שורת "מבוסס על סיפור אמיתי" בפתיחתו של סרט שולחת אותך לויקיפדיה, כדי לברר עד כמה אמיתי הוא. אם כן, זה מה שיש לויקיפדיה לומר על מאווריקס: "מאווריקס" היא נקודה מול חוף קליפורניה, שבה צורתה הנדירה של קרקעית הים גורמת לכך שבתנאים מסומים נוצרים שם גלי-ענק, גדולים יותר מבכל מקום אחר בחוף המערבי של ארצות הברית. הגלישה שם מסוכנת כל כך שצריך להיות גולש מומחה וותיק, או מטורף, כדי לשקול אותה אפילו. במשך שנים קיומה של נקודת מאווריקס נחשב לאגדה אורבנית, כשרק בודדים באמת ידעו איפה למצוא אותה.
מרתק. הסיפור הזה סופר, בין השאר, בסרט התיעודי על עולם הגלישה, "לגלוש עם ענקים". מישהו בטח טען שחייבים לעשות מזה סרט. מתברר שלא צריך.
גלישה היא ספורט מאוד פוטוגני, כידוע. לא צריך להבין שום דבר בספורט כדי להעריך את התמונה של איש גולש במורד הר מתגלגל של מים. אבל כל השאר לא ממש מתאים לטיפול קולנועי. אין פה מאבקים של אחד על אחד כמו באיגרוף ואי אפשר לתקוע גול בדקה התשעים. לכן סרטים על גלישה צריכים לעסוק הרבה במסביב, התרבות, חיי הגולשים והפילוסופיה של הגלישה, או אם זה קשה מדי, לתקוע במקומם כמה קלישאות. במקרה הזה קיבלנו את האפשרות השניה.
ג'וני ווסון מגלם את ג'יי מוריארטי, גולש בן 15, שחייב לגלוש במאווריקס בשל הסיבה החשובה הבאה: הוא ממש רוצה. ג'רארד באטלר הוא השכן, החבר והמיאגי שלו, שאחרי סירוב מסורתי משתכנע לאמן את הצעיר המוכשר בכל מה שהוא צריך לדעת כדי לשרוד את הגל הגדול, כולל הרבה וואקס-און-וואקס-אוף וכאלה. חוץ מזה, למוריארטי יש גם אמא שמתקשה לתפקד, הבחורה שהוא דלוק עליה, חבר טוב שסטה מדרך הישר, יריב ותיק, אבא נעדר, ואת חוסר האחריות של אביו המאמץ – עומס עצום של עלילות משנה, שמאריכות את הסרט עד שהוא מאיים לפרוץ את קו השעתיים, ורובן פשוט מיותרות.
סיפור חניכה הוא אחד ממבני הסרט הקלאסיים, אבל באמת שלא חייבים לבצע אותו עם כל כך הרבה קלישאות ודיאלוגים כל כך לא מתאמצים. בתחילת הסרט באטלר מאיים שגלי מאווריקס מורידים אותך ל"מקום כל כך עמוק, כל כך אפל, שאתה לא רוצה להיות שם". חלקו השני של המשפט נראה כמו שורת פילר, כזאת שתסריטאי עשוי לשרבט בתור ממלא מקום עד שהוא יחשוב על המשך סביר יותר ("כל כך אפל שאתה חושב שלעולם לא תראה עוד אור יום", "כל כך אפל שאתה מרגיש את הנשמה שלך נמעכת כמו עלה"' "אפל יותר מהמעי העיוור של פיל אילם". ווטאבר). לא ברור איך שורה כזאת הגיעה לסרט במצבה הלא גמור, אבל היא לא מאוד יוצאת דופן שם.
בסוף הסרט מגיעים, תודה רבה באמת, צילומי גלישה מרשימים מאוד, אבל תכלס, גלי ענק זה באמת דבר מדהים, אבל אפשר לראות כאלה גם ביוטיוב. זה לא שווה צפיה בשעה ומשהו של קלישאות ברמת טלויזיה של אחר הצהריים שמקדימה אותם.
השאלה הקשה באמת היא מה עשו בסרט הזה לא במאי מכובד אחד, אלא שניים? קרטיס הנסן, הבמאי של "סודות אל. איי.", התחיל לצלם את הסרט, אבל פרש לפני סוף הצילומים בגלל בעיות רפואיות, והוחלף במייקל אפטד, הבמאי של סדרת "אפ" התיעודית המהוללת. בנוסף, ג'רארד באטלר אושפז אחרי פציעה שספג בזמן צילומי הגלישה בסרט. נשמע כאילו סיפור יצירת הסרט הוא מעניין הרבה יותר מהסרט הבינוני מינוס עצמו. אולי עוד יכתבו על זה מאמר מעניין בויקיפדיה.
פורסם במקור בוואלה
אם כבר הזכרת את Riding Giants
אני מנצל את ההזדמנות להמליץ על Dogtown and Z-Boys סרט תיעודי מעולה של אותו במאי על קבוצה של סקייטרים בשנות ה 70 המוקדמות.
הסרט ריתק אותי, למרות שאני ממש לא מהתחום.
מגניב
אני ראיתי את הסרט הלא תעודי על אותה חבורה של סקייטרים.
זכור לי כסרט נחמד. וגם הית' לדג'ר משחק שם שזה נחמד…
Lords of Dogtown
אכן סרט מוצלח, שמטפל בכנות וברצינות בנושא המסחור של תרבות הסקייטרים והגולשים ומה קורה כשהם מתחילים להתמודד עם אתגרים שנובעים מפרסום.
http://www.imdb.com/title/tt0355702/
ג'רארד באטלר כמעט מת בטביעה.
(ל"ת)
המממ...
בשישי האחרון הלכתי עם חברים לסרט. מכיוון שראינו כבר את כל הדברים שלדעתנו מעניינים, אמרנו שכבר נחליט על המקום. בסוף הבחירה הייתה בין הסרט הזה ל"עסקה מגונה". האחרון נבחר, והתברר כשיעמומון ענק. אבל עכשיו אני חושב שאולי הוא היה ה Lesser of two evils.
באמת, הסיבה היא "הוא ממש רוצה"? כשקראתי בדף הראשי שיש בו קלישאות, חשבתי שאולי זה יהיה בגלל שאבא / אח / סנאי המחמד של הילד ניסה לגלוש על מאווריקס ומת בתהליך, ואז הוא נשבע שהוא יעשה זאת, בשבילו.
ג'רארד באטלר היקר, אני יודע ש"300" ו"גיימר" הם לא פסגת הקולנוע, אבל הם בהחלט עדיפים על סרטים כאלה. אנא חזור לבעוט בישבנים, ולא לחנוך צעירים. תודה.
כן. הוא ממש רוצה.
ולא שאני מזלזל ב"הוא ממש רוצה", הרבה אנשים עשו דברים גדולים בעיקר כי הם ממש רצו ולא משום סיבה אחרת. אבל הסרט לא נותן שום סיבה שמוריארטי הצעיר* יצטרך לבצע את הגלישה הזאת עוד השנה, עוד באירוע הספציפי הזה, דווקא בזמן הכי מסוכן, מלבד זה שממש ממש בא לו.
* עוד שם שמעיד על כך שמדובר בסיפור אמיתי. אף תסריטאי לא היה נותן לגיבור שם כמו מוריארטי.
אני רק הערה
מוריארטי זה לא הנבל של שרלוק הולמס?
כן
בגלל זה אף אחד לא היה נותן את השם הזה לדמות בדיונית אחרת.
הוא ולא אחר
אפילו השמות די דומים – למוריארטי של הולמס קוראים ג'יימס, ופה זה רק ג'י..
לפי הטריילר שהוקרן לפני סקייפול
הייתי בטוחה שזה סרט על תחרות פרס דארווין.
Now there's a movie I'd watch!
(ל"ת)
יש סרט כזה. אל תצפו בו.
The Darwin Awards.
(בעברית קראו לו "פרס של טפשים").
למרבה הצער, סרט איום.
צפיתי בו (נו, בכל זאת, בעלי לעתיד וכו')
והוא אמנם קומדיה נטולת תחכום, אבל הרבה פחות נורא ומשעמם מ"הגלישה הגדולה במאווריקס"…
אם כבר סרט גלישה ששווה צפייה -
נקודת פריצה עם קיאנו ריבס. הגלישה זה רק החלק המשני שם. יש שם סיפור מעולה, עלילה מותחת, סיפור אהבה חביב שנרקם ואקשן איכותי.
לא הייתי מנחשת בחיים שיש לסרט הזה ביקורת באתר!
נו טוב, צריך להתפרנס…![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
פספסתי אותה בזמן אמת ונתקלתי בה עכשיו רק כי דפדפתי אחורה על ביקורות.
ובכן, צפיתי בסרט בטיסה לפני כחודשיים ואפילו בחינם הוא לא מוצלח. הייתי קהל שבוי ללא תעסוקה ועדיין הוא שעמם אותי ברמות על והפיל עליי תרדמה. אפילו לא הייתי כ"כ עייפה בתחילת הטיסה, אבל הוא הצליח לעייף אותי וניקרתי מולו קשות (מכיוון שלא שילמו לי התקשיתי לגייס מוטיבציה להחזיק את העיניים פקוחות).
יא אללה איזה סרט מיותר.