למי שלא בטוח מה קורה פה – כתבת הסבר וטבלת שלב הטורניר.
אתמול רייט ניצח את מקדונה בקרב הנבחרות הטריות, ופינצ'ר הוכיח שאין תחליף לותק מול שאזל. כך שנכון לעכשיו, רגע לפני רבע הגמר, המצב הוא כזה:
שש נבחרות שכבר היו כאן, שניים שלא, ושמונה מתמודדים שצמאים לכתר. אז יאללה –
לא מפתיע שהגיעו לשלב הזה שניים מהבמאים היותר מעורכים שעובדים היום. טרנטינו ("ספרות זולה", "כלבי אשמורת","שמונת השנואים"), כזכור, המשיך עד שהפך לזוכה הראשון של הסינמונדיאל אחרי שהביס את האחים כהן בגמר,מפגש שבגלל שיבוץ הבתים לא יוכל לקרות בגמר, אבל אם יזכה כאן, אולי הוא יפגוש אותם שוב בחצי הגמר. לעומת זאת, זה השלב שבו סקורסזה ("השתולים", "השור הזועם"', "שתיקה") הודח בפעם שעברה, אחרי הפסד לאותם אחים. האם הותק והמוניטין שלו יספיקו כדי להדיח את מלך הטורניר הנוכחי? או שגם הפעם נגיד לו "אריודרצ'י" ברבע הגמר?
 |
רבע גמר 1
מס' מצביעים: 450  Loading ... |
 |
מדברים על החמורים. הכהנים ("ביג לבובסקי", "ארץ קשוחה" , "יחי הקיסר!") רוצים גם הם להגיע שוב לגמר, ואולי אפילו לזכות הפעם. אבל קודם יצטרכו להביס הארכי-נבל ווס אנדרסון ("משפחת טננבאום","מלון גרנד בודפסט", "אי הכלבים"), עם כוח-העל של סימטריה מוגזמת. גם אם אנדרסון יודח עכשיו, הוא בהחלט הצליח יותר מאשר בסינמונדיאל הקודם, בו הוא לא זכה אפילו להגיע לשמינית הגמר.
 |
רבע גמר 2
מס' מצביעים: 406 Loading ... |
 |
מחר: הלב של ספילברג מול המוח של נולאן והסרטים הקלילים של אדגר רייט מול הדרמות הקודרות של דייויד פינצ'ר.
סקורסזה
אין לי מושג (עדיין) בנוגע לקרב כהן-אנדרסון, אבל קצת כמו בקרב ספילברג-מיאזאקי מהסינמונדיאל הקודם, קשה לי להצביע לטרנטינו (אפילו אם אני מתעלם מאיבוד הכיוון מאז לכתה בטרם עת של סאלי מנקה) כנגד מי שבלעדיו טרנטינו לא היה קיים. גנגסטרים מגניבים? בחירות מוזיקליות שגורמות לך לחייך בפה מלא? אזכורים קולנועיים? כן, נו, אתם מדברים על סקורסזה. לא רק זה – אתם מדברים רק על רבע ממה שסקורסזה יכול לעשות, בניגוד לטרנטינו, שם פחות או יותר נגמר (נכון לתקופה זאת, כן? מקווה להתבדות) סט הכלים שלו.
אז כן, מדי פעם זה נגמר ב"שתיקה" הלא מתקשר והמהורהר (והנהדר, אגב), אבל זה אף פעם לא נגמר ב"חסין מוות".
משהו מאוד מטופש שקרה לי בגלל הסינמונדיאל
זה שכבר כמה פעמים חיפשתי באתר את הסרטים שלא הכרתי של הבמאים המשתתפים (כמו "משפחת טננבאום), ומפה לשם יצא לי להגיב בטעות על ביקורות מלפני 16 שנים.
"בטעות" למה?
מערכת התגובות של האתר מעודדת בדיוק דברים מהסוג הזה
"בטעות"
כי כשהגבתי עניתי שמדהים שמישהו זוכר סקר על בתי קולנוע מלפני 17 שנים. (סקר שתוצאותיו מאוד נכונים גם להיום, אגב)
בקיצור, יצאתי דלעת.
מודה שעדיין לא הבנתי למה הדלעת, אבל בסדר.
(ל"ת)
נו, כי הוא הגיב שם למישהו
מתוך מחשבה שהמישהו הזה כתב את התגובה שלו בימים אלה, ולא לפני 17 שנה. אז יצא קצת חומוס
האחים כהן מול ווס אנדרסון
איזה שברון לב,
הלכתי עם כהן (מה שאני רואה שהרוב עשו) ולו בגלל "ארץ קשוחה", יצירת מופת על זמנית שמעטים הבמאים שהשתתפו בתחרות הזו שהצליחו להוציא סרט ברמה כזו
"הבחירות הקלות נגמרו"?
קלות? קלות?! אתם שמתם את רייט מול מקדונה, נבלי-על שכמוכם!
סקורסזה בשבילי
אני אוהב את טרנטינו, אבל שניים מהסרטים האהובים עליי אי פעם נוצרו על ידי סקורסזה. החבר'ה הטובים והזאב מוול סטריט. סרטים מופלאים שאני יכול לראות שוב ושוב חשוב.
בנוסף סקורסזה הוא יותר מגוון ויש לו רזומה עשיר יותר. הוא יכול לגשת לכל ז'אנר וליצור מתוך הז'אנר הזה סרט מדהים.
כמובן שטרנטינו הוא גם אחד מהאהובים עליי בכל הזמנים, אבל אני חושב שהגיע הזמן לאלוף חדש.