www.youtube.com/watch?v=dSDz2UeZmhg
עד היום אני יכול לזמזם בעל פה את נעימת הפתיחה.
נשמע נהדר!
מחכה בקוצר רוח!
תהיה גם התייחסות לאיך שדיסני השפיעו על חוקי זכויות היוצרים?
(ל"ת)
כנראה שלא, אלא אם באמת נעשה פשוט כתבת
"הדברים בהם דיסני השפיעו על העולם".
יש באתר הזה התעסקות גדולה עד כדי אובססיבית בסרטי דיסני
(לדוגמה הפוסט של הפוסטרים הכנים שהפך לדיון על בת הים הקטנה) כך שזה נראה די הגיוני להרעם פרויקט על סרטי דיסני. אני סבורה שזה ייצור יותר עניין בקרב הגולשים מאשר הספילברגיאדה.