"משחקי הרעב" יוצא בסוף השבוע הקרוב, בארה"ב ואצלנו, והולך להיות גדול. ייתכן שביותר ממובן אחד.
אי אפשר לומר שזו הפתעה. "משחקי הרעב" נועד מראש להיות לא רק שובר קופות, אלא סדרה של שוברי קופות. חברת ליונסגייט ייעדה מראש את הסרט להיות היורש של "הארי פוטר" ו"דמדומים" – כלומר, סדרת ספרים רבי מכר לנוער, שהופכת לסדרת סרטים אולטרה-מצליחים. הם היו כל כך בטוחים בעצמם שהם קבעו תאריך לסרט ההמשך – 22 בנובמבר, 2013 – יותר מחצי שנה לפני שהסרט הראשון יצא.
ואני מודה שבמשך הרבה זמן לא הבנתי מה הקטע. זה נכון שסדרת הספרים של סוזן קולינס מכרה לא מעט ונחשבת למצוינת (או לפחות הספר הראשון – הדעות על ההמשכים חלוקות), אבל מה זה כבר מוכיח? נעשו כבר הרבה ניסיונות ליצור את "ההארי פוטר הבא", כולם היו מבוססים על סדרות ספרים מצליחות: "סדרה של צרות", "אראגון", "מצפן הזהב". אף אחד מהם לא הצליח אפילו להגיע לסרט השני. כשבסופו של דבר הגיעה "דמדומים" וירשה את מקומו של הארי פוטר – לא מבחינת איכות, חלילה, אלא מבחינת רמת ההצלחה המטורפת של הסרטים – זה הגיע מכיוון לגמרי לא צפוי.
אז "משחקי הרעב" נשמע כמו עוד ניסיון בשורה. בחירת הבמאי היתה די תמוהה – גארי רוס ביים את "פלזנטוויל" החביב מאוד ב-1998, ואת "סיביסקיט" המועמד לאוסקר ב-2003… וזהו. שני סרטים, האחרון שבהם יצא לפני תשע שנים, ואף אחד מהם לא דומה לאקשן-מד"בי-לנוער. זה נשמע דומה באופן חשוד לבחירת הבמאים של סדרת "דמדומים", כמו ביל קונדון: לקחת במאי מכובד למדי ולא עסוק, שיעשה את זה בשביל הצ'ק. לפחות הליהוק של ג'ניפר לורנס המעולה ("קר עד העצם") לתפקיד הראשי של קטניס אברדין נשמע כמו קליעה בול.
גם השיווק של "משחקי הרעב" נראה לי תמוה, כי נראה כאילו האולפן מראש מנסה למכור את סרט ההמשך במקום סרט ראשון בסדרה. הוא עסק יותר בהכרזות בנוסח "הרגע שחיכיתם לו הגיע!" במקום להסביר למה שנרצה לראות את זה. ברור שמעריצי הספר ירצו לראות את הסרט, אבל כמה כאלה כבר יש? מתברר שהרבה מאוד. למעשה, יותר ספרים בטרילוגיה נמכרו בשלב זה מאשר מספר הספרים שמכרה סדרת "דמדומים" בזמן שיצא הסרט הראשון. ול"משחקי הרעב" נראה שיש עוד קלף מנצח בשרוול: בעוד הקהל של "דמדומים" הוא כמעט אך ורק בנות, ב"משחקי" יש די והותר אקשן, ודי והותר רומנטיקה, כדי למשוך קהל משני המינים ומכל הגילים.
אז הולך להיות עוד סרט ג'אנק דמדומימי כל שנה? כאן מגיע החלק המפתיע באמת. הביקורות על הסרט, שהתחילו לצוץ ברשת בימים האחרונים, מעולות. נכון לרגע זה ציון העגבניות של הסרט הוא 93%. ובין כל המבקרים שמתפלאים לגלות שהסרט דווקא בסדר, יש גם לא מעטים נלהבים ממש: "סרט המדע בדיוני האמריקאי הטוב ביותר מאז 'המטריקס' (ג'יימס רוצ'י, בוקס אופיס מגזין)" הוא ציטוט שכל אחד היה שמח לקשט איתו פוסטרים. סדרת סרטים עם קהל מעריצים אובססיבי שהיא גם מד"ב משובח?! הלוואי. קשה לעכל איך דבר כזה ייתכן.
אגב, אם אתם שואלים אותי מה דעתי האישית, אני יכול לומר חד משמעית וללא שום היסוס שזהו אחד הסרטים שלא ראיתי עדיין. ביקורת על הסרט תתפרסם כאן ביום חמישי, אם לא יקרו אסונות בלתי צפויים.
ועוד אגב: למעוניינים, ביום שישי ב-13:30 ביס פלאנט ייערך "סרט-קון" – הקרנה של הסרט לגיקים בלבד, בתוספת הרצאה של גלי גולן. אנחנו לא מארגנים את זה, אבל זה בכל זאת נשמע מגניב. פרטים – בפייסבוק.
והקהל אובססיבי, שלא תטעו. אתמול דווח שהסרט מכר בארה"ב כבר יותר ממיליון כרטיסים בהזמנה מוקדמת בלבד, לפני שיצא לאקרנים [דדליין]. ההערכות המוקדמות דיברו על הכנסות סופ"ש ראשון של 70 מיליון דולר; היום כבר מדברים על 100 וצפונה. והוא אפילו לא בתלת-מימד.
משחק "מכסחי הקופות" של השנה אמנם לא התחיל עדיין, אבל אתם יכולים לאמן את שרירי חזאות הקופות שלכם: כמה אתם חושבים שיכניס "משחקי הרעב" בארה"ב בסופ"ש הקרוב?
האמת שהטריילר לסרט נראה לא רע
אבל עצם העובדה שהסרט מקבל ביקורות כל כך טובות עשה לי חשק לראות אותו קצת יותר
Hungry like the wolf
הרבה זמן לא הייתי אובססיבי ככה עם ספר. לא מאז….הארי פוטר. ואולי הפעם אפילו יותר. אחרי ששמעתי עליו מכמה אנשים, וגם כל מיני פרטים על סרט והכל, קניתי אותו בחנות ספרים בנתב'ג לפני טיסה לחופשה ביוון באוגוסט האחרון. התחלתי ובאמת שלא יכלתי להניח אותו. העלילה, הדמויות, העולם, הכל היה מרתק וכתוב בצורה מעולה. תוך יומיים-שלושה כבר סיימתי אותו. למרות שידעתי שיש סיכוי קלוש, חיפשתי ביוון את הספר השני, אך לשווא.
חזרתי לארץ, ואז עשיתי טעות – קראתי קצת על הספר השני. קראתי שהשניים האחרים פחות טובים, גרועים אפילו. וזה העלה בי חששות. לא רציתי להמשיך ושתחושת האופוריה שהעניק לי הספר הראשון תנופץ. קצת לאחר מכן קניתי אותו בכל זאת. התחלתי לקרוא, ובאמת הרגשתי שזה לא אותו דבר. הוא לא משך אותי כמו הראשון. אחרי כמה פרקים הנחתי אותו בצד. אבל בכל זאת, זמן קצר לאחר מכן קניתי גם את השלישי.
לפני שבוע בערך, בתור הכנה לסרט, קראתי שוב את הספר הראשון, גם הפעם תוך כמה ימים. ואז החלטתי שאני ממשיך הלאה, לא משנה מה הביקורות אומרות. היום אני כבר אחרי השליש הראשון של הספר השלישי. האם האחרים פחות טובים? השני כן. הוא *כן* ספר טוב, אבל פחות, בהשוואה לראשון. והשלישי? אדע רק כשאסיים אותו. למרות שהראשון היה הכי טוב בינתיים, אני עדיין נהנה מהם. אני לא מרגיש שאני קורא "בכוח".
ועכשיו לסרט. הטריילר נראה ממש טוב. צמוד לספר, כמו שצריך. הליהוקים, כמו ג'ניפר לורנס, נראים מעולים, וחלקם גם מפתיעים ומשעשעים (לני קרביץ בתור סינה). החשש היחיד שלי – רוב הטריילר מתמקד באקספוזיציה. שזה טוב ויפה – גם מראה דברים אבל גם לא חושף יותר מדי. אבל בכל זאת, הסרט שעתיים ועשרים דק', ועם כל הכבוד לאקספוזיציה, צריך להכניס פה גם טורניר. כלומר, זה טוב שמראים אותה, אבל אני מקווה שלא יתמקדו בה *יותר מדי* וישאירו מספיק זמן ל main event.
את הכרטיסים קניתי שבועיים מראש, ואני בטוח אראה אותו שוב בקולנוע לאחר מכן. אם הוא יהיה טוב כפי שהוא נראה, זה באמת יהיה כנראה הסרט הענק הראשון של השנה (גם מבחינת איכות וגם מבחינה קופתית), ואני כבר מחכה גם לשני בקוצר רוח. מקווה לא להתאכזב, ושתהיה אחלה צפייה לי ולשאר המעריצים.
!May the odds be ever in your favor
איך דמדומים "ירשה" את סדרת הארי פוטר
אם היא נגמרת בסך הכל שנה אחרי סרט הארי פוטר האחרון?
ושאף אחד מסרטי הסדרה, ולא משנה כמה מצליח, לא הגיע לסכומים של סדרת פוטר בעולם?
חוץ מזה, "מצפן הזהב" נועד להיות יותר שר הטבעות הבא מהארי פוטר הבא כי זה תוכנן כטרילוגיה. "משחקי הרעב" זו אומנם טרילוגיה אבל המפיקים החליטו להעריך אותה (יתר על המידה).
זה לא מתי שהסדרה נגמרת
זה מתי שהיא מתחילה: הסרט הראשון של הארי פוטר יצא ב2001, הסרט הראשון של דמדומים יצא ב2008. עד אז הספיקו לצאת 5 סרטי הארי פוטר – יותר מחצי מהסרטים בסדרה. אולי זה המונח "ירושה" מפריע לך מבחינה סמנטית – אפשר לחשוב על זה כעל "העברת מקל" של התואר "סדרת סרטים המבוססת על סדרת ספרי פנטזיה לנוער שגורפת מילוני דולרים וזוכה לסרטי המשך". זה אפילו לא חייב להגיע לאותם סכומים, צריך רק להיות רווחיים.
למעשה, חוץ משני אלה הניסיון היחידי שלא כשל לגמרי הוא "נרניה", בכל זאת הסרט הראשון זכה לכמה סרטי המשך…
סוף סוף אין לי Beer Goggles של משהו!
כשסדרת ספרים שאני אוהב מעובדת לסרט, אני תמיד מצליח למצוא בסרטים צצדים חיוביים (לעזאזל, אהבתי, בזמנו, את "פרסי בג'קסון"). אז סוף-סוף, תדוה לאל, סדרת סרטים שאני יכול לבוא אליה אובייקטיבי לגמרי. זה בהחלט נראה לי מעניין לראות סרט שמבוסס על ספר בלי לקרוא את הספר קודם, אולי ככה אני אדע איך הרגישו כל האלה ששנאו את "הארי פוטר" בגלל שטענו שאין בו שום ערך בידורי מוסף למי שלא קרא את הספרים.
לא קראתי אף ספר בסדרת "משחקי הרעב", פשוט בגלל שאני החלטתי, בעקבות ההתמסחרות של של הז'אנר, להתרחק בשנים האחרונות מספרים שמתוייגים כ"רבי מכר לנוער" (חוץ מזה, אני כבר מכור לספר אחר עם המילה "משחקי*" בשם). אבל לפי מה שהבנתי, זה אמור להיות ספר עם הרבה דם ומוות, כולל תיאורים נורא גרפיים, וזה אמור להיות נורא קשה להכניס את הכל לסרט PG-13. מה גם שלפעמים ההתעקשות שלהם להביא במאי (יחסית) איכותי ושחקנים שנחשבים לדי טובים לפעמים נראה לי כמו ניסיונות לסתיר את העובדה שלסרט יש תסריט חלש יחסית. טוב, נחכה לחוהמ"פ כדי לגלות.
*אגב, את העונה השנייה של "משחקי הכס" אני מתחיל לראות (אל תדאגו לנשמתי התמימה) בדיוק באותו שבוע שבו אני אראה את "משחקי הרעב". מזל שאת "משחקי שלטון" כבר ראיתי, אחרת אלה היו יותר מדי משחקים לשבוע אחד!
גאד, זה מרגש
אני מאוד אוהב את הספר הראשון. השני היה סביר ואת השלישי עדיין לא קראתי, ואני בינתיים לא להוט לקרוא. קניתי את הראשון כשלא היה לי מושג מה זה בכלל, ולגמרי נהניתי. הספר מאוד מתאים לקולנוע, והתלונה היחידה שלי כלפיו הוא שהוא דוחף את האהבה למקומות טיפשיים.
אבל בעיות שאפשר להעיר לפני הסרט:
א. אני כמעט בטוח שאין מקום בארץ שאפשר לראות את הסרט בשקט. כלומר, נראה לי שבכל בית קולנוע יהיו מעריצות צווחניות.
ב. לעזאזל, כל הקרנה טובה מלאה לגמרי.
למזלנו, הבעיות האלה לא קשורות לסרט עצמו. :)
אני חושב שג'ניפר לורנס היא בחירה מעולה לתפקיד קטניס, משהו במראה ובהתנהגות.
ג'וש האצ'רסון (אני כמעט בטוח שככה קוראים לו) היה נחמד במעט הסרטים שראיתי אותו, אז לא חושב שיהיה נורא.
וכל האחרים? פשוט מגניב. נראה כמו ליהוק טוב.
אהבתי את הטריילר, נאמן לספר ומושך גם לאנשים שלא קראו אותו (נראה לי).
לצערי אני אלך לסרט רק ביום שבת, שבוע עמוס.
יהיה קשה לא לקרוא ספוילרים.
שנאוצר, זכור לי שקראתי לפני כמה זמן שכתבת שיש לך שיטה להתחמק מקריאת ספוילרים או משהו כזה. זה נכון?
וגם אני לגמרי מתרגש מ'משחקי הכס', בפעם הראשונה שראיתי את העונה הראשונה הייתי פשוט אובססיבי לגביה.
ואני גם קונה מחר את הספר. קראת אותו?
תגיד, רשמת את ההתחלה של התגובה בכתבה אחרת?
כי זה נראה לי כאילו כבר קראתי את זה. או שיש לי דה ז'ה וו מטורף.
וואי,
זה באמת מזכיר את של הכובען.
מצטער, לגמרי לא מכוון.
אין דבר כזה לא מכוון
יש לי זכויות יוצרים, ואתה תשלם. Or else.
וכדי שזה לא יהיה יותר מדי ספאמי, משהו ששכחתי ציין לגבי הכתבה – "סדרה של צרות". ספרים טובים, וגם הסרט היה נחמד. אבל לא היה נראה שיש ניסיון להפוך אותו ל'הארי פוטר הבא'. הוא היה מבוסס על 3 הספרים הראשונים, ושמו איזה סוף כדי לסגור הכל, כאילו הם תכננו מראש לא לעשות המשכים (וחבל). אם כבר הייתי רושם במקומו את 'פרסי ג'קסון', שנראה כאילו הוא מנסה להיות הסדרה המצליחה הבאה. הבעיה שלו הייתה השמטה של התרחקות עצומה מהספר, כולל השמטת לא מעט דברים עיקריים וחשובים להמשך (שוב, חבל, כי הספרים עצמם מהנים. תמיד הייתה לי חולשה למיתולוגיה יוונית).
כסף או עבודת שירות? D:
פלוס גדול של 'סדרה של צרות', לא זיהיתי את ג'ים קארי.
וזה לא פלוס בגלל שאני שונא אותו או משהו כזה.
ובנושא של 'משחקי הרעב', זה רק אני או שהסרט מוגבל מגיל 14?
זה כבר חוסך קצת צרות.
אותי תמיד מכניסים, אני נראה יותר מ14.
אני לא רואה איפה שהוא שיש הגבלה...
לא שזה היה משנה משהו. 16 או 18 עוד מילא, אבל 14? איך הסדרן יוכיח עכשיו שמישהי בת 13 ולא 14 / 15? סתם שטות. וגם את ההגבלות היותר גבוהות אפשר לעקוף (מניסיון). האכיפת גיל זו שטות בארץ. רק בארה'ב לוקחים את זה ברצינות (גם מניסיון).
הנה קישור:
http://www.rav-hen.co.il/MovieOne.aspx?IdMovie=5487
הגבלת ה14+ יכולה לעבוד רק בז'אנרים מסוימים. לדוגמא, אני וחברים שלי נכנסנו בלי בעיה ל'יעד סופי 5' כי אנחנו נראים די גדולים, וילדים אחרים, שנראים בני 12-13 והיו בקופה לא הורשו להיכנס בטענה שזה לא לגילם. אתה צודק, אין דרך אמיתית לדעת אם זה נכון או לא וזו הגבלה מאוד טיפשית.
וההגבלות היותר גבוהות?
לא נראה לי שמישהו בן 14 היה יכול להיכנס ל'נערה עם קעקוע דרקון'.
טוב, זה תלוי.
יכול להיות שזה משתנה לפי הקולנוע או דרך הקנייה. למשל בגיל 16 או 17 אני וחברים הזמנו ברשת כרטיסים לסרטים של 18+, ואז לקחנו אותם מהמכונה הזאת ונכנסו. מה, זה שקורע את הכרטיסים יבקש לראות ת.ז? לא קרה.
זה גם יכול קשור לאיפה אתה רואה, או איך אתה נראה (יש כאלה שנראים מבוגרים או צעירים לגילם), ועוד כל מיני משתנים. למזלי כל ההגבלות האלה מאחורי כבר P:
אני בן 12 ונכנסתי ל"נערה עם קעקוע דרקון".
(ל"ת)
תגלה את סודך?
(ל"ת)
אין ממש סוד...
מסתבר שבכמה בתי קולנוע חוץ מלהעיר "אתה יודע שהסרט מוגבל לגיל 18, נכון?" לא היה ממש בעיה להכניס אותי.
או שזה בגלל שאבא שלי נכנס איתי.
הסרט אכן מוגבל מגיל 14
כך כתוב באתר של יס פלאנט.
צודק
בדקתי בטיקטנט, ולא היה כתוב. נכנסתי באתר של 'יס פלאנט' ל'בקרוב' -> 'משחקי הרעב' ושם גם לא היה כתוב שיש הגבלה. אבל אם נכנסים ל'כל הסרטים' -> 'משחקי הרעב', אז כן כתוב.
Note to self – לעשות תחקירים מעמיקים יותר.
אבל שוב, לא נראה לי שההגבלה הזאת תשפיע על משהו.
אם כבר קראת את הספר,
מה יש לך לחשוש מספוילרים?
אמממ..
א. כן, יש לי שיטה להתחמקות מספוילרים, אבל מה הקשר? כמו שרד פיש אמר, מה יש לך לפחד אם כבר קראת את הספר?
ב. אני כבר קראתי שני שליש מ"משחקי הכס". ספר כל-כך טוב, עד שלפעמים אני מרגיש שמה שיש על הנייר הזה זה לא מילים, אלא קראק.
אני כנראה מזדקן,
כי עצם הרעיון של קבוצת קטינים הטובחים זה בזה להנאת הקהל מעלה לי יותר אסוסיאציות של בעל זבוב ופחות של סרט מהנה.
הספר הזכיר גם לי את בעל זבוב
לא מונע ממנו להיות מהנה.
הספר הראשון היה מצוין. לא נהנתי ככה מספר נוער מאז הארי פוטר.
את השני והשלישי קראתי באנגלית כי לא רציתי לחכות לתרגום, וזה לא קורה לי הרבה. השני חביב, השלישי גרוע. אין בו עלילה, ואני מאוד מקווה שלא יקרה מקרה הארי פוטר ודמדומים, ושלא יחליטו דווקא את הספר השלישי לפצל לשניים.
או בעל זבוב..
או באטל רויאל – שהוא סרט ממש מהנה.
והרבה כבוד לאביב אור
שמחתי לשמוע שהיא עושה את האומנות למשחק שמבוסס על הסרט.
אני ממש מחכה לראות את העבודה שלה. אפשר לראות את הפוסטר שהיא עבדה עליו באתר של המשחק:
http://www.thehungergamesadventures.com
פוסטרים נחמדים
הנה גלריה של 'משחקי הרעב' על פוסטרים של סרטים וז'אנרים שונים, כמו סרט של וודי אלן / סרט רומנטי / עם הפונט של 'דרייב' / על הפוסטר של 'אמיצה' (שדי מתאים) / והדובדבן שבקצפת – 'משחקי הרעב' עם צ'ארלי דיי בתור פיטה. אולי הוא לא בדיוק מתאים, אבל אחרי 'איך להפטר מהבוס', אני בטוח שזה יכול להיות קורע.
http://www.ew.com/ew/gallery/0,,20419951_20579776,00.html#21135277
טוב, אז אני אהרוס את החגיגה.
לא התלהבתי מהספרים. הראשון בסדר כזה, השני לא טוב ואני פשוט לא מצליחה לגייס מספיק עניין בסיפור כדי לקרוא את השלישי. הטריילר נראה מאד נאמן לספר, וזה בסדר כי הם לא בהכרח היו מצליחים לפתור את הבעיות של הסיפור הזה בלי להרוס אותו עוד יותר. אני כנראה אראה את הסרט בכל זאת, אחותי מתעקשת, אבל הוא יצטרך לעשות משהו מיוחד ולהפתיע אותי בשביל לזכות באהדתי.
גם אני לא התלהבתי מהספרים
אבל לדעתי הם יכולים להיות סרטים מעולים עם במאי טוב. ואז ראיתי שהם בחרו בגארי רוס, שאין לי שמץ של מושג מי הוא. נקווה לטוב.
עד כמה שאני מחכה כבר לסרט
אני חושב שאמתין קצת כדי לא למצוא את עצמי באולם מלא מעריצות צווחניות, אבל יש לי תחושה שעם כל ההייפ סביב הסרט הזה, אני אצטרך לחכות יותר משחשבתי.
זה הזמן להודות לעין הדג. שמעתי על הספר הזה לראשונה בעקבות אזכורו באתר לפני מי-זוכר-כמה-זמן. למחרת היום כבר רכשתי את הספר ובאותו היום גם סיימתי אותו, וזה היה בערך שבועיים לפני שיצא הספר השני בתרגום לעברית, כך שהתמזל מזלי ולא המתנתי לו זמן רב – וגם אותו סיימתי בתוך פחות מיום, למרות שהוא אכן מעט פחות מוצלח מהספר הראשון. הייתי קונה את השלישי באנגלית לולא האובססיה שלי. אם כבר התחלתי בעברית, בעברית גם אסיים (יוצאים מן הכלל היו ספרים 6 ו-7 של הארי פוטר). אגב, הספר השלישי לדעתי מוצלח כמו הראשון. אבל דעתי לא נחשבת.
אגב, בביקורת היחידה שקראתי (ב-IGN) נאמר שהסרט משתמש רבות בטכניקת המצלמה הרועדת, וזה כרגע החשש העיקרי שלי, למרות שזה אמור להעמיק את תחושת הראליטי במשחקי הרעב.
הימור? עד שבוע שעבר הייתי הולך על משהו בסביבות ה-70 מליון, אבל אחרי גל השבחים המטורף שפוקד את הרשת, אני אלך על 92,149,028.50 (בערך, כמובן).
מסכימה עם כל מילה, רק דבר אחד -
הפרסום של ה"הרגע שלו חיכיתם" שההפקה הולכת עליו הוא לא בהכרח "הרגע שלו אתם, מעריצי הספר, חיכיתם" אלא דווקא "הרגע שלו אתם, אזרחי פאנם (היבשת בה מתרחשת עלילת הספרים), חיכיתם".
שיטת הפרסום המקורית של ההפקה, שאני מאוד אהבתי, היא שהם לא משווקים את הסרט – הם משווקים את "משחקי הרעב" עצמם.
זה היה יכול להיות ממש מגניב
אם לא הייתה לי סלידה לספר
כלומר, חיבבתי את הראשון, אני חושב שקראתי אותו עוד לפני שהוא התפרסם כל כך וזה היה נחמד ומותח. ואז התחיל כל ההייפ והפתיעה אותי מאוד האהדה שהסדרה הזאת מקבלת. הדמויות שטחיות לחלוטין, התפתחות העלילה נטולת כל היגיון פנימי (כאילו בכוח "תראו, קורים דברים מעניינים!!!"), והעולם מגוחך. הספרים השני והשלישי- זוועתונים.
אבל אני מניח שאני אצטרך לחכות ולראות, אולי אני סתם שלילי, אם יעשו איתו עבודה (מאוד) טובה יש מצב שהסרט הראשון יהיה מעולה.
לפני שנתיים או משהו ראיתי את הספר באיזה דוכן כלשהו
הפכתי את הספר וקראתי את התקציר על הכריכה האחורית. לא יודע למה, אבל איכשהו קישרתי את הספר לסוגת הפנטזיה הקיצונית, זו שאני משתדל להמנע ממנה כמו אש. גם הסיפור לא יותר מדי משך אותי. אנשים שטובחים זה בזה, עד שהאחרון נשאר? בהחלט לא רעיון חדש או מקורי. בדיעבד, אני קצת מצטער על זה, כי נראה שהרבה אנשים קראו ועכשיו מסכימים שזהו ספר טוב. נראה שבפעם הראשונה מזה הרבה זמן, אני אראה את הסרט לפני שאקרא את הספר. בכל מקרה, בקולנוע אני פחות רגיש לפנטזיה מאשר בספרות, אז אני מקווה לטוב.
וואו, ביקורת מצוינת של דווין פארצ'י על הסרט
http://badassdigest.com/2012/03/20/movie-review-the-hunger-games-is-the-science-fiction-movie-of-the-occupy-mo/
הוא אומר שהסרט טוב יותר מ"באטל רויאל" שהרבה טענו ש"משחקי הרעב" הוא העתק חסר בושה שלו.
ממתי לדג יש בעיה להביע דעה אישית על סרט שלא ראה?
הרי כבר עשית זאת בביקורת על "החפרפרת".
מה?
איך אתה יודע שהוא לא ראה את "החפרפרת"? מה גם שהוא לא הביע דעה ממשית על הסרט, אלא רק כתב שהסרט ממש מסובך.
כשאתה אומר שהבעתי עליו דעה למרות שלא ראיתי אותו,
אתה מתכוון לסרט ש*לא* הבעתי עליו דעה חד משמעית למרות ש*כן* ראיתי אותו?
http://www.fisheye.co.il/movies/tinker_taylor_soldier_spy/?comNum=447434#li-comment-447434
ברכותי, יש לך עתיד במשרד ההסברה.
הו!
דג, אתה מנסה לבלבל אותי בעזרת שימוש בעובדות.
למזלי אני מייחס משקל זניח לחלוטין לעובדות בשעה שאני קובע עמדה/מדבר על משהו.
וודאי שאני לא נותן לעובדות לבלבל אותי.
אני אמשיך להחזיק בעמדתי המטופשת, ואתה רשאי להמשיך ולצווח ככרוכיה כמה דברי חוטאים לוכו' וכו'. נראה למי יאמינו בסוף.
מיקה?!
(ל"ת)
מו?
(ל"ת)
LOL
זה היה קר, אם הייתי עורכת האתר הייתי מוחקת אותך.
אני מאוד מחבבת את ג'ניפר לורנס
זו כנראה הסיבה היחידה שאלך לסרט. לא קראתי את הספר, אני זוכרת שהסתכלתי על הכריכה שלו בסטימצקי, די הרבה זמן לפני שהודיעו על כך שיהיה סרט וחשבתי כמה לא מקורי, Running Man פוגש את Battle Royale …
אם הספר הראשון נחשב לטוב שבסדרה
אז המצב קשה משחשבתי.
הדבר הטוב היחיד שמצאתי בקשר לספר הזה בזמן שקראתי אותו היה שיהיה אפשר לעשות ממנו אחלה סרט.
בשלבים מסויימים בקריאה אפילו הרגשתי שזו המטרה היחידה שבשבילה הוא נכתב – כדי להפוך לסדרת סרטים בהמשך.
רגע לא הבנתי משהו..
אני קראתי את המנגה של באטל רויאל והסגנון נשמע לי די זהה האם זה העתק או לא?
כי אני לא מעוניין לראות העתק של מנגה או גרסה קצת שונה של העניין
אני לא חושב שיש כאן מישהו שכבר ראה את הסרט.
(ל"ת)
נתוני קופות ראשונים
הסרט הכניס 19.75 מיליון דולר בהקרנות החצות של יום חמישי בלילה בלבד. זה לא שובר את השיא של סרטים כמו הארי פוטר והאביר האפל, אבל זה הסכום הגבוה ביותר אי פעם להקרנות חצות לסרט שאינו סרט המשך. וזה אומר שכבר בטוח – אם היה ספק – שהוא הולך לסופ"ש של 100 מיליון ומעלה, עם סיכוי לא רע לפתיחה הגדולה ביותר אי פעם ללא-סיקוול.
מה יש לאנשים מהספרים האלה?
זאת אומרת, הראשון לא רע, אבל בסדרה הזו אין אפילו רומן משולש או משהו סטייל "דמדומים" אז מה גורם להם להשתגע כל כך על הסדרה הזו?
אולי זה פשוט באזז לשם באזז והרבה אנשים שאפילו לא קראו את הספרים פשוט הולכים לראות את זה ומשתגעים מזה כי *מכרו* להם את זה כ"דבר הבא"?
אם מישהו היה יודע מה גורם למוצר מסוים להפוך ללהיט,
אותו מישהו היה עשיר מאד, וספק אם הוא היה מפנה את זמנו כדי לחלוק את הסוד עם זרים באינטרנט.
בגדול נכון, אבל לא הכל במקרים האלה הוא מסתורין
ובמקרה של משחקי הרעב היה קמפיין ענק של ספרנים ומורים עוד לפני יציאתו לאור של הספר שעזר להפוך אותו לרב מכר, ומשם כדור השלג מתחיל להתגלגל. תיאור מאוד מעניין כאן.
http://entertainment.salon.com/2012/03/18/the_making_of_a_blockbuster/singleton/
זה עדיין משאיר את השאלה של למה הספר הזה ולא אחרים, אבל בכל זאת כדאי לזכור שתופעות כאלה לא נוצרות יש מאין.
מאמר מעניין מאוד
אבל התיאור שלך לא נכון. זה לא ש"במקרה הזה" היה קמפיין של ספרנים, מורים וכו', אלא שזה מה שההוצאות לאור עושות *תמיד*, בניסיון ליצור רבי מכר. השיווק של "משחקי הרעב" לא המציא שום דבר, הוא רק היה ההצלחה הגדולה ביותר בתחום.
זה מה שההוצאות עושות תמיד עבור ספרי ילדים
יש דגש במאמר על כך שהמוסדות שהוצאות לאור מפעילות כדי להפוך ספרי ילדים לרבי מכר לא קיימים (או אינם משפיעים באותה המידה) בעולם ספרות המבוגרים. ושוב, ההוצאות יכולות לנסות להפעיל את המוסדות הללו אבל העצמאות שלהם (וכפי שנאמר במאמר, תחושת השליחות של האנשים המעורבים והרצון שלהם לעודד ילדים לקרוא) מביאה לכך שלא תמיד זה עובד. במקרה של משחקי הרעב היתה התגייסות שלפחות על פי המאמר היתה עצמאית ונטועה בהתלהבות אמיתית כלפי הספר.
לא הכל מסתורין. ואכן מאמר מעניין מאוד.
אבל הוא שם דגש אדיר על זה שללא האהבה מצד הצרכנים, המכונה המשומנת היטב של יחסי הציבור לא היתה מועילה בהרבה. אז סביר להניח שלא מעט ספרים טובים לא זוכים להצלחה כי אין להם מספיק יחסי ציבור. אבל ספר שהקוראים לא אוהבים אותו, לא יצליח.
(וכן, די והותר קוראים אהבו את גם את דמדומים. זה כמעט טאוטולוגיה, אבל זה אומר שהוא כתוב היטב. בעצם, לא 'כמעט'.)
זה פשוט ספר טוב
לא יצירת מופת, אבל אי אפשר להניח אותו מהיד בכלל (עד רמה פסיכוטית. מי רוצה שטיסה של 7 שעות לא תסתיים כי נשאר עוד פרק בספר?) , ומניסיון עם חברות זה נכון לטווח גילאים 15-30.
יש דבר כזה שנקרא איכות, שאי אפשר למצוא אותו אם מפרקים את הספר לחלקים הבסיסיים שלו, או מצביעים על דברים ספיציפים, אבל הוא נמצא שם.
ואז אנשים מדברים על הספר, וממליצים ופורומים קמים, והנה באז לסרט.
אני מניחה שיש קסם כזה גם בדימדומים שלא קראתי. הוא לא הספר הראשון שיש בו רומן משולש, אבל כמה מהם היכו גלים כה מטורפים?
לפי בוקס אופיס מוג'ו זה דווקא כן עובר את האביר האפל.
(ל"ת)
אז, שנקדים את תחילת הקיץ למרץ?
כי 'משחקי הרעב' פתח עם 155 מיליון דולר (הפתיחה השלישית בגדולה אי פעם) והפתיחה הכי גדולה לסרט שלא יצא בקיץ.
פאק.
פשוט וואו.
סרט שהוא לא המשך ולא בתלת-מימד ניצח את ספיידרמן 3?
ותחשבו שאם הוא היה בתלת-מימד הוא היה עובר גם את "האביר האפל" ו"הארי פוטר"… פשוט וואו.
אבל כדי שיהיה נחמד
כדאי שכל סרט בסדרה ישאר בדו-מימד.
זה יישאר ככה, לפחות לסרט הבא
גארי רוס אמר שאין לו שום כוונה לצללם את הסרט הבא בתלת-מימד, ואפילו נימק את זה יפה.
http://collider.com/gary-ross-catching-fire-not-3d-hunger-games/152227/