כמו שאתם בטח יודעים, יש שני במאים פעילים ומצליחים, כל אחד בדרכו, שאין בינהם שום דבר משותף, מלבד השם: לשניהם קוראים פול אנדרסון. זה היה רק עניין של זמן עד שיום אחד פול אנדרסון ופול אנדרסון יוציאו סרטים באותו סוף שבוע ויתחרו זה בזה. אבל כשזה קרה לבסוף, מתברר שהפול אנדרסונים חיים בספרות כל כך שונות שהם אפילו לא מפריעים זה לזה: הם מסוגלים אפילו להוציא, שניהם, את הסרט המצליח של השבוע – באותו שבוע.
אחרי כמה שבועות אומללים, בכללם השבוע החלש ביותר בקופות ארה"ב מזה ארבע שנים – השבוע הכסף חזר אל בתי הקולנוע. את הרשימה מוביל "האויב שבפנים: הגמול", הסרט החמישי בסדרה של פול וו. ס. אנדרסון. אפשר לומר על הסדרה הזאת הרבה דברים, אבל אי אפשר לומר שהיא לא עקבית. מלבד הסרט הראשון בסדרה, כל הסרטים בה יצאו במהלך ספטמבר; בכולם מופיעה מילה יובוביץ' – אשתו של הבמאי – כשהיא טובחת עדרי זומבים; כולם מקבלים ביקורות איומות, וכולם מגיעים להישגים דומים בקופות. הסרט החמישי הכניס השבוע כ-21 מיליון דולר, ירידה קטנה משני הסרטים הקודמים, שפתחו כל אחד עם כ-23 מיליון דולר. זאת לא דאגה גדולה למשפחת אנדרסון, כיוון שמחוץ לארה"ב הסרטים האלה רק מצליחים יותר ויותר, משום מה, ככל שהסדרה מתקדמת. הסרט החמישי צפוי להביא את הכנסות כל הסדרה אל מעל מיליארד דולר.
בינתיים, בייקום קולנועי שונה לחלוטין, ההישג הקופתי המרשים של השבוע שייך לפול תומס אנדרסון, והסרט החדש שלו, "המאסטר". קצת אחרי שהוקרן בפסטיבל ונציה, שבו שני כוכביו – פיליפ סימור הופמן וחואקין פניקס – קיבלו במשותף את פרס השחקן הטוב ביותר, הסרט הגיע לאקרנים בארה"ב, וקיבל שם תשבוחות, איך לא. נדמה לי שהטון הכללי של הביקורות היה קצת פחות משתפך מאשר על הסרט הקודם של אנדרסון, "זה ייגמר בדם", ובכל זאת אין ספק שזה הסרט שפותח רשמית את עונת האוסקרים, והשם שלו עוד יוזכר שוב ושוב עד להכרזת המועמדויות וגם אחר כך.
"המאסטר" הופץ השבוע באופן מוגבל ביותר: חמישה בתי קולנוע בלבד ברחבי ארה"ב. אבל אנדרסון הוא אחד מהבמאים שחובבי הארט-האוס לא יהיו מוכנים לוותר על הרעיון לצפות בסרט חדש שלו ברגע שהוא יוצא, ואותם חמישה אולמות היו מפוצצים. הסרט הכניס 730 אלף דולר, מה שנותן לו ממוצע פר-אולם עצום של 146 אלף דולר. בשביל הספורט, זה פי 21 מההכנסות הממוצעות לאולם של "האויב שבפנים", וזה מתעלה אפילו על ההישג של אנדרסון אחר – ווס – ש"ממלכת אור הירח" שלו הכניס מוקדם יותר השנה 131 אלף דולר לאולם.
לפני שנה בדיוק הוציאה חברת דיסני לקולנוע להפצה מחודשת את "מלך האריות" בגירסת תלת-מימד. ההצלחה היתה מעל ומעבר למצופה: הסרט בן ה-16 הכניס מעל 90 מיליון דולר, והיה הסרט המצליח ביותר של חודש ספטמבר. בדיסני ראו כי טוב, ומיהרו להפוך את המנהג למסורת: סרטי אנימציה ותיקים מוצאים בזה אחר זה לסיבוב נוסף, תלת-מימדי, בקולנוע. עכשיו הגיע תורו של "מוצאים את נמו", שיצא במקור ב-2003 והפך במהירות לאחד מסרטי האנימציה הממוחשבת המצליחים אי פעם. גירסת ה-3D המחודשת של הסרט אמנם לא הגיעה לגבהים של "מלך האריות", ובכל זאת היתה מכובדת: הכנסות של כ-18 מיליון דולר ממקמות את הסרט בן התשע במקום השני השבוע. בארץ, אגב, גירסת התלת-מימד של "מוצאים את נמו" לא תוקרן. אנחנו ניאלץ להסתפק בגירסת ה-3D של "מפלצות בע"מ" שתגיע בינואר.
הטבלה המלאה באתר BoxOfficeMojo
פורסם במקור בוואלה
היומית מאוד אלאדינית היום.
זה ממש אלאדין שאנדרסון ניצח את אנדרסון. לעומת זאת זה ממש אלאדין לאנדרסון.
אני ממש אלאדין שהתחלנו שוב עם האלאדין
למה אין עוד סמיילי של אלאדין?
בשביל שלא יהיו עוד הודעות כאלו.
(ל"ת)
יש תאריך מדויק של הפצה בישראל ל"המאסטר"?
כי נראה לי שאני מחכה עם אוהל מחוץ לקולנוע מעכשיו.
אוף טופיק:
יש סקרים טלפוניים לתושבי אזור אשדוד (לא יודע עוד כמה קיבלו את זה, אבל אנחנו כן) בסגנון של "אם היה סינמה סיטי באשדוד היית הולך?", אז יכול להיות שעוד אחד בדרך.
כשיהיה - יעודכן בדף הסרט באתר.
(ל"ת)
ניטפוק
את הסרט השלישי בסדרת סרטי האויב שבפנים ביים ראסל מלקהי (איש הנצח). זה הסרט היחיד בסדרה שלא בוים על ידי אנדרסון.
אישית אני מחבב מאד את סרטי האויב שבפנים. יש בהם משהו כיפי, לא מתנצל ומילה יובוביץ' קיקס אס שזה תמיד טוב.
גם את הסרט השני לא ביים אנדרסון
הוא בוים ע"י אלכסנדר וויט. ובנוגע למה שאמרת אחר כך, מש"א.
אני שותף לדעה שלך,
אני חושב שהסרטים בסדרה פשוט… כיפיים (אני לא כולל את השלישי, שהיה גרוע, אבל השלושה של אנדרסון משעשעים). זומבים, הילוך איטי והרבה מאוד בומים. זה דווקא נחמד.
אני אישית רוצה לראות את הסרט החדש, אני מקווה שגם הוא יהיה כיפי.
ובאותה נימה, אני שמח ש"המאסטר" הצליח. אני לא ממש מכיר את פול תומס אנדרסון, אבל העבודה שלו מסקרנת.
*בדיחה עם ציטוט של הסוכן סמית'*
למרות הביקורות האיומות, כנראה שהסרטים האלה (וסדרת "מלחמת האופל") עושים משהו טוב אם ממשיכים להוציא עוד כאלה. ליובוביץ' / בקינסייל לא נמאס מזה כבר?
נראה לי ש"מפלצות בע'מ" זה סרט האנימציה הראשון שמשוחרר מחדש בקולנוע שאני באמת אלך אליו. בכל זאת, סרט האנימציה האהוב עלי (טוב, זה ו WALL-E). ושאלה – את ההכנסות של ההוצאות-מחדש של סרטי האנימציה ב 3D מוסיפים להכנסות המקוריות, כמו ב"טיטאניק"?
כמובן שהם עושים משהו נכון
מככבות בהם יובוביץ' ובקינסייל. לקהל לעולם לא ימאס מנשים כועסות בבגדי עור בדיוק כמו שלאותן נשים לא ימאס מההכנסה הלא רעה בכלל של סרטי הנשים-הכועסות-בבגדי-העור.
לפי ההיגיון הזה
של קהל-אוהב-נשים-שמכסחות-דברים-בבגדי-עור, היה אמור להיות המשכים גם ל"מטרקיס" (או לפחות ספין-אוף), "איון פלוקס", "אולטרה-ויולט" (גם עם יובוביץ', אגב) ועוד כמה סרטים. אבל משום מה הם הפסיקו וה 2 סדרות האלה ממשיכות. ואם במשפט הראשון רמזת שגם היופי שלהן זו סיבה, בקטע הזה אני מבין רק את בקינסייל. לא שיובוביץ' מכוערת, אבל גם לא *כזאת* יפה. אבל כמובן שזה כבר עניין של טעם.
אני חושב שקשה להתווכח
עם היגיון של קהל-אוהב-נשים-שמכסחות-דברים-בבגדי-עור. זה פשוט נכון. אני לא חושב שיובוביץ' ובקינסייל יפות במיוחד, וזה גם לא משנה: גברים לא באים לסרטי האויב שבפנים\מלחמת האופל בשביל לראות את הפנים שלהן, If you know what I mean.
חוץ מזה, לדעתי קל לראות למה שתי הסדרות הנ"ל ממשיכות – הן מכניסות סכום לא רע של כסף, וכל סרט בהן הוא הימור בטוח. אנשים באים בשביל לראות בחורות מקפצות בבגדי עור, וכל עוד משאירים את הבחורות המקפצות ואת בגדי העור הם ימשיכו להגיע.
לגבי המשכים שמעולם לא התקיימו לסרטי בחורות-עם-עור-ואקשן, הניחוש שלך טוב כמו שלי. אישית, אני שמח שיש כמות מצומצמת של סדרות ממושכות כאלה. עוד סדרה כמו "האויב שבפנים" לא הייתה מועילה במיוחד לעולם הקולנוע, או לכל דבר אחר.
כי "איון פלוקס" ו"אולטרה-ויולט" היו ממש גרועים. לעומת שני אלה סרטי האויב שבפנים הם חביבים וסדרת מלחמת האופל היא בכלל יצירת מופת.
דווקא אולטרה-ויולט זכור לי כסרט טוב
ומאוד מזכיר את סיגנון האויב מבפנים, רק מזווית אחרת…
איון פלקס באמת סרט מבוזבז.
אתה זן נדיר.
אף פעם לא ראיתי את הסרט הזה מלבד דקות בודדות, אבל הוא אחד הסרטים עם הקונצנזוס הכי רחב שאני מכיר: אני לא חושב שאי פעם שמעתי מישהו אומר עליו מילה טובה.
אני לא זוכר הרבה מאולטרא ויולט
הכל מעורפל משום מה (נראה לי שגם היתה שם סצינה כזו),
אבל אני כן זוכר שהוא סקרן אותי והיתה לי הרגשה שנשאר לא מעט לפתח על הרעיון של העולם בסרט…
והוא גם לא היה *כזה* נורא, רחוק מלהיות מאסטרפיס אבל גם לא ברמת איו בול למשל.
אאון הוא אחד הכשלונות הכי מפוארים שיצא לי לחזות בהם. כל כך הרבה דברים יפים שנעשו כל כך רע.
אני מניחה שקשה לומר "לא" לבעלך.
אפילו במקרה שבו הוא יכול להסתדר באופן סביר להפליא גם בלעדיך (אחרת אני לא יכולה להסביר את הלנה בונהאם קרטר), ובטח כשהפרנסה שלו תלויה בך די לחלוטין…
מכאן, שמי שרוצה לביים טראש אקשני, כצעד ראשון, צריך להתחתן עם השחקנית הנכונה (אני צופה למייקל ביי ושיה להבאף הרבה אושר).
ולגבי ההבדל בין הסדרות הללו לאולטרה-פלקס: לאויב שבפנים ולמלחמת האופל יש בדרך כלל עלילה מאוד ברורה. שבלונית, נכון, אבל בסך הכל מבינים מה קורה, והמון אלימות מסוגננת קורית בדרך. למיטב זיכרוני (שהוא לא משהו, ואולי בגלל זה אני לא זוכרת מי זה מי בגזרת האולטרה והפלקס), שני האחרים הם לא סתם טראש שבלוני, הם מקושקשים לחלוטין ונטולים כל היגיון פנימי שהוא, פלוס סצנות אקשן לא משהו ואפקטים גרועים.
שאלת סטטיסטיקה
על כמה סרטים שמילה יובוביץ' שיחקה בהם נכתב שהיא "אשתו של הבמאי"?
5 לפי הספירה שלי.
(ל"ת)
אוקיי, מביך.
אני מתבייש להודות, אבל אני לא ידעתי את זה.
כלומר זה שיש ווס אנדרסון שבכלל לא קשור לוו.ס אנדסון, ותומס אנדרסון שלא קשור לשניהם (וגם לא לתומס אדיסון, אבל זה פחות מבלבל). אני לא יכול לומר שעקבתי אחרי הקריירות של אף אחד מהאנדרסונים באופן הדוק, ואני מאוד גרוע בשמות בלי קשר, אבל אלוהים אדירים – איך אמורים לעקוב אחרי זה? יש מצב לאיזו כתבת "מצא את ההבדלים" בנוסח כריס טאקר נגד כריס רוק?
מצא את ההבדלים?
במקרה הזה, יהיה הרבה יותר קשה למצוא משהו משותף. כמו שכבר כתבתי – חוץ מהשם, קשה למצוא שני במאים שונים יותר מפול אנדרסון ופול אנדרסון. ובקשר לווס אנדרסון, הוא ממילא דומה בעיקר לעצמו.
אז בקיצור:
אם בסרט שאתה רואה יש זומבים ו/או מילה יובוביץ': פול וו. ס. אנדרסון
אם בסרט שאתה רואה יש שוטים סטטיים בגווני חום ואנשים תמיד עומדים בדיוק באמצע הפריים ומדברים בפנים קפואות: ווס אנדרסון
אם הסרט שאתה רואה מועמד לאוסקר: פול תומס אנדרסון
הכללה ממצה יותר: אם הסרט הוא עיבוד למשחק מחשב או נראה כמו אחד, זה .W. S.
ראיתי את הרביעי ואני לא זוכר מתי נהנתי כל כך בקולנע מאז והתלת מימד מדהים השני מטומטם לא ראיתי את הראשון כי הוא נראה לי אפל ומגעיל אשמח לחוות דעת ומי מת בסרטים עצמם בכללי
חוות דעת
הראשון: גרוע, אבל כיפי באופן טראשי כזה.
השני: גרוע. זוועה. איום ונורא.
השלישי: גרוע. ייתכן שקצת פחות מהשני.
הרביעי: לא חשבתי שזה אפשרי, אבל גרוע יותר מכל קודמיו, ובהפרש משמעותי. ה"דמדומים" של סרטי האקשן.
מסכים.
הראשון היה היחיד שבאמת היה נסבל ולא עשה פאדיחות לעצמו.
הרביעי באמת היה מזעזע: כיביתי את הסרט באמצע ונשבעתי שלא אחזור לסדרה הזאת יותר.
כנראה שמר אנדרסון לא שיחק אפילו ברזידנט איוול 4- כי אם לפחות שביב ממה שיש במשחק היה נקלט אצלו, אולי היה סיכוי שהסרטים יהיו טיפה טובים יותר.
*כותרת שנונה שאין לי כוח לחשוב עליה*
בדיוק כשחשבתם שהמין האנושי לא יכול להיות עצלן יותר, הומצאה מכונה שיורה פופקורן לתוך הפה שלכם מתותח קטן. איך היא יודעת איפה אתם? לפי גלי הקול. זה מגניב והכל, אבל….באמת? ככה האנושות הגיעה למצב שרואים ב WALL-E אנשים. זו ההתחלה!
http://www.youtube.com/watch?v=b1cz8IasV4w&feature=player_embedded
זה די משעשע,
אבל סרטון ויראלי מזויף בבירור הוא בבירור סרטון ויראלי מזויף.
איאון פלוקס- שברת אותי!
שלום לכל חובבי סרטי הטראש מד"ב-ימד"ב-בחורות בעור צמוד- עם רקע ממוחשב
אני אהבתי את האויב שבפנים, וגם את השני! ואת השלישי שהיה לא רע.. והרביעי לא נגעתי..
אבל כעת, עת אני מנסה לראות את איאון פלוקס על המרקע, אני משת-עמ-מ-ם!!!!
הוא גורם לסגול באופן על טבעי להיראות סביר
ואני לא מדבר עם הבושם!
שרליז ת'ירון, אני בטעות זכרתי שזאת סלמה בלייר, מה עשית ב2005 שהגיע לך הסרט הזה?
ועוד משהו שעכשיו אני נזכר בו- השבוע ראיתי פעם ראשונה את (ממש 100 הסרטים הטובים אני רואה)
את אישה-חת-חתול מ2004, ולמרות שהוא היה טראשי, לפחות הוא היה נהיר ומבדר יותר מאיאון נתקע-לי-זבוב-בריס- פלוקס הזה..
מה הלאה? מי ימליץ על סרט טוב שדומה?
ראית את DOA: Dead or Alive?
אמנם אין בו הרבה עור צמוד, then again…
יש לך טעות כתיב איפה שהוא
יצא לך "אישה-חתול" ו"מבדר" באותו משפט.
שיט
רופרט וויט לא יביים את ההמשך ל"כוכב הקופים: המרד":
http://www.deadline.com/2012/09/another-fox-shocker-is-ruper-wyatt-exiting-dawn-of-the-planet-of-the-apes/
To Boldly Flee
אז ככה, ראיתי היום את אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה, אבל מכיוון שאין עליו שום כתבה פה באתר, וגם לא דף סרט משום שיש היאמרו שהוא אפילו לא נחשב לסרט במובן הקלאסי של המילה, אני אכתוב את דעתי עליו כאן.
אז ככה – למי שבכל זאת לא מכיר אותו אחרי החפירות של גולשים רבים (וב"חפירות של רבים" אני מתכוון לחפירות שלי) עליו, To Boldly Flee הוא סרטו של דאג ווקר, הידוע גם כ-The Nostalgia Critic ומנהל אתר הביקורות וההומור ThatGuyWithTheGlasses.
בכל שנה, כל 30 ומשהו מבקרי הווידאו ה"בכירים" של האתר תמיד עושים סרט עלילתי באורך מלא לכבוד יום ההולדת לאתר, ואחרי שהם כבר עשו סרט אקשן, סרט מתח וסרט פנטזיה, הם הלכו על סרט מד"ב. אני לא אצלול לפרטים על העלילה והדמויות, משום שכדי להבין אותם חייבים להיות צופים קבועים באתר ובמבקרים שבו, אז אני אגיע ישר לשורה התחתונה: זאת הקומדיה הטובה של השנה.
אני הראשון שיודה, בסרט הזה אף פעם לא קרה שהתגלגלתי מצחוק (מה שכן קרה ב"רחוב ג'אמפ" ), אבל הוא עדיין טור דה פראנס של קומדיה. יש פה כמעט כל סוג של הומור שניתן להעלות על הדעת – הומור שחור, סרקזם ושנינות, פארודיות והומזאז'ים, סאטירה, קצת גאגים וסלפסטיק, עשרות רפרנסים לתרבות הפופ, בדיחות פנימיות שרק מי שמכיר את האתר ואנשיו יבין, לא מעט מודעות עצמית מקורית (כל הסרט הזה סובב, באופן מילולי לגמרי, סביב חור בעלילה) ואפילו מה שנקרא "הומור שקט". הכל מגיע בקצב מהיר אך לא מתיש ומגובה בדמויות נהדרות שכל אחת מקבלת את "הרגע שלה" ובפיהם דיאלוגים ושורות נהדרות.
אבל זה לא הכל – איכשהו, בין כל הבדיחות, הפארודיות, והדמויות ההזויות, מדובר בסרט עמוק במיוחד. מילא העובדה שהעלילה שלו מצליחה להיות מוגזמת ופארודית מחד אבל גם אפית, אינטליגנטית ובעלת מבנה מקורי, ושכמעט כל הדמויות שם הן תלת מימדיות ומפתחות נפח ורגש, אבל אשכרה יש בו גם משמעות ורבדים רבים: ראשית, הסרט מהווה בחלקו מעין סאטירה נושכת ומעוררת מחשבה על התאגידים ההוליוודיים, שמנסים לעשות אותו דבר שוב ושוב במשך עשרות שנים, ללא כל ערך אומנותי או רגשי ומנסות לסלק את מי שמתנגד לזה. שנית, יש בסרט לא מעט בחינה פילוסופית מקורית ומעניינת של סוגיות כמו גאולה, גורל, פרידה, סיום ומציאת משמעות בחיים. ולבסוף, הנקודה שהכי אהבתי בו הוא שהוא כנראה הסרט הכי טוב אי פעם (כן, אפילו יותר מ"אדפטיישן") שעוסק ביחסי הכותב-נכתב, כלומר, היחס בין המציאות שמסביבנו לעלילות שאנחנו יוצרים והיחס בין האישיות והמוח של הכותב לבין אלה של הדמות שלו (זה המקסימום שאפשר להסביר בלי להיכנס לספוילרים). אז אתם יודעים מה, תנו לי אפילו להטיל פה טאבו ולומר שלדעתי אפילו מונטי פייתון, מל ברוקס או וודי אלן מעולם לא עשו סרט כה עמוק שהוא עדיין קומדיה מובהקת.
והעיקר, כל זה מקבל משמעות חדשה לגמרי כשמבינים שזה הדבר האחרון שה-Nostalgia Critic עושה. כן, מי שעדיין לא שמע על זה אולי יזועזע לגלות שדאג ווקר החליט לפרוש מדמותו של מבקר הנוסטלגיה לטובת פרוייקטים אחרים (או בניסוח שלו – "אני לא מעלים את הדמות לגמרי, היא בטח תחזור מדי פעם, אבל כרגע אנחנו מפסיקים עם הפורמט של תוכנית אחת כל שבוע"), מה שבכלל נותן לכל הסרט הזה שכאמור עוסק בנושאים הקשורים בסיום, פרידה, גורל והתחלה מחדש (לא סתם הסרט הזה יצא בראש השנה) נופך חדש, ואפילו הופך אותו לקצת מרגש. הסצינה האחרונה למעשה עשתה לי משהו בין עור ברווז לבכי.
בסופו של דבר, מדובר כנראה בהוכחה הניצחת לזה שאומנות יכולה להיווצר גם באינטרנט, שעכשיו כבר אין כל עוררין על זה ששביל הדור שלנו הוא כמו מה שמדורת השבט הייתה לאדם הקדמון, כמו מה שהתיאטרון העלילתי היה עבור היוונים העתיקים, וכמו מה שהקולנוע היה עבור הצרפתים האלה בבית הקפה של האחים לומייר. חבורה של 50 ומשהו אנשים (השחקנים והצוות, בהערכה גסה מאוד) הצליחו ליצור, בתקציב זעיר, סרט באורך מלא שרמת הכישרון וההשקעה שהוכנסו אליו שווה ואפילו מתעלה על זאת של רוב הסרטים ההוליוודיים בימינו (חוץ מבתחום האפקטים, כמובן…), כל זאת בלי כל עזרה מאולפן כלשהו, בלי פרסום שמוודא שאנשים שלא מכירים את האתר יצפו בו, ובלי שהסרט יוקרן אפילו פעם אחת על מסך גדול.
בקיצור, אם יש לכם היכרות עם הדמות והאתר, מדובר בסרט חובה. וגם אם אתם לא מכירים אותם, הוא עדיין שווה צפייה רק בשביל העדות לרמת ההשקעה, הכישרון והגודל של דברים שאפשר לעשות במדיה האינטרנטית (רק תעשו לעצכם קודם שיעור פרטי ותראו קצת חומרים קודמים של אנשי האתר…) ופשוט כי הוא נורא נורא מבדר ומהנה.
אמרתי את זה פעם, ואני אגיד שוב, בזכות ה-Nostalgia Critic וחבריו ב-ThatGuyWithTheGlasses נוצר דור חדש של בידור אינטליגנטי ואיכותי שמתעלה על רוב מה שיש היום במדיה, ו-To Boldly Flee הוא פשוט מונומנט ענק לעובדה הזאת. אז אולי הוא לא יצא מסחרית ואין ממש סיכויים שהוא יופיע בסיכומי וסקרי השנה של עין הדג, אבל בשבילי, מדובר באחד מהסרטים הגדולים של 2012 – אם לא בגלל שהוא פשוט נהדר, לפחות כדי לתת כבוד אחרון להופעה האחרונה של ווקר בתור מבקר הנוסטלגיה, אחת הדמויות הכי מצחיקות ומגניבות אי פעם, דמות שאני הולך להתגעגע אליה, אבל לפחות דפקה חתיכת יציאה.
פרישתו של מבקר הנוסטלגיה
הידיעה מתי צריך לפרוש היא תכונה שאני מאוד מעריך. היכולת לומר "הדמות הזאת מאוד פופולרית ומצליחה, אבל מיצינו, אין לנו יותר מה לעשות בלי לחזור על עצמינו, הגיע הזמן להתקדם" היא לגמרי לא מובנת מאליה. סימפסונס. אז קודם כל, יפה למבקר הנוסטלגיה.
הבעיה, אם אפשר לקרוא לה ככה, היא שהמבקר אולי פרש, אבל האתר – שכולל עשרות מבקרים אחרים, שכמעט כולם מהווים במידה זו או אחרת חיקוי שלו – עדיין שם. כמובן שלא ציפיתי מכולם ללכת הביתה רק בגלל שהוא החליט לפרוש, אבל אם הוא עצמו מודה שהפורמט כבר שחוק, מה יגידו אזובי הקיר?
אני לא יודע אם אפשר להגיד שהרוב שם חיקוי שלו.
המבקרים האחרים אומנם גם לוקחים סרט/קומיקס/סדרה/משחק ווידאו ומבקרים אותו, אבל לכל אחד יש צורה שונה לגמרי לעשות את זה (כדי להמחיש את ההבדלים, ממליץ על הפינה שהבן של קולין מוקרי עושה שם), כך שעל הנייר לא נראה שיש להם סיבה לפרוש (או לפחות, לא סיבה כמו שתוארה פה). המבקר בעצמו אמר בסרטון הפרידה המיוחד שלו ש"אין לי יותר דרכים להראות שהוא כועס על משהו כל שבוע". במילים אחרות, אני לא חושב שהוא דיבר על כך שהקונספט שחוק, אלא שהתוכן הוא מה שנשחק.
אכן,
הוא דיבר על כך שהדמות מיצתה את עצמה, זה גם משהו שמקדישים לו תשומת לב רבה בסרט, שכולו מתברר בסוף כמעין סיכום והוקרה לדמות ולהתפתחות שלה לאורך השנים.
המבקרים האחרים באמת ביססו את הפורמט הכללי על הרעיון שלו, אבל כל אחד לקח אותו לכיוון אחר לגמרי. יש שהתחילו להשתולל עם אלטר-אגו(אים), דמויות משנה בגילום עצמם, מיני-עלילות בתוך הסדרות (סתם דוגמה – "נלה האפלה" של החברות של נוסטלגיה צ'יק) וכמובן יצירות מרשימות כמו הביקורת של אואנסיטיזן על סרט של דיוויד בואי, שאת כל הטקסט שלה הוא שר לצלילי הלהיטים של בואי, או ביקורת אילמת שהוא עשה לסרט אילם.
הפורמט הספציפי של הדמות הספציפית של מבקר הנוסטלגיה – רק הוא מוצה, אבל מגוון הכיוונים האחרים הוא אינסופי, ולא מעט מבקרים באתר עדיין מרחיבים ומגלים אותו.
הפרישה הייתה קצת לא ברורה
למרות שהדבר מתחבר לביקורת האחרונה שפרסם ולעלילת To Baldly Flee, דאג ווקר היה צריך להעלות סרטון בו הוא מסביר מפורשות שמבקר הנוסטלגיה פורש (אם כי, הוא אינו פוסל הופעות אורח וספיישלים בעתיד). זו דמות כל כך אינהרנטית מהאתר, שאנשים התקשו להאמין שהתכנית שלו תופסק די בפתאומיות. אני גם מעריך את ווקר על הויתור על הדמות הכי מצליחה שלו מתוך תחושה אישית שהמבקר מיצה את עצמו. עדיף לפרוש בשיא, מאשר להמשיך בלי חשק. לאחים ווקר יש כשרון קומי אדיר ואני בהחלט סקרן לראות מה יעשו בעתיד. מי שרוצה לראות עוד ביקורות בסגנון, יכול באמת לשוטט ברחבי האתר. יש אפילו גרסה ישראלית (לא כל כך מוצלחת) של אלעד לרנר בשם "בורקס באפלה". חפשו אותו ביוטיוב.
אני חושב שהיתרון של האתר הוא שכל אחד מהמבקרים אולי מתבסס על הפורמט של מבקר הנוסטלגיה, אבל הם לוקחים את הרעיון לכיוונים מגוונים, בהתאם לאופי של הפרסונה האינטרנטית שלהם. לחלקם יש מספר דמויות וחלקם משתפים ביניהם פעולה ליצירת דיאלוגים מבדחים. יתרונו העיקרי של הפורמט הוא שכל מבקר תופס שם נישה משלו. חלקם בכלל לא מבקרים סרטים, אלא משחקי מחשב, קומיקס, מוזיקה, אנימה וכו'. אני חושב שהאתר מרוויח מכך שמבקר הנוסטלגיה יכול לפרוש ועדיין יש למעריצים שלו מבחר גדול של מבקרים שלקח תחת חסותו, לבחור מתוכם.
סרטון שבו הוא מכריז מפורשות על הפרישה
כמו זה?
http://thatguywiththeglasses.com/videolinks/thatguywiththeglasses/video-updates/36516-no-more-nostalgia-critic
מטא-הערות ועוד קצת
—
מי אמר שאומנות לא יכולה להיווצר גם באינטרנט? בכל מקרה, למרות שיש המון יצירה (והמון דברים אחרים) באינטרנט, ולמרות שהיא מאפשרת לכל העולם להגיע אל הדברים האלו, הרשת הזו אינה מדורת השבט – לכן רק קומץ "קטן" ישמע על הסרט הזה (ועוד פחות יראו אותו). עדיין, משמח לשמוע שקבוצה כזו הצליחה להתלקד ולצור דבר טוב.
...
לגבי נקודה 1 – אוקיי, חשבתי שהחלוקה לפסקאות כפי שעשיתי אותה היא בסדר, אבל מעכשיו אוסיף שורת רווח.
נקודה 2 – כרגע הסרט נמצא באינטרנט, אבל מחולק ל-8 חלקים בנפרד. וכפי שאמרת לי פעם, לא מומלץ לשים כל-כך הרבה לינקים באותה תגובה.
נקודה 3 – זאת בדיוק הבדיחה כאן (פעם ראשונה שראיתי את המשפט הזה קראתי אותו בתור "טור דה פראנס", וזה די הצחיק אותי, הייתי בטוח שאחרים גם יבינו)
נקודה 4 – אכן טעות. הביטוי התבלבל לי עם "להטיל פה פצצה". מתנצל על כך.
לינק לחלק הראשון של הסרט:
To Boldly Flee, Part 1
מי שיראה ויאהב לא יתקשה למצוא את ההמשכים.
האמת, העובדה שאין (או לפחות לא הצלחתי למצוא) עמוד אחד ובו לינקים מסודרים לכל חלקי הסרט היא פאשלה די מהותית מצידם.
זה לא עמוד מיוחד לסרט
אבל יש כאן את הלינקים לכל החלקים
http://thatguywiththeglasses.com/videolinks/thatguywiththeglasses/nostalgia-critic
אני מאוד מעריך את דאג ווקר (ואחיו)
ואני צופה קבוע של חלק מן המבקרים באתר שלהם.
עם זאת אף פעם לא הבנתי את הסרטונים העלילתיים או דמוי עלילתיים, ואני לא מדבר רק על סרטוני ה anniversary, אלא באופן כללי על אלו שמכניסים עלילה (או מטא עלילה, תבחרו אתם) לביקורות שלהם. כמה שמות שעולים לי כרגע הם לואיס (לינקרה) ונוח (ספוני). אין לי בעיה עם כמה השתעשעויות (ע"ע הביקורת של לינדסי על "עלובי החיים") אבל ברגע שזה הופך לדבר העיקרי זה הופך לדי מעיק.
הבעיה העיקרית היא שהם די גרועים בזה ומסיבה טובה, זה לא מה שהם עושים למחייתם, גם השחקן הטוב ביותר כנראה היה גרוע בהתחלה. ואם נוסיף לזה low production value נקבל משהו די עלוב, לא משנה כמה קריצות הוא מכיל לקהל המעריצים.
תיקון קטנטן:
חלק מהם בהחלט כן עושים את זה למחייתם, בדרך כלל אלה שיש להם בסיס מעריצים מספיק רחב. על לינדסי (נוסטלגיה צ'יק) אני יודעת בטוח, ולדעתי גם בראד (סינמה סנוב) ונוח (ספוני), ואולי עוד כמה.
עם זאת, מסכימה איתך לגמרי לגבי העלילות הקטנות – לואיס ונוח איבדו אותי די מהר בגללן. לעומת זאת התמכרתי להשתעשעויות שלינדזי עושה בשנה ומשהו האחרונות ואני מחכה לביקורות שלה תמיד בקוצר רוח (would you like some sausages daddy?)…
הפסקתי באמצע
לא יודע, זה לא ממש משך אותי. מה שכן, חבל לשמוע שהוא פורש. היו לו כמה מביקורות הסרטים המצחיקות שראיתי (!WOOD) והן בהחלט היו דרך נחמדה להרוג 20 דקות – חצי שעה. מקווה שעוד נשמע ממנו בעתיד.
– פוסטרים חדשים ל"ראלף ההורס", ה"סקוט פילגרים" של סרטי האנימציה
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=94917
– "עלובי החיים" נדחה בשבועיים, ליום חג המולד
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=94910
– ועוד קצת שינויי תאריכים – I, Frankenstein, עיבוד לקומיקס בכיכובו של אהרון אקהרט, נדחה מפברואר 13' לספטמבר. את מקומו בפברואר יתפוס Snitch (לא להתבלבל עם "סנאץ' " או הארי פוטר) המבוסס על אירועים אמיתיים, ומספר על אב הנכנס לעולם הסמים כדי לזכות את בנו שהופלל בעסקה.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=94916
– ברוח ה"החזרת סרטים לקולנוע" וברוח החג, בחודש הבא יחזור הסרט Halloween למסך הגדול למשך שבוע
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=94915
– ולסיום, ג'יימס גאן, הבמאי של Slither ו Super, ישכתב ויביים את "שומרי הגלקסיה"
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=94912
לסרט 'סטאר טרק' הבא יש טייטל: "Star Trek Into Darkness"
http://trekmovie.com/2012/09/07/exclusive-star-trek-sequel-title-confirmed/
אולי זה אומר שהם ירגעו עם הבזקי הפנסים הפעם?![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
וקצת יותר ברצינות, אני מקווה שלא יגזימו עם האפילה העלילתית. קירק הוא לא ברוס ויין.
כל הקטע של סטאר טרק הוא עתיד אידילי, ואני מעדיף לא לראות את חברי הפדרציה הופכים ללוחמניים ואגרסיביים כשהגב שלהם נצמד לקיר.
אם כך, אני מניחה שלא צפית בסרט הראשון?
כי הוא נוטף בוז כלפי האידיליה הסטאר טרקית המקורית, ורואה בלוחמניות אגרסיבית בכל מצב דבר שיש לשאוף אליו.
ראיתי, יכול להיות שהדחקתי... :)
האמת, הסדרה המקורית של קירק היא סדרת הטרק היחידה שלא ראיתי מעולם, אז את הדיעה שלי על קירק גיבשתי מהסרטים ומהדיבורים של אחרים עליו. לא זוכר מי אמר, שהוא הקפטן שיישם סוג של "דיפלומטיית מערב פרוע", שהיא שונה מאוד מהרוגע של פיקארד למשל.
אז הסרט הראשון די התיישב מבחינתי עם הגישה הזו, וקירק היה מין שמוק שחצן מנופח חזה. אבל יתר הדמויות עדיין היו יחסית בסדר, נדמה לי, מה שאני מכיר בתור האנושות הנאורה של העתיד בסטאר טרק.
לגבי איך הסרט השני ימשיך מהראשון, אני אפצל לתגובה הבא כדי לשים שם ספוילר.
הצוות של קירק
תמיד היה לוחמני, גם בסדרה במקורית.
תלוי בהגדרה של לוחמני.
(ל"ת)
כריס פיין אמר לא מזמן בראיון
עוד לפני שפורסמה הכותרת, שהם לא הולכים לעשות באטמן. כלומר, לא אביר אפל.
מה זה כן אומר? לא ברור.
אני לא יודע ממה להיות יותר מוטרד
מזה שב-26 באפריל 2013 יוצא סרט חדש של מייקל ביי, מזה שב-26 באפריל 2013 יוצא סרט פעולה בכיכובו של מארק וולברג או מזה שב-26 באפריל 2013 יוצא סרט פעולה חדש של מייקל ביי בהשתתפות מארק וולברג. ברר.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=94975
אה כן, שכחתי לשים
(ל"ת)
לא רק זה
זה אחד הפוסטרים המטעים שראיתי. התקציר נשמע די אפל – חבורת מפתחי-גוף (לא עולה לי מילה טובה יותר) שפוצחים במסע חטיפות, סחיטות ורצח. הפוסטר הזה נראה כמו קומדיה על המצאת הסטרואידים או משהו. ומי זה לעזאזל דוויין ג'ונסון? (או "בדרך כלל יש שם 'דה רוק' איפה שהוא, לא?")
וואו. זה פוסטר טוב.
ונורא.. לא מייקל ביי-י. אין את הפרצופים של אף אחד, אין פיצוצים או הבטחה לאקשן. אין לי מושג על מה יהיה הסרט ואיך הוא יהיה אבל זה פשוט פוסטר טוב.
לגמרי. אחלה פוסטר.
אני לא יודע איך יצא אבל אני אראה אותו כי דה רוק שם ודה רוק הופך גם סרטים גרועים למהנים, לפחות בשבילי.
שמעתי גם שלא יהיו כמעט סצינות אקשן בסרט הזה ושהתסריט אמור דווקא להיות לא רע.
מי יודע, אולי הפעם יצא לביי סוף סוף משהו טוב?
אחרי הטריילר של "האיש עם אגרופי הברזל", מגיע עוד טריילר לסרט מזרחי, Tai Chi Zero, שמודע לעצמו בקטע של הטריילר ההוא של "מדריך הטרמפיסט" ממצעד הטריילרים. לדעתי חובה להוסיף אותו ל"שובו של ליל הטריילרים". הוא טוב בכל-כך הרבה רמות.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=94908
הסרט "היצ'קוק" יוצא לאקרנים בארה"ב ב 23/11. הסרט מספר על מערכת היחסים של הבמאי אלפרד היצ'קוק עם אשתו בזמן צילומי הסרט "פסיכו".
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=95029
פורסמה תמונה ראשונה מ"מת לצעוק 5". המממ, רק לי יש פלאשבק לסרט השלישי? רק שאז נראה לי זו הייתה ג'מה ג'יימסון במקום לינדזי לוהאן.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=95024
הסרט של מארלון וואיינס שכתבתיו עליו פה (מתי שהוא) שהוא פרודיית אימה על סרטי פאונד פוטג' / "פעילות על-טבעית" נקרא עכשיו A Haunted House ויצא לאקרנים בינואר הקרוב.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=95030
ולסיום, "גאטסבי הגדול", שבמקור היה אמור לצאת השנה, נדחה למאי 2013.
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=95027
בהתחלה קראתי "מת לחיות 5",
אז ישר לחצתי על הלינק בלי להתעמק. ואז אני מוצא שם דברים אחרים לגמרי. היה מוזר.
על "היצ'קוק" מעולם לא שמעתי (הסרט, נו). יכול להיות נחמד. אני מניח שיהיה שם שחזור לסט, לסצנות וכו'. אולי נקבל מין סרט מחווה כזה. מעניין.
אני חושב שזאת הבדיחה במת לצעוק
גם שצ'ארלי שין עדיין כזה, וגם שמאז הסרט השלישי היה ללינדזי לוהאן קלטת סקס (מזמן כבר, מתי הסרט צולם?), כמו לג'מה ג'יימסון.
נחשו מי עוד נכנס לעסקי סרטי הופעה ב-3D?
מטאליקה:
http://www.metallica.com/news/20120823-188847.asp
טוב, אפילו שאין סיכוי שהסרט הזה יופץ בארץ, זאת עדיין דילמה עצומה. מצד אחד, הלהקה השנייה הטובה בעולם, מצד שני, 3D, אכן תמונות קשות. השמועה אומרת שהסרט יצא באביב הקרוב, כלומר, בתקופה שבה טורניר "מכסחי הקופות" יחזרו. מעולם לא חשבתי שאאלץ לאחל ללהקה הזאת כישלון מוחלט במכוון, אבל הם באמת יצאו קצת טמבלים עם ההחלטה הזאת, גם מבחינה מסחרית אבל גם מבחינה אומנותית.
דל טורו מדבר על ההמרה לתלת מימד של "שולי האוקיינוס"
טוען שההמרה לא תערך רק כמה שבועות כמו בדרך כלל שקורה עם המרות חפיפות, אלא תהיה המרה של לפחות 40 שבועות (שזה כמעט כמו ההמרה של "טיטאניק" לתלת מימד שהיתה המרה לא רעה בכלל). דווקא נשמע מעודד.
יש שני סוגי אנשים בעולם – אלה שאוהבים את המשפט הזה ואלה שלא
http://www.youtube.com/watch?v=vLW_OCLzjCY