למי שלא בטוח מה קורה פה – כתבת הסבר וטבלת שלב הטורניר.
הקרב הראשון מציב חדש מול ישן. במאי עם רזומה שהולך עד לשנות השישים, למול במאי שפרץ בתודעה (למרות שעבד גם עשור לפני כן) רק בעשור האחרון. שניהם יצרו המשכים לקלאסיקות ישני עשורים לפחות לאחר צאת המקורי. אחד עם חיבה ידועה לגנגסטרים וניו יורק, והשני עם חיבה ידועה למדע בדיוני אינטליגנטי. אז, סקורסזה ("השתולים", "השור הזועם"', "שתיקה") ב למול וילנב ("אסירים", "בלייד ראנר 2049", "המפגש")?
 |
שמינית גמר 1
מס' מצביעים: 321  Loading ... |
 |
הקרב השני מציג שני במאים שכבר היו ראש בראש אי אז בעבר. בשנת 1994, "פורסט גאמפ" הלך ראש בראש מול "ספרות זולה" (ועוד כמה סרטים) בפרסי האוסקר וניצח בגדול, כאשר הוא משאיר לטרנטינו רק את פרס התסריט. האם 24 שנה לאחר מכן, במפגש מחודש, התוצאה תישאר אותו הדבר? או במילים אחרות:
זמקיס ("פורסט גאמפ", "מי הפליל את רוג'ר ראביט", "הטיסה") או טרנטינו ("ספרות זולה", "כלבי אשמורת","שמונת השנואים")?
 |
שמינית גמר 2
מס' מצביעים: 325 Loading ... |
 |
מחר: האחים רוסו נגד נולאן, סטיבן ספילברג נגד קלינט איסטווד.
אם דני וילנב יבחר על פני סקורסז, אני יתבאס
דני במאי מעולה, אבל מרטין סקורסזה הוא פשוט אגדה
סקורסזה.
אין מה להשוות, סקורסזה ביים כמה וכמה יצירות מופות. ודני וילנב בסדר.
זה שוב השאלה של האם מצביעים על פי ההיסטוריה או על פי ההווה.
אם משווים בין התוצרת של שני הבמאים מאז הסינמונדיאל האחרון – ווילנב מנצח בנוק-אאוט עם יד קשורה מאחורי הגב וכובע הפוך. הוא הספיק בתוך ארבע שנים להוציא את "סיקאריו", "המפגש" ו"בלייד ראנר 2049". וואו. שלושה סרטים מעולים תוך ארבע שנים זה לא פשוט בכלל.
אבל כמובן, לסקורסזה יש יתרון של ארבעים שנה. אם סופרים את כל מה שהוא הספיק לעשות בחיים, לוילנב יש עוד הרבה עבודה כדי להשוות.
כן אבל סרקוסזי עשה את הזאב מוול סטריט ב2013, האם זה לא נחשב?קשה לי עם העניין של 4 שנים פה כמו כדורגל כי יש מספיק במאים שלא עושים הרבה ב4 שנים, בגלל זהנאני לא לוחץ פה על 8 שנים.
ה"וואו" הופך ליותר עצמתי כשנזכרים ששלושת הסרטים יצאו בהפרש של שנתיים.
ועדיין, מבחינתי, סקורסזה לוקח בנוק-אאוט עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב וכובע הפוך. הוא מוריד לו נוגרה בהילוך כל כך מהיר שאפילו טכנולוגיית ה-VAR לא יכולה עליו.
לא פשוט
הלב אומר וילנב, הראש אומר סקרוסזה (או הפוך?)
בסופו של דבר שאלתי פרויקט עתידי של מי מהשניים אני הכי מתרגש לקראתו – ולדעתי סרט מאפיה עם דה נירו, פצ'ינו, פשי וקייטל מרגש בהרבה מעיבוד של מותחן נורווגי, או הניסיון הנוסף לעבד את "חולית".
(אגב, בשילוב "היו זמנים בהוליווד" של טרנטינו, 2019 עתידה להיות נהדרת לסרטי פשע)
הצביעו סקורסזי,
הצביעו סקורסזי כי הוא יודע להביא את עצמו לכל ז'אנר אפשרי (הוא ביים סרטי אימה, סאטירה, קומדיה, מויזיקל, דוקמינטרי, ילדים, דרמות רומנטיות, דרמות תקופתיות, מותחנים פסיכולגיים וכמובן שסרטי פשע ומאפיה) ולבצע את זה הכי טוב שאפשר.
הצביעו סקורסזי כי גם כשהוא מתקרב לגיל 80 הוא עדיין לא איבד את הרצון לחדש, להסתכן, לשנות ולהמציא את עצמו מחדש, בטלוויזיה, בנטפליקס, בתלת מימד,
הצביעו סקורסזי כי גם כשהוא עושה סרטים פחות טובים הם בכל זאת מרתקים,
הצביעו סקורסזי כי הוא גרם לניו יורק להיראות כמו גן עדן וכמו גיהנום,
הצביעו סקורסזי כי אהבת הקולנוע שלו נוטפת מכל פריים ופריים,
אני הצבעתי סקורסזי כי לא משנה מה יהיה הסרט הבא שלו, סרט ילדים, סרט פשע, דרמת תקופתית או פרסומת לשמפניה אני יודע שהוא יהיה לכל הפחות מרתק
וילנב, כי עם כל הכבוד סקורסזה עשה מספיק סרטים
והמפגש יותר מעניין ומהנה בעיני מכל אחד מהם. גם אם מישהו חולק על דעתי, אין ספק שאפשר לצפות שוב במיליארד סרטים שהוא כבר עשה, לא חסרים בעולם סרטים של סקורסזה.
טוב, אפשר לומר רשמית שאני מנחסת מקצועית של טורנירים
ממש רציתי לראות את רונלדו קורע את מסי, אני גם מאוד רוצה שמקסיקו יעלו וכמובן שאני תומכת בוילנב ולא תומכת בטרנטינו. הידד ציני, רוצים לדעת מי ינצח? תשאלו אותי את מי אני הכי פחות אוהבת (בטח צרפת יקחו את המונדיאל).
זמקיס, בבקשה
כי טרנטינו לא יצר סרט תקין באמת מאז ספרות זולה (תקין באמת = סרט שעובד גם כסרט ולא כאוסף רעיונות הזויים ומחוות שרק הוא מבין שעלו לבמאי לראש שחלקם מצוינים וחלקם … הרבה פחות. למשל, בלי קטעי אנימציה אקראיים, קריינות חסרת פואנטה ופלאשבקים לשם הפלאשבקים) ותכלס, גם שם היו חריקות.
זמקיס, לעומת זאת, עדיין יוצר דברים טובים פה ושם, וחוץ מזה – פורסט גאמפ. שום דבר לא מתעלה על פורסט גאמפ.
"עדיין יוצר דברים טובים פה ושם"
למעט "הטיסה" זמקיס לא עשה משהו שהוא יותר מטוב מאז 1994 (את "קונטקט" לא ראיתי).
אני אגן לנצח גם על cast away
(למרות שהוא קצת חלש באמת) וthe walk שפשוט נהדר.
גם "האמת מתחת לפני השטח" נהדר כמותחן היצ'קוקי לאחר היצ'קוק
ולמרות שאני ממש לא בקטע של האנימציה הזאת, יש לי חיבה לא ברורה ל"בייוולף".
חוץ מזה, הטיסה יצא הרבה אחרי ספרות זולה
אז איך שאתה לא מסתכל על זה, הוא עדיין מוביל.
סרט אחד שהוא מעבר לטוב (בעיני) ב-24 שנות עשייה ולא קוראים לך טרנס מליק?
לא יודע. על אחת כמה וכמה כשממול יש אחד עם עשייה מוקפדת שבורר את הפרוייקטים שלו וחווה רק נפילה ("חסין מוות") וחצי ("ג'קי בראון") לאורך כל הקריירה שלו. אין תחרות בכלל.
קטעי האקשן ב"על חבל דק" מעולים, אבל כסרט מדובר באסון.
איך "ג'קי בראון" הוא החצי נפילה בעולם שבו יש "ג'אנגו"?
(ל"ת)
והקיל בילים הם בדיוק מה שאמרת על על חבל דק
וגם שמונת השנואים, אם נודה בזה, היה מאוד מאוד חלש.
מה שכן, אני מוכן להתווכח על ממזרים חסרי כבוד שיכול להיות שאני סתם לא אוהב מכוח האינרציה.
איך נפילה ואתה ממוקם 61 ברשימת הגדולים של IMDb שש שנים אחרי?
(ל"ת)
לא, שנייה:
אנחנו מדברים על נפילה מבחינת טעם הקהל הרחב או מבחינת הסרט עצמו?
כי אין ספק שג'אנגו התקבל יפה לעומת ג'קי, אבל ג'קי הוא הסרט ההרבה הרבה יותר טוב.
ואם אנחנו כן שופטים מהבחינה הזאת – גם "שמונת" הוא חצי נפילה (אולי רבע).
IMDBb = טעם הקהל הרחב. בגלל זה "ג'קי" הוא חצי נפילה.
אז שתי חצי נפילות, כי גם "שמונת".
(ל"ת)
סביר, למרות שזאת (חצי) נפילה פחות מהדהדת
(ל"ת)
בכל מקרה אני לא רואה איך אפשר בכלל להתלבט בין השניים
טרנטינו לוקח מבחינתי בכל ארבע (או חמש) השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו בבואנו להכריע בין במאים בסינמונדיאל.
העשייה שלו בארבע השנים האחרונות מרשימה פי כמה מזו של זמקיס, והוא עשה רק סרט אחד.
הפילמוגרפיה שלו נחשבת יותר.
בכל רגע נתון ובכל פורמט אעדיף לראות סרט של טרנטינו על פני משהו של זמקיס (למעט "רוג'ר ראביט" ו"בחזרה לעתיד". הסרט ששום סרט לא מתעלה עליו מחזיק מים בקושי ב-2018)
את הסרט הבא של טרנטינו אני יודע שאני רוצה לראות עוד לפני הליהוק של הסרט. על סרט חדש של זמקיס אני אדע כמה שבועות לפני צאתו וגם אז אני קודם אתפלא שהוא עדיין מביים.
אז נסכים שלא להסכים
למעט הפיסקה האחרונה אולי, אבל זה כי טרנטינו עושה שטויות מעניינות גם אם הן גרועות.
לא הבנתי למה "למעט".
זה לא חוכמה שטרנטינו מנצח אם מסיבה כלשהי אתה מוציא מהמשחק את שני הסרטים הכי טובים של זמקיס.
לא התכוונתי שהם מחוץ למשחק
פשוט אם אני מרכיב רשימה מאוחדת של שניהם של סרטים שבא לי לראות וזמקיס מכניס רק שניים לטופ טן, אז אין תחרות בכלל מבחינתי.
בטח שכן
טרילוגית בחזרה לעתיד לוקחת את פורסט גאמפ בלי מלח
הקטע עם וילנב
אין לו סרט של 10/10.
כל הסרטים שלו מעולים, עם דגש. זה מתבטא בצורה הכי בולטת עם סיקאריו- סרט שהוא 40 אחוז מצויין, ו60 אחוז רע. כמעט תמיד יהיה לסרטים של וילנב איזה משהו שיסיט אותם מהדרך ל10/10. בלייד ראנר 2049, למשל, באמת ובתמים יכל להיות אחת מיצירות המד"ב הטובות ביותר שנוצרו. אבל לקראת האמצע הסרט מסיט את עצמו ממה שהוא היה צריך להתרכז בו, והסרט קצת מתפזר ומוביל לסוף אנטי קליימקטי מעפן, בטח שבטח בהשוואה לרמה של שאר הסרט. ככה הרגישו לי הסרטים של וילנב שראיתי (לא ראיתי האישה ששרה והאויב) הם טובים מאוד, אבל לא 10/10. די מתקרבים ל9.
זמקיס, כי למרות שטרנטינו מוכשר להפליא - "בחזרה לעתיד".
היה ונשאר אחד הסרטים הטובים ומושלמים שראיתי (מספר דו ספרתי של פעמים), והוא לא מתיישן לעולם.
דברים שגיליתי שכתבתי, מספר כלשהו:
(שנראה לי שעונה על השאלה של "כמה יותר מוזר היו יכולים להיות הפתיחות לכתבות האלה"). מוצג לשיפוטכם:
אני בטוח שכולכם תשמחו לשמוע שלקראת שמינית הגמר, משרד התרבות הרשה לנו שדרני ספורט משל עצמנו. לצערנו, לא יכלנו לבחור מי יהיה כאן, ולכן נתקענו עם שדרני ספורט שלא ממש מבינים מה קורה ואומרים אמירות כלליות על מנת למשוך זמן. כלומר, שדרני ספורט.
מיקי: אז, חיים כמו שאנחנו רואים המשחק הראשון הוא משחק מלהיב מאוד. מלהיב מאוד מאוד.
חיים: כן, מיקי, אין ספק, המשחק הזה של השמינית יכול להיות המשחק שישפיע על גורל כל התחרות.
מיקי: כל העולם!
חיים: כל הקיום האנושי.
מיקי: מצד אחד, סקורסזה, הבמאי שזכה בשלושה פרסי אוסקר וביים, שים לב לזה, סרט על ישו.
חיים: אתה יודע מה אומרים על הנוצרים.
מיקי: אין לי מושג איך לקשור שרוכים, אני בספק אם אני יודע מה זה נוצרים.
חיים: ובצד השני, דניס וילנוובו, כוח עולה בעולם הקולנוע, ביים את "אסירים", "אויב", "המפגש" וגם את "בלייד ראנר", שזה לא ידעתי. סרט שאני מאוד אוהב, ולא ידעתי שזה של הולינבו הזה. חשבתי שזה של מישהו ותיק יותר.
מיקי: ובכן, כל יום לומדים משהו.
חיים: אז כמו שאמרנו, זה משחק מכריע כי אם סקורסזה ינצח כאן, אז הוא יעלה לרבע גמר.
מיקי: כן, ואם הוא לא, אז הוא לא יעלה לרבע גמר.
חיים: זה נכון.
מיקי: אז בלי עוד דיחוי, בוא נראה מה קורה למטה במגרש:
חיים: ובמשחק השני שלנו קוונטין טרנ-טינו!
מיקי: או כמו שקורא לו צביקה פיק – אבא
חיים: כן. כן?
מיקי: אתה יודע איך זה, עכשיו כל ההורים קוראים לילדים שלהם אבא.
חיים: אה, נכון.
מיקי: בכל מקרה, את טארטניטו לא צריך להציג. במאי מוכשר, נהדר, זוכה גביע העולם בקולנוע של 2014. תגיד, חיים, מה אתה הכי אוהב בסרטים שלו?
חיים: אה.. את.. ה.. מערכות יחסים בין גברים ונשים.
מיקי: זה אלמנט חביב גם עליי. ומה עוד?
חיים: מה עוד.. אה.. עוד זה שמולו נמצא לא אחר מאשר רוברט זמקיס
מיקי: במאי מוכשר מאוד
חיים: מוכשר מאוד
מיקי: הוא ביים את "בחזרה למחר" ואת "מי הפליל את רוג'ר ראביט" וגם את "אוואטאר"
חיים: וואלה
מיקי: כן, במאי מאוד מאוד מוכשר.
חיים: מאוד.
מיקי: אז בלי עוד דיחוי, בוא נראה מה קורה במגרש: