לגיבורי-על יש בעיה בסיסית: הם די מטופשים. הם גברים בטייטס צבעוניים שיודעים לעוף ומצילים עלמות במצוקה, ומצפים שכולם יתייחסו אליהם ברצינות וימחאו להם כפיים. לכל זה יש סיבה היסטורית: הדמויות האלה מגיעות מעידן אחר, רובן בנות 50 שנה לפחות, ובמשך רוב הזמן הזה נחשבו לעניין לילדים בלבד. יוצריהם נתנו להם תלבושות צבעוניות וברורות כדי שיהיה קל לזהות אותם בקלות אפילו בהדפסת קומיקס זולה, ושלא יהיה צריך להתאמץ לצייר את הפנים שלהם תמיד אותו דבר. סיפורי הרקע שלהם ברמה של סדרה מצוירת לילדים, כלומר: אידיוטיים. ברור שכדי להביא את אותם גיבורים לקולנוע בשנות האלפיים, ולגרום לכך שהם יהוו אופציה גם עבור מבוגרים, צריך לשנות אותם, לבגר ולהרצין אותם. מצד שני, אם תשנה יותר מדי בדמות, או אפילו בתלבושת שלה – המעריצים יזעמו. אז מה עושים?
הפתרון ש"קפטן אמריקה" בוחר הוא פשוט – להשאיר את הדמות בתקופה המקורית שלה. קפטן אמריקה הופיע בקומיקס לראשונה בזמן מלחמת העולם השניה, והוא נועד לרכב על גלי הפטריוטיות האמריקאית באופן הכי לא מחוכם שיש: זה גיבור חזק וטהור לבב שלבוש בצבעי הדגל האמריקאי, שמראה לאויבינו את נחת זרועו. על כריכת החוברת הראשונה בכיכובו הוא מכניס אגרוף להיטלר.
ובמקרה הזה, הגירסה הקולנועית היא אותו הדבר בדיוק. ג'ו ג'ונסטון, במאי אקשן חביב ("רוקטיר", "פארק היורה 3") לא ניסה להפוך את קפטן אמריקה לבוגר, לאפל או אפילו למורכב יותר: הקפטן הוא גיבור צח עיניים, הפטריוט האולטימטיבי, בחור טוב ונאמן שיעשה הכל למען מדינתו - וזהו, בעצם. הוא היה כזה כשהיה ציפלון ביישן, ונשאר כזה גם אחרי שניסוי מדעי הפך אותו לביריון. הסרט מתרחש בזמן מלחמת העולם השניה, כך שלא רק ברוחו אלא גם בעיצוב הוא מיושן בכוונה. הוא מזכיר לפעמים את "סקיי קפטן". ואם אתם בקטע של רטרו, כל זה דווקא נחמד.
מצד שני, זה לא מתוחכם במיוחד. מגיבורי-על בימינו אנחנו מצפים שיעשו דברים מגניבים שמנצלים אנימציה ממוחשבת. ובסטנדרטים האלה, הסרט פשוט מאוד, אולי פשוט מדי. לקפטן אין אפילו כוחות מעניינים: הוא בעיקר מאוד חזק, ולא חזק במובן של "יכול לשאת את כל אירואסיה על כתפיו". הנשק הסודי המסוכן והאולטרה סודי ביותר שמפתחים הרעים הוא – תחזיקו חזק – רובה, שבו אפשר לירות באנשים ואז הם מתים. סצינות האקשן בסרט לא רעות, אבל סטנדרטיות: מכות ויריות. בקיצור, אין בסרט הזה הרבה "סופר", ונוסף לכל, הוא איטי למדי. כריס אוונס נחמד בתפקיד הראשי, אבל כאמור, הדמות שלו לא בדיוק מרתקת; והוגו וויבינג בתפקיד הנבל הוא גירסה קצת מרוככת של אייג'נט סמית. הדבר הכי מבדר בסרט הוא טומי לי ג'ונס, בתפקיד קולונל שלא מת על גברים בטייטס.
אז, זה סרט חביב, אבל רחוק מלהיות הדבר הכי מרגש על המסך בקיץ הזה. לא לבדו, לפחות. החלק המעניין ביותר בסרט לא נמצא בסרט עצמו, אלא במה שיקרה אחריו. אחרי הקרדיטים – אתם מן הסתם כבר יודעים – מחכה טיזר קצרצר של "האוונג'רס", הסרט בבימויו של ג'וס ווידון שיפגיש את הקפטן, איירון מן, תור והענק הירוק, שסחבו כבר כל אחד לבדו סרט אחד לפחות. מי שמחכה לאוונג'רס לא ירשה לעצמו לפספס את הסרט הזה, פשוט כי לא מדלגים על פרקים בסדרה.
דבר אחד ש"קפטן אמריקה" עושה טוב יותר מכל סרטי מארוול הקודמים עד היום הוא השילוב איתם. הוא כולל רמיזות וקריצות לסרטים האחרים בסדרה, אבל שלא כמו ב"איירון מן 2", למשל, הקריצות האלה לא באות על חשבון העלילה ומעכבות אותה, אלא להיפך. עבור מי שצפה בסרטים הקודמים, הרמזים האלה נותנים הרגשה שהסרט הוא חלק מעולם שלם ורחב יותר ממה שאנחנו רואים; מי שלא ראה אותם, אפילו לא יידע שהיתה כאן קריצה. למשל, בתחילת הסרט וויבינג מוצא קוביה זוהרת שמרכזת, לטענתו, את כוחם של האלים הנורדיים, או משהו. ווטאבר, זה סתם אחד מהמקגאפינים שנפוצים בסרטים מסוג זה, זה לא חייב להיות הגיוני – אבל אם ראיתם את "תור", פתאום יש לזה משמעות רבה הרבה יותר. ובכל זאת, יותר מכל הסרטים הקודמים בסדרה, "קפטן אמריקה" הוא לא יותר מפריקוול ל"אוונג'רס". הוא מספר את סיפור הרקע של הדמות כדי שאפשר יהיה להתחיל לעשות איתו דברים מעניינים יותר בהמשך.
עכשיו כשכל הכלים על השולחן, אפשר גם לסכם את כל פרוייקט מארוול עד המפגש. בסך הכל, היה להם רק סרט אחד טוב באמת (אני מדבר על "איירון מן" הראשון, למקרה שהיה ספק) וארבעה סרטים בינוניים, שהמגרעת העיקרית של כולם היתה שהם נראו כמו הכנה לדבר האמיתי. אז עכשיו רק צריך ש"האוונג'רס" יקיים את כל ההבטחות שחמישה סרטים קודמים הבטיחו, והכל יהיה סבבה. אין לחץ, ג'וס.
אני מאוד נהניתי מהסרט
כיפי, שחקנים טובים ומעביר את הזמן בצורה מעולה.
אני אוהב את הסרטים של מארוול- הם קלילים ומגניבים כאלה XD, רק את ת'ור לא אהבתי, משעמם מדי ויותר מדי "קומדיה".
סרט סביר בקושי.
האמת שהחצי הראשון שבה אותי- כרטיס אוונס הנמושה היה מקסים ושיחק היטב, הרטרו וייב היה אדיר, הוגו וויבינג היה מבטיח בתור הנבל, טומי לי ג'ונס עשה את התפקיד הכי קול שלו מאז גברים בשחור הראשון ובכללי המסר על אף היותו קיטשי ולעוס היה פשוט מחמם לב. וכמובן שהיתה ציפיה עצומה לחלק של האקשן.
אבל אז מתברר שכריס אוונס מתחיל טיפה לעצבן, הוגו וויבינג הופך למעין הומאז' לנבל הצרפתי משנות ה-60 פנטומס (ההוא מהקומדיות של לואי דה פינס), האקשן משעמם ומבוים בצורה בינונית וחסרת מעוף ובקיצור כל העסק נהיה מפוהק. וכצפוי התלת מימד לא שווה כלום, אבל זה כבר נהיה מובן מאליו.
כנראה שלגרין לנטרן שקיבל ביקורות גרועות יותר אני בטוח לא אלך.
טומי לי ג'ונס היה מצוין כרגיל
יש לו גם משפט בסרט שמיד אימצתי לחיקי:
If you got something to say, now it's the best time to keep it to yourself.
ואהבתי את המחווה/קריצה/גניבה לסצינה מסוימת משובו של הג'דיי.
אבל בין קפטן אמריקה לגרין לנטרן אני בוחר ללא היסוס בגרין לנטרן. ראיין ריינולדס טוב וכריזמטי בהרבה מאוונס.
כל כך ברור שהדיאלוג הזה הוא של ג'וס ווידון
ברור שהתסריטאים של "נרניה" לא יכתבו משהו כזה.
מארוול הביאו את ווידון לשכתב את התסריט והוא אפילו נסע לסט בלונדון ושיכתב סצינות תוך כדי שהן הצטלמו.
אני בכלל בעד להכריז שכל דבר טוב
הוא של ג'וס ווידון, וכל דבר רע הוא לא שלו/אילוצים של האולפנים/אשמת הרשת, מעכשיו ולנצח, ולקראת האוונג'רס בפרט.
מה אתה אומר?
אם אתה לא מקבל את ההצעה הזאת, אני מוכנה לפשרה אחרת: לדמיין מעכשיו שכל הודעה שלך נגמרת ב"ג'וס ווידון שולת וכל דבר טוב בעולם שייך לו או נעשה בהשראתו", ובכך לחסוך לך לכתוב את זה ב-70 תגובות שונות שוב ושוב ושוב ושוב.
אפשר להעיר משהו?
בלי קשר לדיון עצמו, אני רוצה להפנות את תשומת לבך לכך שההודעות שלך נוטות לא פעם להיות אגרסיביות ומלאות בהקנטות המופנות כלפי אנשים בעלי דעה שונה משלך. זה די צורם לי באתר שאמור להיות מקום לדיונים תרבותיים בהם מכבדים את כל הדעות.
seriously? אבל אני כזאת נחמדה.
לא ממש הרגשתי ככה, גם לא בהסתכלות לאחור, אקח לתשומת ליבי וכו', אבל בהודעה הספציפית הזאת אין פה ממש קשר לדעות או חוסר הסכמה, אלא להתנהלות כללית מציקה של דניאל, שאכן בסופו של דבר הצליחה להרגיז אותי.
קודם כל, אני חושב שאת מגזימה.
דבר שני, אל תתפלאי כל כך שבדיונים שקשורים לסרטים בסדרת "אוונג'רס" שג'וס ווידון יוזכר הרבה, בעיקר על ידי מעריצים שלו, שאני במקרה אחד מהם אבל לא היחיד.
אני לא חושב שהיא מגזימה.
(כלומר, אולי בנוגע לנחמדות שלה. אין לי מידע אמין לגביה. בנוגע לשאר.)
טוב, אז אני מבטיח לא לדבר עליו יותר מדי.
(ל"ת)
(ל"ת)
מה היה עם שובו של הג'דיי?
לא זוכר.
הסצינה עם האופנועים ביער, אני מנחש
(ל"ת)
מאוד נהניתי.
אגדיל ואומר – נהניתי יותר מכל סרטי הטרום-אוונג'רס האחרים עד כה. הבעיה עם הסרטים האלה היתה בדיוק מה שהדג הצביע עליו בביקורת – ניסו לעשות מהם משהו שהוא קצת יותר מאנשים-בתחפושת-שהולכים-מכות, וסיימו עם סרטים מלאים בקשקשת מביכה (כן, אני מדבר גם על "איירון מן" הראשון). ב-"קפטן אמריקה" חתכו את כל השומן החוצה. זה סרט אקשן נטו – לא אקשן מהסוג המתוחכם, אבל יעיל, ובמינונים גבוהים (טענה אחת שאני לא מסכים אתה בביקורת היא שהסרט איטי – אם יש משהו שהסרט הזה לא עושה, זה לעמוד במקום). התלת-מימד מיותר ברוב הסרט (כמו תמיד) אבל מונטאז' הריצה ביערות דווקא השתמש בו באופן לא-רע. והשחקנים מפגינים כולם הופעה טובה, בתור יומית, "קפטן אמריקה" הוא סרט טוב בהחלט – לא כמו "אקס-מן" האחרון או "האביר האפל", אבל כשבמאי הוא לא כריסטופר נולאן או מתיו ווהן, זה טוב שהוא לא מנסה לקפוץ מעל הפופיק.
הסרט אכזב אותי דווקא בתור חובב רטרו. הרטרו בסרט הזה הוא רטרו משומש. זו לא מחווה לסרטים ולחוברות הקומיקס הישנות – זו מחווה למחווה. נראה לי שמישהו פשוט ישב וצפה ב-"סקיי קפטן", "ממזרים חסרי כבוד", סרטי "אינדיאנה ג'ונס" ואפילו "רוקטיר" של הבמאי עצמו, והחליט לעשות את אותו הדבר. זה לא רע, אבל הפתעות אין כאן (אם יש הברקה, היא מצויה בתחום הפסקול – לתת לאלן מנקן, הפזמונאי הקבוע של דיסני, לכתוב את שיר הנושא).
אגב, עובדה מדהימה שגיליתי בעקבות חיטוט בימד"ב – ג'ו סימון, היוצר המקורי של הדמות של קפטן אמריקה, קיבל הצעה להבליח לרגע בסרט. "אבל רגע," חשבתי לעצמי. "האיש עוד חי?" הוא לא אמור להיות בסביבות גיל מאה עכשיו?" אז התשובה לשתי השאלות האלה היא "כן" – האיש, יליד 1913, עדיין אתנו. עד 120, או משהו.
כשאומרים "סרטי טרום-האוונג'רס",
מתכוונים ל"איירון מן 1+2", "הענק הירוק", "תור" ו"קפטן אמריקה"?
תזכרו שהיה יכול להיות גרוע יותר
קפטן אמריקה- גרסת 1990:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=cs8rFsmhNTc
מילים לא יכולות לתאר את זה… :)
גורם לך בכל פעם להבין מחדש,
שתחילת שנות ה-90 שייכות יותר לאייטיז מאשר לניינטיז. לא יעזור כלום.
פחחח....זה אפילו לא מגרד את קצה הקרחון
לסירחון אמיתי, נסו את הסרטים משנות השבעים
http://spoonyexperiment.com/2010/02/08/captain-america-review/
http://spoonyexperiment.com/2010/02/09/captain-america-2-death-too-soon-review/
אזהרת ספוילרים ענקית!
אישית, נראה לי שרד סקאל נראה טוב יותר בשנות ה- 90
(ל"ת)
נו, די, אתה לא רציני...
רק בגלל שבגרסה הזו הוא איטלקי פשיסט ולא גרמני נאצי, לא היו חייבים להפוך את הדמות ל"פני פיצה".
לעזאזל עם רב חן האלה
למה, בשם כל מה שקדוש, אני לא יכול לראות את קפטן אמריקה בשני מימדים?! פעם ראשונה שאני ממש מתעצבן מהעניין הזה. האפשרות היחידה שלי (באזור המגורים הסביר) היא ללכת לראות את הסרט בסינמה סיטי. "תיאטראות ישראל" (AKA רב חן + יס פלנט) לא מבינים שזה מבריח חלק מהלקוחות ופוגע בהם בסופו של דבר?
בקיצור, מי מרים איתי אוהל מחאה (דו מימדי) מחוץ למשרדים שלהם?
כנ"ל לגבי גרין לנטרן
שעד כמה שאני מבין – לו בכלל אין הקרנות שהם לא תלת מימד.
בסינמה בראשון יש גרין לנטרן בדו מימד
השאלה למה לראות אותו…
גמאני חשבתי על שודדי התיבה האבודה.
(ל"ת)
יכול להיות שהם טעו בויקי?
מבחינת גילאים לא יתכן שהוא אבא שלו. כאילו, אבא שלי היה רק ילד קטן במלחמת העולם השניה. אלא אם הוא הכניס את אשתו להריון כשהיה בן שמונים, אני לא ממש רואה איך זה מסתדר מבחינת לוח הזמנים שלהם.
טוב, אני פשוט חייב שמישהו יחליט במקומי
אז קפטן אמריקה או הגרין לנטרן?
לא ראיתי את שניהם
אבל אם להתרשם מהציונים והביקורות – קפטן אמריקה. הערב מקווה לראות אותו ואוכל להגיד לך איך הוא, גרין לנטרן אולי אולי מתי שיצא בבלוריי, וגם זה לא בטוח.
אקס-מן
או שתחכה שבוע ותראה את "כוכב הקופים". אבל אם אתה ממש חייב אחד משני אלה – קפטן אמריקה.
ראיתי
אבל אולי באמת שווה ללכת אליו בפעם השנייה מאשר לאחד מאלה. לכוכב הקופים אני לא אלך וגם בסופר 8 כבר הייתי. אני שונא את הבצורת הזו.
איזו בצורת?
כבר עכשיו יש 3 סרטים שאני מת לראות וטרם יצא לי:
Horrible bosses – כן, ישן, אבל עוד לא יצא לי ואני ממש ממש רוצה ולו רק בגלל השילוב הקטלני של צ'ארלי דיי וג'ייסון בייטמן.
Captain America – מסיבות מובנות
Super 8 – כי ג'י ג'י אברמס מלך
רק חבל שבצבא לא נותנים לך לצאת לראות סרט, ובסופ"שים אתה משלים שעות שינה…
איך להיפטר מהבוס סרט מעולה. ללא ספק אחת הקומדיות היותר טובות השנה (אולי בכלל היחידה).
יופי, עכשיו אני רוצה לראות אותה עוד יותר
והיום (שוב) לא יצא ללכת לקולנוע, יותר מדי עיסוקים. אולי עוד שבועיים… השיא שלי זה 2 סרטים ברצף, ננסה לשבור אותו.
כנראה שאף אחד מהם.
קפטן אמריקה הוא הבינוניות במיטבה. את גרין לנטרן לא ראיתי, אבל באמת שמהטריילר והביקורות עושה רושם מאד חזק שאפילו לשם הוא לא מגיע.
אם לא ראית עדיין את האקס-מן החדש, זה יהיה הזמן הטוב ביותר להשלים אותו (גם אחד מסרטי הקומיקס הכי טובים שנעשו ובינתיים סרט השנה שלי) ומקסימום אם ראית, אז יש את סופר 8 החביב שהוא בהחלט עדיף.
רק לדעתי יש בעיה בציר הזמן?
אין לי מושג בן כמה טוני סטארק אמור להיות ב'איירון מן 2', אבל בוא נגיד 40 גג. כלומר, אם ב 2010 הוא בן 40 (אני מניח שהסרט קורה ב 2010 כי לא אמרו אחרת), זה אומר שהוא נולד ב 1970. ואם ב 1941 הווארד סטארק בן 30 +- (בכל זאת, אומרים שהוא מדען מהולל וזה, אז לא נראה לי שהוא צעיר). כלומר, ב 1970 הווארד אמור להיות בן 55 לפחות. אז או שהבן אדם מאוד פורה, או שזה סבא של טוני, שפשוט קרא לבן שלו על שמו. או שאני טועה. לא יודע, זה פשוט מציק לי. אומרים ב IM2 שהווארד הוא אבא של טוני, אבל זה פשוט לא מסתדר…
אבל העלילה של איירון מן 2 מתרחשת מספר דקות אחרי הראשון
העלילה של שני הסרטים מתרחשת ככל הנראה ב-2008 (גם, כי לא אמרו אחרת)
בסדר, השנתיים האלו לא משנות
אז נגיד שהוא בן 42.
זה עדיין לא מסתדר עם הגיל של אבא שלו ב"קפטן אמריקה".
הוא אבא של טוני, ויש הסבר לקטע של "מעדן מבריק"
בדיוק כמו שטוני סטארק מוצג באיירון מן כעילוי שכבר בנעוריו החל להמציא דברים ונהיה מדען וממציא מבריק בגיל צעיר, ככה גם אבא שלו.
בהתחשב באישיות של הבן שלו
ממש לא קשה לי לדמיין את הווארד סטארק כילד פלא הולל שרק בגיל 50 נזכר להביא ילדים.
וזה בדיוק המצב.
ב"איירון מן 2" יש סצינה שבה טוני עובר על סרטי הוידיאו שאבא שלו השאיר לו ובאחד מהם רואים את טוני הקטן (בגיל 5 בערך לפי הערכה גסה שלי) בעוד האוורד נראה ללא ספק כמו מישהו שעבר את גיל 50.
בנוסף, סטארק האב הוא שכפול של טייס מפוסם בשם האוורד יוז
היו כבר יכולים ללהק את דיקפריו וזהו :)
מאז ומתמיד סטן לי הודה
שטוני סטארק עצמו מבוסס במידה רבה מאוד על הווארד יוז. שמו של אביו הוא מחווה ליוז.
אממ..
אני מכיר את הסיפור הכללי של הקפטן כבר כמה שנים, מי נגד מי ולמה וכדומה. לא באתי לסרט בציפיות גבוהות/נמוכות במיוחד, ציפיתי לסרט כיפי שיכלול סצנות אקשן מגניבות. כמה חבל שזה לא היה ככה.
אני רואה את הסרט הזה כדרמה על בחור שפתאום הופך להיות סוס וגיבור על כשבדרך הוא מנסה להציל את העולם. לוקח לסרט המון זמן להתניע וגם כשזה סוף סוף קורה אז הסרט לא מלהיב במיוחד או כזה שכולל סצנות אקשן מרשימות. המשחק של כריס אוונס סביר, אבל באופן מפתיע כמעט כל השחקנים הראשיים שלצידו משחקים בצורה אמינה ביותר. אין לי בעיה עם כך שהסרט בעצם אומר "אם תאמין בעצמך – תצליח!", אבל הם התמקדו כל כך הרבה בגישה הזו ששכחו לתת קצת נופך לסיפורים שמסביב וכדומה, ובמקום זה כללו כמה קטעים מגוחכים.
הסוף של הסרט נחמד, למרות שהיה בו משהו שמאוד עיצבן אותי מבחינה עלילתית (אני לא רוצה לספיילר). היה במיוחד שווה לחכות לקטע שאחרי הקרדיטים שכולל (זה לא ספויילר לעלילה עצמה, אבל אם אתם רוצים להיות מופתעים ממה שיהיה בקטע אל תקראו!) כחצי דקה של טיזר לסרט של האוונג'רס שנראה מ-ג-נ-י-ב!!
טומי לי ג'ונס ניראה משועמם רוב הסרט.
גם אני הייתי.
לגבי הטיזר לאוונג'רס שאחרי הקרדיטים
אם אני זוכר נכון (ראיתי את הסרט היום בסביבות הבוהריים) כל הקטעים שהיו בטיזר של האוונג'רס היו בתוך אותו חדר כסוף ונראים כאילו הם מהאימונים שלהם.
הסרט עוד מצטלם או שיכול להיות שהאוונג'רס הוא גם פריקוול לסרט עוד יותר אפי?
עדיין מצלמים את הסרט
(ל"ת)
אה, יופי, אז אני רגוע
(ל"ת)
החששה הכי גדולה שלי עכשיו היא
שמארוול יכריחו את ג'וס להפוך את "אוונג'רס" לטיזר ל"אוונג'רס 2".
ויש סיכוי לא רע שזה יקרה אם מסתכלים על כל הסרטים הקודמים שלהם.
היחיד שבאמת הרגיש Stand alone היה איירון מן הראשון. גם "הענק הירוק" ו"קפטן אמריקה" כמעט הצליחו להיות כאלה, אבל אז הגיע הסוף שלהם והרס את הכל.
האמת ש"הענק הירוק" היה הסרט שכלל הכי פחות קריצות ליקום מארוול. רק הסוף שלו כזה, אבל באמת שזאת רק סצינה אחת קטנה.
*מנופף בידיי לאות הסכמה*
לא יודע אם זה קשור, אבל "הענק הירוק" גם היה סרט האקשן הכי טוב מבין הסרטים עד כה.
וגם היו בו אדוארד נורטון, ליב טיילר וטים בלייק נלסון. אושר גדול!
אהבתי את השילוב שזה כאילו חצי סרט קומיקס קלאסי וחצי סרט פעולה צבאי שכזה (שאני בדרך כלל לא אוהב). אבל באותה נשימה חשבתי שזה לא סרט קומיקס ממוצע ואם צריך לחכות חצי סרט עד שהאקשן מתחיל, אז יש פה בעיה כי זה בכל זאת סרט קיץ… הדמות של הנבל הראשי נבנית דווקא טוב בחצי הראשון של הסרט, אבל מתחילה לעצבן בסוף כשלא באמת קורה איתה משהו מעניין… זה מתחבר גם לעניין שכוחות העל של הגיבורים כמעט ולא מורגשים או שהם כבר נורא צפויים.
די מטריד, חוסר ההקפדה הזה
זה הרי לא פרט קטן. אף אחד שמעורב ב"קפטן אמריקה" לא יכול לטעון שהוא לא שם לב לקטע הזה ב"איירון מן". אם תוך חמישה סרטים בלבד הם לא מסוגלים או לא מעוניינים לשמור על עקביות, מה יגידו איזובי הקיר?
מה אתה מצפה? הם כבר דפקו את ההמשכיות בהרבה צורות
החלפת שחקנים למשל.
מארוול פשוט לא קולטים שסרטים וקומיקס זה לא אותו הדבר. ההמשכיות הזו תדפוק אותם בסוף כי לאנשים ימאס לרצות לראות כל סרט שיצא בסדרת "אוונג'רס" בעיקר כשהם לא עומדים בזכות עצמם ובסוף הרבה מהם יבחרו לא לראות אף אחד מהם.
החלפת שחקנים זה דבר שקורה
אי אפשר לעשות סדרה ארוכה של סרטים, שמלאה בשחקנים מפורסמים, ולצפות שאף אחד מהם לא יוחלף אף פעם. סדרת "הארי פוטר" היא היוצא מהכלל (ואפילו בה היו שחקן או שניים שהוחלפו).
זה לא לגמרי נכון שהסרטים האלה לא עומדים בזכות עצמם. "קפטן אמריקה" הוא סרט עם התחלה וסוף שעומד בפני עצמו – עם סצינה אחרונה שנראית כמו טיזר בוטה לסרט ההמשך. זה לא שחייבים לראות את כל הסרטים האחרים במשפחה כדי להבין אותו.
ועוד בקשר להמשכיות, אתה לא חושב שאם קפטן אמריקה באמת
היה אגדה בעולם של סרטי מארוול כמו בקומיקס, היו צריכים להראות משהו שיצביע על זה באחד מארבעת הסרטים האחרים שהיו עד עכשיו בסדרה?
אבל לא היה לזה שום סימן, אפילו ב"איירון מן 2" כשקולסון מוצא את המגן אצל טוני הוא שואל אותו אם הוא יודע מה זה ואיך יש לו את זה. אם הקפטן הוא כזו אגדה למה קולסון בכלל צריך לשאול את טוני אם הוא יודע מה זה המגן הזה?
ולמה היה נראה שטוני באמת לא יודע במה מדובר?
קצת מוזר. לגמרי לא שמירה על המשכיות נכונה.
זה באמת הזוי.
ראיתי היום את איירון מן הראשון בדי וי די ויש קטע בהתחלה שבו טוני מתלהב מול איזה עיתונאית ואומר שאבא שלו היה חלק מפרויקט "מנהטן" ועזר להביס את הנאצים.
קצת הזוי שהוא יודע את זה, אבל לא את העובדה שאבא שלו עזר ליצור את קפטן אמריקה במסגרת אותו פרויקט.
זמנו, לא זמננו
אוקיי, שכחתי את הקטע הזה – הציבור כן היה מודע לו. עדיין, ילדים ב-1945 שיחקו בהרבה דברים שעליהם אף אחד היום לא שמע.
מסתבר שהתסריטאים של קפטן אמריקה קראו את התסריט
והם אמרו שטוני סטארק שמע על קפטן אמריקה כל חייו ונשמע על זה ב"אוונג'רס" ושהקפטן נהפך מאז לאגדה והרבה בציבור שמעו עליו.
לא נראה לי שהם משקרים, ואם ככה, זה גם מראה על המשכיות לא הכי מוצלחת לא היית אומר?
לא נתנו לנו שום רמז בסרטים הקודמים שטוני סטארק היה מודע לקיומו של הקפטן או מישהו אחר בציבור הרחב.
לא רואה שום סטירה במה שתיארת לגבי הענק הירוק.
(ל"ת)
לא לא, התלונה שלי היא שהוא *כן* מודע לזה
ב"אוונג'רס". לפחות זה מה שהתסריטאים של "קפטן אמריקה" אמרו.
הם אמרו שטוני סטארק שמע על הקפטן כל חייו מאביו ובאוונג'רס נראה איך משפיע עליו להיות מול דמות שכזו.
וזו הבעיה שלי, שאין שום סימן לזה שטוני יודע מיהו הקפטן בסרטים שלו.
ויותר מזה, אין שום סימן באף סרט אחר בסדרת ה"אוונג'רס" שקפטן אמריקה הוא אגדה ודמות פופולרי. והיו הרבה מאוד דרכים לרמוז לנו על זה.
להראות ילדים משחקים במגנים כמו שהיה בסרט של הקפטן בעצמו, להראות לנו פוסטרים שלו ברקע, להזכיר את השם שלו. כל דבר.
אבל הדבר היחידי שקיבלנו היתה ההזכרה של ניסוי הסופר-חייל שנערך, אבל זה לא מראה לנו בשום צורה שהקפטן הוא אגדה.
הייתי חושב שאם כלל הציבור יודע עליו
גם אם הוא נהפך ליותר מיתוס או בדיחה, שלפחות יראו לנו איזושהי רמיזה.
פוסטרים, צעצועים. כל דבר. כשאין אפילו את זה רואים באמת מה שווה ההמשכיות הזו שאנשי מארוול מתגאים בה, אם הם מפליצים (סליחה על הביטוי) דברים כאלה כאילו משום מקום בסרטים היותר מאוחרים שלהם. דברים שהם היו צריכים לבסס כבר בסרטים הקודמים כדי שכשיגיע הPay-Off הוא ירגיש אמין, אז באמת שהיא לא שווה כלום.
אומנם הכנה, אבל הכנה מאוד מוצלחת.
הסרט עצמו היה כן מוצלח לדעתי, אומנם לא הייתי ממליצה עליו באדיקות של סרטי קומיקס אחרים (אקס מן החדש לדוגמא..) אבל כן הייתי מליצה ללכת אליו כסרט קיץ חמוד, או כמובן כמעריצים של סרטי קומיקס ומארבל בפרט.
החלק הראשון של הסרט (עד שהקפטן הפך לקפטן) היה הרבה יותר מוצלח, בניה טובה של דמויות, בכלל האפקטים של ההרזיה על כריס אוונס בקושי הורגשו לטעמי ובכלל האוויה של מלחמת העולם השניה נבנתצה היטב, לעומת זאת בחלק השני היה הרבה יותר אקשן ופחות עלילה בעצם, שזה נחמד, אבל קצת פחות טוב, לא שזה פוגע בחווית הצפיה.
נקודות זכות נוספות לסרט זה על הומור מוצלח, קריצות מאוד מוצלחות לעולם של מארבל (הקוביה, תעשיות סטארק ובכלל האוורד סטארק), והכי חשוב, ההצלחה להגדיל את הציפיה שלי לקראת האוונג'רס.
דבר אחד לרעה, הטיזר בסוף, אחרי כתוביות יחסית ארוכות, לא חושף הרבה יותר ממש שכבר נמצא באינטרנט, וחבל.
הו קפטן, מיי קפטן
קפטן אמריקה מעולם לא היה הגיבור המועדף עלי, אבל הסרט הצליח לגרום לדמות לעבוד.
מה שמעניין בקפטן, הוא דווקא סטיב רוג'רס – האדם מאחורי המגן. והסרט הצליח לגרום לי להזדהות איתו ולהרגיש כלפיו סימפתיה. (זה בניגוד להאל ג'ורדן ב"פנס הירוק", שכל הסרט ייחלתי שיבואו חייזרים ויפוצצו אותו במכות)
הרשעים קצת חלשים – דוקטור תמהוני, כמה סוכנים נאציים חסרי פנים וקולונל גרמני מטורף שנראה יותר טוב בסרט הישן (לדעתי).
הסרט בהחלט בנה את הדמות יפה וביצע הכנה לקראת ה"אוונג'רס".
זהירות: הסרט מכיל שיר שלא יוצא מהראש במשך יומיים.
לסיכום: בהחלט מוצלח הרבה יותר ממה שציפיתי שיהיה. יאללה אוונג'רס.
אהבתי שרשמתם את סמואל ג'קסון בראש...
השחקנים – בהתחשב בעובדה שיש לו "תפקיד" בן 30 שניות בדיוק…
קראתי שגם על זה הוא קיבל בוחטה' רצינית…
כפי שמוצהר בבירור בראש הדף:
"רשימת השחקנים מסודרת על פי סדר חשיבותו וגודלו של כל תפקיד".
אה, רגע, בעצם לא כתוב שם שום דבר כזה.
סרט מעולה
הציפיות שלי מהקפטן היו נמוכות, דבר שבהחלט השתלם. כמו שקפטן אמריקה מייצג את אמריקה באופן הכי טוב, כך 'קפטן אמריקה' הסרט מייצג את סרט הקיץ האולטימטיבי באופן הכי טוב: מהנה, אקשני, נהדר, משעשע, מדהים ומהנה לצפייה. אם ככה יהיה איוונג'רס, אני בהחלט אצא מרוצה.
ובאותו עניין:
למה הנבלים הנאצים נוטים להיקרא שמידט לאחרונה? האם יש ליגת רשע היטלראית של אנשים בשם שמידט? אם כן, אני רוצה לראות את עזאזל ורד סקאל בסצנה אחת- הם כל כך מתאימים בצבע D:
הא?
איפה עוד היו נבלים נאצים בשם שמדיט?
רד סקאל נוצר לפני כ-70 שנה.
הוא לא נכלל ב"גל החדש" – אם בכלל קיים דבר כזה – של נבלים נאצים בעל שם משפחה זהה.
ביקורת: לא טיזר, פילר.
היום יצא לי לראות את הסרט בפעם השנייה.
הסיבה לזה היא שבפעם הראשונה לא כל כך יצא לי "לראות" את הסרט עצמו. כלומר, ראיתי את רובו, אבל הייתי כל כך מרוכז במשהו אחר, והיו כל כך הרבה הפרעות באולם שפשוט לא הצלחתי להיות מרוכז בסרט וכשהוא נגמר הרגשתי כאילו הוא היה רק שעה ותהיתי למה הוא עבר כל כך מהר. לא הרגשתי כאילו באמת ראיתי פה סרט. הייתי בטוח שפיספסתי משהו, אז הלכתי לראות אותו היום עוד פעם, הפעם לא היו הפרעות, ועדיין לא הרגשתי כאילו ראיתי משהו מיוחד.
הסרט אומנם לא מרגיש כמו טיזר אחד ארוך ל"אוונג'רס" כמו "ת'ור" או "איירון מן 2", אבל גם אם לא הייתי יודע שאחרי הסרט הזה יבוא ה"אוונג'רס", יש משהו מאוד פילרי בסרט הזה. כאילו מארוול עשו אותו רק כדי שהם יוכלו לסמן עוד וי בדרך לפני אוונג'רס. בפני עצמו אני מניח שזה סרט בסדר. הוא עובר, הוא נחמד, כריס אוונס לא רע וגם טומי לי ג'ונס. אבל משהו פשוט לא זורם טוב, או שדווקא זורם טוב מדי. לא באמת הרגשתי מחובר למה שהלך בסרט, לדמויות. הסרט פשוט עבר כל כך מהר. והאירועים נראו כל כך חסרי משמעות, והסוף היה כל כך אנטי-קליימקטי (או איך שלא כותבים את זה) שפשוט הרגשתי כאילו צפיתי בפילר.
אני אישית ממש אהבתי את הסרט
היה מאד ארוך בשבילי אבל נהנתי מכול רגע
צריך להביט בעלילה בפיתוח הדמויות ולא רק בכמה פאקינג אקשן יש בסרט
גיבורי על זה דבר מורכב
ובתור חובבת קומיקס מהילדות
אני יכולה לומר לך שזה בכלל לא מתאים לילדים
בעיקר לא רגעי המוות המוקצנים
והעלילות המפותחות שמתפתחות מרגע לרגע
חברת מארוול היא חברה מדהימה
זה לא צפוי במיוחד ליצור גיבור על כול כך אדיר
שהוא בעצם יותר סמל מאשר גיבור
פטריוט שרוצה לגרום למדינה שלו להפוך לדבר הרבה יותר טוב
ובין היתר האוונג'רס שיצא זה צריך להיות אדיר
עקב זה שעובדים על זה שנים כבר
מאז האלק , איירון מן ות'ור שמזכירים את האוונג'רס בכול סרט
ואני ממש מצפה לו
רק שאני מקווה שלא יהרסו לי אותו ^ ^"
שכחתי לשים "ספויילר"... סליחה
(ל"ת)