(למי שלא בטוח מה קורה פה או רוצה להתעדכן בטבלת הבתים: כתבת ההסבר על הסינמונדיאל)
אתמול היה סבב קטישות נוסף. נראה שאמצע השבוע הביא איתו רוח עצבנית למשחקים, וכבר זה זמן מה לא היה איזה תיקו או כמעט תיקו במשחקים. האם היום המצב ישתנה?
במשחקי בית ג', מרטין סקורסזה עשה וואן-שוט בלתי נשכח של רצף גולים אחד אחרי השני, בזמן שהקבוצה של פול תומאס אנדרסון בהתה באוויר במבטים מלאי משמעות. בניסיון לשנות את המצב, אנדרסון גייס גשם צפרדעים לעזרתו, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. המשחק נגמר 4:0 לסקורסזה או 78-22.
במשחק השני של בית ג', קלינט איסטווד הוציא את האקדחים. הוא היה נחמד, הוא היה ספורטיבי, ועכשיו הוא רק מחכה שמישהו יעשה לו את היום. פיין, מבין שטוב לא ייצא מזה, ניסה להציל את הכבוד של הקבוצה כמה שניתן, אבל ההפסד 4:0 (או 79-22) היה קשה.
במשחק האחרון לאותו היום, היה את ההפסד הגדול ביותר עד היום, מילר הביא את הנבחרת שלו, מוכנה מתמיד, אבל מהר מאוד גילה שאת הפינגווינים מחסל כריש, את המכשפות מאיסטוויק מנטרל איזה ארכאולוג שסולד מנחשים, את החזירים מחסלים הרפטורים, ולמען האמת את רוב הקבוצה פשוט מחסלים הרפטורים. מילר קיווה שהשופט ישפוט לטובתו איזה פאוול לפחות, אבל השופט – שופט צעיר וחדש שנראה דומה באופן חשוד לליאונרדו דיקפריו, אמר שזה תקני. לאחר מכן, ספילברג הוציא את השחקן מספר אחת שלו – טום הנקס, שהוביל את הקבוצה ל7:0 או 85-15 לטובת ספילברג.
במשחק הרביעי של הבית הרביעי יש את צמד הבמאים שביימו יחדיו ארבעה סרטים – כריס מילר ופיל לורד שיצרו את "גשם של פלאפל", "רחוב ג'אמפ 21", "סרט לגו" ו"רחוב ג'אמפ 22". ודני וילנב, שאין לו קשר מיוחד למספר ארבע, אבל הוא בכל זאת במאי מאוד מוצלח שעשה את "האישה ששרה", "אויב", "אסירים", "סיקאריו", "בלייד ראנר 2049" ו-"המפגש".
 |
בית ד' - משחק 4
מס' מצביעים: 293  Loading ... |
 |
 |
בית ה' - משחק 3
מס' מצביעים: 289 Loading ... |
 |
דני בויל ביים בחייו כמה מהסצנות המלוכלכות והמבולגנות ביותר, והתמונה המייצגת שלו כאן בצד מייצגת את הנושא הזה. כמובן לא כל סרטיו (רשימה חלקית:"טריינספוטינג", "28 יום אחרי", "127 שעות", "סטיב ג'ובס", "חברים לרצח", "מיליונים", "נער החידות ממומביי" ,"שמש".) מטונפים לחלוטין, אבל הרבה מהם כוללים סצנות שכאלה, והדבר בולט ביותר כשמשווים אותו לבמאי המסודר והפרקציוניסט ווס אנדרסון, אצלו גם סצנת מכות או סצנת אקשן תהיה מסודרת ומוקפדת להפליא, כפי שאפשר לראות בשלל הסרטים שביים: "משפחת טננבאום", "עמוק במים", "רכבת לדארג'ילינג", "ממלכת אור הירח", "מר שועל המהולל", "מלון גרנד בודפסט", "פשיעות קטנות" ו"המרוץ לצמרת של מקס פישר".
 |
בית ה' - משחק 4
מס' מצביעים: 280 Loading ... |
 |
בבקשה הצביעו נכון. עכשיו יותר מתמיד.
דני וילנב – מרטין מקדונה – ווס אנדרסון.
תודה.
וילנב לא הייתי דואג
וגם אנדרסון נראה שמסתדר, בגדול.
נשאר רק לראות מה יקרה עם מקדונה, והאם זה יסתיים בתיקו שוב פעם.
למה הצבעתי לבויל
אנדרסון הוא במאי מצוין, וחשוב מכך, ייחודי: רק הוא עושה סרטים כמו שלו.
הבעיה היא שהוא עושה רק סרטים כמו שלו. הסיכוי שהוא יפתיע בעתיד נראה קלוש.
בויל, לעומת זאת, הוא קצת זיקית – הוא (לרוב) מעניין, הוא (לרוב) מחדש והוא (לרוב) מנסה להמציא את עצמו מחדש. הסיכוי שהוא עוד יעשה משהו גדול, ובעיקר, יוצא דופן, נראה מבטיח.
With apologies to Hodge and Welsh
Choose Boyle.
Choose Trainspotting. Choose 127 Hours. Choose Sunshine. Choose Steve Jobs.
Choose a disgusitng fucking bathroom, choose fast zombies, junkies, big indian dance numbers and films abous pubic hair. Choose fast editing, hard cuts, and stunning visuals. Choose a nostalgic sequel, 20 years later. Choose the bloody olympics. Choose good actors. Choose funny and haunting scripts. Choose a banger of a first movie that almost nobody has seen. Choose whatever it was that was going with the fucking Leo Dicaprio film. Choose Ewan McGregor. Choose "Choose Life". Choose "Lust for Life". Choose Boyle.
But why would I want to do a thing like that? I chose not to choose boyle: I chose someone else. I Chose Wes Anderson
גילוי נאות: לא הצבעתי (נכון לעכשיו) לאף אחד מהם
פשוט לא הצלחתי להוציא את זה מהראש שלי.
מעולה!
מעולה
(ל"ת)
מסכים איתך במאה אחוז.
ובאמת שלא ראיתי עדיין סרט אחד של בויל שלא אהבתי, אבל הוא עושה לי פחות "וואו" בדרך כלל. לעומת אנדרסון שסרטיו מרגישים יותר תפורים למצב הרוח שלי (ומשום מה זה תמיד).
די עם זה
אין שום תשובה נכונה, אני רוצה לראות שר הטבעות על המסך הגדול
אין בעיה
ואתה בהחלט מוזמן להגיד את הבחירות שלך ולמה אתה חושב שהם נכונות, אבל אני לא חשוב שכדאי לכעוס רק בגלל השימוש במילה "נכונה". מהיכרות עם הנפשות הפועלות באתר, לרוב כשאומרים "נכון", לקוחה מידה כלשהי של הבנה שזה בעצם "נכון על פי דעתי".
צפייה בשר הטבעות בקולנוע היא אכן חוויה מרהיבה.
והסרטים האלה מצוינים. הבעיה עם ג'קסון זה מה שהוא עשה מאז.
בסדר
אבל זה לא באמת מרתון של כל הסרטים אלא 2 או 3 של הבמאי המנצח בכל מקרה? מתנצל אם זה לא לפי כוונת המשורר של הפרוייקט אבל הפרמטר העיקרי שלי בכל דו קרב הוא 5יזה במאי אני רוצה יותר לראות סרטים שלו על המסך הגדול שוב
אם זאת השאלה יש רק תשובה אחת נכונה:
הקרנה של "מקס הזועם: כביש הזעם" ואחר כך הקרנה של "מקס הזועם: כביש הזעם" ואם יש זמן לסרט שלישי אז אפשר להוסיף גם הקרנה של "מקס הזועם: כביש הזעם". מדעית אין שום צירוף אחר של סרטים שיכול להתעלות על זה מבין הסרטים של משתתפי הסינמונדיאל.
אם זאת השאלה
אז למה זאק סניידר לא כאן?
כי לא זאת השאלה
(ל"ת)
הפעם הבחירות היו קלות: בכל צמד מתחרים יש במאי שאני אוהב הרבה יותר לראות.
לורד ומילר, למשל, הם כנראה במאים פחות טובים מוילנב. אבל מכל סרט שלהם ממש נהניתי. משל וילנב? פחות. התרשמתי מהעיצוב בבלייד ראנר 2049, והמפגש הוא סרט מצויין – אבל נהניתי יותר משטויות כמו ג'אמפ 21.
ג'קסון נגד מקדונה – ג'קסון לוקח בקלות בגלל "שר הטבעות", עדיין בגלל שר הטבעות.
ובויל נגד אנדרסון – אם יש במאי אחד בעולם שלכל סרט שלו אני ממש מצפה, זה כרגע ווס אנדרסון. בויל? יש לו סרטים מצויינים ('שלושה שלטים' היה אדיר, וכמובן טריינספוטינג), אבל גם כאלה שפחות. לא אהבתי כל כך את 28 יום אחרי ונער החידות ממומביי. לראות סרטים של בויל אני בד"כ אוהב. את היצירה של אנדרסון אני ממש מעריץ. אז אנדרסון.
אופס, התבלבל לי 'שלושה שלטים' בין בויל למקדונה.
(ל"ת)