(לפני שנתחיל – את התוצאות של המקום השלישי נכריז ביחד עם המנצח, מחר. תודה על הסבלנות)
אבראמס. ג'ון הו. האנקה. סודרברג. פיין. לורד ומילר. מילר. בויל. ג'ונסון. ג'קסון. לינקלייטר. ביגלו. דל טורו. איניאריטו. בירד. תומס אנדרסון. איסטווד. ארונופסיק. וילנב. זמקיס. מקדונה. סקוט. רוסו. שאזל. אנדרסון. טרנטינו. ספילברג. רייט. סקורסזה. פינצ'ר. 30 מהבמאים הטובים בעולם – כל אחד מומחה בתחומו או מאסטר של השפה הקולנועית או אמן עם סגנון מובהק או כולם יחדיו. במאים עם הישגים קופתיים, ביקורתיים ופרסים. אבל אף אחד מהם, מוכשר ככל שיהיה, לא נמצא בגמר. כי בתחרות הזאת יש מקום רק לשניים. ואחרי כמעט-חודש ארוך, 63 משחקים והרבה במאים טובים שהלכו, נשארו שניים: האחים כהן וכריסטופר נולאן. האחים כהן כבר היו בגמר פעם אחת, מרחק נגיעה מניצחון. בשביל נולאן זאת פעם ראשונה.
מה שמרתק ומותח במשחק הזה הוא לא רק שהוא הגמר שיחליט מי יהיה זוכה גביע העולם בקולנוע ב-2018 ואיזה סרטים נראה במרתון ב-2.8 (שבועיים לאחר מכן, בעצם) אלא שגם שמדובר בצמד יריבים שנפגשים בשנית. האחים כהן ונולאן נפגשו בסינמונדיאל של 2014 בחצי הגמר. ואז, האחים כהן ניצחו. האם בארבע שנים שעברו האחים כהן שמרו על כוחם ויצליחו לנצח את נולאן? או האם קרנו של נולאן עלתה? מי שרוצה לקפוץ לסקר מוזמן ללכת לתחתית הפוסט, אבל מי שעוד מתלבט – אולי קצת סטטיסטיקות יעזרו לשכנע אתכם לכאן או לכאן:
ג'ואל ואיתן כהן
גיל: 123 (במשותף)
מספר הסרטים: 17
סרט ראשון: "רציחות פשוטות", 1984
בנוסף לבמאים הם גם: מפיקים, תסריטאים, עורכים.
אוסקרים: לאחים עצמם יש 8 בסך הכל: זכייה אחת על בימוי ("ארץ קשוחה"); שתי זכיות על תסריט ("ארץ קשוחה", "פארגו") ועוד זכייה על הפקת "ארץ קשוחה". הם היו מועמדים עוד 11 פעמים (פעמיים על עריכה ["פארגו", "ארץ קשוחה"], פעמיים על בימוי ["פארגו", "אומץ אמיתי"], ועוד ארבע פעמים על כתיבה ["אחי, איפה אתה?", "יהודי טוב", "אומץ אמיתי" ו"גשר המרגלים"]). בסך הכל תשעה סרטים שלהם היו מועמדים לאוסקר – הראשון היה "צומת מילר" והאחרון היה "יחי הקיסר!". 2 שחקנים זכו באוסקר בזכותם (פרנסס מקדורמנד, "פארגו"; חבייר ברדם, "ארץ קשוחה") ועוד 4 היו מועמדים ( מייקל לרנר, "בארטון פינק"; ויליאם ה. מייסי "פארגו"; היילי סטנפילד, "אומץ אמיתי"; ג'ף ברידג'ס, "אומץ אמיתי").
קאן: זכו בפרס הגדול עם "ברטון פינק", ב3 פרסי בימוי ("ברטון פינק", "פארגו", "האיש שלא היה שם") ובפרס המקום השני פעם אחת ("בתוך לואין דייויס")
סקרי השנה של עין הדג: 3 סרטים בעשיריות
250 הגדולים של IMDb: שלושה סרטים ברשימה; הגבוה בינהם – "ארץ קשוחה" (מקום 157).
כריסטופר נולאן
גיל: 47
מספר הסרטים: 10
סרט ראשון: "מעקבים", 1998
בנוסף לבמאי הוא גם: מפיק, תסריטאי.
אוסקרים: אפס. שני מועמדות על הפקה ("דנקרק", התחלה"), שני מועמדות על כתיבה ("ממנטו", "התחלה") ומועמדות אחת על בימוי ("דנקרק"). שחקן אחד זכה באוסקר בזכותו (הית' לדג'ר, "האביר האפל"). אף שחקן אחר לא היה מועמד.
סקרי השנה של עין הדג: 8 (!) סרטים בעשיריות. 4 זכיות – "האביר האפל", "התחלה", "עלייתו של האביר האפל" ו"דנקרק".
250 הגדולים של IMDb: שבעה סרטים ברשימה; הגבוה בינהם – "האביר האפל" (מקום 4).
ולמי שעדיין לא בטוח, אולי מונטאז'ים של הסרטים של כל אחד מהקבוצות ישכנע אתכם?( אזהרת ספוילר למי שלא ראה את כל הסרטים).
האחים כהן
נולאן
ואם הגעתם עד לפה ואתם עדיין לא בטוחים – תסובבו סביבון. תזרקו מטבע. לא יודע. כי עכשיו, נותר רק להצביע.
 |
הגמר
מס' מצביעים: 519  Loading ... |
 |
הכוח של מונטאז' טוב
הגעתי לגמר קצת מתלבט, אבל המונטאז'ים לחלוטין הזכירו לי שלא משנה כמה נולאן טוב, מבחינתי הוא לא מתקרב לעושר הסינמטי של האחים. בסופו של דבר התשובה לשאלה לסרט של מי אני מחכה יותר היא מאד ברורה.
רציתי לכתוב תגובה מפורטת
שמסבירה למה הצבעתי לאחים כהן. אבל נזכרתי שיאיר רווה כבר כתב ב"סינמסקופ" בגמר הסינמודיאל הקודם את כל הנימוקים הנכונים.
שווה לקרוא
טוב, אני מניח שזה היה בלתי נמנע
נא להתייחס לתוצאות שמופיעות בסקר בספקנות, מכיוון שכל מיני אנשים לקחו על עצמם להצביע 20 פעמים לכאן או לכאן. את תוצאות האמת (של הגמר כמו של המקום השלישי) נכריז מחר.
ולמי שעושה את זה: שוב, לא השיטה לגרום לצד כלשהו לנצח כי אני פשוט אפסול קולות בהמוניהם. עדיף לבוא לפה לתגובות ולשכנע אותנו להצביע לצד שלכם.
אפשר להציע צעד עונשין?
להחליט שמי שלא משחק לפי הכללים, לא משחק בכלל- אם יש יותר מ10 קולות מאותו יוזר, אל תשאיר אפילו קול אחד שלו..
(אני מציעה 10, כי אני מניחה ש2-3 יכולים להיות תוצאה של באג כלשהו או שיכחה)
אוקיי, אני מודה שהצבעתי פה די לא ספורטיבית.
אני לא מתכוון שזייפתי קולות, אלא שלא הצבעתי לאיש שאני חושב שמגיע לו. אני בעצם הצבעתי למי שאני יותר רוצה לראות את הסרטים שלו בסינמטק הרצליה בחודש הבא. אז, כאילו, יש את האחים כהן שבניגוד לנולאן יש להם סרט בטופ 10 שלי וזה לכאורה אמור לבדו להטות את הכף, אבל כאילו מה, נקרין עכשיו את ברטון פינק וארץ קשוחה ויהודי טוב? מרגיש קצת פחות… מתאים לאירוע שכזה? ואם מישהו אומר ביג לבובסקי אני בא אליו עם לום.
לעומת זאת, תכלס לא הייתה לי מעולם הזדמנות לראות את האביר האפל או אינספשן ובטח שלא את ממנטו על מסך גדול.
למה לא ספורטיבי? לגיטימי לחלוטין
וזה בטח עומד כמבחן על מי יותר רוצים לראות על המסך הגדול סרטים שלו שוב
כל פעם שראיתי סרט של נולאן פעם שנייה - התאכזבתי קצת, מה שלא קרה לי עם סרטים של האחים כהן.
אז האחים כהן.
כמה מילים על הבחירה
אז למה האחים כהן הם אלו שצריכים לנצח? הסיבה היא שסרט טוב מורכב בדרך כלל מתוכן ומצורה, ממה שקורה על המסך ומאיזשהו רעיון שמסתתר מאחורי זה. אז נכון, במאי לא חייב להיות פילוסוף, ולא לכל היוצרים הטובים יש בהכרח משהו חשוב או מעניין להגיד. ואף על פי כן, אצל יוצרים גדולים באמת, מאחורי בניית העלילה, והסיפור, והאקשן וההנאה – יש גם איזה רעיון. יש איזו תפיסת עולם שהסרט מבטא. כמובן שבמאי טוב יידע למצוא את האיזון הנכון בין התוכן לצורה. וגם הרעיונות שלו יהיו מעניינים ולא שגרתיים. אצל במאי גרוע לעומת זאת הרעיונות יהיו פשטניים והם יוטחו לצופה בפרצוף. (כן, אוליבר סטון. אני מסתכל עליך).
וכאן נכנס ההבדל בין נולאן והאחים כהן. נולאן הוא במאי טוב. עמוק וחכם ומקורי וכל זה. אחד המעניינים שפועלים כיום. נולאן שולט בכלי העבודה שלו ויש לו גם משהו להגיד על החיים. אבל בכל זאת, כשהוא ניסה ליצור את הסרט הפילוסופי שלו, יצא לו 'בין כוכבים'. כלומר סרט מעניין, אבל לא מגובש, וכזה שבסופו של דבר, מאחורי כל הסיפור והאפקטים, מבטא רעיון די בנאלי, ולא נורא מעניין. (רוח האדם הבלתי מנוצחת וכל זה). האחים כהן לעומת זאת, כאשר הם ניסו ליצור את הסרט הפילוסופי שלהם – יצא להם 'יהודי טוב'. הרעיונות שמסתתרים שם הם אולי הרבה יותר קודרים ונהליסטיים, אבל הם גם יותר מעניינים. והם בהחלט לא פשטניים. בקיצור, שני המתמודדים עושים קולנוע מעניין. אבל האחים כהן גם עושים קולנוע עמוק.
(ולמי ששואל איזה רעיונות מסתתרים ב'יהודי טוב' – אז כתבתי על זה ביתר אריכות כאן: https://ehudf.wordpress.com/2013/05/20/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A8%D7%98-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%91/ )
אני לא כזה אוהב את האחים כהן
נראה לי כאילו הם מכונה לסרטים טובים מאוד. הם עושים המון סרטים, רובם טובים מאוד, אבל כמעט אף אחד מהם לא הדהים אותי. לכל הסרטים שלהם יש אחלה דמויות, אחלה סיפור ודיאלוגים טובים, אבל לא הרבה מעבר- כל אלה מובילים רוב הפעמים ליצירת סרטים טובים מאוד, אבל אף אחד מהם לא ייכנס לטופ 37 שלי. וזה הבעיה שלי איתם- הם מכונה לסרטים טובים, אבל הם מכונה. ומכונות, נכון להיום, נוטות להיות חסרות יצירתיות.
תוכלו להגיד:"אבל לאחים כהן יש יותר יצירתיות ביום אחד משלנולאן יהיה במשך 10 lifetimes!"
יש לי כמה דברים לאמר על המשפט הזה.
1. אני לא כל כך בטוח שיש בו הגיון, והקטע שאתם משלבים עברית ואנגלית הוא מוזר, אבל בגלל שגם אני לא מצליח לחשוב על תרגום לlifetimes, אני מוכן להחליק את זה בשבילכם.
2. כן, כנראה שיש להם יצירתיות, יכול להיות שיותר משיש לנולאן. אחרי הכל, הם יודעים לכתוב אחלה דמויות, אחלה סיפורים ודיאלוגים טובים, וזה דורש יצירתיות- אבל זה אף פעם לא מוביל לסרט מדהים, משום מה. זה כאילו זה הנוסחה שלהם לייצר סרטים טובים מאוד, והיא עובדת, אבל בשביל לעשות סרטים מדהימים, הם צריכים יותר מזה. ונכון לסרטים שאני ראיתי, הם לא עושים יותר מזה.
אולי צריך לציין שמהסרטים שלהם ראיתי רק את "יחי הקיסר!".
סתם. זה היה בדיחה, אל תהרגו אותי.
אבל כן, ראיתי רק שש סרטים שלהם, שאני נוטה להאמין שהם מייצגים בדרך כזו או אחרת את שאר הסרטים שלהם, ואת דרך העשייה שלהם. יכול להיות שנפלתי בדיוק על ששת הסרטים הכי גרועים שלהם, ושהם לא מייצגים את שאר הסרטים שלהם. בכל אופן, אני חושב שזה מספיק.
זה בהחלט קריטי איזה סרטים היו השישה סרטים שראית
כי משישה סרטים בהחלט לתפוס רושם אחד ולא אחר על האחים.
פארגו, ארץ קשוחה, אחי, איפה אתה?, אומץ אמיתי, צומת מילר, ברטון פינק.
דיסקליימר: "אחי" הוא לא סרט, וגם "איפה אתה?" לא סרט, אלא שניהם חלק מהשם של הסרט "אחי, איפה אתה". בשביל הקומץ שאולי יבין את זה נכון.
תקופות חיים?
(ל"ת)
תקופות חיים נשמע לי כמו התקופות שאדם עובר בחיים שלו- ילדות, התבגרות, גיל הזהב וכדו', ופחות כמו התקופה שבין הלידה למוות.
עוד חלופות
אז מחזורי חיים או משכי חיים.
עוד אופציה
כל ימי חייו
אני עדיין לא מאמין שהכוהנים ניצחו את סקורסזה
אני מתכוון… הבחור פשוט גאון.
בכל מקרה, אני מעדיף את נולאן בסקר הזה. הסרטים שלו יותר השפיעו עליי והם יותר rewatchable. אז…. כן נולאן.
הצבעתי לאחים כהן, אם כי הבחירה די קרובה להטלת מטבע.
אני אוהב מאוד את שניהם, והבחירה קשה, אבל בסופו של דבר – לאחים כהן היו יותר סרטים שראיתי שוב, ומבחינת ציפיה לסרט הבא – בערך אותו דבר. אז האחים כהן.
התלבטות קשה
אני תמיד הסתכלתי על האחים כהן כבמאי של סיפורים בעוד נולאן במאי של רעיונות.
בסופו של דבר יצא לי לחשוב הרבה יותר על הסרטים של נולאן ועל המהלכים שהוא עושה ביניהם כדי שהם ייכנסו לי ללב ולראש.
נולאן איט איז
למה טרי גיליאם לא היה בתחרות?
הכי מגיע לו פה מכל המתמודדים לנצח
חבל שאני לא יכול לתת פיש-דיסלייק
אני לא יודע מאיפה הקרצת אותו פתאום ובשלב הזה, אבל אני לא חושב שהוא ביים סרט מוצלח מאז 12 קופים.
ולהשוות את העשייה שלו לעשייה של האחים כהן ונולאן לדעתי לא במקום, אבל אתה מוזמן לפרט את דעתך במקום לזרוק רק את ה-one-liner הבומבסטי הזה לאוויר
למה שלא תסביר אתה למה כהן לוקחים את גיליאם?
אגיד דבר אחד, הוא עושה לכל הבמאים בית ספר. הסרטים שלו תמיד הכי מפתיעים, מבדרים, עמוקים ומעניינים _אין על הברון מיכנהאוזן כפי שאין על ברזיל, פישר קינג, האחים גרים ןכדןמה(
אני מאוד מחבב את "משפט אפס" שלו,
אבל גם זה לא היה איזה סרט "וואו", ואז יוצא שהפעם האחרונה שגיליאם עשה סרט שווה סוג של משהו היה ב-1998.
ובעצם, משפט אפס הוא בכלל סרט מ-2013, וככזה גיליאם בכלל לא כשיר לסינמונדיאל שאליו יכולים להיכנס רק במאים שיצרו סרט ב-4 השנים האחרונות.
כן, בעיקר המשפט האחרון
אני לא בטוח כמה גיליאם של ימינו היה מגיע רחוק בסינמונדיאל, אבל השנה לא הייתה לו הזדמנות לבדוק את הנושא. אולי ב-2022.
בקצב הזה
אני לא בטוח שנראה את האיש שהרג את דון קיחוטה עד 2022… (אלא אם מחשיבים את ההקרנה בקאן לצורך הסימונדיאל?)
הצבעתי לאחים כהן
אם כי אני מניח שנולאן יזכה (וזה לא יעציב אותי מאוד).
לצערי הראש שלי כואב הרבה יותר מדי מכדי להסביר את הבחירה, אבל לכו ותראו את המונטאז' של האחים כהן למעלה, זה כבר יענה על זה. זה, והסאונדטרק של Inside Llewyn Davis.
האחים כהן
ממש בא לי לראות שוב על מסך גדול את ״מקס הזועם: כביש הזעם״.
נולאן
נראה לי שלארוחת הערב אני אסתפק בחביתה.
אז אני מבין שאתה טיפוס שנוטה להסתפק בפחות מהטוב ביותר.
(ל"ת)
"...אף פעם לא נפגשו צמד יריבים שכבר נפגשו בסינמונדיאל הקודם"
טרנטינו וסקורסזה שנפגשו ברבע הגמר בטורניר הנוכחי נפגשו גם בשלב הבתים של הסינמונדיאל הקודם, אז הייתה דווקא ידו של טרנטינו על העליונה ובפער הרבה יותר מרשים.
וואלה, נכון. מעדכן.
(ל"ת)
יכול להיות ש37 הקולות האלה יפסלו?
יש מצב שמחר נדע שבעצם האחים כהן הם אלו שזכו? כי זה פער די גדול. יכול להיות זה 37 קולות כפולים?
מהבדיקה שעשיתי עד כה, שאינה מלאה - בהחלט אפשרות.
(ל"ת)
זה אולי לא הוגן
אבל איך שיהונתן כתב על קיומם של קולות כפולים ההנחה המיידית שלי הייתה שרוב רובם הם קולות עבור נולאן.
אבל אולי המציאות תפתיע אותי.
מהאנשים שהביאו לכם את "האביר האפל", מקום 4 בכל הזמנים
(ל"ת)
אני אהיה מופתע אם יתברר שהקולות הלא חוקיים הם לטובת נולאן
לא יודע, מאוהדים/ מעריצים של במאי טכני וקר שעושה קולנוע לאדם החושב אתה מצפה שמתישהו הם יקבלו שכל, לא יזלזלו במערכת האתר ולא יעשו דבר מטומטם שכזה.
אני אוהב מאוד את נולאן
אבל יותר מדויק להגיד שהוא במאי שעושה סרטים לאדם החושב שהוא חושב.
אני חושדת (ואשמח אם קרקר יספר לנו)
שנולאן מוציא את התגובות האלו מאנשים שאוהבים אותו בצורה מוגזמת וגם מאנשים שלא אוהבים אותו בצורה מוגזמת, לכן לא אתפלא אם היו קולות כפולים ומכופלים נגדו.
תמיד יתכן שלאחים כהן יש מעריצים משוגעים גם, בסך הכל הם ניצחו את הפנדלים בנוקאאוט. אע"פ שאני מדמיינת מעריצים משוגעים כאלו כקצת יותר חזקים בתכנות, ומסוגלים להכפיל קולות בלי להפסל.
היו כמה קולות כפולים גם אצל האחים
אבל בעוד שאצל האחים מדובר במשהו שניתן לספור על שני ידיים, אצל נולאן מדובר בכמות מרשימה יותר (פחות, אגב, מהפעם ההיא עם איניאריטו וסודרברג. אבל עדיין.)
אפשר בבקשה לדעת
אם זה היה אחד שהצביע ארבעים פעם או עשרים אנשים שהצביעו פעמיים? כי זה קצת מוזר להכפיש את אוהדי נולאן על משוגע אחד.
אלא אם כן זה עשרים שהצביעו פעמיים, ואז פויה אוהדי נולאן, איכסה על כולכם!
מישהו אחד שהצביע עשרים ושתיים פעמים
ואז בערך עוד חמישה-שישה חברה שהצביעו עוד עשרים ומשהו פעמים (כל אחד בכמות אחרת – חלק ארבע, חלק שניים וכו').
ובכל זאת, לא הייתי זורק את כל אוהדי נולאן לאותה הקדרה, גם אם המספר היה עשרים מצביעים או שלושים. זה שיש כמה אנשים בקבוצה שמתנהגים לא לעניין לא הופך את הקבוצה לכזאת שהיא לא לעניין.
הם לא הצביעו 20 פעמים,
הם הצביעו פעם אחת ב20 זמנים שונים.
הם לא ניצחו את הפנדלים, הם ניצחו את נולאן (בפנדלים)
(ל"ת)
לא הצבעתי בסקרים הקודמים, אבל הפעם כן: נולאן, בלי למצמץ.
אין כוחות בכלל. למעט "דנקרק" שאכזב, אהבתי את כל סרטיו (אלה שראיתי; לא צפיתי בשני הראשונים), טרחתי לרכוש את רובם ב-DVD ו/או בלו-ריי, צפיתי ברובם הרבה יותר מפעם אחת (ולא התאכזבתי; רק התבאסתי שהנקניק לא מקליט ערוצי פרשנויות, גררר איתו). לגבי האחים כהן, ממש לא. "ברטון פינק" היה מעניין אך גם די משעמם, וזה קרה לי גם בסרטים אחרים שלהם (למשל "האיש שלא היה שם"): אומנותיים מדי, איטיים מדי, מעיקים מדי, ולא בהכרח משאירים חשק לצפייה שנייה. קצת כמו סרטים של וודי אלן, יחסי אהבה-תעוקה. מעריכה, מחבבת, אבל לרוב לא ממש אוהבת, ובד"כ אין לי סבלנות אליהם. אני תמיד מחכה לסרט הבא של נולאן, ממש לא מחכה לזה של האחים כהן. מעדיפה בכל יום את ההיגיון הצרוף הפתלתל שלו על פני המאגניבות הביזארית שלהם.
מסכים עם כל מילה
גם האכזבה היחסית של דנקרק (בעיני רבים הוא לא היה מאכזב, בעיניי כן) לא מורידה מהישגיו של נולאן, ונשים רגע בצד את טרילוגיית האביר האפל המשובחת, סרטים כמו Prestige, Inception, Interstellar (יוקרה, התחלה, בין כוכבים – מצטער השמות בעברית פשוט מבאסים) הם פשוט סרטים שלא אשכח, יושבים בטופ שלי, אכלול גם את הסרטים ממנטו ושאטר איילנד ואומר שאף סרט של האחים כהן לא עשה לי בראש ובבטן את מה שהסרטים האלו עושים \ עשו.
"שאטר איילנד" של סקורסזה, כן?
(ל"ת)
טעות מובנת בהחלט,
לאור זה שעלילת 'שאטר איילנד' היא בבסיסה כמעט אחד לאחד אותה עלילה כמו הסרט שהוציא נולאן באותה שנה (אינספשן), ואפילו עם אותו שחקן ראשי באותו תפקיד כמעט, לפחות לפי פרשנויות מסוימות.
אה, כן, ולטעמי זה הסרט הכי טוב של סקורסזה באלף הזה, השאר שעממו אותי ומיחזרו את עצמו לעיחפה.
(שאטר איילנד מבוסס על ספר ישן יותר מהקריירה של נולאן)
(ל"ת)
לא טענתי לרגע שהוא
הושפע מנולאן.
נוטה להסכים ש"שאטר איילנד" הוא הטוב שלו מהאלף הזה
אבל פחות עם זה ש"שתיקה" הוא איכשהו מחזור סקורסזה לעייפה. (או לעיחפה).
לא, המחזור העיקרי
הוא 'שתולים'. לא ראיתי את שתיקה.
אבל אני שמח לגלות שעמדתי איננה בודדה :)
שתיקה מאוד מקורי, אבל מרדים.
(ל"ת)
אז, אנחנו הולכים לפנדלים.
נעדכן.
Would that it were so simple
האמת שמבחינתי זה פשוט. אין פה תחרות בכלל.
נולאן עושה סרטים לקולנוע, לצפייה אחת, חוויה קולנועית בלתי נשכחת וכאלה…
מלבד ממנטו, כל סרט של נולאן היה נראה לי בפעם השניה על גבול הדבילי. לפעמים, כמו במקרה של אינספשן, סרטים שלא מצליחים לפעול אפילו החוקיות הפנימית שלהם. יש גבול לאן אפשר להגיע עם קונספט.
האחים כהן מבחינתי הם בצד השני של הספקטרום.
רבים מהסרטים שלהם לא ישבו אצלי טוב בפעם הראשונה, לפעמים פשוט לא הבנתי אותם, חלקם ראיתי בגיל צעיר מדי, חלקם פשוט דורשים מחשבה.
אבל תמיד אלו סרטים שברגע שאני מסיים אותם אני יודע שזאת לא תהיה הפעם האחרונה, ובפעם הבאה אהנה הרבה יותר.
נולאן
איש גאון של אחד למילניום, ניכר שכל שניה בסרטים שלו מחושבת, בייחוד הסרט הטוב בהיסטוריה "התחלה
הסרט הטוב בהיסטוריה "התחלה חדשה"*
הנה, תיקנתי לך. למרות שאת הסרט הזה ביים בכלל ג'ון קארני.
(![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
, כן?)